Tehillim 4 – תהלים ד‏ – Mikraot Gedolot

לְשַׁבָּחָא עַל חִנְגִיתָא תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד.

For praise, with melodies. A hymn of David.

למנצח בנגינות מזמור – זה המזמור נאמר בשלשה מיני שבח, בנצוח, בנגון, במזמור. נגינות הוא לשון נבואה כמה דאת אמר והיה כנגן המנגן, למנצח שהוא נאה לנצח למי שנצוחו לנצח נצחים, למנצח למי שהוא מנוצח מבריותיו. אמר רב כהנא משום ר׳ ישמעאל ב״ר יוסי זמרו למי שמנצחין אותו ושמח, בוא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת בשר ודם, ב״ו נוצחין אותו ועצב, אבל הקב״ה נוצחין אותו ושמח שנאמר ויאמר להשמידם לולי משה בחירו.

למנצח בנגינות – ננצח למי שהוא קלוס בפיהם של צדיקים לקלסו.

דבר אחר למי שהוא נותן הנצח לבניו במצרים בעמלק בסיחון בעוג במלכי כנען.

דבר אחר למי שהנצח שלו שנאמר לך ה׳ הגדולה והגבורה והנצח, ה׳ כגבור יצא, ויצא ה׳ ונלחם, ה׳ איש מלחמה.

דבר אחר למי שהוא מבקש להנצח, אמר הקב״ה כשאני נוצח אני מפסיד, נצחתי בדור המבול בדור הפלגה בסדומיים ואבדתי, משה נצחו ונשתכר כל אותם אוכלוסין.

קול לדאוד, יסבח בה אלמואט׳בין באלחאן.

מאמר לדוד שבו משבח את המתמידים (בתורה או בתפילה) על ידי לחנים.

מזמור, מאמר לדוד משבחים בו המתמידים במשמרותם בנגינות. וכתב הראב״ע: אמר הגאון כי זה המזמור לדוד ונתנו לאחד מן המשוררים לנגן אותו תמיד כמו לנצח.

למנצח בנגינות מזמור לדוד

ומעני למנצח בנגינות אן אלמנצח והו צאחב אٓלה¹ אלמוסיקא כאן ילחן אלקול אלדֺי כאן ינשיה דוד עלי נגינות או שמינית או גתית וסאיר מא דֺכר מן אלאלאתﹺ אלמסתעמלה² פי תנגﹶים³ אלמזמור ותלחינה.

וקיל⁴ פי קו׳ עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק מענאין⁵ אלמעני אלאול מטאלבה אעדאיה⁶ לﹺמא יעאדונה ויתמנון⁷ לה אלכׄזי באטלא⁸ﹰ בלא דׄנבﹴ סבק [6ב] מנה אליהם. ואלתׄאני⁹ אנהם יחבון אמרא¹⁰ﹰ באטלא לא יצלון אליה ואמלא¹¹ﹰ כׄאיבאﹰ לא יחצלון עליה.

1. אٓלה] (2) 1א אלה

2. אלמסתﹶעמלה] (1) 6א אלמסתעמלה

3. פי תנגﹶים] (2) 1א לתנגים

4. וקיל] (2) 1א <קיל>

5. מענאין] (2) 1א מעניאן

6. אעדאיה] לﹺם

7. ויתמנון1 (2) [א] י]⁠תמנון

8. באטלאً] (1) 6א באטלא

9. ואלתׄאני אנהם] (2) 1א desunt

10. אמראً] (2) 1א אמרא

11. ואמלאً…יחצלון] (2) 1א desunt

The intent of “conductor (la-mənaṣṣeaḥ) upon the instruments (nəḡînôṯ);” the mənaṣṣeaḥ is the master of musical instruments who sings the words David composed upon the nəḡînôṯ, Šəmînîṯ or Gittîṯ and other types of instruments mentioned for beating out the Psalms and playing their melody.

The phrase “how long will my glory be mocked; will you love illusions;” has two meanings. The first meaning is his enemies who wish to harm him and the failure of their aim to shame him, despite not having committed a transgression against them. The second answer; they desire worthless unobtainable temptation, and false hopes which they cannot hope to fulfill.

למנצח בנגינות מזמור – מזמור זה ייסד דוד שיאמרהו בן לוי המנצח בנגינות בשיר על הדוכן. לשון ניצוח נופל במתחזקים בעבודה, כעניין שנאמר: ויעמדו הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית י״י (עזרא ג׳:ח׳).

To the conductor with melodies David established this psalm so that the Levites who conduct the melodies when singing on the platform should recite it. The expression of נצוח denotes those who apply themselves to the service, as the matter is stated: "and appointed the Levites from twenty years old and upwards to conduct the work of the house of the Lord" (Ezra 3:8).

למנצח בנגינות – אמר הגאון כי זה המזמור לדוד ונתנו לאחד מן המשוררים^א לנגן אותו תמיד, כמו: לנצח.

ואחרים אמרו: כי המנצח הוא הפקיד שהוא שר על המנגנים, כמו: ומנצחים עליהם (דברי הימים ב ב׳:א׳), וזהו הנכון. ונפתח למ״ד למנצח בעבור היותו ידוע.

וטעם בנגינות – שיש לו שתי נעימות.

ויש אומרים: כלי שיר נקרא נגינות.

ולפי דעתי: שהיו בישראל נגינות ושירות על נעימות רבות. וטעם בנגינות – שהיה תחלת שיר. והנה נכתב עם זה המזמור הניגון, וככה למעלות (תהלים קכ״א:א׳), והמעלות (תהלים ק״כ:א׳), ועל עלמות (תהלים מ״ו:א׳), ועל איילת השחר (תהלים כ״ב:א׳), ועל יונת אלם (תהלים נ״ו:א׳), ועל מחלת (תהלים נ״ג:א׳, תהלים פ״ח:א׳).

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870 חסר: ״מן״. בכ״י מנטובה 13: ״המשורר״.

FOR THE LEADER; WITH STRING MUSIC. The Gaon¹ said that David composed this poem and gave it to one of the musicians to perpetually play it.⁠² According to the Gaon la-menatze’ach (for the leader) means, forever (la-netzach).

Others say that mena’tze’ach refers to the individual who is in charge of the musicians.⁠³ Compare, u-menatzchim alehem (oversee them) (11 Chron. 2:1). This interpretation is correct.

The lamed of la-menatze’ah has been vocalized with a pattach because it refers to a specifically known individual.⁠⁴

The word neginot (string music) indicates that this psalm had two tunes.⁠⁵ Others say that neginot is the name of a musical instrument.⁠⁶

According to my opinion Israel had songs and poems with various tunes.⁠⁷

The tune to which our psalm was to be performed opened with the word be-niginot.

Observe, the tune of the psalm was written along with it.⁠⁸ The same applies to such terms as: la-ma’alot;⁹ ha-ma’a lot;¹⁰ al alamot;¹¹ al ayelet ha-shachar;¹² al yonat elem¹³ and machalat.⁠¹⁴

1. Rabbi Saadiah Gaon.

2. Rabbi Saadiah Gaon connects the word la-menatze’ach with the word netzach (forever). According to Rabbi Saadiah Gaon this poem was assigned to a specific musician.

3. In other words, la-mentatze’ach means, for the choirmaster.

4. The pattach beneath the lamed indicates the direct object, for la is equivalent le-ha.

5. Niginot is in the plural. This interpretation renders neginot as tunes. It believes that our verse is to be rendered: For the leader, a psalm of David to be performed to two tunes.

6. According to this interpretation our verse should be rendered: For the leader, a psalm of David to be played upon neginot.

7. Prior to the composition of the Book of Psalms.

8. The word be-niginot indicates the melody of the psalm.

9. Ps. 128.

10. Ps. 120.

11. Ps. 46.

12. Ps. 22:1.

13. Ps. 56:1.

14. Ps. 53:1. Ibn Ezra’s point is that the psalms were performed to the tunes of pre-existent songs. The opening word of the song that a given psalm was to be performed to was inserted in the first line of the psalm. See, Four Approaches to the Book of Psalms, pp. 233-234.

למנצח בנגינות מזמור לדוד – אמרו רבותינו זכרם לברכה (שוחר טוב): המזמור הזה נאמר בשלשה מיני שבח: בנצוח בנגון במזמור. והנראה: כי המנצח הוא אשר היה על המשוררים. ועל ידי המנצחים היו נאמרים המזמורים. והיו נותנים אותם למנגנים ולמשוררים, ולא תמצא בשום מקום למשורר ולמנגן אלא למנצח. וכן בתפלת חבקוק: למנצח בנגינותי (חבקוק ג׳:י״ט). וכן כתוב: לנצח על מלאכת בית י״י (דברי הימים א כ״ג:ד׳). וכתיב: בכנרות על השמינית לנצח (דברי הימים א ט״ו:כ״א). ויש שהיה מנצח על כלי הנקרא נגינות, ויש על כלי הנקרא שמינית. ועם הכלים היו נאמרים השירים והנגונים והתהלות כל אחד לפי נגונו הידוע אצלם. כי חכמה גדולה היתה והיא תעורר הנפש החכמה, והיא נספרת בכלל החכמות החיצונות. והכלים שהיו בבית המקדש להלל הם נבלים וכנורות ומצלתים וחצוצרות ושופר. והיו הכלים נחלקים על נגינות ידועות אצלם. יש מהנגינות שנקרא עלמות כמו שכתוב (דברי הימים א ט״ו:כ׳) וכתוב: על עלמות שיר (תהלים מ״ו:א׳). ויש שנקרא נגינות, ובו היה נאמר זה המזמור. ויש מהם נקרא משכיל, ויש מהם נקרא מכתם, ויש שגיון, ויש מהם נחילות, ויש שגיונות, ויש גתית, ויש נקרא מן הכלים עשור, ויש עוגב, ויש מנים. וכל אחד חלוק בנגינתו כמו שהוא ידוע אצל בעלי החכמה. ומצאנו כתוב אחד אומר: וארבעת אלפים מהללים לי״י בכלים אשר עשיתי להלל (דברי הימים א כ״ג:ה׳). ולא נודע אם אשר היו הכלים בידם הם אשר היו אומרים המזמור בפיהם, או אם היו יחד המשוררים בפה, וכנגדם אשר היו מנגנים בכלים. ומצאנו כתוב אחר אומר: והלוים בכלי שיר י״י אשר עשה דויד המלך להדות לי״י כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם (דברי הימים ב ז׳:ו׳). ועוד כתיב: והשיר משורר והחצצרות מחצצרים (דברי הימים ב כ״ט:כ״ח). והחצוצרות לבדם היו ביד הכהנים כמו שכתוב: ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות (במדבר י׳:ח׳). ושאר הכלים היו ביד הלוים. וכן כתיב: ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות (דברי הימים ב כ״ט:כ״ו).

For the Chief Musician: on Neginoth. A Psalm of David – Our teachers of blessed memory have said (Shoher Tod, ad loc.) that "this Psalm was uttered in three kinds of praise, in nissuah (נצוח), in niggun (ניגון), and in mizmor (מזמור).⁠" It is evident that the (person called the) מנצח ("Chief Musician") is the one who was over the singers, and that the Psalms were rendered under the direction of the(se) "Chief Musicians,⁠" who assigned them to (certain) players and singers. [This view is supported by the fact that] you nowhere find [as titles] "For the Singer" or "For the Player,⁠" but only For the Chief Musician. And accordingly we have in the Prayer of Habakkuk (3:19) "For the Chief Musician on my stringed instruments"; and so the text (1 Chron. 23:4) "to superintend (לנצח) the work of the house of the Lord.⁠" It is written also (ibid. 15:21) "with harps set to the Sheminith to lead (לנצח).⁠" And it is the case that there was a "Chief Musician" over the instrument called Neginoth and another over that called Sheminith. And the songs and the melodies and the praises were rendered each according to the melody known in connexion with them; for it was a great science and would stimulate the rational soul, and was reckoned in the category of secular sciences. And the instruments which were (used) in the Temple for praise were lutes, lyres, cymbals, trumpets, and a horn. The instruments also were classified according to melodies known in connexion with them. Of the melodies there was that called Alamoth, as in the text (1 Chron. 15:20) and written (Ps. 46:1), "Set to Alamoth. A Song.⁠" And there was that called Neginoth, and in this the present Psalm was rendered. And there was one of them called Maskil, and there was one of them called Mikhtam. There was also Shiggaion, and there was Nehiloth, and there was Shigionoth, and there was Gittith. One of the instruments was called "Tenstrings,⁠" another "Pipes,⁠" and another "Minnim.⁠" And each of these is classified in its melody as it was known to the masters of the science. We find also a text which says (i Chron. 23:5), "And four thousand praised the Lord with the instruments I made to praise.⁠" It is not known, however, whether the instruments were in the hands of those who were actually reciting the Psalm, or whether they acted together – those who sang with the mouth, and opposite them those who played upon (musical) instruments. We find also another text which says (2 Chron. 7:6), "And the Levites with the instruments of music of the Lord which David the king had made to give thanks unto the Lord, for His mercy (endureth) forever, when David praised by their ministry: and the priests sounded the trumpets before them.⁠" And further it is written (ibid. 29:28), "and the singers sang and the trumpeters sounded.⁠" Now the trumpets alone were in the hands of the priests, as it is written (Num. 10:8), "and the sons of Aaron, the priests, shall blow with the trumpets;⁠" and the rest of the instruments were in the hands of the Levites; and so it is written (2 Chron. 29:26), "And the Levites stood with the instruments of David and the priests with the trumpets.⁠"

למנצח – בעלי השיר יקראו מנצחים כי דרכם לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעתו.

בנגינות – מלשון נגינה וזמר העשוי בהכרעת הקול.

למנצח – ר״ל המזמור הזה של דוד נמסר לבן לוי המנצח לנגנו בנגון בבית המקדש.

למנצח – מזמור זה תקן בעת שהיה רעב בימי דוד שלש שנים, ולצני הדור אמרו שהוא בעבור חטא דוד, ודוד שאל אז בה׳ ויאמר ה׳ אל שאול ואל בית הדמים על אשר הרג את הגבעונים, ופייסו את הגבעונים וירד הגשם, ואז הקריב זבחי צדק, רצה לומר זבחי תודה בעבור שנתברר צדקו שלא היה הרעב בעבור חטאו, ומזמור זה נחלק לג׳ חלקים המצוינים במלת סלה. (חלק א׳)

למנצח – נ״ל ששורש נצח בלשון הקדש אין הוראתו התגבר על צריו והוראה זו יש לו בלשון חכמים ובספר דניאל ו׳:ג׳ ושתי פעמים בדברי הימים (ד״ה ב׳ ב׳:א׳, ד״ה ב׳ ב׳:י״ז) מצאנוהו להוראת שררה, ובשאר המקומות שבא בתנ״ך נ״ל שהוראתו שיר ונגן (עיין במאיר נתיב) א״כ למנצח הוראתו לשר שירים ומנגן או ג״כ לשר ופקיד וממונה, ובודאי מקור הוראת שורש זה הוא כמו בלשון חכמים התגבר, ומזה לנצח שהוראתו קיום לעולם ועד, המתגבר על כליון ומות, ומזה נצח ישראל (שמואל א׳ ט״ו:כ״ט) גבור וקיים לעד, וכמו שבין לשון שררה ולשון שיר אין הפרש כי אם בי שי״ן שמאלית וימנית שבזמן קדמון לא היה הפרש ביניהן והברתן שוה, כן שורש נצח מורה שררה ושיר, וכבר ספרו מושלי משלים על אורפיאו (Orfeo) שבכח ניגונו היה מתגבר על החיות הבאות אליו ומלקקות רגליו להורות כח הניגון ויכלתו גם על פרא אדם, ואולי מדעה זו נהיה המעבר בין שתי ההוראות בשני השרשים נצח ושר.

בנגינות – שורש נגן הוראתו הוציא קול ביד ע״י כלי שיר, ואח״כ הושאל גם לשיר בפה בלוית כלי (אני מנגינתם, איכה ג׳:ס״ד ודומיו) א״כ הוראת למנצח בנגינות היא מזמור זה נִתַּן למשורר בפה ומְלַוֶה קולו ע״י כלי שיר, ויש לפרש בי״ת של בנגינות לשון עם, ע״ד בנערינו ובזקנינו נלך (פרשת בא) בהיות נערינו וזקנינו אתנו כי הם חלק ממנו, והנגינה תחבר אל השיר ותהיה כגוף אחד אתו, ע״כ כתב בנגינות לא עם נגינות, שדוד נתן למנצח לא בלבד השיר רק גם הנגינה לשיר אותו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון