Shemuel I 18 – שמואל א יח‏ – Mikraot Gedolot

וַהֲוָה בְּמֵיעַלְהוֹן כַּד תַּב דָוִד מִלְמִקְטַל יַת פְּלִשְׁתָּאָה וּנְפַקָא נְשַׁיָא מִכָּל קִירְוֵי יִשְׂרָאֵל לְשַׁבָּחָא בְּחִנְגַיָא לָקֳדָמוּת שָׁאוּל מַלְכָּא בְּתֻפִּין בְּחֶדְוָא וּבְצֶלְצְלִין.

^אותצאן הנשים מכל ערי ישראל לשיר והמחולות – הכוונה היא ׳והמחולות בידיהן׳, וזהו שם עצם מגזרת נחי העין, והראיה לכך היא שהמילה ׳מחול׳ נוטה כשהיא מצטרפת לסמיכות, כפי שנאמר ׳בִּמְחול משחקים׳ (ירמיהו לא, ג), ופירוש המילה – לפי מה שהסכימו ביניהם המתרגמים – הוא תופים, וייתכן שמשמעה: תופי מצלתיים, וזה נראה לי מתאים יותר לנשים, לפי מה שנהוג בזמננו.⁠¹ בתפים בשמחה ובשלישים: ׳בשלישים׳ פירושו דיבור לפי קצב, כפי שמשתמשים בשירים, וזהו הדיבור הטוב ביותר והמתאים ביותר לעורר את הנפש. כך גם המנהיגים והנכבדים מכונים ׳שלישים׳, כפי שנאמר ׳ושלישים על כולו׳ (שמות יד, ז). בדומה לכך [׳שלישים׳ במשמעות דיבור קצבי] ׳הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת׳ (משלי כב, כ). לעתים גם מכנים סוג זה של דיבור על דרך ההשאלה במילה ׳נגיד׳, כפי שנאמר ׳כי נגידים אדבר׳ (משלי ח, ו).⁠²

1. השוו פירוש תנחום: הארבריקר (לעיל הערה 12), עמ׳ 31.

2. השוו פירוש תנחום: הארבריקר (לעיל הערה 12), עמ׳ 31.

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י פירקוביץ׳ 3358.

ובשלשים – תרגם יונתן: ובצלצלין, מין כלי זמר.

And cymbals. Targum Yonatan renders, 'and with cymbals,' a type of musical instrument.⁠¹

1. Perhaps a three [=שָׁלשׁ] stringed harp (Radak).

ובשלישים – בלעז טְרֵיְשְש¹ לפי שהמחול נכפל לשלשה כזה.

1. בלעז: treis.

לשיר – לשורר.

בתופים ובשלישים – מנהג הנשים עושות שורות כשהולכות בשירי מחול ב׳ שורות חצונות וא׳ פנימית וחוזרין חלילה.

מנחם פירש בשלישים – כלי נבלים הם. ויתכן היותם בני ג׳ נימין, כגון עלי עשור, על השמינית.

ותרגומו: ובצלצלין, נראה לי שהן מצלתים וצלצלי שמע.

ויהי בבואם – בבי״ת. וכן: בשוב. ופי׳: בבוא ישראל מהמלחמה, בשוב דוד מהכות הפלשתי.

לשור – כתיב בוי״ו, וקרי ביו״ד, והם שני בנינים, והענין אחד.

והמחלות – פי׳: והמחולות בידם.

ויונתן תרגם: לשבח׳ בחנגיא.

ובשלשים – כלי נגון, שיש לו שלשה יתרים.

ויונתן תרגם: ובצלצלן.

בשמחה ובשלשים – ענינו כענין הלא כתבתי לך שלישים והם דברים נפלאים ונכבדים ובזה יאמר שהן היו אומרות בשיריהן דברים נכבדים ומהמאמרים ההם היה אמרם הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו כאילו התנבאו על מעלת דוד שיהיה למעלה ממעלת שאול.

ויהי בבואם – הבי״ת דגושה.

לשור – לשיר קרי.

לשיר – לשורר.

והמחולות – שם כלי שיר, כמו: בתופים ובמחולות (שמות ט״ו:כ׳).

ובשלשים – כלי שיר בעלת שלשת יתרים.

בבואם – כשבאו אנשי המלחמה אל ארצם.

והמחולות – רצה לומר: והמחולות בידם.

בתופים – כמו ובתופים.

ויהי בבואם מעתה יספר, איך פתאום אור הצלחתו כסהו עננה, והתחיל להיות נשטם ונרדף כפעם בפעם משאול וזה היה סבה למלכותו, והנה מה שספר עד עתה היה בעוד ישב שאול בעמק האלה, שאחר נצחו את הפלשתים נשארו בעמק האלה במחנה, ומשם התגרו מלחמות בשכניהם מסביב, ויהי דוד משכיל, ויהי לראש ואז שם שאול את פניו לשוב לביתו גבעת שאול, וזה שכתוב ויהי בבואם (רצה לומר לביתם) בשוב דוד כי אז הוביל עמו ראש הפלשתי להראותו בערי ישראל שעברו דרך שם (עד שהניחו בירושלים כנ״ל פרק הקודם פסוק נ״ד) ואז יצאו הנשים מכל ערי ישראל שעברו שם לשיר והמחולות על הנצוח וספר הכתוב כי צאתם היה לקראת שאול המלך לא לקראת דוד כי ידעו זאת שאין חולקין כבוד לעבד בפני רבו, ולא עלה על לב אדם כלל לכבד את דוד אז, ואף כי להגדיל מעלתו על מעלת שאול שזה מרד במלכות רק.

בבואם – עמדו על הגבול להלחם אם יזדמן ועכשו היו נכנסים שנית בארץ ומדי עברם על הערים והחצרים היו מתפרדים אנשי אותו המקום מעל צבא המלחמה ושבים לבתיהם, ובנות המקום יוצאות לקראתם בשמחה.

לשיר – נקוד למ״ד קמץ לעשותו פעל זמן מקור, והיה ראוי לנקדה פתח ה״א הידיעה ולעשותו שם כמו והמחלות שאחריו.

בתפים – משרש תפף הקרוב לטפף שבהכותם בו הלוך וטפוף תלכנה.

וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗ם של אנשי המלחמה אל ארצם¹, בְּשׁ֤וּב דָּוִד֙ מֵהַכּ֣וֹת אֶת-הַפְּלִשְׁתִּ֔י, וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכָּל-עָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לָשִׁ֣יר (לשור כתיב) לשורר², ותצאנה וְהַמְּחֹל֔וֹת בידם³ לִקְרַ֖את שָׁא֣וּל הַמֶּ֑לֶךְ ולא לקראת דוד⁴, ותצאנה גם⁵ בְּתֻפִּ֥ים בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְשָׁלִשִֽׁים הוא כלי שיר בעל שלשת מיתרים⁶:

1. רד״ק, מצודת דוד. ואברבנאל ביאר שזה היה כאשר שבו לביתם כי אז הוביל דוד עימו את ראש הפלשתי להראותו בערי ישראל שעברו דרך שם.

2. מהר״י קרא, מצודת ציון, והיה זה ממנהג קדום שיעשו שירים מהגבורות שיעשו הלוחמים לפרסם גבורותיהם, באופן שכל איש ישתדל לעשות מעשה גבורה כדי שיכבדוהו בשירים, אברבנאל.

3. מצודת דוד. והוא כלי נגינה, מצודת ציון.

4. כי ידעו שאין חולקין כבוד לעבד בפני רבו, ולא עלה על לב אדם כלל לכבד את דוד אז, ואף לא להגדיל את מעלתו על מעלת שאול שזה מרד במלכות, מלבי״ם.

5. מצודת דוד.

6. רד״ק, מצודת ציון. ויונתן תרגם ובצלצלן, הוא כלי זמר, רש״י.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון