(ה-ז) אחלי יכונו דרכי לשמור חוקיך. שלא ימנעו מזה יצר הרע ואומות העולם המשיבים עליהם1, אז לא אבוש [בהביטי אל כל מצוותיך]2, וכמו כן אודך בלמדי ׳משפטי׳ צדקך - בטעמי המצוות:
1. אחלי - תחינותי ובקשתי לפניך, אבקש מה׳ שיהיו דרכי נכונים, ר״ל לסייע אותי מן השמים (רד״ק, מצודות). וביקש זאת דווקא על החוקים שהגויים מאנים בהם את ישראל כמו שאמרו חז״ל ביומא
(סז:) ׳ואת חקתי תשמרו - דברים שהשטן ואומות העולם משיבים עליהן, ואלו הן: אכילת חזיר, ולבישת שעטנז, וחליצת יבמה, וטהרת מצורע, ושעיר המשתלח. ושמא תאמר מעשה תוהו הם - תלמוד לומר אני ה׳ - אני ה׳ חקקתיו, ואין לך רשות להרהר בהן׳. ואף שלשונו משמע שמבקש שיוכל לשמור את החוקים למרות הגויים המשיבים, מדבריו בשיעורים מבואר שכוונתו לפרש שיוכל לשמור בכך שיבין את טעמם הנעלם. וזהו שאמר ׳אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך׳, כי כשיביט ויבין את כל מצוות, שוב לא יבוש מן המלעיגים.
2. ראה אבע״ז ׳מצותיך הם מצות עשה ויש מהם שלא פירש למה צוו וכאשר יביט עליהם בעין הדעת ידעם על כן לא אבוש׳.