Yeshayahu 44 – ישעיהו מד‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃ (ב) כֹּה⁠־אָמַ֨ר יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל⁠־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וִישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃ (ג) כִּ֤י אֶצׇּק⁠־מַ֙יִם֙ עַל⁠־צָמֵ֔א וְנֹזְלִ֖ים עַל⁠־יַבָּשָׁ֑ה אֶצֹּ֤ק רוּחִי֙ עַל⁠־זַרְעֶ֔ךָ וּבִרְכָתִ֖י עַל⁠־צֶאֱצָאֶֽיךָ׃ (ד) וְצָמְח֖וּ בְּבֵ֣ין חָצִ֑יר כַּעֲרָבִ֖ים עַל⁠־יִבְלֵי⁠־מָֽיִם׃ (ה) זֶ֤ה יֹאמַר֙ לַיהֹוָ֣הי⁠־⁠הֹוָ֣ה אָ֔נִי וְזֶ֖ה יִקְרָ֣א בְשֵֽׁם⁠־יַעֲקֹ֑ב וְזֶ֗ה יִכְתֹּ֤ב יָדוֹ֙ לַֽיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה וּבְשֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽה׃ (ו) כֹּה⁠־אָמַ֨ר יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה מֶלֶךְ⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹאֲל֖וֹ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֲנִ֤י רִאשׁוֹן֙ וַאֲנִ֣י אַחֲר֔וֹן וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹהִֽים׃ (ז) וּמִי⁠־כָמ֣וֹנִי יִקְרָ֗א וְיַגִּידֶ֤הָ וְיַעְרְכֶ֙הָ֙ לִ֔י מִשּׂוּמִ֖י עַם⁠־עוֹלָ֑ם וְאֹתִיּ֛וֹת וַאֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖אנָה יַגִּ֥ידוּ לָֽמוֹ׃ (ח) אַֽל⁠־תִּפְחֲדוּ֙ וְאַל⁠־תִּרְה֔וּ הֲלֹ֥א מֵאָ֛ז הִשְׁמַעְתִּ֥יךָ וְהִגַּ֖דְתִּי וְאַתֶּ֣ם עֵדָ֑י הֲיֵ֤שׁ אֱל֙וֹהַּ֙^א מִבַּלְעָדַ֔י וְאֵ֥ין צ֖וּר בַּל⁠־יָדָֽעְתִּי׃ (ט) יֹצְרֵי⁠־פֶ֤סֶל כֻּלָּם֙ תֹּ֔הוּ וַחֲמוּדֵיהֶ֖ם בַּל⁠־יוֹעִ֑ילוּ וְעֵדֵיהֶ֣ם הֵ֗ׄמָּׄהׄ בַּל⁠־יִרְא֛וּ וּבַל⁠־יֵדְע֖וּ לְמַ֥עַן יֵבֹֽשׁוּ׃ (י) מִֽי⁠־יָצַ֥ר אֵ֖ל וּפֶ֣סֶל נָסָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל׃ (יא) הֵ֤ן כׇּל⁠־חֲבֵרָיו֙ יֵבֹ֔שׁוּ וְחָרָשִׁ֥ים הֵ֖מָּה מֵאָדָ֑ם יִֽתְקַבְּצ֤וּ כֻלָּם֙ יַעֲמֹ֔דוּ יִפְחֲד֖וּ יֵבֹ֥שׁוּ יָֽחַד׃ (יב) חָרַ֤שׁ בַּרְזֶל֙ מַֽעֲצָ֔ד וּפָעַל֙ בַּפֶּחָ֔ם וּבַמַּקָּב֖וֹת יִצְּרֵ֑הוּ וַיִּפְעָלֵ֙הוּ֙ בִּזְר֣וֹעַ כֹּח֔וֹ גַּם⁠־רָעֵב֙ וְאֵ֣ין כֹּ֔חַ לֹא⁠־שָׁ֥תָה מַ֖יִם וַיִּיעָֽף׃ (יג) חָרַ֣שׁ עֵצִים֮ נָ֣טָה קָו֒ יְתָאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתׇאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת׃ (יד) לִכְרׇת⁠־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים וַיִּקַּ֤ח תִּרְזָה֙ וְאַלּ֔וֹן וַיְאַמֶּץ⁠־ל֖וֹ בַּעֲצֵי⁠־יָ֑עַר נָטַ֥ע אֹ֖רֶן⁠^ב וְגֶ֥שֶׁם יְגַדֵּֽל׃ (טו) וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֤ח מֵהֶם֙ וַיָּ֔חׇם אַף⁠־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַף⁠־יִפְעַל⁠־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגׇּד⁠־לָֽמוֹ׃ (טז) חֶצְיוֹ֙ שָׂרַ֣ף בְּמוֹ⁠־אֵ֔שׁ עַל⁠־חֶצְיוֹ֙ בָּשָׂ֣ר יֹאכֵ֔ל יִצְלֶ֥ה צָלִ֖י וְיִשְׂבָּ֑ע אַף⁠־יָחֹם֙ וְיֹאמַ֣ר הֶאָ֔ח חַמּוֹתִ֖י רָאִ֥יתִי אֽוּר׃ (יז) וּשְׁאֵ֣רִית֔וֹ לְאֵ֥ל עָשָׂ֖ה לְפִסְל֑וֹ (יסגוד) [יִסְגׇּד⁠־]ל֤וֹ^ג וְיִשְׁתַּ֙חוּ֙ וְיִתְפַּלֵּ֣ל אֵלָ֔יו וְיֹאמַר֙ הַצִּילֵ֔נִי כִּ֥י אֵלִ֖י אָֽתָּה׃ (יח) לֹ֥א יָדְע֖וּ וְלֹ֣א יָבִ֑ינוּ כִּ֣י טַ֤ח מֵֽרְאוֹת֙ עֵינֵיהֶ֔ם מֵהַשְׂכִּ֖יל לִבֹּתָֽם׃ (יט) וְלֹֽא⁠־יָשִׁ֣יב אֶל⁠־לִבּ֗וֹ וְלֹ֨א דַ֥עַת וְלֹֽא⁠־תְבוּנָה֮ לֵאמֹר֒ חֶצְי֞וֹ שָׂרַ֣פְתִּי בְמוֹ⁠־אֵ֗שׁ וְ֠אַ֠ף אָפִ֤יתִי עַל⁠־גֶּחָלָיו֙ לֶ֔חֶם אֶצְלֶ֥ה בָשָׂ֖ר וְאֹכֵ֑ל וְיִתְרוֹ֙ לְתוֹעֵבָ֣ה אֶעֱשֶׂ֔ה לְב֥וּל עֵ֖ץ אֶסְגּֽוֹד׃ (כ) רֹעֶ֣ה אֵ֔פֶר לֵ֥ב הוּתַ֖ל הִטָּ֑הוּ וְלֹא⁠־יַצִּ֤יל אֶת⁠־נַפְשׁוֹ֙ וְלֹ֣א יֹאמַ֔ר הֲל֥וֹא שֶׁ֖קֶר בִּימִינִֽי׃ (כא) זְכׇר⁠־אֵ֣לֶּה יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י עַבְדִּי⁠־אָ֑תָּה יְצַרְתִּ֤יךָ עֶֽבֶד⁠־לִי֙ אַ֔תָּה יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א תִנָּשֵֽׁנִי׃ (כב) מָחִ֤יתִי כָעָב֙ פְּשָׁעֶ֔יךָ וְכֶעָנָ֖ן חַטֹּאותֶ֑יךָ שׁוּבָ֥ה אֵלַ֖י כִּ֥י גְאַלְתִּֽיךָ׃ (כג) רׇנּ֨וּ שָׁמַ֜יִם כִּֽי⁠־עָשָׂ֣ה יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה הָרִ֙יעוּ֙ תַּחְתִּיּ֣וֹת אָ֔רֶץ פִּצְח֤וּ הָרִים֙ רִנָּ֔ה יַ֖עַר וְכׇל⁠־עֵ֣ץ בּ֑וֹ כִּֽי⁠־גָאַ֤ל יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ יַעֲקֹ֔ב וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל יִתְפָּאָֽר׃ (כד) כֹּֽה⁠־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ גֹּאֲלֶ֔ךָ וְיֹצֶרְךָ֖ מִבָּ֑טֶן אָנֹכִ֤י יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ עֹ֣שֶׂה כֹּ֔ל נֹטֶ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ לְבַדִּ֔י רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ [מֵאִתִּֽי] (מי אתי)^ד׃ (כה) מֵפֵר֙ אֹת֣וֹת בַּדִּ֔ים וְקֹסְמִ֖ים יְהוֹלֵ֑ל מֵשִׁ֧יב חֲכָמִ֛ים אָח֖וֹר וְדַעְתָּ֥ם יְסַכֵּֽל׃ (כו) מֵקִים֙ דְּבַ֣ר עַבְדּ֔וֹ וַעֲצַ֥ת מַלְאָכָ֖יו יַשְׁלִ֑ים הָאֹמֵ֨ר לִירוּשָׁלַ֜͏ִם תּוּשָׁ֗ב וּלְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ תִּבָּנֶ֔ינָה וְחׇרְבוֹתֶ֖יהָ אֲקוֹמֵֽם׃ (כז) הָאֹמֵ֥ר לַצּוּלָ֖ה חֳרָ֑בִי וְנַהֲרֹתַ֖יִךְ אוֹבִֽישׁ׃ (כח) הָאֹמֵ֤ר לְכ֙וֹרֶשׁ֙ רֹעִ֔י וְכׇל⁠־חֶפְצִ֖י יַשְׁלִ֑ם וְלֵאמֹ֤ר לִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ תִּבָּנֶ֔ה וְהֵיכָ֖ל תִּוָּסֵֽד׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א אֱל֙וֹהַּ֙ א=אֱלוֹהַּ֙ בפשטא אחד בלבד (״כיון שהטפחא באות ג שבתיבת ״וְהִגַּ֖דְתִּי״ שמעליה נראה בעיני המנקד כפשטא מעל ל שבתיבת ״אֱל֙וֹהַּ֙״; הערת ייבין כג.2 הערה 1, עמ׳ 212.)

^ב אֹ֖רֶן =מסורת-א באות נו״ן סופית קטנה <ג׳ נונין זעיר>
• א=אֹ֖רֶן (אות רגילה)

^ג [יִסְגׇּד⁠־] (יסגוד)ל֤וֹ =ל ובדפוסים
• א=יִסְגָּוד⁠־ל֤וֹ (אין הערת קרי)
• מ״ק-א=<ל׳>

^ד [מֵאִתִּֽי] (מי אתי) א-כתיב=מֵי⁠־אִתִּֽי

E/ע

הערותNotes

(א) ועתה שמע – לשוב לתורתי יעקב עבדי. (ג) כי אצק מים על צמא – כמו שאני יוצק מים על צמא, כן אצק רוחי על זרעך. (ד) וצמחו בבן^א חציר – בתוך עשו, על ידי גרים שיתוספו עליהם. בן^ב חציר – הוא עשו, שנאמר על אדום: והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה (ישעיהו ל״ד:י״ג). (ה) זה יאמר לי״י אני – אילו צדיקים גמורים. וזה יקרא בשם יעקב – אילו קטנים בני רשעים. וזה יכתוב ידו לי״י – אילו בעלי תשובה. ובשם ישראל יכנה – אילו הגרים,⁠^ג כך היא שנויה באבות דרבי נתן. (ז) ומי כמוני יקרא – ומי יקרא שהוא כמוני, ויגיד ויערוך לי את כל מה שהיה משומי עם עולם ועד עתה. עם עולם – כל בריות. ואותיות – דברי מופת. ואשר תבאנה – ואת העתידות לבא יגידו, כמו שאני עושה עתה, שעדיין לא חרב הבית ולא גליתם ולא נולד כורש, ואני מבשר אתכם עליו. (ח) ואל תרהו – אין לו דמיון. ופתרונו לפי העניין, כמו אל תחתו מלהודיע שמי לבין האומות. הלא מאז השמעתיך – מהר סיני והגדתי לכם שם שאין אלוהי מבלעדי. ואתם עדיי – שפתחתי לכם שבעה רקיעים והראיתי אתכם שאין אחר, ואתם עדיי בדבר זה: היש אלוה מבלעדי. ואין צור בל ידעתי – ולית דתקיף אילהין מן קדמיי מתיהיב ליה תקוף. בל ידעתי – לשון ואדעך בשם^ד (שמות ל״ג:י״ז), אני ידעתיך במדבר (הושע י״ג:ה׳), ידע לכתך (דברים ב׳:ז׳). (ט) ועדיהם המה – הפסילים הם עדים על בשת עובדיהם, שהרי אנו רואין שאינן לא רואין ולא יודעין, ואילו עובדים להם. למען יבשו – העובדים להם. (י) נסך – לשון יציקה ומסכה, והנו״ן בתיבה יסוד הנופל ממנו, כנו״ן של נַשך ושל נָגף. (יא) הן כל חביריו – של אותו יוצר ונוסך פסילים, המתחברים אליו לעבוד את יצירתו ונסכו, יבושו. וחרשים המה – אותם יוצרים ונוסכים^ה מבני אדם הם, קל וחומר ליצירתם שהיא הבל. (יב) חרש ברזל – חרש של ברזל. מעצד – הוא אחד מכלי הנפחים. ופעל – הפסל, בפחם – קרבון בלעז. ובמקבות – מרטיל. יצרהו – לשון ציור. ויפעלהו בזרוע כחו גם רעב וגו׳ – גם הוא היוצר חסר כח וחלש הוא, שאם ירעב הרי אין בו כח, או אם לא שתה מים ויעף לאלתר, קל וחומר שפעולתו אין בה תועלת לעזור. (יג) חרש עצים – ואם בא לעשותו של עץ וחרש עצים הוא, כך הוא דרכו: נטה קו – כדרך הנגרים, ועל פי הקו יתארהו בשרד – מיישר אותו במסר שקורין דולדויירא. יתארהו – ייפהו. יעשהו במקצועות – ומחליקו ברהיטני ואוזמל.⁠^ו מקצועות – תרגם יונתן: אזמלוון. ובמחוגה יתארהו – לשון ותאר הגבול (יהושע ט״ו:ט׳). אם בא לעשות בו ציורין עגולים, מסבב אותו במחוגה שקורין קונְפָּש. כתפארת אדם – היא האשה שהיא תפארת בעלה. (יד) תרזה ואלון – מיני אילני סרק. ויאמץ לו בעצי יער – עושה לו חיזוקים, בין לחיזוק בין לנוי, במיני עצים המשונים זה מזה במראיהם. נטע אורן – כשמוצא ייחור ונטע הראוי לכך נוטעו לכך, והגשם מגדלו. אורן – לשון נטע יונק, פְלַנְצוֺן בלעז. (טו) והיה לאדם לבער – והיה אותו עץ מקצתו לצורכי אדם לבער. ויקח – מן העצים ויחם – גופו לנגדם. אף ישִיק – מהם תנור ואפה לחם. אף יפעל אל – מן הנותר. (יט) ולא ישיב אל לבו – חציו שרפתי במו אש. ולא דעת ולא תבונה – בו לאמר זאת. לבול עץ – לרקבון עץ. (כ) רעה אפר לב הותל הטהו – לבו אשר הותל הטהו^ז לעשות לו רועה של אפר, הצלם שנשרף חציו ונעשה אפר, השוטה הזה אומר שהוא לו לרועה ומפרנס. [דבר אחר: רועה אפר – לשון ריעות, עובד עבודה זרה מחבב ומחבר אליו את עבודה זרה שהוא אפר.]⁠^ח ולא יציל – הנתעה הזה את נפשו לאמר הלא שקר בימיני ויפרד מעליו. (כא) לא תִנשני – לא תהא שכוח מיראתי. (כב) מחיתי כעב פשעיך – במצרים ובמדבר. גם עתה שובה אלי. (כג) פצחו – לשון פתחון פה. (כד) ויוצרך מבטן – מאז ויתרוצצו הבנים בקרבה (בראשית כ״ה:כ״ב) הייתי לך לעזרה ובחרתיך. (כד-כה) נטה שמים לבדי, מפר אותות בדים – לפי שאני נטיתי השמים, לפיכך אני יכול להיות מפר אותות. (כה) בדים – הם החוזים בכוכבים על ידי אותות השמים, ועל שם שפעמים הרבה שהם מכזבים, קורא אותם בדים. שאני מחליף השרים של מעלה וטועים אלו הנשאלים בהם. ולפי שאצטגניני בבל היו חוזים בכוכבים, כמו שהוא אומר: יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים (ישעיהו מ״ז:י״ג), לכך הוא אומר שיפר אותות^ט בדיהם, כי אני שהפרתי אותות בדי מצרים. (כו) מקים דבר עבדו – משה. ועצת מלאכיו – מלאך אחד אמר ליעקב: ישראל יהיה שמך (בראשית ל״ב:כ״ט), וקיימתי דבריו (בראשית ל״ה:י׳). אף כאן, אקים עצת נביאיי האומרים על ירושלם תושב. (כז) האומר לצולה חֳרָבִי – האומר לבבל התייבשי. ונהרותיך אוביש – לפי שהיא יושבת על נהרות, מדמה הריגת אכלוסיה ליובש נהרות. (כח) רועי – מלך שלי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״בבין״.

^ב כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94, וכן בהרבה כ״י של המקרא (״בבן״). בנוסח שלנו: ״בבין״.

^ג כן בכ״י. בדפוסים נוסף כאן: ״מעכו״ם״.

^ד כן בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״בשם״.

^ה כן בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. בכ״י לוצקי 778: ״ונוסכיהם״.

^ו כן בכ״י לוצקי 778, ברלין 122. בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, אוקספורד 34, וטיקן 94: ״ואיזמל״.

^ז כן בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. בכ״י לוצקי 778 הושמט ע״י הדומות: ״לבו אשר הותל הטהו״.

^ח הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165 (שם הוא מצוין כתוספת), ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פרמא 3260.

^ט כן בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״אותות״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון