×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ו) כִּ֤י רֶ֨גַע׀ בְּאַפּוֹ֮ חַיִּ֢ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ בָּ֭עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִיוְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה׃
For His anger is for but an instant, His favor for a lifetime.⁠1 At night, weeping comes to lodge;⁠2 but by morning – song!
1. His favor for a lifetime | חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ – This translation reads this clause as parallel to the previous one, with "רצון" (favor) contrasting with "אף" (anger), and "חיים" (life, or lifetime) with "רגע" (a moment). See Radak and Hoil Moshe who understand the verse similarly. Cf. Rashi: "There is [long] life in appeasing Him" with the psalmist calling on his audience to repent and thus be granted long life. Alternatively, one might translate: "life is His desire", with the psalmist saying that Hashem's anger lasts for just a short while since He really desires that one live and not die (see Malbim).
2. at night, weeping comes to lodge | בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי – See Ibn Ezra, Malbim and Hoil Moshe. Alternatively, the subject of the word "יָלִין" (lie down / lodge) is an unstated "he" so that the clause would read: "He lies down with weeping; in the morning [he awakens] with song" (second opinion brought by Ibn Ezra, Radak). This assumes that the words "בֶּכִי" and "רִנָּה" should be read as if written with the preposition "ב" (for, as ibn Ezra notes, often the preposition "with" is absent and simply assumed by the verse).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מְטוּל דְשַׁעְתָּא רוּגְזֵהּ חַיֵי עַלְמָא בִּרְעוּתֵיהּ טָבָא בְרַמְשָׁא מְבִית בִּבְכוּתָא וּלְצַפְרָא מְקִים בְּתֻשְׁבַּחְתָּא.
For his anger is but a moment; eternal life is his good pleasure. In the evening one goes to bed in tears, but in the morning one rises in praise.
כי רגע באפו – כמה זעמו רגע (לעיל ברמז תרל״א).
פאן גצ׳בה כמקדאר טרפה ורצ׳אה אלחיאה אלדאימה, וטאל מא בתת לילא באכיא ופי צבאחהא צרת מרננא.
כי כעסו כמו זמן הרף עין. ו⁠[אילו] הרצון שלו זה החיים הנצחים. ורבות שישנתי בלילה כשאני בוכה [וכבר] בבוקר של אותו לילה נהפכתי מרנן.
בי, כי אפו כמו רגע, ורצונו החיים התמידיים, ויש אשר לנתי בלילה בוכה ולבוקרו נעשיתי מרנן מפני שהרויח לי מצרתי שהיתה רק רגעית.
וקו׳ כי רגע באפו חיים ברצונו הפכת מספדי למחול לי (תהלים ל:יב) ווגב אן יסבק אלי חמד אללה מן קבל וצול שלמה אלי בניאנה לאן אלדֺי בנאה שלמה הו מא נבי דוד בגמיע שכלה וערצֺת לה צפאתה ואסלם בגמיע דֺלך אליה פאמתתֺלה כמא קאל הכל בכתב מיד ייי עלי השכיל כל מלאכות התבנית (דברי הימים א כח:יט). יקאל ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליתיו וחדריו הפנימים ובית הכפרת תבנית כל אשר חיה ברוח עמו (דברי הימים א כח:יא). וקדם הדֺא אלמזמור פי אול כתאבה ואן כאן מוקעה פי אכׄר [ו]⁠מאנה אהתמאמא מנה באמרה וענאיה.
ויעני בקו׳ כי רגע באפו חיים ברצונו אלגז אלצגיר אלדֺי לא יחתמל פיה אלקליל מן סכׄטה קד יפצֺי אלי זמאן טויל מן רצֺאה לאן קולה בערב ילין בכי ינתהי אלי קו׳ ולבקר רנה. ואדֺא חצל פי לבקר רנה לם תנקרץׄ אלרנה אלי אנקראץׄ אלעמר והו מתֺל קול יעשיהו בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך (ישעיהו נד:ח).
The phrase “For He is angry but a moment and when he is pleased there is life”and “You turned my lament into dancing,” (David) preemptively praises God prior to Solomon’s building the Temple which Solomon built. David disclosed all the details of its construction and I revealed to him its description and he accepts all of this and copied it as it says “All this that the Lord made me understand by His hand on me, I give you in writing – the plan of all the works.” (I Chr. 28:19). It says “David gave his son Solomon the plan of the porch and its houses, its storerooms and its upper chambers and inner chambers; and of the place of the Ark-cover.” (I Chr. 28:11). This Psalm precedes the first (Psalm) of the books, but he (Solomon) placed it later. He carefully provided supplies for it (the Temple construction), through his command and his supervision
The verse “For He is angry but a moment and when He is pleased there is life” a brief moment that does not even contain a tiny amount of His anger, results in a long time (i.e., lifetime) of desires as states “On may lie down weeping at nightfall” and concludes with; “but at dawn there are shouts of joy.” It occurs “at dawn there are shouts of joy,” that the “joy” did not cease until the end of life. It is like the words of Isaiah “In slight anger, for a moment, I hid My face from you; But with everlasting kindness I will take you back in love” (Is. 54.8).
כי רגע – [קטן]⁠א באפו, וחיים ארוכים בהרצותו ובהפייסו.
א. המלה בסוגריים המרובעים מופיעה בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינה מופיעה בכ״י לוצקי 778, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34.
For...but a moment [For] His wrath lasts but a short [moment];
life results from His favor, there is long life in appeasing and placating Him.
כי – טעם חיים – ארוכים, כמו: אנשי מדות (במדבר י״ג:ל״ב) – גדולות.
ודרך משל אמר כי הבכי ילין.
או יחסר הפועל, כמו: אשר ילדה אותה (במדבר כ״ו:נ״ט). והטעם בערב ילין – המלין בבכי ולבוקר ברינה כי חסרון הבי״ת בכל המקרא הרבה, כמו: הנמצא בית י״י (מלכים ב ט״ז:ח׳).
FOR HIS ANGER… For life means for a long life.⁠1 It is similar to men of stature2 (Num.14:33).⁠3 The latter means, men of great stature.
WEEPING TARRIES FOR THE NIGHT is a metaphor.⁠4 On the other hand the subject might have been omitted as in, whom she bore to Levi (Exodus 26:59).⁠5 The meaning of our clause is, the One who makes a person tarry in weeping, does so for the night, but in the morning He brings joy.⁠6 We may so interpret our verse because the prepositional bet is omitted in many places in Scripture.⁠7 Compare the word bet (house of) in, found in the house of the Lord (Kings II 12:11).⁠8
1. In other words life is short for a long life.
2. Translated literally.
3. For stature is short for great stature.
4. For weeping is personified.
5. Here too Scripture omits the subject, for Scripture does not identify the one who bore.
6. Literally, “in the morning in joy.”
7. Our verse reads: ba-erev yalin bekhi, ve-la-boker rinnah. Ibn Ezra suggests that this be read as if written: ba-erev yalin ha-melin be-vekhi, ve-laboker be-rinnah.
8. Kings II 12:11 literally reads, found in house (bet) of the Lord. Ibn Ezra says this should be read as if written, found house (be-vet) of the Lord. In other words a prepositional bet should be placed before the Hebrew word for house.
כי רגע באפו חיים ברצונו – כי אם יכעס על האדם רגע ומעט זמן יהיה כעסו. אבל רצונו: עם רצונו יהיה זמן רב וחיים ארוכים. וכן בשלש עשרה מדות הספורות עליו יתברך (שמות ל״ד:ו׳-ז׳) כלם לטובה חוץ ממדה אחת והיא: פוקד עון אבות. והיא עד שלשה דורות או ארבעה. והחסד לאלפים מן הדורות. ועל כל זה יתחיב האדם להודות לשמו לפיכך אמר: זמרו לי״י חסידיו, כי מדת הטובה ממנו מרובה ממדת הפורענות.
בערב ילין בכי ולבקר רנה – אם בערב ילין האדם בבכי לבקר יבשרנו ברנה. והמשיל עת הבכי והיגון לערב שהוא חשך, ועת הישועה והטובה לבקר שהוא אור ושמחה. וכן אמר דוד: האף שהראה לי על עוני והוא העונש שהענישני בעולם הזה היה בעיני כרגע ורצונו ובשורתו בסליחת העון חיים ארוכים שהם חיי העולם הבא.
ואמר כי רגע באפו, כלומר, גם כשיכעס לפעמים על ידידיו דרך עונש יהיה זה רגע. כלומר, בזה העולם, אינו רק לכוונת תועלתו, והוא אמרו חיים ברצונו, כלומר, כוונתו מחטאיו כדי להשלים שכרו לעולם הבא. ואם בערב, ר״ל העולם הזה שהוא דומה ללילה וחשכה, ילין הצדק בבכי, לבוקר ר״ל העולם הבא יעמד ברנה. ובכי ורנה חסרי הבי״ת כמו הנמצא בית ה׳ (מלכים ב יב, יא).
כי רגע באפו. כי אמנם, גם שהגלות היה ארוך, הוא כ׳רגע׳ בערך אל הגאולה העתידה שתהיה לנצח1:
1. ראה ישעיה (נד ז) ׳בְּרֶגַע קָטֹן [עזבתיך], בערך אל זמן נצחי׳. ולהלן (צ ד) ׳כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול [כי יעבור] וכאשמורה בלילה, שאף על פי שהבדל אורך הזמן רב ביניהם, הם על יחס אחד בערך אליו, בהיות מציאותך בלתי בעל תכלית ושנותיך לא יתמו. ׳כי רגע - קטן באפו: חיים ברצונו - וחיים ארוכים יש בהרצותו ובהפייסו׳ (רש״י). ונראה שמפרש גם המשך הפסוק כן בערב ילין ולבוקר רינה, כמו שכתב הרד״ק: והמשיל עת הבכי והיגון לערב שהוא חושך, ועת הישועה והטובה לבוקר שהוא אור ושמחה.
ואמר ׳הודו׳1 אם כן, כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ, כי אפילו הזמן המועט מהשלושה ימים שאמר ליגוף2 – נתמעט, ולא היתה המגיפה השלושה ימים, רק זמן מעט, כמו שאמרו ז״ל (ברכות סב:) ׳מהבוקר ועד עת מועד׳ (שמואל ב׳ שם פסוק טו) – היינו מתמיד של שחר למועד תמיד של בין הערביים, כאמרו (ראה במדבר כ״ח:ב׳) ׳תקריבו לי במועדו׳3: חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ. לא די שהשיב ידו מבלע, אבל נתן לנו ׳ברצונו חיים׳, כי הורה לנו המקום אשר יבחר לשכן שמו שם4: בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי. כי רצה ה׳ יתברך אז קודם שנשלח גד הנביא אל דוד, לראות מה יעשה דוד, אם ניחם על הרעה אשר עשה5, וכן מעת שנאמר (שמואל ב׳ כ״ד:י׳) ׳ויך לב דוד אותו׳, נתעכב בצער כל הלילה הולך ובוכה על מריו6, וה׳ בחר בבכיו זה. וכן אמרו ז״ל (עיין ברכות יט. ותנא דבא״ר פ״ג) ׳אם ראית תלמיד חכם שסרח ביום, אל תהרהר אחריו בלילה, שוודאי עשה תשובה׳: וְלַבֹּקֶר רִנָּה. כי אחרי שבדמעתו ערשו המסה7, בא בבוקר גד הנביא ונתן לו הבחירה על השלוש הפורעניות, והיתה ׳רינה׳ לדוד בערך מה שהיה חושב מן הרעה הבאה עליו, ויבחר לו הדֶבֶר באמרו (שם פסוק יד) ׳נפלה נא ביד ה׳ כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה׳:
1. הודאה על טובו, אף שמזמור זה נאמר על המגיפה.
2. כפי שאמר לו גד החוזה ׳וְאִם הֱיוֹת שְׁלֹשֶׁת יָמִים דֶּבֶר בְּאַרְצֶךָ׳.
3. בברכות שם איתא: ׳מאי עת מועד – אמר שמואל סבא חתניה דרבי חנינא משמיה דרבי חנינא, משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו, רבי יוחנן אמר, עד חצות ממש׳. ומפרש דעת רבי יוחנן ׳עד חצות׳, שהוא עד תחילת זמן התמיד של בין הערביים. וכן פירש הרש״ש שם, דלא כמהרש״א שפירש בדעת רבי יוחנן שכוונתו עד סוף מועד תמיד של שחר. ועוד מבאר שההיקש לתמיד הוא מלשון ׳עת מועד׳, וגם בתמיד נאמר ׳במועדו׳.
4. לשה״כ בדברים (יד כג). שעל ידי המלאך התגלה לדוד היכן המקום שעתיד בית המקדש להיבנות.
5. מעצמו, ללא נביא.
6. כתוב: ׳ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם ויאמר דוד אל ה׳ חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה ה׳ העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד, ויקם דוד בבוקר ודבר ה׳ היה אל גד הנביא חוזה דוד לאמר, הלוך ודברת אל דוד כה אמר ה׳ שלש אנכי נוטל עליך בחר לך אחת מהם ואעשה לך׳.
7. ע״פ לשה״כ לעיל (תהלים ו׳:ז׳).
כי רגע – רק רגע חרה עלי באפו.
חיים ברצונו – בעת נתרצה לי הבטיחני החיים.
בערב – רצה לומר כן דרכו מעולם כאשר יחטא האדם וילין עמו בערב בכי מהפורענות הבא ובשוב מדרכו יתרצה לו מיד לבוקר ישלח עזרתו לשמחו.
כי רגע באפו – שזמן האף לא נמשך הרבה רק רגע, וזאת שנית שגם בעת האף חיים ברצונו – היה רצונו שאחיה, שלא היה האף כדי להמיתני רק כדי שע״י ימחול עונותי ע״י היסורים וישוב יחייני, עד שקצב את הזמן שרק בערב ילין בכי, ולבקר יבא רנה – שהיה זמנם רק מערב עד בקר.
כי רגע וגו׳ – יעמוד בזעפו, ושאר כל חיי אדם יעמוד ה׳ ברצונו, וגם אם בערב יראה לאדם כאלו הבכי רוצה להתעכב אצלו לזמן מרובה, בבוקר כבר נהפך עליו הגלגל מיגון לשמחה, וייחס הצרה לערב וההצלה לבוקר.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144