Zekharyah 13 – זכריה יג‏ – Mikraot Gedolot

בְּעִדָנָא הַהִיא יְהֵי אוּלְפַן אוֹרַיְתָא גְלֵי כְּמַבּוּעַ דְמַיִין לְבֵית דָוִד וּלְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם וְאֶשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיהוֹן כְּמָא דִמְדַכָּן בְּמֵי אַדְיוּתָא וּבִקְטָם תּוֹרָתָא דְחַטָאתָא.

ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד – הוא דרך משל, כמו וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם (יחזקאל ל״ו:כ״ה). על כן אחריו: והיה (זכריה י״ג:ב׳). (מובא בראב״ע)

לחטאת ולנדה – ולאדיותא וכן תירג׳ יונתן אשבוק לחוביהון כמה דמדכן במי אדיותא ובקטם תורתא דחטאתא באפר חטאת.

for purification and for sprinkling and for sprinkling. So did Jonathan paraphrase: I will forgive their sins as they become purified with sprinkling water and with the ashes of the cow of purification; i.e., with the ashes of purification.

יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלם – שיטהר אתהן הקב״ה מכל עוונותם.

לחטאת – כשם שמחטאין^א לטמא מת במי הנידה לטהרו.

א. כן בכ״י פריס 162, לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״שמטמאין״.

ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד – אפשר לפרשו כמשמעו וכן רז״ל הדביקוהו לפסוק יצאו מים חיים מירושלם (זכריה י״ד:ח׳) ואמרו יכול שיתערבו בהן מעינות אחרות ת״ל יהיה מקור נפתח לבית דוד מקור אחד הוא לחטאת ולנדה. ואמרו עוד כיון שהגיעו המים לפתח בית דוד נעשה נחל גדול שנאמר ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד ולמה שפירש הפסוק כמשמעו יהיה פי׳ לחטאת ולנדה כי עד היום ההוא לא יצאו מים בירושלם בתוך העיר ואז יצאו מים חיים (זכריה י״ד:ח׳) בעיר ולא יצטרכו לצאת חוץ לעיר למי חטאת שצריך שיהיו חיים כמו שכתוב וכן לנדה שהיא זבה שצריכה מים חיים.

כי בימיו יבנה בית שלישי שאנו מחכים היום.

ואמנם אומרו ביום ההוא יהיה מקור נפתח וגומר פירשוהו המפרשים כמשמעו וכן הוא דעת חכמים ז״ל שלעתיד לבוא יצאו מים חיים מירושלם ויהיה מקורו בבית המלך המשיח ואז לא יצטרכו לצאת חוץ מן העיר להטבל למי חטאת או לנדה זבה ששניהם צריכים מים חיים כמו שהיה בימים הראשונים שלא היו מים חיים בתוך ירושלם. וכבר נתתי טעם בנס הזה בסוף ספר יואל בפסוק (יואל ד, יח) ומעין מבית ה׳ יצא. האמנם יונתן פירשו בדרך רוחני ואמר בעידנא ההיא אולפן אוריתא גלי כמבועין דמיין לבית דוד כלומר שיהיה ענין המים האלה רמז לתורה ולאמונות האמתיות שיצאו מירושלם וממלך המשיח וכמו שאמר (ישעיה ב, ג) כי מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלם. וכפי׳ זה נראה לי לפרש לחטאת ולנדה שתהיה הלמ״ד משמשת בלשון תמורה, וכבר זכרו המדקדקים השמוש הזה ללמ״ד והביאו ממנו ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר (בראשית יא, ג), ואמר הכתוב שבמקום שהיתה ירושלם לחטאת ולנדה כדבר הטמא והגרוע בקרב העמים כמו שאמר המקונן (איכה א, ח) חטא חטאה ירושלם על כן לנדה היתה תמורת זה תהיה בזמן תשועתה מקור נפתח לטהר את כל העולם בתורתה ואמונותיה.

לחטאת ולנדה. לכפר עון בני יהודה הנלחמים בהתפללם עליהם כמו שתושג כפרת החטאים בחטאת, וכמו שיטהרו הטמאים במי הנדה¹:

1. המקור הנפתח על ידי תפילת בית דוד ויושבי ירושלים יכפר על עוונם של אלה מישראל הנקראים ׳בני יהודה׳ שבאו עליהם במצור ביחד עם גויי ארצותיהם ושאינם ראויים להיות מיושבי ירושלים, ויועיל לטהר אותם מעוונם כמו שיועיל לזה קרבן חטאת לחוטא בשוגג לכפר עוונו, ומי הנדה שהם מי פרה אדומה שמטהרים את טמאי המת בהזאתם. ורש״י פירש שחטאת ונדה שניהם מוסבים על מי הזאה [׳אדיותא׳] של פרה הנקראת חטאת.

מקור – מעין הנובע הנובע.

לחטאת – מי אפר פרה קרוי מי חטאת על כי הוא מטהר הטומאה וכמ״ש הוא יתחטא בו (במדבר י״ט:י״ב).

יהיה מקור נפתח – יהיה נובע מים מתחת מפתן הבית והוא הנחל האמור בנבואת יחזקאל והוא המעיין האמור בנבואת יואל והוא מים החיים האמור בסוף הספר.

לבית דוד – לצורך בית דוד ויושבי ירושלים.

לחטאת – לקחת ממנו מי חטאת להזות על טמאי מתים כי מי חטאת צריכים שיהיו מים חיים ונובעים.

ולנדה – ר״ל לצורך טבילת הנדה ואף שאינה צריכה דוקא ביאת מים חיים או הוא מענין הזיה כמו מי נדה (במדבר י״ט:כ׳) וכפל בשמות נרדפים.

לחטאת – פי׳ הרד״ק למי חטאת שצריך שיהיו מים חיים וכן לנדה שהיא זבה שצריכה מים חיים. והוא שגגה כי חומר בזב מבזבה שהזב צריך מים חיים ואין הזבה צריכה מים חיים (תוספתא דמגלה פ״א וזבין פ״ג וכמו שפרש״י שבת דף ס״ה ע״ב), רק פי׳ כמו שת״י לחטאת להתחטאות, ולנדה היינו מי נדה שאפר פרה קרוי מי נדה, במי נדה יתחטא.

ביום ההוא יהיה מקור נפתח – לפי הפשט באשר בזמן הזה לא נמצאו מי מעינות בירושלים ואז יפתח מקור מים חיים שיהיה מיוחד לבית דויד וליושבי ירושלם לחטאת להתחטא בו, ולהיות למי נדה לאפר חטאת, וכבר נבא יחזקאל שראה נחל גדול יוצא מבית קה״ק שיתפשט עד ים המזרחי והמערבי, וכן נבא זכריה (לקמן י׳) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וכו׳ וזה יהיה אחר המלחמה האחרונה של גוג ומגוג שאז יתרבה הנחל בשפע כ״כ, אבל אחר מלחמה הראשונה של גוג שדבר ממנה בכאן לא יתפשטו המים החוצה ויהיה רק לבית דוד ויושבי ירושלים לבד, וכבר בארנו בפירוש יחזקאל שיש בזה משל ומליצה על התשפטות מי הדעת ונחל התורה והאמונה שנמשלו למים, ואחר מלחמה הראשונה יחלו המים המדעיים להתפשט מבית דוד ויושבי ירושלים, להסיר חטאת הדעות החיצוניות ולטהר טומאת הסכלות והאולת ואמונות דופי וכל שמץ ע״ז כמו שפי׳ בסמוך, והיה ביום ההוא אכרית את שמות העצבים מן הארץ, שהוא באור על מהות המקור הזה ומימיו הנאמנים הנוזלים ממבועי החכמה ודעת קדושים, ואחר המלחמה האחרונה של גוג ומגוג יתפשטו המים חוצה ומלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים, שעז״א והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים וכו׳ והיה ה׳ למלך על כל הארץ וכו׳, שזה פי׳ המים שיכירו כולם אחדות הבורא ואמתת האלהות והם עצמם המים שחזה יחזקאל כמש״פ שם.

ביום ההוא – שיתחרטו על אשר דקרו ויספדו עליו.

לחטאת ולנדה – מזכיר מקרא שכתוב (פרשת חקת) והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא; והמשל נכון מאד; פיליפפזאן.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון