קנז ותמנע ועמלק –
2הנראה
א מן הפסוק הזה כי תמנע הוא בן אליפז, ובתורה כת׳ כי תמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו
ב ותלד לו את עמלק
(בראשית ל״ו:י״ב)!
3יש מפרשי׳ כי תמנע אם עמלק כמו שכת׳ בתורה,
4וממזרת היתה, כי אליפז בא אל אשת שעיר אם לוטן, וילדה תמנע – או בחיי שעיר או אחר מותו,
5ועזרא דקדק בתורה שיש
6פסק
ג אחר ״ותמנע״, ר״ל ״וגעתם וקנז ותמנע״
(בראשית ל״ו:י״א-י״ב), שאף היא
ד היתה בתו, ואחר כן היתה לו פלגש וילדה לו עמלק;
7לכך כת׳ ״ואחות לוטן תמנע״ (
בראשית ל״ו:כ״ב;
להלן פס׳ לט), ולא אמ׳ ״בת שעיר״ אלא ״אחות לוטן״. וזה
ה הפי׳ הוא דרך דרש;
8ואלו היתה תמנע בת אליפז לא מנה אותה בסדר הבנים,
ו כי אין זה
ז דרך הכת׳ אם לא יזכור בפרוש, כמו ״ואת דינה בתו״
(בראשית מ״ו:ט״ו), ״ושרח אחותם״
(בראשית מ״ו:י״ז).
9והנראה בעיני כי אחז הכת׳ דרך קצרה, כי לא הוצרך עזרא לפרש, כי מפורש הוא בתורה; אלא שכתב התולדות דרך קצרה. וכן קצר בבני שם,
10וכתב בני הבן
ח בסדר הבנים לקצר; וכשהזכיר ״וארם״
(לעיל פס׳ יז) כאלו אמ׳ ״ובניו עוץ וחול״. כן כתב הנה ״ותמנע
ט״ דרך קצרה; כי היה לו לקצר עוד ולומר ״צפו וגעתם קנז ועמלק״, אלא לפי שעמלק לא היה שוה לשאר הבנים, כי הם היו בני אשה והוא בן פילגש, לכך הפריד ביניהם וזכר אמו.
י ואמר ״ותמנע״ ודי לו, כי
יא נזכר הוא בתורה.
1. צפי כת׳ וכו׳. על מקרים כאלה ראו דברי רד״ק לעיל פסוק ז ד״ה ״ורודנים״.
2.
הנראה. הנוסחה ״בנראה״ שברוב כת״י היא בעייתית; וסביר שהנוסחה ״כנראה״ שבנדפס היא תיקון משוער של סופר מסויים, כי אין היא תואמת את סגנונו של רד״ק. לעומת כן, ״הנראה מן...״ הוא סגנונו הרגיל, כגון רד״ק
דברי הימים א ב׳:כ״ב, ואותיות בי״ת וה״א אמנם מתחלפות לפעמים בכת״י; ראו, למשל, שתי ההופעות של הטעות ״הבשן״ – במקום ״בבשן״ – בחילופים ל
דברי הימים א ה׳:י״א.
3.
יש מפרשי׳ וכו׳. כעין זה נמצא בתנחומא
(וישב א) ובשני כת״י של בראשית רבה
(פ״ב:י״ב) הנזכרים בחילופי הנוסחאות שבמהדורת טהעאדאר-אלבק. אבל כיון שרד״ק אינו מצטט שיטה זו בשם ״רבותינו״ כדרכו, אלא בשם ״יש מפרשים״, יש לשער שמקורו הוא בראשונים, כגון רש״י
(בראשית ל״ו:י״ב).
4.
וממזרת היתה...או אחר מותו. בתנחומא לא נמצא שהיתה ממזרת, ובכן ה״זימה״ המתוארת שם היא כנראה מה שנשא אליפז את תמנע בתו (עיינו במדרש; אולם, מעיר הרמב״ן על
בראשית ל״ו:י״ב על פי
בבלי סנהדרין נ״ח: שנכרי מותר בבתו). לעומת כן, בבראשית רבה
(שם) מפורש שהיא היתה ממזרת, כי בא אליפז על אשת שעיר בחייו, וכן מבין הרא״ם בדעת רש״י
(שם) על פי אותו מדרש (וכמו כן נמצא במדרש המובא בפירוש ר״ש מסנות; ראו עוד ברמב״ן שם על דברי רש״י, ובהערות ח״ד שעוועל במהדורתו). מקביעתו של רד״ק שהיתה ממזרת מוכח שמה שהוא כותב ״או בחיי שעיר או אחר מותו״ שייך ללידת תמנע ולא לְמה שבא אליפז על אשת שעיר; כי אם שעיר לא היה בחיים בשעת הבּיאה, אין כאן ביאת איסור ולא היתה ממזרת. במה שראה רד״ק להזכיר במפורש את האפשרות שהלידה היתה אחרי מות שעיר, אולי סבר שמה שכתוב ״אחות לוטן״ במקום ״בת שעיר״ (ראו להלן בדבריו) יותר מתאים אם הלידה היתה אחרי מות שעיר, כי אם שעיר היה בחיים בשעת הלידה וגידל אותה, יתכן שהיתה מתייחסת אליו.
5. ועזרא דקדק וכו׳. ר״ל: המילה ״ותמנע״ שבתורה נקראת עם הפסוק שלפניה המזכיר את בני אליפז, שכן היתה לאליפז בת בשם ״תמנע״; ונקראת גם לאחריה, במשמעות שאותה בת היתה לו לפילגש. פירושים דומים לכך נמצאים אצל המפרשים בכמה גוונים; ראו המיוחס לתלמיד רס״ג כאן באורך על ״סידור שנחלק״ ופסוקים ״שאין להם הכרע״, והמקורות המצוטטים בהערותיו של ר׳ קירכהיים שם.
6. פסק. נראה שכך היא הנוסחה הנכונה, על פי לשון רד״ק ב״עט סופר״ (ליק 1864, ע׳ 31, וכן בכמה כת״י כאן; השוו לעומת הנוסחה ״פסיק״ שבכת״י פרמא, והטעות ״פסוק״ שבעוד כמה עדי-נוסח). על הצורות השונות ראו ל׳ וידבסקי, ״הפָסֵק במקרא״, ע׳ 2 הערה 1.
7. לכך כת׳ וכו׳. היינו ששֵעיר לא היה אביה.
8.
ואלו היתה וכו׳. הרמב״ן
(שם) דוחה שבמקומות ש״הדבר ידוע״, שמות של בנות מופיעים ברשימות יחסים בלי שהפסוק יזהה אותם כך, כגון שמה של מרים
(דברי הימים א ה׳:כ״ט). ואולי סובר רד״ק שלענין זה תמנע אינה מספיק ידועה, למרות שהוא ממשיך לפרש שעזרא סמך על מה שכתוב בתורה.
9.
והנראה בעיני וכו׳. ר״ל: תמנע כאן היא פילגש אליפז, והפסוק לא מזכיר כך במפורש כי הוא סומך על מה שכתוב בתורה. הרמב״ן
(שם) מבין כבר בדעת הראב״ע ש״תמנע״ בפסוקנו היא רק פילגש אליפז ולא בנו או בתו. רד״ק מוסיף בפירושו ל
בראשית ל״ו:י״ב שאולי תמנע זו לא היתה אותה תמנע שהיתה אחות לוטן. המיוחס לר״י קרא משווה תמנע זה לאותו שנזכר בין אלופי אדום (
בראשית ל״ו:מ׳, ולהלן פס׳ נ״א), והוא זָכָר, בלי לשייך את הפסוק ״ותמנע היתה פלגש״ לדיון; השוו רמב״ן
(שם).
10. וכתב בני הבן וכו׳. להלן ג׳:ט״ו כותב רד״ק ש״בהרבה מקומות תמצא כן״.
א. הנראה] סאברמ בנראה, ו לפי הנראה, נ כנראה (טפ לא ברורים; נראה לתקן כמש״כ).
ב. בן עשו] רטומ ח׳.
ג. פסק] סטופנ פסוק, א פסיק (תוקן ע״פ ברמ).
ד. היא] סא הוא (תוקן ע״פ רטומפנ).
ה. וזה] ס וזהו (תוקן ע״פ אברטומפנ).
ו. הבנים] ו1 + ר״ל הזכרים.
ז. זה] ס ח׳ (הושלם ע״פ אברטומפנ).
ח. הבן] ס הרן, ב חרן (תוקן ע״פ ארטומפנ).
ט. ותמנע] סאב ח׳ (תוקן ע״פ רטומפנ).
י. אמו] ס אחריו (תוקן ע״פ אברטומפ1נ).
יא. כי] סאברטמ וכי, פ וכן (תוקן ע״פ פ1נ; והשוו ש ״להודיע כי״).