Zekharyah 12 – זכריה יב‏ – Mikraot Gedolot

וְיִפְרוֹק יְיָ יַת קִרְוַיָא דְבֵית יְהוּדָה בְּקַדְמֵיתָא בְּדִיל דְלָא תִסְגֵי אִתְרַבְרְבוּת בֵּית דָוִיד וְאִיתְרַבְרְבוּת יַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם עַל דְבֵית יְהוּדָה.

והושע י״י את אהלי יהודה בראשונה – בטרם יבואו בני ירושלים לצאת מן העיר לעזור אותם תהיה להם תשועה לשוב אל אהליהם ואל ביתם ואחרי כן תבא תשועה לבני העיר היא התשועה שנאמר בה ויצא י״י ונלחם (זכריה י״ד:ג׳).

למען לא תגדל וגו׳ – להתפאר עליהם ולומר לא נצלתם אלא בשבילינו.

And the Lord shall first save the tents of Judah Before the inhabitants of Jerusalem come out of the city, they shall have a salvation – to return to their tents and to their homes – and afterwards the salvation shall come to the inhabitants of the city. That is the salvation concerning which it is stated: "And the Lord shall go forth and wage war" (14:3).

so that the boasting of, etc., shall not increase to boast over them and to say, "You were saved only because of us.⁠"

והושיע י״י את אהלי יהודה בראשונה – יהודה^א שהם מבחוץ, הקב״ה יושיעם קודם שיושיע אותם שבפנים לירושלם, לפי שלא תגדל תפארתם של יושבי ירושלם על יהודה שהן מבחוץ לירושלם הושיעם לכך ואמצה זרועם.

א. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״בראשונה יהודה״.

והושיע – את אהלי יהודה – הבאים עם האויב, כי כן דרך המחנות, שוכנים באהלים סביב העיר.

בית דוד – עוד היום בעיר בגדא״ד עיר מלכות ישמעאל והם ראשי הגלות, משפחה רבה וגדולה ולה ספר היחס משנים קדמוניות. וככה פירושו: כי בראשונה קודם ישועת ירושלם יושיע השם אהלי יהודה שהם מחוץ לעיר עם מחנות האויב, כדרך שאמר למעלה: ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון (זכריה י״ב:ד׳).

ולמה בראשונה אושיע את אהלי יהודה, למען לא תגדל – בעבור שלא יוכלו להתפאר בית דוד ויושב ירושלם שהם בתוך העיר עם משיח בן יוסף,⁠^א ולא תגדל תפארתם על בני יהודה – ידינו הושיעה אתכם.

א. כן בכ״י וטיקן 75, מונטיפיורי 34. בכ״י לונדון 24896 חסר: ״בן יוסף״.

והושיע י״י, אהלי יהודה בראשונה – לפי שהצרים על עיר יושבים באהלים לפיכך אמר אהלי יהודה ואמרו עוד כי על בית רכבים אמר שהם יושבים באהלים לעולם והיו יושבים בתוך בני יהודה ותרגם יונתן אהלי יהודה קרוי דבית יהודה בראשונה קודם שיושעו יושבי ירושלם יהיו נושעים בני יהודה שהם מבחוץ מפחד אויביהם שבאו עמהם במצור.

למען לא תגדל תפארת בית דוד – כי בית דוד יהיו מבפנים בעיר עם יושבי ירושלם ואם יושעו הם בתחלה יתפארו על בני יהודה שהם מבחוץ ויאמרו שעל ידם הם נושעים.

והודיע השם לנביא שאז יושיע ה׳ את אהלי יהודה בראשונה והם בני יהודה היושבים בערים קודם תשועת ירושלם, למען לא תגדל תפארת בית דוד ותפארת יושב ירושלם על בני יהודה כי מפני היות בית דוד מבפנים בירושלם אם היו הם נושעים בתחילה היו מתפארים על בני יהודה שמחוץ באומרם שעל ידם וגבורתם היתה התשועה אמנם בהיות התשועה הראשונה על אנשי יהודה אשר מחוץ לא תגדל תפארת יושבי ירושלם עליהם. והענין שתהיה התחלת המלחמה מחוץ קודם שיצאו אנשי ירושלם ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם, ובני יהודה אשר בערים וחצי העם שכבר יצא בגולה מן העיר כמו שיזכור יתאמצו להנקם מאויביהם ואז יבאו יושבי ירושלם ג״כ ובזה האופן תהיה התחלת התשועה בראשונה ליושבי הערים ואחר כך תבא התשועה לבני העיר. והרב אברהם בן עזרא פירש והושיע ה׳ את אהלי יהודה על הבאים עם האויבים שכן דרך המחנות לשכון באהלים כי הם כשיראו במפלת העמים יתחילו ללחום בהם ושעל זה אמר למעלה ואכלו על ימין ועל שמאל, ואחר כך יצאו יושבי ירושלם ויכו גם כן בהם ובזה הדרך תהיה התשועה לאלפי יהודה בראשונה ותשועת ירושלם אחריה. וכפי תוכן הענין יראה לי שבבוא אנשי המזרח והצפון להלחם על הנוצרים תהיה ראשונה מלחמתם בסוף ארץ יהודה בהכנסם לארץ עם הנוצרים המתפשטים בכל הארץ, ולפי שתהיה שמה נקמת השם בהם והיהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות יצאו למלחמה ההיא ויכו באויביהם כרצונם ואחר כך תתפשט עוד המלחמה עד ירושלם לכן אמר שיושיע ה׳ ראשונה את אהלי יהודה. והשם הזה שבא בדברי זכריה ר״ל אלופי יהודה הוא בלתי נהוג בדברי שאר הנביאים, ואחשוב שקראם כן לרמוז על מיעוטם שלא יהיו מהם רבבות כי נשארו מעט מהרבה בגלותם ולכן קראם אלופי יהודה כאילו אמר שרי אלופי יהודה. והנה בית דוד שזכר כאן פירשוהו המפרשים על זרע בית דוד ומשפחתו. וכתב הראב״ע בית דוד עד היום בעיר בגדאד עיר מלכות ישמעאל והם ראשי הגולה משפחה רבה ולהם ספר היחס משנים קדמוניות, ואמת הוא כי שם ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד וכמו שכתב רבי בנימין במסעותיו שראה אותם שם, אבל לא כתב שהיו משפחה רבה כי אם אנשים מיוחדים, וגם בספרד בחרבן בית ראשון כתב הרב רבי יצחק בן גיא׳ שבאו שתי משפחות מבית דוד האחת משפחת בני דאוד שנתישבה באלוסנ״א ומשפחת בני אברבניאל שנתישבה בשיבילי״א וממנה אלפי הדל. אבל אין ראוי לפרש למען לא תגדל תפארת בית דוד ותפארת יושבי ירושלם על זה כי לא יהיו זרע דוד כל כך רבים שיהיו עיקר המלחמה ואולי שלא יהיו בקרב ירושלם כולם. ולכן אחשוב שלא אמר בית דוד כי אם על יושבי ירושלם אותם שהיו משבט יהודה ומלכותו, כי לפי שדוד לכד את ציון וירושלם נקראת ירושלם בית דוד ולכן אמר עוד ותפארת יושב ירושלם שהוא רמז לשאר השבטים היושבים שמה, ובעבור זה נאמר אח״ז משפחת בית דוד שהוא שם נאמר על זרעו ומשפחתו בייחוד אבל בית דוד בלבד ראוי לפרשו במקום הזה על כל יושב ירושלם משבט יהודה, וכמוהו ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלם וגומר כי תמיד יזכור יושבי ירושלם סמוך לבית דוד כאלו אמר לשבט יהודה ולשאר השבטים. והנה זכר כל זה ביהודה ולא בישראל עם היות תחילת הנבואה משא דבר ה׳ על ישראל לפי שביהודה בחר ה׳ לנגיד ובחלוק המלכיות נעשה ונקרא המלכות ההוא שלא היה מזרעו שבט יהודה מלכות ישראל, אבל בשוב המלכות כולו לאחדותו יקרא כולו בית יהודה ואלופי יהודה ולהיות ירושלם ראש המלכות כולו זכר בלבד את יושבי ירושלם ובה נכלל המלכות והשבטים כולם והותרה בזה השאלה השנית:

והושיע [ה׳ את אהלי יהודה]. מן האומות: בראשונה. קודם שירגישו בתשועה יושבי¹ ירושלים - המזומנים לה²: על יהודה. שהיו בעוכריהם³:

1. לשה״כ ׳יושב׳, אלא שפירש שהכוונה לכל יושבי ירושלים.

2. ה׳ יושיע את ׳אהלי יהודה׳ – אלה מישראל שבאו להילחם על ירושלים עם מחנות האהלים של גוג ומגוג, כי דרך הצרים על עיר לשבת באהלים מסביב העיר (אבע״ז, רד״ק), ויהרגו בצבא הגויים שאתם באו לצור על ירושלים, כפי שנאמר בפסוק הקודם, ויעשה ה׳ שזה יהיה עוד לפני שירגישו יושבי ירושלים שנושעו, שיראו את יהודה נלחמים בעדם ובכך לא יכבידו עולם עליהם אחרי הישועה, אף שמתחילה באו עליהם במצור. ומי שנקרא כאן ׳יושב ירושלים׳ הם ׳המזומנים לה׳, והוא ע״פ לשון הגמרא בב״ב (עה:) ׳מאי ועל מקראיה, אמר רבה א״ר יוחנן, לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא, ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה׳. ובהקדמתו לתהלים (קכב) כתב ׳שאף על פי שיהיו רבים זוכים לימות המשיח, לא יזכו להיות מבני ירושלים, שלא יעלו אליה אלא המזומנים לה כאמרו כל הכתוב לחיים בירושלים׳. וראה לעיל (ב ט) מש״כ בזה. ובפירושו לתהלים (פרק טו, ופרק כד) ביאר מי הוא שיזכה להיות מן המזומנים לירושלים. וראה מש״כ רבינו בתהלים (ב) שמלחמת גוג ומגוג תהיה אחרי בואו של מלך המשיח ובניין בית המקדש, אך מדבריו להלן (יד ו-ז) מבואר שהמשיח לא יתגלה אלא אחרי מלחמת גוג ומגוג.

3. ע״פ לשה״כ בשופטים (יא לה). כלומר, שנאספו עליהם עם הגויים שהיו בתוכם לצור עליהם, וה׳ יקדים להושיע אותם כדי שיושבי ירושלים לא ירגישו בכך שבאו עם הגויים לצור עליהם.

והושע – במקצת ספרים מלא יו״ד וטעות נפל בהם כי שנים לבדם נמצאו במקר׳ א׳ מלא וא׳ חסר והושיע את עמי מיד פלשתים (שמואל א ט) מלא וז הדזכרי החסר וכן בירושלמי פ׳ לולב וערבה דרש ר׳ בא סרונגיה והושיע ה׳ את אהלי יהוד׳ בראשנ׳ והושע כתיב וכתב בעל יפה מראה חסר יו״ד וקרי ביה והושע ויהיה פירוש את אהלי יהודה עם אהלי יהודה ומה שכתוב במ״ג מזמור כ׳ עלכי הושיע ה׳ לית וח׳ והושיע ה׳ לאו לענין חסר ומלא איתמר רק מסמיכות המלה אצל ה׳.

תפארת בית דויד – בספרים מדוייקים מלא וכן במ״ג נמסר ה׳ מלאים וכל תרי עשר ועזרא וד״ה דכוותא מלאים.

תפארת – מלשון פאר והדר.

את אהלי יהודה – הם הבאים עם הערבים יושבי אוהלים במחנה אותם יושיע ה׳ בראשונה להכות הבאים עמהם עד לא יצאו אנשי ירושלים להלחם בהם ולהכותם.

למען לא תגדל וגו׳ – כ״א לא ישחיתו בהם עד אשר יצאו מירושלים זרע בית דוד ושאר היושבים שמה תגדל א״כ תפארתם על תפארת בית יהודה הבאים עם העכו״ם הואיל והם היו עמהם ולא השחיתו בהם עד אשר באו בית דוד ושאר יושבי ירושלים.

והושע ה׳ את אהלי יהודה בראשונה – ר״ל בפעם הראשון שיבא גוג שאז לא יגיע עדיין לירושלים רק לערי יהודה וירצה להרע להם בעריהם ובאהליהם, ואז יושיע להם ה׳ עפ״י נס, ועי״כ לא תגדל תפארת בית דויד ותפארת יושב ירושלם על יהודה – שהגם שאח״ז במלחמה האחרונה שיצורו על ירושלים עצמה יעשה ה׳ נסים לתפארת בירושלים, לא יוכלו להגדיל תפארתם על יהודה אחר שכבר עשה ה׳ נסים גם ליהודה קודם שעשה נסים לבני ירושלים ששם ימצאו בית דוד.

והושע – בלי עזר מצד המלך ויושבי ירושלים.

תפארת – התפארות שאולי ממנה נהיה שיושבי יהודה התחברו ליהואש מלך ישראל בהצרו על ירושלים (עיין מה שכתבתי למעלה פסוק ב׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון