מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה׳ בְּנֵי אֵלִים וגו׳. פעמים רבות אמר הגאון – ובפרט בפירושו על התורה – והורנו כי ה׳ יתברך עשה מה שאפשר לעשות עם המין האנושי כדי שייהפך ל[] מה שיעשה אחר כך בביאת הגואל על כל פנים, והמה מרו ועצבו את רוח קודשו1 וקלקלו כוונתו זאת ברוע הבחירה האנושית, וזה ניסה ה׳ לעשות עם המין כולו, היינו עם אדם2, [והוא] בבחירתו סרח וינבל צור ישועתו3.
ובראותו יתברך כי עם כל המין האנושי לא קויים מכוונו זה, ביקש להשלימו פעם שנית, והביא את המבול מים על הארץ [לשחתם] מפני רוע מעלליהם4, כדי שכל המין האנושי הנשאר לפליטה, בו יושלם מכוונו זה. ולא עלה בידו לבחירתם5, כי הוסיפו למרות עיני כבודו6. והיו לאחדים השרידים ש[הכירו] בוראם7, והיה אברהם אבינו ע״ה אב לכולם8, וממנו נתפשט קו אנשים תמימים יראי אלקים.
הנה אם כן, אחרי שלא נשלמה כוונת האל יתברך עם כל המין האנושי בכללו, כי ב[נו] בוחר ה׳ להינחם עליהם להיות לו לעם סגולה, ופנה לעשות ולהשלים מכוונו עם חלק המין, היינו עם ישראל, ונתן לנו את תורתו, וביקש לקדשנו במצוותיו ולעשות א[ותנו השרידים] אשר הוא קורא
9, כאמרו
(שמות י״ט:ה׳) ׳והייתם לי סגולה׳, וכן אמר (שם פסוק ו) ׳וגוי קדוש׳, וכן ברוב טובו ביקש להכניסם אל הארץ הטובה לדגליהם, ולא היו צריכין לכלי זיין
10, ואותו [הדור קלקלו] כוונתו זאת, ויקם תרבות אנשים חטאים, עד שהוצרך ה׳ יתברך להפיל אותם במדבר.
נמצא אם כן שכל זאת עשה ה׳ לנו כדי להשלימנו, הן עם המין האנושי, הן עם חלק המין, ותמיד הבחירה האנושית שיחתה ארצה המכוון הזה, עד שה׳ יתברך יעשה מכוונו זה בביאת הגואל עם חלק החלק, כי ישארו מעטים השרידים אשר ׳כהני ה׳ יקראו׳
11, כאמרו
(זכריה י״ג:ט׳) ׳והבאתי את השלישית באש׳
12, ׳והיה כל הנותר וגו׳ קדוש יאמר לו׳
(ישעיה ד׳:ג׳) 13. ואלה השרידים, קראם פה המשורר
בְּנֵי אֵלִים לרוב מעלתם, כי בם ה׳ ישלים מה שפעל ועשה פעמים רבות ולא יכול – לבחירה האנושית
14. הנה אם כן על הנושא הזה סובב זה המזמור, ובו יספר הפעמים שביקש ה׳ לעשות
15 ולא עשה.
ותחילה יאמר לשרידים הכתובים לחיים בירושלים
16,
הָבוּ לַה׳ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה׳ כָּבוֹד וָעֹז. ואמר שתיים פעמים ׳הבו לה׳ ׳, כי כן דרך המקרא לדבר על דבר שיעשה ממנו עיקר, כמו ׳כי הנה אויביך ה׳ כי הנה אויביך׳
(תהלים צ״ב:י׳), ׳עד מתי רשעים ה׳ עד מתי רשעים׳
(שם צ״ד:ג׳)17, ורבים כיוצא. ואמר ׳כבוד ועוז׳, כי ה׳כבוד׳ הוא על הקדושה ופעולת הנפש השכלית שהיא ה׳כבוד׳
18, ו׳עוז׳ – אין ׳עוז׳ אלא מלכות (מכילתא שירה ט), שהוא החלק הגשמי והצלחתו, כי למצליח יצטרך שתיים אלה, היינו החלק הרוחני והגשמי. וכן בעת מתן תורה כשביקש ה׳ לרומם חלק המין כמו שאמרנו, היה נותן לו שני אלה החלקים, באמרו
(שמות י״ט:ו׳) ׳ואתם תהיו לי ממלכת כהנים׳ – שהוא החלק הגשמי והמלוכה, כלומר שהם יהיו מושלים על האומות האחרות להכניסם תחת כנפי השכינה
19, כאמרו
(ישעיה ס״א:ו׳) ׳ואתם כהני ה׳ תקראו משרתי אלקינו׳, ואמר עוד (שמות שם) ׳וגוי קדוש׳ – שהוא החלק הרוחני, כי קדושה [היא הקיום] והנצחיות, כאמרם ז״ל
(סנהדרין צב.) ׳מה קדוש לעולם קיים׳
20. אם כן יאמר המשורר לאלה השרידים,
הָבוּ לַה׳ כָּבוֹד וָעֹז:
2. הראשון.
4. לשה״כ בירמיה
(ד ד), ובסדר זכרונות במוסף ראש השנה ׳וגם את נח באהבה זכרת, ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים בהביאך את מי המבול לשחת כל בשר מפני רוע מעלליהם׳.
5. בגלל בחירתם הרעה.
7. השרידים שהכירו את ה׳ היו בודדים.
8. בבראשית (יז ה) ׳וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ׳, ובברכות
(יג.): ׳אברם הוא אברהם, בתחילה נעשה אב לארם, ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו׳. ובהקדמת אור עמים: ׳אברהם – אב בחכמה מכל הכשדים׳, ׳כי אמנם המלמד ומורה יקרא אב׳ (לשון רבינו ב
בראשית י׳:כ״א).
12. שמשיח יהיה כמו ׳אש מצרף כסף׳
(ע״פ מלאכי ג׳:ב׳) ומבער פושעי ישראל (ע״פ הקדמה לנדפס קכב).
13. ככל הדברים האלה כתב רבינו בהקדמת פירושו לתורה, וראה גם בשיעורים לפרשת בראשית.
14. בגלל הבחירה האנושית.
15. להביא את האדם לתיקון השלם ולאושר נצחי.
16. לשה״כ בישעיה
(ד ג), כי ׳אף על פי שיהיו רבים זוכים לימות המשיח, לא יזכו להיות מבני ירושלים, שלא יעלו אליה אלא המזומנים לה, כאמרו כל הכתוב לחיים בירושלים׳ (לשון רבינו בנדפס קכב בהקדמה), ורק השרידים אשר ה׳ קורא יזכו לכך.
17. לא זכינו לשיעורים בשני המקומות, ובנדפס לא פירש כן.
18. ׳כבוד׳ – הוא שלימות הכח השכלי הנקרא ׳כבוד׳ ו׳צלם אלקים׳, כי בשלימות זו יתנשא השכל האנושי מעל כל הנפסדים (ע״פ לשונו בזכריה ב יב-יד, וראה בביאור שם). ושלימות השכל היא הוצאת כוחה אל הפועל, ובה הופכת להיות נצחיית, ולכן ׳כבוד׳ היא הקדושה, כי הקדושה היא הנצחיות במשנת רבינו, וכמבואר בסמוך.
19. במיכה (ה ז) ׳והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן׳, שישובו אל העמים לשלוט עליהם כדי להורות להם דרך ה׳, כתפקיד עם ישראל ׳ממלכת כהנים, להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבוא׳ (לשון רבינו ב
שמות י״ט:ו׳), וראה מש״כ בבמדבר
(כד יט) ובזכריה
(י ח) ובביאור שם.
20. ראה מש״כ בשמות
(יט ו) ובמקומות רבים, ובאריכות בדרשה ׳אם קדוש אתה׳.