×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(י) אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן⁠־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת⁠־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
These are the descendants of Shem. Shem was one hundred years old and he fathered Arpachshad two years after the Flood.
מקבילות במקראתורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳רד״קחזקוניר׳ בחייטור הפירוש הקצרר״י אבן כספימזרחיתולדות אהרןגור אריהשפתי חכמיםר׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייוהואיל משהרד״צ הופמןעודהכל
[פה] 1אלה תולדת שם. עשר תולדות בתורה, אלה תולדות השמים וארץ (בראשית ב׳:ד׳), אלה תולדות נח (בראשית ו׳:ט׳), אלה תולדות שם, אלה תולדות תרח כו׳ (בראשית י״א:כ״ז). (אבדר״נ נו״ב פל״ז).
[פו] 2אלה תולדות שם, שם בן מאת שנה וגו׳. זה אחד מי״ג שנולדו מהולים כו׳ שם שנא׳ אלה תולדות שם שם שכל מי שנכפל שמו נולד מהול שם שם כו׳. (מדרש תהלים פרשה ט׳ א״ז).
[פז] 3אלה תולדות שם. כל מי שנכפל שמו, יש לו חלק בעולם הזה ולעולם הבא, ושמונה הן כו׳ שם מנין, אלה תולדות שם. (מדרה״ג נח).
[פח] 4אלה תולדות שם, למה מינה הכתוב שם שם, שני פעמים משל לאדם שאבד אבדה ומבקשה באשפה, והביא עכברים שהם צוברים באשפה עד שמצאו האבדה, וכיון שמצאו האבדה מיד נפרשו, כך התחיל למנות תולדות שם עד שבא לאברהם שהוא מציאתו של הקב״ה, כמו שנא׳ (נחמיה ט׳:ח׳) ומצאת את לבבו נאמן לפניך. (מדרש אגדה).
[פט] 5אלה תולדות שם כו׳ ויולד את ארפכשד וגו׳. ולא עוד אלא חמשה בנים היו לו, והקדים הכתוב את השלישי זה ארפכשד, הניח את עילם שהיה בכור בשביל כבודן של ישראל שהן עומדין ממנו. (מדרש הגדול נח).
1. לעיל פ״ב מאמר עב. בבאור.
2. לעיל פ״ה מאמר לד. פ״ו מאמר קכה. בבאור וצרף לכאן.
3. לעיל פ״ו מאמר קי. ומובא בפס״ז וקודם לזה כ׳ אלה פסל תולדות יפת, לכך נאמר אלה. ובס׳ חומת אנך מביא מכת״י רבינו מהר״א מגרמיזא אלה תולדות שם, לא כתיב תולדות בחם ויפת כי מפני תולדות שם נבראו שמים וארץ.
4. עי׳ לעיל פ״י מאמר יג. ובתנחומא וישב ס״א וכן בעשרה דורות השניים שם ארפכשד וכו׳ עיי״ש.
5. עי׳ לעיל פ״ה מאמר פח.
אִלֵּין תּוֹלְדָת שֵׁם שֵׁם בַּר מְאָה שְׁנִין וְאוֹלֵיד יָת אַרְפַּכְשָׁד תַּרְתֵּין שְׁנִין בָּתַר טוֹפָנָא.
These are the histories of Shem. Shem was one hundred years old, and he had Arpachshad two years after the Flood.
אל⁠[י]⁠ן יחוס תלדו⁠[תה] דשםא שם בר מאה שנין הוה ואולד ית ארפכש׳ תרתין שנין בתר מבולא.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״תלדו⁠[תה] דשם״) גם נוסח חילופי: ״תלדוות שם״.
אילין גניסת שם שם בר מאה שנין כד אוליד ית ארפכשד תרתין שנין בתר טובענא.
These are the generations of Shem. Shem was a son of a hundred years, and he begot Arphakshad, two years after the deluge.
אלה תולדות שם – למה מינה הכתוב שם שם שני פעמים, משל לאדם שאבד אבידה ומבקשה באשפה והביא עכברים שהם צוברים באשפה עד שמצאו האבידה, וכיון שמצאו האבידה מיד נפרשו, כך התחיל למנות תולדות שם עד שבא לאברהם שהוא מציאתו של הקב״ה, כמו שנאמר ומצאת את לבבו נאמן לפניך (נחמיה ט׳:ח׳). וכן בפרץ אלה תולדות פרץ (רות ד׳:י״ח), עד שמצא דוד, כמו שנאמר מצאתי דוד עבדי (תהלים פ״ט:כ״א), שני מציאות מצא הקב״ה בעולמו, אברהם ודוד, והכתוב אומר ונח מצא חן (בראשית ו׳:ח׳), לא שני נח דהוא מצא להקב״ה והקב״ה לא מצא.
הד׳א שרח תאליד שם למא כאן שם אבן מאיה סנה אולד ארפכשד לסנתין בעד אלטופאן.
זה סיפור צאצאי שם: כאשר היה שם בן מאה שנה הוליד את ארפכשד כעבור שנתיים אחרי המבול.
שם בן מאת שנה – כשהוליד את ארפכשד שנתים אחר המבול.
שם בן מאת שנה SHEM WAS A HUNDRED YEARS OLD when he begat Arpachshad two years after the Flood.
אלה תולדת שם1אלה פסל תולדות יפת. לכך נאמר אלה.
שם2שני פעמים. שיש לו שם בעולם הזה. ובעולם הבא. 3כמו נח נח. שם בן מאת שנה היה אחר שנתים למבול בן מאה שנה 4כי יפת קדמו שתי שנים. וחם קדמו לשם שנה. לכך נאמר שנתים אחר המבול. כי בשנת המבול היה בן מאה חסר שתי שנים ואחיו הגדול בן מאה.
1. אלה פסל. כי בכ״מ שכתוב אלה פוסל את הראשונים. ב״ר פי״ב ופ״ל ושמ״ר פ״א ופ״ל. ותנחומא שמות ומשפטים.
2. שני פעמים. עי׳ ב״ר פל״ח אראב״כ כל מי שנכפל שמו יש לו חלק בעוה״ז ובעוה״ב.
3. כמו נח נח. עי׳ ב״ר פ״ל נח נח אראב״כ כל מי שנכפל שמו כו׳.
4. כי יפת קדמו. סנהדרין ס״ט ע״ב.
פירוש שנתים בפסוק אחי יפת הגדול (ראב״ע בראשית פירוש ראשון י׳:כ״א). ויתכן שנקרא פלג בשם הזה ביום שנאסף, כי שם חיה ת״ק שנה אחר המבול, וארפכשד תל״ח שנה, ושלח בנו תל״ג, ועבר בנו תס״דא שנה. והנה כל ימי פלג רל״ט, והנה הם חצי ימי אבותיו. גם רעו בנו חיה אחריו כמספר שני פלג, גם שרוג קרוב מהם. וזה הכלל: אין אחר פלג מי שחיהב רל״ט שנה כמו פלג כי אם בנו לבדו.
ויש אומרים: כי שבעים היו בוני המגדל, ועל כן נפוצו לשבעים לשונות. וכשאתה סופר בני שם, גם בני יפת, גם בני חם, תמצאם שבעים. וזה איננו נכון, כי פירוש פתרסים (בראשית י׳:י״ד) וכפתרים (בראשית י׳:י״ד) איננו שני אנשים, ועוד לא הביא במספר נח ובניו. ועל דעת סדר עולם (סדר עולם רבה א׳)1 יהיו לאלפים ולרבבות בוני המגדל.
1. כלומר: לדעת סדר עולם רבה שסיפור מגדל בבל אירע בחיי אברהם.
א. כן בכ״י פריס 176, לוצקי 827. בכ״י פריס 177 בטעות: תס״ג.
ב. כן בכ״י פריס 176, לוצקי 827. בכ״י פריס 177 בטעות: משחיה.
[TWO YEARS AFTER THE FLOOD.] I have already explained the meaning of this in the verse the elder brother of Japheth (Gen. 10:21).⁠1 It is possible that Peleg was given this name on the day of his death, the reason for this being as follows: Shem lived for five hundred years following the flood, Arpachshad lived for four hundred and thirty-eight years, his son Shelah lived four hundred and thirty-three years, and his son Eber four hundred and sixty-four years. Now Peleg lived two hundred and thirty-nine years. Thus Peleg's life span was half that of his ancestors. Reu, the son of Peleg, similarly lived to the same age as Peleg. Reu's son Serug also lived about the same number of years as Peleg and Reu.⁠2 This, then, is the general rule: no one after Peleg, aside from his son, ever lived to be two hundred and thirty-nine years.⁠3 Some say that those who built the tower numbered seventy and hence were divided into seventy languages upon their dispersion.⁠4 If you count the sons of Shem, Japheth and Ham you will find them to be seventy.⁠5 However, they are incorrect. First of all Pathrusim and Casluhim6 are not the names of two individuals.⁠7 Furthermore, they neglect to include in the seventy Noah and his sons.⁠8 According to the Seder Olam the builders of the tower numbered thousands and ten thousands.⁠9
1. In his comments on Gen. 10:32, Ibn Ezra explains that two years after the flood means a year and some days into the second year following the flood.
2. For textual proof of these life spans see verses 11-23.
3. Ibn Ezra suggests that Peleg was so called at his death because in his time the life span of man was cut in half. Peleg, as Ibn Ezra notes above (Gen. 10:25), means half. He now interprets for in his days was the earth divided (10:25) to mean in his days was the life span of the earth's inhabitants cut in half.
4. According to Rabbinic tradition there are 70 primary languages.
5. Listed in Chap. 10 of Genesis. Those who put forward this interpretation did this.
6. Listed among the descendants of Ham in Gen. 10:14.
7. They are the names of nations. Hence they can't count as two people. Thus we already have more than 70.
8. Who were alive at the time of the building of the tower. Again we have more than 70.
9. According to the Seder Olam the dispersion took place when Abraham was 48 years old. By then the world's population had grown to the number indicated by Ibn Ezra (Weiser).
יש אומרים: כי שם הוא הגדול בבני נח, גם הוא נכון. כי משפט העברים: פעם יום בשנה חשוב שנה, ופעם לא יחשבו שנה עד תמה. הלא תראה כתוב: כי דוד מלך ארבעים שנה (מלכים א ב׳:י״א), ובמקום אחר (שמואל ב ה׳:ה׳) הוסיף ששה חדשים. וכתוב: כי מלך נדב בשנת שתים לאסא (מלכים א ט״ו:כ״ה), ומלך בעשא אחריו בשנת שלש לאסא (מלכים א ט״ו:כ״ח). וככה תמצא: שתים עשרה (מלכים ב ח׳:כ״ה) גם אחת עשרה (מלכים ב ט׳:כ״ט), ושמונה עשרה (ירמיהו נ״ב:כ״ט) גם תשע עשרה (ירמיהו נ״ב:י״ב), ורבים ככה. והנה היה נח כאשר הוליד שם בן ארבע מאות שנה ותשעים ותשע וימים מועטים. והנה היה שם כאשר ירד המבול בן תשעים ותשע וימים מועטים. ובשנה השנית לירידת המבול הוליד בן. והנה הוא בן מאת שנה וחדשים. וככה נעשית בשנות אחז.⁠1
1. כוונת ראב״ע לבעיות הכרונולוגיות הכרוכות בשנות מלכות אחז ובן כמה היה בהולידו את חזקיהו (השוו מלכים ב ט״ז:ב׳ ומלכים ב י״ח:ב׳).
אלה תולדות שםשנתים אחר המבול – כבר פרשנו זה בספר בראשית בפסוק ויהי נח בן חמש מאות שנה (בראשית ה׳:ל״ב). ואף על פי שזכר תולדת שם למעלה עם תולדות אחיו שנה אותם לסדר התולדות ממנוא עד אברהם אבינו לפיכך לא זכר מבני שם אלא ארפכשד לפי שמתולדותיו יצא אברהם אבינו.
והיה ספור שנתים אחר המבול – כי בספור שם בן מאת שנה לא היינו יודעין מתי נולד ארפכשד שהרי נולדו תחלה עילם ואשור, וכבר כתבנו כי ספור שנות הנזכרים מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם לדעת מהם מספר השנים מבריאת עולם והכל לפרסם חדוש העולם.
א. כן בכ״י מינכן 28, פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״ממנו״.
אלה תולדות שם שנתים אחר המבול, we already explained this in connection with Genesis 5,32. Even though the Torah, earlier, listed the descendants of Shem together with those of his brothers, the Torah repeated this now in order to demonstrate the direct linkage to Avraham our patriarch. This is why, on this occasion, only a single one of the sons of Shem, Arpachshad, is mentioned. Avraham is descended in a straight line from Arpachshad. The reason why the Torah adds that Arpachshad was born two years after the deluge is that the information the Torah gave us in 10,21 did not tell us when Arpachshad, apparently the third son of Shem was born. (verse 22). We already mentioned that the reason why the Torah provides us with such data is only to enable us to count from the creation of Adam to the deluge, to the birth of Avraham, the year of the Exodus from Egypt, etc. If the Torah had not been interested in reminding us that the earth (universe) was an original product by God, all these numbers would have been relatively meaningless.⁠1
1. if they had related to a human history extending over millions of years as claimed by scientists nowadays.
אלה תולדות שם – כל מקום שנאמר בו אלה וכו׳ (בראשית רבה ל׳:ג׳). אף כאן הראשונים היו רשעים למרוד בהקב״ה, והללו צדיקים הם וזרעם אחריהם ללכת אחריו.
אלה תולדות שם, "These are the descendants of Shem;⁠" whenever a paragraph commences with the word: אלה, this is to alert us that it is not a continuation of what had preceded it. In this instance, the Torah wishes to distinguish between the evil people featured in the previous paragraph and the good people, whose descendants followed their illustrious ancestors.
אלה תולדות שם – לא תמצא זכרון מיתה בתולדות שם כמו שתמצא בדורות הראשונים מאדם ועד נח. ויתכן להיות בזה טעם בעבור שמלכות בית דוד בא משם, ומשיח בן דוד לא יהיה בו מיתה אבל הוא עתיד שיחיה לעולם, כי מעת בואו יהיה תתל״ז שנים לתשלום האלף הששי, והוא כמנין (ישעיהו ט׳:ו׳) לםרבה המשרה שחשבון מ׳ סתומה ת״ר ואחר תתל״ז יכנס מיד באלף השביעי שכלו שבת וחיים נצחיים, ועליו אמר דוד ע״ה (תהלים כ״א:ה׳) חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים עולם ועד. ועוד שאין העכו״ם זוכים לתחיית המתים כי אם אנחנו בני שם, והכתוב אמר על העכו״ם שילכו כל אחד בשם אלהיהם הוא שכתוב (מיכה ד׳:ה׳) כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה׳ אלהינו לעולם ועד, וכתיב בישראל (דברים ד׳:ד׳) ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כלכם היום.
אלה תולדות שם, "these are the descendants of Shem.⁠" You do not find the word death, or "the died,⁠" in connection with any of the descendants of Shem who have been enumerated here [except when the Torah reports that Avram's father Terach died in Charan (verse 32). Ed.] as you find it mentioned when the Torah enumerated the generations between Adam and Noach. It is possible that the reason is that the kingdom of David (the Messiah) will be descended from them, and in due course the Messiah will be the cause of banishing death altogether. [At this point our author once again indulges in speculation about the timing of that event. Seeing that time has passed and the Messiah did not arrive, I have omitted the rest of this passage. Ed.]
שנתים אחר – ב׳ דסמיכי הכא ואידך שנתים לפני הרעש. שגם במבול היה רעש גדול.
אלה תולדות שם וכו׳ – כענין ״אלה תולדות נחא איש צדיק״ (בראשית ו׳:ט׳), ר״ל כי אמרו ״איש צדיק״ אינו מתלדותיו וכן לא כזה היותו בן ״מאת שנה״.⁠1 והנה הטיב כותב התורה בזאת ההתחלה, כמו שעשה בְשֵת (פרק ה׳), כאילו אמר בזה נניח הכל ונחזיק בשם, שתכליתו אברהם.⁠2 ולכן כאשר הגיע לתרח האב (כו-לב) הקרוב לאברהם האריך בענינו.
ודע ענין נכבד, כי שם וכל בניו הנזכרים בכאן עד אברהם יש להם גזרה והוראה בעברי כמו שהיה לשת ולכל בניו וגם לקין ולכל בניו, כל שכן ליעקב וכל בניו, אבל מנהג התורה לבאר זה ביחידים למשל כדי שנתעורר אל האחרים. ולכן העירנו על כל בני קין ועל כל בני שת בפרשו הוראת ׳שת׳, וכן העירנו פה על כל אלה בפרשו הוראת ׳פלג׳ שהוא מבני שם.⁠3 אולם רמז על הוראת ׳שם׳ בכתבו ״ונעשה לנו שם״ (ד), גם הקדים לומר ״אנשי השם״ (בראשית ו׳:ד׳).⁠4 ובכלל כי שֵם וכל תוצאותיו5 הנזכרים עד אברם, וכל שכן ׳אברם׳ עצמו, יש להם הוראה בעברי. וכולם מבוארים ליודעי העברי, זולת ׳ארפכשד׳ כי אין לנו כמו שאמר המורה מלשון העברי כי אם מעט.⁠6 ואולם המכוון בשם ׳תרח׳ ידוע אצל מי שיבין דיוק ׳קין׳, וידע שֵם ׳למך׳, ואין ראוי לבאר יותר בכאן. אבל מה שאומר בכאן הוא כי נותן התורה העירנו ברמזים בשמות אבותינו הקודמים כי פושעים מבטן היינו בני קטטה ומחלוקת והעדר הסכמה כמו שסיים להם משה7 ושקדו הנביאים בזה8, כל שכן שהיה מן הדין שהיה אברהם מיוחס לפלג עד שאמר ׳אברם הפלגי׳ לא ״העברי״ (בראשית י״ד:י״ג)9, אבל לא רצה נותן התורה לעשות פרסום גדול בזה לגנאי ולשמצה ושם רע בקמינו10,⁠11 ויחסו אל עבר שיש לו צד שתוף מטוב, כמו ״לעברך בברית י״י״ (דברים כ״ט:י״א), ״ויעבור מלכם״ (מיכה ב׳:י״ג)12, מצורף לענין אמרו ״ואקח את אביכם מעבר הנהר״ (יהושע כ״ד:ג׳).⁠13 ואמנם על דרך האמת הנה התחלת יחסנו המיוחד הוא מפלג כי בני יקטן וכל זרעו גם הם מעבר אבל כוסה קלון ערום14.⁠15 ואמנם אע״פ שהעלמנו קריאת השם תִגָלֶה רעתינו בקהל כי עדיין בני פלג אנחנו, כולנו בני ריב ומדון.⁠16 ומחלוקת היא שהחריבה את בתינו,⁠17 ועדיין במקומה עומדת,⁠18 עדים אנחנו היום אל הכבודה אמנו אשת פלג כי צדקת הייתה ולא זנתה.⁠19
1. כשם ששם אין צדקותו של נח מתולדותיו (צאצאיו) אלא מעין מאמר מוסגר, והתולדות מנויים לאחר מכן, כך גם כאן אין גילו של שם מתולדותיו, אלא התולדות מתחילות ב: ״ויולד את ארפכשד״.
2. בניגוד לפרק י׳, העוקב אחר תולדות נח בכיוונים שונים, פרק י״א, בדומה לפרק ה׳, עוקב אחרי קו גניאולוגי בודד, משום שמטרת הפרק (׳תכליתו׳) היא להגיע עד אברהם. יתכן שכווונתו כי תכליתו של שם היא אברהם: שם נוצר עבור אברהם, ולא רק מטרת הפרק.
3. שמותיהם של כל תולדות שם עד אברהם נגזרים מעניין המעניק להם משמעות. התורה מפרשת את משמעות השמות במקרים בודדים, כדי שנבין שגם ליתר השמות יש משמעות. כך התורה פירשה את שמותיהם של יעקב וזרעו, וכן פירשה את שמותיהם של שת (בראשית ד׳:כ״ה), של נח (בראשית ה׳:כ״ט), ושל פלג (בראשית י׳:כ״ה) כדי שנבין שיש משמעות אף לכל שמות זרעו של שת ולכן שמות זרעו של שם. ראה גם בפירוש על י׳, כה.
4. ראה לעיל בפירוש על פסוק ד.
5. צאצאיו.
6. העברית הידועה לנו מהתנ״ך היא חלק קטן מכלל השפה, ולכן קשה לנו לדעת פירושם של מילים נדירות. וזה לשון הרמב״ם מו״נ א׳:ס״ז: ״עם דעתנו שאנחנו היום בלתי יודעים לשוננו״.
7. השמות נועדו ללמד על תכונותיהם של אבותינו הקדומים שהיו בני מחלוקת, כפי שאמר עלינו משה לפני מותו (דברים א׳:י״א): ״איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם״. ריא״כ לא באר לנו את משמעויות השמות.
8. רבו הנביאים לדבר על הקטטה והמחלוקת בישראל.
9. ריא״כ מנמק מדוע ראוי היה יותר שנתייחס לפלג מאשר לעבר בטירת כסף עמ׳ 71: ״…היה ראוי לקחת התחלתו מפלג, כי עבר כמו שמפורש הוליד שני בנים, ״שם האחד פלג״ ״ושם אחיו יקטן״ (בראשית י׳:כ״ה), והנה נתפשט זרע יקטן לעמים המפורשים אשר נתיחסו אליו בלי ספק, כמו שכתוב ״כל אלה בני יקטן״ (בראשית י׳:כ״ט), וכן היה ראוי שיתיחס אברהם וזרעו אחריו לפלג, כי הוא נשאר אבינו אשר ממנו נפרדו…״. אולם כאן נראה שהנימוק לכך שראוי היה לייחס את אברהם אחר פלג הוא גם משום שמשמעות השֵם ׳עבר׳ היא שלילית בעיקרה, וכמו שכתב לעיל על כלל שמות אבותינו הקדומים שמשמעותן היא קטטה ומחלוקת. אך בפועל יוחס לעבר להיות בזה השם גם משמעות חיובית.
10. על פי ״לשמצה בקמיהם״ (שמות ל״ב:כ״ה).
11. נמנעה התורה בפועל מלקרוא לאברהם ׳אברם הפלגי׳, משום שעניין הגנאי בשם ׳פלג׳ מפורש בתורה ולכן מפורסם.
12. עם המשכו: ״ויעבר מלכם לפניהם וה׳ בראשם״.
13. לשם ׳עבר׳ יש גם משמעות חיובית, נוסף על המשמעות היסודית השלילית, כפי שעולה מהדוגמאות שמביא, ולכן לא הייתה בעיה לייחס את אברהם אחר עבר.
14. על פי משלי י״ב, טז.
15. ראה טירת כסף עמ׳ 71 (מצוטט לעיל בהערה).
16. אף על פי שהתורה נמנעה מלייחס את אברהם אחר פלג, עדיין תכונתו של פלג, תכונת המחלוקת, גלויה היא בעם ישראל.
17. המחלוקת היא זו שגרמה לחורבן בית המקדש. על פי חז״ל במסכת יומא ט, ע״ב: ״אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חנם״.
18. המחלוקת עדיין קיימת בתוך עם ישראל.
19. התנהגותנו בריב ומדון מעידה כי ייחוסנו אחר פלג הוא אמיתי. בדומה בטירת כסף שם: ״ועדים נאמנים אנחנו עד היום לאמנו הבכורה אשת פלג, כי באמת בני פלג אנחנו, להיות ההסכמה נעדרת ממנו על כל משפחות האדמה״.
א. נסה״מ: ״אלה תלדות נח נח איש צדיק״.
כשהוליד את ארפכשד שנתים אחר המבול. פירש ויולד כשהוליד מפני שבזה יהיה פירושו שם בן מאת שנה היה כשהוליד את ארפכשד שנתים אחר המבול ובזולת זה יחוייב שיהיה ויולד את ארפכשד משרת לפניו ולאחריו או שיהיה האחד משני הדבורי׳ האלה דבור שלם והאחר דבור חסר כי אם יהיה ויולד דבק עם מה שלפניו יהיה שם בן ק׳ שנה ויולד את ארפכשד דבור שלם ושנתי׳ אחר המבול דבור חסר ואם יהיה ויולד דבק עם מה שאחריו יהיה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול דבור שלם ושם בן ק׳ שנה דבור חסר:
[א] אלה תולדות שם
[1] שם פרק שמיני דף סט ע״ב (סנהדרין סט:)
כשהוליד את ארפכשד שנתים אחר המבול. פירוש דאין כל אחד ואחד ענין בפני עצמו, ויהיה פירושו שם היה בן מאה שנה, ועוד ״ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול״, דאם כן לא היה שום דבר נזכר בזה שאמר שם בן מאה שנה, אלא פירושו דשם היה בן מאה שנה כשהוליד את ארפכשד – שנתים אחר המבול:
שנתיים אחר המבול. רצונו לפרש דמה שכתוב שנתיים אחר המבול קאי אויולד את ארפכשד וגם קאי אשם בן מאת שנה:
Two years after the flood. Rashi is explaining that, "Two years after the flood" refers to, "He begat Arpachshad,⁠" and also to, "Sheim was 100 years old.⁠"
אלה תולדות שם – לדעת המדרש היה יפת הגדול שבאחים, ושם [הוא] הקטן ונזכר בראשית למעלתו. ורמב״ן1 ז״ל סובר כי יפת הגדול ואחריו שם, וחם הוא הקטן. והקדים שם למעלתו, ואחריו חם כסדר תולדותם, ונשאר יפת באחרונה. [עכ״ל.] ולדעתי שם הגדול. ובאמרו ״אחי יפת״ ששב על המדובר בו, ואחריו חם והקטן יפת, ונזכרו בכל מקום כסדר תולדותם. וממקרא זה הוכיחו כי שם הוא הקטן, שאמר שהיה ״שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול״. ואם היה בן מאה שנתים אחר המבול היה בן צ״ח בשנת המבול, והמבול היה בת״ר שנה לחיי נח, והוליד בן חמש מאות שנה. ואם שם [הוא] הבכור יהיה בשנת המבול בן מאה, ונודע שהוא הקטן, ולא היה לו בשנת המבול כי אם צ״ח שנה. אבל אין הכרע כי לפירוש זה ״שנתים אחר המבול״ מאמר חסר. ואם שב על ״ויולד את ארפכשד״, יהיה תחלת הכתוב מאמר חסר כמו שדקדק הרב ר׳ אליה מזרחי ז״ל, ואמר שעל כן פירש רש״י ״שם בן מאת שנה כשהוליד את ארפכשד שנתים אחרי המבול״. אך היה ראוי שיאמר ״ויהי שם בן מאת שנה שנתים אחר המבול ויולד את ארפכשד״. ונראה לי כי שנתים אחר המבול אינו שב על שם בן מאת שנה. אבל לפי שאמר למעלה ״בני שם עילם ואשור וארפכשד״,⁠2 ורוצה להזכיר סדר הדורות ומנין שנות העולם, עזב זכרון תולדות חם ויפת, כי בם לא בחר ה׳, והתחיל משֵׁם. ועדיין אין אנו יודעים אם קודם עילם ואשור הוליד בנים אחרים, ולא זכרם בעבור שלא היו ראשי אומות. הוצרך לומר שנולד ארפכשד שנתים אחר המבול, ובשתי השנים הקודמות נולדו עילם ואשור. ושם בן מאת שנה כשהתחיל להוליד עילם. וסדר הכתוב כך הוא, ״אלה תולדות שם״, הקורות של שם, כמו ״אלה תולדות נח״, ובארנוהו למעלה.⁠3 כי איך נפרש תולדות על הבנים שהוליד, ולא נזכרו זולתי ארפכשד? אבל סיפר עיקר קורותיו הצריכים להכתב בתורה, והוא שהיה שם בן מאת שנה כשפסק המבול והתחיל להוליד בנים עילם ואשור. כי הוא היה הגדול והוא הוליד את ארפכשד שממנו יצאה סגולת ה׳. ולפי שמארפכשד נמנים הדורות, הוסיף להודיע שנולד שנתים אחר המבול, שהיא שנת אלף תרנ״ח ליצירה, והודיע שחי שם אחרי כן עוד חמש מאות שנים ושהוליד עוד בנים ובנות, מלבד אלה האמורים למעלה בפרשה.
1. על בראשית ו, י.
2. בראשית י, כב.
3. שם ו, ט.
שם בן מאת שנה וכו׳ שנתים אחר המבול – אין בזה סתירה למה שספר למעלה שנח הוליד בן חמש מאות שנה, ובהיותו בן ת״ר בא המבול, וא״כ שנתים אחר המבול יהיה שם בן ק״ב שנה, שהרי בודאי נח לא הוליד כל ג׳ בניו בהיותו בן ת״ק כי נולדו זה אחר זה, אלא כונת הכתוב שבהולידו את יפת הבכור היה בן ת״ק, ואחרי שנה או יותר הוליד את שם, וא״כ בזמן המבול היה שם בן צ״ח שנים ואיזה חדשים, ופי׳ שנתים אחר המבול שנכנסה השנה השנית, והכלל כי הכתוב יחשוב לפעמים חצאי שנה לשנה שלימה, כנראה בס׳ מלכים (א׳ כ״ב כ״ה):
אלה תולדות שם – מדוע בסוף פרשת בראשית הולך ומונה חיי אדם וצאצאיו אבות נח ומאריך בסכום שנות חייהם, ובפרשה זו מקצר ומניח לקורא שיעשה הסכום מעצמו? לפי דעתי: אין תשובה לדבר לפי הפשט, ואין לנו כי אם להניח ששתי מגלות מזמן קדמון היו ביד משה, והעתיק שתיהן כמו שמצא כתוב בהן; ומן שתיהן נודע לנו בבירור אריכות ימי האדם קודם המבול, והילוכם הלוך וקצור מנח עד אברהם, ותועלנה שתיהן לחשוב ימי הארץ מיצירת אדם עד מות משה.
שנתים – בדרך כלל פירושו — שתי שנים מלאות, ומכאן ששם לא היה בנו בכורו של נח.⁠1
1. ר׳ רש״י לעיל י׳:כ״א ד״ה אחי יפת הגדול ודברי המחבר שם (המ׳).
מקבילות במקראתורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳רד״קחזקוניר׳ בחייטור הפירוש הקצרר״י אבן כספימזרחיתולדות אהרןגור אריהשפתי חכמיםר׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייוהואיל משהרד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144