רמז תרכח

נתתה שמחה בלבי – אמרו ישראל ומה אומות העולם ע״י שעשו שבע מצות השפעת להם שלוה בעוה״ז, אנו שנצטוינו תרי״ג מצות עאכ״ו שתשפיע לנו טובה, לפיכך על שלותן אנו שמחין שנאמר נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו. ריב״ל אמר משל למלך שעשה סעודה והכניס את האורחין והושיבן על פתח פלטין עד שעה שיכנסו והיו רואין כלבים יוצאין ובפיהם פסיונים וראשי פטומין וראשי עגלים, התחילו אומרים ומה כלבים אוכלים כל טוב סעודה עצמה מה היא, כך הרשעים נמשלו לכלבים שנאמר והכלבים עזי נפש והרי הן בשלוה זו, ישראל עאכ״ו, א״ל הקב״ה לדוד בטח בה׳ ועשה טוב אם תראה שאני מטיב לרשע אל ירע לך כל כך הוסף ועשה תשובה, ומה הרשעים שמכעיסין ואין מועילין לי עשיתי עמהם טובה, עמך עאכ״ו, למה היה דוד דומה לפועל שעשה כל ימיו עם המלך ולא נתן לו שכרו והיה הפועל מצר שמא אין בידי כלום משכר המלך, פועל אחד לא עשה עמו אלא יום אחד האכילו השקהו נתן לו תבואה וקטנית ומעות א״ל הרי שכרך, אמר הפועל שעשה עמו כל ימיו, ומה זה שלא עשה עמו אלא יום אחד כך אני שעשיתי עמו כל ימי עאכ״ו, התחיל הפועל לשמוח בלבו, כך אמר דוד נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו.