When you sit to eat with a ruler, consider diligently what is before you.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
(א-ג) פירשתי בלעך, גרונך, מלשון התרגום1. ובעל נפש, תאוה, בודדת. וכזבים, בלתי תמידי, כמו אשר לא יכזבו מימיו2, וכל האדם כזב3. וענין פרשה זו להזהיר שלא להרגיל את הנפש למה שלא יתמיד, כגון מי שהזמינו המלך על שלחנו אל ירבה מן המאכלים כדי שלא יורגל לכך וכאשר יחסר לו יבקשהו שלא בהתר ושלא כדרכו. וכן אם מסרו לו4 עבודתם אל יפריז ברוחים מן הסבה הזו. וכך כל הנאה כולה אין ראוי להתמיד בה. וקל וחומר כל עניני העולם הזה ביחס לגמול העולם הבא. וזה מלבד מה שיגיעהו מפגעי המלכות וקנאתם ותהפוכותיהם והתחקותם5 וכל הדומה לכך.
1. בתרגום שבשמוש חז״ל כגון סנהדרין יח ב ״יפח בלועך״ ועוד. אבל בתרגום המקרא הוא תרגום לחי.
2. ישעיה לח יא.
3. תהלים קטז יא.
4. המלכים, שבדרך כלל כל קבלני עבודת המלך מתעשרים.
5. עוקבים ומתחקים אחרי מצבו הכלכלי והתעשרותו ועלולים כל רגע להפוך קערתו על פיה. ובכל זה השוה אמו״ד מאמר י פ״ה מהדורתי עמ׳ רצו.
(א-ג) פסרת בלעך חלקך מן לגהֵ אלתרגום. ובעל נפש רגבה מפרד. וכזבים מקצר מת׳ל אשר לא יכזבו מימיו, וכל האדם כזב. וגרץ׳ הד׳ה אלקצה אלנהי ען תעוד אלנפס מא לא ידום, מת׳לא כמן דעאה אלמלך אלי טעאמה לא יסתכת׳ר מן אלטעאם ללא יאלפה פאד׳א הו קצר ענה טלבה מן גיר חלה ומן גיר ג׳התה.
וכד׳לך אן הם אסתעמלוה לא יסתכת׳ר אלכסב הם להד׳ה אלעלה. וכד׳לך כל לד׳ה מנקטעה ליס ינבגי אן תתבע. ואחרי לד׳לך אמור אלדניא ענד רג׳א אלאכ׳רה. הד׳א סוי מא ילחק מן אפאת אלמלוך ומן חסדהם ותקלבהם ותעקבהם ומא אשבה ד׳לך.
ללחום – לאכול.
בין תבין וגו׳ – תן לבך לדעת מי הוא אם עינו צרה או יפה.
If you sit down to dine Heb. ללחום, to eat.
you should understand well Give thought to know who he is, whether he is stingy or generous.
כי תשב ללחום את מושל בין תבין וגו׳ – כי תהיה באוכלי שולחן המלך ואנשי ביתו בין תבין וגו׳.
את – כמו מן. וכן כצאתי את העיר (שמות ט׳:כ״ט) מן העיר וביאור הענין בין תבין מאשר לפניך כי תשאל ותחקור על עבדי המלך אשר היו באוכלי שולחנו מלפני כן ויצאו משם ותדע ובחנת חלק היוצאים איזה מהם הצליח ונתרצה אל אדוניו ואיזה פסיד. והתבונן מה היה משפט האנשים ומעשיהם אז תשכיל במה יתרצה איש אל המלך ההוא ותשמר מכל הנהגה כי אם חפץ בה המלך.1
ויש לפרש: בין תבין היושבים לפניך – שלא תשב למעלה מן הנכבד והטוב ממך ותכיר המקום הראוי לך. בין תבין מענין ואבינה בעם ובכהנים (עזרא ח׳:ט״ו).
כי תשב ללחום את מושל – בעבור שזכר הקורבה למלכים יזכיר איך ראוי להתנהג עמם לפי התחלף מדותם, ושראוי לו לשמור פיו.
בין תבין את אשר לפניך – הוא המושל, שטבעו שנראין כאוהבים, ואינם אוהבים.
כי תשב ללחום את מושל – והוא מזון החכמה שיזונו בו עם המושל באדם והוא השכל הנה יקרא לך מהתישבותיך לקבל החכמה שתבין אח אשר לפניך.
את מושל בין – המסורת שלפנינו בעשרים וארבע גדו׳ מלאה בלבולים אבל במסרה כ״י כך מצאתי בן ג׳ ב׳ חסר וחד מלא וסימן אם בן הכות. דברי אגור בן יקה. בין תבין את אשר לפניך. וחד שבן לילה היה ובן לילה אבד. וכל בן נון דכוותא ועיין עוד מ״ש למעלה בסימן י״ד.
כי תשב ללחום – כאשר תשב לאכול לחם עם המושל בה הוא בעל הסעודה.
בין תבין – תן דעתך להבין את הדברים אשר לפניך להתבונן בהם אם עינו יפה או רעה.
(א-ג)את אשר לפניך – הוא המושל. התבונן תמיד לפני מי אתה עומד, כי המושל החכם בודק אותך באכילתך, ואם אתה רעבתן אתה אוכל סכינים, אתה גורם רעה לעצמך. לפיכך אל תתאו למטעמותיו כי הוא לחם כזבים – כי הוא רוצה לנסות אותך אם אתה להוט אחר התענוגים, ואז לא יבטח בך ולא יעלך למעלה רמה.
כי תשב ללחום את מושל – כשתשב לאכול לחם עם מושל, א] תבין מי היושב לפניך – ובל תשכח כי עם מושל אתה יושב, כי בשעת הסעודה ישכח לפעמים מוראו וכבודו ויתחייב בנפשו.
כי תשב וגו׳ – דומה למאמר חז״ל (אבות פרק ב׳ משנה ג׳) הוו זהירין ברשות וכו׳.
מושל – אדם יושב במצב רם.
בין תבין וגו׳ – שים אל לבך מדוע קראך עמו אל הלחם, בלי ספק לא היתה דעתו בלבד לכבדך, רק להנאת מה ממך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Put a knife to your throat, if you are a man given to appetite.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ושמת שכין בלועך – ר׳ שמעון בן אלעזר שדריה רבי מאיר לאתויי חמרא מבי כותאי, אשכחיה ההוא סבא אמר ליה ושמת שכין בלועך אם בעל נפש אתה, הלך רבי שמעון בן אלעזר וספר דברים לפני ר׳ מאיר וגזר עליהם. פשטיה דקרא במאי כתיב, בתלמיד היושב לפני רבו, דתנא ר׳ חייא כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך – אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם בין, ואם לאו תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך – אם בעל נפש אתה פרוש הימנו.
ושמת סכיןאבלועךב – בלחייך, אם ראית עינו צרה, ואל תאכל משלו.
אם בעל נפש אתה – אם רעבתן אתה ותאב לאכול, טוב לך לתחוב סכין בין שניך.
ורבותינו דרשוהו (בבלי חולין ו׳.) בתלמיד היושב לפני רבו, אם יודע בו שיחזיר לו תשובה ידקדק בשמועתו וישאל, ואם לאו ישתוק.
א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח המקרא שלנו: ״שכין״.
ב. כן בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״בלועך״.
and you shall put a knife into your jaw Heb. בלועך, into your jaw. If you see that he is stingy, do not eat of his [food].
if you are a man with a hearty appetite If you are a glutton and long to eat, it is better that you thrust a knife between your teeth. Our Sages expounded this as referring to a disciple sitting before his teacher. If he knows that his teacher will give him an answer for everything he asks, let him investigate the subtle points and ask concerning his tradition, but if not, let him keep his peace.
ושמת שכין בלעך וגו׳ – כאשר יבאו לפניך מיני מעדנים ויערבו לך אל תמלא כריסך מהם פן תשחית ותבלע כח האצטומכא הוא ראש החולאים כי הנמשך אחרי התענוגים יפרד מעל דרכי הנפש החכמה והנה כתיב: צדיק אוכל לשובע נפשו (משלי י״ג:כ״ה) ואמרו ז״ל: סעודתך הנאתך משוך ידך הימנה (בבלי גיטין ע׳.).
ושמת סכין בלֺעך – שרשו לוע, וטעמו בבית הבליעה, כי הבליעה וההשחתה קרובים בטעם, והכונה לכבוש יצרו מלאכול מה שיזיקהו, וזה על דרך משל שלא ישאוהו הכבוד להיות שורר בבית המלך.
ושמת סכין בלועך – שלא יאכל, וזכר הסכין, שהוא מוכן בידו לחתוך הלחם והבשר, כאלו אמר: אל תשלח ידך1 עם הסכין, לחתוך המזון לאכול, אבל שימהו בלועך, הוא תוך הפה ונשכהו בשניך, אם בעל נפש אתה, כלומר, אם אינך אבן וזה הפלגת דבור, אבל הכונה, אם בעל נפש בדעת אתה.
שכין – ידוע, בלועך בלחייך בעל נפש, בעל תאוה, כמו כי תאוה נפשך לאכול בשר.
ושמת – ב] מצוהו בל יאכל הרבה, בין מצד תאותו אם בעל נפש ובעל תאוה, אתה – אז תשים סכין בלחייך לעצור בל תאכל הרבה.
ושמת וגו׳ – תחת מטעמותיו כי בודאי תְּשַלְּמֵן לו ביוקר.
אם בעל נפש אתה – אם באמת אתה חש לכבודך.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Don't be desirous of his dainties, seeing they are deceitful food.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אל תתאו למטעמותיו – אלא פרוש הימנו ולך לפני רב הגון ולא תביישהו לשאל והוא לא ידע להשיב.
Do not desire his delicacies but leave him and go [to study] before a competent teacher, and do not embarrass him with questions, since he does not know what to answer.
אל תתאו למטעמותיו – יזהיר שלא ישתדל אדם להיות באוכלי שולחן המלך התאות המעדנים.
והוא לחם כזבים – מלשון אשר לא יכזבו מימיו (ישעיהו נ״ח:י״א). וביאור הענין כי אם ישב איש עמו ימים אחדים1 משם יפרד אחרי כן ויבקש הרגל התענוגים וישחית ממונו ויורש כענין שנאמר: וסובא וזולל יורש (משלי כ״ג:כ״א). ונתכוון למנוע הקריבה אל הרשות מפני שאמרו ז״ל שהוא מהדברים שמעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו.2
2. בנוסח שלנו בבבלי עירובין מ״א: ת״ר ג׳ דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו אלו הן עכו״ם ורוח רעה ודקדוקי עניות. ג׳ אין רואין פני גיהנים אלו הן דקדוקי עניות וחולי מעיים והרשות ע״כ. וראה בתוספות פירוש ר׳ חננאל.
אל תתאו – והוא לחם כזבים, כאמרם ז״ל: נראים כאוהבים בשעת הנאתן (משנה אבות ב׳:ג׳) ואין זה גזרה גמורה כוללת כמו: והוא יושב (משלי ב׳:כ״ט) אבל היה על צד התנאי.
אל תתאו למטעמותיו – ואם ישנם ערבים לפניך כי מזונו הוא לחם כזבים והבלים שאין בו תועלת והשארות כלל.
למטעמותיו – דברים מוטעמים ומשובחים כמו ועשה לי מטעמים (בראשית כ״ז:ז׳).
אל תתאו – אל תתאוה למאכליו המוטעמים וטובים.
והוא – ר״ל מאכלו כוזב בפעולתו כי דרך המאכל להבריא גוף האדם ולא כן הבא מבעל עין הרע.
אל – בין מצד המטעמים בעצמם אל תתאו למטעמותיו – ומבאר הטעם כי הוא לחם כזבים – כי המושל אינו נותן לך בעבורך לא להנאתך ולכלכלך ולא לכבדך, רק להנאתו, ואינו לחם אמתי, רק היא הכנה אל מה שיגולל עליך ויבקש ממך, וכ״ז הוא משל אל המושל אשר באדם, שהוא יצרו המתאוה וכח המתעורר המושל בגויה, שכינה אותו בקהלת בשם מלך זקן וכסיל, והוא המזמין את האדם האמתי שהם כחות שכלו, לאכול בלחמו, וצריך לדעת מי היושב לפניו, ולהשמר מפתויו, בין שלא להרחיב את נפשו המתאוה, לפרוץ גבול, בין שלא לתאו לריבוי המטעמים רק המזון ההכרחי, כי הוא לחם כזבים ואינו לחם המיוחד אל הנפש ואל האדם מצד שהוא אדם, רק מצד בהמותו.
למטעמותיו – אולי בא בסימן הנקבות להוראת בזיון.
כזבים – מקור כזב הוא כְּזָב, כמים זבים ואינם, כן כבודו שהוא מכבדך לשעה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Don't weary yourself to be rich. In your wisdom, show restraint.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
(ד-ה) הזהירנו מן הלהיטות על העולם, כי כל הונו ועשרו אינו מתמיד, כמו שהמשילו לנשר לפי שהוא הגבוה והמהיר לעוף מכל העופות, ולפי שהוא הגדול שבהם. וענין הגודל שהרמאי עלול לקחת מעט מעט ויכלה בבת אחת. וענין המהירות שהוא לוקח במשך זמן ויאבד ממנו בעת אחת. וענין הגובה חומר העון והעונש עליו. ואמרו מבינתך חדל, המעט מן ההבנה הזו והוסף בזולתה, כלומר עניני הטוהר והצדק שהם קיימים ואינם כלים1, ואף מתחדשים כנוצת הנשר שנאמר וקוי ה׳ יחליפו כח2.
1. וכעין צואת חז״ל הוי מעט עוסק ועסוק בתורה, אבות פ״ד מ״י.
2. ישעיה מ לא.
(ד-ה) נהאנא ען אלחרץ׳ עלי אלדניא, פאן ג׳מיע יסארהא וגנאהא לא ידום, כמא מת׳לה באלנסר לאנה אעלי אלטיור ואסרעה טיראנא ולאנה אעטמהא, פמוצ׳ע אלעט׳ם אן אלכאין יכאד יאכ׳ד׳ יסירא יסירא והו יד׳הב ג׳מלה. ומוצ׳ע אלסרעה אנה יאכ׳ד׳ פי מדה ויד׳הב מנה פי וקת ואחד. ומכאן אלעלו עט׳ם אלוזר ואלבלייה עליה. וקולה מבינתך חדל אנקץ מן הד׳א אלפהם וזד פי גירה, יעני אבואב אלבר ואלצלאח אלתי תת׳בת פלא תזול, בל תתג׳דד כריש אלנסר כקולה וקוי ה׳ יחליפו כח.
אל תיגע להעשיר – לעשות גירסא חבילות חבילות, כי סוף שתשכחנה.
Do not weary yourself to grow rich To make your learning into bundles because you will ultimately forget it.
אל תיגע להעשיר וגו׳ – אם תשיג למחייתך ודי סיפוקך במלאכתך בטורח בינוני אל תיגע את נפשך ואל תעמול יותר מדי סיפוקך כדי להתעשר.
מבינתך חדל – כי אין העושר תלוי בחריצות בלתי בגזירת השם ית׳. והנה יתכן שתיגע יום ולילה ולא תתעשר וחדל מבינתך אם תדמה בנפשך לפי שכלך כי באמת תתעשר, ואל בינתך אל תשען (משלי ג׳:ה׳) אם כן איפה למה תכלה כחך על הספק.
אל תיגע להעשיר – הטעם כי הטרדה בפעולת המלכות תמנעך מהלימוד.
מבינתך חדל – זאת הבינה, הוא מְבַקְשַׁת חשבונות רבים, בו רמז לעושר.
אל תיגע להעשיר – אחר שמצאת מה שיספיק לך כי זה ימנע לך מבינתך בסבת כלוי זמנך בענין העושר בהפך המכוון מענין העושר כי המכוון בו הוא שיהיה בו עזר לאדם אל שיהיה לבו פנוי בבקשת החכמה והבינה.
להעשיר – הלמ״ד בגעיא.
תיגע – מלשון יגיעה.
אל תיגע – להרבות עסק להרבות הון.
מבינתך חדל – ר״ל אם מבלי עצתי חדל מזה מבינת עצמך כי מה תועלת במרבית ההון.
מבינתך הדל – כמו חדלו לכם מן האדם (ישעיהו ב׳:כ״ב), עיין שם פירושי.
אל תיגע להעשיר – אחר שצוה בל ימשך אחר כח המתאוה לאכילה ולעידון, צוה לבל ימשך אחר קיבוץ העושר, שעי״כ יעזוב מלהתבונן בתורה, וז״ש אל תיגע להעשיר – שעי״כ תחדל מבינתך – כי לא כל המרבה בסחורה מחכים, ולא מעבר לים היא כמ״ש חז״ל, ומפרש.
מבינתך – מתוך הבין והשכיל חדל מיגיעך להפיק עושר, ואל תמתין לחדול עד כי תנסה כי תקותך נכזבה; ושד״ל פירשו כמו חדלו לכם מן האדם (ישעיה ב׳:כ״ב) חדל מבטוח בבינתך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Why do you set your eyes on that which is not? For it certainly sprouts wings like an eagle and flies in the sky.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
התעיף עיניך בו ואיננו, כי עשה יעשה לו כנפים – אמר רבי ישמעאל: שלושה הן שחזרו למקומן: תורה, וישראל, כסף וזהב: ישראל היו מעבר הנהר, דכתיב: ״ויאמר יהושע אל כל העם: כה אמר ה׳ אלהי ישראל: בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם״ (יהושע כ״ד:ב׳), ומניין שחזרו למקומם? שנאמר: ״בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה׳ ״ (ירמיהו כ״ז:כ״ב). כסף וזהב היו מארץ מצרים, שנאמר: ״ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב״ (שמות ג׳:כ״ב), ומניין שחזרו למקומן? שנאמר: ״ויעל שישק מלך מצרים על ירושלים ויקח את אוצרות בית ה׳ ואת אוצרות בית המלך את הכל לקח, ויקח את מגני הזהב אשר עשה שלמה״ (דברי הימים ב י״ב:ט׳). תורה היתה מן השמים, שנאמר: ״מן השמים השמיעך את קולו וגו׳ ״ (דברים ד׳:ל״ו), כיוון שחטא ישראל במעשה העגל, נשתברו הלוחות ופרח הכתב למקומו, שנאמר ״התעיף עיניך בו ואיננו, כי עשה יעשה לו כנפיים, כנשר יעוף השמים״. אמר רבי יוחנן: אף על פי שנשתברו הלוחות, חזרו ונתחדשו להם, שנאמר: ״בעת ההיא אמר ה׳ אליי: פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, ועלה אליי ההרה, ועשית לך ארון עץ״ (דברים י׳:א׳). ומה שכתב בראשונים כתב באחרונים, שנאמר: ״ויכתוב על הלוחות כמכתב הראשון את עשרת הדברים וגו׳ ״ (דברים י׳:ד׳). רבי אליעזר שאל את רבי יהושע, אמר לו: רבי, הלוחות הראשונים אימתי ניתנו להם לישראל? אמר לו: ביום הכיפורים. אמר לו: ראיה מניין? אמר לו: כשם שעשה בראשונה ארבעים יום, כך עשה בשניה ארבעים יום. אמר לו: מנה מיום שנשתברו הלוחות עד יום הכיפורים, נמצא שמונים יום! [אמר לו:] ארבעים שהמתין בארץ, וארבעים שעלה לשמים וירד. אמר לו: רבי, מקרא זה מאי פירושו: ״זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין לשבעה, שתו ואין לשכרה, לבוש ואין לחום לו, והמשתכר משתכר אל צרור נקוב״ (חגי א׳:ו׳)? [אמר לו:] זרעתם הרבה והבא מעט – משבטל העומר; אכול ואין לשבעה – משבטל לחם הפנים; שתו ואין לשכרה – משבטלו הנסכים; לבוש ואין לחום לו – משבטלו בגדי הכונה; והמשתכר משתכר אל צרור נקוב – משבטלו שקלים. ועוד אמר לו: רבי, המקרא הזה מהו פירושו: ״כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים, כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אוכל, גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים״ (חבקוק ג׳:י״ז)? [אמר לו:] כי תאנה לא תפרח – משבטלו הביכורים, ואין יבול בגפנים – משבטלו הנסכים ונסכי יין, כחש מעשה זית – משבטל שמן המאור ושמן המשחה, ושדמות לא עשה אוכל – משבטלו התמידין והמוספין, גזר ממכלה צאן – משבטלו הקרבנות, ואין בקר ברפתים – משבטלו זבחי שלמים, אבל למחר, כשייבנה בית המקדש במהרה בימינו, מהו אומר?: ״ונבנתה עיר על תלה, וארמון על משפטו ישב, ויצא מהם תודה וקול משחקים״ (ירמיהו ל׳:י״ח), וכתוב: ״אלהים ה׳ חילי, וישם רגליי כאיילות ועל במותיי ידריכני, למנצח בנגינותיי״ (חבקוק ג׳:י״ט).
התעיף עיניך בו ואיננו – אמר הקב״ה בעולם הזה ישראל למדין תורה מבשר ודם על ידי משה שהוא בשר ודם וכשם שבשר ודם עובר מן העולם אף למודו עובר שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו, אבל לעתיד לבא אין ישראל למדין אלא מפי שנאמר וכל בניך למודי י״י, וכן הוא אומר לא ילמדו עוד איש את אחיו, וכשם שהאלהים חי וקיים לעולם כך למודו מה שישראל למדין הימנו אינן שוכחים לעולם.
פאנה מהמא עינאך תמקלה חתי ליס הו, בל יציר לה אג׳נחה, כאלנסר יטיר פי אלסמא.
התעיף, כי עד שאתה מעיף עיניך בו והנה איננו, אלא יעשה לו כנפים כנשר יעוף בשמים.
Should you blink your eyes at it The moment you blink your eyes to close them, that study will no longer be found with you.
התעיף – like "and you shall fold" (Shemot 26:9), which Onkelos renders: ותעיף.
התעיף עינך בו ואיננו – 1עוד יסתפק בענין העושר בשגם אם תגיע אל העושר אולי לא יתקיים בידך ולא ימשך כי יאבד כהרף עין. ה״א התעיף לקיום הדבר וכן הנגלה נגליתי (שמואל א ב׳:כ״ז) הנקל לכתו (מלכים א ט״ז:ל״א). ונסמכו שני הפסוקים האלה לענין של מעלה להזהר שלא ישתדל אדם ללכת אחרי המלך להתעשר.
התעיף – ענינו כמו ארץ עפתה (איוב י׳:כ״ב) שהוא מטעם חושך, וטעמו בעצמו, ויש מי שפירשו היפך זה, לשון הברקה ויהיה טעמו בעוד שאתה מביט אליו יתעלם.
התעיף עיניך בו ואיננו – ומה בצע בענין העושר הנה כמו השיעור המועט מהזמן שתוכל להגיע ראותך בו יסור העושר כי בקלה שבסבות יסור ימצאו סבות רבות מעירות העושר כי העושר בעצמו יסור ויעשה לו כנפים לעוף בהם מבית העשיר לזולתו כקלות הנשר לעוף בשמים, אחר שהזהירנו מללחם עם רב התאוה הזהירנו שלא ילחם את לחם הכילי ואמר אל תלחם את לחם רע עין שתרע עינו במה שתאכל ממנו ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו דבר המזון הזה שיקשה לו מאד אכלך ממנו ואע״פ שיאמר בפיו אכול ושתה כן הלחם שאכלת ממנו יקשה לו להתערב במעיך ויבקש לצאת דרך ההיא ותשחית דבריך הנעימים שתדבר עמו על שלחנו, והנה ידמה והוא הנכון שקרא רע עין מי שיש לו עיון רע וכוזב בדעות ולזה אמר שלא יתאווה למטעמותיו כי אין מדרך הכילי שיעשה מטעמים ואמר זה כי הנחוחיו בהתחלות ובשרשים ערבות מאד לאיש שיערב לו ההנאות בהנאות הגוף כמו שזכרנו במה שקדם והוא מבואר שלב המזון הזה אינו עמך כי הוא כלו כזבים והבלים והוא יסבב שמה שאכלת פתך אכלת מפתך הטוב תקיאנה ותשחית דבריך הנעימים אשר גדלת על האמנתם ואמר שלחם האיש הרע העיון הוא כמו שער ופתח בנפשו שצריך שיעמוד פתוח תמיד כי מה שאחר ההתחלות ההם להיותו חולק על אלו ההתחלות והשרשים יצטרך שישיבהו תמיד אל ההתחלות ההם וידחקו להניח ענינו באופן שלא יחלוק על מה שהטביעהו והפך זה הוא בשרשים ובהתחלות אמתיות כי מה שאחר ההתחלות יעיד על אמות ההתחלות ולזה אמר כי ההתחלה הכוזבת והיא לחם רע עין היא כמו שער ופתח והנה הוא יאמר לך אכול ושחה בקניניך ההתחלה הזאת והיא הישירך אל מה שאחר ההתחלה ולב זאת ההתחלה אינו עמך להישירך אל מה שאחר ההתחלה.
התעוף – התעיף. קרי.
ואיננו – הוא״ו בגעיא בס״ס.
ועיף – יעוף בספרים מדוייקים מלא וא״ו וכן מסו׳ יחזקאל ב׳ נמסר ה״א אכול מלא וזה אחד מהם.
התעיף – מלשון עפיפה ותנועה.
התעיף – ר״ל מה בצע בעושר וכי הוא דבר המתקיים הלא פעמים אבוד בשעה קלה עודך מנענע עינך להסתכל בו ואיננו כי פתאום יאבד וכאלו עשה לעצמו כנפים לעוף ממך חיש מהר כנשר הזה הממהר לעוף לצד השמים ונכסה מהעין.
התעוף עיניך בו ואיננו – כי הבינה שלך, צריך אתה שלא להעלים עיניך רגע ממנה, כי הוא דומה כעוף כנף אשר ביד האדם, שברגע יפנה ממנו יעוף למעלה, כן השכלת האדם והתבונה, אם יתעלם ממנו רגע יעוף ממנו, כי אינו מתעורר מעצמו רק ברוב שקידה והשתדלות, וז״ש שאם תעיף עיניך שתתן העפעף על העין, אז בינתך איננו, כי יעשה לו כנפים לעוף ממך, וכ״פ חז״ל ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו.
התעיף – הנכון כרש״י, וכפלת (פרשת תרומה) מתורגם ותיעוף, ומזה מגלה עפה (זכריה ה׳:א׳) כפולה, שד״ל; וגם מקור שם עוף מגזרה זו, לפי שמכפיל כנפיו על גופו ומסתירו במקצת (כנף בלשון ארמי סתר), וגם שרש עטף ושם עטלף (בתוספת למ״ד כמו שלאנן במקום שאנן) ממקור זה; א״כ התעיף ר״ל התכפול עפעפיך (עף־עף) זה על זה.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Don't eat the food of him who has a stingy eye, and don't crave his delicacies,
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳מצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אל תלחם את לחם רע עין – א״ר יהושע בן לוי כל הנהנה מצרי עין עובר בלאו שנאמר אל תלחם את לחם רע עין, רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו.
לא תטעם טעאם אלשחיח, ולא תתשהא אלואנה.
אל, אל תאכל מלחם הכילי ואל תתאוה למטעמיו.
(ו-ח) הזהיר מלאכול לחם הכילי, והודיע כי לנפש משיכה עדינה ואינה סובלת אוכל שאינו מלב טוב אלא מקיאה אותו אחר הבליעה. וכאשר אוכלת הלחם מתוך כנות הלב נהנית בו. וכך הדבור אם הוא נאמר מן הלב מתקבל על השומע, וזה מתכונות הנפש הנכבדה1.
1. ומוסב על הנפש. ואפשר לתרגם ״הנכבדות״ ומוסב על התכונות. והשוה אמו״ד מאמר י פ״ה מהדורתי עמ׳ רצז.
(ו-ח) נהי ען אכל טעאם אלשחיח, ואכ׳בר באן אלנפס להא מאכ׳ד׳ לטיף אנהא לא תקבל טעאמא מן גיר נייה בל תקד׳פה בעד אלגדב. ואד׳א אכלת אלטעאם מן צדק נייה הנאהא. וכד׳לך אלקול אד׳א הו קיל מן נייה קבלה אלסאמע, והד׳א מן כ׳צאל אלנפס אלשריפה.
אל תלחם את לחם רע עין – הטעם יפרש בפסוקים הבאים אחריו.
אל תלחם את לחם רע עין – הטעם אם הוא מושל או זולתו.
אל תלחם – אל תאכל לחם ולתוספת ביאור פירש ואמר את לחם וגו׳.
אל תלחם – כאן מדבר ברע עין, ולא במושל כמו למעלה א׳-ג׳. והפסוקים קרובים ועניניהם רחוקים מאד.
אל תלחם – גם בזה בא דרך משל, שאמר שלא יאכל לחם של רע עין, וגם למטעמים שלו לא יתאו.
אל תלחם וגו׳ – על פסוק א׳-ג׳ כתב שד״ל ״המושל החכם בודק אותך באכילתך, ואם רעבתן אתה, אתה אוכל סכינים, כלו׳ גורם רעה לעצמך כי אז לא יבטח בך ולא יעלך למעלה רמה;״ ועל פסוק זה כתב ״כאן מדבר ברע עין ולא במושל כמו למעלה, והפסוקים קרובים ועניניהם רחוקים מאד״ עכ״ל; ולדעתנו הם ענין אחד, ופעם תלה שלמה הדבר במושל ופעם ברע עין, ועיין מה שאכתוב בע״ה על סימן כ״ה פסוק א׳; ומ״מ קצת הפרש יש ביניהם, והראשון הוא כאומר אל תהי להוט אחר הכבוד, והשני כאומר אל תקבל מתנה ממי שלא ידעת כי נותנה לך בכל לב הא למדת אם ידעת שנותנה לך בכל לב, וגם אינו מזיק לנכסיו בתתו אותה לך קבלה; וכן אמרו רז״ל הרוצה ליהנות יהנה כאלישע (תלמוד בבלי ברכות ד׳ יו״ד).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳מצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
for as he thinks about the cost, so he is. "Eat and drink!" he says to you, but his heart is not with you.
א. כֶּ֫ן־ה֥וּא =א (במקף) • דפוסים=כֶּ֫ן ה֥וּא
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳מצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כי כמו שָעַֽר בנפשו – שער זה נקוד חציו קמץא וטעמו למטה, על כרחי לשון פעל הוא ואינו שם דבר. שאם היה שם דבר היה נקוד כולו פתח וטעמו למעלה ככל שַֽעַר שבמקרא. כלומר כאילו שפך האוכל הזה מרה בנפשו של רע עין כן הוא.
א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220. בכ״י אוקספורד 165 נוסף כאן: ״וחציו פתח״.
ב. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 142. בפסוק: ״כתאנים״.
for it is as though it poured gall שער. This שער is vowelized half with a "patach" and half with a "kamatz," and the accent is at the end of the word; therefore, it is a verb and not a noun; for were it a noun, it would be [vowelized completely with] a "pattah" and the accent would be at the beginning of the word, like every שער in Scriptures. Its meaning is that it as though this food poured gall into the soul of this stingy man, so it is. gall Heb. שער, from the expression of: "the loathsome (השערים) figs" (Yirmeyahu 29:17), the bitter ones.
כי כמו שער בנפשו כן הוא וגו׳ – ענין כמו הוא כאשר, וכמוהו וכמו השחר עלה (בראשית י״ט:ט״ו) שער מלשון מאה שערים (בראשית כ״ו:י״ב) וענינו האומד והשיעור. וביאור הענין כאשר שער ואמד בנפשו כן הוא כמוני ר״ל כאשר שער ואמד טבעך ומדותיך כטבעו ומדתו אז יאמר לך אכול ושתה ולבו בל עמך ויקוה שלא תקבל דבריו ושלא תשמע אליו כי אמר בלבו שאתה צר עין כמוהו ודרכך לאמר לאנשים אכול ושתה ולבך בל עמהם וחושב כי גם אתה תשער אותו כנפשך וכמדותיך ותדע כי אינו אומר לך אכול ושתה על דעת שתשמע אליו על זאת. ועל זאת הוא סומך ומקוה ואומר אולי שלא תשמע לעשות כן.
כי כמו שער – הטעם כי אין האמת כמו שנראה מדבריו אבל כמו שדמה בנפשו.
שער – מלשון השערה ואומדן כמו מאה שערים (בראשית כ״ו:י״ב).
כמו שער – כמו המשער בעצמו דבר מה שאין בזה שום ממש כ״א דמיון ומחשבה בעלמא כן המאכיל הזה אף כי יאמר לך אכול ושתה הנה לבו בל עמך ולא יחפוץ שתאכל באמת ואין ממש בדבריו.
שער – שם. מענין תאנים השוערות, דבר מאוס ומזיק.
(ז-ח)כי כמו שער בנפשו כן הוא – שכבר בארו הטבעיים שניצוצות רעות יוצאים מעין הרע, ששרשם מפחיתת הנפש המביט ברעת עינו, והם כזיקי מות על הדבר המובט. וכבר הזכירו שבעל עין הרע הביט בקביעות על פת לחם ונמצא בו מות ומשכלת, ולז״א שהשער ר״ל דבר פגום ונמאס אשר נמצא בנפשו הפנימית כן הוא הלחם, שמקבל השער הזה ונעשה לחם הקלוקל, שיאמר לך אכל ושתה – שידמה לך שלא הכניס בו עין הרע, הן לבו בל עמך – עד שהאכילה תזיק לך עד שתקיא גם פתך אשר אכלת – ובמה שסיים ושחת דבריך הנעימים גלה לנו שדבר במשל על הלחם הנפשיי, שהם לימוד המושכלות שצריך להזהר בל ילחם לחם השכל מלחם רע עין, ועין טוב ועין רע בא על כל משפטי השכל השופט לטובה ולרעה, שבעל עין טוב ישפוט לטובה ובעל עה״ר ישפוט לרעה, והראיה מגבלת נגד כח השכל, והוא הכח שבו ישכיל בדברים שאין הבינה שולטת עליהם ובכללם חקי החכמה שלא יבינם בכח הבינה, וכן כל השגות העליונות בסוד השם הנעלמות מכל יצור ונשגבות מארח בינתם, לא נכתב אצלם לשון בינה רק לשון שכל כמו ולהשכיל באמתך, והנה בדברי בינות ישוו בם כל אדם, שכל מבין יבין על דרך אחד, ומי שחולק אינו מבין ומדמה שוא וכזב, משא״כ בכל הדברים שאינם בכח בינת האדם כמו דרכי החכמה ומנהגיה והידיעות העליונות, אינם אלא השכלות ונוכל להשכיל עליהם ע״פ דרכים רבים, וכל אדם ישכיל לפי מה שהוא אדם, החכם בארח חכמה והסכל בארח סכלות, ובעל עין טובה ישפוט כפי החכמה שהיא טובה בעצם, ובעל עין הרע ישפוט כפי דרך הסכלות, בל יתן מלחמו לדל, וכדומה, ועפ״ז צוה בל ילחם לחם רע עין, כי לימוד החכמה נמשל לאכילת לחם ומים כמ״ש בפסוק הוי כל צמא לכו למים, כי השער אשר בנפשו שלבו מלא ציורים רעים וזימת חטאת, כן הוא לחמו, והגם שיאמר לך אכול ושתה וידמה לך שמלמדך דברי חכמה, לבו בל עמך, שהלב הוא הכח המושל אינו עמך, כי אינו מושל ברוחו להכניע יצרי תאוותיו עד שגם פתך אשר אכלת ודברי חכמה שקבלת מכבר תקיאנה, ודבריך הנעימים תשחית.
שער – מהוראת שיעור בלשון חכמים, חשב הריוח שיבוא לו בשיעור מה שהוציא להאכילך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳מצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The morsel which you have eaten you shall vomit up, and lose your good words.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳מצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ושִחַתָ דבריך הנעימים – חִנוֹת שהחזקתו ודברת עמו דברים רכים, הכל איבדת.
your morsel that you ate in his house, you will ultimately vomit because of embarrassment.
and you will lose your sweet words The gratitude that you extended and spoke to him tender words – you lost everything.
פתך אכלת תקיאנה – בשבתך לאכול עמו תראה את פניו והנה איננו אליך בסבר פנים יפות ותכיר כי לבו בל עמך ופתך בעצבון תאכלנה ולא תטחון אותה האצטומכא כחוק הצורך ותקיאנה.
ושחת דבריך הנעימים – אם איש חכם אתה בתורה או בכל חכמה או בדרך ארץ ותדבר על שלחנו בדברי דעת וחכמה תשחית דבריך הנעימים כי יהיו עליו למשא כי לבו יעצב בקרבו על דבר אכלך עמו. ואמרו במוסרים אל תדבר עם איש אשר נעלו צר.
פתך אכלת – ושחת דבריך הנעימים – כי תעשה כדמות זה אל תספר נכוחות.
תקיאנה – אינו צווי אבל מאמר גוזר עתיד, כי ייעד לו שלמה, שלא ישאר במעיו, כי היא פת רעה ופת סובין.
ושחת דבריך הנעימים – הטעם, והנה כבר שחת דבריך הנעימים, כאשר דברת עמו על השלחן כאשר אכלת אתו, כי כן דרך כל אנשים מתקבצים בסעודה אחת, לדבר יחד, כאמרו: ועל שלחן אחד כזב ידברו (דניאל י״א:כ״ז) לכן הפליג שלמה ואמר: ראה כמה הפסדת בסעודה זו, כי פתך שאכלת הנה תקיאנה, ודבריך הנעימים שדברת באזנו מדברי חכמה ומוסר, כראוי לך, הנה שחת אותם, כמו שאמר החכם אל תמסרו חכמה למי שאינה מאנשיה כי תחמסוה ונמשך לזה בכלל: באזני כסיל אל תדבר כי יבוז וג׳ (משלי כ״ג:ט׳).
תקיאנה – הוא החזרת המאכל לחוץ וכן קיא צואה (ישעיהו כ״ח:ח׳).
פתך – הפת שנתן לך אשר אכלת סופה תקיאנה מגופך כי הביט עליך בעין רעה בעת אכלך והנה שחת דבריך הנעימים אשר דברת עמו רכות והחזקות טובה וחנות על האכילה כי למפרע היו בחנם הואיל ותקיא המאכל.
ושחת וגו׳ – דברי הודאתך היו לריק כי בודאי תשלם שכר אכילתך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳מצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Don't speak in the ears of a fool, for he will despise the wisdom of your words.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בחצ׳רהֵ אלאחמק לא תתכלם, במא יזרי באלמעקול מן כלאמך.
באזני, בנוכחות קל הדעת אל תדבר במה שיבוז למושכל מדבריך. תרגם כאן כסיל ״אחמק״ והוא קל הדעת, ואינו כשאר כסיל אך בפירושו כתב ״ג׳אהל״ ככל כסיל שבספר זה. והשוה גם אמו״ד מאמר א פ״ג ד״ה והשטה השלש עשרה.
לא מנע לגמרי מלדבר באזני הכסיל, אלא אמר ראוי לך שיהיה לך כמה סוגים מן הדבור, תעמיקהו עם הנבונים בשעור שיבינו, ותפשטהו עם הסכלים עד היכן שתגיע בינתם. וכשם שאם דברת עם החכמים בדברים פשוטים יזלזלו בך, כך אם תדבר בעומק עם מי שאינו חכם לא יבין אותם.
לם ימנע אלכלאם בחצ׳רהֵ אלג׳אהל אלבתה, ולכנה קאל ינבגי לך אן יכון לך צ׳רוב מן אלכלאם תעמקה מע אלעקלא בחית׳ יפהמון, ותבסטה מע אלג׳האל בחית יבלג פכרהם. וכמא אנך לו אכ׳ד׳ת מע אלעלמא פי אלבסיט אזרו בך, כד׳אך אן אכ׳ד׳ת מע מן ליס בעאלם פי אלעמיק לם יקף עליה.
באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך – לפי שהזכיר כי האיש אשר לבו עצב יהיו עליו הדברים למשא כמו צר העין בעת שיאכיל אחרים ואין ועל כן אין להאריך עמו בדברים בא להזהיר גם כן שלא ידבר אדם באזני כסיל בדברי חכמה כי לא יאהבם ויבוז להם. ולכבוד החכמה אין לדבר בדבריהם זולתי באזני מי שיאהבם ויחבבם. ואמרו במוסרים1 על הענין הזה אל תהיו כמשליכים הפנינים לפני החזירים.
אל תדבר – מה מדברי החכמה כי לחסרון דעתו יבזה מאמריך הנאמרים בהשכל.
כסיל – הוא הנלוז מחקי החכמה מפני תאותו כמ״ש בכ״מ.
לשכל – הבדלו מן בינה למעלה (כ״א ט״ז) שהשכל הוא כח חד שבו יעבור על דברים שאין הבינה שולטת, ובו יבין גם חקי החכמה, וע״כ נמצא ומשכילים בכל חכמה (דניאל א׳) ולא נמצא לשון בינו חכמה.
באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך – כבר התבאר שיש הבדל בין הכסיל ובין האויל, שהאויל מסתפק בחקי החכמה, אבל הכסיל לפעמים ידע חקי החכמה רק נלוז מהם מפני תאותו, ולכן האויל אם יש אפשרות לברר לו חקי החכמה במופת היה חוזר מאולתו, לא כן הכסיל, שבורח מן החכמה הגם שידע ערכה, מפני שחוסמת בפני תאותו. והנה חק החכמה א״א לברר במופתי התבונה, אבל ע״י השכל יוכלו להשכיל חקי החכמה, שהשכל הוא כח חד עובר גם על השכלת החכמה, ומי שהוא משכיל יוכל לדבר באזני האויל, שאם יוכל להשכיל אותו ישוב מאולתו, אבל לא לכסיל, כמ״ש לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת כמו שפרשתי שם, ולכן אמר באזני כסיל אל תדבר – כי גם לשכל מליך יבוז באשר אינו רוצה בחכמה והשכלה.
לשכל מליך – לדבריך גם כי דברי שכל ובינה הם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Don't move the ancient boundary stone. Don't encroach on the fields of the fatherless:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
(י-יא) הגבול הזה הם הגבולות והמצרים שעושים למגרשים ולשדות. הזהיר שלא לשנות מאומה מהן כדי שיכנס האדם משדה חברו לתוך שדהו, כמו שאמר ישעיה הוי מגיעי בית בבית1. ואחר כך אמר וכל שכן אם היו יתומים הרי העונש עליהם חמור כי ה׳ גואלם יריב ריבם, וכבר אמר שהוא יריב ריב כל עני בפסוק אל תגזל דל2, אלא שהיתום ואף על פי שהוא עשיר ה׳ יריב ריבו.
1. ישעיה ה ח.
2. לעיל כב כב.
(י-יא) הד׳א אלתכ׳ם אלחדוד ואלאותאד אלתי תג׳על ללאקרחה ואלמזארע. ובך׳ עלי תגייר שי מנהא לידכ׳ל אלמר מן צ׳יעהֵ גירה אלי צ׳יעתה, כקול ישעיה הוי מגיעי בית בבית.
ת׳ם קאל פכיף אן כאנוא יתאמי פאלעקובה ענהם אצעב לאן אללה ולייהם יכ׳צם ענהם, וקד כאן קאל אנה יכ׳צם ען כל פקיר פי פצל אל תגזל דל, ולכן אליתים ועלי אנה גני אללה יכ׳צם לה.
ובשדי יתומים – בלקט שכחה ופאה הראוי להם.
and...the fields of the orphans The gleanings, the forgotten sheaves, and the corner that is due them.
אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים וגו׳ – הנה הזהיר על גזלת העני שאין לו עוזר ואמר כי השם יריב ריבם.
אל תסג גבול עולם – לפי דעתי, שזה משל לבלתי מנוע הלימוד מההגון, אחר שצוה המניעה מהבלתי הגיון, וזה כי בעבור היות החכמה מוכנת ונתונה לכל מי שירצה, נקרא המונע למורה חומס וגוזל, ואמר החכם: אל תמסור חכמה למי שאינו ראוי פן תחמסוה, ואל תמניעה מאנשיה פן תחמסום.
אל תסג גבול – הקרקעות להשענך כי אשר תעשוק מהם הקרקע הם חלושים כי הם יתומים.
אל תסג – אל תחזיר לאחור סימן הגבול הנעשה מעולם לקחת מה מגבול רעך.
אל תבוא – לקצור תבואתם לעצמך בחשבך שאין לאל ידם לעמוד למולך.
אל תסג גבול עולם – כבר אמר (כ״ב כ״ח) אל תסג גבול עולם ושם פירשנוה, וכאן נלמד מענינו שמדבר מגבול העניים, וכן פירשו בספרא פ׳ קדושים שמדבר על הגוזל לקט שכחה ופאה, ופירשנו שם כי מושג גבול סותר אל מושג עולם, שהגבול הוא מה שיש לכל יחיד ויחיד ואינו גבול מיוחד אל כל העולם, רק יש גבול מיוחד אל כל העולם, שהוא הגבול המיוחד לעניים בכל העולם ללקט את מתנותיהם, וצוה בל יסיגו גבול הזה, וכן שלא יבא בשדה יתומים – ולא תאמר הלא כחם חלוש מלבא במשפט עמך, עז״א.
עולם – אשר גבלו ראשונים (פרשת שופטים) שנעלם ממך זמן חיותם על הארץ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Apply your heart to instruction, and your ears to the words of knowledge.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
(יב-יד) ענין הביאה כאן הטיה שהרי שתף בו אזנך. ולפי שידע שיש כאן1 תכונה נקראת החמלה, ובפרט מן האב על בנו, קבע כאן מה שיעמוד נגדה, ואמר, אם אתה חושש מלהכותו לחנכו פן ימות הרי לך בטחון משומר הנפשות שהחניך לא ימיתהו. ואם אתה חומל עליו מלראותו מצטער דע כי בצער המועט הזה הנשכח אתה מסלק צער שאינו נשכח, כגון ענשי בני אדם שלא ירצח ויגנוב וירשיע ואז ילקה בשוט וייאסר ויכלא ויתלה. ומענשי ה׳ שלא ימרה דברו ואז ינגעהו בעולם הזה בנגעים על דרך המופת, וישרפהו באש לעולם הבא.
1. בנפש האדם.
(יב-יד) מעני הביאה הנא תמייל למשארכתה אזנך. ולעלמה אן הנא כ׳לקא יקאל לה אלשפקה, וסימא מן אלאב עלי ולדה, את׳בת הנא מא יקאומה, פקאל, אן כנת תכ׳אף אן תצ׳רבה לתודבה פימות פלך אלאמאן מן חאפט׳ אלנפוס אן אלאדב לא יקתלה. ואן כנת תשפק אן תראה מולמא פאנת תסתדפע בהד׳א אלאלם אליסיר אלד׳י יזול אלאלאם אלתי לא תזול, מן עקובאת אלנאס ללא יקתל ויסרק ויפסק פיצ׳רב באלסוט ויחבס ויקתל ויצלב. ומן עקובהֵ אללה לא יעציה פיבליה פי אלדניא באלאפאת איה, ויצליה פי אלנאר פי אלאכ׳רה.
הביאה למוסר לבך ואזניך לאמרי דעת – הנה נתן ע״ה הלב למוסר והאוזן לאמרי דעת. וביאור הענין כי הלב הוא החפץ והתאוה כאשר ביארנוהו ברוב מקומות הספר והמוסר הוא דברי החכמה הצריכים לתיקון מעשה השומע ואמרי דעת ידיעת דברי החכמה שאינן צריכין לתיקון מעשה האיש הזה על כן אמר: הביאה למוסר לבך. כי כאשר תשמע המוסר תביא אליו חפצך ותאותך לקיים אותו ותשים לבך מיד להביא אל הפועל וכל עת שתשמע המוסר תתבונן אתה כי אתה חסר המדה הזאת ותסכים בלבך לעשותו. וכאשר תשמע אמרי דעת שאינם צריכין לתקון מעשיך רק להתחכם בהם ולדעת דברי חכמה תביא אליהם אזנך שתדעם.
הביאה למוסר – ליסר.
הביאה למוסר לבך – הביאך לבך לקנין המוסר והוא הפילוסופיא המדינית ואחר זה הישר אזנך לשמוע אמרי דעת החכמים הנבונים.
הביאה – הכנע לבך לשמוע אל המוסר ואזנך וגו׳.
למוסר, לאמרי דעת – עמ״ש (א׳ ב׳) על לדעת חכמה ומוסר.
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת – גם אם קבל אדם באזניו חקי החכמה מרבותיו, בכל זה אינו בטוח שילך בהם, כי ציורי התאוות סותרים ונלחמים עם חקי החכמה, והלב שהוא כח המושל בגויה, י״ל מלחמה פנימית, פעם ימשלו בו ציורי החכמה, פעם ימשלו בו ציורי התאוות, בפרט שחקי החכמה אין טעמם ידוע, והחכם נתן ע״ז עצה שיביא אזניו לאמרי דעת – שיקבל ג״כ דברי דעת שהם אשר קנו יודעים ע״י מושכלות ראשונות וע״פ החושים, שראו השגחת ה׳ בעולמו, ואיך ערך את העולם בחכמה, ומשלם לרע כרשעתו וסוף הגוף למות, וכדומה, ועי״כ יביא את לבו למוסר – שיירא מפחד העונש ומיראת ה׳ ורוממתו, שזה העוזר אל הלב למשול כפי חקי החכמה ולהכניע את התאוה, כמ״ש בכ״מ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
אל תמנע מנער מוסר – אל תשים לבך אם יצטער. אין לך לשום לב לכל צער שיסבול במוסר שבטך אחרי שלא ימות בו כי הנך מצילו בזאת מן המות כמו שיפרש בפסוק הבא אחריו.
אל תמנע מנער מוסר – מפני צעירות ימיו כי בהכאתך אותו בשבט תשמרנו שלא ימות מיתת הגוף בלא ימיו ושלא ימות החלק אשר בו שאפשר שישיג החיים הנצחיים.
מוסר – הכאת שבט מוסר.
כי תכנו – אם תכנו בשבט הלא לא ימות בזה ורק הוא צער בעלמא.
אל תמנע מנער מוסר – אולם הנער, הגם שא״א לו לקבל אמרי דעת, וא״א שיביא לבו למוסר ע״י אמרי דעת שיירא מעונש ה׳ ורוממותו, בכ״ז אל תמנע מאתו מוסר הראוי לנער – שהוא מוסר בשבט.
כי תכנו בשבט לא ימות ואין סכנה בהכאתו, וא״כ הדבר רחוק מהפסד וקרוב לשכר, כי.
Punish him with the rod, and save his soul from Sheol.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אתה בשבט תכנו ונפשו וגו׳ – הנה כי נקל הצער כנגד הריוח וההצלה.
אתה בשבט תכנו – הטעם אם תלקה גופו, תציל נפשו, וזה משאול.
ונפשו משאול תציל – אינו גהנם אבל הקבר והמות, כי על הסכל כתוב: למה תמות בלא עתך (קהלת ז׳:י״ז), כי אין הכרח שיהיה תציל לעולם, כי הגזרות מהם מציאיות, שהם זמניות זמן מה, כמו שידוע לבעלי ההגיון.
אתה בשבט תכנו – וחציל נפשו מההפסד והכליון והאבדון.
תכנו בשבט – הבי״ת רפויה.
משאול – מגיהנם.
אתה – הנה אתה תצערו בהכאת השבט ובזה תצילו מן השאול כי יכשיר מעשיו מוטב לו צער השבט מצער השאול.
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל שעל ידי כך תציל נפשו משאול מה שבהפך ימות מיתת הנפש.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
My son, if your heart is wise, then my heart will be glad, even mine.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני – א״ר יהודה אמר שמואל בשעה שתקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצאה בת קול ואמרה לו בני אם חכם לבך וגו׳.
אמר רב הונא בשם ר׳ אחא מנין אתה אומר שכל מי שיש לו בן והוא יגע בתורה שהקב״ה מתמלא עליו רחמים, תלמוד לומר בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני וכו׳ (כתוב בשמואל ברמז קמ״א).
יא בני אן תחכם קלבך, פרח קלבי אנא איצ׳א.
(טו-טז) שדל את בנו וגם את מי שמעמיד במקומו במדע ואמר לו, למד כי יש לי עליך חובות, האחד שתשיש את לבי ותשמחני, והנני אומר לך כי חכמתך שמחתי הגדולה, ולכן צרף אל המטרות אשר בגללן אתה משתדל בלמודים גם את הענין הזה. ואמר לו ענין אחר אם אני המועיל לך אני כך שמח, כל שכן אתה1 שראוי שתשמח פי כמה ממני.
1. שכל התועלת שלך היא.
(טו-טז) רגב ולדה ומן יקימה מקאמה פי אלעלם איצ׳א באן קאל לה, תעלם אן לי עליך חקוקא, אחדהא אן תטייב נפסי ותסרני, ואלעלם הוד׳א אקול לך אפצ׳ל סארי, פאצ׳ף אלי אלוג׳וה אלתי להא תענא באלעלם הד׳א אלוג׳ה איצ׳א. ויקול לה מעני אכ׳ר אד׳א כנת אנא אלמפידך הוד׳א אסר, פכיף אנת יגב אן תפרח אצ׳עאף ד׳לך.
בני אם חכם לבך ישמח לבי וגו׳ – ענין גם אני כאשר תשמח בחכמתך כמו שנאמר: פקודי השם ישרים משמחי לב (תהלים י״ט:ט׳) ישמח לבי גם אני.
וטעם גם אני – שכל חכם ישמח.
בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני – המישיר אותך אל השלימות.
אם חכם – כאשר יחכם לבך על כי תשמע אמרי אלה הנה אז ישמח לבי גם אני כשמחת לבבך הואיל ומידי באה לך החכמה.
חכם לבך – גדר לב חכם התבאר (י׳ ח׳), שהוא שציורי החכמה מושלים בלבו, ולבו מלא מהם.
בני – יספר מוסר שיאמר האב לבנו, שאם חכם לבך – כבר התבאר כי חכם לב הוא מי שחקי החכמה קבועים בלבו שהוא כח המושל שלו ומושלים על כל כחותיו, עד שלא ירימו עוד ציורי התאוות והיצר להתנשא, ושקטה המלחמה ברוחו, אם הגעת למדרגה זו שתהיה חכם לב, אז ישמח לבי גם אני – כי כבר אמר שבן חכם ישמח אב, ובכל זה עדיין אינו שמחת לב שהיא שמחה שלמה פנימית, כי עדן יוכל להתמוטט מחקי החכמה. אבל אם לבו חכם, שאז ישמח לבו בעמלו כי אין לו מלחמה עוד, כן ישמח גם לב אביו.
בני וגו׳ – ואמור להם לא מאכזריות לבי אני מכך רק להנאתך ולטובתך בראשונה, ואח״כ גם לשמחתי; ואין צורך להניח (כדברי פ׳יליפפזָאן) שגם כאן מתחלת אסיפת משלים חדשה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Yes, my heart will rejoice when your lips speak what is right.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
when your lips speak right things since your heart has grown wise.
ותעלוזנה כליותי וגו׳ – הלב ישמח בכל עת כי הלב מרגיש ומתעורר מכל האיברים ומדי דבר שפתיך מישרים תגדל השמחה עד שתעלוזנה גם כליותי.
ותעלוזנה כליותי – מחשבותי כשמעי כי תדברנה שפתיך מישרים בדבר החכמה.
ותעלזנה – העי״ן בחטף פתח.
ותעלוזנה – ענין שמחה כמו יעלזו חסידים (תהלים קמ״ט:ה׳).
כליותי – תאות השמחה היא בכליות.
בדבר – בעת ידברו שפתיך מישרים ליישר עוד את הזולת.
ותעלוזנה – פעל עלז מורה הריקוד מחמת רוב השמחה (ישעיהו ה׳).
מישרים – עי׳ גדרו למעלה (א׳ ג׳), שפתיך – מורה על הדעת, כנ״ל (י׳ כ׳).
ותעלוזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים – אולם אם תגיע למדרגה יותר גדולה, אל המישרים שהוא שתדע חקי היושר שהוא בבינה, עד שלא תצטרך כלל למלחמת הלב, כי היושר יהיה קנין בלבך. כפי מה שבארנו גדר שם ישר שהוא מי שטבעו נוטה אל היושר ומשיג בבינתו חקי היושר, עד ידע ממנו ידיעה ברורה שיוכל לדברו בשפתיו לאחרים, שמבואר אצלנו שהשפתים מציינים את הדעת, שמאשר יודע את היושר בדעת ברורה ידבר וילמד אותו לאחרים, אז תעלוזנה כליותי – שהיא מדרגה יותר גדולה משמחת הלב, אם מצד שהעליזה היא הריקוד מרוב שמחה, והוא הגלות השמחה בפועל, כמו שנגלו לבנו חקי היושר בפועל ללמד לאחרים, ואם מצד שהכליות יותר קרובים אל הפועל מן הלב, כמ״ש הלב חושב והכליות יועצות, והעצה היא אחרי המחשבה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
Don't let your heart envy sinners; but rather fear Hashem all the day long.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אל יקנא לבך בחטאים – א״ר יוחנן משום ר׳ שמעון בן יוחאי מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם, אם לחשך אדם לומר אל תתחר במרעים אל תקנא בעושי עולה, אמור לו מי שלבו נוקפו אומר כן אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים, אל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עולה, ואומר אל יקנא לבך בחטאים.
לא יגאר קלבך עלי אלכ׳אטיון, אלא פי תקוי אללה טול אלזמאן.
כל היום, כל הזמן. תרגם יום זמן, וכן תרגם באיוב א ה, ובהרבה מקומות בתהלים, ראה שם מהדורתי עמוד שכג שרש יום.
(יז-יח) דע כי הצדיק הנאבק עם הרהוריו, המרסן את כעסו, המונע נפשו מתאותיה, כאשר הוא רואה את המתפקר בתאוות נפשו ואינו מונע ממנה מאומה מכל חפצה מקנא בו ועלול להתקלקל, ולכן הרגיעו ואמר לו אל תבט על שעתך הנוכחית אשר הנאתה כולה וישאר החטא, הבט אל עולם הקיום ואל האחרית אשר לא תכרת, היאך יכלה הצער ויושג הגמול. אך כאשר תראה את הצדיקים כל אחד רוצה לעלות על חברו במעשה הטוב קנא בהם שנאמר כי אם ביראת ה׳ כל היום.
(יז-יח) אעלם אן אלצאלח אלמכאבר אפכארה, אלכ׳אטם עלי גצ׳בה, אלמאנע נפסה שהואתהא, אד׳א הו שאהד מן אנבסט פי הוא נפסה ולא ימנעהא שי מן אלדואעי יגאר עליה ויכאדה אן ינפסד, פצברה וקאל לה לא תנט׳ר אלי סאעתך תלך אלתי תנקצ׳י לד׳תהא ויבקי וזרהא, אנט׳ר אלי דאר אלבקא ואלעאקבה אלתי לא תנקטע, פכיף יד׳הב אלתעב ויחצל אלת׳ואב. בל אד׳א ראית אלצאלחין יתסאבקון פי אלבר גר עליהם לקולה כי אם ביראת ה׳ כל היום.
אל יקנא לבךא – בהצלחתם, להיות רשע כמותם.
א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220. בדפוסים נוסף כאן: ״בחטאים״.
Let your heart not envy the sinners their success, to be wicked like them.
אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת השם – 1תקנא ואליה תכסוף ותתאוה כל היום וזאת מחובת הצדיק שלא תפרד ולא תסור מלבבו מחשבת יראת השם והקנאה והחשק שהגיע לשלמות הכל ולא ירפה החשק והתאוה הזאת מן בוקר ועד ערב.
כי אם ביראת י״י כל היום – הטעם, תהיה כל היום, כלומר, תמצא אתה כן תמיד.
אל יקנא לבך בחטאים – אל תאמר לעשות כמעשיהם אך תמיד תהיה ביראת י״י במעשיך ובמחשבותיך לא תתעסק כי אם במה שיש אחרית ותועלת בו והם הפעולות המשובחות וההשגות העיוניות ותקותך באלו הטובות לא תכרת אך תתחזק ותתקים תמיד.
בחטאים – בהצלחת החוטאי׳.
כי אם – ר״ל רק עסוק כל היו׳ ביראת ה׳ ואל תפן אל הצלחתם כי שלך טובה משלהם.
יקנא – קנאה שאחריו ב׳ מורה שרוצה להיות כמוהו (ישעיהו י״א).
אל יקנא לבך בחטאים – קנאה שאחריו ב׳ הוא המתקנא במעלת חברו ומתאוה להיות כמוהו. אמר אל בנו, שהגם שיראה את החטאים מצליחים בעוה״ז לא יקנא לבו בהם, אבל יקנא ביראת ה׳ אם יראה יראת ה׳, ויתאוה אל מעשה האנשים יראי ה׳, וקנאה זו יקנן בלבו כל היום – ומבאר שמידת הקנאה רעה בצד, אם יקנא בחטאים. וטובה בצד, אם יקנא ביראת ה׳, והחכם לב לא ימשול במדת הקנאה רק בצד הטוב שבה.
כי אם – תקנא כל היום במי שיש בו יראת ה׳; וְקִנֵּא־בְּ הוא כאן aemulari.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Indeed surely there is a future hope, and your hope will not be cut off.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳מצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כי אם יש אחרית – הרי אם משמש בלשון אשר, כלומר כי אשר, בשביל זה יש אחרית ותקוה לך.
for because of this, there is a future Heb. כי אם. This [word] אם is used as an expression of "that"; i.e., for because of this there is a future and hope for you.
כי אם יש אחרית ותקותך וגו׳ – ענין כי אם באמת בלי ספק וכן כי אם יהיה לבער קין (במדבר כ״ד:כ״ב), אם רחץ י״י את צואת בנות ציון (ישעיהו ד׳:ד׳), כי אם שישו וגילו בי״י (ישעיהו ס״ה:י״ח).
כי אם – באמת יש אחרית, כמו: אם תם הכסף (בראשית מ״ז:י״ח).
כי אם יש אחרית וג׳ – ידוע לבעלי ההגיון כי הגזרה היוצאת במלת אם דרך ההקש התנאי נכון לקצר, ושלא יזכר הנשנה והעולה בכונה, כאלו אמר: כי באמת יש לך אחרית בסתם ובמוחלט, כלומר, טובה, וזה כאלו: אם יש, יש אחרית, כי מלת יש לשנים.
כי אם יש – כי אשר יש.
כי אם וגו׳ – ר״ל כי שלך הוא דבר אשר יש לה אחרית כי הזכות יעמוד לך באחרית הימים ותקות הגמול לא תכרת ובוא תבוא.
כי אם יש אחרית – באר הטעם שאין לו לקנא בהצלחת החטאים, שאין למו אחרית, כמ״ש אחרית רשעים נכרתה, שהאחרית הוא התכלית האחרון והאושר הנצחי, שזה לא יהיה רק ביראת ה׳ שיירש חיי עולם הנצחי, לא כן החטאים, וגם תקותך שאתה מקוה בדברים שבעוה״ז לא תכרת (כי זה ההבדל בין תקוה ותוחלת, שתקוה בא על דבר בלתי ברור ומובטח, כי הצלחת עוה״ז אין להם הבטחה ע״ז).
כי אם – פירשו אם זה להוראת בבירור בלי ספק; וקשה שֶׁמִּלָּה אחת תורה שני הפכים, ספק וודאי (אע״פי שיש בלשונות העמים דוגמת זה כמו avvegnachè בלשון איטלקי) ואולי יש לחלק הפסוק לשתים, ומוסב לשני חלקי הפסוק הקודם; כי לחטאים אולי תהיה אחרית טובה (כי אחרית לאיש שלום, תהלים ל״ז:ל״ז) כי כן גזרה השגחת האל בחכמתה, רק הדבר ספק ולא יארע תדיר; רק אם תקנא ביראת ה׳ תקותך בודאי לא תכרת; והמדמים אם זה להוראת ואם יהיה היובל לבני ישראל (סוף פרשת מסעי) אינם אלא טועים, כי שם הוראתו גם כאשר יבא Wenn auch, quand même, quando pure.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳מצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Listen, my son, and be wise, and keep your heart on the right path!
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
(יט-כא) חזר להזהיר מרבוי הזלילה במאכל והסביאה במשתה, והודיע כי אחרית הדבר התרוששות, ואחר ההתרוששות יביא האדם את עצמו לידי חתירה וגנבה ומכות וכליאה והריגה ותלייה וכל פגע. ואמר המתעצל מלעבוד ומרבה לישון היאך אתה רואה אותו לבוש קרעים מחמת שלא נשאר לו מאומה. ואין החכם מדבר אלא על טבעו של עולם שאינו סובל כיוצא בפזרן הזה1, לא על הבודדים מבני אדם אשר עשרו אינו ממעשה ידיו ולא מיגיעו2 וסובל הוא את הזלילה והסביאה, אבל ראוי להשיב את הבודד הזה אל מה שקבעה החכמה לכל בני אדם.
1. המאבד את ימיו והונו בזלילה וסביאה, ומתי יעבוד וירויח האם כשהוא שכור?
2. אלא מירושה וכדומה.
(יט-כא) עאד אלי אלתחד׳יר מן אלאנהמאך עלי אלאכל אלכת׳יר ואלשרב אלכת׳יר, ואכ׳בר באן עאקבהֵ ד׳לך אלפקר, ובעד אלפקר אן יוטן אלעבד נפסה עלי אלנקב ואלסרק ואלצ׳רב ואלחבס ואלקתל ואלצלב וכל בלייה. וקאל ואלד׳י יכסל ען אלעמל ויכת׳ר פי אלנום כיף תראה אלא וקד לבס אלכ׳לקאן ממא לם יבק לה שיא. ואלחכים אנמא יתכלם עלי בניהֵ אלעאלם אנהא לא תחתמל מת׳ל הד׳א אלבד׳ך, ליס עלי אלפראד מן אלנאס אלד׳י נעמתה ליסת מן כסבה ולא מן תעבה והי תחתמל אסראף ואלאכל ואלשרב, בל יג׳ב אן ירג׳ע הד׳א אלפראד אלי מא רסמתה אלחכמה לג׳מיע אלנאס.
ואשר בדרכיאלבך – מאחר שתתחכם תוכל ללכת בדרכי לבך כי לב חכם לא ישיאך לעבירה.
א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220. בכ״י אוקספורד 165, וכן בפסוק: ״בדרך״.
Hear you, my son, and grow wise, and walk in the way of your heart Since you will grow wise, you will be able to walk in the ways of your heart, for the heart of a wise man will not entice you to sin.
שמע עתה בני וחכם ואשר בדרך וגו׳ – למוד מן החכמה כדי שתאשר לבך בדרך הישרה ובמדות הטובות ובדרכי יראת השם כי זה יסוד התועלת מן החכמה והראוי להקדימו לתקן בו הלב להיות תם וישר וירא אלהים.1 וענין הפסוק הבא אחריו יעיד על זה שמזהיר על הסרת המדות הרעות והמשך אחר התאוה. כי סובא וזולל יורש (משלי כ״ג:כ״א). כי על מדות האלה יביאך אלהים במשפט אבל תיישר בדרך הישר לבך ותקנהו המדות הטובות. ואמרו מחברי המוסר2 אינני לומד החכמה כדי שאחשב לבא עד תכליתה אבל כדי שאחכם במה שאינני רשאי להיות בו סכל. וזהו ענין מה שאמר במקרא הזה וחכם ואשר בדרך לבך.
2. עיין מבחר הפנינים ס׳ י״א ובמוסרי הפלוסופים בשם אריסטו.
ואשר – ודרוך.
שמע אתה בני וחכם ואשר לבך – בדרך המשובחת בדעות ובמדות.
ואשר – ענין מצעדים ופסיעות כמו ואשרו בדרך בינה (משלי ט׳:ו׳).
וחכם – למוד חכמה.
ואשר – אז תוכל ללכת בדרך לבך כי לבב חכמה לא ישיאך לעבירה.
ואשר – פעל זה בא על ההולך בדרך האושר הנפשיי, ופי׳ ואשר את לבך – בדרך.
שמע אתה בני – נגד מ״ש אם חכם לבך ישמח לבי – אומר אולם אתה בני שעדיין לא חכם לבך, ולבך עדיין רחוקה מן החכמה וגם עת תבא חכמה בלבך תמצא מלחמה עם התאוה והיצר, שזה ההפך מן חכם לב, צריך אתה לשמוע ולקבל דברי החכמה, וחכם לקנות חכמה, וצריך אתה לאשר את לבך בדרך – אחר שיש שני דרכים לפניך, דרך החכמה ודרך הכסילות, תאשר את כח המושל שלך בדרך האושר, שזה ההבדל בין המאשר והמדריך, שמאשר הוא ההולך בדרך האושר הנצחי.
ואשר – ממקור שרי בלשון ארמי שענינו יושב על כן ובסיס, ומזה כל לשון יושר ואושר בלשון הקדש.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו – שנו רבותינו בן סורר ומורה נהרג על סופו, אכל כל מאכל ולא אכל בשר שתה כל משקין ולא שתה יין אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין שנאמר זולל וסובא, ואע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו.
דבר אחר: אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר – אל תשתה שבעים שלא תראה פני שבעים.
לא תכון מן אלמפרטין פי אלכ׳מר, ולא מן אלמסרפין פי אללחם.
(כ-כא)אל תהי בסובאי יין וגו׳ כי זולל וסובא יורש וגו׳ – בא לגנות התאוה ולהורות כי דרך התאוה היא הדרך הרעה וגם מן העולם הזה היא טורדת1 כי הנמשך אחרי התאוה הלא יהיה זולל וסובא והנה יורש כי יפזר הונו למלאות תאותו, והשנית כי המשך התענוגים יוליד העצלה ושינה אף כי היין יוליד השינה. על כן גנה בכאן את השינה ואמר וקרעים תלביש נומה, וכענין שנאמר: מעט שנות מעט תנומות ובא כמהלך ראשך (משלי ו׳:י׳-י״א). ויתכן לפרש כי המקרא הזה בא לגנות שתי המדות האלה התענוגים והעצלה כי שתיהן מרוששת את האיש וראוי שתהיה תוכחת האב על אלה המדות כי הנחת התענוגים והזריזות תקון גדול הגוף ואמרו במוסרים גופך מעון נפשך.
אל תהי – בחברת הזוללים והסובאים כי מי שינהג זה המנהג יאבד הונו וישאר עני והרחיק ג״כ מדת העצלה שתפיל בטבעה תרדמה ונומה כי היא תלביש האדם בגד קרעים ובלויי סחבות מצד העוני והרש המגיע בסבתו.
בזללי – הבי״ת רפה. (א״ה אלה דברי הרב בעצמו ולא ידענא לאפוקי מאי ואי לא דקא מסתפינא הוה אמינא דטעות סור הוא ועל בי״ת בסבאי או בשר קאי ע״כ.)
למו – ר״ל להנאת עצמם לא לענג שבתות וי״ט וחוזר גם על היין.
אל תהי – ואם עדיין לא הגעת למדרגת החכמה, בכ״ז תזהר מן התאוה מזלילת בשר וסביאת יין (ומלת למו – ויל״פ על צד המליצה שזוללים בשר עצמם, כמ״ש ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
for the drunkard and the glutton shall become poor; and drowsiness clothes them in rags.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳מצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וקרעים – התנומה הזאת מלבשת בעליה בגדים קרועים כי המתמיד בתנומה יורש גם הוא ולא ימצא ידו ללבוש בגדים שלמים.
כי סובא וזולל יורש – תעשה עכ״פ מצד המועיל והמזיק, כי הסובא והזולל יורש מנכסיו, והמתנמנם ובלתי עושה מלאכה תלבישנו התנומה בגדים קרועים – וגם בנמשל שיורש מעושר החכמה, ויהיה ערום ממלבושי המדות המשובחות ובגדי השכל.
נומה – עצלות.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳מצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Listen to your father who gave you life, and don't despise your mother when she is old.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שמע לאביך זה ילדך – כל שאמר לך אביך חייב אתה לשמוע זה ילדך, אבל אם אמר לך בוא ונשתחוה לע״ז לא תשמע לו שלא תכפור זה אלי ואנוהו.
זה ילדך – צור ילדך תשי, כשאתה עושה רצונו הלא הוא אביך ואם לאו על כרחך שלא בטובתך קנך. העבד ישראל אם יליד בית הוא, כשאין אתה עושה רצונו.
ואל תבוז כי זקנה אמך – א״ר יוסי בר חנינא אם נתישנה תורה בפיך אל תבוז עליה, א״ר זעירא אם נזדקנה אומתך אל תבוז עליה כשם שהיה אלקנה עושה שהיה מדריך את ישראל לעלות לרגל.
אקבל מן אבאך אלד׳י אולדך, ולא תזר באמך אד׳א שאכת.
שמע, שמע לאביך אשר ילדך ואל תזלזל באמך אם זקנה.
(כב-כה) כיון שאין צורך להסב על האם ותגל יולדתך1 הסבותיו אל מי שלמעלה ממנה. ופירשתי זה ילדך אשר הולידך, כי יש בלשוננו זה שפירושו אשר, כמו הר ציון זה שכנת בו2, אל מקום זה יסדת להם3, ואמרו אל תבוז כי זקנה אמך הוא מה שאומרים בני אדם שהבחור אף על פי שיש לו יותר מח מן הזקן חייב הוא להשמע לזקן ואל יזלזל בו, כי הזקן מלמד אותו מתוך נסיונו, והנסיון עושה יותר ממה שעושה החריפות. ואמר אמת קנה ואל תמכר, אין כוונתו שימכור אותו בדמים, אלא אמר לו אל תמכור את החכמה בחנם, כלומר אל תזניחנה ולא תלמדנה. ואמרו גיל יגיל שהאדם שמח בבנו החכם מפני שעם החכמה הנו כבר בטוח עליו מרעות העולם הזה והעולם הבא, וכך גם בני אדם מברכים אותו על הענינים הללו.
1. לפי שכבר נאמר אביך ואמך.
2. תהלים עד ב.
3. שם קד ח.
(כב-כה) למא אסתגנת אלאם עלי אן ינעטף עליהא ותגל יולדתך עטפתה עלי מא פוקהא.
ופסרת זה ילדך אלד׳י אולדך, לאן לנא פי אללגה זה תפסירה אלד׳י, כקולה הר ציון זה שכנת בו, אל מקום זה יסדת להם. וקולה אל תבוז כי זקנה אמך, הו מא יקולוה אלנאס אן אלשאב ועלי אנה אופר דמאג מן אלשיך׳ פיג׳ב אן יקבל מן אלשיך׳ ולא יזרי בה, לאן אלשיך יוציה מן מא קד גרבה ואלד׳רבה תפעל אכת׳ר מן מא תפעלה אלחדה. קאל אמת קנה ואל תמכר לם יעני אנה יביעה בת׳מן, לכנה יקול לה לא תביע אלחכמה בלא שי, אן תתרכהא ולא תתעלמהא. וקולה גיל יגיל אנמא יפרח אלרג׳ל באבנה אלחכים לאנה מע אלחכמה קד אמן עליה מן שר אלדניא ושר אלאכ׳רה, וכד׳לך אלנאס איצ׳א אנמא יבארכון לה עלי הד׳א אלמעני.
שמע לאביך זה ילדך – שאתה יודע כי אהבתו זכה אליך ותוכחתו מאהבה צרופה ונאמנה.
ואל תבוז וגו׳ – אל תבוז אמך אף על פי שאין החכמה מצויה בנשים.
כי זקנה – ויש לה חכמת הנסיונות. על כן לא תבוז לה כי תעיד לך על אשר שמעו אזניה וראו עיניה.
ויש לפרש: אל תבוז כי זקנה אמך – אל תבוז לדבריה אף על פי שזקנה והיא למשא על אחרים מפני שצריכה לזולתה ואין עזרתה בה.
שמע לאביך – ואל תבוז. יש בו קדומה ואחור, וענינו, אל תבוז אמך כי זקנה.
שמע לאביך זה ילדך – המישירך שתלמד החכמה ואע״פ שאמך מזקנת והיא הנפש המרגשת אשר ממנה תלקחנה המוחשות שמהם יגיע קנין המושכלות אל תבוז מפני זה החכמה ותחשוב כי היא נפסדת בהפסד המביא אליה והמישי׳ לה כמו שחשבו הרבה מהפילוסופי׳ כי השכל הנקנה נפסד לזאח הסב׳ וכבר בארנו בטול זה הדעת בראשון מספר מלחמות י״י ושם התבאר במה שאין ספק בו כי השכל הנקנה נצחי לא יפס׳.
זה ילדך – ר״ל הלא זה ילדך ובוודאי יחפוץ בתקנתך.
כי זקנה – אף אם זקנה אמך לא תבוז אמריה לומר לא בסבי טעמא אף כי דרך נשים לה להרבות אמרים מבלי השכל.
שמע לאביך זה ילדך – מצוהו שישמע ויקבל חקי החכמה מאביו ואל יסתפק בקבלתו שינחיל אותו דבר שקר, אחר שזה ילדך – ואין אב מנחיל שקר לבניו, וכן בקבלך דרכי המנהגים מאמך, אל תבוז מצד שזקנה אמך – ותחשוב שהמנהגים האלה היו טובים לדור ראשון לא לדור החדש, ושהם טובים לזקנים לא לנערים שרתיחת התאוה בוער בם.
כי זקנה – כאילו באה לידי שעמום, כי להפך זקנתה תביאתה לידי נסיון וחכמה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Buy the truth, and don't sell it. Get wisdom, discipline, and understanding.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אמת קנה ואל תמכור – תניא כאשר צוני י״י אלהי מה אני בחנם אף אתם בחנם, ומנין שאם לא מצא בחנם שילמוד בשכר, תלמוד לומר אמת קנה, יכול כשם שלמדתי בשכר כך אלמדה בשכר, תלמוד לומר ואל תמכור.
ואל תמכור – אל תאמר כשם שלמדתי בשכר כך אלמדנה בשכר.
Buy truth If you do not find to learn for nothing, learn for pay [pay to learn], but do not say, "Just as I learned for pay, so will I teach it for pay."
אמת קנה ואל תמכור – פשט הפסוק פי׳ אם אתה חייב לאדם א׳ מעות והגיע הזמן ואין לך מעות, תלוה אותם ברבית כדי לאמת דבריך, נמצא שקנית האמת. ואל תמכור – שאם הוצאת לשלם המעות בזמנו וראית סחורה או הלואה להטיל ממעותיך, שלם ואמת דבריך ואל תפתחנה (תתפתה?) אל הריוח, וזהו ואל תמכור. מר׳ יוסף קרא נ״ע. (מתוך כ״י שצוטט בהערה בפרשנדתא של גייגר, עמ׳ 24)
אמת קנה ואל תמכור חכמה וגו׳ – 1תפזר ממון לקנות חכמה ואל תמכור אותה בעד כל ריוח אחרי שלמדת אותה ר״ל שלא תניח אותה עסק התורה ותשכחנה כדי לעסוק בסחורה אף על פי שאתה רואה בסחורתך ריוח אלפי זהב וכסף כי אין למכור התורה ולהחליף אותה בזהב ורב פנינים.
אמת קנה ואל תמכור – כמאמרם ז״ל: מה אני בחנם (בבלי נדרים ל״ז), וזה ראוי, אלא אם כן צריך לו צורך חכם, או היה זה משל לעזיבה, כי כל מוכר עוזב.
ואל תמכור – כי ענין המכירה הוא השלוח והגרוש מרשותו.
אמת – הנה השגת האמת קנה ואף על פי שהוא זה הנה מזה הצד לא יפסד כמו שחשב הפילוסוף בכל הוה שהוא נפסד הנה לא תוכל למסור ולהסיר ממך קנין שקנית בכל חכמה ובפילוסופיא מדיני׳ ובחכמה האלהי׳ אשר נקראת בינה כי השכל הנקנה הוא נצחי כמו שזכרנו וכבר ביארנו שא״א לאדם שישכח ההשג׳ השכלית במאמר הראשון מספר מלחמות י״י ובביאורי׳ לספ׳ הנפ׳.
אמת קנה – למוד תורה בשכר אם לא מצאת ללמוד בחנם ועכ״ז אל תמכור ללמדה לאחרים בשכר כ״א למוד בחנם.
חכמה וגו׳ – את אלה לא תלמוד בשכר כי המה תורה שבע״פ ואסור לקחת עליהם שכר אבל לקרוא מקרא יוכל לקבל שכר כן ארז״ל.
חכמה, ומוסר – עמ״ש למעלה (א׳ ב׳), על לדעת חכמה ומוסר.
אמת קנה – הגם שתתן בעד האמת מחיר רב, שהם תאותך ושעשוע הילדות וחשק נפשך, כ״ז תתן במחיר האמת, ואל תמכור – ר״ל שלא תקנהו כסוחר הקונה ע״מ למכור במחיר אחר, ר״ל שתלמד ע״מ להשיג עושר או כבוד שזה קונה ומוכר, שמקבל בעד קנינו מחיר אחר, שעז״א אמת קנה, שגדר האמת אם יעשהו בשביל עצמו, ומבאר מה יקנה? ומה הוא האמת? חכמה ומוסר ובינה – וכבר בארנו שהחכמה כולל חקי המדות והמנהגים שצריך לנהוג עפ״י התורה, וכל עניניו מקובלים ובלתי מוצאים מבינת האדם והם הפוכים מטבעו, שהתאוה תחלוק על חקי החכמה, וא״א שתקבל הנפש חקי החכמה רק על ידי המוסר, ששרשו מיראת ה׳, שיירא מאת ה׳ הצופה עליו ומענשו, אשר הוא צוה על חקי החכמה, וייסר את נפשו במוסרות היראה בל יעבור פיו, ואז יקנה גם בינה, שהבינה הוא בין אמת ושקר בדברים התלוים בשכל העיוני, אולם אם יקבל חקי החכמה עם המוסר עד שתקבע בלבו באמת ע״י שיאמין בה׳ אשר הוא חקק חקיה והוא יודע טעמם, אז יוכל להבין בה דבר מתוך דבר, ולהוציא ממנה תולדות, וזה ע״י שיקנה אמת, שהוא שיאמין בחקי החכמה שהם אמתים.
ואל תמכר – הנח כל הנאות העולם ואל תמיר בהן חכמה וגו׳.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
(כד-כה)גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו – אמר רבי ישמעאל: אשרי דוד מלך ישראל שזכה להוליד בן חכם ולשמוח בחכמתו, לכך נאמר ״ויולד חכם ישמח בו״, מה כתיב אחריו – ״ישמח אביך ואמך״ (משלי כ״ג:כ״ה) – אמר רבי עקיבא: אפילו הקב״ה והחכמה שמחים בו: ישמח אביך – זה הקב״ה, ואמך – זו החכמה, שנאמר: ״כי אם לבינה תקרא״ (משלי ב׳:ג׳).
גיל יגיל אבי צדיק – גילה בזמן שהצדיק נולד, גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק ואלה תולדות יצחק בן אברהם.
גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו – השמחה היא גדולה מהגילה על כן יזכיר השמחה על החכם כי יש בו שתי מעלות שהוא צדיק וחכם כי לא ישבח ע״ה את החכם אם איננו צדיק וגם לא יקרא חכם זולתי הנמשך אחרי הנפש החכמה כאשר לא יקרא ישר מי שמכיר היושר אם אין נפשו נמשכת אחרי היושר. ואמרו במוסרים1 אל תדמה בנפשך שאתה חכם כל שאתה רואה נפשך נמשכת אחרי התאוה ודע כי יותר קרוב להקרא חכם מי שנפשו נמשכת אחר חפץ החכמה וקיום דבריה בהנהגותיה אף על פי שלא למד חכמה מן הנמשך אחרי התאוה ולמד חכמה. ומה שהזכיר אבי צדיק ויולד חכם הוא על דרך מה שאמרו ז״ל: כי נגזר על האדם מעת היצירה אם הוא חכם או טיפש עני או עשיר אך לא יגזרו עליו אם הוא צדיק או רשע אבל תנתן הבחירה בידו2 על כן לא אמר יולד צדיק.
1. כעין זה במבחר הפנינים סי׳ ט׳ במקום המשתה והשחוק לא תשכון החכמה.
גיל יגיל – ועתה ראה מה זה הקנין אשר לא יסור מבעליו ועוד ימשך לו מהתועלת שיגיל אבי האיש הצדי׳ בדעותיו ובתכונותיו ומי שיוליד בן חכם ישמח בו ליושר פעולותיו ועניניו עם שבסבתו תדבק בו השגחת הש״י וישמח בזה אביו ואמו ותגל יולדתו לסבה בעינה אשר ישיגם צער וכאב לאב ולאם אם היה הבן כסיל.
גול – גיל קרי.
יגול – יגיל קרי כן הוא בכמה ספרים אבל ב׳ א׳ כ״י מוגה יגיל בכתוב וכן נראה ממסורת הגדול׳ שבמערכת אות היו״ד יש אלפ״א בית״א כתיב וא״ו באמצע תיבותא וקרין יו״ד ולא נמנה שם רק מלת גול.
יולד – ויולד קרי.
וישמח – ישמח קרי עיין זוהר פרשת במדבר דף קי״ט ובסוף ספר הזוהר בהגהת קצת טעיות שנפלו בדפוס.
גיל – ענין שמחה.
ויולד – המוליד את החכם ר״ל המלמד ומוליד חכמה בלב התלמיד.
(כד-כה)צדיק, חכם – הבדלם למעלה (י״א).
אבי, ויולד – האב והאם יאמר גם על האומן ומגדל, ולכן פרט כ״פ ותפשו בו אביו ואמו יולדיו, אמך אשר ילדתך.
יגיל, ושמח – השמחה היא תמידית והגיל על דבר מתחדש (ישעיהו ט׳ ב׳).
גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו – יש הבדל בין הצדיק והחכם, שהחכם קבל חקי החכמה והולך בהם, והצדיק אינו דוקא חכם, רק שהרגיל א״ע לעשות צדק, הגם שלא קבל חקי החכמה בדרך לימוד, ויש הבדל בין גילה ובין שמחה, שהשמחה היא תמידית, והגיל הוא על דבר מתחדש, כמו מציאה בשורה טובה וכדומה, ויש הבדל בין האב ובין המוליד, שהאב כולל גם האומן אותו והמורהו, אבל המוליד הוא דוקא אביו אשר ילדו, והנה עשות הצדק אינו תלוי בלידה כי תלוי בבחירת האדם, כמ״ש שהמלאך מביא הטפה לפני הקב״ה ואומר מה תהיה עליה חכם או טפש וכו׳ ואילו צדיק ורשע לא קאמר, וא״כ לא יגיל המוליד צדיק, כי אינו תלוי בלידה, רק יגיל אבי צדיק אשר אמנו ולמדו וחנכו אל מעשה הצדק, וכן לא ישמח שמחה תמידית, כי יוכל להיות שימוטט מצדקתו, אחר שלא קבל חקי החכמה, רק יגל בכל פעם מחדש כל שרואה שעדן מחזיק בצדקתו אבל יולד חכם ישמח בו יצירת החכם תלוי בלידה, שהוכן בטבעו אל החכמה ולכן ישמח המוליד, וגם ישמח לא יגיל, כי הוא ישמח על מזג הבן וטוב שכלו, שהיא שמחה תמידית בלתי מתחדשת בכל פעם.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
Let your father and your mother be glad! Let her who bore you rejoice!
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך – אבל הוא מיעצהו שיתנהג באופן שגם האומנים ישמחו, והיולדים יגילו, והוא אם ימשול ברוחו בכח החכמה והמוסר עד שיהיה חכם לב, והיינו שהחכמה תמשול בלבו ותעשה אצלו טבע שני, בענין שלא ימשלו בו לא ציורי התאוות המטים אותו מן החכמה, ולא הספיקות והאולת השואלים ומסתפקים בחקי החכמה, וזה ע״י שישמע מוסר ויתמיד להתנהג כפי החכמה, שאז ישמחו האב והאם האומנים אותו שהרגילוהו לכך בהנהגתם, וגם היולדת תגיל גילה חדשה חוץ מן השמחה הראשונה על הכנת המזג, יגילו על התמדת הבחירה וכח המושל שבו, שזה גדר גילה.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
My son, give me your heart; and let your eyes keep in my ways.
א. [תִּצֹּֽרְנָה] (תרצנה) א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצורנה – א״ר יצחק לבא ועינא תרין סרסורין דחטאה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, א״ר יצחק אמר הקב״ה אי יהבת לי לבך ועינך אנא ידעית דאת דילי.
רד יא בני באלך אלי, ועינאך תחפט׳ טרקי.
תנה, הסב בני מחשבתך אלי ועיניך תצורנה דרכי. ותיבת תנה כמו הביאה דלעיל פסוק יב.
(כו-כח) כיון שהעברה הזו ראשיתה הראייה ואחריה טרדת הלב, לפיכך הקדים החכם בצוואתו שיתן לו שומעו לבו ועיניו כדי שלא יסור ממה שיצוהו, ועל דרך מה שאמר ה׳ בתורה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם1. וענין המשילו את הזונה לבאר ולשוחה לפי שהנפילה בבאר מהירה, כך הפעולה הזו פעמים תהיה כעין הרף עין. ועוד לפי שהעליה קשה כך קשה להנצל ממנו, ואפשר שלא ינצל לגמרי כמו שהבאר פעמים אי אפשר לעלות ממנה. ואחר כך אמר אף היא כחתף תארב שגם היא נענשת על מה שהיא מהרהרת בלבה לארוב לבני אדם כדי להוסיף להם כפירה ורשע, כי רוב בגידה האמורה בספר זה הכוונה בה הכפירה. וכבר באר בתחלת הספר2 אריבת הזונה.
1. במדבר טו לט. ובזה האריך גם באמו״ד מאמר י פ״ז.
2. לעיל ב טו. ואין להניח שכוונתו לפרק ז, כי אינו תחלת הספר.
(כו-כח) למא כאנת הד׳ה אלמעציה אולהא אלנט׳ר ות׳אניהא כ׳פקאן אלקלב, קדם אלחכים פי וציתה אן יעטיה מסתמעה קלבה ועינאה חתי לא יזוג ען מא יאמרה ועלי מא קאל אללה פי אלתוריה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ומעני תמת׳ילה ללזאניה באלביר ואלהותה לאן אלוקוע פי אלביר סריע, כד׳לך הד׳א אלפעל קד יכון שביה בלמח אלבצר.
ואיצ׳א לאן אלצעוד בעיד כד׳לך אלכ׳לאץ מנהא בעיד, ורבמא לא יתכ׳לץ בתה כמא אן אלביר רבמא לא ימכן אלצעוד מנהא. ת׳ם קאל אף היא כחתף תארב והי איצ׳א תעאקב עלי מא יוסוס פי צדרהא מן אלכמון ללנאס לתזידהם כפרא וגדרא, לאן אכת׳ר בגידה פי הד׳א אלכתאב יראד בה אלכפר. וקד כאן שרח כמון אלזאניה פי אוול אלספר.
תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצורנה – לי – ליראתי ואהבתי, והלב הוא החפץ והתאוה. על כן הזהיר שיתן את הלב כולו אליו ית׳ כי חובה על האדם שלא יכסוף ולא יתאוה זולתי לעבודת השם ית׳ ושיהיו תאותיו מן העולם הסבות לעבודת השם בלבד.
ועיניך דרכי תצורנה – המצות והמעשים הטובים.
תנה בני לבך לי – שלא תהיה כוונתך ורצונך כי אם לקנין השלימו׳ ועיניך תצרנה דרכי אשר העירותיך אליהם בזה הספר להרחיק התאוות הגשמיות ולכוון בשלימות השכל ולפי שהתאווה אשר ימשך האד׳ יותר להם הם הזנות ושתיית היין הזהיר בהם יותר להתרחק מהם ואמר להרחיק מהזונה כי שוחה עמוקה זונה וגו׳.
תרצנה – תצרנה ק׳.
תנה – הכן לבבך להבין אמרי ואז עיניך דרכי תצורנה כי תשכיל שהוא דרך הישר.
תנה בני לבך לי – מבאר איך יהיה זה, שהוא ע״י שתתן לי לבך – שהלב מציין שימשלו חקי החכמה בלבו, ושלא ימשלו בו ספיקות המינות וההכחשות, בענין שחקי החכמה יהיו חקוקים וכתובים על לבו תמיד ולא ימצא בו ענין אחר, ועיניך דרכי תצרנה העינים מציינים את התאוות וציורים הרעים שיסודם על החושים, כמ״ש ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות, שהעינים יצורו דרכי ה׳, ולא יתפעלו מתאוות העוה״ז וחמדת היצר.
תצרנה – לפי הכתוב תִּרְצֵנָה בחסרון יו״ד תמורת ה״א למ״ד הפעל.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יונהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
כי שוחה עמוקה זונה – הקרב אל פתח ביתה (משלי ה׳:ח׳) ילכד בה פתאום כאשר יפול האיש בשוחה אם לא ישמר ממנה.
ובאר צרה נכריה – אמר כי האשה הנכריה אף על פי שאינה זונה היא כמו באר צרה, שאם יהיה רגיל עמה בשיחה ובהסתכלות בפניה כל יום יוסיף לבו להמשך אחריה ויתחדש בו חשק ורוח זנונים עד שיתעה ויכשל. וכמי הבאר שהם נובעים וכל עת שישאבו מהם יתחדשו אחרים כן מן השיחה יבא אל המראה וממנו אל ההרהור וממנו אל המגע עד אשר יבא ויפול בשוחת החטא.
עמקה – מתחלפת עמוקה.
כי שוחה – ר״ל כי באמרי תבין שהזונה הוא כבור עמוק שקשה מאוד לעלות ממנה כי כן קשה להפרד מן הזונה אחר שנכשל בה ונאמר למשל על המינות.
נכריה – זונה נכריה אשר לא מבנות ישראל הנה היא כבאר צרה ודחוקה שאי אפשר להתהפך בה מצד אל צד להתחכם לעלות ממנה.
כי שוחה – נגד מ״ש ועיניך דרכי תצורנה, אמר כי הזונה שהוא יצר המתאוה. דומה לשוחה עמוקה שהנלכד שם קשה לצאת ממנו, ונגד מ״ש תנה בני לבך לי אמר כי הנכריה שהיא המינות, דומה כבאר צרה שהנופל שם יטבע תיכף במים הזידונים וימות, כן הנטבע במינות מת מיתת הנפש ולא ישוב לראות באור החיים.
ובאר צרה – צרה מתמדת כבאר שהולכים ושואבים ממנה מים תדיר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Yes, she lies in wait like a robber, and increases the unfaithful among men.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ובוגדים באדם תוסיף – מרבה בישראל בוגדים בהקב״ה. ועל המינות הכתוב מדבר.
suddenly Heb. כחתף, suddenly.
and she will increase the faithless among men She increases in Israel those who are faithless to God. He is referring to apostasy.
אף היא כחתף תארוב – גם האשה הנכריה אף על פי שאינה רעה כמו הזונה גם היא כחיה תארוב אשר לא ידע האדם עת שתמית פתאום כן לא ישים אל לבו שיכשול באשה נכריה אחרי אשר איננה זונה ופתאום בפתע יכשל בה.
כחתף – כחיית חטף.
ובוגדים באדם תוסיף – האיש שהוא ישר בטבע יהפך בוגד בעבורה כי יצר האשה תגבר על תולדת היושר אשר בו. זה ביאור לשון תוסיף. וכבר בארנו לך כי הבוגד הפך הישר.
אף היא כחתף – מטעם מהירות, והכ״ף לקרוב.
אף היא – שהיא תארוב לאדם להמיתו כאיש חטף וזה תעשה במרמה בשתקרא לו לזנות עמה ולא יהיה נשמר ממנה ותמית אותו ותוסיף בחברתה בוגדים באדם יתחברו עמה להרוג האנשי׳ אשר תפיל׳ ברשת הפתוי לבא אליה וזה מפורסם מענינה היום כי היא תתחבר עם הרוצחי׳ ותביא האנשים בפתויה לבא במקום אשר יפלו שם ביד הרוצחים למי נזק והפסד ולמי ריב וקטטה וקינה ונהי ולמי מכאוב ופצעים בלי סבה תחייב זה אבל בחנם ולמי ימצא האודם בעינים והפסדם.
תארב – בחטף סגול האל״ף ברוב ספרים.
באדם תוסף – בכמה ספרים מדויקים חסר יו״ד ונמסר עליו ג׳ חסרים וכבר נתבאר זה הענין בעמוס ה׳.
כחתף – כמו כחטף בטי״ת ועניינו מהירות הלקיחה כמו וחטפתם לכם (שופטים כ״א:כ״א).
אף היא – עם כי אינה מבנות ישראל ואינה רגילה כ״כ עם היהודים מ״מ כאשר תוכל לחטוף מי מהם אז תארוב עליו וע״י פתויה הולכת ומוספת בוגדים בבני אדם ומוסב למעלה לומר כאשר תבין כל זה ע״י אמרי ידעתי שעיניך דרכי תצורנה ולא תכשל בזה.
אף היא – ר״ל הזונה תארב כחתף – כי תחתוף פתאום את אשר יעלה רוח התאוה על לבו ותלכדנו ברשתה, שאם היה שם על לבו היה נזהר ממנה אבל היא תחתפנו פתאום, והנכריה שהיא המינות תוסיף בוגדים באדם – כי היא תציע טענות מינות וכפירה לצוד רבים לבגוד בה׳.
כחתף – בחילוף אותיות חטף, ומצאנוהו גם באיוב (ט׳:י״ב), כגנב, כן אשה זונה ממתנת על הרגע הראוי לפתות.
ובוגדים וגו׳ – שאוהביו ובני ביתו של אדם נופלים ברשתה ובוגדים באוהבם או באדוניהם, כמו אשת פוטיפר שרצתה לפתות את יוסף לבגוד באדוניו, וכן השיב יוסף לה הן אדוני לא ידע מה אתי בבית וגו׳ (פרשת וישב).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Who has woe? Who has sorrow? Who has strife? Who has complaints? Who has needless bruises? Who has bloodshot eyes?
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳מנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
(כט-לב)למי אוי, למי אבוי, למי מדינים, למי שיח, למי פצעים חנם, למי חכלילות עיניים – אמר רבי סימון: בוא וראה כמה קשה יין, ששלוש עשרה ווי״ן נאמרו בו מתחילה, ואלו הן: ״ויחל נוח ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית וערות אביהם לא ראו וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו״ (בראשית ט׳:כ׳-כ״ה). בא שלמה ופירש בחכמתו: למי אוי – למי שהוא שיכור, למי אבוי – ווי לזה, ווי לאבותיו, כמד״א: ״כי יהיה לאיש בן סורר ומורה״ (דברים כ״א:י״ח). למי מדינים – שמתוך שמשתכר ביינו, הוא מגלה סוד שבין אדם לחבירו, והוא משלח מדנים. למי שיח – שמתוך שמשתכר ביינו, הוא מוציא שיח ביותר. למי פצעים חינם – שמתוך שמשתכר ביינו הוא הולך ועושה פצע וחבורה חינם. למה? מפני שאין לו דין. למי חכלילות עיניים – אם זכה אדם ושתה כדי צרכו, הוא מתוק לחכו. דרש רבי ישמעאל: ״חכלילי עיניים מיין״ (בראשית מ״ט:י״ב) – תנו לו יין, שהוא ערב לחכו. ולמי הוא ערב? רבי אליעזר אומר: לזה שהוא שותה כדי צרכו. רבי יהושע אומר: לזקן, שנאמר: ״ולבן שנים מחלב״ (בראשית מ״ט:י״ב), אמר רבי ירמיה: אל תקרי לבן שנים אלא לבן שנים: מה חלב הזה מרצה דעתו של תינוק, כך היין משיב דעתו של זקן. מה כתיב אחריו?: ״למאחרים על היין, לבאים לחקור ממסך״ (משלי כ״ג:ל׳). אמר רבי אלעזר: אוי לזה שמניח דברי תורה ומשכים על היין, מה כתיב אחריו?: ״אל תרא יין כי יתאדם, כי יתן בכוס עינו״ (משלי כ״ג:ל״א) – אמר רבי יוחנן: בכיס כתיב, וקרי בכוס, ולמה זה? קונה הוא נותן עיניו בכוס, ומוכר הוא נותן עיניו בכיס. מה כתיב אחריו?: ״אחריתו כנחש יישך וכצפעוני יפריש״ (משלי כ״ג:ל״ב) – מה הנחש נושך וממית, אף היין נושך וממית, מה צפעוני הפריש בין מיתה לחיים, אף היין מפריש בין מיתה לחיים.
למי אוי למי אבוי למי – מדינים למי שיח, על מי הם אומרים שהוא בעל מריבות למי פצעים חינם על מי הם אומרים שיש בפניו חבורות.
למי חכלילות עינים – על מי הם אומרים שעיניו עכורות, על שותי יין, למאחרים על היין.
למי אוי למי אבוי – רב הונא אמר למי שאינו עמל בתורה למי מדינים למי שיח למי דינין למי פטטין, למי פצעים חנם למאן פדעין דמגן, עובדא הוה בחד בר נש דהוה רגיל למשתי תריסר קסטין דחמר בכל יומא, יומא חד אישתי חד סר קסטין, דמיך ולא אתא שנתיה, קם בחשוכא ואזל לבי קפלא אמר זבין לי חד קסטא, א״ל לאו בחילאי דהא חשכתא וצרו לי נטוריא, תלא עיניה וחמא נוקבא בתרעא, אמר הב בדין נוקבא את מפני מלגיו ואנא שתי מלבר, עבד ליה כן, אישתי ודמיך קדם תרעא, עבור עליה נטוריא סברוניה דהוא גנב, מחוניה ופצעוניה ולא ארגיש, קרון עליה למי פצעים חנם.
למי חכלילות עינים – למי סמקן דעיינין, כל אלה למאן, למאחרים על היין, זה שנכנס לבי קפלא ראשון ויוצא אחרון.
למי אוי למי אבוי – א״ר סימון בוא וראה י״ג ווי״ן נאמרו ביין ויחל נח, ויטע, וישת, וישכר ויתגל, וירא, ויגד, ויקח, וישאו, וילכו, ויכסו, וייקץ, ויידע, ובא שלמה ופרש בחכמתו למי אוי למי אבוי לזה שהוא שכור ווי לו ווי לביתו ולאבותיו שנאמר כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, למי מדינים שמתוך ששותה הוא מגלה סוד שבין אדם לחברו ומשלח מדינים ומגלה שיחה יתרה, למי חכלילות עינים א״ר ישמעאל חכלילי עינים מיין תנו לי יין שהוא מתוק לחכי, ולמי הוא ערב, ר׳ אליעזר אומר למי שהוא שותה כדי צרכו, ר׳ יהושע אומר לזקן שנאמר ולבן שנים מחלב אל תקרי ולבן שינים [אלא לבן שנים], מה היין מרצה דעתו של תינוק כך היין משיב דעתו של זקן לכך נאמר ולבן שנים מה כתיב אחריו למאחרים על היין, אמר רבי אוי לו לזה שמניח דברי תורה ומשכים על היין.
(כט-לה) פירשתי שיח הזיה, לפי שהוא כך אם נצטרפו עמו כאבים. ואין במקרא לשון חכלילות כי אם שתים, חכלילי עינים1 והיא אדמימות, וכאן רפרוף בלי הפוגה בדומה לשאר. והאיחור הוא הרצפת שתיית הלילה עם היום, כמו שההשכם הרצפת שתיית היום עם הלילה, וקוראים לזה מאחרי כמו שקוראים לההוא משכימי2. אבל אבוי הוא וי. יפריש ירעיל. חבל התורן3. אלו בודדות. אוי, כמו שאירע לפלשתים בגלל השכרות בפרשת ויפל הבית4. אבוי, כמו שאירע לאמנון בגללו5, וכמו שאירע לרחבעם מן הילדים אשר גדלו אתו6. מדינים, כמו שאירע לעשרת השבטים בזמן ויעש שני עגלי זהב7. שיח, כמו שאירע לבן הדד והוא שתה הוא והמלכים אשר בסכות8. פצעים, כמו שאירע לבלשאצר מחמת השתיה9. חכלילות, כמו שאירע לאחשורש שהרג את ושתי10. ואף על פי שאפשר שיש לכל מלה מן השש הללו ענין. ותיאר את היין בשלשה תארים שבהן הוא מפתה, במראהו וריחו וטעמו. בריח אמר לחקר ממסך כלומר יבחנהו. ובמראה אמר אל תרא יין. ובטעם אמר יתהלך במשרים. ואמר כי אחריתו כרעל הנחש, וכוונת המשל הזה שהוא חודר לגוף לאט לאט, וגם שהרעל הזה אינו אלא הפיכת האדם מתכונתו ומנהגו ומשנה אותו ממדותיו, עד שיהא כל מה שהיה מוזר לו מוצא חן בעיניו והוא אמרו עיניך יראו זרות. ותמצאהו מדבר דברים בלתי ברורים, פעם אומר כך ופעם אומר כך הדבר והפכו והוא אמרו ולבך ידבר תהפוכות. והמשיל טירוף השכור בשני דברים האחד המים והשני הרוחות, אשר למים אמר בו והיית כשוכב בלב ים שמטרפים אותו הגלים. והרוחות אמר בהם וכשוכב בראש חבל שמסחררים אותו הרוחות. ויש לאמרו הכוני בל חליתי שני ענינים, האחד תיאור השכור את עצמו, אומר על אשר שכרוהו, הכוני מכות נסתרות ולא הרגשתי בכך. והשני תיאורו את עצמו אחר שכרותו, אומר הכוני והלמוני ולא הרגשתי בהם מרוב שכרותי. ובשני האופנים גם יחד יהיה ענין מתי אקיץ שהוא אומר לא אוסיף לעולם לבקשו11. ובאר ממגרעות השכרות את הדברים הקשים הללו כדי להתנגד בהם למה שהקדים תחלה מפתויו שבני אדם מתפתים בהם, אמר אל יפתך ריחו, כי הוא מפתך והופך אותך מאישיותך12 עד שתעשה את האסור והמתועב ויבאיש ריחך13 הטוב בעיני עצמך. ואל יטעך מראהו כי הוא ישנה מראיתך גונים שונים כשנויי הגלים והרוחות. ואל ימשוך אותך טעמו כי הוא יטעימך מסוגי המכות והמהלומות טעמים נגעלים. עשה עיניך כנגד לחקר ממסך, והיית כשכב בלב ים כנגד אל תרא יין, הכוני בל חליתי כנגד יתהלך במישרים. ודע כי כל התארים הם בהפסק14 וכך המעשה לפי הסיום.
1. בראשית מט יב.
2. ישעיה ה יא הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם.
3. של הספינה.
4. שפטים טז ל.
5. שמואל ב יג כח.
6. מלכים א יב ח. ומפרש רבנו אשר גדלו אתו שהתהוללו יחד עמו בנערותם.
7. מלכים א יב כח, ושם איתה ויעש ירבעם חג... ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים, הרי שראשית המדינים מתוך חגיגות ושכרות.
8. מלכים א כ טז.
9. דניאל ה ל.
10. אסתר א.
11. לפי פשט תרגומו אין זה במשמע, פרט לכך שתרגם עוד - לעולם.
12. אפשר: ממהותך.
13. לפי נוס׳ ק, ויבאש ריחו בעיניך.
14. כלומר לא תרגיש אמתת התיאורים הללו ורוע מעשיו של היין אלא כאשר תחדל מלהשתכר.
ואלת׳אני וצף חאלה בעד שרבה, יקול צ׳רבוני והבגוני פלם אעלם בהם מן שדהֵ אלסכר. ועלי אלחאלין ג׳מיעא יכון מעני מתי אקיץ באנה יקול לא עדת אבדא אטלבה. ובסט מן מדמומאת אלסכר הד׳ה אלאמור אלצעבה ליקאום בהא מא קדם אולא מן גרוראתה אלתי יגתר אלנאס בהא, יקול לא תגרך ראיחתה, פאנהא תגרך ותקלבך ען ג׳והרך חתי תפעל אלמנכראת ואלפואחש פיחול טיב ראיחתך פי נפסך. ולא יכ׳דעך לונה פאנה ילונך צ׳רובא שתי כאכ׳תלאף אלאמואג׳ ואלאריאח. ולא יכלבנך טעמה פאנה יד׳יקך מן אנואע אלצ׳רב ואלהבג׳ טעומא מכרוהה.
ג׳על עיניך באיזא לחקר ממסך, והיית כשכב בלב ים בחד׳א אל תרא יין. הכוני בל חליתי מקאבלה יתהלך במשרים. ואעלם אן אלאוצאף כלהא באלמקאטע וכד׳לך אלעמל עלי אלכ׳ואתם.
למי אבוי – לשון צעקה ויללה.
למי מדיינים למי שיח – למי שיש לו מדיינים עם הבריות ושיחה יתירה לו אוי ואבוי, כי ברוב דברים רוב פשע.
למי פצעים – נברדורש בלעז.
חכלילות עינים – מרוב ייןא מאדימין עיניו וגנאי הוא לו.
Who cries, "Woe!" Who, "Alas!" An expression of crying and yelling.
He who has quarrels. He who talks too much To him who has quarrels with the people and talks too much, woe and alas, for transgression does not stop with much speech.
Who has bloodshot eyes? From drinking much wine, the eyes become red, and that is embarrassing.
למי אוי למי אבוי למי מדינים וגו׳ – על עונו ועל חטאתו כי היין מביא לידי זימה. על כן סמך ענין היין לענין זונה ונכריה.
למי מדינים – גם יוליד היין כעס ומריבה.
למי שיח – גם הוא גורם לאדם להרבות דברים כעין שנאמר: הומה שכר (משלי כ׳:א׳).
למי פצעים חנם – רוב משתה היין יוליד החולאים בגוף האדם.
למי אוי למי אבוי – אם תשאל למי אוי״? אשיב לך למי אבוי שהוא תאוה וחשק המתאוה, מי שי״ל אבוי ותאוה, לו אוי, ואם תשאל למי מדנים? שהם דינים וטענות, אשיב לך למי שיח – גדר השיח הוא הדיבור בלי שכל רק כפי פליטת דמיונותיו, המרבה שיח מרבה מדנים וריב, ואם תשאל למי פצעים חנם? אשיב לך למי אשר לו חכלילות עינים – ואם תשאל מי האיש אשר לו חכלילית עינים? אשיב לך.
אבוי – בתוספת אות מוסיף על אוי.
מדינים – עיין מה שכתבתי למעלה י׳:י״ב.
שיח – דברים בטלים כדברי תֶּגֶר.
חכלילות – אדמימות, והתיבה נגזרת מלשון כליל שהוא זֵר הסובב הראש, כן חכלילי (פרשת ויחי) וחכללות (כאן) ר״ל אדמימות הסובבת את העין; ויש מוציאים אותו משם כחל בלשון חכמים שענינו פוך שמשימים בעינים להטיבן, רק פוך הוא מראה תכלת (מוצא מן Lapis lazzuli) ולא אדום.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳מנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Those who stay long by the wine; those who go to seek out mixed wine.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
for mixed wine [as translated,] for mixed wine; this word is a noun, like ממכר, merchandise.
to search for mixed wine Who search and hunt where good wine is sold.
למאחרים על היין לבאים לחקור ממסך – לא ימזגוהו במים להפיג כחו זולתי כדי להשביח טעם היין והם חוקרין שיעור ממסך היין להיטיב טעמו.
למאחרים – המתעכבים שם, כמו: ומאחרי בנשף (ישעיהו ה׳:י״א).
לבאים – מעיר אחרת לחקור היין הטוב.
לבאים לחקור ממסך – לבאים מארץ אחרת או מעיר לחקור אם ימצאו יין טוב, או כאשר הוגד להם במקום פלוני יש יין מופלג, ירוצו ויבאו עד המקום ההוא, כמו שיש מעשים בכל יום בין הגוים.
למאחרים – הלא לאנשים השוקדים על שתיית היין ובאים לחקור אי זה יין הוא יותר חשוב לשתות ממנו להמשכם לזאת התאוה תמיד וזה יהיה סבה כי בסבת היין ישתכרו ויגיעו רעות גדולות להם מקצת השכורים לקצת.
למאחרים על היין – ואחר שאחרו כל הלילה לשתות יין אז הם באים מחדש לחקר ממסך לחקור את המוזג שיודע למסוך היין היטב, וחוזרים לשתות מחדש.
לחקור ממסך – לטעום באיזה מקום מוסכי׳ יין יותר טוב.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Don't look at the wine when it is red, when it sparkles in the cup, when it goes down smoothly.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אל תרא יין כי יתאדם כי – יהא דם, אחרים אומרים יתאדם מבחוץ הוא נאה, מבפנים הוא רע, לא תהא סבור כשם שהוא מבחוץ הוא בפנים אל תרא יין כי יתאדם.
כי יתן בכוס עינו – בכיס כתיב השכור נותן עיניו בכוס והחנוני בכיס. ד״א רואה את חברו שותה והוא אומר לו מזוג והוא שותה ומתקלקל ברעי ובמי רגלים, יתהלך במישרים סופו למכור את כל חפצי ביתו ואת כל תשמישי ביתו.
דבר אחר: יתהלך במישרים – וכי מי שהוא שותה יתהלך במישרים, אלא שהוא מתיר את העברות ועושה אותן הפקר, משיח עם האשה בשוק, עושה דבר שאינו הגון ואינו מתבייש, וסופו של יין אחרית רעה.
דבר אחר: אל תרא יין כי יתאדם כי – יתאוה לדם נדה ולדם זבה, כי יתן בכוס עינו בכיס כתיב לשון נקי, יתהלך במישרים סוף שאשתו אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי ואינו פורש, א״ר יוסי אם תלמיד חכם הוא סוף שמטמא את הטהור ומטהר את הטמא.
דבר אחר: אל תרא יין כי יתאדם – מסמיק ליה, יתהלך במישרים סוף דהוא עביד ביתיה משרא, מן הדא קדרא דנחשא עביד קדרא דחספא, עבדא מזבין ליה ושתי חמרא בטימיתיה, ר׳ יצחק בר רדיפא בשם ר׳ אמי סוף שהוא מוכר את כל כלי ביתו ושותה בהם יין, א״ר אחא מעשה באחד שהיה מוכר את כל כלי ביתו ושותה בהם יין, אמרין בניה לית הדין אבונא שביק לן כלום, אשקוניה ושכרוניה ואפקוניה ויהבוניה בחד בית עלמא, עברון שפיין בתרע בית עילם ושמעין אנגריא במדינתא, פרקין טעוניהון בגו בית עילם ואזלין למחמי מה אית קלא במדינתא, אתער משנתיה חמא זיקא יהיבא לעיל מרישיה, שרא יתיה ויהב יתיה בפומיה, בתר יומין אמרין בניה לית אינון אזלין חמן מה אבונן עביד, אזלון אשכחוניה והא זיקא יהיבא בפומיה, אמרין אוף הכא לא שבק לך ברייך, עבדי ביניהון תקנה כל חד וחד הוה משקי ליה יומא.
דבר אחר: אל תרא יין כי יתאדם – א״ר אל תרא יין שמאדם פניהם של רשעים בעוה״ז ומלבין פניהם לעוה״ב, ר׳ אבא אמר אל תרא יין כי יתאדם אל תרא יין שאחריתו דם. שנו רבותינו ארבע כוסות הללו צריך שיהא בהם רביעית יין אחד חי ואחד מזוג אחד חדש ואחד ישן, ר׳ יהודה אומר עד שיהא בו טעם ומראה, אמר רבא מאי טעמא דר׳ יהודה דכתיב אל תרא יין כי יתאדם.
כי יתן בכוס עינו – רב אמי ורב אסי חד אמר כל הנותן עיניו בכוסו כל העולם כלו דומה עליו כמישור, וחד אמר כל הנותן עיניו בכוסו כל העריות דומות עליו כמישור.
לא תרי אלכ׳מר אד יתחמר, ויעטיך פי אלכאס לונה, ויסלך במסתקימה.
כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים – המרבה שכרות כל העבירות דומות לו כמישור, כל דרכיו ישרים בעיניו.
בכוס – בכיס כתיב, השותה נותן עין בכוס והחנווני נותן עינו בכיסו של זה.
Do not look at wine when it is red Do not put your eye on it.
when he puts his eye on the cup, it goes smoothly Whoever is habitually drunk – all transgressions appear to him to be straight; all ways appear straight.
on the cup Heb. בכוס. The masoretic text reads: בכיס, on the pocket; i.e., the drinker puts his eye on the cup, and the storekeeper puts his eye on this one's pocket.
אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו וגו׳ – אל תבט אל מראהו כאשר יתאדם פן תוסיף תאוה להרבות במשתהו.
כי יתהלך במישרים – כטעם: הלך לדודי למישרים (שיר השירים ז׳:י׳), כי יין הרקח הדק כי יותן בכוס, יראו בו קוים מתנועעים אצל מעלה, קוים ישרים, והיין העב גַם החמר הוא עכור ויתנועעו בו קוים מעוותים מבולבלים, וזה אנו רואים תמיד.
אל תרא יין כי יתאדם – כי בכוס מראהו ויתהלך למישרי׳ במנהג היין הטוב שתחלה הדק יראה למעלה בכוס ואולם היין אשר נהפכו בו שמריו העליונים תמצא שאינו הולך למישרים כי מה שיהיה עליון ממנו בכוס ימצא נוטה אל השחרות והנה הזהירו שלא יפתהו טוב מראה היין ויושר ענינו.
בכיס – בכוס קרי ומדרש אגדה יש יש בויקרא רבה פרשת י״ב ובמדבר רבה פרשה י׳ ומדרש אסתר ריש פרשה ה׳ ומדרש משלי דף ע״ב וילמדנו פרשת שמיני.
יתאדם – מלשון אודם.
אל תרא יין – אל תתן עינך ביין אשר יתאדם במראיתו והוא נחמד ומשובח.
כי יתן – כי מי אשר יתן מראית עינו וחפצו בכוס היין הולך הוא במישרים ר״ל אין דרך מעוקם לפניו על כולם יחשוב כי ישרים המה כי לא יבחין עוד מעתה.
יתהלך במישרים – הנכון ingreditur blande כיירונימוס, והוא דבק למטה, אבל אחריתו וגו׳.
עינו – מראיתו, כמו והנה הנגע עמד בעיניו.
אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים – לא תתאוה אל היין מצד שאתה רואה שצבעו אדום, שזה מורה שהוא יין טוב ומטיב אל הדם שהוא הנפש החיוני, כי תחלה יתן עינו וצבעו בכוס שנתנוהו בו, ואז יתהלך במישרים כאילו אין בו רע, והמליצה שהשותהו שהוא הכוס שנותן בו היין, נעשה אדום כעין היין, ותחלה המשתה ישרה ונוחה, אבל.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
In the end, it bites like a snake, and poisons like a viper.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אחריתו כנחש ישך – הנחש הזה נושך לאדם ואינו מרגיש לשעה, וכשהוא מהלך והולך לביתו המכה מתחלחלת בו, מה הנחש נתקללה האדמה בעבורו שנאמר ארורה האדמה בעבורך, כך היין נתקלל שלישו של עולם בשבילו שנאמר ויאמר ארור כנען הוי אחריתו כנחש ישך.
וכצפעוני יפריש – מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין אדם לחוה למיתה, ר׳ יהודה בר אלעאי אותו העץ שאכל ממנו אדם הראשון ענבים היו, הה״ד ענבמו ענבי רוש אשכלות מרורות למו, אשכלות הללו הביאו מרירות לעולם, וכצפעוני יפריש מה צפעוני זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש בין נח לבניו לעבדות הה״ד וישת מן היין וישכר שמתוך כך אמר ארור כנען. ד״א מה צפעוני זה מפריש בין מיתה לחיים כך היין הפריש בין לוט לבנותיו לממזרות, הה״ד ותשקין את אביהן יין שמתוך כך ותהרין שני בנות לוט מאביהן. ד״א מה צפעוני זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין אהרן ובניו למיתה, דתנא דבי ר׳ ישמעאל לא מתו בניו של אהרן אלא על ידי שנכנסו שתויי יין, א״ר תנחום הדא גופנא אימיה לא יכלא קיימא ביה ואת יכיל קאים ביה, הדא גופנא מסמכא בכמה קנין בכמה בוקרין ולא יכלא קיימא ביה ואת יכיל קאים ביה, א״ר פנחס אמר הקב״ה לקרבנות נתתי סיקוסין ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר, ולך אינך נותן סיקוסין.
and sting Heb. יפרש, an expression of stinging (pointe in French, in German stechend).: "With an ox-goad" (Shofetim 3:31) is translated into Aramaic as בפרש תורי, and in the Gemara (Baba Mezia 80a): "The one who holds the colter (פרשא)," aiguillon in Old French, in German stachel, Gewohneisen, and so in Shofetim 3:31, II Sam. 8:1, and Yirmeyahu 31:18. Others interpret the word to mean that it separates him from life.
אחריתו כנחש ישך – בעת משתה היין לא ירגיש בנזקיו אבל מתהלך במישרים ואחריתו כנחש ישך שאין האדם מרגיש בנזקו בתחלה ואחר כך ירבה מחץ מכתו.
אחריתו – כי אחריתו הוא לרע לאשר ימשך אל ההנאה הזאת כי כבר ישוך האדם כנשיכת הנחש וכצפעוני יעקוץ וזה מבואר מהרעות הנפלאות הנמשכות מהשכרות מצד חסרון הדעות הנמשך ממנו.
וכצפעוני – הוא מין נחש.
אחריתו – ר״ל אם בעת השתיה יערב לחיך הלא אחריתו מרה והרי הוא כנחש הנושך בעקב איש ולא ירגיש ואחריתו ישגא מאוד כי יבעבע ונופח עד הקדקד.
יפריש – המפריש חיי האדם ממנו ע״י ארסו וכפל הדבר במ״ש.
יפריש – פעל משם פרש, שמורה על הצואה, כמו וקרבו ופרשו, מין נחש שהפרש שלו ארסי וע״כ נקרא צפע, מלשון צפיעי הבקר, וכן ביציו מזיקים, כמ״ש ביצי צפעוני בקעו.
אחריתו כנחש ישך וכצפעוני יפרש – הצפע הוא מין נחש שגם הפרש והצואה שבו ארסית ומזקת, ואמר שתחלה יטיל בו ארס כנחש, ואח״כ יפריש ר״ל יעשה הפרש שלו כפרש צפעוני, שיתהפך פרשו לארס בוער.
וכצפעוני – ממקור צבע, נחש בעל צבעים הרבה.
יפרש – בין הדבקים ע״י מחציתו; וגם שרש מחץ ושם חץ מגזרת חצה וחצי, וְהֲפָּרָשׁ בחתים שבעקביו מוחץ מתני הסוס.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Your eyes will see strange things, and your mind will imagine confusing things.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
עיניך יראו זרות – גורם לו לעבוד ע״ז שנאמר גם אלה ביין שגו מהו אלה שאמרו אלה אלהיך ישראל.
ולבך ידבר תהפוכות – אתה גורם לעצמך לבא לידי ארבעה דברים, לשפיכות דמים, לע״ז, לגלוי עריות, לשון הרע דכתיב ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה וכתיב זד יהיר לץ שמו ושותה ורואה את כל העולם כספינה הזו שנאמר והיית כשוכב בלב ים, וכשהוא שוכב מכין אותו ואינו חושש שנאמר הכוני בל חליתי, פוצעים אותו ואינו יודע שנאמר הלמוני בל ידעתי, ומגלה את עצמו ואינו מתבייש, וחוזר ומבקשו שנאמר מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד, אמר הקב״ה הואיל וכך היין גורם דין הוא שאצוה לכהנים שלא יהו שותים יין ומשמשין לפני שנאמר יין ושכר אל תשת.
Your eyes will see strange women When you will become drunk, they will burn in you and entice you to ogle harlots.
עיניך יראו זרות – כי היין ישבש הדעת ומביאה לידי הרהור.
עיניך יראו זרות – אלו מקרי השכור.
עיניך יראו זרות – ולהעיר על זה אמר הנה השכרות יראה לעיניך זרות ר״ל דברים שאינם כן מצד רוב האידים העולים אל המוח ולבך ידבר תהפוכות ודברים כוזבים או דברי שגעון לזאת הסבה בעינה.
זרות – מלשון זר ונכר.
יראו זרות – דברים שאינם באמת כי מרוב השכרות ידמה שרואה דבר מה ואין כל מאומה.
תהפוכות – הפוך השכל והאמת.
זרות – נשים זרות.
עיניך יראו זרות – נגד מ״ש תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצורנה, אמר שע״י היין יהיה בהפך, אם בעיניו שיתורו אחרי זנות ויראו נשים זרות לזנות עמהם, ואם לבבו שיתור אחרי מינות וידבר תהפוכות – דברי מינות שהם הפך מדברי החכמה.
זרות – דברים זרים.
תהפוכות – דברים בהפך ממה שהם באמת.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Yes, you will be as he who lies down in the midst of the sea, or as he who lies on top of the rigging:
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ב. כן בכ״י אוקספורד 165 (אולי לאחר תיקון), אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220, וכן בנוסח המקרא שלנו. בכ״י לוצקי 778: ״כשוכב״.
And you shall be mad like one lying in the midst of the sea.
and like one lying at the top of a mast The mast of a ship sways to fall from it.
והייתה כשוכב בלב ים וכשוכב בראש חבל – בראש התורן שאין דעתו מיושבת עליו.
חבל – ספינה ובעליה נקרא חובל, ויש מי שגזר אותו מחֶבל כי הספינה צריכה לחבלים ומֵיתרים רבים, ויש מי שגוזר אותו מתחבלות, כי צריך מנהיגה לדעת ולמחשבה רבה.
והיית כשוכב בלב ים – בספינה שחוזק תנועת הספינה יבלבל מוחו ויראה לו דברים לא כן וכמי ששוכב בראש הספינה שיתבלבל יותר מפני ראותו הים ורואה מהירות התנועה.
וכשכב בראש חבל – במדבר רבה פרשת י׳ חבל כתיב זה היה המן שנחנק בחבל.
בלב ים – אנשי הספינה ההולכת באמצע הים כשהרוח חזק דרכם להיות שוכבים בעבור חוזק תנועת הספינה.
בראש חבל – הוא תורן הספינה שכל החבלים תלוים בו והשוכב שם דעתו מבולבלת מפני ראיית הים ומהירות התנועה.
והיית כשוכב בלב ים – תחלה יהיה כשוכב בלב ים וצף על מי הים ולוחם עם גלי הים ואח״כ ידמה כשוכב בראש חבל שהוא תורן הספינה, שמשם יפול למצולה מאגרא רמא לבירא עמקתא, ויטבע שם, כן נופל ממעלתו לעמקי בור וטובע בתהום האבדון.
חבל – תורן הספינה שעליו קשורים המפרשים ע״י חבלים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
הכוני בל חליתי – כשייקץ מיינו כל הרעות שעברו עליו אינו מרגיש בהן וחוזר לשתות.
"They struck me but I did not become ill, etc." When he sobers himself up from his wine, he does not feel any of the evils that passed over him, and he drinks again.
הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי – מרוב התגבר יצר תאות משתה היין עליו לא ישית לבו אל נזקו רק ישבחנו וישכח כל נזקו ויזכיר תועלת אחת הנמצאת ממנו ויאמר כי היין יסיר כל אנחה ולא ירגיש האדם עניני הזמן.
מתי אקיץ – אין האיש הזה מתאוה להקיץ מיינו כי אם להוסיף לבקש משתה היין.
הכוני – ואז תאמר הכוני מכים.
בל חליתי – כי השכרות ימנע ההרגש בצער המכות שברוני מכים ופוצעים ולא ידעתי מפני העדר ההרגש אז ועם כל זה ימשיכך היין אליו עד שתאמר מתי אקיץ מזה השכרות שאוכל להוסיף ולבקש היין עוד כי זה דרך השכורים.
חליתי – מלשון חולי.
הלמוני – עניינו מכות המשברות כמו יהלמני צדיק (תהלים קמ״א:ה׳).
אקיץ – אעיר מן השינה.
הכוני – עודך מתנמנם יהיו שפתיך דובבות על המשכב לאמר מה בכך שהכוני בעת השכרות הלא לא חליתי ומה בכך שהלמו אותי בהכאות הלא לא הרגשתי ולזאת מתי אקיץ מהתנומה ואוסיף שוב לבקש את היין ולזה הזהר בה מאוד כי קשה לפרוש ממנה.
הכוני וגו׳ – דרך מליצת השיר הוא נותן דברים אלו בפי השכור, אף על פי שהוא לא יוכל לאמרם. והכוונה לומר: האיש השכור איננו מרגיש אפילו כשמכין אותו, ואחרי הקיצו, לא יאחר לשוב ולשתות, כאלו בזמן תרדמתו היה מתאוה להתעורר כדי לחזור ולשתות (ר״ח כסלו).
הלמוני – הוא יותר מהכאה.
הכוני בל חליתי – תחלה אומר שהכו אותו והגם שהרגיש לא חלה, והוסיף הלמוני שהוא יותר מהכאה, ובכ״ז לא לבד שלא חלה כי גם בל ידעתיו – ומוסיף שהוא בשינה תמידית, ובכ״ז מתאוה אל היקיצה, לא כדי לפרוש מן היין, רק כדי שיוכל לבקשו עוד.
הכוני – נותן דברים אלה בפי השכור כאילו בזמן תרדמתו היה מתאוה להתעורר כדי לחזור ולשתות (שד״ל).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר׳ יונהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל