×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יא) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּיא רַ֚ק אֵין⁠־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל⁠־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי׃
Avraham said, "Because I thought,⁠1 'surely there is no fear of God in this place and they will kill me on account of my wife.'
1. I thought | כִּי אָמַרְתִּי – Literally: "I said", but the verse appears to refer to inner speech.
א. כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי =ל,ש,ק3,ו (רביע)
• ה,ש2,דפוסים=כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי (זקף קטן)
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובשכל טובר״י בכור שוררד״קחזקוניטור הפירוש הקצררלב״ג ביאור הפרשהמזרחיאברבנאלר״ע ספורנומנחת שימלאכת מחשבתאור החייםר׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
[נד] 1רק אין יראת אלהים, ממיעוט כיצד, המיעוט ג׳ לשונות, אך, רק, מן. רק למעט כיצד ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה, יכול לא היו יראים כל עיקר ת״ל רק, אמור מעתה עד שלא שמעו באזניהם לא היו יראים מששמעו באזניהם היו יראים, וכן הוא אומר וישכם אבימלך וגו׳ וייראו האנשים. (ברייתא דל״ב מדות)
[נה] 2רק אין יראת אלהים במקום הזה, א״ר אלעזר בגין דלא שריא שכינתא לבר מארעא קדישא ועל דא אין יראת אלהים במקום הזה דלאו אתריה הוא ולא שריא הכא כו׳. (זח״א קמ:)
[נו] 3רק אין יראת אלהים, גדולה יראה שכל מי שהוא ירא שמים מוחזק לו שאינו חוטא, וכל שאין בו יראת שמים מוחזק לו שאינו מונע עצמו מכל חטא וכן הוא אומר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו (שמות כ׳:ט״ז), וברשעים מהוא אומר אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עושה טוב (תהלים י״ד:א׳). (מדרש הגדול)
[נז] 4כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה, מה ראה, ראה שהיו נפנים זה לפני זה, האיש לפני האשה, והאשה לפני האיש ולא היו מצניעין זה מזה. (פס״ז)
[נח] 5והרגוני על דבר אשתי, לפיכך סמך לא תרצח ולא תנאף, לומר כל הבא לגלות ערות אשת איש בזרוע שהוא שופך דמים שאם ימצא לו בעלה הרי הוא מרצחו. (שכ״ט)
1. בילק״ש ח״א ר׳ נז. יכול לא היו יראים מן השם כל עיקר, ומובא במבוא התלמוד לר״ש הנגיד בשנוים, רשעים היה אך יראים היו אמור מעתה עד שלא שמעו באזניהם לא היו יראים מששמעו באזניהם היו יראים, וכה״א וייראו האנשים מאוד, ובמדרש הגדול כאן רק אין יראת אלהים, מה ת״ל רק יכול לא היו יראים כל עיקר ת״ל רק מיעט שהן יראים מקצת יראה וכיון ששמעו כך מהוא אומר וייראו האנשים מאוד, וכ״ה במדרש הבאור, ותימה מ״ש בחזקוני כאן יכול לא היו יראים כל עיקר ת״ל רק, אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות הה״ד וייראו האנשים מאוד, ולפנינו בברייתא דל״ב מדות יליף זאת ממיעוט רק, ובמדת מיעוט אחר מיעוט לא נזכר כלל מזה.
2. עי׳ כתובות קי: ושם בזהר פו. באריכות.
4. לעיל פ״ו מאמר יד.
5. בזרוע, נראה דצ״ל ״בידוע״ ועי׳ לעיל פי״ב מאמר קמה.
וַאֲמַר אַבְרָהָם אֲרֵי אֲמַרִית לְחוֹד לֵית דַּחְלְתָא דַּייָ בְּאַתְרָא הָדֵין וְיִקְטְלוּנַּנִי עַל עֵיסַק אִתְּתִי.
Avraham said, “Because I said [thought] there is no fear of Hashem in this place, and they will kill me [in order] to take my wife.
ואמר אברהם ארום אמרית לחוד לית דחלתה די״י יהיבה באתרא הדין וקטליןא יתי על עסק שרה אתתי.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״וקטלין״) גם נוסח חילופי: ״ויקטלון״.
ואמר אברהם ארום אמרית בלבבי לחוד לית דחלתא דאלקים באתרא הדין ויקטלונני עלעיסק אינתתי.
And Abraham said, Because I said in my heart, The fear of the Lord is not in this place, and they will kill me for the sake of my wife.
רק אין יראת אלהים במקום הזה – ואם יודעים שהיא אשתי יהרגוני עליה, וגם אמר לו אברהם למה אתה מאשימני שאם אמרתי שהיא אשתי ואינה אחותי שאם ידעת שהיא אשתי לא היית לוקחה, ואעפ״י שאמרתי לך אחותי היא היה לך שתחשוב עלי שמא אשתי היא ולמה ואפילו אמת היה שאחותי היא יכולתי לישא אותה, 1לפי שהיא אחותי מצד אב ולא מצד אם.
1. לפי שהיא אחותו מצד אב ולא מצד אם. וכתב רש״י ובת אב מותרת לבן נח כו׳. עיי׳ סנהד׳ נ״ח ע״ב, ועיי׳ תנחומא וירא אות כ״ו ובהערה קנ״ג.
קאל אני קלת לעל ליס כ֗וף אללה פי הד֗א אלמוצ֗ע פיקתלוני בסבב זוג֗תי.
אמר: אני אמרתי אולי אין יראת ה׳ במקום הזה ויהרגוני בגלל אשתי.
אין יראת – אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה שואלין אותו או על עסקי אשתו: אשתך היא או אחותך היא.
רק אין יראת אלהים SURELY THERE IS NO FEAR OF GOD – When a stranger arrives in a city do people ask him about what he would like to eat or to drink, or do they ask him about his wife – "Is this your wife?⁠" or "Is this your sister?⁠" (Bava Kamma 92a) (Surely if they ask at all, it is about his needs; if they ask regarding his relationship to the lady accompanying him, it is evidence that they are not God-fearing people!)
ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה – מה ראה. ראה שהיו נפנים זה לפני זה. האיש לפני האשה והאשה לפני האיש. ולא היו מצניעינון זה מזה.
ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה – כי ראיתי שאיש נפנה לפני האשה, ואשה לפני איש, ולא מצטנעים זה מזה, לכך אמרתי אינם גדורים מן העריות, ויעלו על לבבם לקחת אשתי ממני ויהרגוני על דבר אשתי, לפיכך סמך הקב״ה לא תרצח ולא תנאף, לומר כל הבא לגלות ערות אשת איש בזרוע שהוא שופך דמים שאם ימצא לו בעלה הרי הוא מרצחו:
רק אין יראת אלהים במקום הזה – כי שאלתם על ידי אשתי, ולא על אכילה ושתיה, ואין דרך יראי המקום לעשות כן. ולכך אמרתי: אחותי היא, כי מוטב לי שיקחוה ולא אמות, משאמות ויקחוה.
רק אין יראת אלהים במקום הזה – SURELY THERE IS NO FEAR OF GOD IN THIS PLACE – Because you asked about my wife, and not about eating and drinking, and it is not the way of those who fear God to do thus. And therefore I said: 'She is my sister', because I preferred that they take her and I not die, rather than that I die and they [also] take her.
ויאמררק אין יראת אלהים – טעם מלת רק ר״ל אף על פי שהארץ טובה רק זה הדבר הרע יש בה כי אינם יראים האל ויהרגוני בעבור שתהיה אשתי להם מופקרת.
ויאמר..רק אין יראת אלוהים, Avraham replied that though the land was good there was no feeling of fear of the Lord in it. This was the only drawback of that country. As a result, if I would have protested they would have killed me in order not to become guilty of the greater sin of adultery.
רק אין יראת – יכול לא היו יראים כל עיקר, תלמוד לומר: רק – אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, הדא הוא דכתיב: וייראו האנשים מאד (בראשית כ׳:ח׳).
רק אין יראת, "there is only no awe of the Lord, etc;⁠" Avraham could have said that there was no fear of any retribution for criminal acts from a deity. There are three diminutives in this verse, i.e. the words:, רק, אך and מן. We have a rule that one diminutive is designed to exclude something from the rule discussed, whereas two such diminutives are a signal that something additional is to be added. It follows that when there are tree diminutives, it again is meant to exclude something. In this instance Avraham acknowledged that there were things in the universe which the Philistines feared, but it was not judgment by an invisible God. Rabbi Chavell refers the reader to the comment on this verse cited in Torah Shleymah #54. by an invisible God.
והרגוני – ב׳ במסורה והרגוני על דבר אשתי. והרגוני ושבו אל רחבעם. גבי ירבעם שהשוה ישראל שבאותן הימים לעו״א ומיהו הכא כתיב מלא והתם חסר שאינם רשעים כל כך כמו עו״א.
ואז השיב לו אברהם, כי הסיבה היתה בזה, כי אמר בצאתו מארץ מולדתו שאין יראת אלהים בארץ אשר הוא הולך שם, להיותם שטופים בזימה, והוא ירא שלא יהרגוהו אנשי הארץ על דבר אשתו.
אכסנאי שבא לעיר כו׳. בפרק שני דמכות ובפרק ח׳ דב״ק כלומר מאחר ששאלוהו על שרה אם היא אשתו או אחותו שאין דרך העולם בכך חשב שאין יראת אלהים במקום ההוא דאם לא כן יאמר לו ומי הגיד לך שאין יראת אלהים במקום הזה:
ואברהם השיבו כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה וגו׳ ר״ל שלא עשה זה להנקם ממנו ומארצו חלילה אלא מפני שחשב שלא תהי׳ יראת אלהים במקום ההוא כלומר בכל הארץ ההיא כי אחרי שראה כל מה שראה מסדום ועמור׳ בענין הניאוף היה חושב על כל שאר המקומות אשר סביבותיהם שלא הית׳ יראת אלהים על פניהם ולכן ירא פן יהרגוהו על דבר אשתו ולהנצל אמר אחותי היא.
רק אין יראת אלהים במקום הזה – אין מורא מלכות. כי אמנם סרני פלשתים לא היו מלכים גמורים נוראים בעם, כמו שהורה גלית, באמרו ״הלוא אנכי הפלשתי, ואתם עבדים לשאול״ (שמואל א י״ז:ח׳).
רק אין יראת אלוהים במקום הזה, there is no respect for the government’s authority. The Philistines did not have kings, but their political leaders were known as סרנים, as we know from the story of Goliath, who was a law unto himself due to his personal strength and was not subject to the authority of such סרנים. Compare Goliath’s boast הלא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול, “am I not the Philistine, whereas you are slaves of Shaul.” (Samuel I 17,8)
וַהֲרָגוּנִי: בהעתק הללי מל׳, ירושל׳ חס׳, עכ״ל. ובכל הספרי׳ מל׳. וכן 1במסור׳ ב׳ חד מל׳ 2וחד חס׳ וכו׳, וזה מלא. גם 3הרמ״ה ז״ל כתב 4והרגוני על דבר אשתי מל׳ וא״ו כתי׳, 5פן יהרגני אנשי המקום (דפ׳ תולדת יצחק) חס׳ וא״ו כתי׳. [והרגוני].
1. במסור׳: מ״ג-ד על אתר.
2. וחד חס׳: מל״א יב כז.
3. הרמ״ה: הר״ג.
4. והרגוני על דבר אשתי: פסוקנו.
5. פן יהרגני: בר׳ כו ז.
רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי – מלת רק צריכה ביאור גם יפלא שנתיירא ליהרג ולא פחד שיקחו את אשתו אע״פ שלא יהרגוהו והיה מן הראוי שיקפיד יותר על זלות אשתו מחייו? ואולם יש לך מדינה שאנשיה יראי אלהים במה שבין אדם למקום ולא כן במה שבין אדם לחברו. ויש לך מדינה שמדותיה להפך המה אנשי אמת שונאי בצע אמנם אין יראת אלהים על פניהם במה שבין אדם למקום. ובדמותם היו הקדומים אומרים עולם כמנהגו נוהג והאמינו שהחוקים והתורות ניתנו להיישיר חיי האדם בין איש לחברו שאלמלא מוראם חיים יבלעו. ולפי זה כל עמל האדם שלא להרע לחברו כי כן יישובו של עולם ולא מיראת ה׳ ולתכלית עבודתו ומצותיו. ואמנם שתיהם רעות תואר מאד בעיני ה׳ {יז} מכל מקום הורע כח השנית מן הראשונה. כי אם אין יראת ה׳ על פני האדם שוא עמלו להדריכו במעגלי יושר הקבוץ המדיני. ומי שיש בו יראת ה׳ אף אם יגזול ויגנוב לסוף בא לשמה וישוב אל ה׳ ויצטדק במתנת ידו בקרב אחיו. ואם אין אלהיו בקרבו הנה חסדיו וצדקותיו המה כסות עינים ובדרך חנופה וכל רוח אין בקרבו. ולפי האמונה הרעה הזאת אם יחטיא איש לאיש בדבר הנוגע המדינות האנושי ראוי להענישו להזהיר את העם ולא יזידון עוד אבל לא ישימו על לב אם יחטא לה׳. לכן אבימלך שהיתה לו האמונה כזאת אם היה לוקח אשה מבעלה זהו חטא שבין אדם לחברו וגדול עונו מנשוא אצלם לפי הסדר המדיני. כי יקפצו עליו אנשי עירו וחכמיו. אמנם אם יהרוג המלך איש לאיזה עלילה אשר תמצא ואין לו דמים זהו פשע אל ה׳ היודע מחשבות אדם. ולא יאשימוהו עבדיו. כי יאמרו שהרג על חטא הצפון או כאשר עשה דוד לאוריה. זהו שאמר אברהם חשבתי שבמקום הזה אין חטאתם אלא במה שביניכם למקום לבד ובודאי ימיתוני כדי ליקח אשתי אבל לא שיקחו אותה על פני כי זה במה שבין אדם לחברו ולא נחשדו באמונתם על כך. זה לשון רק אין יראת אלהים כלומר חטא זה לבד בכם ולפיכך יראתי שתהרגוני ולא שתקחו אשתי בחיי:
כי אמרתי וגו׳ – זו תשובה לאומ׳ מה ראית, ואומ׳ רק וגו׳ לצד שאמר אליו אבימלך ואם חששת להם שאין להם יראת אלהים אם כן (למה) לא תחוש שיהרגו אותך ויקחו את אשתך ממך ולא יחושו לאיסור אשת איש, לזה אמר רק מיעוט לומר שחוששים הם ליראת אלהים להקל חומר הדבר על ידי שיהרגוני, פירוש כי אם לא יהרגוהו על כל ביאה וביאה יתחייבו מיתה ויש עונש מרובה וגם ימותו כל הבא עליה לזה יתחכמו להרוג את אברהם ואין כאן אלא עונש עון אחד ואדם אחד, ומה גם אם יהרגוהו הרבה בני אדם כאחד יש בזה צד פטור ולזה חש ואמר אחותי. ובזה השיב על שלא הודיעו שהיא אשתו.
בי אמרתי…אין יראת אלוהים במקום הזה. "For I said (to myself) that there is no fear of the Lord in this place.⁠" This is the answer to the question: "what did you see?⁠" Abraham prefaced his answer with the word רק, "only.⁠" He wanted to forestall Avimelech saying to him that if he, Abraham, considered the men as lacking in basic fear of the Lord, why did he worry more about their murdering him and then taking his wife? He should have worried more about the latter! Abraham said: רק, i.e. "I reasoned that they would try and minimize their culpability. As long as I would be alive every man sleeping with my wife would commit a capital offence every time, and would accordingly face many punishments. If they killed me first, they would only be guilty of murder once, whereas they would not become culpable for sleeping with my widow. If a number of them would conspire to kill me, each one causing a single injury not in itself fatal, they would claim that they were not even guilty of murder.⁠" Abraham said that this was why he decided to describe Sarah as his sister.
ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה – על שאלת ״מה ראית?⁠״ השיבו מה ראה ברוחו ובלבו. והוא שאמר ״רק אין יראת אלהים״ וגו׳, ולא אמר ״כי ראיתי״ מפני הכבוד, כי [היה] נשמע [מזה] שראה בעיניו שעושים תועבות, והיה שואל על הדברים שראה. ואם היה אומר שהוא ראיית הלב, היה גם כן גנות וחרפה למלך ולשרים, שיאמר הנביא השומע מפי אלהים הבוחן לב שאין יראת אלהים בם. על כן אמר ״כי אמרתי״ שחשב כן בלבו, ואולי איננו כן, כדרך בני אדם החושבים ומדמים שהדבר כן והוא להפך, לחוס על כבוד המלך והשרים. כי מדעתם יבינו, שאם אברהם אמר כן, בודאי נודע לו ברוח אלהים שבקרבו, כי ה׳ העיד עליו שהוא נביא. גם מדבריו ניכר שידע שהם בלי יראת אלהים. כי לא אמר ״כי אמרתי אולי אין יראת אלהים״ כמסופק בדבר, אבל החליט ״רק אין יראת אלהים״. וזה אות שברור לו הדבר, ומלת ״רק״ למעט הכל. כמו ״רק בזדון יתן מצה״.⁠1 כלומר אין במקום זה יראת אלהים כלל, ולא יניחו מלעשות גם התועבה הגדולה במאד בעבור יראת אלהים. ולכן יראתי לומר ״אשתי היא״, כי החומד אותה מלבד שלא ימנע מקחתה, גם יעליל עליו עלילות להרגו, שלא יצעק במדינה על החמס שנעשה לו, או יגלה הדבר למלך ויהרג עליה האיש שלקח אותה. וזהו ״והרגוני על דבר אשתי״, וכמו שפירשנו בענין פרעה כשלקח את שרה. ולפרעה לא היה יכול לומר כן, כי יחרה בו אפו ויאמר לו ״למה תחשוב כזאת עלי ועל עמי, חלילה לנו מעשות זאת״. אבל אבימלך שאמר לו האלהים בחלום כי אברהם נביא הוא, לכן לא מְלָאוֹ לבו של אבימלך להכחיש דבריו, או להוכיחו עליהן. ועל כן החריש [אבימלך] ולא ענה דבר, כי עתה ידע שבדין ובמשפט אמר לו ה׳ ״הנך מת על האשה״ וגו׳. כי הוא יודע מחשבות לב, וגלוי לפניו שגם אם היה אברהם אומר שהיא אשתו היה לוקח אותה, וגם היה לבסוף הורג את אברהם. ולטעם זה לא אמר לו ה׳ ״גם אנכי ידעתי שבנקיון כפיך עשית זאת״, וכמו שפרשנו למעלה. והנה אברהם פירש לו טעם דברי ה׳.
יראת אלהים – ענינה יראת רוממות האל. וכן כל ״יראת ה׳, ויראת אלהים״ שבכתבי הקדש. אבל יראת העונש המיועד מפי ה׳ או מפי נביא, תבא לפניה או מלאחריה אות מ״ם, כמו ״ויראת מאלהיך״,⁠2 ״ייראו מה׳ כל הארץ״.⁠3 כענין ״סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי״.⁠4 אבל יראת אלהים היא מאמונה בה׳ שהוא אל ורב ושליט ושופט וכיוצא. על זה כתוב ״אז תבין יראת ה׳⁠ ⁠⁠״.⁠5 והמאמין כן על כל פנים לא יעשה התועבות הגדולות שהן חרפה וקלון. אבל שוכחי אלוה והכופרים בכבוד העליון לא ימנעו מלעשות הכל להַשְׂבִּיעַ תאותם ורשעתם. ועל זה אמר שלפי ש״רק אין כאן יראת אלהים״ יודע שיעשו הנבלה הגדולה הזאת לגזול אשתו ולהרוג אותו למענה, כדרך ״הרצחת וגם ירשת?⁠״.⁠6
1. משלי יג, י.
2. ויקרא יט, יד.
3. תהלים לג, ח.
4. שם קיט, קכ.
5. משלי ב, ה.
6. מל״א כא, יט.
כי אמרתי רק אין יראת אלהים – ענה אברהם אני לא ידעתי אתכם, אך חשבתי אולי אין יראת אלהים במקום הזה כי רוב מקומות העולם אין בהם יראת אלהים, ולכן מעת צאתי מארצי ולכתי בעמים כאיש תועה, ולא ידעתי אל איזה מקום נבוא, התניתי עמה לאמר כן בכל מקום, כי הדבר אמת וחשבתי לי בו הצלת נפש, ולא החלותי בדבר בבואי בארצכם כי לא ראיתי בכם עון אשר חטא:
והרגוני – ואולי יהרגוני:
רק אין יראת – הנה יראת אלהים הוא הדבר היותר גדול והתכלית העיקרו לבני אדם, והמקום שחסר בו שלמות העיקרי הזה אין בו מאומה, א״כ מה הוא מלת רק האמור כאן? ונ״ל לפרשו מלשון ריקות והרקה (ענטלעערט), כלומר שהורק דבר מן הכלל, או שהכלל נתרוקן מן הדבר, וענינו שלא נשאר שום יחס בין דבר זה לשאר (בלאסס, נור, יעדאָך), ומכוונו יציאת דבר מן הכלל לגמר, והמכוון במאמר, המקום הזה הוא יוצא מכל שאר המקומות בענין שלילת יראת אלהים בו (אויסנאהמסווייזע מאנגעלט אין דיעזער געגענד דיא גאָטטעספורכט) ואין שאר מקומות דוגמתה בחסרון שלמות העיקרי הזה, ועד״ז יתכן לפרשו בכל דבר יקר וחשוב, כמו רק הכסא אגדל ממך, רק חזק לבלתי אכול הדם, וכן (ישעיהו כ״ח) והיה רק זועה הבין שמועה, מלות רק זועה מחוברים יחד בטעם, ומכוונם זועה מופלגת בגדלה היוצא מכל שאר זועות (בעזאָנדערער שרעקק), וא״צ לחבר מלת רק למלת הבין שמועה כלמפרשים שם, ובאמת מלת רק שהוא לשון מעוט לדעת רבותינו, הוא בעצמו יציאה מן הכלל, ואין הפרש בין אם הדבר יוצא מן הכלל להיות בו דבר נוסף, בין שהוא יוצא מן הכלל להיותו מחוסר דבר מן השאר, ואפשר לפרש מלת רק רע כל היום, שהמכוון בו כלו לגמרי רע (דורכאויס שלעכט), שאין בו כ״א רע ולא נמצא בו שום חלק מן הטוב, כענין והיית אך שמח שהמכוו כלו שמח ולא יתערב בשמחתך שום דאגה ועצבות, וכן כאן רק אין יראת אלהים, ירצה חסרון יראת אלהים לגמרי, וידידי הר״מ בערלינער נ״י אמר מלת רק אינו מוסב למה שאחריו כ״א לשלפניו, על כי אמרתי, והוא אמירה בפה, וטעמו אם אמרתי אחותי לא היה בו סבה אחרת רק סבת מניעת יראת ה׳ במדינה (ווענן איך געזאגט האבע וואר׳ס נור) והוא נכון.
רק – בלא ספק, והוא נאמר דרך אומדן הדעת; כאדם האומר נראה ודאי שהענין כך, כמו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה (דברים ד׳:ו׳) רק שנאתני ולא אהבתני (שופטים י״ד:ט״ז).
אין יראת אלהים במקום הזה – אין הכוונה שהיו רוב העם אנשי עול וחמס, אלא שלא היו נזהרים בהונאת הגר, כי אף אם לא היו עושים חמס זה לזה יתכן שיהיה זה ליראת המלך והשופטים, אבל המלך והשופטים לא היו משגיחים על הונאת הגרים, ואין אהבת הגר אלא מיראת האל, והנה היה אפשר לאברהם לומר דבר זה לאבימלך בלי שיהיה בזה חרוף וגדוף למלך ולהנהגת מלכותו. והראיה שלא היו אנשי הארץ ההיא נזהרים מהונאת הגר, ושלא היה לגרים מקום לצעוק אל המלך או אל השופטים שיעשו משפטם, הוא ענין הבאר אשר גזלו עבדי אבימלך, ואברהם לא מלאו לבו לצעוק על הדבר עד שבא אליו אבימלך ובקש ממנו שיכרות ברית לו ולזרעו (למטה כ״א:כ״ה). וכל זה אמנם איננו מתנגד למה שאמרתי למעלה (י״ט:ה׳) שהיה דרך העולם לנהוג כבוד באורחים, כי אורֵח לחוד, וגר המתעכב לחוד, וגם איש הבא בגפו ומתאכסן בבית איש מאנשי העיר לחוד, ואיש הבא עם משפחתו ועם נכסיו לחוד.
והרגוני – כדי שלא אקח את אשתי מידם או אשתדל להרוג את החוטף אותה, או להינקם ממנו איך שיהיה.
Surely (rak). The word is used by way of supposition, as one would say, “It seems certain that this is so.” Cf. “This notable nation is surely [rak] a wise and prudent people” (Deut. 4:6); “Surely [rak] you hate me, and love me not” (Judges 14:16).
there is no fear of God in this country. He did not mean to say that most of the people were unjust and violent, but only that they were not careful with regard to the oppression of strangers. If they were not violent with one another, this was probably due only to fear of the king and the judges, but the king and judges were not vigilant against the oppression of strangers. Since love of the stranger comes only from the fear of God, however, it was possible for Abraham to make this statement to Abimelech without impliedly reviling or insulting the king or the administration of his kingdom.
The proof that the people of that land were not careful with regard to the oppression of strangers, and that strangers had no opportunity to complain to the king or the judges and demand that justice be done, is the episode of the well that the servants of Abimelech usurped. Abraham did not dare to complain about the matter until Abimelech came to him and requested that he make an alliance with him and his descendants (Gen. 21:25).
All this, however, does not contradict what I said above (at 19:5), that the universal custom was to treat guests with respect, because a guest is to be distinguished from a stranger who comes to stay, and a man who comes alone and lodges in the house of a city resident is to be distinguished from a man who comes with his family and possessions.
and they could kill me. To prevent me from recovering my wife from their hands, or from trying to kill her abductor, or from seeking revenge from him in any way.
רק אין יראת אלקים – לא עשית לי מאומה, ולא ראיתי כאן שום תופעה היוצאת מגדר הרגיל. החוקים והסדרים הנוהגים כאן הם כמו בכל מקום אחר. ״רק אין יראת אלקים״; לא כאן ולא באף מקום אחר שולטת יראת אלקים, אותה יראה האוסרת עלי להפקיר את אשתי לקלון, הצריכה לאסור עליך לנגוע באשת האחר או להרוג בעל השומר על אשתו.
״רק״ זה אינו בא להמעיט בערכו של חטא ״אין יראת אלקים״; אלא להקל בחומרת העבירה עליו, מכיון שהחטא נפוץ, ואינו מוגבל באופן בלעדי לארצו של אבימלך.
ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה – הודיע לו שגם אם נראה איש או עם שהוא פילוסוף גדול וחקק לו נמוסים ישרים, והרגיל א״ע במדות טובות ע״פ עצת שכלו, והוא עושה משפט וצדקה הכל עפ״י עצת שכלו, בכ״ז לא נוכל לבטוח על האיש ההוא או העם ההוא, שבעת תסיתהו תאותו לעשות רע שתמיד יגבר שכלו על תאותו, כי בהפך עת תבער בו אש תאותו אל אשת חן או הון רעהו באין רואה, אז גם שכלו ילך שולל לרצוח ולנאוף ולעשות כל רע, רק כח אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח שלא נחטא, והיא מדת היראה השתולה בנפש, עד שממנה יסתעף סעיף אחד שהיא יראת אלהים, עת תמלא הנפש מיראת אלהים המשקיף על נגלהו ונסתריו והצופה אל כל מעשיו, אז גם עת יגבר עליו יצרו יירא ויבוש מהמלך הגדול הרואה את כל מעשיו ויזהר מעשות רע, וכמ״ש יראת ה׳ מוסר חכמה, יראת ה׳ ראשית דעת, וכמו שהתבאר אצלי בפרטות בספר משלי, ועז״א, כי אמרתי הגם שראיתי עמך שהם בעלי מדות טובות עושים משפט וצדקה, ולא ראיתי בם שום דופי, רק חסרון אחד שאין יראת אלהים במקום הזה [כי א״א שיהיה בם יראת אלהים, רק אם מאמינים בהשגחה פרטית, שה׳ רואה ויודע ומשגיח על כל עלילות מצעדי גבר, לא אם יאמרו שהעולם קדמון ומתנהג בדרך הטבע]. והרגוני על דבר אשתי – לא אוכל לבטוח בם, שעת יראו אשה יפה ותבער בם אש התאוה, לא יוכלו לכבוש את יצרם ויהרגו אותי, אחר שלא יראו אלהים, השכל לבדו ונמוסים השכליים לא יעמדו בפני זרועות התאוה.
{Why the ‘but’ in: ‘I thought: but there is no fear of God in this place?
AND AVRAHAM REPLIED, “I THOUGHT: BUT THERE IS NO FEAR OF GOD IN THIS PLACE.” He disclosed to him that should we behold a man (or a nation) that is great in philosophy — that has even legislated social laws which are upright, and has trained himself (itself) in good traits in accordance with the dictates of reason, and that practices justice and beneficence and charity, also in full accord with reason — we still cannot trust that this man or nation will not succumb when lust incites to evil; we cannot be assured that reason will always control passion. The contrary is true of man. When the fire of passion burns within him1 for a married woman of charm2 or for the wealth of his friend when he sees not3, then his reason, too, will be led astray4 to murder and adultery and committing of all that is evil.
There exists only one power within man’s soul which we can rely on to keep us from sin: the capacity to fear that is implanted within us — and one of whose branches is the fear of God.
If the soul is filled with fear of God — of the One who sees both what is revealed and what is hidden within man, and all his deeds — then, even when overpowered by his inclination, a man will yet be fearful and ashamed before the great King who views all his deeds, and he will take care not to do evil, as it is written5, the fear of the Lord is instruction in wisdom, and6, the fear of the Lord is the beginning of knowledge — as I have explained in my commentary on Proverbs.
Hence Avraham’s words to him. I thought: I saw that yours are a people who possess good traits and who practice justice and beneficence, and I detect no blemish whatsoever in them;
but there is one flaw: there is no fear of God in this place. — (Indeed, it is not possible that there should be fear of God within them unless they believe in divine supervision of the individual: that God sees and knows and takes note of all of a man’s footsteps7. This is not so if they hold that the world is — eternal and functions by natural processes.) — And that you would have murdered me because of my wife: I could not trust — them, for as soon as they will behold a beautiful woman the fire of lust will flare up within them — and they will not be able to conquer the inclination. They will then kill me, since they do not fear God. Reason alone and rational ethics will not withstand the arms of passion.
1. E.g., Isa. 42:25.
2. Prov. 11:16.
3. Prov. 28:22, cf. Hagiga 11b.
4. Job 12:17.
5. Prov. 15:33.
6. Prov. 1:7.
7. Ps. 20:24.
ויאמר אברהם: על דברי פיוס השיב דברים נכוחים.
כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה1: הן אמת שיש כאן דרך ארץ, אבל אין זה מצד יראת אלהים אלא מחמת שכל אנושי.
והרגוני על דבר אשתי: דמי שאין בו יראת אלהים אינו יכול להתגבר על יצרו המכריע את דעת האדם, ולכן יראתי פן יהרגוני, וממילא לא היה יכול לומר האמת גם למלך, בשביל העם, שהם לא נתפעלו מיפיה באופן שנתפעלו המצרים שראו אותה יפה מאד והבינו שאינה ראויה להם ולא התאוו לה כלל, כמו שכתבתי שם (יב,יד), ומשום הכי לא היה עוד חשש אלא בשביל המלך לבד, וא״כ היה ראוי להודיעהו, משום הכי היה נחשב זה לחטא בעיני פרעה כמבואר שם. אבל כאן היה החשש בשביל כל המדינה, והיה ראוי לחוש שמא יוודע הדבר גם להם ע״י שיגיד האמת למלך.
1. כאן רבינו אינו מסביר ע״פ הסבר הגמרא שהביא לעיל (הערה 30).
כי אמרתי – יש להשלים⁠־להקדים: עשיתי זאת...
רק – מובנה של מלה זו הוא גם חיובי, במקרה של הנחה ודאית; השווה כ׳:י״ט, תהלים ל״ב:ו׳.⁠1
יראת אלהים – ודאי היה לו לאברהם יסוד להניח, כי אין הפלשתים יראי אלהים וכי הם עלולים להטפל לאשתו. והשם אלהים מתאים כאן בהחלט, שכן עובדי ע״ז אלה — ברי כי לכל היותר יש לצפות ליראה מפני האלוהים באופן כללי אצלם, אך בוודאי לא ליראה מאת ה׳ המשגיח על עולמו ומכוון את גורל האדם. והדבר מסתבר בשים לב לעובדה שאברהם לא באופן קבוע כי אם מפקידה לפקידה שהה בגרר.⁠2 ההודעה הבלתי נכונה בדבר יחסו אל שרה, אותה השמיע אברהם ברבים, לא נועדה איפוא אלא להציל אותו בהזדמנו לעיר, מזמן לזמן.
1. והשווה גם דברים ד׳:ו׳, שופטים י״ד:ט״ז. וכן הדבר לגבי המלה ״אך״; השווה בראשית מ״ד:כ״ה, שופטים ג׳:כ״ד, שמואל א ט״ז:ו׳.
2. השווה הנאמר לפסוק א׳ דלעיל (המ׳).
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובשכל טובר״י בכור שוררד״קחזקוניטור הפירוש הקצררלב״ג ביאור הפרשהמזרחיאברבנאלר״ע ספורנומנחת שימלאכת מחשבתאור החייםר׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144