×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יט) וַיְהִ֗י בְּעֵ֛ת תֵּ֛תא אֶת⁠־מֵרַ֥ב בַּת⁠־שָׁא֖וּל לְדָוִ֑ד וְהִ֧יא נִתְּנָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל הַמְּחֹלָתִ֖י לְאִשָּֽׁה׃
But it came to pass at the time when Merab, Saul's daughter, should have been given to David, that she was given to Adriel the Meholathite as a wife.
א. בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת =א,ל?,ק,ש1,ב1 (תביר ותביר, אמנם בכתי״ל ייתכן שיש מחיקות בטעמים בשתי התיבות).
• דפוסים=בְּעֵ֥ת תֵּ֛ת (״בעת״ במרכא). יש בדוגמה זו דמיון לשתי טעויות זעירות בכתר ארם צובה שציין ייבין לגבי טעם התביר (כא.2, עמ׳ 197), אך בדוגמות שלו סדר הטעמים שונה וכתבי⁠־היד הקרובים חולקים על הכתר.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל
וַהֲוָה בְּעִידָן דִמְטָא לְמִתַּן יַת מֵרַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד וְהִיא אִתְיְהִיבַת לְעַדְרִיאֵל דְמִמְחוֹלַת לְאִתִּי.
אויהי בעת תת את מירב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחולתי לאשה – הסיבה לטעות הזאת, כלומר שיציעו לאדם לארס לו אישה שהיא אשת איש, נובעת מן הבלבול שפקד את שאול רוב הזמן, ולכן הוא הציע לו במקומה את מיכל. בשתים תתחתן בי היום: יש לנו דרישה נוספת, שהייתה כרוכה בהצעה שהציע לו, בנוסף למאה עורלות פלשתים, אך לא מצאנו [שהיא מפורשת בכתוב], וסביר להניח שמדובר במוהר, שהוא הדבר שמתיר אותה [לדויד והופך אותה לאשתו] [...] המטרה [...] שאול האמין שהדבר יוביל אותו לאבדון, אך אלוהים הציל אותו.
א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י פירקוביץ׳ 3358.
בעת תת – כשהגיע זמן שקבעו לתתה לו, ובעוד שהיו מתעסקים לתתה לו, נתגלגל הדבר ונתנה לעדריאל.
When the time came to give. When the time arrived which they had set to give her to him, and while they were involved with giving her to him, it turned out that she was given to Adriel.⁠1
1. Son of Barzili. See II Shemuel 21:8. She married Adriel without Shaul’s knowledge – Metzudat David.
ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד – פתרונו: כשהיה שאול מבקש ליתן את מירב בתו לדוד ודוד היה ממאן כי אמר מי אני כי אהיה חתן למלך (שמואל א י״ח:י״ח) ויהי עד כה ועד כה שזה רוצה ליתן וזה ממאן לקחתה שאל עדריאל המחולתי ונתנוה לו לאשה.
בעת תת – תרגומו: בעידן דימטא למיתן, וישר מן ישר, וייטב מן ייטב.
בעת תת – כתרגומו: בעידן די מטא למיתן ית מירב לדוד, כלומר כשהגיע הזמן שנתן לו שאול שיתננה לו, נתגלגל הדבר ונתנה לעדריאל, ודוד לא היו לו קדושין בה.
ויהי בעת תת מרב לדוד – מקרא קצר הוא, בעת שהיו מדברים לתת מרב לדוד והיא נתנה כבר לעדריאל. ותרגומו: בעידן דמטא אתיהבת מרב לדוד.
והיא נתנה – די בזה משל לך בכל התורה והנביאים ממה שאמר בזה שמרב נתנה לשניהם לאשה אבל זה משני צדדים, האחד בדבור ובכח והשני במעשה ובפועל, ועל הכח אמר עוד לדוד בשתים תתחתן בי (שמואל א י״ח:כ״א). וכ״ז ידוע ליודעי ההגיון, ובכלל הנה יצדק לאמר ששאול התחתן עם דוד בשתי בנותיו באחת בכח ובאחת בפועל.
ויהי בעת תת את מרב בת שאול אל דוד – רוצה לומר: בעת ההיא נועד ביניהם שיתננה לדוד וידמה מזה המקום שלא קדשה דוד.
בשתים תתחתן בי היום – רוצה לומר: בשתי בנות שיש לי תתחתן בי היום כי אתן א׳ מהן והיא הפנויה כי הנשואה אי אפשר שאתן לך ואחשוב שאמר לו זה מפני שנדר לו שיתן לו בתו לאשה יתכן שיתן לו הגדולה כי היא הראויה יותר בזה כי לא יתכן לתת הצעירה לפני הבכירה ואולם עתה שנתנה הגדולה לעדריאל המחולתי נתברר שלא יהיה הרצון בזה אלא שיתן לו אחת מבנותיו וידמה שלא הסכים דוד בזה מצד הענוה כמו שקדם אלא שקצר הכתוב ושאול חשב שתהיה הסבה כשלא הסכים דוד בזה שיירא שיפול ביד פלשתים ולזה צוה לעבדיו שידברו אל דוד בסתר ויודיעו לו שהמלך חפץ בו וכל עבדיו אהבוהו כדי שיחשוב דוד שאין כונת שאול להפילו ביד פלשתי׳.
וספר הכתוב שבעת תת את מירב בת שאול לדוד, רוצה לומר בעת שהיו עתידים לתתה לדוד והיא נתנה לעדריאל, רוצה לומר שהיא בעצמה בלי דעת שאול נתנה ונתקדשה לעדריאל המחולתי לאשה.
ויהי בעת תת – כאשר הגיעה העת שקבע לתת את מרב לדוד, והיא נתנה על ידי עצמה לעדריאל, וקבלה ממנו קדושין בלא דעת אביה.
ויהי רק שבעת התעסקו לתת לו את מירב, קרה מקרה כי נתנה לעדריאל, שהתקדשה שלא מדעת אביה כי גדולה היתה, וחכמינו זכרונם לברכה פליגי אם קדושי דוד למירב היו קדושי טעות כי קדשה במלוה של העושר שהובטח מעם שאול ואינה מקודשת, ור״י סבר שהיו קדושין גמורים כי קדשה בהנאת מחילת מלוה ונתנה לעדריאל בעבירה ואת מיכל נשא אחר מיתת מירב, בין כך וכך מחל דוד לשאול את העושר שהובטח לו, ולא נתן לו את מירב, ועל זה אמר אחר זה ואנכי איש רש ונקלה, כי לא היה מגיע לו עוד דבר אצל שאול.
וַיְהִ֗י בְּבוֹא הָעֵ֥ת שקבעו1 לָתֵּ֛ת אֶת-מֵרַ֥ב בַּת-שָׁא֖וּל לְדָוִ֑ד ובעוד היו מתעסקים לתתה לו, נתגלגל הדבר2 וְהִ֧יא נִתְּנָ֛ה על ידי עצמה3 לְעַדְרִיאֵ֥ל הַמְּחֹלָתִ֖י לְאִשָּֽׁה, ומשום שגדולה היתה4, קיבלה ממנו קדושין בלא דעת אביה5, ודוד לא היו לו קדושין בה6:
1. רש״י. ורלב״ג ורי״ד ביארו בעת שהיו מדברים לתת.
2. רש״י, רד״ק, רי״ד.
3. מצודת דוד.
4. מלבי״ם.
5. אברבנאל, מצודת דוד.
6. רד״ק, רלב״ג. וחז״ל נחלקו (סהדרין יט:) בעניין קידושי דוד למירב אם היו קדושי טעות או לא, ר׳ יהושע בן קרחה אומר שדוד קדשה במלוה של העושר שהובטח מעם שאול ואינה מקודשת, ור״י סבר שהיו קדושין גמורים כי קדשה בהנאת מחילת מלוה, ונתנה לעדריאל בעבירה, ואת מיכל נשא אחר מיתת מירב, רד״ק, מלבי״ם וכן ראה ביאורים נוספים בעניין בפרק כה דלהלן.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144