(ט-יג) אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא – זֶה דָּבָר שֶׁשָּׁאָל. אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה. זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁאָל. כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ. אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת, שְׁאָר טְמֵאִים מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה״ הֲרֵי אַתָּה דָן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, לֹא רְאִי טְמֵא מֵת כִּרְאִי דֶרֶךְ רְחוֹקָה וְלֹא רְאִי דֶרֶךְ רְחוֹקָה כִּרְאִי טְמֵא מֵת, הַצַּד הַשָׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי, כָּךְ כָּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.
בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה – אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים כָּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נֶאֱמַר ״טְמֵא מֵת״ וְנֶאֱמַר ״דֶרֶךְ רְחֹקָה״, מַה טְּמֵא מֵת רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל, אַף דֶּרֶךְ רְחֹקָה רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בְּמַעֲשֵׂר וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בְּפֶסַח, מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בְּמַעֲשֵׂר חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בְּפֶסַח חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ, אֵיזֶהוּ מְקוֹם אֲכִילָתוֹ, מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְלִפְנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בְּמַעֲשֵׂר וְנֶאֱמַר רְחוּק מָקוֹם בְּפֶסַח, מָה רִחוּק הָאָמוּר בְּמַעֲשֵׂר חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בְּפֶסַח חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ, וְאֵיזֶהוּ מְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ, מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים.
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַגֵּרִים עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי. אִישׁ. אִישׁ עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין קָטָן עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִישׁ עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין צִבּוּר עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי. אִישׁ. לְרַבּוֹת אֶת כָּל שֶׁלֹּא נִזְרַק עֲלֵיהֶם אֶת הַדָּם שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי.
כִּי יִהְיֶה טָמֵא וְעָשָׂה פֶסַח – יָכוֹל כָּל הַטְּמֵאִים יְהוּ עוֹשִׂים פֶּסַח, הֲרֵי מִי שֶׁהֻזָּה הַזָּאָה אַחַת וְזָב שֶׁרָאָה רְאִיָּה אַחַת וְהַקָּטָן וְהַחוֹלֶה וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וּטְבוּל יוֹם וְהָאוֹנֵן וְהַמְפַקֵּחַ אֶת הַגַּל וְכֹל מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִן בֵּית הָאֲסוּרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ״, טְמֵא מֵת עוֹשֶׂה פֶסַח שֵׁנִי וְאֵין כָּל אֵלּוּ עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי. אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם. יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, מִנַּיִן אַף לְדוֹרוֹת. אָמַרְתָּ לְדֹרֹתֵיכֶם, אַף לְדוֹרוֹת. וְעָשָׂה פֶסַח לַה׳. אֶת הַיְחִידִים. וְעָשָׂה. בַּעֲשֵׂה.
מִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. שָׁגַג אוֹ נֶאֱנַס וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה״. שֶׁאֵלּוּ פְטוּרִים מֵהִכָּרֵת וְאֵלּוּ חַיָּבִין בְּכָרֵת. וְאֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רְחוֹקָה וְכוּ׳.
תָּנוּ רַבָּנָן אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַשֵּׁנִי, הַזָּבִין וְהַזָּבוֹת, הַמְּצֹרָעִין וְהַמְצֹרָעוֹת, בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת וְהַשּׁוֹגְגִין וְהָאֲנוּסִין וְהַמְּזִידִין וְטָמֵא וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. אִם כֵּן לָמָּה נָאֱמַר ״טָמֵא״. [לָמָּה נֶאֱמַר], דְּאִי בָּעֵי לְמֶעְבַּד בָּרִאשׁוֹן לָא שָׁבְקִינַן לֵיהּ. אֶלָּא לָמָּה נֶאֱמַר ״בְדֶרֶךְ רְחֹקָה״. לְפָטְרוֹ מִן הַכָּרֵת. וְאִשָּׁה בְּשֵׁנִי מִי מִיחָיְּיבָה, וְהָתַּנְיָא יָכוֹל לֹא יְהוּ עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי אֶלָּא טְמֵא מֵת וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, זָבִין וּמְצֹרָעִין וּבוֹעֲלִי נִדּוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״. לָא קָשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹסֵי הָא רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן.
תָּנוּ רַבָּנָן חַיָּב כָּרֵת עַל הָרִאשׁוֹן וְחַיָּב כָּרֵת עַל הַשֵּׁנִי [דִּבְרֵי רַבִּי]. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חַיָּב כָּרֵת עַל הָרִאשׁוֹן וּפָטוּר עַל הַשֵּׁנִי. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר אַף עַל הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת אֶלָּא אִם כֵּן לֹא עָשָׂה אֶת הַשֵּׁנִי. וְאָזְדוּ לִטַעֲמַיְהוּ, דְּתַנְיָא גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים וְכֵן קָטָן שֶׁהִגְדִּיל בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי [דִּבְרֵי רַבִּי]. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כָּל שֶׁזָּקוּק לָרִאשׁוֹן זָקוּק לַשֵּׁנִי, וְכָל שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לָרִאשׁוֹן אֵינוֹ זָקוּק לַשֵּׁנִי. בְּמַאי קָמִיפְלְגֵי רַבִּי סְבַר, שֵׁנִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, וְרַבִּי נָתָן סְבַר שֵׁנִי תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא, [תִּקּוּנֵי לָרִאשׁוֹן לָא מְתַּקִין לֵיהּ]. וְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא סְבַר שֵׁנִי תַּקָּנָתָא דְּרִאשׁוֹן הוּא. וּשְׁלָשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח. רַבִּי סְבַר וְחָדַל לַעֲשׂוֹת וְנִכְרְתָה, דְּלֹא עֲבַד בָּרִאשׁוֹן, אִי נַמֵּי קָרְבַּן ה׳ לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ, בַּשֵּׁנִי, חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא, כָּרֵת הוּא, קָסְבַר מְגַדֵּף הַיְנוּ מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם וּכְתִיב בֵּיהּ בִּמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם
(ויקרא כ״ד:ט״ו) ״וְנָשָׂא חֶטְאוֹ״ וְגְמַר הַאי חֶטְאוֹ דְּהָכָא מֵ״חֶטְאוֹ״ דְּהָתָם, [מַה לְּהַלָּן כָּרֵת אַף כָּאן כָּרֵת], וְרַבִּי נָתָן (מַה לְּהַלָּן) [סְבַר], לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ, בָּרִאשׁוֹן. הַאי חֶטְאוֹ מַאי עָבִיד לֵיהּ. קָסְבַר מְגַדֵּף לָאו הַיְנוּ מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם וְגְמַר הַאי ״חֶטְאוֹ״ דְּהָתָם מֵחֶטְאוֹ דְּהָכָא, מַה הָכָא כָּרֵת אַף הָתָם כָּרֵת. וְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא סְבַר וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה, אִם קָרְבַּן ה׳ לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ בְּשֵּׁנִי. וְהַאי חֶטְאוֹ יִשָּׂא מַאי עָבִיד לֵיהּ. כִּדְאָמְרָן. הִילְכָּךְ הֵזִיד בָּזֶה וּבָזֶה דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּב. שָׁגַג בָּזֶה וּבָזֶה דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. הֵזִיד בָּרִאשׁוֹן וְשָׁגַג בַּשֵּׁנִי, לְרַבִּי וְרַבִּי נָתָן חַיָּב, לְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא פָּטוּר. שָׁגַג בָּרִאשׁוֹן וְהֵזִיד בַּשֵּׁנִי, לְרַבִּי חַיָּב, לְרַבִּי נָתָן וְרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָא פָּטוּר.
בָּעֵי רַב יוֹסֵף כֹּהֵן הַמַּרְצֶה בְּתָמִיד הֻתְּרָה לוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם אוֹ לָא. אֲמַר רָבָא גְּמַר ״מוֹעֲדוֹ״ מֹעֲדוֹ מִפֶּסַח. וְטֻמְאַת הַתְּהוֹם גּוּפָהּ הֵיכָא כְתִיבָא. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר קְרָא
(לעיל ו׳:ט׳) ״וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו״, בִּמְחֻוֶּרֶת עָלָיו. אַשְׁכְּחָן נָזִיר, עוֹשֶׂה פֶסַח מִנָּלָן. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר קְרָא כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, בִּמְחֻוֶּרֶת לָכֶם. רֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה, [כְּדֶרֶךְ], מַה דֶּרֶךְ בְּגָלוּי אַף טֻמְאָה בְּגָלוּי. טֻמְאַת הַתְּהוֹם גְּמָרָא גְמִירֵי לָהּ, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְעָלְמָא. אֵיזֶהוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. כָּל שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ אָדָם בְּסוֹף הָעוֹלָם, הִכִּיר בָּהּ אָדָם בְּסוֹף הָעוֹלָם אֵין זֶה טֻמְאַת הַתְּהוֹם.
הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִים וּמֶחֱצָה טְמֵאִים רַב אֲמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה כְּרֹב, וּטְהוֹרִים עוֹשִׂין פֶּסַח רִאשׁוֹן וּטְמֵאִים עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי. וְרַב כַּהֲנָא אֲמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אֵינוֹ כְּרֹב, הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן. מַאי טַעֲמָא דְּרַב. דִּכְתִיב ״אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא״, אִישׁ נִדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי, וְאֵין רוֹב צִבּוּר נִדְחִין לְפֶסַח שֵׁנִי אֶלָּא עָבְדֵי בְּטֻמְאָה.
אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם – נָקוּד עַל ה״א, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה ״וְהוּא טָמֵא״ לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶן אֶת הַפָּסַח. כַּיּוֹצֵא בוֹ ״יִשְׁפֹּט ה׳ בֵּינִי וּבֵּינֶיךָ״, שֶׁלֹּא אָמְרָה לוֹ אֶלָּא עַל הָגָר בִּלְבַד וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל הַמְּטִילִין אֵיבָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. כַּיּוֹצֵא בוֹ
(שם י״ח:ט׳) ״וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ״, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין הֵיכָן הוּא. כַּיּוֹצֵא בוֹ
(שם י״ט:ל״ג) ״וְלֹא יָדַע בְּשָׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ״, נָקוּד עַל וי״ו לוֹמַר בְּשָׁכְבָהּ לֹא יָדַע אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדָע. כַּיּוֹצֵא בוֹ
(שם ל״ג:ד׳) ״וַיִּשָּׁקֵהוּ״, שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, אֶלָּא נֶהֶפְכוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ ״וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן״, נָקוּד עַל ״אֶת״, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָם. כַּיּוֹצֵא בוֹ
(לעיל ג׳:ל״ט) ״כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״, נָקוּד עַל ״אַהֲרֹן״, שֶׁלֹּא הָיָה אַהֲרֹן מִן הַמִּנְיָן. כַּיּוֹצֵא בוֹ ״וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר״, נָקוּד עַל ״אֲשֶׁר״, שֶׁאַף מִלְּהַלָּן הָיָה כֵּן. כַּיּוֹצֵא בוֹ
(להלן כ״ט:ט״ו) ״וְעִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן״, [נָקוּד עַל ״עִשָּׂרוֹן״ רִאשׁוֹן], עַל שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא עִשָּׂרוֹן אֶחָד בִּלְבָד. כַּיּוֹצֵא בוֹ
(דברים כ״ט:כ״ח) ״הַנִּסְתָּרֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם״, נָקוּד עָלָיו, אָמַר לָהֶם עֲשִׂיתֶם, הַגְּלוּיִּים אַף אֲנִי אוֹדִיעַ אֶתְכֶם הַנִּסְתָּרִים. אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה, נָקוּד עַל ה״א, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהוּא טָמֵא לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶן אֶת הַפָּסַח. אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם – הוֹסִיף כָּאן הַכָּתוּב שְׁתֵּי מִצְווֹת חוּץ מִמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בוֹ וְאֵיזוֹ זוֹ וְעֶצֶם לֹא (תִּשְׁבְּרוּ) [יִשְׁבְּרוּ] בוֹ. כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח. בַּמִּצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּמִּצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ״ הָא מִצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ אֲמוּרוֹת, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ״, בְּמִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אַף לְשִׁבְעָה וּלְמַצָּה וּלְבִעוּר חָמֵץ. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְעֶצֶם לֹא (תִּשְׁבְּרוּ) [יִשְׁבְּרוּ] בוֹ״, עֶצֶם הָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל, מָה עֶצֶם בַּמִּצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַף כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ בַּמִּצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִסִּי בֶּן (יְהוּדָה) [עֲקַבְיָא] אוֹמֵר חֻקָּה הָאֲמוּרָה בְּפֶסַח אֵינָהּ אֶלָּא בְגוּפוֹ.
וְעֶצֶם לֹא (תִּשְׁבְּרוּ) [יִשְׁבְּרוּ] בוֹ – וְעַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ (כָּתוּב בְּפֶסַח מִצְרָיִם).
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר
(שמות י״ב:כ׳) ״בְּכֹל מוֹשְׁבתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת״ מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת אַתָּה יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתְךָ וְאִי אַתָּה יוֹצֵא חוֹבָתְךָ בְּבִכּוּרִים. וְאוֹמֵר
(דברים ט״ז:ח׳) ״שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת״, מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת כָּל שִׁשָּׁה, וְאִי אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד. (תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם וְגוֹ׳ מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת״ וְכוּ׳) רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מָה אִם שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּדָבָר קָצָר מִשְׁנֵיהֶן, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּפֶסַח שֵׁנִי ״עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאָמְרוֹ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ״ וַהֲלֹא בִּכְלַל חֻקַּת הַפֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר, אֶלָּא הִקִּישׁ מַצָּה לְמָרוֹר, מַה מָּרוֹר אֵינוֹ בִכּוּרִים אַף מַצָּה אֵינָהּ בִּכּוּרִים, מַה מָּרוֹר נֶאֱכָל כָּל שִׁשָּׁה אַף מַצָּה נֶאֱכֶלֶת כָּל שִׁשָּׁה וְאֵין אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד.
לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ – פְּרָט לְטָמֵא וּפְרָט לְיוֹצֵא וְנוֹתָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ״בוֹ״, לְמַעֵט שְׁאָר כָּל הַפּוֹסְלִין.
כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ – כָּל שֶׁלִּמֵּד בַּגָּדוֹל לִמֵּד בַּקָּטָן.
וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר – שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד צִבּוּר עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם״, הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״וְהָאִישׁ״, הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי.
וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח – אֵין וְחָדַל אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשָׂה, שִׁעֲרוּ חֲכָמִים כָּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלִפְנִים וְכֵן לְכָל מִדּוֹתָיו. וְנִכְרְתָה. אֵין וְנִכְרְתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. מְזִידָה דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא מֵעַמֶּיהָ. וְעַמָּהּ בְּשָׁלוֹם.
כִּי קָרְבַּן ה׳ לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ – עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן הַכָּתוּב עָנַשׁ כָּרֵת. אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל פֶּסַח שֵׁנִי. אָמַרְתָּ, אֵיזֶהוּ מוֹעֵד, זֶה רִאשׁוֹן. דָּבָר אַחֵר: ״כִּי קָרְבַּן ה׳ לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ״. בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח שֵׁנִי שָׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אוֹ יִדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה. אָמַרְתָּ, כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה.
חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אִשָּׁה מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא, לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא, לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה.
וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה – הֵיכָן הָיָה. בְּבֵית הַמִּטְבָּחָיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶת שֶׁהוּא בְּבֵית הַמִּטְבָּחָיִם חַיָּב בְּהִכָּרֵת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ פָּטוּר מִן הַכָּרֵת.
וְחָדַל לַעֲשׂוֹת – פְּרָט לְשֶׁנִּטְמָא קֹדֶם שְׁחִיטַת הַפָּסַח. יָכוֹל שֶׁהוּא חַיָּב. אָמַרְתָּ וְחָדַל לֹא מִמַּה שֶּׁחָדַל זֶה [וְהָיָה] לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה שָׁם וְנִטְמָא, יָצָא לַשּׁוּק וְנִטְמָא, הָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ טָהוֹר וְנִטְמָא. וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ לֹא הַצִּבּוּר. הַהִיא. כְּשֶׁהִיא יְחִידִית. הַהִיא. לֹא אֲנוּסָה, לֹא שׁוֹגֶגֶת וְלֹא מֻטְעֵ[י]ת. לְפִי שֶׁרִבִּינוּ הָיָה שָׁם וְנִטְמָא יָצָא לַשּׁוּק וְנִטְמָא, הָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ טָהוֹר וְנִטְמָא לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ בְּכָרֵת, יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ בִּנְשִׂיאַת עָווֹן. אָמַר חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא.
אֲמַר עוּלָא אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רְחֹקָה. כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק עַל טְמֵא שֶׁרֶץ, דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לְטָהוֹר וְאֵין דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לְטָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס בִּשְׁעַת אֲכִילָה. וְאַף עַל גַּב דִּטְמֵא שֶׁרֶץ יָכוֹל לִכָּנֵס בִּשְׁעַת אֲכִילָה וְאֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ. טְמֵא שֶׁרֶץ רַחֲמָנָא דָּחְיֵהּ, דִּכְתִיב ״אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ״, מִי לָא עַסְקִינַן שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּעֶרֶב הַפֶּסַח דּוּמְיָא דְּשֶׁרֶץ וַאֲפִלּוּ הָכֵי קָאֲמַר רַחֲמָנָא לִדְחֵי.
תָּנוּ רַבָּנָן הָיָה עוֹמֵד חוּץ לְמוֹדִיעִים וְיָכוֹל לִכָּנֵס בְּסוּסִים וּבִפְרָדִים יָכוֹל יְהֵא חַיָּב. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה״, וַהֲרֵי הָיָה בְּדָרֶךְ. הָיָה עוֹמֵד לִפְנִים מִן הַמּוֹדִיעִים וְאֵינוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס מִפְּנֵי גְמַלִּים וּקְרוֹנוֹת הַמְּעַכְּבוֹת אוֹתוֹ יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה״ וַהֲרֵי לֹא הָיָה בְּדָרֶךְ.
תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בְּמַעֲשֵׂר וְכוּ׳. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר דֶּרֶךְ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי [מַהֲלַךְ] שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה (פַּרְסָאוֹת) [יָמִים]. תַּלְמוּד לוֹמַר ״(רְחוֹקָה) [וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה״], אֲפִלּוּ פְּסִיעָה אַחַת.
תָּנוּ רַבָּנָן ״כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ״. בַּמִּצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִצְוָה שֶׁעַל גּוּפוֹ, מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״. וְהָשַּׁתָּא דַּאֲמַרְתְּ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים אָלְמָא יַעֲשׂוּ אֹתוֹ לָאו דַּוְקָא הִיא. אֵימָא הֲוָה לֵיהּ בִּפְרָט וּכְלָל, וְנַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט וַאֲפִלּוּ כָּל מִלֵּי נַמֵּי. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְעֶצֶם לֹא (תִּשְׁבְּרוּ) [יִשְׁבְּרוּ] בוֹ״.
תָּנוּ רַבָּנָן ״כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ״. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁבָּרִאשׁוֹן עוֹבֵר בְּבַל יֵרָאֶה וּבְּבַל יִמָּצֵא כָּךְ שֵׁנִי אָסוּר בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא. תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״. אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה. [מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר ״(וְ)לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״. אֵין לִי אֶלָּא] מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה הַנִּתָּק לַעֲשֵׂה, לֹא תַעֲשֶׂה גָמוּר, מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְעֶצֶם לֹא (תִּשְׁבְּרוּ) [יִשְׁבְּרוּ] בוֹ״, מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הַנִּתָּק לַעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה גָמוּר, אַף כָּל [מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתָּק לַעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה גָמוּר]. בִּכְלָלֵיהּ דְּמַצּוֹת וּמְרֹרִים מַאי קָא מְרַבֵּי. צְלִי אֵשׁ. בִּפְרָטֵיהּ מַאי קָא מְמַעֵט. הַשְׁבָּתַת שְׂאוֹר. וְאֵיפוּךְ אֲנָא. מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עָדִיף. בִּכְלָלֵיהּ דְּ(וְ)לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר מַאי קָא מְרַבֵּי לֵיהּ. ״לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה״. בִּפְרָטֵיהּ מַאי קָא מְמַעֵט לֵיהּ. ״לֹא יֵרָאֶה״ וְ״לֹא יִמָּצֵא״. וְאֵיפוּךְ אֲנָא. מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עָדִיף. בִּכְלָלֵיהּ דִּוְעֶצֶם לֹא (תִּשְׁבְּרוּ) [יִשְׁבְּרוּ] בוֹ מַאי קָא מְרַבֵּי.
(שמות י״ב:ט׳) ״אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא״. בִּפְרָטֵיהּ מַאי קָא מְמַעֵט. ״לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי״. וְאֵיפוּךְ אֲנָא. מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עָדִיף.
חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא – (כָּתוּב בְּרֶמֶז קצ״ג).