Tehillim 30 – תהלים ל‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲנָא אֲמַרֵית בְּמֵתְבִי בְּרוֹחֲצָנָא דְלָא אַזוּעַ לְעַלְמָא.

And I said when I dwelt in trust,⁠¹ I will never be shaken.

1. Trust: security.

ורב מא כנת אקול פי חאל סלוי אני לא אמיל אבדא.

ורבות אמרתי במצב שלותי שאינני נוטה לעולם.

ואני, ויש שאולי הייתי אומר בשלותי לא אמוט לעולם.

ענין אמרו ואני אמרתי בשלוי וכו׳ ה׳ ברצונך, רצה בזה ההודאה שה׳ יתברך ויתעלה יכול להעבירו ממצב עמל למצב אושר כמו שראה זאת כמה פעמים שועתי אליך ותרפאני, ומאושר לעמל כמו שנוכח בעצמו ואמר בל אמוט לעולם, לפי שה׳ העמידו לצור מעוז ונהפך עליו מצבו כאמרו הסתרת פניך הייתי נבהל, והרי הוא אומר יודע אני שיש בידך היכולת על שני המצבים גם יחד הנני מתחנן לפניך שתשנה מצבי לטוב.

מעני קולה ואני אמרתי בשלוי וכו׳ ה׳ ברצונך, אראד בה אלאקראר באן אללה תבארך ותעלי קאדר עלי נקלתה מן חאל שקא אלי סעאדה כמא שאהד מרארא שועתי אליך ותרפאני, ומן סעאדה אלי שקא כמא שאהד נפסה יקול בל אמוט לעולם, לאן אללה קד אוקפה ג׳בל עז פתגייר אלאמר עליה כקולה הסתרת פניך הייתי נבהל, פהו יקול לעלמי אנך קאדר עלי אלחאלין ג׳מיעא הוד׳א אתצ׳רע אליך לתנקלני אלי כ׳יר.

וקו׳ ואני אמרתי בשלוי מעני בשלותי והדֺא אלקול יתצֺמן אלמעני אלמקול ענה ויהי כי ישב המלך בביתו וייי הניח לו מסביב (שמואל ב ז:א) פקאל ענד מא כון בדואם אלדﹺעה ואלהדﹼו לנתן ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון ברית ייי יושב בבית היריעה ודֺלך אלוקת קאל בשלותו בל ימוט לעולם ואגאבה נתן אל כל אשר בלבבך לך עשה (שמואל ב ז:ג).

It states “When I was untroubled (bə-šalwî)” intending bə-šalwāṯî. The statement intends the implied statement “When the king was settled in his palace and the Lord had granted him safety from all the enemies around him” (2 Sam. 7:1). Therefore, he it during a period of calm and peace ‘to Nathan, see I am dwell in a house a cedar, while the Ark of the covenant of the Lord abides dwells in the House of a tent.’ That time he says ‘his was untroubled, I shall never be shaken’. He responds “Nathan said to the king “Go and do whatever you have in mind” (2 Sam. 7:3).

ואני אמרתי בשלוי – בשלוותי הייתי חושב: לא אמוט לעולם.

And I said in my tranquility In my tranquility, I thought that I would never falter.

ואני – אמר ר׳ משה: זה טעם ויהי כי ישב המלך בביתו (שמואל ב ז׳:א׳) כאשר ענהו נתן כל אשר בלבבך לך עשה (שמואל ב ז׳:ג׳). וזה רחוק.

והנכון: כאשר יקרה לבריא בגופו ובחזקתו שיחשוב שככה יהיה תמיד ולא יבוא לו חלי שיחלש כחו.

NOW I… Rabbi Moses explained this verse as referring to the time concerning which Scripture states, It came to pass, when the king¹ dwelt in his house (Samuel II 7:1)² and Nathan³ told him: Go, do all that is in your heart (ibid. v. 3).⁠⁴ However, this is far fetched. In my opinion our verse reflects the thinking of a strong healthy person who thinks that things shall always be the same. He believes that he will not fall ill and that his strength will never fail.

1. King David.

2. And wanted to build a temple to God on Mt. Moriah.

3. The prophet.

4. However, God soon told David that he would not build the temple.

ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם – כשהייתי שלו ושקט שלא משל בי יצר הרע הייתי חושב בעצמי שלא אמוט ולא אחטא לעולם. כי חשבתי שלא יהיה כח ביצר הרע להטותי מן הדרך הטובה, כי שכלי היה גובר על טבעי. והייתי מתפאר בזה בעצמי עד שהכרתי כי עזרתך עמדה לי. וכל זמן שהיה רצונך עמי העמדתה להררי עז,

בשלוי, ר״ל בעבור שלוי, כלומר, הצרה שנתן לי הוא בעבור שתהיה לי שלוה בסוף, ובל אמוט לעולם.

בשלוי – כשהייתי בשלוה אמרתי לעולם לא אנטה לפול.

ואני – אני חשבתי שהחיים והבריאות הם טבעיים, עד שכל עוד שהגוף בריא הטבע נותנת שלא אחלה, וז״ש אני אמרתי בשלוי – ר״ל שכל עוד שאהיה שלו בגופי ולא ימצא בקרבי איזה הירוס ע״י ריב היסודות ומזגי הגוף ופרודם,

בל אמוט לעולם – אבל עתה נודע לי שהחיים הם השגחיים תלוים בחפץ ה׳ ורצונו, כי רק

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון