Mishlei 11 – משלי יא‏ – Mikraot Gedolot

תְּמִימוּתָא דִתְרִיצֵי תַדְבֵּר אִנוּן וּנְטַלְטְלוּן בָּזוֹזֵי וְנִדְכִנוּן.

תומת ישרים תנחם – ההוא מינאה דחזייה לרבה דהוה מעיין בשמעתא, יהב אצבעתיה דידיה תותי כרעיה וקא מייץ דמא, א״ל עמא פחיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו ברישא איבעי לכו למיצת אי אציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו, א״ל אנן דסגינן בשלמותא כתיב בן תומת ישרים תנחם הנך אינשי דאזלי בערמימותא כתיב בהם וסלף בוגדים ישדם. מאי שנא לוה דמהימן ליה למלוה ומלוה לא מהימן ליה ללוה, לוה מקיים ביה במלוה תומת ישרים תנחם, ומלוה מקיים ביה בלוה וסלף בוגדים ישדם.

צחהֵ אלמסתקימין תסירהם, וזיף אלגדארין ינהבהם.

כעין אמרו בצדיק והלך לפניך צדקך¹, ואמר ברשעים והיה החסון לנעורת².

1. ישעיה נח ח.

2. שם א לא.

נט׳יר קולה פי אלצאלח והלך לפניך צדקך, וקאל פי אלרשעים והיה החסון לנעורת.

תנחם – תנהלם.

ישדם – ישודדם.

The innocence of the upright leads them Heb. תנחם, will guide them.

but the distortion of the treacherous robs them Heb. ישדם, like ישדדם

תומת ישרים תנחם – תמימות הישרים תנחה אתם בדרך טובה.

וסלף בוגדים – וקלקולי הבוגדים והעול שעושים ישדד אותם.

ויש מי שפירש: ישדם – ישליכם, כלומר ישליך עליהם חצים. תרגום ירה בים (שמות ט״ו:ד׳) – שדי. או ירה יירה (שמות י״ט:י״ג) – או אישתדאה אישתדי.

תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ישדם – עתה פתח שלמה ע״ה להורות ענין מדת התום ומדת היושר והם שני עניינים וקרובים בדמיון זה לזה על כן יחברם הכתוב במקומות הרבה כמו שנאמר: באיוב איש תם וישר (איוב א׳:ח׳) התום והיושר דומים בענינם וכן סור מרע בסבת יראת האלהים וכן תום ויושר יצרוני (תהלים כ״ה:כ״א), ונאמר: אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו^א (משלי כ״ט:י׳) והמקראות ההם סדורים בענין ההפכים שהטבע שונא את הפכו ואוהב את דומהו וכתוב למעלה לזה: איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת^ב (משלי כ״ט:ט׳) והענין כי אין נחת לזה מזה¹ ועל זה אמר שהישרים יבקשו נפש התם לאהבה וחברה לפי שעניינם דומה. ועתה אבאר ענין התום וענין היושר. דע כי התם שלימות מדות הנפש כמו שנאמר: בתם לבבי (תהלים ק״א:ב׳) והנה תראה כי הבהמה אשר אין בה מום תקרא תמימה, תמים יהיה לרצון (ויקרא כ״ב:כ״א), פרה אדומה תמימה (במדבר י״ט:ב׳) כי שלימות הבהמה בהעדר המום מבשרה נקראת תמימה ומום האדם רוע מדות נפשו על כן יקרא מי שאין לו מדה מגונה תמים. וכן אמרו ז״ל על ענין צדיק תמים, תמים בדרכיו צדיק במעשיו (בבלי ע״ז ו׳.) פירוש: תמים בדרכיו במדותיו וכן אשרי תמימי דרך (תהלים קי״ט:א׳) תמימי מדות והנהגות וכן בדרכיך יזכרון (ישעיהו ס״ד:ד׳) ורבים כהם. וענין תואר היושר אוהב היושר ובוחר הצדק והנכונה ובכלל התואר הזה שהוא מכיר היושר ונכון לבב באמת כי לא יקרא האדם אוהב ובוחר מבלי שיכיר הנאהב והנבחר, וטבע היושר הנמצא בו כולל שני אלה שתכונתו נוטה אל היושר בכל דברי מחקריה ותאותו גם כן אל היושר נוטה ונכספה והשלימות באיש הכח החכמה והכח המתאוה לדרך אחת היא דרך היושר, אבל לא יתכן לכח המתאוה מבלי היות תולדתו גם כן להתאוות לצרכי הגוף ולהנאות ההרגשות זולתי אם האיש ההוא יעדר ההרגשות. על כן צריך האיש זה לחזק בהרגל ובהמשכה את כחו המתאוה בתולדתה אל היושר ולהוסיף יום יום על תאותה אל היושר ולסלק נטותה אל שאר התאוות וההנאות ויהיה סלוק שאר התאוות במניעות המחשבה והפועל מהן זולתי כדי צורך קיום הגוף והעמדת תולדת כח איבריו על מזג תכונתם. וכן יהיה סלוק שאר התאוות בחוזק התאוה אל החכמה ובהתמדת החשק והמחשבה בדרכי היושר אז תשבת תאות ההנאות והרצת את חפציה ויתגבר חפץ החכמה ולא ישיגו אליו שאר החפצים כאשר נודע כי כל החפצים לא ישוו בה (משלי ג׳:ט״ו) ויעזור את האיש הזה טבע היושר אשר בו בכל מה שירצה להגביר כח התאוה והחשק אל היושר, והיושר כולל כל המדות הטובות כי המדות הטובות הם המדות הישרות. ומן ההקדמה הזאת תעמוד על ביאור הפסוקים האלה השנויים והמשולשים בענין התם וענין הישר והנה אשוב לבארם:

תומת ישרים תנחם – שלמות המדות המגעת אל הישרים מתולדת ישרם כי יושרם תעזרם בכל אשר יגבירו תאותם והרגל הנהגתם לקנות המדות הטובות הוא תנחם לשמרם מכל מכשול במעשיהם כמו שכתוב: בהתהלכך תנחה אותך (משלי ו׳:כ״ב).

עוד נכון לפרש תנחם – לא יצטרכו לעמל להנחותם תומתם^ג כי תומתם תנחה אותם לפי שתולדות יושרם עוזרת אותם לחזק תומתם.

וסלף בוגדים ישדם – הבגידה הפך ליושר כי הפך ליושר במדות משלם רעה תחת טובה וסלף בוגדים הוא העקשות וחילוף המדות הטובות המגיע אליהם ממדת הבגידה כי הם מתחזקים בכל יום בפועל מדת בגידתם וכח תאותם להפך היושר ועל ידי כן קונין המדות הרעות והסלף ההוא ישדם שלא ימשלו לשוב אל הנכונה כענין שנאמר: ואוילים בחסר לב ימותו (משלי י׳:כ״א) או לשון² קללה שמקלל אותם לעוצם גנות מדתם על דרך ולשון תהפוכות תכרת (משלי י׳:ל״א).

1. השוו ללשון הפסוק בקהלת ו׳:ה׳.

2. עיין פירוש ר׳ יונה משלי י׳:כ״א.

א. כן בכ״י ס״פ. בדפוס ראשון חסר: ״וישרים יבקשו נפשו״.

ב. כן בכ״י ס״פ. בדפוס ראשון במקום ״את איש ואויל... ואין נחת״ רק: ״וגו׳⁠ ⁠⁠״.

ג. בכ״י לוצקי כאן נוסף: ״כענין שנאמר: ומבטן אמו אנחנה (איוב ל״א:י״ח) אבל תומתם תנחה אותם ר״ל כי התמימות נקל לישר בדרך כדכתיב: ודעת לנבון נקל (משלי י״ד:ו׳) וכי אהבת היושר והכרתו תתקן את כל המדות כשהשגיח עליהן והתמימות המגעת מן היושר תנחה את בעליה.⁠״ הדברים האלה מופיעים בכ״י אוקספורד לקמן בפירוש פסוק ד׳.

תומת ישרים – תום הישרים ינחה אותם אל מחוז חפצם להשיג מבוקשם ואולם עזות הבוגדים הוא ישחיתם וישדם.

ושדם – ישדם קרי והוא בקמץ חטוף מן הכפולים כמ״ש במכלול דף קפ״א.

וסלף – ענין עקום כמו ויסלף דברי צדיקים (שמות כ״ג:ח׳).

ישדם – מלשון שדידה וגזילה.

תומת – תמימות הישרים תנהיגם בדרך הטוב להם.

וסלף – עקמימות הבוגדים ישודד מהם נפשותם.

תמת ישרים תנחם – יש הבדל בין ישרים לצדיקים, שהישר הוא מי שלבו הולך בדרך ישר, בין באמונות ודעות ובעניני הבינה, שע״ז בא לרוב מלת ישר על הבינה, בין על המדות והמעשים ששרשם בחכמה, וכשבא על דרכי החכמה הוא נבדל מן הצדיק במה שהישר טבע לבו נוטה לטוב מצד היושר הנטוע בקרבו, והצדיק עושה כן מפני שלמד צדק והורגל בו, עד שהצדיק כובש יצרו ומרגיל א״ע הפך טבעו, והישר טבעו כן. גם שהישר אינו מביט על חקות הצדק רק על חקות יושר לבבו עד שיעשם לפנים משורת הדין, כמ״ש חז״ל על ועשית הישר והטוב, והנה לשילך בדרך הטוב צריך, א] שיהיה דרכו ישר, ב] שינחהו הדרך, כמ״ש ה׳ נחני בצדקתך הישר לפני דרכך, ומי שאינו ישר אין דרכו ישרה וצריך עזר ממרום להישיר דרכו, אבל גם הישר הגם שדרכו ישרה מצד מדת היושר שבו, עדיין צריך שינחנו הדרך כי צרכי גופו ועניניו ימנעהו לפעמים מדרכו אבל גדר התמימות הוא שיעמוד בקביעות על מצב השלימות בלי נטות ממנו, וכן שלא יהיה לו שום פניה וכונה אחרת, ותמימות הזה כשתמצא בלב ישרים תנחם הדרך, כי אז לא יעכבוהו המונעים המטרידים, וסלף בוגדים ישדם – הבוגדים הם הפך ישרי לב, שהם ילכו הפך היושר, וסלף נקרא מה שמקלקל היושר והצדק, וזה ישוד אותם, שסלף הזה דומה כלסטים המצויים בדרך עקש וישימון, שיבוז הון הנפש ויפילה לבאר שחת.

תנחם – עד מקום מנוחתם; וזה הפרש בין שרש נָחָה מגזרת נֹחַ שהוראתו בל״ח טוב וישר, ובין שרש נהג שהוראתו בכל אופן שיהיה הן לטוב הן לרע.

וסלף – דרך עקומה מלשון ויסלף דברי צדיקים (פרשת שופטים).

ישדם – יגרום שוד ושבר להם, וכפי המסורת וְשַדָּם עבר עם ו״ו ההיפוך.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון