×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑םוּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ⁠־רִֽיק׃
Why are the nations in an uproar? And why do the peoples mutter in vain?
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳ר״י בכור שוררד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לְמָה מִתְרַגְשִׁין עַמְמַיָא וְאוּמַיָא מְרַנְנִין סְרִיקוּתָא.
Why are the Gentiles disturbed, and the nations murmuring vanity?
למה רגשו גוים – זה שאמר הכתוב (ישעיהו נ״ז:כ׳) והרשעים כים נגרש. מה הים הזה כל סירותיו על פיו כך סירותיהן של רשעים על פיהם. פרעה אמר (שמות ה׳:ב׳) מי ה׳. סיסרא (שופטים ד׳:ג׳) לחץ את בני ישראל בחזקה. מאי בחזקה בחירופין וגדופין. כמה דכתיב (מלאכי ג׳:י״ג) חזקו עלי דבריכם. סנחריב אמר (מלכים ב ח׳:ל״ה) מי בכל אלהי הארצות. נבוכדנצר אמר (דניאל ג׳:ט״ו) ומאן הוא אלה די ישיזבינכון מן ידי.
דבר אחר: למה רגשו גוים – זה שאמר הכתוב (ישעיהו מ׳:כ״ב) היושב על חוג הארץ. למה הרשעים דומין לחגבים שהם נתונין בקלפי מפרכסין לעלות והן נופלין כך הרשעים. ר׳ יהודה בר נחמני אמר אחר דור המבול כתיב (בראשית י״א:א׳) ויהי כל הארץ שפה אחת. ולא היה להם לאחרונים ללמוד מן הראשונים וגוג ומגוג אתו לעלמא דאתי ונפלי ודוד רואה ואמר למה רגשו גוים.
דבר אחר: מה הים הזה הגל שלו עולה ומתגבר כאילו מציף את העולם וכיון שמגיע לשפת הים הוא משתטח לפני החול. כך אומות העכו״ם כל מי שמזדווג לישראל לעשות להם רעה נופל לפניהם. למה שישראל משולין כחול. שנאמר (הושע ב׳:א׳) והיה מספר בני ישראל כחול הים. ואומות העכו״ם משולים כים. וכן הוא אומר (ישעיהו נ״ז:כ׳) והרשעים כים נגרש. את מוצא נמרוד וחביריו נזדווגו לאברהם ונפלו לפניו שנאמר (בראשית י״ד:ט״ו) ויחלק עליהם לילה. אבימלך לפני יצחק עשו לפני יעקב פרעה ומצרים לפני ישראל וכן רבים בתורה. ואף לעתיד לבוא גוג ומגוג עתידים ליפול לפני ישראל ודוד רואה וצווח למה רגשו גוים. אמר רבי יצחק אפילו אומר אדם לחבירו למה את עושה כך הוא כועס עליו. והצדיקים אומרים להקב״ה למה אתה עושה כך ואינם נענשין. ולמה אינם נענשין לפי שלא בקשו טובה לעצמן אלא על ישראל. אמר ר׳ איבו כל ריגושן של רשעים וכל יגיען לריק. שנאמר (ירמיהו נ״א:נ״ח) ויגעו עמים בדי ריק. אבל ישראל לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה.
למה רגשו גוים – א״ר יצחק אפילו אדם אומר לחברו למה אתה עושה כך הוא כועס והצדיקים אומרים להקב״ה למה ואינם נענשים ולמה אינם נענשים שלא בקשו טובה לעצמן אלא לישראל. א״ר איבו כל רגשן של רשעים וכל יגיען לריק שנאמר ויגעו עמים בדי ריק, אבל ישראל לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה.
למא ד׳א צ׳ג׳ת אלמלל, ואלאמם דרסת אלמחאל.
בשביל מה הורעשו האומות. והמפלגות הוגים בדבר בלתי אפשרי?
למה רגשו
למה רגשו גוים – רבותינו דרשו את העניין על מלך המשיח.
ולפי משמעו ולתשובת המינין: נכון לפותרו על עצמו, לעיניין שנאמר: וישמעו פלשתים כי משחו ישראל את דוד למלך עליהם (שמואל ב ה׳:י״ז) ויקבצו פלשתים את מחניהם1 ונפלו בידו. ועליהם אמר: למה רגשו ונתקבצו גוים.
ולאומים יהגו – בלבם ריק.
[ולאומים – מנחם פתר לאומים ואומים וגוים כלם קרובי ענין.]⁠א
1. השוו לשון הפסוק בשמואל א כ״ח:א׳.
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.
Why have nations gathered Our Sages (Bavli Berakhot 7b) expounded the passage as referring to the King Messiah, but according to its apparent meaning, it is proper to interpret it as referring to David himself, as the matter is stated: "And the Philistines heard that they had anointed David as king over Israel, and all the Philistines went up to seek, etc.⁠" (II Sam. 5:17), and they fell into his hands. Concerning them, he says, "Why have nations gathered,⁠" and they all gathered.
and kingdoms think vain things in their heart.
and kingdoms Heb. ולאמים. Menachem interprets לאמים, אמות, and גוים as all closely related.
למה רגשו גוים – לשון עצה כל מקום שתמצא תיבה זו לשון סוד ולשון עצה הוא, כמו: ״אש⁠[ר] יחדיו נמתיק״ וגו׳ (תהלים נ״ה:ט״ו). אף כאן לשון עצה הוא, ומה היא העצה שנתיעצו – ננתקה את מוסרותימו (תהלים ב׳:ג׳) – פתרונו: ננתקה את מוסרות מלכי ישראל מעלינו.
אתה מוצא כשמשחו את דוד למלך שמעו פלשתים כי משחו ישראל את דוד {למלך} עליהם.⁠א ״ויעלו {כל} פלשתים לבקש את דוד״ (שמואל ב ה׳:י״ז). ועליהם אמר דוד: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק.
א. בכ״י: ״מעליהם״.
למה רגשו גוים – דברי אחד מה⁠{מ}⁠שוררים הנביאים, {על} דוד, או על המשיח.
ומלת רגשו – התחברו, כמו מרגשת פועלי און (תהלים ס״ד:ג׳).
{ו_}⁠א אמר שמלת רגשו – כמו המון וקול שאון, וכן פירש מרגשת (תהלים ס״ד:ג׳), גם בית אלהים נהלך ברגש (תהלים נ״ה:ט״ו). גם הוא נכון בעבור ולאומים יהגו ריק – אם זה על המשיח הנה הוא על גוג ומגוג, ואם על דוד – על הגוים שהיו סביבות ירושלם שנלחמו עמו, כמו ארמים ואדום ופלשתים ועמלק.
א. יש מחיקה כאן בכ״י לייפציג 14.
למה רגשו – הנכון בעיני: כי זה המזמור חברו אחד מהמשוררים על דוד ביום המשחו, על כן כתוב: אניא היום ילדתיך (תהלים ב׳:ז׳).
או על המשיח.
ורגשו – כמו חברו, וכמוהו: מרגשת פועלי און (תהלים ס״ד:ג׳).
ולמ״ד לאומים שרש, כמו: ולאם מלאום יאמץ (בראשית כ״ה:כ״ג).
יהגו ריק – בדיבור, כמו: ולשוני אםב יהגה רמיה (איוב כ״ז:ד׳), והדבור ננתקה את מוסרותימו (תהלים ב׳:ג׳).
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 (במקום ״אני״): ״כי זה״.
ב. כן בפסוק ובכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״ולשון״.
WHY ARE THE NATIONS IN AN UPROAR? It appears to me that this psalm was written by one of the poets in honor of David.⁠1 He composed it on the day of David’s anointment. The Psalm therefore reads: This day have I begotten thee (v. 7). It is also possible that our Psalm refers to the Messiah.⁠2
The word rageshu (uproar) means, gather.⁠3 The word rigshat (gathering) in From the gathering of the workers of iniquity (Psalms 64:3)4 is similar.
The lamed in the word le’ummim (peoples) is a root letter.⁠5 Compare, u-le’om mi-le’om ye’ematz (and one people shall be stronger than the other people) (Gen.25:13).
MUTTER IN VAIN. Yehegu (mutter) is to be rendered, speak.⁠6 Yehegu is similar to the word yehegeh (speak) in Neither shall my tongue speak deceit (Job. 27:4). The nations say, Let us break their bands asunder (v. 3).
1. Lit., “concerning David.”
2. This is the opinion of some Talmudic aggadot. See Sukkah 52b. Also see Rashi: “Our Rabbis interpreted this as referring to the king Messiah. However, according to the plain meaning of the text it appears proper to interpret it as referring to David.”
3. So too Radak. Others render storm or rage.
4. Translated according to Ibn Ezra Others render, tumult or rage.
5. Its root is lamed, alef, mem.
6. The word yehegeh can refer to thought or speech (See Ibn Ezra on Ps. 1:1). Hence Ibn Ezra’s comment.
אלמה רגשו גוים – כמו שמצינו: ״וישמעו פלשתים, כי משחו את דוד למלך על ישראל, ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד״ (שמואל ב ה׳:י״ז).
ולאמים יהגו ריק – לפי שהיה בהם חמשה סרנים.
א. הפירוש על פרק זה מופיע בספר יוסף המקנא ק״ז (עמ׳ 100). לפני הקטע מופיע: ״נשקו בר פן יאנף, כי יבער כמעט אפו (תהלים ב׳:י״ב). וכי חרה אפו מה בכך – לא הניחו בשביל חרונו, אלא עמדו עליו והרגוהו. אלא כך פתר בכור שור״.
למה רגשו גוים – זה המזמור הוא המזמור השני. וכן מצאנו אותו בכל הספרים המדויקים שהוא ראש מזמור. ובחשבון כותבין אותו שני. ומקצת מרבותינו אמרו (בבלי ברכות ט׳:): כי אשרי ולמה רגשו גוים מזמור אחד הוא. ואמרו (בבלי ברכות י׳.): כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסים בה באשרי. וזאת הפרשה פתח בה באשרי האיש וסים בה באשרי כל חוסי בו (תהלים ב׳:י״ב). וטעם למה נסמך מזמור זה למזמור זה לא נודע לנו, ולמה סדר אותם בסדר שהם מחוברים. כי אינם נסדרים על סדר המעשים. כי הנה המזמור השלישי הוא על דברי אבשלום ואחריו כמה מזמורים שהיו עניניהם קודם מעשה אבשלום זמן רב. והנה בסוף הספר מזמור קמ״ב: בהיותו במערה תפלה (תהלים קמ״ב:א׳), שהיה בימי שאול. לפיכך לא נוכל לפרש כי נסדרו המזמורים על סדר המעשים. וזה המזמור חברו ואמרו דוד בתחלת מלכותו שנתקבצו עליו הגוים כמו שנאמר: וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד (שמואל ב ה׳:י״ז). וזה שאמר: למה רגשו, שכל הפלשתים עלו. ורגשו ענין קבוץ והמון רב, כמו מרגשת פעלי און (תהלים ס״ד:ג׳), ותרגום של והשבתי את המון מצרים (יחזקאל ל׳:י׳): ואבטל ית איתרגושת מצראי.
ולאמים יהגו ריק – כי בבואם למלחמה היו מדברים גבוהות, לפי שנצחו את ישראל במלחמת שאול ומת שאול ובניו ומגפה גדולה היתה בעם, ועד עתה לא היה מלך אחר לישראל מעת מות שאול. ואמר: ריק הוא כל דבריהם.
Why do the nations rage – The Psalm is the second; and so we find it in all the more accurate books, that (these words) are the beginning of a Psalm. And in enumeration they inscribe it as the second. But some of our teachers have said (Bavli Berakhoth 9b) that Happy is and why do the nations rage form a single Psalm. And they have said (ibid. 10a) "Every section which was (specially) dear to David, he opened and closed with 'Happy is (are).' And this section he opened with 'Happy is the man,' and closed with 'Happy are all they that put their trust in Him.'" The reason why this Psalm follows immediately the other is not known to us; nor why he arranged them in the order in which they are connected, for they are not arranged in historical order. For instance, the third Psalm is concerned with the affair of Absalom, and after it occur many Psalms whose subject–matter is earlier by a considerable period than the incident of Absalom. Notice also, at the end of the book, Psalm 142, "When he was in the cave; a Prayer,⁠" (has reference to events) in the days of Saul. Therefore we cannot explain the arrangement of the Psalms according to the historical order. David composed and recited this Psalm in the opening of his reign, when the nations were gathered against him, as it is said (2 Sam. 5:17) "and when the Philistines heard that they had anointed David king over Israel all the Philistines went up to seek David.⁠" And this is his meaning in saying Why do they tumultuously assemble (רגשׁו)? because all the Philistines had come up. And רגשה has the sense of gathering and great multitude, as (Ps. 64:3), "from the throng (רגשתי) of the workers of iniquity;⁠" and the Targum of the passage (Ez. 30:10) "I will also make the multitude (המון) of Egypt cease,⁠" is, "and I will make of no avail the raging (איהרגושת) of Egypt.⁠"
And the peoples imagine a vain thing? – for when they came to make war they were saying proud things, because they had conquered Israel in the wars of Saul, and Saul and his sons were dead, and the people had been severely smitten. And from Saul's death until now there had not been another king for Israel. And he says, a vain thing is (the sum of) all their words.
יהגו ריק – היו״ד בלא מאריך והה״א בשוא לבדו והגימ״ל דגושה ודומה לו ובתורתו יהגה.
רגשו – ענין קבוץ והמון רב וכן מרגשת פועלי און (תהלים ס״ד:ג׳).
ולאומים – האומות כמו ולאם מלאם יאמץ (בראשית כ״ה:כ״ג).
יהגו – ידברו.
ריק – דבר שאין בו ממש.
למה רגשו – ר״ל למה להם זאת להתקבץ ולדבר דברי ריק לא לעזר ולא להועיל.
גוים, לאומים – שם לאום מציין תמיד את האומה מצד הדת, ושם גוי מציין מצד הקיבוץ, לכן יחס הרגש וההמיה אל הגוים, וההגיון אל הלאומים, שהם מחשבות להפר הדת (ובא בסי׳ זה מ״ד ג׳ ט״ו, מ״ז ד׳, נ״ז י׳, ס״ז ה׳, ק״ה מ״ד, קמ״ט ז׳).
למה – אחר שבאר אבדן הרשע כי הוא כמוץ אשר תדפנו רוח ואין לו תקוה רק אם הוא שומר את הבר ונוטר את הצדיק, אומר אם כן למה רגשו גוים למרוד במשיח ה׳ ובישראל עמו, הלא אך בזה יהיה להם קיום אם יעבדו את ה׳ ואת דוד מלכו.
למה רגשו גוים – יש הבדל בין גוים ובין לאומים, גוי נקרא הקיבוץ מבלי השקף אם הוא בעל דת או לאו, ובשם לאום נקרא מצד שמתאחד תחת דת מיוחד, ומצייר שהקשר שהתקשרו נגדו היה אלהותיי וגם מדיניי, כמ״ש על ה׳ ועל משיחו – על ה׳, לפרוק עול הדת ושבע מצות שהכריחם דוד לקיימם, ועל משיחו, לפרוק עול מלכותו ועבודתו, והגוים רגשו ברגש ומרד למרוד במלכות בית דוד, והלאומים מצד ענין הדת הגו מחשבות נגד דת ומצות ה׳.
למה – ההפרש בין שני הנרדפים למה ומדוע הוא שהראשון נראה כמניח שבלי טעם נעשה הדבר שעליו יִשָּׁאֵל (לְ⁠־מָה) והשני מלשון ידיעה מניח שבודאי איזה טעם הֵעיר העושה לעשות מעשהו, וכן כאן יצדק לשון למה, כלומר לריק ילאו גוים אם יתיצבו על ה׳ ועל משיחו.
רגשו – מצאנו בדניאל ו׳:י״ב אדין גבריא אלך הרגשו על מלכא, ושם הוראתו נאספו במהירות, רק מקורו משרש רגז שהוראתו קרובה לשרש חרד המורה מהירות התנועה מיראת נזק, וכן ענינו גם כאן.
לאמים – מצאנו שתי הגזרות לְאֹם וְאֻמָּה (ראש אֻמות בית אב, פינחס) ושתיהן דגושות להוראת שרשן אמם שהיא הברה קדמונית הנשמעת על שפת עולל ויונק בהתחלת מבטא שפתיו, וממנו שם אֵם; א״כ נראה שהוראת לאום היא כל זרע איש מקדמוני ארץ אם הרבה ואם מעט, וכן בבני ישמעאל שנים עשר נשיאים לאמותם (סוף חיי שרה) ועַם מקור עִם הוראתו קבוצת בני אדם גם אם אין להם סדר והנהגת מדינית, וגוי הוראתו בני אדם היושבים תחת ממשלת שוטר ומושל.
יהגו – יטרחו לחשב מחשבות (עיין מה שכתבתי למעלה א׳:ב׳).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳ר״י בכור שוררד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144