Tehillim 119 – תהלים קיט‏ – Mikraot Gedolot

צִדְקְתָךְ צִדְקָא לְעָלְמָא וְאוֹרַיְתָךְ קְשׁוֹט.

Your generosity is righteousness forever, and your Torah is truth.

צדקתך צדק לעולם וגו׳. – כך אמר דוד צדקה שאתה עושה עם האדם שאתה נותן לו מתנה ואין אתה נוטלה ממנו. וכתיב (בראשית מ״ט:י׳) לא יסור שבט מיהודה וגו׳. לכך נאמר צדקתך צדק לעולם וגו׳.

בל אעלם אן עדלך אלי אלדהר, ושראיעך חק.

ואני יודע שהצדק שלך הוא צדק לעולם. והתורה שלך אמת.

צדקתך, אלא ידעתי כי צדקתך עד עולם.

צדקתך – הטעם כי איך אשכח פיקודיך וצדקתך לא תשתנה גם כן תורתך תמיד אמת.⁠^א

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״אחת״.

THY RIGHTEOUSNESS IS AN EVERLASTING RIGHTEOUS

NESS. The meaning of this is, “How can I forget Your precepts, seeing that Your righteousness does not change? Furthermore, Your Torah is always true.”¹

1. It does not change.

צדקתך היא לעולם – צדקתך שדברת עלי לעולם. שנאמר: [וכסאו]⁠^א כשמש נגדי כירח יכון לעולם (תהלים פ״ט:ל״ז-ל״ח), ותורתך אמת.

א. כתב היד מטושטש כאן.

צדקתך – שהיא עם העולם, היא צדק שהוא קיים לעולם.

ותורתך אמת – כי כל מצותיה הם אמת וקיום העולם. במשפטים הישרים שבהם יהיו קיום בני אדם זה עם זה, גם הבטחות התורה שמבטיחה למי שמקיימה הם אמת לא יכזבו.

ואמרתי כי אמנם צדקתך - שהיא השתדלות הדיין למצוא האמת, כאמרו (שמות יח כ) ׳והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון׳¹, צדק לעולם - נוהגת בארץ ובחוץ לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית², ותורתך אמת - ׳כי השוחד יעור [פקחים] ויסלף׳ (שמות כג ח):

1. בעצת יתרו למשה על מינוי הדיינים כתוב כן, שמשה רבינו יורה להם הדרך בענייני המשפט, ובהמשך שם (פסוק כה) כתוב שמשה קיבל עצתו ׳ויבחר משה אנשי חיל׳, ואף שיתרו הזכיר (שם פסוק כא) תנאים נוספים, פירש שם רבינו ׳אחר שבקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו, בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית, יותר מיראי אלהים בלתי אנשי חיל׳. וזהו שהזכיר כאן ש׳צדקתך׳ ׳היא השתדלות הדיין למצוא האמת׳, ועל זה אמר ׳והודעת את הדרך׳, כי בבחירתו של משה הורה את הדרך.

2. ע״פ לשון המשנה במקומות רבים (ראה משנה חולין ה׳:א׳).

צִדְקָתְךָ שאתה עושה עם ישראל [הוא] צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת – כי נשבעת ואמרת (דברים לב מ-מא) ׳כי אשא אל שמים ידי וגו׳, אם שנותי׳ וגו׳:

ותורתך – בגעיא הוא״ו.

צדקתך – ר״ל כי אמרתי הלא הצדקה שאתה עושה לזוכרי פקודיך המה קיימים לעולם ועוד הלא תורתך היא אמת מצד עצמה ואיך אשכחה בעבור בזיון האויב.

[תורה:] צדקתך – הצדקה הנאמרת על ה׳ תורה על המעשים שיעשה מצד הצדקה העליונה, שלא בהשקף על מעשי בני אדם וזכותם, גם הנהגה זו שהיא קרובה עם החסד הוא גם כן צדק לעולם – כי ה׳ ינהיג הנהגה זו בעת הצורך אל כלל העולם, כמו עם האבות ומלכי בית דוד ועם כלל ישראל, בעת שיראה בחכמתו שזה צריך לתיקון העולם ושלימותו, וגם זה ממדת הצדק כפי ההנהגה על כלל העולם,

ותורתך אמת – שכבר נמצא זה בתורה בספור הנהגת הדורות מראש ועד סוף, שזרח עליהם שמש הצדקה להשלים הכלל, כמו ביציאת מצרים ובמתן תורה שאז נהג ה׳ כפי הצדקה ביתר שאת להיות בזה מהלך ההשלימות לכלל הבריאה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון