He who is often rebuked and stiffens his neck will be destroyed suddenly, with no remedy.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
איש, המקשה ערפו מן התוכחת ישבר לפתע ואין לו מרפא. וענין איש תוכחות שאינו מקבל את התוכחות. וכן משמע מפירושו, ושלא כנוס׳ כ״י ק, ו.
אם היתה קשיות העורף בדבר מעניני העולם הזה עד שאינו שומע למחנכו או לרופאו או לרבו או למלכו יהיה השבר מאותו המין. ואם היתה בדבר מעניני הדת ואינו שומע לדבר ה׳ או לנביאו או לבעלי המסורת במה שמסרו לו1 הרי השבר בפגע מאת ה׳ בעולם הזה והעונש לעתיד לבא.
1. ברור שכוונת רבנו במלים אלה נגד הקראים.
אן כאנת צעובה אלרקבה פי שי מן אמור אלדניא פלא יקבל מן מודבה או מן טביבה או מן אסתאד׳ה או סלטאנה כאן אלכסר מן ד׳לך אלנוע. ואן כאנת פי שי מן אמור אלדיאנה פלם יקבל מן רבה או מן נביה אן מן אלנאקלין אליה פאן אלכסר באפה מן ענד אללה פי דאר אלעאג׳ל ופי אלעקאב אלאג׳ל.
איש תוכחות מקשה עורף – אדם שמוכיחין אותו והוא מקשה עורף מלשמוע.
פתע ישבר – מהר ישבר.
but stiffens his nape not to listen.
will suddenly be broken He will quickly be broken.
איש תוכחות מקשה ערף – הורכב הרכבת תואר וקשור, יהיה ראוי שמקשה, והטעם, איש תוכחות שיוכחנו זולתו, ונכון היותו חסר למ״ד, יהיה ראוי: לתוכחות.
איש תוכחות מקשה ערף וג׳ – זהו הנושא, ואמרו: פתע ישבר ואין מרפא, הוא הנשוא, והכונה, איש שיוכיחוהו רבותיו, או אבותיו וזולתם והוא מקשה ערפו, הוא פתע ישבר ואין מרפא.
איש תוכחות – כשיהיה איש תוכחות שיבואו לו רעות מהש״י על צד התוכחת והוכח במכאובי׳ להסירו מהרע שהוא בו במדות או בדעות והוא עם זה מקשה עורף ואינו רוצה לעזוב דרכו הנה ישבר ברע בפתע פתאום שלא תהי׳ לו רפוא׳ ממנו וזאת מדה כנגד מדה הוא לא רצה לרפא וכל מה שהוכה עוד הוסיף סרה ולזה יבא לו רע לא יוכל להרפא ממנו.
איש תוכחות – הצריך אל התוכחה ומקשה ערפו ולא יאבה לשמוע ישבר פתאום ואין מי ירפא לו.
תוכחות – המתוכח, כמו ואין בפיו תוכחות (תהלים ל״ח).
איש תוכחות האדם ישוב מחטא, או ע״י התוכחה או ע״י יסורים, ר״ל או שיראו לו ע״י וכוח השכל שדרכו לא טובה וישוב מצד הערת השכל. או אם הוא איש תוכחות – ר״ל שמתוכח וסותר הראיות שמביאים לו ע״פ השכל, והוא עומד נגדם בוכוחים, יועילו לו היסורים וישוב מפני יראת העונש, אבל אם הוא גם מקשה עורף – שהגם שבאו עליו יסורים אינו שב מרשעו, אז פתע ישבר ואין מרפא – ר״ל ע״י שהוא איש תוכחות פתע ישבר, אמנם אם לא יקשה ערפו יהיה לו אז רפואת הנפש, שכמו שהגוף מתרפא על ידי סמים מרים כן הנפש תתרפא ע״י היסורים, אבל אם הוא מקשה עורף אין מרפא.
איש – ראוי לתוכחה ובלתי נוטה אוזן למוכיחו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
When the righteous thrive, the people rejoice; but when the wicked rule, the people groan.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ברבות צדיקים ישמח העם – אמר רבא ברבות צדיקים זה מרדכי דכתיב ומרדכי יצא מלפני המלך, ישמח העם אלו ישראל.
ובמשול רשע – זה המן, יאנח עם דכתיב והעיר שושן נבוכה.
בשרף אלצאלחין יג׳ב אן יפרח אלקום, ובתסלט אלט׳אלמין ינבגי אן יתנהדון.
ברבות, ביקר הצדיקים ראוי שישמח העם, ובמשול הרשעים ראוי שיתאנחו.
כדי שיהיו שני המשפטים1 דומים ביארתי ברבות מלשון התרגום2 לפיכך פרשתיה כבוד. אמר ואם לא תהיה להם עצה ועל כל פנים ימשול הרשע, צריכים להצטער ולהתאנח, כי יש להם שכר על צערם כמו שאמר למלאך בפני יחזקאל והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים3.
1. נגד ברבות במשול.
2. כגון מלכותא ורבותא ויקרא, דניאל ה יח. ושלטנא ורבותא, שם ז כז. מלכא לדניאל רבי, שם ב מח.
3. יחזקאל ט ד.
לכי תתשאבה אלקצתין צרפת ברבות מן לגהֵ אלתרגום פפסרתהא שרפא.
קאל ואן לם תכון להם חילה ולא בד מן אלסלטאן אלט׳אלם, פליגתמו ויתנהדו, פאן להם אג׳ר עלי תוג׳עהם כקולה ללמלאך בחצ׳רהֵ יחזקאלוהתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים.
ברבות צדיקים – בשררת הצדיקים ישמח העם כי הם אוהבים המונהגי׳ מהם וישתדלו בתקונ׳ לפי מה שאפשר עם שמצדם יהיו מושגחים מהש״י והפך זה כלו במשול רשע והענין מבואר.
Whoever loves wisdom brings joy to his father; but a companion of prostitutes squanders his wealth.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לא רק בזה בלבד מה שמתהלל הבן החכם, ולא בההוא בלבד מה שמתגנה הבן הרשע, אלא זה מקצת וזה מקצת.
ליס פי הד׳א פקט ממא ימדח בה אלאבן אלחכים, ולא ד׳לך פקט ממא יד׳ם בה אלאבן אלפאסק, ולכן הד׳א בעץ׳ והד׳א בעץ׳.
ורועה – מחבר אליו.
זונות – כמשמעו.
ורבותינו אמרו (בבלי ערובין ס״ד.): האומר שמועה זו נאה ואשננה, וזו אינה נאה ולא אשננה. וסיוע לדבריהם שאין זונות מלא במקרא אלא זה בלבד.
but one who keeps company with harlots Heb. ורעה. He joins harlots to himself, as its apparent meaning. Our Sages, however, said: "He who says, 'This tradition is acceptable, I will learn it, but this one is not acceptable, I will not learn it.'" The support [for this view] from the verse is that זונות throughout the Scriptures is not spelled fully [with two "vavim"] except this once only.
איש אוהב חכמה ישמח אביו – לטוב מוסרו וענינו ומי שנמשך אל התאוות ורועה זונות הוא יאבד הון אביו ויאבד ממנו קנין כל הון וכל שלימות אנושי.
ורועה – מלשון ריעות וחבור.
ורועה – המחבר עצמו לזונות מאבד הון אביו בתת להם אתנן ויצער עוד את אביו.
איש אוהב חכמה ישמח אביו – מדת האהבה הנטועה בנפש, אם ישתמש בה כראוי תהיה לאהבת החכמה והטוב והצדק, ואיש המשתמש במדת האהבה לאהוב חכמה הוא ישמח אביו – כמ״ש בן חכם ישמח אב, כי אח״כ תבא החכמה בלבו ויהיה בן חכם, אבל המשתמש במדת האהבה לאהוב זונות – הוא יאבד הון של אביו. וגם ידבר על צד הנמשל, אם יאהב חכמות חיצוניות שהם האשה זרה ונכריה וזונה הנאמרים בס׳ זה, יאבד הון הנפש אשר אספה מחקי החכמה, וחז״ל דרשו רועה זונות שמועה זו נאה וזו אינה נאה יאבד הונה של תורה, שזה על שאוהב נשים נכריות חכמות חיצוניות ולא יקבל חקי החכמה באמונה, רק חוקר עליהם משכלו ויגזור מה שהוטב בעיני שכלו מה לא, יאבד הון.
ישמח אביו – בבנין פִעֵל מוסיף עליו; אהבת הבן את החכמה תגרום שאין לאביו שום סבה כלל להתאונן עליו.
ורעה – עיין מה שכתבתי למעלה כ״ח:ז׳.
יאבד הון – שקבץ אביו ויעציבהו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The king by justice makes the land stable, but he who takes bribes tears it down.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מלך במשפט יעמיד ארץ – דרש רב נחמן בר יצחק: אם דומה דיין למלך, שאין צריך כלום, יעמיד ארץ;
ואיש תרומות – ואם דומה לכהן, שהוא מחזר על הגרנות, יהרסנה.
מלך במשפט יעמיד ארץ – מלך זה מלך מלכי המלכים הקב״ה, במשפט יעמיד שברא את העולם בדין שנאמר בראשית ברא אלהים, ואיש תרומות יהרסנה זה אדם הראשון שהוא גמר חלתו של עולם, ונקראת חלה תרומה שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, א״ר יוסי בן קצרתה כאשה הזאת שמקשקשת עיסתה במים ומגבהת חלה מבינתים כך ואד יעלה מן הארץ ואח״כ וייצר י״י אלהים את האדם.
דבר אחר: מלך במשפט – אמר רב נחמן אם דומה דיין למלך שאינו צריך כלום יעמיד ארץ, ואם דומה לכהן שמחזר על הגרנות יהרסנה.
אלמלך באלקצ׳א ית׳בת אלבלד, וד׳ו אלרפאיע יהדמהא.
כוונתו בתרומות ההיטלים והארגוניות שמטיל על המדינה1 עד שמחריבה, בכך שמתמעטים תושביה לפי שיוצאים ממנה, או שמתמעט הונם בהוצאתו ממנה. ואם ינהלם בצדק ובמשפט יתאזרחו בה בקיום ממונם.
1. כלומר יותר על המדה, באופן מופרז או שלא בחלוקה צודקת.
מלך במשפט יעמיד ארץ – אם שופט משפט אמת הוא יעמיד ארץ.
ואישאתרומות – איש גאוה שאינו חש להיות מתון בדין.
ורבותינו פירשוהו (בבלי כתובות ק״ה:): אם דומה דיין למלך שאינו צריך לקנות לו אוהבים וליטול שחד הוא יעמיד ארץ. ואם דומה לכהן השואל תרומה בבית הגרנות הוא יהרסנה.
א. כן בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 778: ״איש״.
establishes the country If he is an honest judge, he establishes the country.
but a haughty man Heb. תרומות, a haughty man, who does not care to take time in judgment. Our Rabbis (Keth. 105b) stated: "If the judge is like a king, who does not have to acquire friends and accept bribes, he establishes the country. But if he is like a priest, who asks for terumoth in the threshing floors, he tears it down."
מלך במשפט – ואיש תרומות – גבהות וגאות, ולפי דעתי, נקרא הדבר שיקח הכהן תרומה מצד היותו מעלה החלק ההוא מקנין ישראל, ויהיה לפי זה הטעם, איש תרומות, שיעלה מַסים על העם.
ואיש תרומות יהרסנה מטעם – וזאת התרומה אשר תקחו מאתם (שמות כ״ה:ג׳) והטעם תרומות גדולות כמו: אנשי מדות (במדבר י״ג:ל״ב).
מלך – המלך יעמיד ארץ במשפט כי זה יהיה סבה להשלמת תקון המדינה שלא יעשקו קצתם לקצתם ואם היה המושל מטה המשפט בעבו׳ תרומה שיפריש לו מדבר העול שיעשה כאילו תאמר שאם חייב ראובן לשמעון ק׳ מנה יפטר ראובן אם יפריש וירים לו מהק׳ מנה סך מה הוא יהרוס הארץ ויפסידנה כי זה יגרום להתבלבל סדר המדינה כי כל א׳ יעשוק חברו ויבטח שבשחד מה שיתן אל המושל יפטרהו והנה לא יקרא זה האיש מלך כי אין כמוהו ראוי להיות מלך.
ואיש תרומות – זוהר פרשה שמיני דף מ׳ תרומת כתיב כד״א וזאת התרומה וכו׳ ובכל הספרים שלנו תרומות כתיב וכן במסורת ג׳ ב׳ חסר וחד מלא וסימן כל תרומת הקדשים הרי בגלבע (שמואל ב א׳) ואיש תרומות חד בתורה חד בנביאים חד בכתובים וסימן כל טוריא דמלכא ובספרים מדוייקים זה דמשלי מלא והאחרים חסרים.
תרומות – ענין הפרשה כמו ויקחו לי תרומה (שמות כ״ה:ב׳).
במשפט – בעבור המשפט אשר יעשה בין העם יתקיים המדינה כי יחדלו מעושק ידיהם כי הכל יביא במשפט אבל איש אוהב תרומות ר״ל כאשר יפרשו לו חלק מן העושק עוזב המשפט הוא מהרס את אנשי המדינה כי יתרבו העושקים.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה – המלך והכ״ג היו מעמידים מכונות המשפט והצדקה, ר״ל המלך הוקם על לכונן משפט בארץ בין אדם לחברו, והכ״ג היה על משמרת בית האלהים, עבודת ה׳, ועל הוראה בתורה ומצות להעמיד הצדקה שהיא המצות שבין אדם למקום, וכשהיו שניהם הולכים בדרך ה׳ היו מעמידים הארץ, ואמר שלפעמים המלך יעמיד את הארץ במשפט, והאיש תרומות יהרסנה אם הכ״ג והכהנים תחתיו אין עוסקים לישר את העם רק לקבל תרומה ולהתעשר, יהרסו את אשר יבנה המלך כי באין עבודת ה׳ והאמונה והצדקה, גם המשפט לא יכון ואמר הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו.
במשפט – הנוטל מן העם תרומה (כתרומת גורן ויקב לכהן מן התורה) כפי הראוי לכבודו יעמיד ויכונן בזה ארצו; רק איש תרומות (בלשון רבים) הנוטל יותר ממה שראוי, יהרוס ארצו וישחיתנה.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
A man who flatters his neighbor spreads a net for his feet.
א. רֶ֝֗שֶׁת א=רֶ֝שֶׁת (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
גבר, אדם המרכך את הקשה בפני רעהו הרי הוא פורש מלכודת לרגליו. מחליק, עושה את הדבר החמור חלק וקל בעיניו.
החלקות שני סוגים, והרשת בכולם פרושה למפתה ולמפותה גם יחד, כי הכנוי במלת פעמיו מוסב על שניהם. ורכוך הקשה שבעניני העולם. הוא שייעץ להתפרצות לדברים המפחידים ולגשת למה שיש בו סכנת נפשות, הרי זה התעיה1 למקבל העצה. ועונש ליועץ. ורכוך הקשה בעניני האחרית הוא מי שמורה להתיר את האסור ולחלל את הקדש ולטהר את הטמא, הרי זו רשת למקבל ההוראה שנכנס למה שהזהירו ה׳, ולמורה שיענישהו ה׳ על כך, בין אם הטה את האמת במזיד או להתערבותו במה שאין לו בו ידיעה.
1. במקור ״צלאח״ וד, הגיה מדעתו ״טלאח״ רשע. וראיתי מי שהציע להגיה ״צ׳לאל״ תעייה. ואין צורך לכך, כי יש גם שמוש כזה בערבית אם כי נדיר הוא מאד, כמו ״חסד״ בעברית שהוא משמש להפלגה בטוב וברע, כמ״ש הרמב״ם בפירושו לאבות פ״ה מ״ז. ויש אף משל על צדיק שתעה, אומר היה שמו ״צאלח״ והפך שמו ״צלאח״ ״קלב אסמה צלאח״.
אלתליין תליינאן, ואלשרך פי אלג׳מיע מבסוט ללכ׳אדע ואלמכ׳דוע ג׳מיעא לאחתמאל עטפה פעמיו עליהמא. פתליין אלעסר מן אמר אלדניא הו מן ישיר באלהג׳ום עלי אלאהואל ואלאקדאם עלי אלאכ׳טאר, פהו צלאח לה ללמשאר עליה ועקובה ללמשיר. ותליין אלעסר מן אמר אלאכ׳רה הו מן יפתי בתחליל אלחראם ותבד׳יל אלקדס ותטהיר אלנג׳ס, פהי שבכה ללמפתא בדכ׳ולה פי מא נהאה רבה, וללמפתי אד׳ יעאקבה אללה עלי ד׳לך, אמא לאזאלהֵ אלחק תעמדא או לתעריצ׳ה אלי מא לא עלם לה בה.
מחליק – מדבר שפת חלקות.
flatters Heb. מחליק, talks smoothly.
גבר מחליק – גבר שהוא מחליק הדרך בעבור רעהו שיפול בחלקלקות ההם הוא פורש רשת על פעמיו בעצמו תחת מה שחשב להפיל רעהו.
פעמיו – רגליו כמו פעמיו ירחץ בדם הרשע (תהלים נ״ח:י״א).
גבר מחליק – מי שמחליק את הדרך למען ימעדו בה רגלי רעהו ויפול לארץ הנה בזה פורש רשת על פעמי עצמו ר״ל הוא עצמו יכשל בהרעה אשר חשב על הזולת.
על רעהו – שרשו עול וכן פרשתי למעלה (י״ז כ״ו), וכן בכ״מ כמש״ש.
גבר מחליק על רעהו – על הוא מענין עול, אם מחליק עול של רעהו בחלקת לשונו ויאמר לו שאינו עולה, הוא פורש רשת על פעמיו – שרוצה שיוסיף לעשות עולה עד ילכד ברשת, ודומה כהמחליק הדרך שבו תלך החיה ותיצוד ברשתו, כן יחליק רוכסי דרכי נפשו הרעים כדי שילכד ברשת העון ויכרת.
מחליק – דובר חלקלקות.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
An evil man is snared by his sin, but the righteous can sing and be glad.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בשני העולמות גם יחד, מופת בעולם הזה והשג לעולם הבא.
פי אלדארין ג׳מיעא, איה פי אלדניא וחאצלה פי אלאכ׳רה.
בפשע איש רע – בא מוקש.
וצדיק – שלא הלך בדרכיו ירון אז ושמח.
When a wicked man sins a snare will come.
and a righteous man who did not go in his ways, sings and rejoices.
בפשע איש רע מוקש – טעמו, יגיע מוקש לנוקש, אבל הצדיק מצרה נחלץ.
בפשע איש רע מוקש – ימצא מוקש.
בפשע איש – בעבור פשע ארץ איש רע יתחדש יכשלו רבים עמו אוי לרשע ואוי לשכנו ואולם הצדיק ימלט מהרע ההוא וירון על המלטו ועל אבדן הרשע כאומרו באבוד רשעים רנה או ירצה בזה כי בעבור פשע איש רע יתחדש לו מוקש יפול בו והצדיק הוא בהפך זה כי יגיעו לו הטובות ממנו עד שכבר ירון וישמח תמיד לרוב הצלחתו מצד דבקות ההשגחה האלהית בו.
בפשע איש רע מוקש – למקצת ספרים כ״י מלת איש בטעם ימנית וכן משמע מפי׳ הראב״ע.
ירון – בא בשורק תחת חולם. מכלול דף קע״ו ושרשים שרש רנן.
ושמח – בס״א כ״י ושמח ואינו כן בשארספרים וכ״כבשרשים כי הוא במשקל פעל.
בפשע – בעבור פשע איש רע יבוא לו מוקש אבל הצדיק שלא הלך בדרכיו ירונן ויהיה שמח כי לא עליו תהיה המוקש.
בפשע איש רע – יש מוקשים שיפול בהם, כלומר פשעיו גורמים לו שילכד בפח התלאות, והצדיק בהפך ירון ושמח – כי בטוח הוא שאין לו מוקשים.
בפשע איש רע מוקש – הפשע עצמו הוא המוקש שבו יילכד האיש רע, ואז צדיק ירון ושמח – כי אז נראה משפטי ה׳, כמו שכתוב (תהלים ט טז): טבעו גויים בשחת עשו... נודע ה׳ משפט עשה, בפועל כפיו נוקש רשע - (אז) היגיון – כי אז ילמדו מוסר לבלי לעשות רע.
מוקש – לו.
ושמח – בלי דאגת מוקש.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
יודע צדיק דין דלים – דרש רבי יונה אפתחא דבי נשיאה יודע הקב״ה בכלב שמזונותיו מועטים לפיכך שוהה אכילתו במעיו שלשה ימים, אמר רב הונא שמע מינה אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא, ובמה, אמר רב מרי משח אודניה וחוטרא אבתריה, והני מילי בדברא אבל בביתא אתי למסרך, אמר רב פפא לית דעני מכלבא ולית דעתיר מחזירא.
דבר אחר: יודע צדיק דין דלים – א״ר ברכיה בוא וראה היאך הפרשיות הללו כתובים מה כתיב למעלה ושבתה הארץ, אמר הקב״ה אם שמרת את השביעית וצויתי את ברכתי לכם, ואם לאו אתה מוכר את נכסיך ואף אתה סופך מוכר את עצמך, למה בשביל שלא השמיט שנה אחת הוי יודע צדיק דין דלים.
רשע לא יבין דעת – זה עשו הרשע שהוא מכניס ממונו של אדם לטמיון והורגו והוא סבור שכל מה שהוא מבזבז הוא שלו ואינו יודע שהם מושלשין אצלו שנאמר והיה סחרה ואתננה קדש.
יעלם אלצאלח חכם אלצ׳עפא, ואלט׳אלם לא יפהם אלמערפה.
כפי שפירשת בקבוצה שקדמו, אנשי רע, ומבקשי ה׳1, כך חזר כאן על היחידים יודע צדיק, רשע לא יבין, או שהוא לא יבין את המשפט לגמרי או שיבינהו ויסטה ממנו. והצדיק בהיפך זה ישתדל להבין ויעשה כפי הבנתו.
1. לעיל כח ה.
עלי מא פסרת פי אלג׳מאעה אלמתקדמין אנשי רע, ומבקשי ה׳, כד׳אך אעאד ההנא פי אלפראד יודע צדיק, רשע לא יבין, פאמא אן לא יתביין אלחכם בתה או יתביינה ויחיד ענה. ואלצאלח בכ׳לאף ד׳לך יקצד אלתפהם ויעמל במא יפהם.
יודע צדיק דין דלים – ייסורי דלים ומה הן צריכים ונותן להם לב.
the judgment of the poor The torments of the poor and what they require, and puts his mind to them.
יודע צדיק – הנה הצדיק יודע הדין והחוק אשר לדלים וישתדל לתת להם חקם הן מכחות נפשו המשרתים את השכל כאמרו גומל נפשו איש חסד הן מהענינים אשר יחסר להם לחם ושמלה והרשע לא יתן לו לשכלו חוקו מהדעות וזה בהפך הענין בצדיק כי הצדיק ישגיח בזולתו לתת להם חוקם ובחלקים הפחותים והרשע לא יתן חוקו גם לחלק היותר נכבד ממנו.
יודע צדיק דין דלים, הצדיק הוא מי שעושה מעשה הצדק, הוא יודע דין דלים יש הבדל בין דין ובין משפט, שהמשפט הוא דבר שמשפטו מבואר, והדין הוא הטענות בדבר שאין משפטו מבואר, ובכ״ז יודע הצדיק דינו בידיעה ברורה, שעל ידי שעוסק בפעולת הצדק יכיר עם מי הצדק, והרשע לא לבד שלא ידע הדין, כי גם לא יבין דעת גם דבר המבורר שזה נקרא דעת, שהוא המשפט המבואר לא יבין אותו, באשר הוא ברשעו דרכו הפוך מן הצדק והמשפט, ולכן לא יבין משפט הידוע ג״כ.
דין – מה שראוי לדלים מן הדין.
לא יבין דעת – כי יצרו המפתהו להרשיע יגרום לו בלתי מיחוש לכל דין ומשפט.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Mockers stir up a city, but wise men turn away anger.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אנשי, אנשי הלצון התעייה יאכזבו את אנשי העיר, והחכמים ישיבו את האף מהם. והנה יפיחו אכזבה כמו מפח נפש.
זה כעין מה שאמר לעיל מגורת רשע היא תבואנו1 בחלק הראשון של הפסוק, ותאות צדיקים יתן בשני, אמר כאן אנשי לצון יפיחו קריה ולא אמר לא ישיבו אף, לפי שאין מקוים מהם שיסירו אף, ואינם אלא מאכזבים את בני אדם מן הטוב שהיו מקוים לו. ואמר בחצי השני של הפסוק וחכמים ישיבו אף, ולא אמר וחכמים לא יפיחו קריה, לפי שאין חוששים מהם שיזניחו תועלת, אלא הם מסלקים מעמם את הנזקים, כמו שעשה פינחס והשיב את החמה מעל העם שנאמר השיב את חמתי2, ומעשה המרגלים כרתו תקוותיהם.
1. לעיל י כד.
2. במדבר כה יא.
הד׳א נט׳יר מא כאן קאל פי מא תקדם מגורת רשע היא תבואנו פי אלקסם אלאול מן אלפסוק, ותאות צדיקים יתן פי אלת׳אני, קאל ההנא אנשי לצון יפיחו קריה ולם יקול לא ישיבו אף, לאנהם גיר מטמוע להם אן יזילו אפה, ואנמא הם יכ׳יבון אלקום מן כ׳יר כאנוא ירג׳וה. וקאל פי נצף אלפסוק אלת׳אני וחכמים ישיבו אף ולם יקול וחכמים לא יפיחו קריה לאנהם גיר מתכ׳וף מנהם אן יצ׳ייעו מצלחה.
ואנמא הם ידפעון ען קומהם אלמצ׳אר, כמא פעל פינחס ורד אלגצ׳ב ען אלקום לקולה השיב את חמתי, ופעל אלמרגלים קטע רג׳אהם.
יפיחו קריה – ילהיבו בלבת אש הנפוחה ברוח.
inflame Heb. יפיחו, lit. they blow. They inflame it like a flame of fire that is fanned by the wind.
אנשי לצון יפיחו קריה – פירשהו רבים מטעם יפיח כזבים, (משלי ז׳:י״ט), שהוא נופח. ולפי דעתי שהוא מענין: הפח נשבר (תהלים קכ״ד:ז׳) וטעמו יפרשו רשת לאנשי הקריה, כי יכעיסום בהתלוצצם, לכן הפך זה בחכמים.
אנשי לצון – האנשים הליצנים יסבבו שיתחדש ריב וקטטה וזה מבואר מענינם ואולם החכמים הם בהפך זה כי הם סבה שיתחדש השלום וישיבו בחכמתם האף והכעס אשר מקצת האנשים לקצתם.
יפיחו – ילהיבו העיר בלהבת אש המחלוקת כמו הרוח המפיח באש להעלות השלהבת כי דרכם לחרחר ריב בין אנשים.
ישיבו אף – דרכם לתווך השלום ולהשיב אף האיש מאחיו.
יפיחו – מענין מפח נפש, או מענין פח ומוקש.
אנשי לצון יפיחו קריה – אנשי לצון ע״י לצנותם יפיחו רוח חמה וסערה, ויפיחו כזבים ולה״ר ומפח נפש בעיר, אבל החכמים שמתנהגים כפי חקי החכמה ידעו להשיב אף, וגם ר״ל שעל ידי אנשי לצון יהיה פח ומוקש על העיר ומדה״ד הקשה, אבל ע״י החכמים ישוב אף ה׳ מעליהם אז יעוררו את העם בתשובה ויתפללו להשיב אף ורוגז ה׳.
לצון – נמהרות גדולה, בלתי שמים דעתם כלל על מעשיהם ודבריהם גם כי נזקם ברור.
יפיחו – יבעירו חמת העם, ופיח ונפח שניהם ממקור אחד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
If a wise man goes to court with a foolish man, the fool rages or scoffs, and there is no peace.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
איש חכם נשפט את איש אויל – א״ר סימון כל מי שהוא דן את הטפש הוא בעצמו נדון, שופט אין כתיב כאן אלא נשפט.
דבר אחר: איש חכם – זה הקב״ה שנאמר חכם לבב ואמיץ כח, נשפט את איש אויל אלו ישראל שנאמר כי אויל עמי אותי לא ידעו.
ורגז ושחק ואין נחת – א״ר יוחנן משום ר״ש בן יוחאי אמר הקב״ה כעסתי על אחז ונתתיו ביד מלכי דמשק וזבח וקטר לאלהי דמשק שנאמר ויזבח לאלהי דמשק, אמר הקב״ה רגזתי עליכם בימי פקח בן רמליהו ויהרג פקח מיהודה וגו׳, שחקתי עם אמציה ונתתי מלכי [אדום](ארם) בידו והביא אלהיהם והשתחוה להם שנאמר ויהי אחרי בא אמציהו מהכות גו׳.
תרי אלרג׳ל אלחכים אד׳א הו חאכם אלג׳אהל, אן חרד או צ׳חך לם יג׳ד ענה ראחה.
איש, תמצא שהאיש החכם כאשר הוא נשפט עם האויל, אם חרד או צחק לא ימצא בכך נחת.
זה לפי הפשט, שאם הוא נתווכח עם סכל או דבר עמו ברכות או בקושי לא יועיל בו, כפי שידעת על בני אפרים שפייס אותם גדעון, ויפתח דבר אתם קשות ולא הועיל בהם כלום. וענינו שהאדם הממרה הכל שוה אצלו הטיב לו ה׳ או הרע לו לא יאמין. הלא תראה את אחז הנחיל ה׳ נצחון לאויביו אנשי דמשק ועבד את אליליהם שנאמר ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו1. ואמציה הנחילו ה׳ נצחון על אויביו בני אדום והשתחוה לפסיליהם שנאמר ויהי אחרי בא אמציהו2.
1. דברי הימים ב כח כג.
2. שם כה יד.
הד׳א פי אלט׳אהר אד׳א הו נאט׳ר אלג׳אהל או לטף בה או כ׳אשנה לא ינפע פיה, כמא עלמת אן בני אפרים לטף בהם גדעון, ואן יפתח כ׳אשנהם, ולם ינפע פיהם שיא. ופי אלבאטן אן אלעבד אלעאצי סוי עליה אסעדה רבה או אשקאה לא יומן. אלא תרי אן אחז אצ׳פר אללה בה אעדאיה אהל דמשק פעבד אצנאמהם כקולה ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו. ואמציה אצ׳פרה אללה באעדאיה בני אדום פסג׳ד לאות׳אנהם כקולה ויהי אחרי בא אמציהו.
איש חכם נשפט – מתווכח עם האויל.
ורגז ושחק – בין שהוא מראה לו פנים זועפות, בין שהוא מראה לו פנים שוחקות.
אין נחת – לא בזו ולא בזו, אינו מוצא בו קורת רוח. מצינו באמציה שהראה לו הקב״ה פנים שוחקות ומסר את אדום בידו, ובשוב אמציה מהכות את אדום – ויבא את אלהיהם להם ישתחוהא וגו׳ (דברי הימים ב כ״ה:י״ד). הראה לאחז פנים זועפות ומסרו ביד מלכי ארם: ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו (דברי הימים ב כ״ח:כ״ג), כי אמר: אלהי ארם הם מעזרים להםב(דברי הימים ב כ״ח:כ״ג).
ב. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220, והוא פרפרזה. בפסוק: ״אתם, להם אזבח״.
a wise man contends Heb. נשפט, debates with the fool.
he will have no contentment Whether he shows him an angry countenance or he shows him a laughing countenance, there is no contentment either in this or in that. He finds no satisfaction. We find in the case of Amaziah that the Holy One, blessed be He, showed him a laughing countenance and delivered Edom into his hands, and when he returned from defeating them, "he brought their gods, etc. and prostrated himself before them" (Divrei HaYamim II 25:14). To Ahaz, the Holy One, blessed be He, showed an angry countenance and delivered him into the hands of the kings of Aram: "And he sacrificed to the gods of Damascus, etc. for he said, 'The gods of Aram are helping them.'" (ibid. 28:23)
איש חכם נשפט – ורגז ושחק – רמז לאויל, וזה מדת המתכוין להעציב.
איש חכם נשפט וג׳ ורגז ושחק וג׳ – רמז לאויל, אבל החכם שותק.
איש חכם – הנה כשישפוט איש חכם את איש אויל ונשאו ונתנו עמו בדברים הנה לא יניח האויל את החכם לדבר דבריו ולהשלימם אך פעם יכעס על מה שישמע מדברי החכם ולא יניחהו להשלימם ופעם ישחק וילעיג על מה ששמע מדבריו ולא יתן לו נחת להשלמת דבריו כדי שיוכל להשלים התכלית אשר כוון לבארו בדבריו וכאילו הזהיר בזה המאמר החכם שלא יתוכח את האויל.
איש חכם – כאשר החכם יבוא במשפט עם איש אויל הנה מאוד יקשה להחכם כי בין כעס עליו בין שחק עמו לא מצא נחת כי בעת כעס אחז גם האויל בכעס ובעת שחוק גבהה לבו בעבור זה וכאלו הזהיר להתרחק מן האויל.
ורגז ושחק – האויל, כדעת רלב״ג.
(ט-יא)אויל – כסיל. הבדלם בכל הספר, האויל מסתפק בחקי החכמה. והכסיל נלוז מהם מפני תאותו.
יבקשו נפשו – כמו ועדת עריצים בקשו נפשי.
ישבחנה – כמו משביח שאון ימים.
איש חכם נשפט את איש אויל – האויל הוא המטיל ספיקות על חקי החכמה, ואינו מאמין בהם, והנה החכם המתוכח עם הכסיל שגדרו שיודע חקי החכמה רק נלוז מהם מפני תאותו, ירגז עליו באשר הוא חוטא מחקי החכמה בזדון, ואם יתוכח עם הפתי שהוא נוטה מחקי החכמה מפני שאינו מבין אותם, ישחק ויראה לו פנים שוחקות עד שיבינהו חקי החכמה, אבל אם יתוכח עם האויל, בצד א׳ ירגז – כי הגם שיבינהו חקי החכמה לא יקבלם, כי ישוב ויטיל ספיקות בהם. ובצד אחד ישחק כי אינו עושה בזדון רק מפני שמסתפק וא״א לברר ספיקותיו, כי אין על חקי החכמה מופתי הדעת, ובין כך וכך אין נחת – לא ימצא נוח להניחו בדרך החכמה, וגם על צד הנמשל, שה׳ כשירצה להשיב את האויל בתשובה, בין שיענישו, בין שיוסיף לו טובה כ״ז לא יועיל לו, כי ישאר בספקותיו ובלתי מאמין בשכר ועונש כלל.
נשפט – נתוכח.
ורגז ושחק – אויל פעם רוגז וקוצף על הבא במשפט אתו, פעם מצחק עליו, באופן שאין לחכם נחת רוח בהתוכחו עמו (רלב״ג וגם שד״ל).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The bloodthirsty hate a man of integrity; and they seek the life of the upright.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אנשי, ותמצא בעלי העברות ישנאו התם והישרים ידרשוהו.
בקשת נפש האמורה כאן אינה להריגה כמו ויבקשו את נפשי לקחתה1, אלא היא לבצירה כדי שיהיו עמו ויתחברו לו לפי שכל דבר חומל על מינו, וכבר אמר דוד חבר אני לכל אשר יראוך2, ואמר אליהוא וארח לחברה עם פועלי און3.
1. מלכים א יט י.
2. תהלים קיט סג.
3. איוב לד ח.
בקשת נפש פי הד׳א אלמוצ׳ע ליס ללקתל מת׳ל ויבקשו את נפשי לקחתה, לכנהא ללצון ליכונו מעה ויראפקונה אד׳ כל שי יחן אלי שכלה, וקד קאל דודחבר אני לכל אשר יראוך, וקאל אליהואוארח לחברה עם פועלי און.
יבקשו נפשו – לשון חבה. ומדומה אני שזה דומה לו, שאמר דוד לאביתר: שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך (שמואל א כ״ב:כ״ג) – מי שיגמול לי חסד יגמול לך מי שיקרבני יקרבך. ואין הפותרים מודים לי.
seek his soul [This is] an expression of love, and it appears that it is so, as David said to Abiathar: "for he who seeks my soul seeks your soul" (I Sam. 22:23). He who will deal kindly with me will deal kindly with you. The exegetes, however, do not agree with me.
אנשי דמים – וישרים יבקשו נפשו – רצונו, והוא רמז לתם, וזה כטעם: יבקש רצון (משלי י״א:כ״ז) כי הישרים רוצים במה שרוצה התם ועושים חפצו.
וישרים יבקשו נפשו – לטובה, כי הבקשה יתכן היותה לטובה כמו לרעה. גם נכון שטעמו: יבקשו נפשו מידם. כטעם: מידי תבקשנה, (בראשית ל״א:ל״ט) כלומר, מיד אנשי הדמים אשר הרגו התם.
אנשי דמים – הם שונאים התום והיושר כי דרכו הפך דרכ׳ ואולם הישרים בקשו רצונו בכל עוז וידמ׳ שקר׳ תום הכח המתעורר מפאת השכל כי אין תאוותיו כי אם לתמימות ושלמות והנה אנשי דמים הולכים אחרי בעלי ריבו והוא הכח המתעורר אל התאוות ולזה ישנאוהו אך הישרים יבקשו רצונו בכל עוז כי תאוותיהם הם תמיד אל הטוב והתמימות.
אנשי דמים – שופכי דמים.
יבקשו נפשו – דורשים נפש התם להטיב עמה.
יבקשו נפשו – ידרשו דמו לנקום נקמתו, כפירוש ראשון של ר׳ משה קמחי, וכן גיזיניוס. וקרוב לזה: אין דורש לנפשי (תהלים קמ״ב:ה׳).
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו – לשון בקש נפשו בכל התנ״ך הוא שמבקש להרגו, ולא נמצא בשום מקום על האהבה רק פה, ולכן טוב יותר לפרש שאנשי דמים ישנאו תם וישרים, רק יבקשו את נפשו להרגו, או ר״ל וישרים (ישנאו) יבקשו נפשו, ר״ל שישנאו את האנשי דמים המבקשים נפשו לקחתה, ויאמר שאנשי דמים ישנאו את התם, ויבקשו עליו עלילות להרגו והישרים ישנאו את מבקשי נפשו ויריבו ריב התם.
יבקשו נפשו – ידרשו דמו לנקום נקמתו, כפירוש של ר׳ משה קמחי (המיוחס לראב״ע) וכן געזעניוס, וקרוב לזה אין דורש נפשי (תהלים קמ״ב:ה׳), שד״ל; ויש להניח גם דעת ר׳ איצק אייכל שענינו יבקשו רצונו ואהבתו וחברתו, ואמת הוא שבספר משלי באה תיבת נפש פעמים רבות להוראת אהבה ורצון, ואז מליצת יבקשו נפשו תהיה הפך ישנאו תם שבחצי הראשון.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
A fool vents all of his anger, but a wise man brings himself under control.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה – מי שהוא באחרונה הוא מסלקו.
דבר אחר: כל רוחו וגו׳ – זה פרעה שנאמר ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים וגו׳, וחכם באחור ישבחנה זה משה ואהרן שנאמר ויבלע מטה אהרן וגו׳.
ותגד אלג׳אהל יכ׳רג׳ כל גיט׳ה, ואלחכים באלעאקבה יהדי ד׳לך.
כל, ותמצא שהכסיל מוציא כל כעסו, והחכם באחרית משקיט את הדבר. והנה רוחו - כעסו. וכ״כ באמו״ד מאמר ו פ״ג, מהדורתי עמ׳ רא. ותיבת ישבחנה ישקיטנה. וכן תרגם בתהלים סח ח משביח שאון ימים. ושם פט י אתה תשבחם. שכוך והשקטה, ראה שם מהדורתי.
אף על פי שכבר קבעתי בפסוק פירוש אחור האחרית, הרי הוא נאמר1 גם על מה שקדם מן הזמן כמו שהוא נאמר על העתיד, כמו שנאמר הגידו האותיות לאחור ונדעה2, כי מה שעבר נעשה אחורי בני אדם, והנה הסכל כאשר הוא מעניש אינו מביט בענשו למה שעבר שידע מהות העברה וכמה ראוי לה מן העונש, ולא אל העתיד מה עלול לגרום אותו העונש שלו, אלא עושה בכל רגזו בלי תבונה3. והחכם מביט על שני הדברים יחד, וכמו שנאמר במסורת שאין הדיינים מענישים שום אדם עד שיאמרו כמה הוא סובל4.
1. כלומר תיבת אחור.
2. ישעיה מא כג.
3. אפשר: בלי מדה.
4. מכות פ״ג מ״י.
עלי אני קד קדמת פי אלנץ תפסיר אחור אלעאקבה, פהו יקע איצ׳א עלי מא תקדם מן אלזמאן כמא יקע עלי מא יאתי מנה כקולה הגידו האותיות לאחור ונדעה, ומא מצ׳י פקד צאר כ׳לף אלנאטקין, פאלג׳אהל אד׳א הו עאקב לא ינט׳ר פי עקאבה מא מצ׳י פיעלם כם אלג׳נאיה וכם תסתחק מן אלתקוים, ולא אלי מא יסתאנף ממא יתולד מן עקובתה תלך, אלא יפעל ג׳זאפא בג׳מיע חרדה.
ואלעאקל ינט׳ר פי אלאמרין ג׳מיעא ועלי מא תצ׳מנתה אלאת׳אר אן אלחכאם לם יכונו יחדו אחדא או יקדרו כם יחתמל.
באחור ישבחנה – כשהוציא כסיל כל רוחו בא חכם באחרונה ומשפילה במענה לשונו. ודומה לו: משביח שאון ימים (תהלים ס״ה:ח׳), בשוא גליו אתה תשבחם (תהלים פ״ט:י׳).
will quiet it When the fool has let out all his wind, the wise man comes and humbles it with the reply of his mouth. Similar to this is: "Who stills (משביח) the noise of the seas" (Tehillim 65:8); "when its waves rise up, You still (תשבחם) them" (ibid. 89:10).
כל רוחו יוציא כסיל – באחור – במה שעבר.
ישבחנה – ישקיטנה מטעם משביח שאון (תהלים ס״ה:ח׳) והוא כנוי לרוח, והטעם, כי הכסיל צועק ומתאונן על כל רע אשר קרהו ויקרהו, אבל החכם משקיט כעסו במה שעבר, רצונו, שלא יכעס על מה שעבר עליו מן הרע, ואמר החכם רבינו משה נ״ע: המתאונן על מה שעבר כמו שיתאונן על שהוא אדם, ולא הושם כוכב בשמים. והגאון סבב סביב זה ולא רצה להגיע אל המרכז.
באחור ישבחנה – שישיבנה אחור אל פנימי הגוף כשתרצה לצאת, וזה הפך תנועת יוצא, ומלת ישבחנה מטעם: אתה תשבחם (תהלים פ״ט:י׳) שהוא ענין הנחה והשקט וגם זה מסוג כל שבח.
כל רוחו – הנה הכסיל יוציא כל רצונו ותאוותיו לפועל תכף שיתעורר אליה מזולת שיתישב בענינה אם הוא ראוי שימשך אחריה אם לאו ולזה יקרו לו מזה רעות גדולות ואולם החכם ישקיט התאו׳ המגונה כשתעלה על לבו באחור ר״ל בשיאחר הוצאתה לפועל עד שיתישב בה אם הוא ראוי אם לאו ובזה האיחור ישקיט התאוה המגונה ההיא או ירצה בזה כי החכם ישקיטנה באיחור ר״ל בשיפנה עורף ולא פנים אל התכונה ההיא וירגיל עצמו בהפכה כי כן תרופת אלו החליים או ירצה בזה כי הכסיל יוציא בפיו כל רוחו ורצונו מאין מעצור בריבו עם זולתו ולזה יאמר דברים רבים ורעים ומגוני׳ ואולם החכם כשיראה זה הענין מן הכסיל בריבו עמו ישקיט רוח הכסיל בשיפנה אליו עורף ולא פנים ויסור מלפניו.
רוחו – עניינו כעס וכן הניחו את רוחי (זכריה ו׳:ח׳).
ישבחנה – ענין השפלה והשקטה כמו משביח שאון ימים (תהלים ס״ה:ח׳).
כל רוחו – דרך הכסיל בעת יכעס הוא מוציא מן השפה ולחוץ כל כעסו ובקול שאון והחכם יבוא באחרונה וישקיט כעסו וישפילנה במענה לשון חכמה ובמתק שפתי דעת.
כל רוחו יוציא כסיל – הרוח הוא הכח המעלה הציורים על הלב, ורוב ציורי האדם הם רעים כמו ציורי הגאוה והקנאה והנקמה וכדומה, וכשהרוח מתרחב ומעלה הציורים האלה מעומק הנפש ויסער על פני הלב אז יתעורר כח המתעורר לפעול כפי הציורים האלה, והכסיל הוא מי שנלוז מן החכמה מפני תאותו, והוא יוציא כל רוחו לחוץ – לא ישים מעצר לרוחו, רק יעלה ציוריו על הלב ועל פני הנפש, ויתנהג כפיהם, בתאוה וגאוה וכל מדות הרעות, אבל החכם הנוהג כפי חקי החכמה, הוא מושל על רוחו ולא יניחהו להתרומם מעומק הנפש ולעלות על פני הלב, רק ישבחנה – היינו ישפיל את הרוח אל אחורי הנפש, שהרוח הסוער לעלות למעלה על פני הנפש ועין הלב, ישפילהו שישאר באחורי הנפש למטה, ולא יתראה לפניה, שע״י חקי החכמה ילמד לדכא ציורים הרעים בל יעלו על הלב רק ישארו צפונים בתהום הנפש למטה.
רוחו – כעסו.
ישבחנה – נ״ל שהוראת פֹּעַל זה (ואולי ג״כ מקורו) הוא שב אחור, ומשיבים אחור כעס איש בספר שבחו, ותיבת באחור לכאורה מיותרת, מ״מ תגדיל הענין ותורה כמה ייגע החכם לפעמים לכבוש רוחו וכעסו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
If a ruler listens to lies, all of his officials are wicked.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מושל מקשיב על – (שפת) [דבר] שקר וכו׳ (כתוב במלכים).
ואד׳א כאן אלסלטאן יצגי אלי אלקול אלבאטל, כאן ג׳מיע כד׳אמה ט׳אלמין.
מושל, אם היה המושל מאזין לדברי השקר יהיו כל משרתיו רשעים.
חייב את כל מושל שידקדק ויחשוש פן יטעה, יותר מן ההמון, כי בשחיתותו יושחתו הסובבים אותו, ובשחיתות הסובבים אותו יושחתו פקודיהם, עד שיכלול הדבר את כל התושבים. וכפי שהיה מצב כל המלכים הרשעים כגון פרעה וסנחריב וזולתם, לא אאריך את הפירוש בזה. וכך בצדקו יוכשרו הסובבים אותו, ובכשרם יוכשרו פקודיהם עד שיוכשרו כל התושבים, כמו שהיה מצב מלכי בני ישראל הכשרים. וכפי שהדבר במלכים כך הוא בכל מושל לאנשי עירו או ביתו או בניו או תלמידיו. ראוי שתהא חמורה בעיניו השגיאה הקלה.
אוג׳ב עלי כל רייס אן יתחרי ויתוקי אלזלל אכת׳ר מן אלעאמה, לאנה בפסאדה תפסד חאשיתה, ובפסאד חאשיתה יפסדון אתבאעהם, חתי יעם ד׳לך ג׳מיע אלרעיה. וכמא כאן מן חאל אלמלוך אלעצאה כלהם מת׳ל פרעה וסנחריב וגירהם לא אטיל אלשרח פי ד׳לך. וכד׳לך בצלאחה תצלח אלחאשיה, ובצלאחהא ינצלחון אתבאעהם חתי תנצלח ג׳מיע אלרעיה, כמא כאן מן חאל מלוך בני אסראיל אלצאלחין.
וכאלקול פי אלמלוך כד׳לך פי כל רייס לאהל בלדה או ביתה או אולאדה או תלאמיד׳ה, יג׳ב אן יסתעט׳ם אלזלה אליסירה.
משל מקשיב על דבר שקר וג׳ – הנה אין בזה הפסוק כי אם גזרה אחת, נושאה מושל מקשיב, ונשואה כל משרתיו רשעים, ואין זה כמו: נגוד חסר תבונות (משלי כ״ח:ט״ז).
מושל מקשיב – הנה כשהיה המושל מקשיב על דבר שקר אז יהפכו כל משרתיו להיות אנשי רשע כי המשרתים ישתדלו לעשות רצון אדניהם וכאשר יראו כי רצונו ברשע יתנהגו תכונת הרשע ואפשר שהעיר במושל המקשיב על דבר שקר אל הכח המתעורר אל התאוות הגופיות כי כשהיה הוא מושל באדם הפך המכוון בו וישוב השכל להיות משרת לו עם שאר כחות הנפש הנה גם השכל יהיה רשע בו כי הוא ישרתהו לקחת התחבולות אשר ישלם בהם הגעות מה שיתאוה אליו.
משל – חסר וא״ו עפ״ה.
על דבר שקר – כ״כ ולא על שפת שקר.
כל משרתיו – במ״ג מלת כל במאריך אע״פ שהוא במקף וכן מצאתי בס״א קדמון כ״י ובשאר ספרים שלפני איננו.
מושל – כאשר המושל מקשיב דבר שקר ומקבל דברי שקר אז כל משרתיו מתהפכים לרשעים כי למען ימצאו חן בעיניו מספרים לו שקרים וחוטאים בנפשותם.
מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים – יש למאמר זה משל ונמשל, כפי המשל, אם המושל מקשיב לדברי שקרים אז המשרתים ישתדלו לדבר לפניו שקרים ולה״ר ולהשחית רבים, וכולם רשעים, ולפי הנמשל, הלב המושל כפי חקי החכמה כן גם משרתיו צדיקים, וציורי הנפש העולים אל הלב המושל באדם, יהיו כפי ארח החכמה ויצרי רשע לא יעמדו לפני כי באחור ישבחם, אבל אם הלב המושל מקשיב על דבר שקר, אז יתרוממו המשרתים הרשעים שהם הציורים הרעים, ויעמדו לשרתו להביא לפניו ציורי תאוה ושנאה ורוח רעה, ומוסב עמ״ש כל רוחו יוציא כסיל.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אלפקיר ואלמתוסט מן אלרג׳אל אד׳א תפאג׳יא, יג׳ב אן יעלמא אן אללה אלמצ׳י אעיאנהם.
רש, הרש והממוצע מבני אדם אם נפגשו, צריכים לדעת כי ה׳ המאיר עיניהם.
גזרתי תככים מן תוך שהוא האמצע. לפי שכבד הקדים לעיל עשיר ורש נפגשו1, לפיכך דקדק באותו הענין ואמר שלא רק על העשיר בלבד חל המשפט הזה אלא גם על ממוצע המצב שלא ינהג בכיליות כלפי העני ולא יקנא בו, ולא העשיר בלבד החובה על העני שלא יקנא בו אלא גם לממוצע.
1. לעיל כב ב, וראה פירושו שם.
צרפת תככים מן תוך אלד׳י הו וסט. כאן קד תקדם אולא עשיר ורש נפגשו, פתקצי פי ד׳לך אלמעני וקאל ליס עלי אלמוסר פקט תג׳ב הד׳ה אלקצ׳ייה בל עלי אלמתוסט אלחאל אן לא יבכ׳ל עלי אלצ׳עיף או יחסדה, וליס ללמוסר פקט יג׳ב עלי אלצ׳עיף אלא יחסדה בל ללמתוסט איצ׳א.
and a man of deep thoughts A man of thoughts, a Torah scholar. And our Sages explained it concerning a disciple who said to a teacher, "Teach me."
רָש – בממון ואיש תככים – בנפש, רצוני, עני בדעת.
רש ואיש תככים נפגשו וג׳ – הנה לפנים כתיב: עשיר ורש נפגשו וג׳ (משלי כ״ב:ב׳) ואין הכונה בשני אלו אחת, כי הראשון הוא שהאחד יֵעָזֵר בחברו, וזה כונתו שאין האחד נעזר בחברו, לכן הנשואים אינם אחדים בשני פסוקים אלה.
רש ואיש תככים – הנה הרש והוא העני בעיון שאין אצלו מחשבה יכנס ממנה אל העיון ההוא והוא נבוך מפני זה בעיון ואיש תככים שיש לו מחשבות רבות מקבילות בדרוש אשר יחקור בו נפגשו בענין המבוכה והדלות בעיון ואע״פ שהאיש התככים יחשוב שתהיינה לו ידיעות בדרוש וזה כי הוא להקבלת המחשבות יקרה לו כאילו הוא נלכד בקשר ומחוזק המבוכה לא ידע אנה יטה והנה הש״י הוא מאיר עיני שניהם במה שישפע ממנו על השכל האנושי להישירו אל המקום אשר ממנו יתיישר להגעת הדרוש ההוא ובמה שישפע ממנו להישירו לצאת מהמבוכה במחשבות רבות המקבילות ההם כי בזה מהקושי הנפלא בקצת הדרושי׳ הגדולים ויצטרך לזה עזר אלהי והתורה ממה שיתישר מאד להסרת המבוכה הזאת בהרבה מהדרושים הגדולים אשר יקשה לאדם בהם לברור המחשבות הצודקות מהבלתי צודקות באופן שנזכר בס׳ הניצוח ובמה שאחר הטבע.
רש ואיש תככים – אע״פ שאיננו עתה בהגהת רש״י לא יכולתי להתעלם מלהעיד על טעות נפל בספרים שכתוב בהם איש מזמות במקום ואיש תככים והדרש שהביא הוא מפ״ב דתמורה ויקרא רבה פ׳ ל״ד.
מאיר עיני – ברוב ספרים מדוייקים הטעם במ״ם וי״ס הטעם באל״ף ובס״א כ״י מאיר בב׳ טעמים ובכולם אין פסיק אחריו.
תככים – מלשון הכאה ושבירה.
נפגשו – ענין פגיעה.
רש וגו׳ – ר״ל בין הרש מעודו בין הנולד בעושר ואחר זה הוכה ונשבר בחלי העוני לא במקרה בא כי מה׳ יצא הדבר בגזרה היורדת מן השמים ופגשה בהם והם נפגשו מן הגזרה וכן מאיר וגו׳ ר״ל וכן כאשר יעשיר העני או הנולד בעושר והוכה בחלי העוני כאשר יחזור לקדמותו לא במקרה יבוא כי ה׳ הוא המאיר עיני שניהם מחשכת העוני כי הרעה והטובה הכל בגזרה ולא במקרה.
נפגשו – כמו שפירשתי למעלה כ״ב:ב׳, הם זה הפך זה.
תככים – משתתף עם תוך ומרמה, (שהכפולים ונחי העי״ן משתתפים תמיד).
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה׳ – יש בו משל ומליצה הנאמר במדרש שו״ט סי׳ ז׳, שהדלות בא ליכנס אל התבה ולא הניחו נח מפני שלא היה לו בן זוג, בדרך פגע את שקר הולך אל התבה ונתחתנו זה עם זה, כדי שיהיה לכ״א בן זוג, והתנו ביניהם כל מה דשקרא מוליד פחתא נסיב, שמה שירויח השקר יקח הדלות, ועל מליצה זו אמר כי רש שהוא הדלות, ואיש תככים ומרמה שהוא השקר, נפגשו ונשאו זה את זה, ותורף המליצה שכ״א בפ״ע אינו ראוי להתקיים, אולם שניהם יחד יתקיימו, שיתקיים המרמה, כדי שמה שירויח במרמה יקחהו הדלות והרישות, ועי״ז יראו אנשים יקחו מוסר שמעשה השקר והמרמה לא יצליח, וז״ש שלכן רש ואיש תככים נפגשו – שעי״כ מאיר עיני שניהם ה׳ – עי״כ יפקחו עיניהם ולא יוסיפו לעשות מרמה, ותפר האביונה והדלות, וזה תכלית הפגשתם וחבורם וזווגם.
תככים – ברבוי אות על שם תֹּךְ להוסיף על הוראתו, ומקורו תָּוֶךְ, מרמה שאדם מסתיר בטוחות לבו (טוח־תוך, דטלנ״ת, אנכי־אנחנו).
נפגשו – בזה שגם איש תככים סופו עניות.
מאיר וגו׳ – ה׳ יאיר עיני הרש למצוא דרך להתפרנס בריוח, ועיני איש תככים לבקש פרנסתו בדרך צדק ולא ברמיה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
כפי שכבר הקדים גם בתחלת הספר1 כי כמו שהארץ תנוחתה ביושר ובאזון בתנועותיה וכך שאר היסודות, כך כל הסבות לא יתקיימו כי אם ביושר ובאזון, והרי המלכות החשובה שבהן. והוסיף כאן כסאו לעד יכון, רומז בזה על המלכים הנקראים כסא, כמו שאמר לדוד גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך2 אחר שאמר לו מפרי בטנך אשית לכסא לך. כאלו צדקת אבותיהם מחזקת אותם.
1. לעיל ב כא.
2. תהלים קלב יב.
עלי מא כאן קדם איצ׳א פי אול אלכתאב אן אלארץ׳ כמא אן מסתקרהא בעדל ואעתדאל מן אלחרכאת וכד׳לך סאיר אלענאצר, כד׳לך ג׳מיע אלאסבאב אנמא תת׳בת בעדל ואעתדאל, פאלממלכה אג׳להא. וזאד ההנא כסאו לעד יכון, ישיר בד׳לך אלי אלכ׳לפא אלמסמיין כסא, אד׳ יקול לדודגם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך בעד קולה מפרי בטנך אשית לכסא לך כאן חסנאת אבאיהם תאיידהם.
מלך שופט – הנה המלך שהוא שופט באמת דלים להוציא לאור משפטם בהפלגת חקירות עם שכנגדו ועם זולתם על דבר זה הריב הנה יכון לעד כסאו וזה כי יאשרוהו העם על זה הדבר וישמחו בו וילוה לו ג״כ עזר אלהי להתמיד לו ממלכתו וזה שהעיר ג״כ בזה אל מה שקדם וקרא דלים חלקי הסות׳ שאין נראה האמת בקצתם יותר מקצת והמלך הוא השכל האנושי כמו שקדם כי הוא המושל באדם וכאשר ישפוט באמת באלו הדרושים הנה יכון לעד כסאו אך בזולת זה יהיה להפך כי השאלות אשר יקרה בהם זה הם ממה שיש בו רושם חזק בהגעת ההצלחה האנושית ובהעדרה.
באמת – ולא ישא פני בעל דינו ועם הוא עשיר.
מלך שופט באמת דלים – כסא המלך מכוננת על המשפט כמ״ש כן לצדק ימלוך מלך, ולפעמים יש דין מרומה, וצריך המלך לחקור אחר האמת, ואז כסאו לעד יכון – כמו שהאמת הוא מהדברים הנצחיים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
The rod of correction gives wisdom, but a child left to himself causes shame to his mother.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אלקצ׳יב ואלעט׳ה יעטיאן אלחכמה, ואלגלאם אלמכ׳לא יסי אלי ואלדיה.
שבט, השבט והתוכחת יתנו את החכמה, והנער העזוב ירע להוריו. ותיבת מביש ארמית תרגום רע ביש. ואמו - הוריו, וכפי שכבר קדם לעיל.
עשה את החנוך כאן שני סוגים, האחד במכות אם היה הבן בגיל הנערות, והשני בדברים אם הוא הגיע לגיל הבחרות. ובאמת שיש כאן גם מוסר בהריגה, אלא שאינו מוסר לנהרג, אלא הוא למוד מוסר לאחרים כמו שנאמר וכל העם ישמעו ויראו1. אבל המכות והדברים הם מוסר ללוקה ולאותו שמדברים אליו, ואם יתרוקן הנער מהם ירע להוריו בעניני הדת והעולם הזה.
1. דברים יז יג.
ג׳על אלאדב ההנא צ׳רבין, מנה באלצ׳רב אד׳א כאן אלולד פי חאל אלטפוליה, ומנה באלכלאם אד׳א הו צאר אלי חאל אלשבאב. ולעמרי אן ההנא אדבא באלקתל, לכנה ליס הו אדבא ללמקתול, ואנמא הו אעתבאר ללחאצ׳רין כקולה וכל העם ישמעו וייראו. ואמא אלצ׳רב ואלכלאם פהמא אדבא ללמצ׳רוב ואלמכלם, פאן תערי אלגלאם מנהמא אסי אלי ואלדיה פי אלדין ואלדניא.
ונער משולח – ששולחו אביו ללכת בדרכי לבו, סופו שמביש אמו. ישמעאל על ידי שהיה רשע גרם שאמרה שרה: גרש את האמה ואת בנה (בראשית כ״א:י׳).
but a child left free Whom his father set free to follow the dictates of his heart, ultimately... brings shame to his mother This is Ishmael; since he was wicked, he brought about that Sarah should say to Abraham: "Expel this bondwoman and her son" (Bereshit 21:10).
שבט ותוכחת – השבט והתוכחת יתן לנער חכמה כי בזה יקנה שלמות המדו׳ ובזולתו אין לו דרך להגיע אל החכמה אך הנער שהוא משולח לרצונו הוא נעדר המוסר והחכמה והוא בזה מביש אמו לרוע עניניו עם שאליה ייוחס הרבה מרוע תכונותיו כי יאמרו האנשים כי היא סבבה זה עד שלא תקנתהו מוסר בקטנותו.
משלח – בקמץ הלמ״ד בספרים מדוייקים.
משולח – נעזב על רצון עצמו כמו קן משולח (ישעיהו ט״ז:ב׳).
שבט ותוכחת – שבט מוסר והתוכחה כל אחד מהם יתן חכמה בלב הפתאים אבל הנער המשולח ללכת בדרכי לבו וימנעו ממנו שבט ותוכחת וישאר סכל ובזה הכל מביישים אמו לומר שהיא מנעה המוסר ממנו כי כן דרך הנשים לגעגע על בניהם א״כ הוא גורם לבייש את אמו כי לא נמצא בו חכמה.
תוכחת – הוא בנחת. וזה הבדלו מן מוסר שהוא בשבט.
ומשלח – שהוא חפשי בלי עוצר בעדו.
שבט ותוכחת יתן חכמה – אם מכה את הנער בשבט – ומוכיחו בתוכחת השכל, זה ילמדנו לקבל חקי החכמה – כי בתוכחה לבדו לא יפעל על לב נער שציוריו רעים כנ״ל, אבל הנער המשלח ואינו מיסרו, יפריע חקי החכמה ולבסוף מביש אמו על שלא חנכתו כראוי.
יתן – לשון סתמי, מה שנותן, שאם לא כן היה לו לומר יתנו.
משלח – בבנין פֻּעַל, והוראתו שמניחים אותו ללכת בדרך שלבו חפץ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
באור ברבות גם כאן מלשון התרגום1. השמיענו בפסוק זה שהצדיקים אם אי אפשר להם לשבות מה שהרשעים עושים בימי שלטונם, הרי לפחות חייבים הם להתפלל לפני ה׳ שיסלק את שלטונם וישנה ממשלתם, וכאלו כלל באמרו במפלתם יראו ישוועו לראות במפלתם. ואחר כך חזר לזרז בחנוך הבן ואמר:
1. וכדלעיל פסוק ב.
עבארהֵ ברבות ההנא איצ׳א מן לגהֵ אלתרגום. אפאדנא פי הד׳א אלפסוק אן אלצאלחין אד׳א לם ימכנהם אן יגיירו עלי אלט׳אלמין מא יפעלונה פי איאם דולתהם, פאקל מא יג׳ב עליהם אן ידעו אלי רבהם באזאלת אידיהם ותגייר דולתהם, כאנה אצ׳מר פי קולה במפלתם יראו ישוועו לראות במפלתם. ת׳ם עאד אלי אלתרגיב פי אדב אלולד פקאל:
ברבות רשעים – ברבוי הרשעים ירבה פשע בעולם נוסף על מה שהיה ראוי שיעשוהו לו היה כל אחד מהם נפרד מחבירו כי יעזרו קצת בקצת ויעשו יחד פשע בעולם שלא ישלם בסבת קבוצם והנה אף על פי שהם שונאים הצדיקים כמו שקדם וכאומרו אחר זה ותועבת רשע ישר דרך הנה לא יוכלו להזיק להם אך ימלטו הצדיקים מידם ויראו במפלתם כי סוף הרשעים ואחריתם הוא לרע.
במפלתם – בגעיא הבי״ת.
ברבות – ענין גדולה.
ברבות – עת גדלו הרשעים בעם יתרבה הפשע כי תאותם על הפשע והצדיקים שלא אחזו בפשע יראו במפלתם וישמחו על אשר לא נמשכו אחריהם.
ברבות רשעים ירבה פשע, כשיתרבו רשעים – בין במספר, בין באיכות בגדולה והצלחה, כן ירב פשע – כי כרובם כן יוסיפו לפשוע, אולם יש גבול לרשע וקץ לחשך, ואם ירבו פשע עד שתתמלא הסאה אז יאבדו, וצדיקים במפלתם יראו – שכבר בעת שירבה פשע יראו בעין שכלם את מפלתם הקרוב לבא, ואחריו יראו בעין החושיי.
ירבה פשע – והצדיקים יהיו לבוז ולבז, רק לבסוף יראו בודאי מפלת הרשעים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
באין, באין נבואה יופקר העם ושומר התורה אשריו. יפרע ״התך״ אבל כי פרעה אהרן, שמות לב כה, תרגם ענין גלוי.
הנחת בעולם הזה, מן הפשעים וההפסדים והתביעות כגון תביעות המלכים, ולעולם הבא, מתביעות ה׳ להוריו על שלא חנכוהו. ואחרי סלוק הנזק תחליף את מקומו טובה ועונג, בעולם הזה במה שמכבד אותו בנו במאכל ובמלבוש ובהדור ובשרות, ולעולם הבא בגמול העצום והרב שיהיה לו מאת ה׳ על שהטיב להשגיח על בנו.
אלראחה פי אלדניא מן אלג׳נאיאת ואלכ׳סאראת ואלמטאלבאת מת׳ל מטאלבהֵ אלסלאטין, ופי אלאכ׳רה מן מטאלבהֵ אללה לואלדיה עלי מא לם יודבאה. ובעד אסתדפאע אלמצ׳רה יסתבדל מכאנהא נעמהֵ ולדה פי אלדניא בבר ולדה לה באלטעאם ואלכסוה ואלכראמה ואלכ׳דמה, ופי אלאכ׳רה בת׳ואב אללה אלעט׳ים אלואסע לה עלי חסן ענאיתה בולדה.
יסר בנך – בעודו קטן בדרך שתקנהו מוסר ויתן לך הנחה וקורת רוח מפני טוב מוסרו ויתן לנפשך מעדנים מרוב שמחתך בו עם שזה יישירהו לקנין החכמה ובה יתן לנפשך מעדנים במה שתשמע מפיו מדבריו חכמה.
מעדנים – דברים חמודים כמו מעדני מלך (בראשית מ״ט:כ׳).
ויניחך – יתן לך מנוחה ולא תרגז בעבורו ועוד יתן מעדנים לנפשך ר״ל תשמח עוד במעשיו.
יסר בנך ויניחך – האב שאינו מיסר את בנו לבסוף ישנא את אביו ולא יהיה לו מנוחה ממנו, וקשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם וכו׳, וכ״ש שלא יכלכלהו לעת זקנתו, אבל ע״י שייסר אותו לא לבד שינחהו כי גם יתן מעדנים לנפשך – שעי״כ ילך בחקי החכמה ואח״כ יוסיף אהבה וכבוד להוריו.
יסר בנך – בקטנותו.
ויניחך – ולא ירגיזך בבחרותו, ובזקנתך תוכל לחיות חיי שלוה ונחת כראוי לאיש בא בימים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
השמיענו החכם שלא כל סוגי ההכשרות נטועות בשכל האדם, ולפיכך זקוקים הם למורים ומדריכים שיבינו להם בשם ה׳ את המצות השמעיות, ולא כמו שאומרים מקצת העוזבים שאין צורך לבורא לשלוח שליח והם ה״בראהמה״1 ומי שמחזיק בדעתם. ואחר כך אמר כיון שהדבר הזה אי אפשר בלעדיו, אשרי השומר את התורות אשר נתנו על ידי הנביאים כגון השבת והמועד והצום והטהרה ודיני הירושה.
1. כת ידועה מכתות אנשי הודו עובדי האליל ״ברהמא״. טוענים שהם גזע עליון. חלק מהם סבורים כי עליונותם היא מפני שהם גזע אלהי, וחלק טוענים כי עליונותם היא שאבות אבותיהם התמסרו ושקעו בשכל ובמושכלות. ואגדות רבות רקמו על מוצאם לפי טענות כל אחת מכתותיהם. והזכירם רבנו בספרו הנבחר באמו״ד המאמר השלישי פ״ט מהדורתי עמ׳ קמג.
ערפנא אלחכים אן ליס כל אלמצאלח מגרוסה פי עקול אלנאס, פלד׳לך יחתאג׳ון אלי מעלמין ומבצרין יפהמונהם ען רבהם אלשראיע אלסמעייה, וליס כמא יקול בעץ׳ אלתארכין אנה לא חאג׳ה ללכ׳אלק אלי רסול והם אלבראהמה ומן קאל בקולהם. תם קאל פאד׳א כאן הד׳א אלאמר לא בד מנה, פטובא מן יחפט׳ אלשראיע אלתי אוחי בהא אלי אלאנביא מת׳ל אלסבת ואלעיד ואלצום ואלטהארה ואלמוארית׳.
באין חזון יפָרע עם – משגורמים ישראל שהנבואה מסתלקת מהם על ידי שהם מלעיבים בנביאים, יפרצו בהם פרצות ויוצאים לתרבות רעה.
Without vision the people become unrestrained When Israel causes prophecy to withdraw from them by mocking the prophets, they will become unrestrained and will degenerate.
באין – נבואה יפרע עם ויבוטל ממנו קנין המוסר ור״ל בנבואת התורה כי היא הגיעה בנבואה וזו מישרת להקנאת המוסר וההנהגה הישרה הן בקבוץ הבית הן בקבוץ המדינה ואין דרך בזולתה להקנאת המוסר בקבוצים המדיניים כי האנשים להתחלף מזגיהם יתחלפו תכונותיהם מאד ויתבלבל מפני זה ענין קבוצם לולא התורה שתנהיגם יחד בהנהגה אחת ונימוס אחד ומי שישמור תורה אשרהו כי בה יקנה המוסר באופן שלם והיא ג״כ דרך אל הגעת החכמה והבינ׳ במה שיתיסר מהתחלותיהם ואפשר שירצה בזה כי בהעדר ראיית מה שיתכן שיקרה מדבר דבר בדרך שיודע אם ראוי להשתדל בהגעתו ואם ראוי איך יתכן שיגיעו אליו ויפרע עם ויבוטל מהם מה שכוונו להגיע אליו או יפרעו מוסר בהשתדלם בהגעות מה שאין ראוי שישתדלו בהגעתו אמנם שומר תורה אשרהו כי התורה תמנעהו מהשתדלו במה שאינו ראוי ושמירתו התורה תישרהו למצוא חפציו.
יפרע עם – כ״כ בב׳ טעמים.
יפרע – ענין השבתה ובטול כמו תפרעו כל עצתי (משלי א׳:כ״ה).
באין חזון – באין נבואה יבוטל העם מקנין המוסר אבל השומר עסק התורה אשרי לו כי המאור שבה מחזירו למוטב.
באין חזון יפרע עם – כשסיים חותם הנביאים את נבואתו, אמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וכו׳ זכרו תורת משה עבדי, כי כל עוד שהיתה הנבואה בישראל היו הנביאים באים במלאכות ה׳ להישיר את העם, אולם בעת שנסתם חזון, צריכים הם לזכור את התורה, וז״ש כי באין חזון יפרע עם ואז ושומר תורה אשרהו ישיג האושר ע״י שמירת התורה, שתעמוד במקום החזון והנבואה.
A servant can't be corrected by words. Though he understands, yet he will not respond.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בדברים, בדברים בלבד לא יחונך העבד, או יבין בלי הגיון.
זה היפך הפסוק הראשון, אמר כשם שבני אדם מוכרח שעם מה שיש בדעתם שיהיה שליח להעמידם על השמעיות כך הכרחי שיהיה להם עם השמעיות גם מצות אשר הטוב והמרוחק שבהם יהיה נטוע ומובן בשכלם1, לפי שאינם לוקחים מוסר בדברים בלבד, והיאך יבינו ללא הגיון והבחנה ושכל. ולפיכך היה חיובי שיקדמו לפני המצות השמעיות מצות הגיוניות, והם האמת והיושר והצדק ואהבת לרעך כמוך, וכפי המשל שאומרים מאי דסני בך בחברך לא תעביד2, מה שבעינך רע לך אל תעשהו לזולתך. וזה על ידי שתחזור אל הדבור הראשון3 כדי שיוסדרו הדברים, וכאשר יצטרפו שני החלקים תהיה המשמעת שלמה.
1. כלומר שגם למצות השכליות אנו זקוקים לנביא שיגדיר לנו אותן, ואינה מספיקה לנו הכרעת שכלנו, וענין זה בא בהרחבה בספרו הנבחר באמו״ד המאמר השלישי פ״ג מהדורתי עמ׳ קכב.
הד׳א עכס אלכלאם אלאול, קאל וכמא אן אלעבאד לא בד להם מע מא פי עקולהם מן רסול יוקפהם עלי אלסמעייאת כד׳אך לא בד להם מע אלסמעייאת איצ׳א מן שראיע יכון אסתחסאנהא ואסתקבאחהא מגרוסא פי עקולהם, לאנהם לא יתאדבון באלכלאם פקט, וכיף יפהמון מן גיר מנטק ותמייז ועקל. פקד וג׳ב אן תתקדם אלשראיע אלכ׳ברייה שראיע מנטקייה, אלחק ואלעדל ואלאנצאף ואחבב לגירך כנפסך, כאלמת׳ל אלד׳י יקאל מאי דסני בך בחברך לא תעביד, מא אסתקבחתה לנפסך לא תפעלה לגירך. והו אן תרג׳ע אלי אלכלאם אלאוול לינתסק אלקול, פאד׳א אג׳תמעא אלקסמאן כמלת אלטאעה.
כי יבין ואין מענה – כיון שרואהא שהמוכיחו שותק, הוא חוזר ומקלקל, לכך צריך לייסרו במכות ועונשים. ולא על עבדים ממש דִבֵר אלא על כל הממרים דברי השופטים.
because he will understand, but without response As soon as he sees that the one who was reproving him is silent, he reverts to his sins; therefore, one must chastise him with blows and punishments. He does not speak of an actual slave, but about all who disobey the words of the judges.
בדברים – הנה מי שהוא עבד תאותו לא יקנה המוסר בדברים אבל יצטרך שיכוהו בשבט ובמה שידמ׳ לו ואמנם כאשר יבין האיש הנה לא יצטרך בקנין המוסר אפי׳ מענה ודבור כי יספיק לו מעט רמז או גערה חלושה כאמרו תחת גערה במבין.
מענה – מלשון עניה ותשובה.
בדברים – ר״ל בדברים לבד לא יקבל מוסר כי אע״פ שיבין דברי המוסר אין מענה בפיו לומר אעזוב דרכי.
מענה – מענין הכנעה, כמו עד מתי מאנת לענות מפני.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה – העבד לא יקבל מוסר ע״י דברים, כי הבן חורין טבעו אנושי ויתיסר ע״י מוסר דברים, שמודיעים אותו יראת ה׳ וענשו, אבל העבד טבעו בהמי ששוט לסוס ומתג לחמור, לא דברים והגם שמותר לו מן הבהמה כי יבין הדבר, בכל זה אין מענה – הדבור לא יכניע אותו, רק השוט והשבט. והמליצה מי שהוא כעבד הבלתי עובד, רק מיראת עונש, לא יכנע עד יקבל עונש.
מענה – כמו מענה לשון (למעלה ט״ז:א׳) הודאה בדברים או ג״כ במעשה, וכן כי האלהים מענה בשמחת לבו (קהלת ה׳:י״ט) מסכים על ידו לשמוח בעמלו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Do you see a man who is hasty in his words? There is more hope for a fool than for him.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ואד׳א ראית רג׳ל לאח פי אמורה, פאעלם אן ללג׳אהל רג׳א אכת׳ר מנה.
ראית, אם ראית איש דוחק בעניניו, דע כי לכסיל תקוה יותר ממנו.
שני המשפטים רצופים ומיוחדים, אמרו אץ בדבריו אינו בדברים הנעלים, אלא בדברים המגונים. ואמרו תקוה לכסיל ממנו אינו בכל כסיל, אלא בכסיל הפשוט1 שהוא יודע שהוא סכל באותו הדבר, זה יש לו תקוה שאם יתגלה לו מה שיש בו2 יחזור בו. אבל מי שכבר גלו לו או שנתברר לו טעות דרכו והוא דבק בה, רחוק לקוות לו שיחזור בו ממנה, אך לא פסקה התקוה ממנו, אלא שלראשון יש יותר תקוה.
1. על הכסילות המורכבת והפשוטה ראה לעיל כו יב ובמה שצויין שם.
2. מה שיש בו מן החסרון.
אלקולאן מג׳מועאן מכ׳צוצאן, קולה אץ בדבריו ליס פי אלאמור אלמסתחסנה, בל פי אלאמור אלמנכרה. וקולה תקוה לכסיל ממנו ליס הו כל ג׳אהל, בל אלג׳אהל אלבסיט אלד׳י יעלם באנה יג׳הל ד׳לך אלשי, פהו ירג׳א לה אן יכון אד׳א כשף לה מא פיה רג׳ע ענה.
ואמא מן קד כשף לה או קד תביין לה כ׳טא מא הו עליה והוד׳א ילח פיה, פבעיד אן ירג׳א לה אלאקלאע ענה, וליס ינקטע אלרג׳א מנה, ולכן אלאול ארג׳א.
אץ בדבריו – ממהר ונבהל להשיב.
תקוה לכסיל ממנו – יש לכסיל תקוה ואחרית יותר ממנו.
hasty with his words Who hurries and rushes to reply.
there is more hope for a fool than for him A fool has more hope than he.
חזית – אץ בדבריו – בעניניו וזה אינו כמו מהיר במלאכתו (משלי כ״ב:כ״ט).
חזית איש – כשראית איש מהי׳ בדבריו לעשות בזולת התיישבות ולקיחת עצה הנה יש תקוה יותר ממנו למי שיש לו הסכלות שהוא העדר כי הוא משער כדבר סכלותו ומפני זה יבקש עצה בדבריו ואולם האץ בדבריו הוא חכם בעיניו ולא ישאל עצה.
חזית – אם ראית איש הממהר בענייניו דע אשר יש להכסיל תקוה להצליח בענייניו יותר ממנו אם יעשה בישוב הדעת.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו הכסיל יודע חקי החכמה רק התאוה תוליכהו שולל לסור מחקי החכמה, ובכ״ז י״ל תקוה אם תסור תאותו אז ישוב ויראה אשר עוות, כי דבריו הם בעצם מסודרים ויודע האמת, אבל מי שהוא אץ בדבריו ומחליט לדבר תועה על ה׳ והשגחתו ולבזות את החכמה, הוא א״ל שום תקוה.
אץ – נמהר, מלשון ויאיצו המלאכים בלוט (פרשת וירא), וכי אץ לך הר אפרים (יהושע י״ז:ט״ו) ר״ל צר ודחוק, וגם ויאיצו מתורגם ודחיקו.
ממנו – יותר יש לקוות מאיש כסיל ממה שיש לקוות ממנו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
He who pampers his servant from youth will have him become a son in the end.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מפנק מנוער עבדו – א״ר שמואל בר נחמני א״ר יוחנן, יצר הרע בתחלה מסיתו ולבסוף מעיד בו שנאמר ואחריתו יהיה מנון שכן באטב״ח קורין לסהדא מנון. א״ר אבין כל מי שהוא מפנק את יצרו בנערותו סופו להיות מושל עליו בזקנותו, מאי טעמא מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון.
מן ידלל עבדה מן צבאיה, יציר פי אלעאקבה מתסיטרא עליה.
מפנק, מי שמפנק עבדו מנעוריו יהיה בסופו משתלט עליו. תרגם מנון ״תסיטר״ וענינה השתלטות פקוח ובקורת על עניני הזולת הליכותיו ומהלכיו.
לפי הפשט הזהיר שלא יהיה לבנך געגועין עליך, וכל שכן לקרוביך, וכל שכן לעבדך, מפני שעלול להתפתח מדבר לדבר עד שיגיע למה שאינך סובלו. וענינו אל תשליט את התאות על נפשך כי אז תהיה להם עבד ולא תוכל להתנגד להן עד שיוציאוך מגדר הדת והנמוס יחד, אלא הצטמצם בכך לפי שתשקע בהן.
עלי אלט׳אהר חד׳ר מן אן תג׳על לולדך, פכיף לחאשיתך, פכיף לעבדך, דלאלה עליך, פאנה יתדרג׳ מן שי אלי שי חתי יציר אלי מא לא תחתמלה. ובאטנה לא תמלך אלשהואת נפסך פאנך תציר עבדא להא לא תסתטיע כ׳לאפהא אלי אן תכ׳רג׳ך מן חדוד אלדין ואלמרווה ג׳מיעא, ולכן אקתצר פי אלאמר קבל אלתוחל פיה.
מפנק מנוער עבדו – יצר הרע.
מנון – שליט, וכן ינון שמו (תהלים ע״ב:י״ז), וכן נינם יחד (תהלים ע״ד:ח׳), וכן כל נין שבמקרא על שם שהבן קם תחת אביו לשלוט בנכסיו קרוי נין.
If one pampers his slave from childhood [This refers to] the evil inclination.
a ruler Heb. מנון, a ruler, and so is: "May His name be magnified (ינון) as long as the sun exists" (Tehillim72:17). Similarly, every instance of נין in the Bible, since the son rises in his father's stead to rule over his property.
ואחריתו – הוא״ו הראשונה בו ללא טעם: מנון, שם כמו נין ונכד (ישעיהו י״ד:כ״ב), והוא בן, והטעם כי אחריתו יהיה כבן, לכן ראוי להנהיגו בהכנעה.
ואחריתו יהיה מנון – מטעם: ולניני ולנכדי (בראשית כ״א:כ״ג). וזה כטעם מה שנאמר לפנים: ובתוך אחים יחלק נחלה (משלי י״ז:ב׳), והטעם, כי אין ראוי שיגדיל השפלים הבזויים כמו העבדים, אבל ינהיגם בשפלות ובהכנעה ובזיון כי כן ראוי להם, ואם הוא יעשה הפך זה עד שהוא מעַנג עבדו מנערותו ומרגילו בביתו עם בניו, ושאר בני ביתו דרך גדלה, הנה אחריתו יהיה נין, וישתוה עם יתר בניו ויחלוק עמם נחלתו, וזה יהיה ענשו.
מפנק מנער עבדו – אשר יתן לעבדו תענוג בקטנו הנה לא יקוה שישרתהו אך יהיה אדון לו וזה הערה שלא יתן האדם תענוגיו בעת הקוטן לכח המתעורר אל התאוות הגופיות אשר הוא ראוי שיהיה עבד לשכל האנושי כי אם יעשה הענין כן הנה הוא ישיב המלכות והשררה אליו באחרית ויהיה השכל עבדו תחת היותו ראוי להיות מושל עליו.
מפנק – ענין עונג ועדן כמו מעדני מלך (בראשית מ״ט:כ׳) ת״א תפנוקי מלכין.
מנון – שר ושליט כמו לפני שמש ינון שמו (תהלים ע״ב:י״ז).
מפנק – המענג את עבדו מנערותו עודו לא נטה שכמו לסבול עול עבדות הנה באחרית ימיו יהיה הוא שר ושליט על האדון כי יגבה לבו ויחדל מן המלאכה והוא מוטל על האדון לתת לו די מחסורו.
מפנק – תרגום מעדני מלך תפנוקי מלכא.
מנון – שרשו ינה מענין אונאה.
מפנק מנוער עבדו, מי שמפנק עבדו בל יעשה מלאכה מנער – ע״י שהוא נער עדיין ואין בו כח, אז אחריתו יהיה מנון – יהיה לו בו אונאה, כי יהיה בטל ממלאכה תמיד, אדרבה צריך להרגילו למלאכה ועבודה מנעוריו, שאז יהיה שוה כספו שנתן בעדו. והנמשל מי שמפנק הגוף שהוא עבד של הנפש בל יעבוד ויעמול בתורה ומצות מנערותו, כן ירפו ידיו גם בבואו בשנים, כי צריך להרגיל א״ע בעמל מנערותו.
מפנק – תיבה ארמית ובלשון הקדש מענג.
מנון – כל לשון נין ונכד שבמקרא כבן נ״ל שר״ל בן מלך, וכאן בתוספת מ״ם והברת וֹן מורה מורגל בתענוגים מאד כבן מלך גדול.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
צמוד לאף תמיד החטא לבני אדם בחירופים וגדופים ודברי ריבות כמו שנאמר ויחר אף יעקב ברחל1, ויחר אף יעקב וירב בלבן2, ויחר אף שאול ביהונתן3, ויחד אפם מאד ביהודה4, ויחר להם מאד5, ויחר אף אליהוא6. ואף יענש על ידי השופט על כך כי יהיה ריב בין אנשים7. ועונש ממון כגון וכי יריבון אנשים8. ומיתה כגון כי ינצו אנשים9. ומאת ה׳ אם ישבע ואשם, או אם יזניח דבר מעניני הדת10. וכשיתרגל למיעוט הכעס יסלק כל הפגעים הללו גם יחד.
1. בראשית ל, ב.
2. שם לא לו.
3. שמואל א כ ל.
4. דברי הימים ב כה י.
5. בראשית לד ז.
6. איוב לב ב.
7. דברים כה א.
8. שמות כא יח.
9. שם כא כב.
10. מתוך כעסו לא יוכל להתרכז בתפלתו וכדומה. ותרגום זה אם נקרא ״דינה״ שבמקור דלת חרוקה. אך אם נקראנה פתוחה אפשר לתרגם ״אם יזניח דבר מחובו״ ופירושו אם חייב למי שהוא ירשה לעצמו להעלים חלק מן החוב כתוצאה מכעסו עליו.
מקרון באלחדה אבדא אלכ׳טא עלי אלנאס באלאסמאע ואלקד׳ף ואלכ׳צומה כקולה ויחר אף יעקב ברחל, ויחר אף יעקב וירב בלבן, ויחר אף שאול ביהונתן, ויחר אפם מאד ביהודה, ויחר להם מאד, ויחר אף אליהוא.
ומן אלחאכם פיה אלחד לחאל כי יהיה ריב בין אנשים. ואלגרם לחאל וכי יריבון אנשים.
ואלקתל לחאל כי ינצו אנשים. ומן ענד אללה אמא אן יחלף פיאת׳ם, או ידע שי מן דינה, ואעתיאד קלה אלחדה יזיל הד׳ה אלאפאת ג׳מיעא.
יגרה מדון – כמשמעו.
ויש לומר: מדון – מדת הדין.
stirs up strife According to its apparent meaning, מדון is the Divine standard of justice.
איש אף – יסבב לגרות מדון כנגדו ברוב כעס מרוע דבריו ופעולותיו מצד כעסו וזה יהיה סבה להפילו ברעות גדולות וכמו שהכעס הוא סבה להשחית גופו כן הוא סבה להשחי׳ נפשו כי מרוב כעסו לא תוכל התורה למנעו לעשות מה שיגיעהו אליו כעסו ויביאהו זה לעשות פשעים גדולים.
רב פשע – בפתח הרי״ש במדוייקים וכן נכון כי לא נמנה במסורת ד״ה ב׳ כ״ח עם הקמוצים.
יגרה – עניינו התחלת המריבה.
איש אף – הכעסן דרכו לחרחר ריב עם הבריות.
רב פשע – כי בעת הכעס לא יבחין בתקון מעשיו וכמ״ש רז״ל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה נגדו.
אף, חמה – הבדלם למעלה, ובכמה מקומות.
איש אף יגרה מדון – יש הבדל בין אף ובין חמה, שחמה היא החמה הפנימית, ואף הוא החיצוני.
* מי שהוא איש אף, ואין לו חמה פנימית, ורוצה להרע לחברו, יגרה מדון, היינו יבקש דינים וטענות נגד חברו, שיהיה לו זכות נגדו להרע לו.
* אבל מי שהוא בעל חמה פנימית, לא יבקש מסוה כלל להצטדק, רק הוא רב פשע, ויעשה רע בלא דין ומשפט כלל.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
גאות אדם תשפילנו – כל מי שבורח מן השררה השררה רודפת אותו וכו׳ (כתוב בשמואל ברמז קי״א).
אקתדאר אלאדמי ממא יצ׳ע בה, ואלתואצ׳ע ממא ידעם אלכראמה.
גאות, גאות האדם מדברים המשפילים אותו, והענוה ממה שתומך את הכבוד.
כשם שיש כאן1 דברים רבים המשפילים את האדם והגאוה אחד מהם, כך יש כאן דברים רבים מחייבים לו כבוד, והענוה אחד מהם. וכבר ידעת כי קרח ודתן ואבירם בקשו את הכהונה והושפלו, ואלדד ומידד לא בקשו את הנבואה ונתעלו בה ונתכבדו.
1. במציאות, ושמוש ״ההנא״ כאן, כשמוש ״ת׳ם״ שם, ואין לה צורך בעברית.
כמא אן ההנא אשיא כת׳ירה תצ׳ע אלאנסאן אלצלף אחדהא, כד׳לך ההנא אשיא כת׳ירה תוג׳ב לה אלכראמה אלכ׳שוע אחדהא.
וקד עלמת אן קרח ודתן ואבירם טלבו אלכהונה פהבט בהם, ואלדד ומידד לם יטלבא אלוחי פשרפו בה ואכרמו.
יתמך כבוד – יקרב אל הכבוד ותומך בו תמיד.
will grasp honor Heb. יתמך, will come near the honor and constantly grasp it.
גאות אדם – הנה גאות האדם תביאהו אל ההשפלה כי יקח לעצמו מדרגה בלתי ראויה ויהיה זה סבה אל שיורידוהו הגדולים אשר שם משם וישפילוהו יותר מהראוי לו וזה מבואר מאד מהחוש ומי שהוא שפל הנה בשפלותו ובענותו יתמוך ויחזק הכבוד לו כי יכבדוהו האנשים מאד ויועילוהו בראותם השפלתו עצמו מאד בפניהם.
תשפילנו – הגאוה עצמה תהיה סיבה להשפיל אותו.
יתמוך – שוען הוא את הכבוד שלא תפול ממנו.
גאות אדם תשפילנו, המתגאה מראה שאינו מבין ערכו שהוא ציץ נובל וכאין נחשב, וזה עצמו תשפילנו, והשפל רוח שהוא הקצה ההפך מן הגאוה, יתמוך כבוד וגם יהיה זה דרך גמול ועונש כמ״ש לפני שבר גאון וכו׳.
יתמך – שלא יטלוהו ממנו, הגאה סובר שבגאותו יתמוך כבודו, ולהפך מדעתו היא תשפילנו בעיני בני אדם, ושפל רוח וְעָנָו ישמור כבודו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד – א״ר שמעון משלו משל למה״ד לאחד שטעון כלי ויצא מבית חברו ומצאו חברו א״ל מה אתה טעון א״ל טול חלקך ואל תגיד, לאחר זמן מצאו בעל הגנבה וא״ל משביע אני עליך אם ראית אדם טעון כלים ויוצא מתוך ביתי א״ל שבועה שאיני יודע מה אתה סח, על זה נאמר חולק עם גנב שונא נפשו, כשהגנב נתפס שותפו מתחייב עמו ונוטלים נפשו. מעשה בשלטון שהיה הורג את הקבלנים ומתיר את הגנבים והיו הכל מליזים עליו לומר שאינו עושה כראוי, מה עשה הוציא כרוז במדינה כל עמא לקומפון, מה עשה הביא חולדות ונתן לפניהם מנות והיו החולדות נוטלות המנות ומוליכות אותם לחורים, למחר הוציא כרוז ואמר כל עמא לקומפון, מה עשה הביא חולדות ונתן לפניהם מנות וסתם החורים והיו החולדות נוטלות את המנות ומוליכות אותם לחורים ומוצאות אות מסותמות ומחזירין אותם למקומם לומר שאין הכל אלא מן הקבלנים.
מקאסם אלסארק באגץ׳ נפסה, וכד׳לך מן יסמע אלחרג׳ ולא יכ׳בר.
אלה, וכך השומע את האלה ולא יגיד.
השתוף עם הגנב הוא בכמה סוגים, או שייעץ לו בכך, או שישבחנו בעיניו לפני הפעולה, או שיראהו ולא יעיד עליו בכך, או שיובא לפניו ולא ישפוט אותו בצדק. ואף על פי שכל אלה לא לקחו מאומה ממה שלקח הגנב, הרי הם שותפים עמו מפני שעזרוהו או עודדוהו. וכן מי שהוא עד על הלואה או פקדון ונשבע עליה ואינו מעיד הרי הוא שותף לכופר או לרמאי, וכמו שאמרה התורה אם לא יגיד ונשא עונו1.
1. ויקרא ה א.
שרכהֵ אלסארק תכון עלי צ׳רוב, אמא אן ישיר עליה בה או יחסנה לה קבל אלפעל, או יראה פלא ישהד עליה בה, או יחצ׳ר בין ידיה פלא יחכם עליה באלחק. ועלי אן האולא כלהם לם יאכ׳ד׳ו שיא ממא אכ׳ד׳ אלסארק, פאנהם ישארכונה למא עאונוה או נאפקוה. וכד׳לך אלשאהד עלי קרצ׳ה או ודיעה ויחרג׳ עליהא ולם יודיהא פהו שריך אלג׳אחד או אלכ׳אין, עלי מא קאלת אלתוריה אם לא יגיד ונשא עונו.
אלה ישמע – שמשביעין אותו אם ראית פלוני שגנב לי כך וכך ומתוך שהוא חולק עמו אינו מגיד.
he hears an oath that they adjure him, "Did you see so and so who stole so much and so much from me?" And since he shares with him, he does not testify.
חולק – מי שהוא חולק עם גנב הוא שונא נפשו ואע״פ שיש לו בזה התנצלו׳ מה כי הוא אינו גונב והוא מקבל בזה מתנ׳ מהגנב הנה יביאהו זה לחטא עצום שכבר ישמע אלה שיקלל ומי שיודע זה אם לא יגיד והוא יודע ולסבת הבושת העצום שיקרה לו מזה אם יגיד דבר הגנבה ימנע מהגיד ויקרה לו בזה חטא ועונש עצום.
אלה ישמע – ר״ל לזאת שונא נפשו כי הלא ישמע שמשביעין שיבואו היודעים ויעידו על הגניבה ועל כי חלק עמו לא יגיד וישא עונו ומאבד נפשו.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד – הגם שלא גנב בעצמו, רק שחולק עמו – ע״י שיודע מן הגנבה ואינו מגיד, ג״כ שונא נפשו – כי בעת ישמע אלה שמשביעין ומחרימין את מי שיודע מן הגניבה אז חל עליו האלה להגיד וכשאינו מגיד תחול בו האלה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
The fear of man proves to be a snare, but whoever puts his trust in Hashem is kept safe.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
חרדת אדם יתן מוקש – חרדה שהחרידה רות לבועז שנאמר ויחרד האיש וילפת, יתן מוקש, בדין היה לו לקללה אלא ובוטח בי״י ישוגב, נתן בלבו וברכה שנאמר ברוכה את לי״י בתי, חרדה שהחריד יעקב ליצחק דכתיב ויחרד יצחק חרדה, בדין היה לו לקללו אלא ובוטח בי״י ישוגב נתן בלבו הקב״ה וברכו שנאמר גם ברוך יהיה.
רב מא כאן קלק אלאנסאן לה והקא, ואלואת׳ק באללה יחג׳ב.
חרדת, פעמים שחרדת האדם תהיה לו למוקש, והבוטח בה׳ ישוגב.
אמר אל תתעורר לכל מה שתראה נפשך חושקת בו1, כי אפשר שלא יהיה בו טוב, אלא הציעהו לפני מה שצוך בו ה׳ או הזהירך2, אם מצאת לו דרך לכך נהג על פיו, ואם לאו טהר מחשבתך לה׳ ועשהו, ותהיה בכל אחד משני האופנים כבר בטחת עליו.
1. אפשר: שואפת אליו.
2. כלומר בדוק תחלה אם אין בו עשה או לאו, ורק אם הדבר רשות ואיו בו לא צד מצוה ולא צד אסור סמוך בו על שקולך ובטח בה׳ ועשה כפי הכרעתו.
יקול לא תנהץ׳ אלי כל מא ראית נפסך תקלק אליה, פאנה רב מא לם תכון פיה אלכ׳ירה, בל אערצ׳ה עלי מא אמרך בה רבך או נהאך, פאן וג׳דת לה מפתאחא פי ד׳לך פאמתת׳לה, ואלא אכ׳לץ ניתך אלי רבך ואפעלה, פתכון עלי אלחאלין ג׳מיעא קד ות׳קת בה.
חרדת אדם יתן מוקש – הרי זה מקרא מסורס: מוקש עבירה יתן חרדה לאדם.
דבר אחר: כמשמעו מתוך שהאדם צר עין וחרד שאם יעשה צדקה יצטרך לבריות, יתן החרדה הזו מוקש לו. והראשון נוח לי.
A snare brings terror to a person It is transposed. A snare of sin brings terror to a person. Another explanation: According to its apparent meaning, if a person is stingy and fears that if he gives charity he will require help from people, this fear will be a snare for him. I prefer the former [interpretation], however.
חרדת אדם – הטעם להיותו חרד מן האדם. וזה הפך הבטחון בהשם, כי הבוטח בו לא יחרד ולא יירא מזולתו מן האנשים, לכן סמך לו הבא אחריו, כאמרו: טוב לחסות בי״י (תהלים קי״ח:ח׳):
חרדת אדם – הוא תכונת חלושי הדעת, כי בבא עליהם בהלה תטרף דעתם ויחרדו ותרפנה ידיהם, ולא ידעו לקחת עצה, וזהו יתן מוקש.
חרדת האדם – ופחדו על מה שאין ראוי לפחד ממנו יגרום מוקש ונזק והמשל שכאשר ימצא איש רע אחד בדרכו ויכי׳ שהוא מתפחד וחרד ממנו יתעורר מפני זאת הסבה להזיק לו ולשוללו להכירו שכבר ינצחוהו וכבר ירבו המשלים על זה גם כן מצדדים אחרי׳ מזולת זה ואמנם האיש הבוטח בי״י ואינו מתפחד מדבר בעוצם בטחונו בשם ואפילו במה שראוי לפחד ממנו באופן מה הנה הוא ישוגב ויתחזק להמלט מהרע ההוא כמו שתמצא בדוד שהתחזק באלהיו לרדוף אחרי הגדוד אשר שרפו צקלג וכמו שתמצא בחזקיה על דבר סנחריב.
חרדת אדם – החרדה שהאדם חרד בבוא עליו מקרה רע הוא יוסיף לו עוד מוקש על כי לבו בל עמו קרוב הוא להיות נכשל בדבר קל אבל הבוטח בה׳ ולא יחרד ביותר הנה יתחזק אף מהמקרה אשר הדביקתהו מאז.
חרדת אדם יתן מוקש – חרדתו נורמת לו מוקש, כרלב״ג ואבן יחייא.
חרדת אדם יתן מוקש – הגם שאמר למעלה (משלי כח יד): אשרי אדם מפחד תמיד – בכל זאת, החרדה – שמורה הבהלה הפתאומית, זה ייתן מוקש – וזה מורה שאינו בוטח בה׳.
אבל הבוטח בה׳ ישוגב ולא יחרד, כמו שאמר הלל (ברכות ס, א): מובטח אני שאינו מאנשי ביתי, שנאמר (תהלים קיב ז): משמועה רעה לא יירא, נכון ליבו בטוח בה׳.
יתן – לשון זכר, א״כ מוסב אל מוקש הנותן חרדה באדם, ובוטח בה׳ לא יחרד לכולם מפני מוקש, כי יְשֻׂגָּב, כי יושם מאת האל במקום נשגב בטוח ממוקש, וחרדה היא על העבר, ודאגה על העתיד; ולפי הסובר שחרדת אדם הוא נושא הדבור, יתן הוא לשון סתמי, מה שנותן (וכן למעלה פסוק ט״ו), וכן ויאבד את לב מתנה (קהלת ז׳:ז׳) מה שמאבד ומרשיע את הלב.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
אמר שלא כל מי שהגיע אל המלך מצילו, כמו שלא כל מי שהסתחר מרויח, ולא כל המוליד מגדל, ולא כל הבונה נהנה בו, אלא יש מהם מאושר ויש מהם להיפך, והכל בצדק ובמשפט שנאמר ומה׳ משפט איש, וכמו שאמר אסף כי אלהים שופט1. ולכן אל תרוץ למה שתקווה בו דבר כי אם לאחר הבטחון עליו וההתמסרות לו, ועתד את נפשך להיות מרוצה במה שיגזור לך.
1. תהלים עד, ח.
יקול ליס כל מן וצל אלי אלסלטאן אנג׳אה, כמא אנה ליס כל מן תג׳ר רבח, ולא כל מן ולד רבא, ולא כל מן עמר עמר בה, בל מנהם אלסעיד ומנהם אלשקי, ואלכל בעדל וחכם לקולה ומה׳ משפט איש, ועלי מא קאל אסף כי אלהים שופט. פלא תסארע איצ׳א אלי אחדי אלמראג׳י אלא בעד אלתכלאן עליה ואלתסלים לה, ותוטן נפסך עלי אלרצ׳א במא יקצ׳יה לך.
רבים מבקשים פני מושל – לדון לפניו.
ומי״י כל משפט איש – אם יזדכה או אם יתחייב. ובמלכי האומות דבר הכתוב.
the countenance of a ruler to litigate before him.
but the judgment of a person Any [judgment], whether he will be adjudged innocent or guilty. Scripture [here] speaks of the gentile kings.
רבים מבקשים פני מושל – לחלות פניו שיעיין במשפט כראוי והם לא יבינו כי מי״י משפט איש לא מהמושל ולזה ראוי לבקש מהש״י זה כי המשפט לאלהים הוא והמושל יטה לבו אל אשר יטנו השם יתעלה כאמרו פלגי מים לב מלך ביד י״י אל כל אשר יחפוץ יטנו ואפשר שהעיר בזה אל הדרושים שלא יתכן שיגיע להם השכל מזולת מה שהישירה אליהם התורה ואמר כי לשוא יבקשו פני המושל באדם להשיגם כי לא ישלם המשפט לאיש בהם כי אם מי״י.
משפט – עניינו דבר הראוי וכן על העמוד כמשפט (מלכים ב י״א:י״ד).
מבקשים – ישאלו ויבקשו ממנו ליתן להם שררה מה כי הדבר מסור בידו אבל באמת מה׳ כל משפטי איש כמ״ש רז״ל אפילו ריש גרגותא מן שמיא מנו ליה.
רבים מבקשים פני מושל ומה׳ משפט איש – בני אדם כשיש להם משפט מות לפני המושל, הם מבקשים פניו שירחם עליהם, ויותר היה להם לבקש פני ה׳, כי מה׳ משפט איש – והכל בהשגחתו, והוא יטה לב המושל כאשר יחפץ.
משפט – מלשון מה יהיה משפט הנער (שופטים י״ג:י״ב) כלומר עתידותיו; הבל הוא לבקש פני מושל להקנות לו חִנּוֹ כי עתידות כל אדם ביד ה׳; ועיין מה שכתבתי למעלה ט״ז:ל״ג על מקור שופט ומשפט.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
תועבת, כמו שמתעבים הצדיקים איש העול, כך מתעבים הרשעים ישר הדרך.
דבריו אלה הקדמת הודעה למי שמשתדל להיות צדיק, אומר לו אל תחשוב שאם תהיה צדיק יאהבוך כל בני אדם, אלא כשם שיאהבוך מקצתם כך ישנאוך המקצת האחר, ועל מנת כן התקדם. וכמו שאמר אחד מבעלי המוסר לבנו: בני יותר ממה שאתה מתפלא מסכלות הסכלים מתפלאים הסכלים על תבונתך. והקדים לו דבר זה כדי שלא יראה שיש בני אדם מזלזלים בו וימאס את חכמתו. לפיכך אמר לו כשם שמתאריך שיאהבוך הנבונים והצדיקים, כך מתנאיך שישנאוך הסכלים והרשעים.
קולה הד׳א תקדמהֵ כ׳בר למן יחרץ יכון צאלחא, יקול לה לא תט׳ן אנך אד׳א אצלחת אחבוך אלנאס אג׳מעין, בל כמא יחבך בעצ׳הם ישנאך אלבעץ׳ אלאכ׳ר, פעלי הד׳א תקדם. וכקול בעץ׳ אלאדבא לולדה: יא אבני אכת׳ר ממא תעג׳ב מן ג׳הל אלג׳האל יעג׳ב אלג׳אהלין מן עקלך.
ואנמא קדם אליה הד׳א אלקול ללא ירי קומא יקלונה פיזהד פי עלמה, פקאל לה כמא אנה מן נעתך אן יחבוך אלעקלא ואלצאלחין, כד׳אך מן וצפך אן ישנוך אלג׳האל ואלטאלחין.
ישר דרך – אדם שהוא ישר בדרכיו.
whose way is straight A man who is straight in his ways.
תועבת צדיקים איש עול וג׳ – אמר יוסף תמה אני, איך מי שידע זה הפסוק, ופסוק: עוזבי תורה יהללו רשע (משלי כ״ח:ד׳), יתן אל לבו להיותו רצוי לכל אחיו, רצוני, בני הזמן בכלל ואף לקצתם, כי ידוע, כי הן רבים עתה עם הארץ,1 ושלמה אמר: ותועבת רשע ישר דרך. אם כן אנו אין לנו רק להתאמץ לעלות במרכבות היושר, עד שנהיה נתעבים להמון, ואין בידנו סימן יפה וטוב שנַכיר בו, הטובים אנחנו, רק שנהיה נתעבים מההמון, לכן כתוב בספרי הפילוסופים, שחכם אחד שמע מן בני הזמן, שהיה משבחים אותו ויאנח, אמרו לו תלמידיו: רבנו על מה אתה נאנח2 והלא הם משבחים אותך, ואמר: על אלה אני בוכה,3 כי לא שבחוני אלא מפני שהשתוו מדותי למדותם: ואמר חכם אחר על ההמון, מאמר דומה לזה הפסוק משלמה, והוא: אנחנו שוים במומם עמם, כי אני בעיניהם כאשר הם בעיני. וזכור כל זה בני, ועם זה היֵה נוח לבריות כלם, כי כן מצות החכמים עלינו, ואמר שלמה: עבד אויל לחכם לב, ולוקח נפשות חכם (משלי י״א:כ״ט-ל׳).
תועבת צדיקים – הנה כמו שאיש עול הוא שנוא ומתועב אצל הצדיקים כן ישר דרך הוא מתועב אצל הרשעים וזה מבוא׳ מן החוש ובכאן נשלם מה שהגבלנו ביאורו בזה המקום והנה התועלו׳ המגיעים ממנה מבוארים במעט עיון.
תועבת – כמו שאיש עול הוא מתועב לצדיקים כן איש ישר דרך הוא מתועב לרשע.
תועבת צדיקים איש עול – הטוב שונא את הרע והרע שונא את הטוב, עד שלכל אחד יהיה תועבה הדרך השני.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל