Divrei HaYamim I 1 – דברי הימים א א‏ – Mikraot Gedolot

אַבְרָם אִיהוּא אַבְרָהָם.

אברם הוא אברהם – (ברמז תתס״ג). בתחלה נעשה אב לאדם ולבסוף על כל העולם כלו, בר קפרא אומר הקורא לאברהם אברם עובר בעשה וכו׳ (כדכתוב בעזרא בפסוק ושמת שמו אברהם ברמז תתרס״ח). רבי אבהו אמר הבט נא השמים אין כתיב כאן אלא הבט נא השמימה, בה״א זה בראתי את העולם הריני מוסיפו על שמך ואתה פרה ורבה, אמר רבי יודן יהיו אותיותיך מנין ואברככה מאתים וארבעים ושמונה אף אותיותיך אברהם מאתים וארבעים ושמונה. יצחק יצא חק לעולם נתן דוריה לעולם וחפושא). אמר רבי יצחק יו״ד כנגד עשרת הדברות, צ׳ ואם שרה הבת תשעים שנה תלד, ח׳ כנגד שמונה ימי מילה שחנכו לשמונה, ק׳ מאה הלבן מאה שנה יולד.

אברם הוא אברהם – עכשיו יחס משם עד אברהם ומי הוא זה אברם שנקרא אברהם.

Abram; he is Abraham Now he traced the lineage from Shem to Abraham, and who is this Abram? He is the one who was called Abraham.

אברם הוא אברהם – הזכיר ״אברם״ ¹על דרך תולדת היחש, ²ו״הוא אברהם״ – הידוע, ³שאהבו השם ⁴וגדל שמו ⁵כי אב המון גוים נתנו^א. ⁶ובהזכירו תולדות אברהם הזכיר תולדות ישמעאל בנו ובני קטורה, ואחר כן אמ׳ ״ויולד אברהם את יצחק״ (להלן פס׳ לד) כי הוא העקר.

1. על דרך תולדת היחש. ר״ל: שמו היה ״אברם״ כשנולד; וכך אמנם מופיע השם בתולדות בבראשית (י״א:כ״ו) שהן מקור התולדות שבכאן.

2. והוא אברהם. לשון המיוחס לר״י קרא: ״זה אחד מן הדברים שמשברים לך את האוזן, שלא תתמה שאומר למטה בני אברהם...והייתי אומ׳: מי הוא אברהם? לפיכך הוצרך לומר בכאן ׳אברם הוא אברהם׳...⁠״.

3. שאהבו השם. השוו דברים ד׳:ל״ז: ״כי אהב את אבותיך״. נוסחת הנדפס ״שאהב השם״ נוגדת את כל כתבי-היד ואת תחביר המשפט.

4. וגדל שמו. ע״פ בראשית י״ב:ב׳: ״ואגדלה שמך״.

5. כי אב המון גוים נתנו. ע״פ בראשית י״ז:ה׳: ״כי אב המון גוים נתתיך״; ושם הוא שקרא שמו ״אברהם״.

6. ובהזכירו וכו׳. על הזכרת תולדות ישמעאל ועשו ובני קטורה ראו דבריו על בראשית ל״ו:י״ט, והערתנו לעיל על הקדמת רד״ק ד״ה ״וספר מלכי אדום״. יתכן שעיקר כוונתו כאן היא לבאר את הקדמת תולדות ישמעאל לאלה של יצחק למרות שבפסוק כח נזכר יצחק תחילה (המיוחס לר״י קרא אמנם מעיר ש״כאן נחלק הסדר״). נראה מדברי רד״ק שמה שנכתב שוב פעם להלן ״ויולד אברהם את יצחק״ מורה שתולדות יצחק הן העיקר; אך המיוחס לר״י קרא, בהתאם לגישתו, כותב שאותו ביטוי מופיע ״משום כבודו של יצחק״. לעומת כן, המיוחס לתלמיד רס״ג מפרש – ע״פ המדרש (תנ׳ תולדות א) על הביטוי ״ויולד אברהם את יצחק״ בבראשית (כ״ה:י״ט) – שקלסתר פניהם היו שווים; עיינו שם באורך. ראו פירוש נוסף על דרך דרש בדברי רד״ק שם בבראשית; ובקשר לנטייה מדרשית זו של רד״ק ראו מ׳ כהן, ״השפעות״.

א. נתנו] ס נתתו, א נתתיו (תוקן ע״פ רטומפנ).

Abram—that is, Abraham. The text says “Abram” consistent with the way [one presents] genealogical lines; and “that is Abraham”—the famous one, whom God loved and whose name He aggrandized (Genesis 12:2), making him a father of many nations (Genesis 17:5). In the course of presenting the lines of Abraham, the text provides the lines of his son Ishmael and the sons of Keturah, and after that it states “Abraham fathered Isaac” (1 Chronicles 1:34) because he is the essential one.

הוא אברהם – הוא הנקרא אחר זה בשם אברהם ע״ש אב המון גוים כמ״ש בתורה.

אברם הוא אברהם – כמ״ש (נחמיה ט׳:ז׳) אשר בחרת באברם ושמת שמו אברהם, להורות שיהיה אב המון גוים, וכל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה (ברכות י״ג.), לכן אמר הוא אברהם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון