Zekharyah 12 – זכריה יב‏ – Mikraot Gedolot

וִיהֵי בְעִדָנָא הַהִיא אֲשַׁוֵי יַת יְרוּשְׁלֵם אֶבֶן תַּקְלָא לְכָל עַמְמַיָא כָּל אֶנְסָהָא אִתְבְּזָזָא יִתְבַּזְזוּן וְיִתְכַּנְשׁוּ עֲלָהּ כָּל עַמְמֵי אַרְעָא.

אבן מעמסה – אבן משאוי המוטלת על בני אדם מפי המושל לשאתה ולעומסה על כתיפם והיא כבידה מאד עד אשר כל עומסיה שרוט ישרטו.

a stone of burden A stone of burden placed upon men by order of the ruler, to carry it and to load it on their shoulders. It is very heavy, to the extent that all who bear it become gashed.

אבן מעמסה – כאדם שעומס אבן גדולה^א על כתיפו שמשרטת לו כתפו מרוב כובד שלה, כן תהיה ירושלם לכל הגוים הנאספין עליה למלחמה.

א. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162: ״גדול״.

והיה – המשל ידוע כי להרע לנפשו יקח אבן מעמסה, שיפול תחתיה.

והיה, אבן מעמסה – המשילה תחלה לסף רעל והוסיף להמשילה לאבן מעמסה ר״ל כל היגיעים להלחם על ירושלם ילקו בה כמו האבן הגדולה שהיא לעומסיה למעמס גדול ולמשא כבד ובעוד שמרימים אותה מן הארץ להרימה על כתפם יעשו בה שריטות בידיהם ומנסים בה כחם אנשים רבים ובהסיעם אותה ישרט בידיהם כן יאספו על ירושלם כל גויי הארץ וכלם יהיו נאספים בה מעמסה מן ויעמוס איש על חמורו (בראשית מ״ד:י״ג) ועמסים על החמורים (נחמיה י״ג:ט״ו) ענין משא וכן תרגם יונתן אבן תקלא לכל עממיא כל אנסהא אתבזזא יתבזזון וגו׳.

אבן מעמסה – הטעם אבן עבה וגסה וכבדה מאד.

ולכן יקבלו שם גם הם צרות רבות ורעות באופן שישים השם את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים העולים עליה. ויותר נכון לפרש וגם על יהודה יהיה ר״ל הסף רעל שזכר יהיה גם כן על יהודה ובי״ת במצור היא בי״ת הסבה כלומר בעבור המצור שיבא על ירושלם ובני יהודה יהיו בה ולכן גם עליהם יעבור כוס, והותרה בזה השאלה הא׳.

ובעבור שפעמים אחרות עלו העמים על ירושלם לכבשה פעם מבני אדום ופעם מבני ישמעאל והיה נקל הדבר בעיניהם לפי שמיד בבואם עליה היו כובשים אותה, לכן אמר שלא יהיה כן בפעם הזאת כי ישים את ירושלם אבן מאמסה לכל העמים ר״ל אבן כבדה מאד שלא יוכלו לעמוס אותה על כתפיהם ולא יוכלו לכובדה להרים אותה מן הארץ ולכן כל עומסיה שרוט ישרטו שבבשרם ובידיהם ישרטו שרטת המעמיסים אותה, והוא דבור המשלי שכל אותם העמים שיבאו לכובשה יספו ויתמו עליה כי תהיה כבדה וקשה עליהם עד מות כמו האדם שיקח על עצמו משא ומעמסה כבדה שלא יוכל להוליכה שיפול תחתיה וימות וזכר איך יהיה הדבר הגדול הזה באומרו ונאספו עליה כל גויי הארץ יגיד שזה יהיה כאשר כל גויי הארץ יאספו לעלות על ירושלם רוצה לומר הנוצרים כדי לכבשה וללקחה להם ואנשי המזרח והצפון מבני הערב להדיחם מן הארץ ובזה האופן אלו כנגד אלו נאספו עליה כל גויי הארץ.

מעמסה – ענין טעינת משא כבדה כמו אבי העמיס עליכם (מלכים א י״ב:י״א).

שרוט ישרטו – ענין תלישת הבשר כמו ובבשרם לא ישרטו שרטת (ויקרא כ״א:ה׳).

ונאספו – ענין כליון ומיתה כמו כל הדור ההוא נאספו (שופטים ב׳:י׳).

עליה – אצלה בסמוך.

אבן מעמסה וגו׳ – אל מול העכו״ם הצובאים עליה תהיה כבדת המשא שכל העומסים אותה ישרטו שרטת בבשרם ובידיהם לרוב הכובד ר״ל כל הנלחמים עליה ילקו ולפי שהמשילה לאבן כבדת המשא אמר לשון הנופל באנשים המרימים אבן כבד.

ונאספו עליה – אצלה בסמוך לא יכלו ויתמו מן הארץ.

מעמסה – היא המשא שאחר מעמיס עליו (ישעיהו מ״ו א׳) שה׳ יעמיס האבן על שכמם לשרט בה את בשרה.

העמים, גויי הארץ – עמים חשובים מן גוים (ישעיהו א׳ ד׳).

והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה – שנגד הגוים שיבואו לצור על ירושלים יעמדו העמים שהם מלכות ישמעאל שירושלים היא בידם, וירצו לישא את ירושלים על שכמם, ר״ל שישאר ברשותם, אבל המשא הזה יהיה להם אבן מעמסה, אשר ישרטו בם את בשרם, כנושא משא כבדה מנשוא והיא אבן חדה ששורטת את הבשר. ומפרש הטעם שישרטו בה. מפני כי יאספו עליה כל גויי הארץ – שחיל גוג ומגוג יתאספו כולם לכבשה מיד הישמעאלים העומסים אותה, וקורא את הישמעאלים בשם עמים ואת הנאספים עליהם בשם גוים, שמבואר אצלי שעם מעולה יותר מן גוי, כי המתקבצים עליהם יהיו תחלה מן ההמוניים הפחותים ומלכי הישמעאלים ילחמו כנגדם.

אבן מעמסה – אבן כבדה יותר מדאי, וזה גדר בין טען שהוראתו תת על הבהמה משא הראוי לה כפי כחה (טענו את בעירכם, פרשת ויגש) ובין עמס (ויעמס איש על חמורו, סוף פרשת מקץ) שהוראתו בהמיית לבם לא חשו איך טענו חמוריהם באופן ששקי הבר היו להם למשא כבד.

כל עמסיה שרוט ישרטו ידיהם אם יעמסוה על אחרים, או ישרטו בה שכמם אם יעמסוה על עצמם.

עליה – על ירושלים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון