Tehillim 107 – תהלים קז‏ – Mikraot Gedolot

אֲרוּם סָרִיבוּ עַל מֵימְרֵיהּ דֶאֱלָהָא וּמִלְכַּת עִלָאָה רָחִיקוּ.

For they rebelled against the word of God, and rejected the counsel of the Most High.

ממא כ׳אלפוא אקואל אלטאיק, ובחכמה אלעאלי רפצ׳וא.

[כל זה בא להם] ממה ששינו ממאמרי האל (הכל יכול) וסירבו לחכמת העליון.

ועצת, וחכמת העליון דחו והרחיקו. וכך מתרגם בכל מקום ״נאץ״ ״רפץ׳⁠ ⁠⁠״ דחייה והרחקה.

כי המרו אמרי אל – אין פורענות באה על האדם אלא בעונו.

For they rebelled against the words of God Trouble does not befall a person except because of his iniquity.

כי – הנה הראה כי רובי השבויים לייסרם בעבור עונותיהם.

ומלת המרו – או מרו קרובה בטעם.

וככה נאצו – מהקל או ניאץ הכבד.

ואמרי אל – הם פיקודי הלב שהשם נטעם בלב כל מדבר.

BECAUSE THEY REBELLED. The psalmist indicates that most of the captives suffered because of their sins.

REBELLED. Himru (rebelled) and¹ maru (rebelled) (Psalms 105:28) are close in meaning.⁠² The same applies to the word na’atzu (contemned)⁠³ in our verse, which is a kal, and ni’etz⁴ (contemn)⁠⁵ (Psalms 10:3), which is a pi’el.⁠⁶ THE WORDS OF GOD. They are the commandments which God planted in the hearts of all human beings.⁠⁷ They are called pikkudim (charges).⁠⁸

1. Literally, “or.”

2. Himru (rebelled) and maru (rebelled) come from the same root: mem, resh, heh. However, they belong to different forms, for himru is a hifil and maru is a kal. Words from the same root coming in different forms usually have different meanings. Hence Ibn Ezra’s comment.

3. From the root nun, alef, tzadi.

4. This is the case according to Ha-Keter. Mikra’ot Gedolot reads, o na’atz ni’atz ha-kaved.

5. From the root nun, alef, tzadi.

6. We thus see that at times words from the same root but in different forms are close in meaning.

7. Literally, “in the heart of all those who speak.”

8. The reference is to the rational precepts. See Ibn Ezra on 19:9.

כי המרו אמרי אל – הודיע כי בעונם נשבו, לפי שהמרו אמרי אל, והם המצות שצוה לבני אדם. כי לא לבני ישראל לבדם נאמרו, כי לכל הגוים נאמרו, אלא שהבדיל ישראל מן האומות במצות יתירות שצוה אותם, והקדישם בטהרת הגוף ובמאכלם. אבל המצות השמעיות נתנו לאדם הראשון ולזרעו אחריו והם: אמרי אל.

ועצת עליון – שיעץ לבני אדם שיעשו אותם וחיו בהם, והממרים אותם ישלח להם מוסרו בחלאים או יוליכם בשבי.

נאצו – מבנין הקל, בשקל: שמרו, זכרו, מפני ההפסק.

המרו – מלשון מרי ומרד.

נאצו – ענין בזיון.

כי המרו – וגמול העונש בא על כי המרו אמרי אל.

כי – ובאר שמה שבאה עליהם הרעה השנית, (אחר שעשה להם נס מרעה הראשונה), זה היה ע״י מה שאחר שנעשה להם נס ונצולו מן המדבר שבו על קיאם והמרו אמרי אל – ובזה נאצו עצת עליון – שמה שיעץ לעשות להם נס היה כדי שעי״כ ישובו אליו וישמרו מצותיו והם לא כן עשו, ולכן

ועצת עליון – עיין מה שכתבתי סימן א׳ על בעצת רשעים, ומצות ה׳ הם מועצות לאדם לטובתו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון