Tehillim 2 – תהלים ב‏ – Mikraot Gedolot

פְּלָחוּ קֳדָם יְיָ בְּדַחֲלָא וְצַלוּ בִּרְתִיתָא.

Worship in the presence of the LORD with fear, and pray with trembling.

רמז תרכג

עבדו את ה׳ ביראה וגו׳ – במקום גילה שם תהא רעדה מכאן שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. מעשה באחד שעמד לקרות בתורה וסמך עצמו לכותל והחזירו רבי שמואל בר יצחק. כתוב אחד אומר עבדו את ה׳ ביראה וכתוב אחד אומר עבדו את ה׳ בשמחה, מהו כן, אלא בשעה שאדם עומד בתפלה יהא שמח שעובד לאלוה שאין כמותו בעולם, ואל תהי נוהג בקלות ראש לפניו אלא ביראה. וגילו ברעדה – א״ר אחא כשתבא השעה שכתוב בה רעדה אחזה חנפים ישראל שעובדים להקב״ה הם גלים ושמחים שנאמר וגילו ברעדה.

אעבדו אללה בכ׳וף, וארהבוה ברעדה.

עבדו את ה׳ ביראה. ותפחדו ממנו ברעדה.

וגילו, חרדו מפניו ברעדה.

ופירשתי יגילו, חרדה, לפי שהם שלשה לשונות מובנם כעניו הזה, וכמריו עליו יגילו¹, השמחים אלי גיל², וגילו ברעדה. ומי שיודע כי הערבים משתמשים ב״טרב״ במקום הפחד כדרך שמשתמשים בו במקום השמחה, אתרגם לו שלשת המלים הללו ״טרבא״ כחברותיה.

1. הושע י ה.

2. איוב ג כב. ובתרגומו שם לא פירש כפי שכתב כאן אלא הניחה ענין שמחה.

ופסרת וגילו רהבה, לאנהא ת׳לאת׳ה אלפאט׳ תקתצ׳י הד׳א אלמעני, וכמריו עליו יגילו, השמחים אלי גיל, וגילו ברעדה. ומן יעלם אן אלערב יסתעמלון אלטרב פי מוצ׳ע אלכ׳וף כמא יסתעמלונה פי מוצ׳ע אלסרור פסרנא לה הד׳ה אלת׳לאת׳ה אלפאט׳ טרבא מת׳ל אכ׳ואתהא.

וקיל פי קול וגילו ברעדה אנה יריד אטרבו ואלטרב מא יערץֹ ענד אלפרח ואלחזן מן אלאהתזאז.

וקד יגׄוז כון וגילו ברעדה גׄזא עבדו את ייי ביראה. ויכון וגילו פי מעני ותגילו מתׄל שים קנך (עובדיה א:ד) ושית על עפר בצר (איוב כב:כד).

ואלבא פי ברעדה עלי מעני עוץֹ אלרעדה אלדׄי כנתם בסבילהא אדׄ כנתם מכׄאלפין ללה. ומתׄלה וישם דמי מלחמה בשלום (מלכים א ב:ה) יעני עוצׄא מן אלכלאם אלדׄי כאן לה מסאלﹺמאﹰ. ועלי הדׄא אלמכׄרגׄ יכון קול אלכתאב נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל (דברים יט:כא).

It states in the verse, “rejoice with trembling” (Psalms 2:11) that is to say they were joyful.⁠¹ The joy was revealed to the joyful and sad through the trembling.⁠²

It is possible that “rejoice with trembling” (Psalms 2:11) is the reward for “serve God in awe.” And “rejoice” means ‘You shall lodge’ as in “your eyrie be lodged” (Oba. 1:4) and “If you lodge treasure as dirt” (Job. 22:24).⁠³

The B (Beṯ) in of “instead of trembling” (Psalms 2:11) has the meaning instead of the trembling which you possessed, since you were once opposed to it. It is identical to “shedding blood of war instead of peace” (1 Kings 2:5) meaning instead of words of peace. By analogy, the biblical verse “life for life, eye for eye, tooth for tooth, hand for hand, foot for foot” (Deut. 19:21).”⁴

1. See RASAG’s tafsîr on the polysemous meaning of Ṭ-R-B

2. As in rejoice through fear and trembling before God. (See. Ex. 32:4-6, I Kings 12:43-44, Dan. 3:1-5. 2 Macc. 6:7)

3. He compares the imperative to the imperfect. See Abraham Ibn Ezra for another example of this.

4. If the wicked repent they change their ways.

וגילו ברעדה – כשתבא אותה רעדה שכתוב בה: אחזה רעדה חנפים (ישעיהו ל״ג:י״ד), תגילו ותשמחו אם עבדתם את י״י.

and rejoice with quaking When the quaking, about which it is written: "Trembling seized the flatterers" (Yeshayahu 33:14), comes, you will rejoice and be happy if you have served the Lord.

עבדו את יי׳ ביראה – כלומר: הניחו עצתכם ש״אין עצה ואין תבונה לנגד יי׳״ (משלי כ״א:ל׳).⁠^א

א. בפסוקים סדר המלים הפוך.

עבדו – הפך דבריהם ננתקה (תהלים ב׳:ג׳). ועבודת השם ליראה ממנו ולא יעברו פיו.

וגילו – אם בא גיל אל תשכחו שתרעדו מפחד השם.

ויש אומרים: וגילו – כמו: תגילו, על דרך: עלה ומות בהר (דברים ל״ב:מ״ט-נ׳), פרו ורבו (בראשית א׳:כ״ב) שהוא ברכה על דגי הים. והטעם שתגילו אם רעדתם מהשם.

SERVE THE LORD WITH FEAR rather than say,⁠¹ Let us break their bands asunder.

SERVE. Serving God² means fearing God and not violating His commands.

AND REJOICE. When joy comes, do not forget to tremble because of the fear of God. Some say that the word gilu (rejoice)⁠³ means, and you will rejoice.⁠⁴ They compare gilu to the word mut (die)⁠⁵ in and die in the mount (Deut. 32:50)⁶ and to peru u-revu (be fruitful and multiply) (Gen.1:22).⁠⁷ The latter was a blessing given to the fish of the sea.⁠⁸ And rejoice with trembling means, you will rejoice if you tremble before the Lord.

1. Lit.,” in reverse of their words.”

2. Lit., “service of God”.

3. Which is in the imperative.

4. In other words gilu is to be interpreted as an imperfect.

5. Which is an imperative but is to be rendered as an imperfect, for a person cannot determine the time of his natural demise. See Ibn Ezra on Gen. 1:22.

6. Which is to be rendered, and you will die on the mount. See above note.

7. Which though in the imperative are to be interpreted as imperfects, for commands were not directed to animals.

8. According to Ibn Ezra, Gen. 1:22 is to be interpreted, may you be fruitful and may you multiply.

עבדו את י״י – רצו במה שהוא רוצה ועבדוהו.

ביראה – שתיראו ממנו ותדעו, כי לו הכח והגבורה ולא עמכם שבאתם בעם רב.

וגילו – אל יחר לכם במלכותי, אבל תשמחו ותגילו כי רצון האל הוא.

ברעדה – ורעדו מפניו.

Serve the Lord – Take pleasure in what He takes pleasure in, and serve Him

with fear – because ye should be in awe of Him, and know that power and might are His, and not with you who have come up with much people;

And exult – Be not angry at (the fact of) my kingdom, but be glad and exult, because it is the good pleasure of God;

with trembling – and tremble because of Him.

ביראה.⁠¹ שלא תהיינה מצוותיו עליכם כמרימי עול²: וגילו. בנסיכותי³ שהביא אתכם לזה⁴: ברעדה. שלא להתנגד אל רצון האל יתברך⁵:

1. בדפו״ר הנוסח ׳בשמחה׳, כלשה״כ להלן (ק ב), ולא כלשה״כ כאן, אך מפירוש רבינו גם נראה שהיה כתוב כן לפניו, וצע״ג. ובשיעורים כתוב ׳ביראה׳, אף שגם הפירוש שם מתאים יותר אילו היה כתוב ׳בשמחה׳.

2. לשה״כ בהושע (יא ד) ׳בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם׳. ונראה שרבינו מפרש פסוק זה שהיא תוכחה לישראל, שה׳ נתן להם את המצוות כעבותות אהבה, ואילו בעיניהם היה כאילו מרים עול על צווארם. אך רש״י פירש שם שבעל השור מרים את העול מעליו להקל מעליו, ולפי פירוש זה אולי כוונת רבינו שונה, ובאמת בא לפרש לשון ׳ביראה׳, וצ״ע. [ראה רבינו בדברים (יב יב) ׳ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם - עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה, כראוי לכל עובד מאהבה׳, ובדרשות (׳והיית אך שמח׳) כתב רבינו ששמחה רוחנית ׳תבוא בהכרח בהכרת וידיעת חסדי ה׳ וטובו אשר בו יקנה אהבתו, כאמרו ׳שמע ישראל וגו׳ ואהבת׳, ובזה ישמח על מעלתו בלי ספק, ועל זה הדרך בלבד תפול המצוה על זה המין מן השמחה, כאמרו ׳ושמחת לפני ה׳ אלהיך׳⁠ ⁠׳].

3. על דרך לשון הכתוב (להלן קמט ב) ׳יגילו במלכם׳, כי ׳נסיכותי׳ היינו מלכותי. וגילו, אל יחר לכם במלכותי, אבל תשמחו ותגילו כי רצון האל הוא (רד״ק).

4. כלומר, תשמחו במלכות המשיח שהיא שהביא אתכם בעל כורחכם לעבוד את ה׳.

5. כלומר, אף שתגילו, תהיה גם ׳רעדה׳, שתתייראו מלהתנגד אל ה׳. ובאע״ז כתב ׳עבדו - היפך דבריהם [של המלכים] ננתקה, ועבודת ה׳ ליראה ממנו ולא יעברו פיו׳.

עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּיִרְאָה וְגִילוּ להיות עבדיו, אך בִּרְעָדָה ופחד, כאמרם ז״ל (ברכות לד.) ׳חברותא כלפי שמיא׳¹:

1. בתמיהה, ׳מנהג שנוהג אדם בחבירו ינהג אצל המקום׳ (רש״י).

עבדו את ה׳ ביראה – ב׳ ביראה דגושה לא מדין מפסיק שהשני גלגלים גם כי הם מנגינת סימנית אינה מפסוקים רק מדין מפיק בעבור קריאת ה׳ באל״ף דלי״ת כמנהג וזה כלל גדול בכל המקרא ואעידה לי עדים ויהרג ה׳ כל בכור כי אין במלת ה׳ רק שופר הפוך שאינו מפסיק ומלת כל דגושה וכן ויתעבר ה׳ בי למענכם פ׳ ואתחנן. ואני אל ה׳ בטחתי (לקמן לא). וכן בישעיה כ״ז ביום ההוא יפקד ה׳ בחרבו שיש תרסא בשם שאינו מפסיק והבי״ת דגושה וכן רבים בתילים כמו אודה ה׳ בצדקו. אשירה לה׳ בחיי. אזמרה לאלהי בעודי. למען שמך ה׳ תחייני. אהללה ה׳ בחיי. ענו לה׳ בתודה. כי רוצה ה׳ בעמו. מצות ה׳ ברה. ואני אל ה׳ בטחתי. וכלם דגושים מפני היו״ד של קריאת השם וזולתה יהיו רפין. כמו ישוב עמלו בראשו. נתתה שמחה בלבי. קרבה אל נפשי גאלה. סמר מפחדך בשרי. משליך קרחו כפתים. יהללו שמו במחול. לעשות נקמה בגוים. כל אלה ודומיהם שהם בשני גלגלים לעולם רפין.

ברעדה – בפחד ורתת.

עבדו את ה׳ – לקבל עול מלכותו.

וגילו – אז תשמחו בעת בוא רעדה על המורדים כי לא עליכם תהיה הרעדה.

עבדו את ה׳ ביראה – ובזה תרויחו שלבסוף תגילו ברעדה הזאת שחרדתם ויראתם מן העונש ומפרש דבריו, נגד מ״ש עבדו את ה׳ במה תעבדו את ה׳?

עבדו את ה׳ – בעבדכם אותי הממשיל יראת אלהים בארץ; לא שקראם לעבודת אלהי ישראל כי זה הוא נגד יסוד דתנו להכריח זרים לקבל מצותיה.

ביראה – ולא בניאופים ותועבות.

וגילו ברעדה – רעד קרוב לרעש ורגז, ונראה ברתת האיברים. תחת כי חשבתם לכלות ימיכם ביגון ועמל בלי הנאותיכם הבהמיות, תכלו חייכם בגיל אם רעדת ה׳ תמיד על פניכם, ובין כל הנרדפים המורים שמחה הקדוש והטהור שבהם הוא גיל (גיל יגיל אבי צדיק, משלי כ״ג:כ״ד).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון