[א]
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו׳ – הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים
(שיר השירים ה׳:ט״ו), שׁוֹקָיו, זֶה הָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא: וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ
(שיר השירים ז׳:י״א), וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וגו׳
(בראשית ב׳:א׳), אֵין וַיְכֻלּוּ, אֶלָּא לְשׁוֹן תַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי וגו׳
(תהלים פ״ד:ג׳). עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, שֶׁהֶעֱמִיד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לְשִׁשָּׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ וגו׳
(שמות כ׳:י׳), הֲרֵי שָׁלשׁ אִמָּהוֹת שֶׁמֵּהֶם נִבְרְאוּ הַכֹּל. מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, שֶׁיְסוֹדָן הָיָה שְׁלשָׁה דְבָרִים מְשֻׁבָּחִים וְאֵין כְּמוֹתָן בָּעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: ה׳ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ
(משלי ג׳:י״ט-כ׳), זֶה הַיָּם. חָכְמָה הִיא יִרְאַת ה׳, כְּמָה דְתֵימָא: הֵן יִרְאַת ה׳ הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה
(איוב כ״ח:כ״ח). דָּעַת, זֶה הַמַּכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, כְּמָה דְתֵימָא: וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ
(הושע ד׳:א׳), וְאוֹמֵר: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי
(ירמיהו ט׳:כ״ג). מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, זֶה שְׂכַר בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא נִקְרָא סוּר מֵרָע, שֶׁעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב: אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם וגו׳ וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן
(הושע י״ד:ה׳-ז׳). בָּחוּר כָּאֲרָזִים, זֶה הַיָּרֵא וְהַמַּכִּיר בּוֹרְאוֹ, שֶׁהוּא נִקְרָא צַדִּיק, וְעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה
(תהלים צ״ב:י״ג), וְאוֹמֵר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳
(שמואל א ב׳:כ״ח). וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב
(תהלים ס״ה:ה׳). חִכּוֹ מַמְתַקִּים
(שיר השירים ה׳:ט״ז), זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְאֵה מַהוּ אוֹמֵר: כִּי כֹה אָמַר ה׳ לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ
(עמוס ה׳:ד׳), וְיֵשׁ לְךָ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה, חַי אָנִי נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע וגו׳
(יחזקאל ל״ג:י״א), וְיֵשׁ לְךָ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה, וּבְשׁוּב רָשָׁע וגו׳
(יחזקאל ל״ג:י״ט), אֵין לְךָ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וּבִלְבָד בְּתוֹהֶה עַל הָרֶשַׁע, הָא כֵיצַד תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבַסּוֹף נַעֲשָׂה צַדִּיק גָּמוּר, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ
(יחזקאל ל״ג:י״ב).
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא עוֹד אֶלָּא כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁעָבַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אוֹתָן לוֹ זְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ
(תהלים מ״ה:ט׳), כָּל בְּגִידוֹת שֶׁבָּגַדְתָּ בִּי הֲרֵי הֵן כְּמֹר וַאֲהָלוֹת, בִּזְּמַן שֶׁהֵן קְצִיעוֹת, וְאוֹמֵר: עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה
(יחזקאל ל״ג:י״ט).
דָּבָר אַחֵר: חִכּוֹ מַמְתַקִּים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת שָׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְשָׂמָחוּ וּבַסּוֹף יָצְאוּ בְּבשֶׁת פָּנִים, וְאֵלּוּ הֵן: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה׳
(ישעיהו א׳:י״ח), אָמְרוּ עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶּה שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, אֶפְשָׁר לְאֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם: אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וגו׳
(ישעיהו א׳:י״ח), אָמְרוּ זוֹ הַתּוֹכַחַת, לָא בָעֵי אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָה עִמְּהוֹן. וְדִכְוָתֵיהּ: שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב וגו׳
(מיכה ו׳:ב׳), אָמְרוּ עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶה שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, אֶפְשָׁר לָאֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם: עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי
(מיכה ו׳:ג׳), אָמְרוּ זוֹ תּוֹכַחַת לָא בָעֵי אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָה עִמְּהוֹן. וְדִכְוָתֵיהּ: וְרִיב לַה׳ עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב וגו׳
(הושע י״ב:ג׳), אָמְרוּ עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶה שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, אֶפְשָׁר לָאֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם: בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וגו׳
(הושע י״ב:ד׳), אָמְרוּ זוֹ תּוֹכַחַת לָא בָעֵי אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָה עִמְּהוֹן.
אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְאַלְמָנָה שֶׁקָּבְלָה עַל בְּנָהּ, חֲמָתֵיהּ לַדַּיָּן דָּאֵין בְּנוּר וּבְזֶפֶת וּבְמַגְלְבִין, אָמְרָה אִין דָּאֵין הוּא לִבְרִי בְּאִלֵּין דִּינַיָא קָטֵיל הוּא לֵיהּ, דַּחֲלַת, כַּד גְּמַר מִלַּיָא אֲמַר לָהּ מָה הוּא עָבֵיד לִיךְ, אֲמַרָה לֵיהּ כַּד הֲוָה בְּמֵעַי הֲוָה מְבַעֵט לִי. אֲמַר לָהּ, זוֹ סוּרְחָנָא כָּךְ יַעֲקֹב בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי סִימַאי אֱלוֹהוֹ שֶׁל יַעֲקֹב חָלַק לוֹ כָּבוֹד.
דָּבָר אַחֵר: חִכּוֹ מַמְתַקִּים, רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי בְּסִינַי, נַפְשָׁם יָצְאָה מֵהֶם, חָזַר הַדִּבּוּר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתָּה חַיִּים וְתוֹרָתְךָ חַיִּים שְׁלַחְתַּנִי אֵצֶל מֵתִים, כֻּלָּם מֵתִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִמְתִּיק לָהֶם אֶת הַדִּבּוּר: קוֹל ה׳ בַּכֹּחַ קוֹל ה׳ בֶּהָדָר
(תהלים כ״ט:ד׳).
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא לַבַּחוּרִים קוֹל ה׳ בַּכֹּחַ, לַתַּשִׁים קוֹל ה׳ בֶּהָדָר. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הַתּוֹרָה הֶחֱזִירָה לָהֶם נַפְשׁוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ
(תהלים י״ט:ח׳). כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם פּוֹעֵל עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת, עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְנַבֵּל עַצְמוֹ בַּטִּיט הוּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶן אַל תְּנַבְּלוּ עַצְמְכֶם בְּדָבָר רָע וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם שְׂכַרְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וגו׳ כִּי אֲנִי ה׳ וגו׳
(ויקרא י״א:מ״ג-מ״ד), מַהוּ אֲנִי ה׳, נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם מַתַּן שָׂכָר עַל כָּךְ, אֶתְמְהָה, הֱוֵי: כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים. רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב: וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי קַדֵּשׁוּ
(יחזקאל כ׳:כ׳), בַּמָּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ, בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבִכְסוּת נְקִיָּה, מַה כְּתִיב בּוֹ: וְהָיוּ לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם
(יחזקאל כ׳:כ׳). אֲנִי ה׳, נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם לָכֶם מַתַּן שָׂכָר, הֱוֵי: כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים. זֶה דוֹדִי, כְּמָה דְתֵימָא: וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי
(ויקרא כ׳:כ״ו).
אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֻבְדָּלִים מִן אֻמּוֹת הָעוֹלָם בַּחֲרִישָׁתָן וּבִזְרִיעָתָן, בִּקְצִירָתָן, בְּעָמְרָן, בְּדִישָׁתָן, בְּגָרְנֵיהֶם, בְּיִקְבֵיהֶם וּבְתִגְלַחְתָּם וּבְמִנְיָינָם. בַּחֲרִישָׁתָן: לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו
(דברים כ״ב:י׳), בִּזְרִיעָתָן: שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם
(ויקרא י״ט:י״ט), בִּקְצִירָתָן: לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר
(ויקרא י״ט:ט׳), בְּעָמְרָן: וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה וגו׳
(דברים כ״ד:י״ט), בְּדִישָׁתָן: לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ
(דברים כ״ה:ד׳), בְּגָרְנֵיהֶם, בְּיִקְבֵיהֶם: מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר
(שמות כ״ב:כ״ח), בְּתִגְלַחְתָּם: וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ
(ויקרא כ״א:ה׳), בְּמִנְיָנָם, שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִים לַלְּבָנָה וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לַחַמָּה. כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ וגו׳
(שמות ל׳:י״ב), שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וגו׳
(במדבר א׳:ב׳). לִהְיוֹת לִי
(ויקרא כ׳:כ״ו), הֲרֵי אַתֶּם שֶׁלִּי, הֱוֵי: זֶה דוֹדִי
(שיר השירים ה׳:ט״ז), וְזֶה רֵעִי
(שיר השירים ה׳:ט״ז), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר שֶׁהוּא מַרְבֶּה לִי רֵעִים, כֵּיצַד, כְּתִיב: וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, כָּזֶה שֶׁהוּא בּוֹרֵר אֶת הַיָּפֶה מִן הָרַע, בּוֹרֵר וְחוֹזֵר וּבוֹרֵר, שֶׁכָּל מִי שֶׁבּוֹרֵר אֶת הָרַע מִן הַיָּפֶה שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּבוֹרֵר, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וִיקַרְבָן לְתַחַת כְּנָפָיו.
דָּבָר אַחֵר: שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ וגו׳, שׁוֹקָיו, זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ
(משלי ג׳:ח׳). עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תוֹרָה לְעַמּוּדִים, לְפִי שֶׁהֵם עַמּוּדֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי
(ירמיהו ל״ג:כ״ה). רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר מַה הָעַמּוּדִים הַלָּלוּ יֵשׁ לָהֶם קוֹפָלִיּוֹת מִלְּמַעְלָן וּבְסִיסִיּוֹת מִלְּמַטָּן, כָּךְ הֵן פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, נִדְרָשׁוֹת לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, נִדְרָשׁוֹת מִלִּפְנֵיהֶם כְּגוֹן הֲדָא: וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ וגו׳
(ויקרא י״ט:כ״ג), מַה כְּתִיב לִפְנֵיהֶם: וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע
(ויקרא י״ט:כ׳), וְכִי מַה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אֶלָּא אֵינָשׁ דְּהוּא אָזֵיל וּמִתְחַבֵּר בְּחַבְרֵיהּ בִּנְטִיעוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא נִכְנַס וְיוֹצֵא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ נֶחְשַׁד עַל שִׁפְחָתוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִן פֵּרוֹת עָרְלָה כָּךְ הַמְקֻלְקָלִין בַּשְּׁפָחוֹת פְּרוּשִׁין מִן הַכְּשֵׁרִים לְיוֹם הַדִּין, דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין הֶתֵּר בִּשְׁפָחוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִין לְהִתָּלוֹת בְּקָדְקָדֵי רָאשֵׁיהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר
(תהלים ס״ח:כ״ב), וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָשָׁם אֲנִי חַיָּב, יִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו
(תהלים ס״ח:כ״ב), יֵזֵיל הַאי גַבְרָא בְּחוֹבָיו. כֵּיצַד נִדְרָשׁוֹת מֵאַחֲרֵיהֶם: שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל
(ויקרא י״ט:כ״ג), מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ: לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם
(ויקרא י״ט:כ״ו), וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָעָרְלָה אַתְּ מַמְתִּין שָׁלשׁ שָׁנִים וּלְאִשְׁתְּךָ אֵין אַתְּ מַמְתִּין עַד שֶׁהִיא מִטַּהֶרֶת מִנִּדָּתָהּ. לָעָרְלָה אַתְּ מַמְתִּין שָׁלשׁ שָׁנִים, וְלִבְהֶמְתְּךָ אֵין אַתְּ מַמְתִּין עַד שֶׁתְּמַצֶּה דָּמֶיהָ. מִי קִיֵּם מִצְוַת הַדָּם, שָׁאוּל קִיֵּם מִצְוַת הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה׳ לֶאֱכֹל עַל הַדָּם וגו׳ וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ וגו׳
(שמואל א י״ד:ל״ג-ל״ד). מַהוּ: וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה
(שמואל א י״ד:ל״ד), רַבָּנִין אָמְרִין סַכִּין הֶרְאָה לָהֶם כַּמָּה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שִׁעוּר אָרְכּוֹ מִנְיַן בָּזֶה, ב׳ תְּרֵין, ז׳ שִׁבְעָה, ה׳ חֲמִשָּׁה, הֲרֵי אַרְבֵּיסַר אֶצְבָּעוֹת, אָמַר לָהֶם כַּסֵּדֶר הַזֶּה תִּהְיוּ שׁוֹחֲטִים וְאוֹכְלִים. וְהֵיכָן פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּיוֹם מִלְחֶמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת שָׁאוּל וְאֶת יוֹנָתָן וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ
(שמואל א י״ג:כ״ב), מִי הִמְצִיאָהּ לוֹ, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַב יִצְחָק אָמַר הַמַּלְאָךְ הִמְצִיאָהּ לוֹ, וְרַבָּנָן אָמְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִמְצִיאָהּ לוֹ. חֶרֶב, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, מַה כָּתוּב: וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַה׳ וגו׳
(שמואל א י״ד:ל״ה), וַהֲלוֹא כַּמָּה מִזְבְּחוֹת בָּנוּ רִאשׁוֹנִים, נֹחַ בָּנָה מִזְבֵּחַ, אַבְרָהָם בָּנָה מִזְבֵּחַ, יִצְחָק בָּנָה מִזְבֵּחַ, יַעֲקֹב בָּנָה מִזְבֵּחַ, משֶׁה בָּנָה מִזְבֵּחַ, יְהוֹשֻׁעַ בָּנָה מִזְבֵּחַ, וְאַתְּ אוֹמֵר: אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַה׳
(שמואל א י״ד:ל״ה). רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הֵחֵל בַּמְּלָכִים. רַבִּי יוּדָן אָמַר לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר שֶׁל שְׁחִיטָה שֶׁהִיא צֹרֶךְ מִזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ. וְדִכְוָתֵיהּ פָּרָשַׁת נָזִיר נִדְרֶשֶׁת לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כֵּיצַד לְאַחֲרֶיהָ, זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר וגו׳
(במדבר ו׳:כ״א), מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳
(במדבר ו׳:כ״ג), וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא כָּךְ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַנָּזִיר טוֹעֵם יַיִן אַף אַתֶּם לֹא תִטְעֲמוּ יַיִן כְּשֶׁתִּהְיוּ מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ כְּתִיב כֹּה תְבָרְכוּ, בְּעִנְיָן נָזִיר, וּלְכָךְ אֵין הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶם בַּמִּנְחָה מִשּׁוּם שִׁכְרוּת. כֵּיצַד נִדְרֶשֶׁת לְפָנֶיהָ,
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו׳, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה: זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת
(במדבר ה׳:כ״ט), וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מַשְׁקִים אֶת הַסּוֹטָה הָיוּ אוֹמְרִים לָהּ, הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה: וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו׳
(במדבר ה׳:כ״ז), וּכְשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִים אוֹתָהּ כָּךְ בּוֹדְקִים אוֹתוֹ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ רוֹאִין, בָּאִים לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם וְאוֹמְרִים אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי וְלִפְלוֹנִית שֶׁשָּׁתוּ יַיִן וְנִשְׁתַּכְּרוּ וְעָבְרוּ עֲבֵרָה וּמֵתוּ, נִשְׁבַּע אֲנִי שֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה יַיִן לְעוֹלָם שֶׁלֹא יְהֵא לִי כְּמוֹתוֹ, וְכֵן הַנָּשִׁים אוֹמְרוֹת, לְכָךְ נִסְמְכוּ זוֹ לָזוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נָזִיר אָדָם מִן הַיַּיִן, כָּךְ תּוֹרָתוֹ:
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו׳.
דָּבָר אַחֵר: כְּשֵׁם שֶׁהַנָּזִיר מֻבְדָּל מִיַּיִן כָּךְ אֲנִי מַבְדִּיל אֶת הַסּוֹטָה מִשְּׁאָר נָשִׁים לְרָעָה.
[ב]
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו׳ – הֲדָא הוּא דִכְתִיב: תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה
(משלי כ״ג:כ״ו). תְּנָה בְנִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם
(דברים י״ד:א׳). לִבְּךָ לִי, כְּמָה דְתֵימָא: וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וגו׳
(דברים י׳:ט״ז), וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם
(דברים י״א:י״ח). וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה, כְּמָה דְתֵימָא: וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה׳
(במדבר ט״ו:ל״ט), כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה
(משלי כ״ג:כ״ז), בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא נִקְרֵאת זוֹנָה, כְּמָה דְתֵימָא: וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ
(דברים ל״א:ט״ז). נִקְרֵאת שׁוּחָה, עַל שֵׁם: וַיִּשַּׁח אָדָם
(ישעיהו ב׳:ט׳). עֲמֻקָּה, עַל שֵׁם: וַיִּשְּׁפַּל אִישׁ
(ישעיהו ב׳:ט׳), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וגו׳
(ישעיהו ב׳:י״ז). וּמִנַּיִן שֶׁבַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכָּךְ כְּתִיב אַחֲרָיו: וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף
(ישעיהו ב׳:י״ח). וּבְאֵר
(משלי כ״ג:כ״ז), שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לַבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי
(איכה ג׳:נ״ג). צָרָה
(משלי כ״ג:כ״ז), כְּמָה דְתֵימָא: וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ
(דברים כ״ח:נ״ב). נָכְרִיָה
(משלי כ״ג:כ״ז), זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְתֵימָא: אֱלֹהֵי נֵכָר. אַף הִיא
(משלי כ״ג:כ״ח), מְנָא לָן שֶׁעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מְבִיאָה אַף עַל הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וגו׳ וְחָרָה אַף ה׳ בָּכֶם
(דברים י״א:ט״ז-י״ז). כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב
(משלי כ״ג:כ״ח), כְּמָה דְתֵימָא: וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה
(דברים י״א:י״ז). וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף
(משלי כ״ג:כ״ח), אָדָם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ: אָדָם אַתֶּם
(יחזקאל ל״ד:ל״א). וּבוֹגְדִים, כְּמָה דְתֵימָא: רָזִי לִי רָזִי לִי וגו׳
(ישעיהו כ״ד:ט״ז).
דָּבָר אַחֵר: וּבוֹגְדִים בְּאָדָם, אֵלּוּ קְלָלוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁהֵם פֻּרְעָנֻיּוֹת אַחַר פֻּרְעָנֻיּוֹת, וּכְתִיב בָּהֶן וְיָסַפְתִּי, כְּמָה דְתֵימָא: וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ וגו׳ וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה
(ויקרא כ״ו:י״ח-כ״א). וּמִנַּיִן שֶׁעַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וגו׳
(ויקרא כ״ו:ל׳). לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי וגו׳
(משלי כ״ג:כ״ט), אַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וּמְסָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד אֻמּוֹת הָעוֹלָם בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם, אַף הֵם לֹא יֵצְאוּ נְקִיִּים, שֶׁלַּסּוֹף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁמְּסָרָן בְּיָדָם, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם וּבָבֶל, לְכָךְ כְּתִיב שֵׁשׁ פְּעָמִים לְמִי, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ גָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, וְכֻלָּן לָקוּ עַל יְדֵיהֶם, וְאֵלּוּ הֵן: מִצְרַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר אַשּׁוּר, בָּבֶל, מָדַי, וְיָוָן, וֶאֱדוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה
(זכריה א׳:ט״ו), כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה
(ירמיהו מ״ו:כ״ח), לְכָךְ נֶאֱמַר: לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי וגו׳. לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן
(משלי כ״ג:ל׳), אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ יַיִן, כְּמָה דְתֵימָא: בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ
(ישעיהו כ״ז:ב׳). לַמְּאַחֲרִים, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַמְּאַחֲרִים עַל הַיַּיִן לִשְׁתּוֹת וְלִקַּח כָּל יְגִיעָם. לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְּסָךְ
(משלי כ״ג:ל׳), שֶׁהֵם חוֹקְרִים עֲלִילוֹת אַחֲרֵיהֶם בְּאֵי זֶה עִנְיָן יִטְלוּ כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיַהַרְגוּ אוֹתָם וְיַעֲשׂוּ עִמָּהֶם רָעָה. אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם
(משלי כ״ג:ל״א), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁלֹא יַכְבִּידוּ עֹל קָשֶׁה עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, מַהוּ: כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ
(משלי כ״ג:ל״א), בַּכִּיס כְּתִיב, שֶׁהֵם נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּכִיסָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים
(משלי כ״ג:ל״א), שֶׁנּוֹטְלִין כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְנִשְׁאָרִים בָּתֵּיהֶם כְּמִישׁוֹר.
דָּבָר אַחֵר: יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו.
דָּבָר אַחֵר: יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁכָּל גְּזֵלוֹת שֶׁגּוֹזְלִין לְיִשְׂרָאֵל אֵין חוֹשְׁבִין עַצְמָם עָוֹן, אֶלָּא חוֹשְׁבִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂין לָהֶם מִן הַיּשֶׁר. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ
(משלי כ״ג:ל״ב), אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַוָּה לְפִי שֶׁהָלְכָה אַחַר עֵינֶיהָ בַּעֲצַת הַנָּחָשׁ, כְּמָה דְתֵימָא: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב וגו׳
(בראשית ג׳:ו׳), מָה הָיָה סוֹפָהּ נִתְקַלְּלָה עַל יְדֵי הַנָּחָשׁ שֶׁבַע קְלָלוֹת מִן הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה וגו׳
(בראשית ג׳:ט״ז), וְאוֹתוֹ אִילָן יַיִן הָיָה, אַף אַתֶּם תִּלְקוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ יַיִן בְּעֵת שֶׁתִּסְתַּכְּלוּ בָּהֶם וְתִשְׁתּוּ מָמוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה וגו׳
(ירמיהו ב׳:ג׳). וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ
(משלי כ״ג:ל״ב), מָה הַצִּפְעוֹנִי מַפְרִישׁ אֶת הָאָדָם מִן חַיִּים לַמָּוֶת, כָּךְ בְּעָוֹן שֶׁעוֹשִׂין רָעָה לְיִשְׂרָאֵל יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וגו׳
(יואל ד׳:י״ט), זֶה הַגָּזֵל, שֶׁהוּא חָשׁוּב עֲלֵיהֶם כַּמָּוֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָּם נָקִיא בְּאַרְצָם
(יואל ד׳:י״ט). עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת
(משלי כ״ג:ל״ג), תַּחַת הָרְאִיָּה שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִסְתַּכְּלִים בְּיִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד זֶה יָבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֻּרְעָנֻיּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁיִּהְיוּ זָרוֹת זוֹ לָזוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאוּ לְיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְתֵימָא: וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת
(דברים ל״א:י״ז), רָעוֹת שֶׁהֵן צָרוֹת זוֹ לָזוֹ, כְּגוֹן זִבּוּרָא וְעַקְרַבָּא. וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת
(משלי כ״ג:ל״ג), אַתֶּם מִתְהַפְּכִים עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם, כְּמָה דְתֵימָא: אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם
(איכה ג׳:ג׳). וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ מֵרֹב הַתְּלָאוֹת שֶׁעוֹשִׂים לָהֶם, כָּךְ יְשַׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּמוּל לָהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁיָּבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת קָשׁוֹת שֶׁיֵּצֵא לִבָּם מִדַּעְתּוֹ וִידַבֵּר לָהֶם תַּהְפֻּכוֹת וְיָבִיא עֲלֵיהֶם בַּלָּהוֹת. תַּהְפֻּכוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת
(איוב ל׳:ט״ו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: קוֹל ה׳ מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו
(ישעיהו ס״ו:ו׳), מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם
(משלי כ״ג:ל״ד), זֶה פַּרְעֹה שֶׁטָּבַע בְּלֶב יָם, כְּמָה דְתֵימָא: קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם
(שמות ט״ו:ח׳). וְאוֹמֵר: וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף
(תהלים קל״ו:ט״ו), מַה פַּרְעֹה הִכָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר מַכּוֹת כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁגָּזַר עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְבַסּוֹף טִבְּעוֹ כְּנֶגֶד: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו׳
(שמות א׳:כ״ב), כָּךְ יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל הָאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁעוֹשִׂים רָעָה לְיִשְׂרָאֵל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל
(משלי כ״ג:ל״ד), זֶה הָיָה סִיסְרָא, מַה כְּתִיב: וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה
(שופטים ד׳:ג׳), מָה הָיָה סוֹפוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה מְחַרְפָם וּמְגַדְּפָם בִּנְחִיצָה, לְכָךְ מֵת מִיתָה גְדוּפָה, שֶׁמְּסָרוֹ בְּיַד אִשָּׁה, כְּמָה דְתֵימָא: כִּי בְּיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה׳ אֶת סִיסְרָא
(שופטים ד׳:ט׳), לְכָךְ נֶאֱמַר: וּכְשֹׁכֵב, זֶה הָיָה סִיסְרָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ: בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכַב
(שופטים ה׳:כ״ז). בְּרֹאשׁ חִבֵּל, שֶׁחִבַּלְתּוֹ יָעֵל בְּרֹאשׁוֹ עִם הַיָּתֵד שֶׁבָּאֹהֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ וגו׳
(שופטים ה׳:כ״ו), מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
דָּבָר אַחֵר: וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁבִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הֵם וּבְנֵיהֶם וְלָבוֹז אֶת מָמוֹנָם וּבִקֵּשׁ לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי לְכָךְ הִגִּיעַ לוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁמֵּת הוּא וּבָנָיו וְלָקַח מָרְדְּכַי מָמוֹנוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּכְשֹׁכֵב, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁמֵּת מִיתָה מְשֻׁנָּה, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר: שָׁמָּה אֱדוֹם מְלָכֶיהָ וְכָל נְשִׂיאֶיהָ אֲשֶׁר נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת חַלְּלֵי חָרֶב הֵמָּה אֶת עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר
(יחזקאל ל״ב:כ״ט). בְּרֹאשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ
(אסתר ט׳:כ״ה). חִבֵּל, אֵלּוּ בָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ
(אסתר ט׳:כ״ה), וְאֵין חִבֵּל אֶלָּא בָנָיו, כְּמָה דְתֵימָא: לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךְ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ
(קהלת ה׳:ה׳), מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם אֵלּוּ בָנָיו. חִבֵּל, חֶבֶל כְּתִיב, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁנֶּחְנַק בְּחֶבֶל, וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה מָמוֹנוֹ לְמָרְדְּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן
(אסתר ח׳:ב׳), מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי
(משלי כ״ג:ל״ה), אוֹי לָהֶם לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁאֵין לוֹמְדִים מוּסָר, בַּמֶּה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרִאשׁוֹנִים לֹא לָמְדוּ אַחֲרוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹמְרִים הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אַף עַל פִּי שֶׁהִכָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל פִּי כֵן לֹא לָקַחְתִּי מוּסָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַל חָלִיתִי, הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי
(משלי כ״ג:ל״ה), אַף עַל פִּי שֶׁפָּרַע מִסִּיסְרָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וְהָלְמָה סִיסְרָא
(שופטים ה׳:כ״ו), לֹא נָתַתִּי לְדַעְתִּי בּוֹ לָקַחַת מוּסָר מִמֶּנּוּ. מָתַי אָקִיץ
(משלי כ״ג:ל״ה), וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מַמְתִּין מָתַי תַּעֲבֹר הַמַּכָּה וְאוֹסִיף לְבַקֵּשׁ רָעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אוֹסִיף אֲבַקְּשֶׁנּוּ עוֹד
(משלי כ״ג:ל״ה), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ וגו׳
(משלי כ״ז:כ״ב).
דָּבָר אַחֵר: תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וגו׳
(משלי כ״ג:כ״ו), מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁאֹל מִיִּשְׂרָאֵל הַלֵּב וְהָעֵינַיִם שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרָיו, לְפִי שֶׁהָעֲבֵרָה תְּלוּיָה בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וגו׳
(במדבר ט״ו:ל״ט), עֵינָא וְלִבָּא תְּרֵי סַרְסוּרֵי דַּחֲטָאָה אִינוּן. כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה
(משלי כ״ג:כ״ז), כְּשֵׁם שֶׁאָמַר משֶׁה: אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם
(במדבר ט״ו:ל״ט), לוֹמַר שֶׁהַזְּנוּת תְּלוּיָה בָּהֶם, הָעֵינַיִם רוֹאוֹת אֶת הַזּוֹנָה, וְהַלֵּב מְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ. כָּךְ אָמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה: כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה, לָמָּה קְרָאָהּ שׁוּחָה, עַל שֵׁם: כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ
(משלי ב׳:י״ח), עֲמֻקָּה, כְּמָה דְתֵימָא: בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ
(משלי ט׳:י״ח). זוֹנָה, זוֹ אֵשֶׁת אִישׁ. וּבְאֵר צָרָה, שֶׁהִיא מוֹרִידָה לַנּוֹאֵף לַגֵּיהִנֹּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ
(משלי ה׳:ה׳). וּשְׁאוֹל נִקְרָא בּוֹר, דִּכְתִיב: ה׳ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר
(תהלים ל׳:ד׳), מַהוּ שֶׁאָמַר צָרָה זֶה גֵּיהִנֹּם, שֶׁהִיא רְחָבָה מִלְּמַטָּה וּפִיהָ צַר מִלְמַעְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ
(איוב ל״ו:ט״ז). נָכְרִיָה, שֶׁהִיא נָכְרִיָה לְךָ, שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. אַף הִיא, שֶׁמְּבִיאָה אֶת הָאַף עַל הָאָדָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב: לֹא תִנְאָף
(שמות כ׳:י״ב), לֹא תֶהֱנֶה הָאַף מִמֶּךָּ.
דָּבָר אַחֵר: לֹא תִנְאָף, אַל תִּתֵּן אַף בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ לַמְּנָאֲפִים לְהִפָּרַע מֵהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים
(מלאכי ג׳:ה׳). וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף
(משלי כ״ג:כ״ח), שֶׁהִיא מְפַתָּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְעוֹשָׂה אוֹתָן בּוֹגְדִים וּמוֹסֶפֶת רְשָׁעִים בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה, וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ וגו׳ לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם, מִי פֶּתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו׳ וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם וגו׳
(משלי ט׳:י״ג-י״ח), הֱוֵי: וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף. לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, כְּנֶגֶד הַנּוֹאֵף אוֹמֵר: לְמִי אוֹי, כְּמָה דְתֵימָא: לַצְבּוֹת בֶּטֶן
(במדבר ה׳:כ״ב). לְמִי אֲבוֹי, זֶה אָב אוֹי, כְּמָה דְתֵימָא: וְלַנְפִּל יָרֵךְ
(במדבר ה׳:כ״ב), לְפִי שֶׁהַיָּרֵךְ הוּא עוֹשֶׂה הָעֲבֵרָה, לְכָךְ נִקְרָא אֲבוֹי, אָב אוֹי. לְמִי מִדְיָנִים, כָּל אֵלּוּ לְמִי, הָאוֹי וְהָאֲבוֹי לַנּוֹאֵף, הַמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הֱוֵי: לְמִי מִדְיָנִים, לְפִי שֶׁהַמְּדָנִים שֶׁלּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים
(משלי ו׳:י״ט), זֶה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שֶׁהֵם אַחִים זֶה לָזֶה. לְמִי שִׂיחַ
(משלי כ״ג:כ״ט), וְעוֹד לְמִי הֵם בָּאוֹת הַקְּלָלוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, הָאוֹי וְהָאֲבוֹי, הֱוֵי: לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, זוֹ הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה נִפְצַעַת פִּצְעֵי אַהֲבָה חִנָּם בְּלִי שׁוּם פֶּצַע מִבַּעֲלָהּ שׂוֹחֶקֶת עִם אַחֵר. לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם
(משלי כ״ג:כ״ט), זוֹ הַזּוֹנָה שֶׁמַּשְׁקָת אֶת הַנּוֹאֵף יַיִן, כְּמָה דְתֵימָא: חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן
(בראשית מ״ט:י״ב).
דָּבָר אַחֵר: לְמִי שִׂיחַ, זוֹ שְׁבוּעַת הָאָלָה, כְּמָה דִכְתִיב: וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה׳ וגו׳
(במדבר ה׳:כ״א). לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, עַל עֲסָקֶיהָ נִפְצַעַת חִנָּם, שֶׁהַכֹּהֵן פּוֹרֵעַ אֶת רֹאשָׁהּ וְאוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ, אִם נִקְרָעוּ, נִקְרָעוּ. אִם נִפְרָמוּ, נִפְרָמוּ. לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, זוֹ שְׁתִיַּת הַמַּיִם, שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה, עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת. כָּל אֵלּוּ לְמִי, לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן. מִכָּאן שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ. מִן דְּשָׁמַע הָן אִית לֵיהּ חֲמַר טָבָא רָדֵיף בַּתְרֵיהּ. אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, הִזְהִירָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הַיַּיִן שֶׁלֹא יִשְׁתַּכֵּר אָדָם, לָמָּה כִּי יִתְאַדָּם, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דַּם, שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלֶיהָ מִיתָה.
דָּבָר אַחֵר: כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתְאַוֶּה לְדַם נִדָּה וּלְדַם זָבָה. כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, עַל יְדֵי הַכּוֹס יִתֵּן עֵינוֹ בַּכִּיס, לָשׁוֹן נָקִי דִּבְרָה תּוֹרָה, לוֹמַר שֶׁיָּבוֹא עַל הָעֶרְוָה. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף אִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי וְאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ.
אָמַר רַבִּי אַסֵּי אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא סוֹף שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא.
דָּבָר אַחֵר: יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָעֲבֵרוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתָן הֶפְקֵר כְּמִישׁוֹר, מֵסִיחַ עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק, מְנַבֵּל פִּיו דְּבָרִים רָעִים בְּשִׁכְרוּת וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, מָה הַנָּחָשׁ עַל יְדֵי שֶׁהֵסִית לְחַוָּה לִשְׁתּוֹת יַיִן נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ
(בראשית ג׳:י״ז), כָּךְ נֹחַ עַל יְדֵי יַיִן נִתְקַלֵּל בְּנוֹ, שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקֶּץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וגו׳ אָרוּר כְּנַעַן
(בראשית ט׳:כ״ד-כ״ה), זֶה הָיָה חָם שֶׁהָיָה בְּנוֹ שְׁלִישִׁי, וְהוּא נִקְרָא: אֲבִי כְנָעַן
(בראשית ט׳:י״ח). וְכֵן הָיוּ מְאָרְרִים, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מֵתִים לַחַיִּים, כָּךְ מַפְרִישׁ הַיַּיִן אֶת הָאָדָם מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי הַמָּוֶת, לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, כְּמָה דְתֵימָא: לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר
(תהלים פ״א:י׳).
דָּבָר אַחֵר: שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, כְּמָה דְתֵימָא: לָמָּה תִּשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה
(משלי ה׳:כ׳).
דָּבָר אַחֵר: שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַמִּצְוֹת זָרוֹת, כְּמָה דְתֵימָא: גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים וגו׳
(תהלים קי״ט:כ״א), וְאֵין זֵדִים אֶלָּא הַטּוֹעִים בַּעֲבוּר הַיַּיִן, כְּמָה דְתֵימָא: זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן
(משלי כ״א:כ״ד), זֶה שִׁכּוֹר שֶׁנִּקְרָא יָהִיר וְלֵץ, יָהִיר מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַף כִּי הַיַּיִן בֹּגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה
(חבקוק ב׳:ה׳), לֵץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם
(משלי כ׳:א׳). וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת, שֶׁהוּא הוֹפֵךְ פָּנָיו מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִן הַמִּצְוֹת, כְּמָה דְתֵימָא: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת וגו׳
(דברים ל״ב:כ׳). וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם, זֶה נֹחַ שֶׁשָּׁכַב בַּתֵּבָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּתוֹךְ מֵי הַמַּבּוּל, וְעַל שֶׁשָּׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר אֵרַע בּוֹ פְּסוּל שֶׁנִּסְתָּרֵס. וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶהוּ אָדָם הַקַּדְמוֹנִי שֶׁהוּא הָיָה רֹאשׁ לְכָל בְּנֵי אָדָם, שֶׁעַל יְדֵי הַיַּיִן נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה וְגָרַם לְהָבִיא חֶבְלֵי מָוֶת לָעוֹלָם. הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹי לוֹ לַנּוֹאֵף שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד דַּעַת מִמַּה שֶּׁעָבְרוּ עָלָיו, הוּא רָאָה מָה אֵרַע לַסּוֹטָה עַל יְדֵי הַיַּיִן וְלֹא לָמַד דָּעַת, הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, רָאָה בַּתּוֹרָה מָה אֵרַע לַנּוֹאֵף עַל יְדֵי הַיַּיִן וְלֹא יָדַע לְהָבִין, אֶלָּא אָמַר: מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְּשֶׁנוּ עוֹד, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְהִתְעַסֵּק בִּזְנוּת יִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִזְנוּת, וּלְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה, שֶׁלֹא יַעֲשֶׂה אָדָם כְּמַעֲשֵׂה נוֹאֵף וְנוֹאָפֶת שֶׁשָּׁתוּ יַיִן וְנִתְקַלְקְלוּ, אֶלָּא הַיָּרֵא מִן הַחֵטְא יַזִּיר אֶת עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, לְכָךְ נֶאֱמַר:
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו׳.
[ג] הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וגו׳
(עמוס ו׳:א׳), זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג. וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן
(עמוס ו׳:א׳), אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח בְּסֶבַּסְטֵי. נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם
(עמוס ו׳:א׳), הַבָּאִים מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת שֵׁם וְעֵבֶר, שֶׁמִּשָּׁם נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עִבְרִים. וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל
(עמוס ו׳:א׳), עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים הֵם מִתְעַסְּקִין בְּדִבְרֵי תִּפְלוּת, מִי חָכָם כְּבִלְעָם, מִי גִּבּוֹר כְּגָלְיַת, מִי עָשִׁיר כְּהָמָן, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֲחִיתֹפֶל לֹא הָיָה חָכָם, שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה חָכָם, שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיָה גִּבּוֹר, דָּוִד לֹא הָיָה גִּבּוֹר, קֹרַח לֹא הָיָה עָשִׁיר, שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּיְרוּשָׁלָיִם וגו׳
(מלכים א י׳:כ״ז), וּמַסְכִּימִין כֻּלָּם כְּדִבְרֵי יִשְׂרָאֵל. עִבְרוּ כַלְנֵה וּרְאוּ
(עמוס ו׳:ב׳), זֶה קְטֵיסִיפוֹן. וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה
(עמוס ו׳:ב׳), זוֹ חֲמַת אַנְטוֹכְיָא. וּרְדוּ גַּת פְּלִשְׁתִּים
(עמוס ו׳:ב׳), אֵלּוּ תְּלוּלַיָא דְּפַלַסְטִינֵי. הֲטוֹבִים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה
(עמוס ו׳:ב׳), זֶה צִיּוֹן וְשׁוֹמְרוֹן. אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם
(עמוס ו׳:ב׳), אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵלֶק גָּדוֹל וְטוֹב נָתַתִּי לָכֶם שֶׁאֵין לְאַחַת מִכָּל הָאֻמּוֹת טוֹב וְגָדוֹל מֵחֵלֶק שֶׁלָּכֶם, וְלָמָּה אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנִי וְאֵין אַתֶּם מִתְיָרְאִים מִמֶּנִּי שֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם פֻּרְעָנוּת עַל שֶׁאֵין אַתֶּם מְשִׂימִין דְּבָרַי עַל לְבַבְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע
(עמוס ו׳:ג׳), זֶה יוֹם שֶׁל גָּלוּת, שֶׁמַּרְחִיקִים אוֹתוֹ מִלִּבָּם, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין עָלָיו, שֶׁאוֹמְרִים: לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. וַתַּגִּשׁוּן שֶׁבֶת חָמָס
(עמוס ו׳:ג׳), הִגַּשְׁתֶּם עַצְמְכֶם לֵישֵׁב אֵצֶל הֶחָמָס, זֶה עֵשָׂו, כְּמָה דְתֵימָא: מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב וגו׳
(עבדיה א׳:י׳). הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן
(עמוס ו׳:ד׳), עַל עַרְסִין דְּפִיל. וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם
(עמוס ו׳:ד׳), שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִין בַּעֲבֵרוֹת אֶת מִטּוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה וּמַסְרִיחִין מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם. וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק
(עמוס ו׳:ד׳), בּוֹאוּ וּרְאוּ, כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט הָיָה לוֹ מָיוֹמָס בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לֵילֵךְ לַמָּיוֹמָס שֶׁלּוֹ הָיָה מַעֲבִיר כָּל הַמִּרְעֶה לְפָנָיו וְהָיָה נוֹטֵל הַשָּׁמֵן שֶׁבָּהֶם וְעוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹחֲטוֹ. הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר
(עמוס ו׳:ה׳), כְּשֵׁם שֶׁהָיָה דָּוִד מְשׁוֹרֵר עַל יְדֵי נְבָלִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבָלִים לְשׁוֹרֵר עַל הַיַּיִן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן
(עמוס ו׳:ו׳). רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבָּנָן, רַב אָמַר קְלוּרַיָּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים. רַבָּנָן אָמְרֵי בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זַרְבּוּבִיּוֹת. מֵהֵיכָן שׁוֹתִים, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר מִפַּתְגִּיתָא, שֶׁהָיָה יֵינוֹ מְפַתֶּה אֶת הַגּוּף. רַבָּנָן אָמְרִין בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא מִפְּלוּגָתָא. וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ
(עמוס ו׳:ו׳), רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר זֶה שֶׁמֶן אוֹנְפָקִינוֹן, שֶׁמֵּשִׁיר אֶת הַשֵּׂעָר וּמַחֲלִיק אֶת הַבָּשָׂר. רַבִּי יַנַּאי אָמַר שֶׁמֶן אַנְטַכְּנוֹן, וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף
(עמוס ו׳:ו׳), מַה סּוֹפָן עַל יְדֵי יַיִן נִתְפַּתּוּ וְזָנוּ, וּלְכָךְ יִגְּלוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וגו׳
(עמוס ו׳:ז׳), הָא לָמַדְנוּ כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן יֵשׁ עֶרְוָה, וּלְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם עֶרְוָה, וּלְפִיכָךְ יַזִּיר אָדָם עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹא יַטְעֶה אוֹתוֹ, וּלְכָךְ נֶאֱמַר:
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו׳.
[ד] הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ
(משלי ל״א:א׳), לָמָּה נִקְרָא שְׁלֹמֹה לְמוּאֵל, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁהִשְׁלִים שְׁלֹמֹה מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָשָׂא בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, וְהָיָה שָׁם צַהֲלַת שִׂמְחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְצַהֲלַת בַּת פַּרְעֹה, וְעָלְתָה צַהֲלַת שִׂמְחַת בַּת פַּרְעֹה יוֹתֵר מִצַּהֲלַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא דְאָמַר מַתְלָא כֹּלָא מְחַנְפִים לְמַלְכָּא. וּלְכָךְ נִקְרָא לְמוּאֵל, שֶׁהִשְׁלִיךְ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵעָלָיו, כְּלוֹמַר לָמָּה לוֹ אֵל. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה בַּמַּחְשָׁבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי וגו׳
(ירמיהו ל״ב:ל״א). רַבָּנָן אָמְרֵי אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר הִכְנִיסָה לוֹ בַּת פַּרְעֹה, וְהָיָה מְצַוֶּה לְזַמֵּר לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ, כָּךְ מְזַמְּרִין לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים פְּלוֹנִית וְכָךְ מְזַמְּרִין לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים פְּלוֹנִית. מֶה עָשְׂתָה בַּת פַּרְעֹה, כְּמִין פָּרָס שָׁטְחָה לוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְקָבְעָה בּוֹ כָּל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהָיוּ מַבְהִיקוֹת כְּעֵין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה רוֹצֶה לַעֲמֹד הָיָה רוֹאֶה אוֹתָן הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְהָיָה יָשֵׁן לוֹ עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת.
אָמַר רַבִּי לֵוִי אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְקָרֵב תָּמִיד בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ, מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִתְקָרֵב תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲצֵבִים שֶׁהָיָה יוֹם חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיָה יָשֵׁן שְׁלֹמֹה וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לַהֲקִיצוֹ מִפְּנֵי אֵימַת הַמַּלְכוּת, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לְבַת שֶׁבַע אִמּוֹ, וְהָלְכָה הִיא וֶהֱקִיצַתּוּ וְהוֹכִיחַתּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְרַתּוּ אִמּוֹ
(משלי ל״א:א׳).
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְלַמֵּד שֶׁכְּפָפַתּוּ אִמּוֹ עַל הָעַמּוּד וְאָמְרָה לוֹ: מַה בְּרִי
(משלי ל״א:ב׳), הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ יְרֵא שָׁמַיִם הָיָה, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ כֵּן, בַּת שֶׁבַע הִיא אִמּוֹ גָּרְמָה לוֹ, וּמַה בַּר בִּטְנִי
(משלי ל״א:ב׳), כָּל נָשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת שׁוּב אֵין רוֹאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דָחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי כְּדֵי שֶׁיְהֵא הַבֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז, וּמֶה בַּר נְדָרָי
(משלי ל״א:ב׳), כָּל נָשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת הָיוּ נוֹדְרוֹת וְאוֹמְרוֹת יִהְיֶה לָנוּ בֵּן הָגוּן לְמַלְכוּת, וַאֲנִי נָדַרְתִּי וְאָמַרְתִּי יִהְיֶה לִי בֵּן זָרוּז וּמְלֻמָּד בַּתּוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת. אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ
(משלי ל״א:ג׳), שֶׁתְּהֵא רוֹדֵף אַחַר זִמָּה, שֶׁהֵם מְטַלְטְלִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם. וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן
(משלי כ״ט:ג׳), וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין
(משלי ל״א:ג׳), הַתּוֹרָה הִזְהִירָה וְאָמְרָה: וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים
(דברים י״ז:י״ז), הִזָּהֵר בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁהֵם מְחִיַּת מְלָכִים. אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל
(משלי ל״א:ד׳), מַה לְּךָ אֵצֶל מְלָכִים, שֶׁאוֹמְרִים לָמָּה לָנוּ אֵל, לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם, אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן
(משלי ל״א:ד׳), מַה לְּךָ לְהַשְׁווֹת עַצְמְךָ לַמְּלָכִים הַשּׁוֹתִים יַיִן וּמִשְׁתַּכְּרִין וְעוֹשִׂין כָּל מִינֵי זִמָּה, אַל תַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר
(משלי ל״א:ד׳), מִי שֶׁכָּל רָזֵי עוֹלָם גְּלוּיִם לוֹ יִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר, פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק
(משלי ל״א:ה׳), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה הַחֲקוּקִים, וְכָתוּב בָּהֶם: לֹא תִנְאָף
(שמות כ׳:י״ב), וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי
(משלי ל״א:ה׳), אָמְרָה לוֹ הַדִּין נִמְסַר לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כְּמָה דִכְתִיב: בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה׳ דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט
(ירמיהו כ״א:י״ב), תִּשְׁתֶּה יַיִן וּתְשַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, תְּזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וּתְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי. מִכָּאן אָמְרוּ דַּיָּן שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יָדוּן, וְכֵן חָכָם שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִין יַיִן אַל יוֹרֶה. תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ
(משלי ל״א:ו׳), אָמַר רַבִּי חָנָן לֹא נִבְרָא יַיִן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לְשַׁלֵּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם אֲבוּדִים לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְנַחֵם אֲבֵלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַנֶּהֱרָגִין בְּבֵית דִּין הָיוּ מַשְׁקִין אוֹתוֹ יַיִן חַי כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד, יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ
(משלי ל״א:ז׳) – עַל הָאוֹבֵד יֹאמַר, שֶׁיִּשְׁכַּח הַמָּוֶת שֶׁהוּא רִישׁוֹ וַעֲמָלוֹ, עַל מָרֵי נֶפֶשׁ הוּא אוֹמֵר, שֶׁיָּמוּתוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת וְהוּא מַר נֶפֶשׁ וְהַיַּיִן יְשַׂמַּח לֵב, וְלֹא יִזְכֹּר עוֹד אֶת צַעֲרוֹ. וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכֹּר עוֹד
(משלי ל״א:ז׳), אֵלּוּ בָנָיו שֶׁהֵם עֲמָלוֹ, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן: וְאֶת עֲמָלֵנוּ
(דברים כ״ו:ז׳) – אֵלּוּ הַבָּנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו׳
(שמות א׳:כ״ב). פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם
(משלי ל״א:ח׳), מִכָּאן שֶׁאִם אֵין טוֹעֲנִין לְיוֹרֵשׁ וּלְלוֹקֵחַ שֶׁבֵּית דִּין טוֹעֲנִין.
דָּבָר אַחֵר: פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, כְּנֶגֶד הַיְתוֹמִים הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לִטְעוֹן, וְעוֹד שֶׁאֵין יוֹדְעִין בְּעֵסֶק אֲבִיהֶם, שֶׁבֵּית דִּין טוֹעֲנִין בִּשְׁבִילָן, הֱוֵי: אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף
(משלי ל״א:ח׳), זֶה בְּנֵי הַמֵּת שֶׁחָלַף וְהָלַךְ לְבֵית עוֹלָמוֹ.
דָּבָר אַחֵר: שֶׁהֵן חִלּוּפֵי אֲבִיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וגו׳
(תהלים נ״ה:כ׳), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא זֶה שֶׁאֵין מֵנִיחַ לוֹ בֵּן: פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק
(משלי ל״א:ט׳), שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁתְּלַמְּדֵם טַעֲנוֹת: וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן
(משלי ל״א:ט׳), כְּמָה דְתֵימָא: לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ
(שמות כ״ג:ו׳).
דָּבָר אַחֵר: אֵלּוּ הַצְּדָקוֹת וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁהֵם דִּינָם, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִן הַגַּזְלָן וְלָתֵת לָהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וגו׳
(משלי כ״ב:כ״ב).
דָּבָר אַחֵר: דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא וגו׳, זוֹ הָיְתָה תּוֹרָה שֶׁמְיַסַּרְתּוֹ לִשְׁלֹמֹה, שֶׁנִּקְרֵאת אֵם לְלוֹמְדֶיהָ, כְּמָה דְתֵימָא: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא
(משלי ב׳:ג׳) – אֵם כָּתוּב, וְלָמָּה נִקְרָא הַדָּבָר מַשָּׂא, לְפִי שֶׁדָּבָר קָשֶׁה בָּא לוֹ לְכָל מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה שְׁלֹמֹה, מַה בְּרִי וגו׳, אֵין אוֹמֵר מַה בְּנִי, אֶלָּא, מַה בְּרִי, אֵלּוּ צַוָּאוֹת וְאַזְהָרוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהִיא נִקְרֵאת בַּר, כְּמָה דְתֵימָא: נַשְׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וגו׳
(תהלים ב׳:י״ב), שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ בָּרִים, וְעַל אַזְהָרָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה: וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ
(דברים ז׳:ג׳), הוּא אוֹמֵר דָּבָר זֶה, לְפִי שֶׁשְּׁלֹמֹה לָקַח מִבְּנוֹת הַגּוֹיִם וְהִתְחַתֵּן בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים וגו׳ מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ וגו׳
(מלכים א י״א:א׳-ב׳). חֲנַנְיָה בֶּן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מִשּׁוּם הָכֵי אָמַר: לֹא תִתְחַתֵּן בָּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: לְאַהֲבָה מַמָּשׁ, לִזְנוּת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אוֹמֵר לֹא חִיְּבָן
א לְגַיְרָן וּלְקָרְבָן תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמָיִם. וּמַה בַּר בִּטְנִי, הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל אֵשֶׁת אִישׁ, וּלְכָךְ כָּתוּב בְּכָאן בֶּטֶן, שֶׁבְּנוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת כְּתִיב: וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו׳
(במדבר ה׳:כ״ז), לַצְבּוֹת בֶּטֶן וגו׳
(במדבר ה׳:כ״ב). וּמֶה בַּר נְדָרָי, הִזְהִירַתּוּ הַתּוֹרָה שֶׁלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן כְּדֵי שֶׁלֹא יָבֹא לְהִתְעַסֵּק בִּזְנוּת, וּלְכָךְ כָּתוּב בְּכָאן נְדָרָי, כְּנֶגֶד פָּרָשַׁת נָזִיר הַכְּתוּבָה אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ:
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וגו׳. אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, אַחַר שֶׁזָּכַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵלּוּ שָׁלשׁ אַזְהָרוֹת בְּרֶמֶז, חָזַר וּפְרָטָן בְּפֵרוּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, כְּנֶגֶד נָשִׁים נָכְרִיּוֹת שֶׁלָּקַח וְסָרוּ לְבָבוֹ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֱוֵי: חֵילֶךָ, זֶה חֵילָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאָמְרָה: וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים וגו׳
(דברים י״ז:י״ז), וְעָבַר עָלֶיהָ. וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין, כְּנֶגֶד זְנוּת אֵשֶׁת אִישׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת, כְּמָה דְתֵימָא: כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר וגו׳
(בראשית ו׳:י״ב), לַמְחוֹת, דִּבְרֵי תוֹרָה הַיּוֹעֲצִים אוֹתְךָ טוֹבָה, כְּמָה דְתֵימָא: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה
(משלי ח׳:י״ד), וְאֵין מְלָכִין אֶלָּא עֵצוֹת, כְּמָה דְתֵימָא: לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ
(דניאל ד׳:כ״ד), הֱוֵי: לַמְחוֹת מְלָכִין, כְּמָה דְתֵימָא: וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה וגו׳
(במדבר ה׳:כ״ג), אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל וגו׳, שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: יְדִידְיָה, קֹהֶלֶת וּשְׁלֹמֹה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, שִׁבְעָה: אָגוּר, בִּן יָקֶה, לְמוּאֵל, אִיתִיאֵל.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עִקַּר אַוְתֵּינַנָּיָה שֶׁלָּהֶם שְׁלשָׁה: יְדִידְיָה, קֹהֶלֶת וּשְׁלֹמֹה. מוֹדֶה רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי נַחְמָן בְּאִילֵין אַרְבַּעְתֵּיהּ, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּנֶּה בָּהֶם וְהֻצְרְכוּ לְהִדָּרֵשׁ: אָגוּר, שֶׁאָגַר דִּבְרֵי תוֹרָה. יָקֶה, שֶׁהֵקִיא דִבְרֵי תוֹרָה כַּסֵּפֶל הַזֶּה שֶׁהוּא מִתְמַלֵּא בִּן שַׁעְתּוֹ וּמִתְפַּנֶּה בִּן שַׁעְתּוֹ. לְמוּאֵל, שֶׁנָּם לָאֵל וְאָמַר יָכֵילְנָא לְהַרְבּוֹת נָשִׁים וְלֹא לַחֲטוֹא. אִיתִיאֵל, שֶׁאָמַר אִתִּי אֵל וְאוּכָל. וְאוֹמֵר: אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל, אָמְרָה הַתּוֹרָה שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁנִּצְטַוּוּ הַמְלָכִים: שֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת נָשִׁים, וְשֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת סוּסִים, וְשֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, אֵין עֲלֵיהֶם לוֹמַר לָאֵל שֶׁיַּרְבּוּ וְלֹא יֶחֶטְאוּ. אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן
(משלי ל״א:ד׳), הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד נֶדֶר נָזִיר הָאָמוּר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁצְּרִיכִין הַמְּלָכִים לִשְׁמֹר עַצְמָן מִן הַיַּיִן, וְכֵן הָרוֹזְנִים, כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹאוּ לִידֵי זִמָּה וִיחַיְבוּ הָעוֹלָם. וְלָמָּה הִזְהִירָה מְלָכִים וְרוֹזְנִים לְבַדָּם, וַהֲלֹא כָּל בְּנֵי אָדָם צְרִיכִין לְהִזָּהֵר מִן הַיַּיִן שֶׁלֹא יִשְׁתּוּ וִיקַלְקְלוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁסִּפֵּק בְּיַד מְלָכִים לִשְׁתּוֹת וְלַעֲשׂוֹת כָּל רְצוֹנָם בַּעֲבֵרָה וְאֵין שֶׁיְמַחֶה בְּיָדָם. פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק
(משלי ל״א:ה׳), שֶׁבִּשְׁבִיל הַיַּיִן שֶׁיִּשְׁתֶּה יִשְׁכַּח מַה שֶּׁצִּוְתָה תּוֹרָה לַמְחוֹקֵק חֻקִּים שֶׁל תּוֹרָה, הִיא פָּרָשַׁת סוֹטָה. וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי
(משלי ל״א:ה׳), הַנּוֹאֵף הַזֶּה כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא מִתְעַבֶּרֶת הֵימֶנּוּ, נִמְצָא אוֹתוֹ מַמְזֵר שֶׁאֵין לוֹ דִין חֵלֶק בְּנִכְסֵי בַּעֲלָהּ, וְהוּא יְחַלֵּק עִם בָּנָיו בַּנְּכָסִים, שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא בְּנוֹ.
דָּבָר אַחֵר: פְּעָמִים לֹא יַנִּיחַ הַבַּעַל בֵּן וּמִן הַתּוֹרָה יְרֻשָּׁתוֹ חוֹזֶרֶת לְאֶחָיו, וְזֶה הַמַּמְזֵר יוֹרֵשׁ מָמוֹנוֹ, שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא בְּנוֹ, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, לְכָךְ הִזְהִירָה תּוֹרָה אַחַר סוֹטָה דִּין נָזִיר: שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לַנּוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת לָבוֹא לְתַקָּלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב:
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו׳. וּמִנַּיִן שֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה וְהוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ
(משלי ל׳:ב׳), זֶה נֹחַ, דִּכְתִיב: וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ וגו׳
(בראשית ט׳:כ׳), שֶׁעַל יְדֵי יַיִן נִתְקַלֵּל, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ. וְלֹא בִינַת אָדָם לִי
(משלי ל׳:ב׳), זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל יְדֵי יַיִן שֶׁשָּׁתָה נִתְקַלֵּל הָעוֹלָם בַּעֲבוּרוֹ, דְּאָמַר רַבִּי אָבִין יַיִן מָסְכָה לוֹ חַוָּה לְאָדָם וְשָׁתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל
(בראשית ג׳:ו׳), וּכְתִיב: אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם וגו׳
(משלי כ״ג:ל״א), וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה
(משלי ל׳:ג׳), מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב יַיִן בַּתּוֹרָה עוֹשֶׂה רשֶׁם, וְדַעַת קְדשִׁים אֵדָע
(משלי ל׳:ג׳), מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ שֶׁלֹא יִכָּשֵׁל בִּזְנוּת, יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיָּיִן. וְקִלְקַלְתִּי בִּזְנוּת, וְדַעַת קְדשִׁים אֵדָע, לְכָךְ נֶאֱמַר פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר סוֹטָה.
[ה] דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אֵלּוּ הַנּוֹדְרִים בְּנָזִיר.
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם – לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ שֶׁלֹא יַנִּיחוּ לְנָזִיר לַעֲבֹר עַל נְזִירוּתוֹ, שֶׁאִם יִרְאוּ שֶׁיִּרְצֶה לְבַטֵּל נְזִירוּתוֹ יִכְפּוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם דְּבָרָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַגְּדוֹלִים מוּזְהָרִין עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים וְהֵם נֶעֱנָשִׁים עַל יְדֵיהֶם אִם לֹא יוֹכִיחוּ אוֹתָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו
(ויקרא כ״ו:ל״ז), אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו, מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה.
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו׳ – הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה וגו׳
(שופטים י״ג:ב׳). וַיְהִי, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי אֵינוֹ אֶלָּא לָשׁוֹן צַעַר, וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
(אסתר א׳:א׳), הָיָה הָמָן. וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט
(רות א׳:א׳), הָיָה רָעָב. וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם
(בראשית ו׳:א׳)] וגו׳: וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים וגו׳
(בראשית ו׳:ב׳). וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל
(בראשית י״ד:א׳), עָשׂוּ מִלְחָמָה
(בראשית י״ד:ב׳). וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וגו׳, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ
(יהושע ה׳:י״ג). וַיְהִי ה׳ אֶת יְהוֹשֻׁעַ
(יהושע ו׳:כ״ז). וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם
(יהושע ז׳:א׳). וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל
(שמואל א ח׳:א׳), וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו
(שמואל א ח׳:ג׳), וַיְהִי דָּוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל
(שמואל א י״ח:י״ד). וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד
(שמואל א י״ח:ט׳). וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה
(שופטים י״ג:ב׳), וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל אִשְׁתּוֹ מוֹת נָמוּת
(שופטים י״ג:כ״ב). וַיְהִי אָמַר רַבִּי יוּדָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, בַּצַּדִּיקִים, שָׁקוּל הוּא כִּשְׁלשִׁים וְאֶחָד צַדִּיקִים, כְּמִנְיַן וַיְהִי. אִישׁ אֶחָד, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: אֶחָד, גָּדוֹל הוּא. בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר אֶחָד דִּכְתִיב: ה׳ אֶחָד
(דברים ו׳:ד׳), אֵין בָּעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְכֵן בְּאַבְרָהָם: אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם
(יחזקאל ל״ג:כ״ד), לֹא הָיָה בְּאוֹתָן יָמִים כַּיּוֹצֵא בוֹ. בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב: וּמִי כְּעַמְךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ
(דברי הימים א י״ז:כ״א), אֵין בָּאֻמּוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֵן. וְכֵן בַּאֲבִימֶלֶךְ הוּא אוֹמֵר: כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם
(בראשית כ״ו:י׳), לְפִי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ. וְכֵן בְּאֶלְקָנָה הוּא אוֹמֵר אֶחָד
(שמואל א א׳:א׳), לְפִי שֶׁלֹא הָיָה בְּדוֹרוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ. מִצָּרְעָה
(שופטים י״ג:ב׳), כָּל שֶׁשְּׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ מְפֹרָשׁ בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מֵאוֹתוֹ הָעִיר. שְׁמוֹ וְלֹא שֵׁם עִירוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִירוּשָׁלַיִם. מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי
(שופטים י״ג:ב׳), לְפִי שֶׁצָּרְעָה הָיְתָה לִיהוּדָה, כְּדִכְתִיב: אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה
(יהושע ט״ו:ל״ג), וְצָרְעָה הָיְתָה לְדָן: וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל
(יהושע י״ט:מ״א). לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ שֶׁהָיָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, אֵינוֹ אוֹמֵר מִשֵּׁבֶט, אֶלָּא מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אָבִיו מִדָּן וְאִמּוֹ שֶׁל מָנוֹחַ מִיהוּדָה, וְעַל זֶה אָמַר יַעֲקֹב: דָּן יָדִין עַמּוֹ וגו׳
(בראשית מ״ט:ט״ז), כַּמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, זֶה יְהוּדָה, לְכָךְ הֵקִישׁוֹ לִיהוּדָה, שֶׁמֵּאֶרֶץ יְהוּדָה הָיָה וְאִמּוֹ הָיְתָה מִיהוּדָה, וְכֵן מָנוֹחַ הָיָה מִדָּן, וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה מִיהוּדָה, נִמְצָא שִׁמְשׁוֹן בָּא מִשֵּׁבֶט דָּן וּמִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ: אִמֵּיהּ דְּשִׁמְשׁוֹן הַצְלֶלְפּוֹנִי שְׁמָהּ, וְהִיא מְיֻחֶסֶת עַל שֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי
(דברי הימים א ד׳:ג׳). וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ
(שופטים י״ג:ב׳), הָרְשָׁעִים קוֹדְמִים לִשְׁמָם: נָבָל שְׁמוֹ
(שמואל א כ״ה:כ״ה), גָּלְיָת שְׁמוֹ
(שמואל א י״ז:ד׳), שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ
(שמואל ב כ׳:כ״א). אֲבָל הַצַּדִּיקִים שְׁמָן קוֹדְמָם: וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה
(שמואל א א׳:א׳), וּשְׁמוֹ יִשַּׁי
(שמואל א י״ז:י״ב), וּשְׁמוֹ בֹּעַז
(רות ב׳:א׳), וּשְׁמוֹ מָרְדְּכַי
(אסתר ב׳:ה׳), וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ. דּוֹמִין לְבוֹרְאָן: וּשְׁמִי ה׳
(שמות ו׳:ג׳). אֲתִיבִין לֵיהּ הָכְתִיב: וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן
(בראשית כ״ד:כ״ט). רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אַפָּרָדוֹכְּסוֹס, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מְלֻבָּן בְּרֶשַׁע. אֲתִיבִין: וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ
(שופטים י״ז:א׳), לְפִי שֶׁהָיָה מְקַבֵּל אוֹרְחִים נִכְתַּב שְׁמוֹ כְּשֵׁם הַצַּדִּיקִים. אֲתִיבִין מִבְּנֵי שְׁמוּאֵל: וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה
(שמואל א ח׳:ב׳), רַבָּנִין אָמְרֵי מַה זֶּה רָשָׁע אַף זֶה רָשָׁע, רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן לְבַסּוֹף עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, וּלְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ וַשְׁנִי
(דברי הימים א ו׳:י״ג), שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּלְכָךְ זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דְּבַר ה׳ אֲשֶׁר הָיָה אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל
(יואל א׳:א׳), זֶה שְׁמוּאֵל. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתוּאֵל, שֶׁפִּתָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּתוֹ. מָנוֹחַ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מָנוֹחַ, שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִמּוֹ מַלְאָךְ, וְהַנְּבוּאָה נִקְרֵאת מְנוּחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה
(ירמיהו נ״א:נ״ט), מְלַמֵּד שֶׁזָּכָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמָה דְתֵימָא: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳
(ישעיהו י״א:ב׳). וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה
(שופטים י״ג:ב׳), מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַחֲלֹקֶת בֵּין מָנוֹחַ לְאִשְׁתּוֹ, הוּא אוֹמֵר לָהּ אַתְּ עֲקָרָה וּלְכָךְ אֵינֵךְ יוֹלֶדֶת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ אַתְּ עָקָר וּלְכָךְ לֹא יָלַדְתִּי. לֹא הָיָה מָנוֹחַ עָקָר: וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה׳ אֶל הָאִשָּׁה
(שופטים י״ג:ג׳), מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל מָנוֹחַ צַדֶּקֶת הָיְתָה שֶׁזָּכְתָה לְדַבֵּר עִמָּה מַלְאָךְ, וְלָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּינָהּ לְבֵין בַּעֲלָהּ, וּלְהוֹדִיעָהּ שֶׁהִיא עֲקָרָה, וְהִיא מוֹנַעַת הַהֵרָיוֹן וְלֹא בַּעֲלָהּ, לְכָךְ דִּבֶּר עִמָּהּ. וּלְפִי שֶׁרָאֲתָה בַּמַּלְאָךְ נִקְרֵאת שְׁמָה הַצְּלֶלְפּוֹנִי, שֶׁהִיא פּוֹנָה בַּמַּלְאָךְ, וְאֵין צְלֶל אֶלָּא מַלְאָךְ, כְּמָה דְתֵימָא: כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי
(בראשית י״ט:ח׳). לְהַלָּן שֶׁהָיָה לוֹט צַדִּיק יוֹתֵר מֵאִשְׁתּוֹ בָּאוּ הַמַּלְאָכִים בְּצֵל קוֹרָתוֹ וְלֹא בְּצֵל קוֹרָתָהּ, בְּרַם הָכָא שֶׁבָּא הַמַּלְאָךְ אֶצְלָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת, לְכָךְ נִקְרָאת הַצְלֶל. לָמָּה נֶאֱמַר הַצְלֶל, וְלֹא אָמַר הַצֵּל, לְפִי שֶׁשְּׁתֵי פְּעָמִים נִרְאָה לָהּ לָאִשָּׁה, אַחַת בָּעִיר וְאַחַת בַּשָּׂדֶה. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ
(שופטים י״ג:ג׳), הוֹדִיעָהּ שֶׁהִיא עֲקָרָה וּלְכָךְ לֹא יָלְדָה, כְּדֵי לָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּינָהּ לְבֵין בַּעֲלָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה מִתְרַעֶמֶת עַל מָנוֹחַ בַּעֲלָהּ עַל שֶׁלֹא הָיְתָה יוֹלֶדֶת. וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן
(שופטים י״ג:ג׳), מִכָּאן וָאֵילָךְ אַתְּ תְּקַבְּלִי הֵרָיוֹן וְתֵלְדִי בֵּן. וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא
(שופטים י״ג:ד׳), הִזְהִירָהּ שֶׁלֹא תִשְׁתֶּה חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים, שֶׁאֵלּוּ אֵינָם אֶלָּא מִשְׁמֶרֶת לַיַּיִן כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹא הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן, לְכָךְ אֲסָרָן עָלָיו הַכָּתוּב. וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר
(שופטים י״ג:ד׳), כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּמָה דְתֵימָא: מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר
(במדבר ו׳:ג׳). וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא
(שופטים י״ג:ד׳), וְאֵין טָמֵא אֶלָּא אִסּוּר, שֶׁהַתּוֹרָה הִזְהִירָה לְנָזִיר שֶׁלֹא לֶאֱכֹל כְּלוּם.
[ו] אַתְּ מוֹצֵא שֶׁרָמַז משֶׁה בְּפָרָשָׁה זוֹ לִנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר כָּתוּב בִּנְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁלֹא רָמְזוֹ משֶׁה בַּתּוֹרָה, אִישׁ זֶה הָיָה הַמַּלְאָךְ שֶׁבָּא לְהַזִּיר אֶת שִׁמְשׁוֹן שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, כְּמָה דְתֵימָא: הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶל הָאִשָּׁה
(שופטים י״ג:י״א), מַהוּ: וַיֹּאמֶר אָנִי
(שופטים י״ג:י״א), אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אַתָּה חוֹשֵׁב בִּי שֶׁאֲנִי אִישׁ, וַאֲנִי אֵינִי אִישׁ אֶלָּא אֲנִי מַלְאָךְ. וְדִכְוָתֵיהּ: אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו וַיֹּאמֶר אָנִי
(בראשית כ״ז:כ״ד), אֵינִי עֵשָׂו אֶלָּא יַעֲקֹב. אוֹ אִשָּׁה, שֶׁלֹא נִרְאָה תְּחִלָּה אֶלָּא לָאִשָּׁה, כִּי יַפְלִא, שֶׁשֵּׁם שְׁמוֹ פֶּלִאי.
לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִיר לַה׳ – כְּמָה דִכְתִיב: כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר
(שופטים י״ג:ה׳).
[ז] דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳ – תָּנֵי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת וְאֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים נוֹדְרִים נְזִירוּת. וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְרַבּוֹת אֶת הָעֲבָדִים. אִישׁ וְלֹא קָטָן, אוֹ אִשָּׁה, לַעֲשׂוֹת הַנָּשִׁים כַּאֲנָשִׁים, וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ הַכּוּתִים אֵין לָהֶם נְזִירוּת נָשִׁים וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶם נְזִירוּת, חוֹמֶר בְּנָשִׁים מִבַּעֲבָדִים שֶׁהוּא כּוֹפֶה עַבְדּוֹ וְאֵינוֹ כּוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ, חוֹמֶר בַּעֲבָדִים מִבְּנָשִׁים שֶׁהוּא מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מֵפֵר אֶת נִדְרֵי עַבְדּוֹ. הֵפֵר לְאִשְׁתּוֹ הֵפֵר עוֹלָמִית, הֵפֵר לְעַבְדּוֹ, יָצָא לַחֵרוּת מַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ, עָבַר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא יִשְׁתֶּה וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִשְׁתֶּה. כִּי יַפְלִא, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַפְלוֹת, מִכָּאן אָמְרוּ: מֻפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ נְדָרָיו קַיָּמִין.
דָּבָר אַחֵר: כִּי יַפְלִא – כְּשֶׁיִּפְרוֹשׁ לִנְדֹּר, פְּרַט לִמְהַרְהֵר בַּלֵּב.
לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר – לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה׳ אוֹ הִשָּׁבַע וגו׳
(במדבר ל׳:ג׳), שֶׁאִם נָדַר יוֹם אֶחָד, אָסוּר יוֹם אֶחָד, שְׁנַיִם, אָסוּר שְׁנַיִם, מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁנָּדַר, מֵאוֹתוֹ הַמִּין אָסוּר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בִּנְזִירוּת כֵּן, לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁאִם נָדַר יוֹם אֶחָד אוֹ שָׁעָה אַחַת אָסוּר שְׁלשִׁים יוֹם לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִטַּמָּא לַמֵּתִים וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת.
לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר – לָמָּה כְּתִיב כָּאן נֶדֶר, לַעֲשׂוֹת נְזִירוּת כַּנְּדָרִים, מַה בַּנְּדָרִים עוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר, אַף בַּנְּזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֵן, וּמַה בַּנְּדָרִים הָאָב מֵפֵר נִדְרֵי בִּתּוֹ וְהָאִישׁ מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ, אַף בִּנְזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֵן.
נָזִיר לְהַזִּיר – לַעֲשׂוֹת כִּנּוּי נְזִירוּת כַּנְּזִירוּת, הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִּיק נָזִיחַ פָּזִיחַ, הֲרֵי זֶה נָזִיר. לְהַזִּיר, יָכוֹל שֶׁיַּזִּיר אֶת אֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר נָזִיר, אֶת עַצְמוֹ מַזִּיר וְאֵין מַזִּיר אֶת אֲחֵרִים, אֲבָל הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נָזִיר לְהַזִּיר – מִכָּאן שֶׁאָדָם קוֹבֵעַ עָלָיו נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ. לְהַזִּיר לַה׳, שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אָמַר מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר אֶלָּא אֶחָד, פַּעַם אַחַת עָלָה אֵלַי אֶחָד מִן הַדָּרוֹם וּרְאִיתִיו אַדְמוֹנִי וִיפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים מְסֻדָּרוֹת תִּלִּים תִּלִּים, אָמַרְתִּי לוֹ מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית אֶת הַשֵּׂעָר הַנָּאֶה הַזֶּה. נָם לִי: רַבִּי, רוֹעֶה הָיִיתִי בְּעִירִי וְהָלַכְתִּי לְמַלֵּא אֶת הַנִּיאוּב מִן הַמַּעְיָן, וְרָאִיתִי אֶת הַבּוּבְיָא שֶׁלִּי בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּפָחַז יִצְרִי עָלַי וּבִקֵּשׁ לְאַבְּדֵנִי מִן הָעוֹלָם, אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, שֶׁל עָפָר, שֶׁל רִמָּה, וְשֶׁל תּוֹלֵעָה הוּא, עָלַי לְהַקְדִּישְׁךָ לַשָּׁמַיִם וּלְגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמַיִם. וְהִרְכַּנְתִּי אֶת רֹאשִׁי וּנְשַׁקְתִּיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ עוֹשֵׂי רְצוֹן הַמָּקוֹם בְּיִשְׂרָאֵל, עָלֶיךָ אָמַר הַכָּתוּב לְהַזִּיר לַה׳. רַבִּי מוֹנָא בָּעֵי, לָמָּה לֹא הָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אוֹכֵל אֲשַׁם נָזִיר, אִם תֹּאמַר מִפְּנֵי שֶׁנָּזִיר חוֹטֵא הוּא עַל שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, וְכִי לֹא אָכַל שִׁמְעוֹן הַצַּדִיק חַטַּאת חֵלֶב אוֹ חַטַּאת דָּם מִיָּמָיו, סָבוּר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ הַקְּפָדָה הֵם נוֹדְרִים בְּנָזִיר, וְכֵיוָן שֶׁהֵם נוֹדְרִים מִתּוֹךְ הַקְּפָדָה סוֹפָן לִתְהוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהוּא תּוֹהֶה נַעֲשׂוּ קָרְבְּנוֹתָיו כְּשׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה. וְזֶה מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת נָדַר וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִים.