×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹתאאֶל⁠־יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑יקָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃
A song of ascents.⁠1 To Hashem I cried out2 in my distress,⁠3 and He answered me.⁠4
1. A song of ascents | שִׁיר הַמַּעֲלוֹת – Psalms 120-134 are all entitled "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" (with the exception of Tehillim 121 which is instead entitled "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת"). See Rashi (and cf. Mishna Sukkah 5:4) that these fifteen psalms were composed to be sung by the Levites as they ascended the fifteen steps between the women's and men's courtyards in the Temple. Others maintain that the term relates to music, with R. Saadia suggesting that the psalm was sung in a high pitch or loud voice, and Ibn Ezra positing that "מַעֲלוֹת" is the name of a specific melody. Cf. the commentary attributed to Rashbam that the psalms were composed by those ascending to Jerusalem either for pilgrimage festivals or during the return to Zion in the time of Ezra, and compare Radak that they were written in exile by those dreaming of returning and ascending to Israel.
2. I cried out | קָרָאתִי – The psalm can be divided into an introduction (verse 1) and two halves: a request that Hashem save the speaker from deceit (verses 2-4) and a complaint regarding dwelling among enemies (verses 5-7). Commentators debate whether both halves of the psalm speak of the same set of enemies (Radak) or distinct ones and whether the speaker is an individual relaying his personal experiences (Hoil Moshe) or if he stands in for the nation as a whole (Radak).
3. in my distress | בַּצָּרָתָה לִּי – See Radak that the unusual form, with the doubled feminine marker, is an expression of intensity; the phrase thus means: "in my great distress". Cf. Ibn Ezra that it is simply a poetic flourish. For other examples of the phenomenon, see Double Feminine.
4. He answered me | וַיַּעֲנֵנִי – The verse might be understood as written, in the past tense, as an expression of thanksgiving, in which case the following lines comprise the prayer the psalmist had previously said when in need. Cf. Radak that the psalm is a request for aid, and that the verb "ויענני" should be understood as if written in the future. He notes that such tense reversals are common in prophetic material, as usage of the past tense betrays the author's trust that he will indeed be answered. For other examples, see Ambiguous Tenses.
א. ‹ר3› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שִׁירָא דְאִתְאַמַר עַל מַסוּקִין דִתְהוֹמָא קֳדָם יְיָ כַּד עַיִקִ לִי צְלֵיתִי וְקַבֵּל צְלוֹתִי.
A song that was uttered on the ascents of the abyss. In the presence of the LORD, when I was in distress, I prayed, and he received my prayer.
שיר המעלות אל ה׳ בצרתה לי וגו׳ – אמר ירמיהו (ירמיהו כ׳:י״ג) שירו לה׳ הללו את ה׳. למה ועל אי זה דבר כי הציל נפש אביון מיד מרעים. כשהקב״ה גואל את ישראל לא הם מודים בלבד אלא הכל מודים. תחלה גאלם ממצרים וקלסוהו הכל שנאמר (שמות יח ט-יא) ויחד יתרו וגו׳ עתה ידעתי וגו׳. חנניה מישאל ועזריה הוציאן מכבשן האש וקלסוהו הכל שנאמר (דניאל ג׳:כ״ח) ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון דשדרך משך ועבד נגו וגו׳. הרי לשעבר ולעתיד כשיוצאין מן הצרות ומן הגלות אומר שבח שנאמר שיר המעלות. שיר המעלה אין כתיב כאן אלא שיר המעלות. כשישראל עולים אינם עולין מעלה אחת אלא למעלות הרבה הן עולין. וכן הוא אומר (דברים כ״ח:י״ג) אתה תעלה מעלה מעלה. וכתיב (שיר השירים ג׳:ו׳) מי זאת עולה. מי זאת המתעלה מן המדבר. וכשהם יורדין אינם יורדין ירידה אחת אלא (דברים כ״ח:מ״ג) ואתה תרד מטה מטה. וכן הוא אומר (איכה ב׳:א׳) השליך משמים ארץ וגו׳. וכשעלו מעלות מעלות הם עולים. לכך נאמר שיר המעלות.
שיר המעלות – שנו רבותינו הלוים היו עומדים בכנורות ונבלים ובכל כלי שיר על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמש עשרה מעלות שבספר תהלים. א״ל רב חסדא לההוא מרבנן דהוה מסדר אגדתא קמיה מי שמיע מידי הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרן דוד, א״ל הכי א״ר יוחנן בשעה שכרה דוד שתין, קפא תהומא בעא למשטפיה לעלמא, אמר דוד מי איכא מאן דידע אי שרי למכתב שם אחספא ומשדא ביה ואחתיה לדוכתיה, וליכא איניש דאמר מידי, אמר כל היודע לומר דבר זה ואינו אומר יחנק בגרונו, נשא אחיתופל ק״ו בעצמו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לעשות שלום על כל העולם כלו עאכ״ו, א״ל שרי, כתב שם שדא ביה נחית תהומא שיתא אלפי גרמידי, כיון דחזא דנחת טובא אמר כמה דמדלי טפי מרטב עלמא ואמר ט״ו שיר המעלות ואסקיה חמיסר גרמידי ואוקמה לאלפא גרמידי (כתוב למעלה ברמז קמ״ב). ויוסף עוד דוד, ר׳ ברכיה בש״ר אבא בר כהנא תשעים אלף זקנים מנה דוד ביום אחד ולא מינה אחיתופל עמהם והיה ארונא טעין כהניא לרומא וטריף להון לארעא, שלח ואייתי לאחיתופל א״ל לית את אמר לי מה נעביד לדין ארונא דהוא טעין כהניא לרומא וטריף להון לארעא, א״ל שלח שאיל לאלין חכימיא דמניתא, א״ל מאן דידע למיקמתיה ולא מיקם ליה יהא סופיה מחנקא, א״ל מיליא דינקיא אמרין בכל יום בכנישתא לא הוית ידע ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, וכן אתה מוצא בשעה שבקש דוד לחפור תמליא של בית המקדש חפר ט״ו מאות אמין ולא אשכח תהומא ובסופא אשכח חד עציץ ובעי מירמתיה א״ל לית את יכיל לי, א״ל למה, א״ל דאנא הכא כביש על תהומא, א״ל ומן אימת את הכא, א״ל מן שעה דאשמע רחמנא קליה בסיני ואמר אנכי ה׳ אלהיך ורעדת ארעא ושקעת ואנא יהיבת הכא כביש על תהומא, אעפ״כ לא שמע ליה, כיון דרמייה סליק תהומא בעי מישטפי עלמא. והוה אחיתופל קאי תמן אמר כדון מת ואנא מלך אמר דוד מאן דחכים למוקמיתיה ולא מוקמיתיה יהא סופיה מתחנק אמר מה דאמר ואוקמיתיה, התחיל דוד עולה ואומר שיר המעלות אעפ״כ הוה סופיה מתחנקא, הדא הוא דמלתא אמרה צריך בר נש חשש על לווטתא דרביה אפילו על מגן. ר׳ שמואל בר ר׳ יצחק מגלה שמסר שמואל לדוד אמרה אחיתופל לדוד ברוח הקדש, מה הוה אחיתופל עבד, הוה בר נש מימליך מילייא ביה והוא א״ל זיל ועבד הכין והכין ואי לית את מהימן לי זיל ושאיל באורים ותומים והוה אזיל ושאיל ומשכח הכין, הה״ד ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש וגו׳ איש קרי ולא כתיב, לא יכלו הכתובים לקרותו איש.
תסביח ללה ברפע צות, פטאלמא דעותה פי שדתי פאג׳אבני.
שבח בהרמת קול. ה׳ בצרה שלי כפי שרבות התפללתי אליו והוא ענה לי.
שיר לה׳ בקול רם, בכל עת אשר קראתיו בצרתי ויענני. כתב הראב״ע אמר הגאון כי אלה השירים חמשה עשר כנגד חמש עשרה מעלות, גם אמר יתכן שהוא על נגינות בקול עליון. ע״כ. ומה שכתב שהם כנגד חמש עשרה מעלות איני יודע למה תלה הדבר ברבינו והוא בגמ׳ סוכה נא ב. וכבר ביאר רבינו לעיל במבואו הארוך כי עלייה נאמרת על הרמת הקול. ראה שם בתנאי השני.
שיר המעלות – שיאמרו הלוים אותו על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים ויש כאן ט״ו מזמורים של שיר המעלות, ורבותינו אמרו שייסדן דוד להעלות את התהום, כמו שמפורש במסכת סוכה (בבלי סוכה נ״ג.).
[ולפי אגדה: פתרונו: שיר למאה עולות.]
A song of ascents which the Levites will recite on the fifteen steps that go down from the Israelites' court to the Women's court, and there are fifteen psalms entitled "A song of ascents" (Suc. 5:4, Mid 2:5). And our Rabbis said that David composed them to raise the deep, as is explained in Tractate Succah (53a). And according to the Aggadah (Yerushalmi Sanh. 10:2, 52b), it is to be interpreted: A song for a hundred steps (שיר למאה עולות).
שיר המעלות – לפי פשוטו: בעלייתן לרגל בימי דוד ושלמה בין מקדש ראשון לשיני היו עושין שיר על אותן עליות, ומכאן ואילך היו אומרים אותו בכל עת בבית המקדש. ויש מהן שנעשו בעלית עזרא וסיעתו מבבל. וכן מוכיחים המזמורים הללו, שבכולן תמצא שמזכיר: או כל ישראל, או ציון, או ירושלים, לבד מן הראשון ומן הרביעי, ששניהם נעשו בגלות בבל שעדיין לא נבנת⁠{ה} העיר. אבל האחרונים תמצא בהם: ירושלם, וכל ישראל, וציון, שהיו עולים לרגל ונקבצים בתוך ירושלים.
שיר המעלות – הגאון אמר כי אלה השירים חמשה עשר כנגד חמש עשרה מעלות גם אמר יתכן שהוא על נגינות בקול עליון. וכבר הזכרתי בתחלת הספר מה שנראה שהוא פיוט וזה השיר ינוגן על נועם המעלות ולא הזכיר שם המשורר אולי ברוח הקדש נאמר על אנשי גלותינו שהם בצרה ולא ידעו מה יעשו רק לקרוא אל השם הנכבד.
A SONG OF ASCENTS. The Gaon1 says that these fifteen psalms2 correspond to the fifteen steps3 in the Temple.⁠4 He also said that it is possible that these psalms were to be played on musical instruments in a high sound.⁠5
I have already noted at the beginning of this book6 that the term ha-ma’alot (of ascents)⁠7 most likely refers to a poem [which opened with the word ha-ma’alot]. Our psalm was to be played according to the tune of this poem.⁠8
The author of this psalm is not mentioned. It was possibly composed under the influence of the holy spirit regarding the people of our exile who are in distress and do not know what to do, save to call in the name of the glorious God.
1. Rabbi Saadiah Gaon.
2. Ps. 120–134. Fourteen of these psalms open with shir ha-ma’alot (a song of ascents). One (Psalm 121) opens with shir la-ma’alot.
3. The fifteen steps in the Temple between the men’s and women’s courtyards.
4. This interpretation renders shir ha-ma’alot as “a song of steps.” The source for this interpretation is actually the Talmud, not Saadiah Gaon. See Sukkah 5:4 and Middot 2:5. This is noted in Uri Simon, Four Approaches to the Book of Psalms (New York: SUNY Press, 1991), 263, note 37. According to Simon, Ibn Ezra’s memory failed him when he wrote this line.
5. This interpretation renders ha-ma’alot as, “that which is high (loud).”
6. Ibn Ezra’s introduction to psalms and his comments on Ps. 4:1.
7. Literally, “what appears to be most likely.”
8. Literally, “this song (psalm) was to be played according to the tune of ha-ma’alot.”
שיר המעלות – נראה לפי הפשט, כי שירו מעלותא
א. ההמשך חסר בכתב היד.
אל י״י בצרתה לי – אומר על בני הגלות, לשון יחיד, דרך כלל.
בצרתה – התי״ו לרוב הצרה, וכן: ישועתה (תהלים פ׳:ג׳) – רוב הישועה.
ויענני – עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים. ובדברי הנבואה ברוב.
שיר המעלות, ענין המעלות אין בידי לחדש בהם דבר, אלא מה שפירשו בהם שאר המפרשים. מהם שפירשו הענין כמה שידעת שציור בית המקדש ניתן לדוד בנבואה, כדכתיב הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל (דברי הימים א כח, יט), וחיבר חמש עשרה מזמורים אלו, שיהיו הלויים מזמרים בט״ו מעלות שהיו בהר הבית בשטח סוף עזרת הנשים, שבהם היו עולים לעזרת ישראל, כל אחת גבוהה חצי אמה, מזמור אחד במעלה אחת. וי״מ שפירושו שירים שהיו משוררים אותם תחילה בקול נמוך, ומעלים אותו מעט מעט עד שיהיה הקול גבוה מאד. וכוונת המזמורים רובם נאמרים על צרת הגליות ונבואת הגאולה מהם, וכ״ש על זה הגלות הארוך. ומהם על צרותיו של דוד ועל בטחונו באל ית׳, אע״פ שהם משמשים על לשון בני הגלות ובטחונם באל.
וזה המזמור אפשר שאמרו על עצמו או על הגלות. ואמר אל ה׳ וגו׳ כלומר, בעת צרתי אני קורא לו, והוא עונה אותי. או הוא עבר במקום עתיד. ובצרתה התי״ו יתירה, או נאמר כן לרוב צרה. וכן ישועתה, על רוב ישועה. ושפת שקר ולשון רמיה נאמר על השונאים המתנכלים עליו, או על בני הגלות בשפתי חלקות. ועל כן אומרם כנגד האויב, מה יתן לך ומה יסיף לך כלומר, מי יכריחך להעלים לבבך עד שתראה כאוהב, ובסוף תגלה שנאתך ולא תועיל כלום במרמת שפתיך ובחלק אמריך. ואם כנגד הגלות יאמר זה על המשימים וגוללים עלינו תמיד עלילות דברים בשקר ובמרמה, מבלי שיגיעם בזה תועלת, רק לכוונת נזק לבד. וקרא אותם חצי גבור שנונים ומלוטשים מעצמם ויוצאים ג״כ מיד גיבור, שממיתים בחדות בלי הרגש. והוסיף עוד לדמותם לגחלי רתמים, והם מיני עצים שקורים להם יינישטא, נאמר עליהם ששאר גחלים כשכבים מבחוץ כבים מבפנים, ואלו כבים מבחוץ ועדיין דולקות מבפנים, והרואה אותם יחשוב שהם כבות לגמרי ולוקחם, ואינו מרגיש עד שהוא נכוה בהם.
ואמר אויה לי כי גרתי משך זה קשה לפרש אם הוא נאמר על עצמו. ואפשר לדחוק כשהיה גולה הנה והנה במקומות הגוים, ולקח משך וקדר במקום כולם. או אמר גרתי משך, בהמשכותו זמן רב. ועם אהלי קדר, שהייתי לפעמים באהלים שבדרכים שהם כאהלי קדר, ולא אבוא בעיר. והקרוב לפרשו על הגלות. ונאמר בספר יוסף בן גוריון על משך, שהוא ארץ טושקאנה, והאומה נזכרת בתורה בבני יפת (בראשית י, ב), והיא עתה ממלכות אדום במחוז מקום האמונה. וקדר, רומז על ישמעאל. והזכיר אלו המלכיות כי רוב הגלות ביניהם. או נפרש שגרתי משך, שנעשיתי גר בארץ אחרת משך זמן ואורך עת. וכן רבת יורה אורך זמן, ותי״ו במקום ה״א. כלומר, אורך זמן שכנה נפשי עם שונא שלום. אני שלום ר״ל איש שלום. וכי אדבר שלום, המה למלחמה.
שיר המעלות אל ה׳, בצרתה לי בגלות1 קראתי - ויענני בקיבוץ גלויות:
1. ׳בצרתה׳ - התי״ו נוסף לרוב הצרה (רד״ק).
שיר המעלות – אלה חמשה עשר שירי המעלות אמרם דוד שיאמרו אותם הלוים בחמש עשרה המעלות העולות מעזרת נשים לעזרת אנשים שיר אחד על מעלה אחת.
אל ה׳ וגו׳ – ר״ל בעת הייתי בצרה פניתי אל ה׳ אני קראתי אליו והוא ענה לי.
בצרתה – הוספת התי״ו מורה על רוב הצרה, וכן ישועתה עזרתה ודומיה.
שיר המעלות – התפלל לה׳ שיצילהו מבעלי לה״ר, אל ה׳ הנה בכל צרה קראתי אל ה׳ ויענני – אבל יש צרה גדולה מזו שלא אוכל להמתין עד בא הצרה ועד שאקרא ואתפלל, והוא הפה של אנשי רמיה ובעלי לה״ר, שמן האויב הגלוי והצרה הגלויה אדע להזהר ולקרא אל ה׳ לא כן אלה שמכסים שנאה במשאון, על כן אבקש.
שיר המעלות – ידועה קבלת רז״ל שמעלות אלו הם אותם ט״ו היורדות מעזרת ישראל שעליהן הלוים עומדים בכלי שיר ואומרים שירה (משנה סוכה פרק ה׳ משנה ד׳) וכשתקנו שמחת בית השואבה, חפשו אחר ט״ו מזמורים קטנים לזמרם על מעלות אלה, ובחרו בט״ו הנכתבים כאן שרובם מדברים בירושלים ובית המקדש, וספחו אליהם גם מזמור קל״ב שהוא ארוך קצת מטעם שמדבר בדוד ובירושלים בבית המקדש יותר מכולם, והוסיפו עוד שלשה או ארבעה בלתי מדברים בענין, מ״מ נאותים למצב האומה בסוף ימי הבית בימי הורודוס ואגריפס.
ויש מפרשים מעלות שירים שהיו מזמרים בדרך בעלותם לרגל, ומדוע עשו השם מבנין הפעיל? ויש אומרים שהם שירים שזמרו על מעלות שמפתח הר הבית עד פתח המקדש (תלמוד בבלי ברכות נ״ח).
ויש מפרשים מעלות שם כמו מכתם ומשכיל, שיר רב המעלות והכבוד, ובין כל הפירושים האלה יש לנו לקיים קבלת רז״ל, כן נ״ל (ועיין עוד בהקדמה).
בצרתה – ה״א נוספת לתפארת, וישנה גם בלשון הספר (בתמנתה, שופטים י״ד:א׳) ונראה שדוד עצמו הוא מחבר המזמור, ולשון רמיה שעליו הוא מתרעם הוא דואג וחבריו (מזמור נ״ב ובהרבה מקומות עוד), ולומר כדברי פ׳יליפפזאן שנכתב מזמור זה בשובם מגלות בבל כשהשמרונים היו מלשינים עליהם אל מלכי פרס, לא נראה מפני פסוק אחרון אני שלום וגו׳, ובנדון דידן השמרונים בקשו מתחלה שלום ישראל (עזרא ד׳) וישראל הרחיקום, וכהוגן עשו להרחיקם, מ״מ הפסוק לא יתכן, בעוד שכמה פעמים דוד מתרעם שבקש שלום עוֹיְנָיו והם שנאוהו והלשינו עליו אל שאול.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144