×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑קאֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג⁠־לָֽמוֹ׃
He that sits in heaven laughs. Adonai mocks them.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳ר״י בכור שוררד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דְיָתֵיב בִּשְׁמַיָא יִגְחַךְ מֵימְרָא דַייָ יִדְהַךְ לְהוֹן.
The one who sits in heaven will laugh; the word of the LORD will mock at them.
יושב בשמים ישחק – אמר ר׳ יצחק כל עסקיו של הקב״ה בקדושה. דיבורו בקדושה שנאמר (תהלים ס׳:ח׳) אלהים דבר בקדשו. קילוסו בקדושה שנאמר (ישעיהו ו׳:ג׳) קדוש קדוש קדוש. הילוכו בקדושה שנאמר (תהלים ס״ח:כ״ה) הליכות אלי מלכי בקדש. נאדר בקדושה שנאמר (שמות ט״ו:י״א) מי כמוכה נאדר בקדש.
דבר אחר: יושב בשמים ישחק – אמר הקב״ה שוחקין אלו באלו. ר׳ אחא בשם רבי שמואל בר נחמני אמר ארבע שחיקות הן. א׳ יושב בשמים ישחק. ב׳ (תהלים נ״ט:ט׳) ואתה ה׳ תשחק למו. ג׳ (שם ל״ז:י״ג) ה׳ ישחק לו. ד׳ (משלי א׳:כ״ו) גם אני באידכם אשחק.
וסאכן אלסמא יצ׳חך אלנאס בהם, כד׳לך אללה יהזי בהם.
יושב בשמים (הקב״ה) יצחיק בהם את האנשים. באופן הזה (על ידי שאנשים יצחקו עליהם) ה׳ ילעג עליהם.
יושב, ושוכן השמים משחיק בהם בני אדם וכן ה׳ מלעיג [אותם] בהם.
הסבותי ישחק אשר ביושב בשמים אל הנבראים ואמרתי ישחיק בהם, כפי שמצאתי כל הפעולות אשר השכל שוללם ממנו יתעלה מוסבים אל ברואיו, כמו וישבות ביום השביעי1 ״ועטל״ ויהיה ענינו השבית. וכך וירד ה׳2 ״אורד״ ויהיה ענינו הוריד, ורבים בדומה לזה. והעברה זו בשפת בני ישראל שהם מיוחסים משום מה את הפעולה שהיא בנפעל אל הפועל כמו שנאמר ביהוידע וירא אתם את בן המלך3, וענינו ויראם. וכדבר דניאל ויבן וידבר עמי4 וכוונתו בכך ויבינני. וכך ישחק וילעג יש לפרשם ישתיק וילעיג5. ומה שהוספתי וו בתחלת יושב בשמים הוא בשביל קשר הענין שאומר למה רגשו הגוים וה׳ כבר הועיד להם עונשו, כדרך שאומרים למה תמרה את פי המלך והוא יכול לך.
1. בראשית ב ב. וראה שם פירושי רס״ג מהדורתי.
2. בראשית יא ה. וכן תרגם שם.
3. מלכים ב יא ד.
4. דניאל ט כב.
5. וכ״כ הראב״ע בשם רבינו.
רדדת ישחק אלד׳י פי יושב בשמים אלי אלמכ׳לוקין פקלת יצ׳חך בהם, כמא וג׳דת ג׳מיע אלאפעאל אלתי ינפיהא אלעקל ענה מצרופא אלי כ׳לקה, מן ד׳לך וישבות ביום השביעי ועטל, פיכון אלמעני השבית, וכד׳לך וירד ה׳ אורד, פיכון אלמעני הוריד, ואשבאה ד׳לך כת׳יר. ומג׳אז הד׳א פי לגת בני אסראיל אנהם קד ינסבון אלפעל אלחאל פי אלמפעול בה אלי אלפאעל כקולה פי יהוידע וירא אתם את בן המלך, ואלמעני פי ד׳לך ואוראהם, וכקול דניאל ויבן וידבר עמי ומענאה פי ד׳לך ואפהמני, כד׳לך אתג׳ה ישחק וילעג אן יפסראן ישחיק וילעיג. אמא זיאדתי אלוו פי אוול יושב בשמים פאן ד׳לך לינסאק אלמעני פיקול לם צ׳ג׳ת אלאמם ואללה קד תואעדהם בעקאבה, כקול אלקאיל לם תעצי אלסלטאן והו יקד׳ר עליך.
ומעני קולה יושב בשמים ישחק למא קד עלמה מן כׄיבה תדבירהם פי מא דבﹼﹶרוה ואכׄפאק עזאמהם1 פי מא עזמוא עליה פשבה דׄלך באלדׄי יהזא מן אלכׄלק במן ידעי מא לא יסתטיעה ויסכׄר במﹶן יתעאטא פוק מקדרתה.
1. עזאמהם] (1) 4א עזאימהם
The meaning of, “He who is enthroned in heaven laughs.” (Psalm 2:4), that He already knew their machinations had failed when1 they conspired against him, and their resolve failed when they schemed against him. For (David) compares this to one who scoffs at the Creator, whom he accuses of being incapable, and derides for having undertaken something beyond his power.⁠2
1. “he sits’ = omniscient. An example of hubris, who thinks he has the upper hand. Man plans God laughs.
2. A reference to God’s omnipotence and foreknowledge of event to come.
יושב – {ישחק –} דרך משל, והטעם: שישימם ללעג ולשחוק.
וטעם יושב בשמים – בעבור מלכי ארץ (תהלים ב׳:א׳), והם כלם ברשות שמים.
יושב – בעבור שהזכיר מלכי ארץ, אמר כנגדם: יושב בשמים שהם למעלה על האדם.
אמר הגאון: כי טעם ישחק – שישימם לשחוק וללעג.
והנכון: שהשם ברא הגשם שהוא העצםא והצורות שהם מקרים, כי כל אשר יעשה האדם או יצייר צורות חיות, ושמו נשגב לבדו מהיותו כיסודב ואף כי במקרה. רק בעבור שהמדבר אדם וככה השומע, דברה תורה כלשון בני אדם להבין השומע. וככה עשו שהארץ כדמות אדם ותפתח הארץ את פיה (במדבר ט״ז:ל״ב), מירכתי ארץ (ירמיהו כ״ה:ל״ב).
ולמו – כמו: להם.
ומלת לעג – לעולם עם אות למ״ד, כמו: ילעגו לי (תהלים כ״ב:ח׳). על כן: ואיבינו ילעגו למו (תהלים פ׳:ז׳) דרך כינוי, כאשר אפרש.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״שהוא העצם״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״מהיותו כיסוד״.
HE THAT SITTETH. Scripture reads: He that sitteth in heaven. It says this, because it earlier said, The kings of the earth stand up. It contrasts He that sitteth in heaven, which is located1 above all human beings, with the kings of the earth.⁠2
The Gaon3 says that the meaning of laugheth is that God will make them objects of laughter and scorn.⁠4
The following is the real meaning of laugheth:
God created all matter i.e. substance. He also created the forms.⁠5 The forms consist of the accidents, all which man makes or the images of living creatures, which he can conceive. God whose name alone is exalted is above being made out of matter.⁠6 He is certainly beyond the accidents.⁠7 It is only because the one who speaks8 is human, and likewise the one who hears, that the Torah spoke in the language of men so that the one who hears will understand.⁠9 They10 thus attributed human form to the earth. Hence we read: And the earth opened her mouth (Num. 16:32); from the thighs of the earth (Jer. 25:32; 31:8; 50:41).⁠11
[THE LORD HATH THEM IN DERISION.] The word lamo (them) means, at them.⁠12 The verb yilag (mock) is always connected to the object by a lamed. Compare, yalagu li (mock me) (Psalms 22:8). The meaning of ve-oyevenu yilagu lamo (and our enemies mock themselves) (Psalms 80:7) is therefore,⁠13 as I shall explain, a euphemism.⁠14
1. Lit., “that are.” The Hebrew word for heaven (shamayim) is in the plural.
2. It contrasts God who sits in heaven with the kings who live on the lowly earth.
3. Rabbi Saadiah Gaon.
4. Rabbi Saadiah Gaon was bothered by the image of God sitting in heaven and laughing.
5. The form that matter takes.
6. Lit. “And his name alone is exalted from being matter.”
7. God is unchangeable.
8. Heb. Ha-medabber.
9. Ibn Ezra employs a similar expression in chapter 12 of His Yesod Mora and in his commentary on Gen. 1:26. The clause may be explained to mean that the Torah was given to people who speak and hear. Indeed this is how I rendered it in my translation of Ibn Ezra’s commentary on Genesis. However, from a similar comment in Deut. 5:5 it appears the term ha-medabber refers to Moses. In this case we should interpret: For Moses who spoke and Israel who heard were human.
10. The prophets.
11. Ibn Ezra makes a similar point in Gen. 1:26. He there writes: “A human being cannot speak of things above or below him without employing human terminology. Hence Scripture uses such terms as the mouth of the earth (Num 16:30) [and] the hand of the Jordan (Num. 13:29).” Ibn Ezra’s point is that He that sitteth in heaven laughteth is a metaphor.
12. Ibn Ezra renders Adonai yilag lamo (The lord hath them in derision): The Lord laughs at them.
13. Being that lamo means at them.
14. “At themselves” is a euphemism for, at God. See Ibn Ezra on Ps. 80:7. Thus Ps. 80:7 should be understood as And our enemies laugh at God.
לכך אומר כן: יושב בשמים – הקב״ה שוחק עליהם.
יושב בשמים ישחק, אדני ילעג למו – לפי שאמר, כי הם נוסדו יחד על י״י (תהלים ב׳:ב׳) לבטל דברו, אמר: כי הוא יושב בשמים וישמע דבריהם וישחק וילעג להם. ובאמרו: ישחק וילעג על האל יתברך הוא על דרך משל כלשון בני אדם שישחק האדם וילעג למי שבוזה אותו ואינו נחשב בעיניו לכלום. וכן: ואתה י״י תשחק למו תלעג לכל גוים (תהלים נ״ט:ט׳), אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו (תהלים ל״ז:י״ג). ובאמרו: יושב בשמים ענין יושב עומד, כמו ואתה י״י לעולם תשב (תהלים ק״ב:י״ג). וכן כל ישיבה שנמצאת על האל יתברך כמו הישבי בשמים (תהלים קכ״ג:א׳), המגביהי לשבת (תהלים קי״ג:ה׳). ובאמרו: בשמים לפי שהם קימים ועומדים לעד לא יפסקו אישיהם כמו אישי הארץ.
He that sitteth in the heavens shall laugh; The Lord shall have them in derision. – As he has said that they have taken counsel together against the Lord, to nullify His word, (so now) he says that He sits in heaven, and hears their words, and laughs at and derides them. And when he says of God – Blessed be He! – He shall laugh at and deride (them), it is metaphorical, an accommodation to human language; for a man laughs at and mocks one whom he despises and esteems as nothing at all. And so: "And Thou, Lord, shalt laugh at them, Thou shalt mock at all the nations" (Ps. 59:9); "The Lord shall laugh at him, for He sees that his day is coming" (Ps. 37:13). And when he says: He that sitteth in the heavens, the meaning of "sitting" is abiding (enduring), as "and Thou, Lord, remainest (lit. sittest) forever" (Ps. 102:13). And so every expression of sitting, when it is used of God – Blessed be He! – as, "O Thou that sittest in the Heavens" (Ps. 123:1); "That hath His seat on high" (Ps. 113:5). And when he says in the heavens, it is because they are stable and endure forever, and their individualities do not come to an end like those of the earth.
ישחק. על העצה1: ילעג. על המלחמה2:
1. ש׳נוסדו יחד׳.
2. ש׳יתייצבו מלכי ארץ׳ להילחם.
יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק. ר״ל, ישמח על השרידים אשר ה׳ קורא1, וכן ׳ותצחק שרה׳ (בראשית י״ח:י״ב), ר״ל צהלה ושמחה2: ה׳ יִלְעַג לָמוֹ. לאותם המבעטים בו3:
1. ע״פ לשה״כ ביואל (ג ה), וראה מש״כ בבראשית (מט כו).
2. כן פירשו לשון ׳ויצחק׳ הכתוב באברהם (בראשית י״ז:י״ז), ואילו צחוקה של שרה מפורש שם כפשוטו, וכן גם מבואר בפירוש רבינו שם, וצ״ע. ואולי הכוונה לשם (כא ו) ׳ותאמר שרה צחוק עשה לי אלקים׳. [וע״פ זה יובן עומק הכוונה בשיעורים שם: ׳ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים – שמחה שלימה נתן לי אלהים, שאפילו בצער הלידה לא נצטערה׳, כי השמחה השלימה קיימת רק לעולם הבא, כמבואר בברכות (לא.) ׳אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר (תהלים קכ״ו:ב׳) אז ימלא שחוק פינו׳, וראה מש״כ בנדפס ובשיעורים בתהלים שם ׳אז׳ – לעתיד לבוא, ׳ימלא׳ – שמחה שלימה בלי תערובת צער, וראה מש״כ בזה המהר״ל בנצח ישראל (פכ״ג). ובדברים (טז טו) בעניין חג הסוכות כתב רבינו: ׳והיית אך שמח – תהיה שמח בלבד ובשמחתך לא יתערב עצבון׳, וראה בשיעורים לפרשת ראה שהטעם לכך כי חג הסוכות רומז לעתיד לבוא. ובלידת יצחק היתה בחינת העתיד לבוא, כמו שפירש שם ׳וה׳ פקד את שרה כאשר אמר׳ – ׳שהסיר ממנה קללת חוה בעיבור ובלידה ובגידול כאמרו הרבה ארבה עצבונך והרונך׳, ושם (ג טז) בקללת חוה ׳הרבה ארבה עצבונך והרונך׳ כתב: ׳היפך מה שהיה קודם החטא וכו׳, וכזאת אמרו שתהיה לעתיד׳. וכדבריו כתב בפנים יפות על ׳וה׳ פקד׳ שם, וראה מש״כ בשמות (א יט) עה״פ ׳כי חיות הנה׳. ובכתובות (ח.): ׳רב חביבא איקלע לבי מהולא, בריך שהשמחה במעונו, ולית הלכתא כוותיה, משום דטרידי, דאית ליה צערא לינוקא׳. ויש לבאר שכיון שתכלית ברית המילה הוא קניין האושר הנצחי, כמבואר באורך בדרשת ׳עם קדוש אתה׳, וזה לא יתקיים אלא לעתיד, לכן אין לברך ׳שהשמחה במעונו׳, וזה נרמז ב׳צערא דינוקא׳, שאין שמחה שלימה בעוה״ז, ורק ׳אז – ימלא שחוק פינו׳. וזהו שאמרה שרה בלידת יצחק ׳צחוק עשה לי אלהים – אף על פי שיש צער מילה לתינוק, האל יתברך נתן שמחה בלבי, לפיכך ׳כל השומע יצחק לי׳ – וישמח בעדי, ולא ידאג בשביל צער המילה׳].
3. שהזכירם בפסוק הקודם, שמבעטים בסוכותיהם.
למו – להם ר״ל עליהם.
יושב בשמים – כאומר הלא ה׳ יושב הוא בשמים ממעל ואפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ״ש גבור למעלה וא״כ הלא ישחק על עצתם וילעג עליהם וכפל הדבר במ״ש.
ישחק ילעג – השחוק יהיה לפעמים דרך שמחה ולפעמים דרך לעג וכשבא אחריו מלת על הוא לעג, ובכל זאת לעג גדול משחוק, שמתכוין ללעוג והשחוק יהיה מעצמו, וכשבא סתם או עם מלת אל יהיה לפעמים דרך שמחה, ושחקתי לפני ה׳, אשחק אליהם לא יאמינו.
יושב – שיעור הכתובים למה רגשו גוים וכו׳ יתיצבו מלכי ארץ ובכל זאת יושב בשמים ישחק ואינו מענישם? - משיב מה שיושב בשמים ישחק הוא כי בזה ילעג למו – ורצה לומר עפמ״ש טוב כעס משחוק טוב כעס שהקב״ה כועס על הצדיקים בעולם הזה משחוק שהקב״ה משחק על הרשעים, כי השחוק יש לו ענין מיוחד מבכל המדות שבכל המדות לא יתראה שינוי בין הפועל והמתפעל, הפועל יכעס והמתפעל יקבל עונש, הפועל ירחם והמתפעל ירוחם, לא כן השוחק על רעהו, הפועל שוחק ונדמה שטוב לבו, והמתפעל יקבל בושה וכלימה, וע״כ המשיל בזה את הצלחת הרשעים, שהגם שנראה שה׳ שוחק ואינו כועס עליהם, הם מקבלים בזה אך כלימה וחרפה במה שיגדל עונשם פתאום כשיתמלא סאתם, כמ״ש בושה אמכם מאד וכו׳ הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה, וז״ש מה שנראה שיושב בשמים ישחק ואינו מענישם הוא מצד שילעג למו, (וע״כ קראו תחלה יושב בשמים שזה ציור על שנראה כאילו מסתיר פנים ועל השמים כבודו ובלתי משגיח אבל מצד שהוא אדון כל הארץ ילעג למו).
יושב בשמים ישחק וגו׳ – על שחשבו למרוד בו, וידבר אלימו אפו על שנאספו על משיחו.
ילעג – מצאנו שרש זה הפוך בד׳ דרכים לעג עלג געל גלע והחמישי בלשון ארמי עגל שהוראתו מהירות וממנו עגלה הממהרת תנועתה ועגל המרקד ונד (וירקידם כמו עגל, למטה כ״ט:ו׳) ואולי זאת היא תולדתם זה מזה – הנמהר בדיבורו ידבר לשון עלגים ויתבזה לפני כל (ולפני התגלע הריב נטוש, משלי י״ז:י״ד לפי מקומו הוראתו לשון בזיון) ומצאנו במשנה מסכת נדה שלהי פרק הרואה כתם ״מכה הראויה להגלע״ (כלומר להוציא דם ולהתגעל בו) כי יגעלו בו וילעגו עליו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳ר״י בכור שוררד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144