×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(צו) לְֽכׇל⁠־תִּ֭כְלָה רָאִ֣יתִי קֵ֑ץרְחָבָ֖ה מִצְוָתְךָ֣ מְאֹֽד׃
I have seen a limit to every perfection, but Your commandments are exceedingly broad.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לְכָל מַה דְאִשְׁתַּדַל וְאִשְׂתַּכֵּל חֲמֵיתִי סֵיפָא פַּתְיָא תַּפְקֵדְתָּךְ לַחֲדָא.
To everything that began and ended1 I have seen an end; your commands are very spacious.
1. Began and ended: caused deception and went astray.

רמז תתעח

לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד – לכל יש סיקוסין, שמים וארץ יש להם סיקוסין חוץ מדבר אחד שאין לו סיקוסין זו תורה שנאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (כתוב ביחזקאל ברמז שמ״א).
וקד ראית לכל פאן אג׳ל, לכן וצאיאך ואסעה ג׳דא.
וכבר ראיתי קץ לכל דבר אבל המצוות שלך רחבים מאוד.
לכל, וכבר ראיתי כי לכל כולה יש קץ אבל מצותך רחבה מאד.
[לכל תכלה וגו׳ – לסלסל ולפלפל בה וכן פתחת למוסרי (תהלים קט״ז:ט״ז).]
לכל תכלה – לכל סיום דבר יש קץ וגבול אבל מצותך אין גבול לתכליתה.
or every finite thing, etc. to search them and to debate about them.
Of every finite thing To every conclusion of a thing there is an end and a boundary, but Your commandments have no end or boundary to their conclusion.
לכל תכלה ראיתי – תכלית מלאכה ראיתי קץ, שכל מלאכה שנשלמה אית ליה קץ.
אבל מצותיך – שאדם למד, כל התורה, אינו יכול למצא לה קץ.
לפי שרחבה היא מאד – וכל שעה, אדם מוצא בה טעמים ומוסיף על תלמודו.
לכל תכלה – קץ בלשונינו פעם ראש ופעם סוף, כמו: על שני קצותיו (שמות כ״ח:כ״ו), מקצה גבול מצרים (בראשית מ״ז:כ״א), מקץ שבע שנים תעשה שמטה (דברים ט״ו:א׳), מקץ שבע שנים תשלחו (ירמיהו ל״ד:י״ד).
ור׳ משה אמר: כי תכלה, מגזרת: וכל בשליש (ישעיהו מ׳:י״ב), כמו: מדה, על משקל: מתגרת ידיך.
AN END. In our language, the word ketz (end) at times has the meaning of “beginning” and at other times has the meaning of “end.”1 Consider of the two ends (ketzotav) thereof 2 (Exodus 25:19); from one end (mi-ketzeh) of the border of Egypt (Gen. 47:21); At the end of (mi-ketz) every seven years thou shalt make a release (Deut. 15:1);⁠3 and At the end (mi-ketz) of seven years ye shall let go every man his brother (Jer. 34:14).⁠4
Rabbi Moses says that the word tikhlah (purpose) is related to the word ve-khol (and comprehended) in and comprehended (ve-khol) the dust of the earth in a measure (Isaiah 40:12). Tikhlah means a “measure.”5
It follows the paradigm of tigrat (blow) in by the blow of Thy hand (Psalms 39:11).⁠6
1. Here it means “beginning.” Ibn Ezra renders our verse as, “To all ends (tikhlah) have I seen a beginning (ketz) – that is, I noticed that all things have a beginning and an end. However, Your commandments are infinite. If we do not render ketz as beginning then our verse reads: to all ends (tikhleh) I have seen an end (ketz). Hence Ibn Ezra’s comment.
2. The two ends of the kapporet can also be described as the two places where the kapporet “begins.” In other words, the place where something ends can also be described as the place where it begins.
3. According to Ibn Ezra, this means, “at the beginning of every seventh year.” See Ibn Ezra on Deut. 15:1.
4. According to Ibn Ezra, this means, “at the beginning of the seventh year.”
5. Rabbi Moses renders our verse, “I have seen the end of (I have comprehended) everything that can be measured (understood).” However, Your commandments are infinite.
6. The word is constructed like tigrat. According to Ibn Ezra, tikhleh is similar to the absolute form of tigrat, which is tigrah.
לכל תכלה ראיתי קץ – כלומר: לפיכך, לכל שיכול וש⁠[יכול שבאו]⁠א עלי שרצו לשכל נפשי, ראיתי קץ ונוצלתי מכולם.
תכלה – תרגום של שיכול,⁠ב דכתיב: לא ת⁠[היה] משכ⁠[לה]⁠ג (שמות כ״ג:כ״ו), ומתרגמינן: לא תהא מתכלא.
וגם יש לפרש: לכל כיליון ראיתי קץ – כלומר: לפיכך ל⁠[כל ש... ...]⁠ד ציוי שציויתני להיות נגיד היא רחבה, והייתה מרחבת לי בכל צרה וצרה מאד.
א. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
ב. כך צ״ל. בכ״י: שיצול.
ג. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
ד. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
על כן אמר אחריו: לכל תכלה ראיתי קץ – להשלמת הדברים ראיתי קץ, כלומר ראיתי והכרתי קצת תכליתם.
אבל מצותיך רחבה מאד ואין לה קץ. ואף על פי שהמצות יש להם קץ וחשבון ידוע, הענפים היוצאים מהם רחבים לאין קץ. ועוד פירש בו על מצות הלב שהם לאין קץ, אבל מצות הגוף יש להם קץ. ואמר מצותך – לשון יחיד בדרך כלל, כמו: כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום (דברים ל׳:י״א).
אמנם לכל תכלה - לכל מכוון לתכלית, ראיתי קץ אשר בו יושג התכלית: רחבה מצותך. אשר בה ׳צוה ה׳ ליעקב סביביו צריו׳ (איכה א יז), שהיא ארוכה ורחבה, מתפשטת מכל צד מאד, שלא נודע קיצה אצלינו1:
1. כלומר, הגויים שסביבנו רוצים שנהיה לעם אחד עמהם, אך אנחנו שומרים ׳עדותיך׳ שציווית להשמיד את שבעת האומות כדי שלא נלמד ממעשיהם, ומזה ׳נתבונן׳ לדעת שעלינו להיזהר אף בגלות מן הגויים אשר סביבותינו, אלא שה׳ עצמו ציווה שסביב ליעקב יהיו צריו המציקים לו. ואף שבוודאי יש תועלת ותכלית ממה שישראל נמצאים בין האומות ומסובבים מהם, הרי לכל דבר שנעשה לתכלית, בסופו של דבר מתברר מה היה התכלית, אבל מצב זה ש׳ציוה ה׳ ליעקב׳ היא רחבה מאוד ולא נודע מתי סופה שאז נדע מה היתה התכלית בה.
לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ. לכל דבר בעל תכלית ראיתי שיש ׳קץ׳, אבל רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד – הציווי שציוית לצרי1 עלי, כאמרו (איכה א׳:י״ז) ׳ציוה (את) [ל]⁠יעקב סביביו צריו׳, ׳רחבה מאד׳, ואיני רואה לו קץ:
1. נראה שנכתב במקום תיבה מחוקה.
לכל תכלה – בגעיא.
לכל תכלה – לכל דבר אשר יש להם תכלה הנה בעין השכל ראיתי את הקץ אבל מצותיך רחבה היא מאוד ואין עמדי לבוא עד סוף תכלית מסתורה א״כ בוודאי אין לה תכלה כי אם היה לה הייתי רואה הקץ בעין השכל כמו שראיתי בכל בעלי התכלית.
תכלה, קץ – קץ הוא סוף הדבר, ותכלה תכלית הדבר, קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר, שעושה קץ לחושך ומשיג התכלית שרצה להשיג דהיינו כסף וזהב
[מצות:] לכל תכלה – ונגד מ״ש כל מצותיך אמונה שקר רדפוני, שרדפוהו במה שאמרו ששקר הוא מה שדוד אומר שכל המצות הם אמונה, משיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ר״ל בכל הדברים שבעולם אם רוצים להשיג התכלית צריך תחלה שיהיה קץ, היינו שישלם הדבר, כי התכלית לא יבא רק בגמר המעשה, כמו שהישיבה בבית ועל הכסא שהוא התכלית, לא יהיה רק אם נגמר הבית והכסא, אבל מצותך אחר שהיא רחבה מאד וא״א להשיג בה קץ, כי המצות הם רבים בלי קץ, ובכ״ז יושג התכלית, כי כל מצוה היא תכלית לעצמה וגם ההליכה אחר המצות היא תכלית בפ״ע, כי עקר תכלית המצוה היא האמונה שמאמין בה׳ ושומע מצותיו, ונחת רוח הוא לפניו שאמר ונעשה רצונו.
תכלה – מלשון כלתה נפשי, חמדה, בכל דבר שיחמוד אדם יצליח ויבא עד קצו, רק מצותך היא רחבה מאד, ובין בלמודה, בין בקיומה א״א לבא עד קצה, וכל כמה שאדם לומד או מקיים ממנה, כן נראה לו ביותר כמה ישאר לו עוד ללמוד ולקיים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144