Divrei HaYamim I 1 – דברי הימים א א‏ – Mikraot Gedolot

וּבְנַיָא דִקְטוּרָא פִּלַקְתָא דְאַבְרָהָם (ס״א אוֹלִידַת זִמְרָן) זִמְרָן יָקְשָׁן מְדָן מִדְיָן יִשְׁבָּק שׁוּחַ וּבְנוֹי דְיָקְשָׁן זְמַרְגָד וּמְזָג.

ובני קטורה פילגש אברהם – רב אמר זו הגר, א״ל רב נחמן והא כתיב ויוסף אברהם ויקח אשה, אמר ליה על פי הדבור נשאה, כד״א ויוסף ה׳ דבר אלי עוד, והא כתיב ושמה קטורה, א״ל שקטרה מצות ומע״ט, א״ל והכתיב ולבני הפילגשים אשר לאברהם, א״ל פילגשם כתיב. בעודנו חי אותה שישבה על הבאר ואמרה חי העולמים ראה בעלבוני, א״ר ברכיה אע״ג דאת אמר ותלך ותתע במדבר באר שבע. תאמר שנחשד עליה בריה, ת״ל ושמה קטורה וכזה שהוא חותם גנזכה ומוצאה בחותמה.

זמרן ויקשן – רמי בר יחזקאל ורבנן, רמי אומר זמרן שהיו מזמרין בעולם, יקשן שהיו מתקשין בעולם, רבנן אמרין זמרן שהיו מזמרין בתוף לע״ז, יקשן שהיו מקישין בתוף לאלילים.

[ובני יקשן] (ויקטן ילד את) שבא (ואת) ודדן – רשב״ג אמר אע״ג דאינון מתרגמי תרגומי תגרין ולופרין וראשי אומין כלם ראשי אומות הם.

קטורה פילגש אברהם – כל גנאי שיכול לספר בהם, הוא מספר משום כבודו של יצחק שכולם היו בני פלגש אבל הוא היה עיקר ואדון הבית.

And the sons of Keturah, Abraham's concubine Anything disgraceful that he could tell about them he tells to enhance Isaac's honor, i.e., they were all the children of a concubine, but he was the mainstay and the master of the household.

ובני קטורה פילגש אברהם – ¹לפי שאמ׳ בתורה ״ויוסף אברהם ויקח אשה״^א (בראשית כ״ה:א׳) הודיע הנה לא היתה אלא פלגש; ומה שאמ׳ ״ויקח אשה״ – לקח ²אשה^ב אחת^ג לפלגש, ³כי לא היתה לו אשה אלא שרה אמנו, והשאר פלגשים. וכן אמ׳ בתורה ⁴״ולבני הפלגשים אשר לאברהם״ וגו׳ (בראשית כ״ה:ו׳).

1. לפי שאמ׳...הודיע הנה לא היתה אלא פלגש. המיוחס לרש״י כותב שהיא נקראת פילגש כאן במפורש לגנאי בני קטורה ולכבודו של ליצחק. בפירושו לבראשית כ״ה:א׳ חוזר רד״ק משיטה זו ומפרש ש״ויקח אשה״ משמע שאינה פילגש, אך אין הוא מתייחס לפסוק ״ובני קטורה פילגש אברהם״ שבכאן (אבל ראו רמב״ן לבראשית כ״ה:ו׳); ראו אריכות דבריו שם. בקשר לביטוי ״הודיע הנה לא היתה״, יש להתחשב בחילופים ״כי לא היתה״ ו״שאינה״.

2. אשה אחת. ר״ל: אשה מסויימת, ולא שהיתה אשתו במשמעות אישות, אלא פילגשו היתה. אין להתחשב בנוסחה ״אשה אחרת״ שבכת״י ביהמ״ל 865.

3. כי לא היתה לו אשה אלא שרה אמנו. לעומת כן, בפירושו לבראשית כ״ה:א׳ הוא כותב שהגר וקטורה היו נשים ולא פילגשים; השוו למעלה הערה ד״ה ״לפי״.

4. ולבני הפלגשים וכו׳. מדבריו נשמע שאותו פסוק מתייחס לבני הגר וקטורה, כיון שהפסוק שלפניו (בראשית כ״ה:ה׳) מזכיר רק את יצחק. אבל על פסוק זה בבראשית חוזר מכך רד״ק ומפרש שהכוונה היא לבני עבדיו של אברהם – היינו ילידי ביתו שנימולו אתו (ראו בראשית י״ז:כ״ז) – ושלהם הוא נתן מתנות, וכל שכן לבני הגר וקטורה.

א. אשה] טקמפנ + ושמה קטורה.

ב. אשה] ו + כלו׳.

ג. אחת] ר ח׳, ב אחרת.

The sons of Keturah, Abraham’s concubine. Because the Torah says “Abraham took another woman (ishah)” (Genesis 25:1), the text indicates here that she was only a concubine. When the Torah says that he took an ishah, it thus means that he took a certain woman (ishah) as a concubine, for he had no wife (ishah) other than our mother Sarah: the others were concubines. Indeed, it says in the Torah, “To Abraham’s sons by concubines …” (Genesis 25:6).

ילדה – כמו אשר ילדה.

ובני קטורה – יען היתה פילגש כמ״ש (בראשית כ״ה:ו׳) ולבני הפילגשים אשר לאברהם, קורא הבנים על שמה, משא״כ בהגר כתיב (שם ט״ז:ג׳) ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה.

שבא ודדן – ממה שלא חשב אשורים ולטושים ולאומים מבואר שאינם שמות אומות כדעת רש״י בפי׳ התורה (שם כ״ה:ג׳), רק שם אומנתם קא חשיב כדעת התרגום.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון