Tehillim 119 – תהלים קיט‏ – Mikraot Gedolot

חֲדֵי אֲנָא עַל מֵימְרָךְ הֵיךְ גְבַר דְמַשְׁכַּח עֲדִי סַגִי.

I am glad concerning your word, like a man who finds much spoil.

ואנא סאר במקאלתך כאלואג׳ד סלב כת׳יר.

ואני שמח במאמרים שלך כמי שמוצא הון עתק.

שש אנכי על אמרתך – על הבטחתך שהבטחתני.

דבר אחר: על אחת מאמרותיך הסתומות כשאני מבין בה, ורבותינו דרשוהו על המילה שהיה דוד בבית המרחץ וראה עצמו בלא ציצית, בלא תפילין, בלא תורה. אמר אוי לי שאני ערום מכל מצוה. כיון שנסתכל במילה שמח, ואמר בצאתו: שש אנכי על אמרתך – המילה שתחילתה נתנה במאמר ולא בדיבור: ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר (בראשית י״ז:ט׳).

I rejoice over Your word Over Your promise that You promised me. Another explanation: Over one of Your enigmatic statements, when I understand it. Our Rabbis, however, interpreted it as referring to circumcision, for [when] David was in the bathhouse and saw himself without tzitzit, without tefillin, and without Torah, he said, "Woe is to me, for I am naked of all commandments.⁠" As soon as he thought of the circumcision, he rejoiced and said when he emerged (from the bathhouse), "I rejoice over Your word.⁠" [This refers to] circumcision, which was first given with a saying (אמירה), and not with speaking (דיבור), as it is said: "And God said (ויאמר) to Abraham, 'And you shall keep My covenant.'" (Bereshit 17:9).

שש – דבק בפסוק העליון לא פחדתי מהשרים ולא דאגתי רק ששתי באמרתך כאילו נצחתי השרים ולקחתי שללם.

I REJOICE AT THY WORD. This is connected to the above verse. I was not afraid of the princes and I was not worried. On the contrary, I rejoiced at Your word as if I overcame the princes and took their spoil.

שש אנכי – מה הייתי שמח לעשות אמרתך, כמו שהייתי מוצא שלל רב.

שש אנכי – אני שש ושמח על אמרתך כשאביננה, כאדם המוצא שלל רב.

אמנם שש אנכי על אמרתך. שאמרת (שם ל ז) ׳ונתן ה׳ אלהיך את האלות האלה על אויביך׳: כמוצא שלל רב. כמו שעשה חזקיהו שמצא ׳שלל רב׳ במפלת סנחריב¹, ובטחתי שכן תעשה עמדי:

1. שגם שם היה יכול להיות מלחמת גוג ודו״ק.

שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ. שנדרת ליעקב (בראשית כ״ח:ט״ו) ׳כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך׳, היינו ליישבנו על ארצנו ולא נגלה עוד, כאמרו (איכה ד׳:כ״א) ׳לא יוסיף להגלותך׳¹: כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. כמו חזקיהו וסיעתו שמצאו ׳שלל רב׳ במחנה סנחריב²:

1. בויקרא (כו יא): ׳ולא תגעל נפשי אתכם – לעולם, כאמרו לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ, וכאמרו (תהלים נ״ד:ט׳) כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ׳. וראה מש״כ עוד בישעיה (כו ד, מה יז, נ״ב:א׳).

2. וביקש הקב״ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג (סנהדרין צד.), לכן יש לדמות זה לזה (ראה מאמר ׳דרך הקודש׳ במבוא לפירוש ישעיה).

שלל רב – בזה רבה וגדולה.

על אמרתך – על קיום אמרתך.

כמוצא – כאדם המוצא שלל רב.

[אמרות:] שש – וכן לא יצוייר אצלי שמחה משום דבר בעולם, כי שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב שהיא השמחה היותר גדולה, וא״כ השמחה הגדולה גם היא תבטל השמחה הקטנה.

שלל – ממון, ומקורו שַל, שממנו גם שרש נשל, לשון קפיצה, והוראתו דבר קופץ ועובר מרשות לרשות.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון