Tehillim 4 – תהלים ד‏ – Mikraot Gedolot

בְּנֵי נְשָׁא מְטוּל מֶה אַיְקָרִי לְאִתְכְּנָעוּתָא תְּרַחֲמִין סְרִקוּתָא תִּבְעוּן כַּדִיבוּתָא לְעָלְמִין.

O sons of men, why is my glory for humiliation? You will love vanity; you will seek falsehood forever.

בני איש – זה דואג ואחיתופל. בני אברהם יצחק ויעקב שנקראו איש. אברהם שנאמר (בראשית כ׳:ז׳) ועתה השב אשת האיש. יצחק נקרא איש שנאמר (שם כ״ד:ס״ה) מי האיש הלזה. יעקב נקרא איש שנאמר (שם כ״ה:כ״ז) ויעקב איש תם (יושב).

עד מה כבודי לכלמה – עד מתי אתם מכלימין אותי ואת כבודי וקוראים אותי בן ישי. (שמואל א כ״ב:ז׳) גם לכולכם יתן בן ישי. (שם כ׳:ל׳) כי בוחר אתה בבן ישי. (שם ל״א) כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה. ולית לי שם.

תאהבון ריק – עד מתי אתם מרדפים אחרי דברים של ריקנות. אמרו אלהים עזבו אלהים שכחו אלהים סילק שכינתו ממנו ואין המלכות חוזרת לו מעתה. תבקשו כזב סלה. מה אתם סבורים על ידי שנסתלק מלכותי לשעה לעולם היא קיימת.

בני איש – אלו עו״א שהם בני נח שנאמר ויחל נח איש האדמה.

עד מה כבודי לכלמה – עד מתי אתם מרדפין אחר כבודן של ישראל.

תאהבון ריק – עד מתי אתם מרדפים אחר דברים של ריקנות ואומרים אלהים עזבם שכחם וסלק שכינתו מהם ואין השכינה חוזרת להם מעתה, תבקשו כזב סלה, מה אתם סבורים ע״י שנסתלקה השכינה לשעה היא קיימת לעולם.

עד מה כבודי לכלמה – עד מתי אתם מרדפין אחר כבודי להבל וקוראין אותי בן ישי, כי בוחר אתה לבן ישי, לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים, כי כל הימים אשר בן ישי חי לית לי שם.

תאהבון ריק – עד מתי אתם מרדפין אחר דברים של ריקנות ואומרים אלהים עזבו אלהים שכחו סלק שכינתו ממנו ואין המלכות חוזרת לו מעתה, תבקשו כזב סלה, מה אתם סבורים על ידי שנסתלקה שכינתו לשעה היא קיימת לעולם.

ואזג׳ר אלאעדא בקול מנך יא בני אלבשר אלי כם תג׳עלון מכרמי כ׳זיא, ותחבון אלמחאל ותטלבון אלכד׳ב סרמדא.

ותגער באויבים על ידי קול מאצלך אל בני אדם [שהקול שלך אומר להם]: עד כמה תעשו את המכובד שלי מבוזה. וגם עד כמה תאהבו את הדבר בטלה ותבקשו תמיד את השקר.

בני איש, וגעור באויבים בדבור מלפניך לאמר הוי בני בשר עד כמה תשיתון נכבדי מבוייש ותאאבון השקר ותבקשו הכזב תמיד.

בני איש – בני אברהם יצחק ויעקב הקרוים איש: באברהם נאמר: השב אשת האיש (בראשית כ׳:ז׳), ביצחק נאמר: מי האיש הלזה (בראשית כ״ד:ס״ה), ביעקב נאמר: איש תם (בראשית כ״ה:כ״ז).

עד מה כבודי לכלימה – עד מתי אתם מבזים אותי: ראיתי^א את בן ישי (שמואל א כ״ב:ט׳), [מי דוד ומי בן ישי (שמואל א כ״ה:י׳),]⁠^ב בכרות בני עם בן ישי (שמואל א כ״ב:ח׳), כי בוחר אתה לבן ישי (שמואל א כ׳:ל׳), אין לי שֵם.

תבקשו כזב – תרדפו למצוא מכזבים, כגון זיפים שמלשינים עלי, ולי היו מראים שלום. וכיוצא בהם דילטורין שהיו בימי שאול: הלא דוד מסתתר בגבעת החכילה (שמואל א כ״ו:א׳), וכן הרבה.

א. כן בכ״י פרמא 3204 וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154: ״ראיתם״. בכ״י אוקספורד 34, ברלין 122: ״ראית״.

ב. המלים בסוגריים המרובעים מופיעות בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינן מופיעות בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

Sons of man The sons of Abraham, Isaac, and Jacob, who are called man. About Abraham it is stated: "Restore the man's wife" (Bereshit 20:7). About Isaac it is stated: "Who is that man...?⁠" (ibid. 24:65). About Jacob, it is stated: "and Jacob was a plain man" (ibid. 25:27).

how long will my honor be disgraced How long will you disgrace me?: "that you choose the son of Jesse" (I Sam. 20:30); "when my son made a covenant with the son of Jesse" (ibid. 22:8); "I saw the son of Jesse" (ibid. verse 9); "Who is David, and who is the son of Jesse?⁠" (ibid. 25:10) I have no name.

will you constantly seek lies Will you chase to find lies, e.g., the Ziphites, who inform on me, yet show me friendliness, and other informers like them who were in Saul's time: "Is David not hiding...in the hill of Hachilah?⁠" (I Sam. 23:19). And so, many.

בני איש עד מה כבודי לכלימה – מדבר בדואג ואחיתופל. בדואג שהיה אומר: ״ראיתי את בן ישי בא נובה״ (שמואל א כ״ב:ט׳) לא הזכירו בשמו. אינו אומר: ראיתי את דוד אלא בן ישי. באחיתופל שאמר ״בא אל פ⁠[י]⁠לגשי אביך״ (שמואל ב ט״ז:כ״א).

בני – אמר ר׳ משה הכהן ז״ל: כי זה המזמור ככתוב למעלה, וידבר עם בני איש בעבור גבהות לבם בבחרותם.

עד מתי שמתם כבודי לכלימה ולא יעמוד זה שאביתם ולא יקום ולא יהיה כי באמת תבקשו כזב.

ועל דעת ר׳ משה שהוא מדבר על עוזרי אבשלום.

SONS OF MEN. Rabbi Moses Ha-Kohen says that this psalm deals with the same issue that the previous psalm does.⁠¹

David addresses the Sons of Men,⁠² because men are haughty when they are young.

He asks them: How long shall you put my glory to shame? That which you desire shall not come to pass. It will not come into being because in reality you seek after falsehood. Rabbi Moses Ha-Kohen is of the opinion that David addresses Absalom’s helpers.⁠³

1. It deals with Absalom’s rebellion.

2. Sons of (bene) means, young.

3. Those who support Absalom.

בני איש – אמר כנגד גדולי ישראל שהיו עם אבשלום. וכן גם בני אדם גם בני איש (תהלים מ״ט:ג׳). בני אדם ההמון, בני איש הגדולים. וכן הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל (שמואל א כ״ו:ט״ו), גדעון בן יואש איש ישראל (שופטים ז׳:י״ד).

עד מה כבודי – נפשי כמו שאמר במזמור הקודם רבים אמרים לנפשי, או פירוש כבודי

לכלמה – שאני מלך ואתם מכלימים אותי ומבריחים אותי ממלכותי.

תאהבון ריק – דבר שלא יתקים והוא מלכות אבשלום.

תבקשו כזב סלה – וזהו כזב דבר שאין לו קימא, כמו: אשר לא יכזבו מימיו (ישעיהו נ״ח:י״א).

O ye sons of men (בני איש) – He addresses the great ones of Israel who were with Absalom. So "both low (בני אדם) and high (אישׁ בני)" (Ps. 49:3): בני אדם (are) the multitude, אישׁ בני the great ones. So also, "Art not thou a great man (אישׁ) and who is like to thee in Israel?⁠" (1 Sam. 26:15); "Gideon the son of Joash, the great man (אישׁ) of Israel" (Judges 7:14).

How long shall my honour – i.e. my soul, as he says in the previous Psalm, "Many say of my soul"; or the interpretation of my honour be dishonour? – is that I am king and ye are putting me to dishonour and making me a fugitive from my kingdom:

Ye love a vain (thing) – a thing that shall not be established: that is, the kingdom of Absalom.

And seek after falsehood. Selah – And this is falsehood, a thing that has no permanence, as (in the passage) (Is. 58:11) "Whose waters fail not.⁠"

[בני איש עד מה] כבודי לכלימה. ׳בן ישי׳, כאילו אין לי שם¹: [תאהבון] ריק. שלא יתנני ה׳ ביד שאול²: תבקשו כזב. למצוא חן בעיני שאול, שיהיה דבר כוזב וחסר³:

1. ׳עד מה׳ - עד מתי אתם שמים את ׳כבודי לכלימה׳ ומבזים אותי לקרוא אותי ׳בן ישי׳, כאילו אין לי שם ואני נקרא רק בשם אבי, ראה שמואל א׳ (כ כז, ל, לא, כב ח, ט, יג, כה י). וכ״כ רש״י ע״פ שוח״ט. ואולי דייקו שעל זה תלונתו ממה שקרא הוא אותם ׳בני איש׳, שגם להם אין שם, ונקראים רק על שם אביהם. ובשיעורים פירש שהכוונה לשמעי בן גרא שקללו קללה נמרצת, והוא לפי דרכו שם שהמזמור מדבר במעשה אבשלום, שאז קיללו שמעי, ואילו לפירושו כאן מדבר עוד בחיי שאול.

2. כלומר, מה שאתם אוהבים ומבקשים ומשתדלים לעשות, שאפול בידי שאול, הוא ל׳ריק׳, כי לא יעלה הדבר בידכם.

3. כמו ׳נחל אכזב׳ שהולך וחסר עד שאיננו, כי גם שאול ימות, ולא תישאר המלוכה אצלו, ׳וזהו כזב, דבר שאין לו קְיָמָא, כמו [מוצא מים] אשר לא יכזבו מימיו׳ (רד״ק). וראה פירוש רבינו לבראשית (ל יא) שגדר ׳אכזב׳ הוא בגידה. ובשיעורים: ׳כזב - הוא הדבר המכוון אשר לא יצא אל הפועל, כאמרו (מיכה א יד) ׳בתי אכזיב לאכזב׳⁠ ⁠׳. ולפי זה הוא מלשון ׳אכזבה׳, וכן נראה מפירוש רבינו לבראשית (לח ה) שמזה לשון ׳נכזבה תוחלתו׳.

בני איש – הנו״ן במאריך.

תבקשו כזב – הכ״ף רפה.

איש – ר״ל גדול וחשוב וכן הלא איש אתה (שמואל א כ״ו:ט״ו).

עד מה – עד מתי כמו עד מה ה׳ תאנף (תהלים ע״ט:ה׳).

בני איש – אתם בני אדם גדולים עד מתי תהפכון כבודי לכלימה ר״ל במקום הכבוד הראוי אלי תכלימו אותי וכאומר הלא משפט החשובים לכבד את מי הראוי לכבוד.

תאהבון ריק – מוסב על עד מה לומר עד מתי תאהבון לדבר דברי ריק וכזב מבלי הפסק.

בני איש – אתם הפך מבני אלהים,

עד מה – כמו עד כמה תשתדלו בזה שיהיה כבודי לכלימה, הפך מהשתדלות אלהים לכבדני.

בני איש אחרי ההקדמה הזאת מסב פניו אל לצני הדור שאמרו שהיה הרעב בעבור חטאו, אומר אתם בני איש, דרככם הפוך מדרכי ה׳,

ראו עד מה כבודי לכלימה – עד כמה השתדלו להכלים כבודי,

תאהבון ריק, תבקשו כזב רצה לומר או שתאהבו להכלים אותי על ידי דבר ריק שאין בו ממש ותעשו ממנו דבר גדול להגדיל עלי עקב, או אם גם דבר ריק לא תמצאו תבקשו ותמציאו דבר כזב ועלילת שקר. (חלק ב׳)

בני איש – החשובים והאצילים המקנאים על כבוד עצמכם, עד מה תשימו כבודי לכלמה? ומקור כלמה הוא כלא או כלה⁠־מִי (לא יכלה ממך, חיי שרה) בהמנע מאיש לעשות חפצו יכלם, והוא ההפרש כלמה ובושה שהראשון הוא מחמת המנע המעשה ממנו, והשני מחמת מעשה רע שעשינו ומקורו בש מלשון יובש שהפנים נכווצים כאלו ייבשו (הובשת היום את פני כל עבדיך, שמואל ב׳ י״ט:ו׳) נוסף עליהם חרפה שהיא מחמת בן אדם המחרפנו והמלבין פנינו (חפר⁠־חור, ולא עתה פניו יחורו, ישעיה כ״א:כ״ב), ובכן גם כאן תבא תיבת כלמה אל נכון, תמנעו מכבודי מה שראוי לו.

תאהבון ריק תבקשו כזב סלה – נפרד מהקודם וחסרה התמיהה, האם לנצח (סלה) תאהבו לבקש דבר ריק וכוזב שלא יועיל לכם? ומה יועילכם אבשלום? ודוק שגם במזמור זה לא קלל צריו ולא מסר דין עליהם לשמים מחמת בנו ידידו שהיה ראש להם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון