Tehillim 101 – תהלים קא‏ – Mikraot Gedolot

(א) לְ⁠דָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר⁠ ⁠^אחֶֽסֶד⁠־וּמִשְׁפָּ֥ט אָשִׁ֑ירָה⁠ לְ⁠ךָ֖ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֲזַמֵּֽ⁠רָה׃

A Psalm of David. I will sing of mercy and justice; to You, Hashem, I will sing praises.

א. ‹ר1› פרשה סתומה

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

עַל יַד דָוִד תּוּשְׁבַּחְתָּא אִין חִסְדָא אַתְּ גָמֵל עִמִי אִין דִינָא אַתְּ עָבֵד עִמִי עַל כּוֹלָא אֲשַׁבַּח קֳדָמָךְ יְיָ אֲזַמֵר.

Composed by David, a psalm. Whether you show mercy to me or treat me with justice, for both of them I will sing praise; in your presence, O LORD, I will make music.

לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה – זה שאמר הכתוב (ישעיהו ה׳:ט״ז) ויגבה יי׳ צבאות במשפט. אם במשפט ויגבה יי׳ צבאות במשפט. אם בצדקה האל הקדוש נקדש בצדקה. א״ר הונא בשם ר׳ אחא אם בחסד אשירה. אם במשפט אשירה. לך יי׳ אזמרה. אמר ר׳ יהודה בר שילא (איוב א׳:כ״א) יי׳ נתן ויי׳ לקח. בין לקח בין נתן יהי שם יי׳ מבורך. בין כך ובין כך לך יי׳ אזמרה. אמר ר׳ ברכיה בשם רבי לוי (תהלים צ״ב:ט׳) אתה מרום לעולם יי׳. לעולם ידך מן עליתא. על הטובה ברוך הטוב והמטיב. ועל הרעה אומר ברוך דיין האמת. אמר רבי תנחומא ברבי יודן כתוב אחד אומר (שם נ״ו:י״א) באלהים אהלל דבר. וכתוב אחד אומר (שם) ביי׳ אהלל דבר. אם בא עלי בדין אהלל דבר. אם בא עלי במדת רחמים אהלל דבר. בין כך ובין כך אהלל דבר. רבנן אמרי (שם קטז ג-ד) צרה ויגון אמצא ובשם יי׳ אקרא. כוס ישועות אשא ובשם יי׳ אקרא. בין כך ובין כך לך יי׳ (אזמרה) אקרא.

רמז תתנה

לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה – אמר רב הונא בש״ר אחא אם חסד אשירה ואם משפט אשירה (כתוב באיבו ברמז תתצ״ג), א״ר ברכיה בש״ר לוי ואתה מרום לעולם ה׳ לעולם ידך מן עיליתא, על הטוב ברוך הטוב והמטיב, על הרעה ברוך דיין האמת.

מג׳ד לדאוד עלי אלאחסאן ואלחכם אסבח, ולך יא רב אמג׳ד.

שבח לדוד על ההטבה והמשפט אני אשבח לך ה׳! וגם אהלל.

מזמור לדוד, על החסד והמשפט אשירה.

ענין מזמור זה תיאור מעשה מצדיקים והתרחקותם מן הרע.

גרץ׳ הד׳א אלפצ׳ל צפהֵ אפעאל אלצאלחין ומג׳אנבתהם אלשר.

חסד ומשפט אשירה – כשאתה עושה עמי חסד אקלסך ברוך הטוב והמטיב וכשאתה עושה בי משפט אני אשיר ברוך דיין האמת בין כך ובין כך לך י״י אזמרה.

I shall sing of kindness and judgment when You bestow kindness upon me, I will praise you [with the blessing:] "Blessed be He Who is good and does good,⁠" and when You perform judgment upon me, I will sing, "Blessed be the true Judge.⁠" In either case, to You, O Lord, I shall sing.

לדוד מזמור – טעם אשירה – שיחבר שיר להגיד החסד והמשפט שהוא עושה לכל עמו, כמו: ויהי דוד עושה משפט (שמואל ב ח׳:ט״ו).

וטעם לך י״י אזמרה – שהמשלתני ולמדתני ועזרתני לעשות משפטיך בארץ.

A PSALM OF DAVID. The meaning of I will sing of mercy and justice; unto Thee, O Lord is, “I will compose a poem¹ which tells of the mercy and justice that I² practice in dealing with my³ people.” Compare this to and David executed justice (2 Sam. 8:15).

The meaning of Unto Thee, O Lord, will I sing praises is, “I will sing praises, for You gave me dominion, You taught me, You helped me to execute Your justice in the world.⁠⁴

1. Literally, “he will compose.”

2. Literally, “that he.”

3. Literally, “his.”

4. David’s song will consist of thanks to God for giving him dominion, teaching him, and helping him to execute God’s justice. See Radak on this verse.

לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך י״י אזמרה – סיפר דוד בזה המזמור משפטי מלכותו, באיזה דרך הוא מתנהג עם ישראל, וספר גם כן מהו עושה בעתות הפנאי, שלא יבואו לפניו בעלי ריב, ויתבודד מבני אדם. באותם השעות שהוא פנוי, הוא מתעסק בלבו בדרך חכמה, ומפנה לבו מעסקי העולם, ומכין לבבו לקבל רוח הקודש.

ואמר חסד ומשפט אשירה – על החסד והמשפט שאני עושה לישראל אשירה ואזמרה לך, ואודה שמך שהמלכתני עליהם, ונתת לי לב טוב למלוך עליהם במשפט ובצדקה, כמו שכתוב: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו (שמואל ב ח׳:ט״ו).

ובדרש: חסד ומשפט אשירה – כי עמך החסד והמשפט, אם במשפט – ויגבה י״י צבאות במשפט (ישעיהו ה׳:ט״ז), אם בצדקה – ואל הקדוש נקדש בצדקה (ישעיהו ה׳:ט״ז).

רבי הונא בשם רבי אחא אומר: אם משפט – אשירה, אם חסד – אשירה לך י״י ואזמרה. י״י נתן וי״י לקח (איוב א׳:כ״א), בין נתן בין לקח יהי שם י״י מבורך (איוב א׳:כ״א). אף כאן בין חסד בין משפט לך אזמרה.

(הקדמה) בזה המזמור הודיע המלך דוד טוּב דרכיו כשביקש להשיג את רוח הקודש¹ להזהיר בני קיבוץ גלויות וכל חפץ לזכות לימות המשיח שילכו בדרכיו², כאמרו (זכריה יב ח) ׳והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד׳³. אמר:

(א) חסד ומשפט אשירה. אני משורר ונותן תודה לאל יתברך על ׳חסד׳ הנצחיות הנמשך ל׳צלם אלהים׳ שנתן האל למין האנושי, ועל ה׳משפט׳ הנמשך לבחירה שנתן לו⁴ ב׳דמות אלקים׳⁵: אזמרה. להודיע בקהל עם:

1. נראה שדייק לדוד מזמור ולא מזמור לדוד, יש לבדוק. והרד״ק כתב ׳סיפר דוד בזה המזמור משפטי מלכותו באיזה דרך הוא מתנהג עם ישראל, וסיפר גם כן מה הוא עושה בעתות הפנאי שלא יבואו לפניו בעלי ריב ויתבודד מבני אדם, באותם השעות שהוא פנוי הוא מתעסק בלבו בדרך החכמה ומפנה לבו מעסקי העולם ומכין לבבו לקבל רוח הקודש׳.

2. שילכו בדרכי דוד עצמו.

3. שם נאמר שגם האדם הפחות היותר שיישאר לימות המשיח יהיה ׳כדויד׳, כמו דוד המלך, כלומר שמי שילך בדרכי דוד הוא שיישאר לחיות אז, ובמזמור זה דוד ביקש שתשרה עליו רוח הקודש ויוכל להדריך את הנשארים בקיבוץ גלויות שילכו בדרכיו ויזכו לימות המשיח. ׳החלש שבהם יהיה כדוד שהיה גיבור חיל ואיש מלחמה׳ (רד״ק). אך נראה שכוונת רבינו שהפחות שבהם יהיה כדוד במעלתו הרוחנית. וכן כתב בפירושו לתהלים (הקדמה לפרק קא), שם מבואר שמי מהשבים בקיבוץ גלויות שיתנהג בדרכי יושר וצדק כמו דוד, הוא שיזכה לימות המשיח, ועל זה אמר כאן שגם הפחותים מאלה שיישארו הם אלה שהיו ׳כדויד׳, שהלכו בדרכיו הטובים, ובפרק זה שם מפרש דוד מה הם דרכיו הטובים שבהם יזכו לכך. וראה על דרך זו בתהלים (מה יז) ׳תחת אבותיך יהיו בניך, בניך ותלמידיך יהיו כדוד אביך וזולתו, כאמרו והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד׳. אך בבמדבר (כד יט) כתב רבינו שהכוונה שכל אחד מזרעו ישלוט באומות. וראה לעיל (י ח-ט) ובביאור שם מש״כ בזה. ובהקדמה לתהלים (קמב) כתב רבינו: ׳שָׂם המחבר זה המזמור בזה המקום אחר מזמורי קיבוץ גלויות וימות המשיח, כי כן יקרה להם אחר רוב צרות הגלות במלחמת גוג שיפלו במכמוריו רבים מפושעי ישראל, כאמרו (זכריה יד ב) ׳ויצא חצי העיר בגולה׳, ויישארו צדיקי הדור כאמרו ׳ביום ההוא יגן ה׳ בעד יושב ירושלים והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלקים׳⁠ ⁠׳. ולהלן שם יתבאר שהחצי שייצאו בגולה הם אלה שאינם ׳מזומנים לה׳, ואילו ׳יושב ירושלים׳ שיישאר הוא המזומן לה, ולא יגלה לעולם.

4. י״ג ׳לנו׳.

5. שבגלל שיש באדם צלם אלקי שבו יש לו בחירה, לכן יש משפט על מעשיו. וראה בסוף קהלת בפירוש רבינו ׳יביא אלקים במשפט׳.

לדוד מזמור – ז׳ דקדים דוד למזמור והדין חסר וא״ו למערבאי ולמדנחאי כולהון מלאין.

חסד ומשפט – כאשר אשירה לך על החסד כן אשירה לך על המשפט ולא אהרהר אחר מדה״ד.

אשירה, אזמרה – הזמר הוא מעולה מן השיר, והשיר כולל על כל הענינים ובא גם על דברי חול, והזמר לא בא רק לה׳ בכ״מ, וע״כ בא תמיד הזמר אחרי השיר (למעלה כ״א י״ד, כ״ז ג׳, נ״ז ח׳, ס״ח ה׳ ל״ג, ק״ה ב׳, ועמ״ש קמ״ד ט׳, קמ״ו ב׳), ועז״א לך ה׳ אזמרה, שהשיר יהיה גם על עניני עצמו והזמר מיוחד לה׳.

לדוד מזמור – יספר הנהגותיו בין בענינים שבינו לבין אלהיו בין בענינים שבינו לבין בני אדם,

חסד ומשפט אשירה – הנהגת ה׳ הוא אצלי או חסד או משפט, ולא נמצא בה דבר רע, כי הטוב שיתן הוא מצד חסדו לא מצד החיוב, כי מי הקדימני ואשלם, והרע הוא מצד המשפט בעבור רוע המעשים לכפר און ולהתם חטאת, עד שלכן על שניהם אשירה, וכמ״ש חז״ל בין חסד בין משפט אשירה, כי בשניהם לך ה׳ אזמרה – אשבח את ה׳, או על חסדו או מצד שעשה משפט שזה מצד השגחתו וצדקו, ומצד שמשגיח עלי להתם טומאתי ממני.

חסד – שעשית עמי, ומשפט שעשית באויבי, אודיעם בשירי ובזמרתי אלה, ויש עוד לפרש כאשר אשבח ואשיר חסד ומשפט, לך אני מזמר, כי מדות אלה הן מכון כסאך.

(ב) אַשְׂכִּ֤ילָה⁠׀ בְּ⁠דֶ֬רֶךְ תָּמִ֗ים⁠ ⁠מָ֭תַי תָּב֣וֹא אֵלָ֑י⁠ ⁠אֶתְהַלֵּ֥⁠ךְ בְּ⁠תׇם⁠־לְ֝⁠בָבִ֗י⁠ בְּ⁠קֶ֣רֶב בֵּיתִֽי׃

I will give heed to the way of integrity. Oh when will You come to me? I will walk within my house in the integrity of my heart.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אַשְׂכְּלִנָךְ בְּאוֹרַח שְׁלִים אֵימָתַי תֵּעוּל לְוָתִי אֶתְהַלֵךְ בִּשְׁלֵימוּת לִבְּבֵי בְּגוֹ בֵית אוּלְפָנִי.

God said, “I will make you wise in the perfect way; when will you come unto me?” David said, “I will walk in the perfection of my heart within my house of instruction.”

אשכילה בדרך תמים – ר׳ יהודה ורבי נחמיה. ר׳ יהודה אומר אמר הקב״ה למשה מנה לי כהן. אמר לפניו מאי זה שבט משבט ראובן. אמר לו לאו לא אשית לנגד עיני מי שעשה דבר בליעל. שנאמר (בראשית ל״ה:כ״ב) וישכב את בלהה פילגש אביו. אמר לו משבט שמעון. אמר לו עשה שטים שנאתי. ממה שעשה בשטים. לכך לא ידבק בי. אמר לו אמנה לך משבט דן. אמר לו דבר עקש יסור ממני. שהן עובדי עבודה זרה שנאמר (זכריה י׳:י״א) ועבר בים צרה. זה צלמו של מיכה. הוא שמשה אומר לישראל (דברים כ״ט:י״ז) פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט. ואומר (שופטים י״ח:ל׳) ויעשו להם בני דן את הפסל. אמר לו אמנה לך משבטו של יוסף. אמר לו מלשני בסתר רעהו. שדבר לשון הרע על אחיו שנאמר (בראשית ל״ז:ב׳) ויבא יוסף את דבתם רעה. אמר לו אמנה לך משבטו של יהודה. אמר לו גבה עינים ורחב לבב. (שם ל״ח:ט״ו) ויראה יהודה ויחשבה לזונה. אלא ממי אמנה. אמר לו תמנה לך משבטך. עיני בנאמני ארץ שנאמר (במדבר י״ב:ז׳) בכל ביתי נאמן הוא. רבי נחמיה אמר ואית דאמר לה בשם ריש לקיש. אמר הקב״ה מי שמשרתני בעולם הזה הוא ישרתני לעולם הבא. לא ישב בקרב ביתי. אמר רבי יהושע בן לוי צריך אדם להיות עלוב בתוך ביתו ואין צריך לומר בביתו של חבירו.

אשכילה בדרך תמים – ר׳ יהודה ור׳ נחמיה, ר׳ יהודה אומר אמר הקב״ה משה מנה לי כהן גדול אמר לו מאיזה שבט משבט ראובן אמר לו לאו לא אשית לנגד עיני דבר בליעל וילך ראובן וישכב וגו׳. אמר לו משבט שמעון אמר לו לאו עשה סטים שנאתי על מה שעשה בשטים לכך לא ידבק בי. אמר לו ונמנה משבט דן, לאו לבב עקש יסור ממני שהיו עובדי אלילים לא היה לבו של זה עקש שהניח לחי העולמים והיה עובד אלילים ועברה עם ישראל בים שנאמר ועבר בים צרה זה צלמו של מיכה. הוא שמשה אמר להם פן יש בכם איש או אשה. אמר לו ונמנה משבט יהודה אמר לו לאו גבה עינים הוא וכתיב ויראה יהודה, אמר לו ממי נמנה אמר לו הקב״ה משבטך עיני בנאמני ארץ שנאמר בכל ביתי נאמן הוא. ר׳ נחמיה אומר ואית דאמרין לה ר׳ אחא אומר משום ר׳ שמעון בן לקיש אמר הקב״ה מי ששרתני בעוה״ז הוא ישרתני לעוה״ב.

ואתפרס פי אלטריק אלצחיח חתי יאתיני פרג׳ך, ואסיר בצחהֵ קלבי פי וסט אלי.

ואתבונן בדרך השלימה עד שתגיע אלי התשועה שלך וגם אני אתהלך בשלימות לבי בתוך הקהל שלי.

אשכילה, ואתבונן כדרך התמים עד שתבואיני רווחתך, ואתהלך בתום לבבי בתוך עמי. ביתי – עמי, ראה בפירושו לעיל ז ט.

אשכילה – אתן לב על דרך התמים.

מתי תבא אלי – הדרך הישרה להתהלך בה ואתהלך בתם לבבי אף בקרב ביתי בהצנע כמו בפרהסיא.

I shall concern myself I shall direct my thoughts to the way of integrity.

When will it come to me The straight path, to walk upon it, and I shall walk with the integrity of my heart even within my house, in private as well as in public.

ופשוטו: בקרב ביתו של אדם יכול להלך בתומו ואין מי יעכבנו.

אשכילה – תמים תאר לדרך, כמו: ויתן תמים דרכי (תהלים י״ח:ל״ג).

מתי תבא אלי – הטעם כי הוא ישכיל תמיד בכל רגע להרגיל עצמו ללכת בה עד שלא ייגע ללכת וכאילו הדרך תבא אליו מאליה כדרך הכנור מרוב הרגילות.

ור׳ משה אמר: מתי תבא אלי – כמו ויבא אלהים אל בלעם (במדבר כ״ב:ט׳) שתשרה רוח הקדש עליו בביתו בהתבודדו מבני אדם ודיניהם^א וריבם. ואיזה פירוש שיהיה הוא הנכון כן פירש לי^ב ואיזה פירוש הוא הנכון ידבר על עת התבודדו והבדלו.

והנה טעם אתהלך רגילות, כמו: ויתהלך חנוך (בראשית ה׳:כ״ב-כ״ד).

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ודינהם״.

ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. ״ואיזה פירוש... כן פירש לי״ הושמט ע״י הדומות בכ״י מנטובה 13.

I WILL GIVE HEED UNTO THE WAY OF INTEGRITY. The word tamim (integrity) is an adjective describing derekh (way). Compare this to And Who letteth my way (darki) go forth straight (tamim) (2 Sam. 22:33).⁠¹

O, WHEN WILT THOU COME² UNTO ME?⁠³ The meaning of this is as follows: the psalmist constantly, at every moment, wisely trains himself to go in the way of integrity, to the point where he will not tire when walking in this path.⁠⁴ The way of integrity ultimately comes to the psalmist of, as it were, its own volition.⁠⁵ The same is the case with the harp when one is in the habit of playing it (Psalms 108:3).⁠⁶

Rabbi Moshe ha-Kohen says that O, when wilt Thou come upon me is similar to And God came unto Balaam (Num. 22:9).⁠⁷ The psalmist requests that God’s spirit should rest upon him in his house, when he is isolated from people, from their quarrels and disputes.⁠⁸ Whichever of these comments is correct,⁠⁹ this¹⁰ is the correct interpretation. This¹¹ is the way he¹² explained it to me: it¹³ speaks of the time when he is isolated and alone.⁠¹⁴ Note: Ethallekh (I will walk) means “I habituated myself¹⁵ to walk.”¹⁶ It is similar to va-yithallekh (walked)⁠¹⁷ in And Enoch walked with God (Gen. 5:22).⁠¹⁸

1. Here, too, tamim is an adjective describing derekh.

2. In Hebrew, tavo. Tavo can mean “you will come,” or “it will come.”

3. The interpretation that follows renders matai tavo elai as, “O, when wilt it come unto me?”

4. The psalmist trains himself to walk in the path of integrity so that this path will be his second nature.

5. According to this interpretation, the psalmist asks, “O, when wilt the way of integrity come unto me?”

6. Ps. 108:3 reads, Awake, psaltery and harp; I will awake the dawn. According to Ibn Ezra, the meaning of the latter is, “Awake yourself O harp, when I awake the dawn.” In other words, since David was in the habit of playing the harp at the break of dawn, it was as if the harp awoke itself. The same applies to the way of integrity – after much practice, it will come of itself. – Filwarg.

7. It deals with God revealing Himself. According to Rabbi Moses, tavo is directed toward God. The psalmist asks God, O, when wilt Thou come upon me? That is, “When will You reveal Yourself to me?” When will Your spirit rest on me?

8. The presence of people interferes with a person’s cleaving to God.

9. Whether we interpret our clause as “O, when wilt Thou come upon me?” or “O, when wilt it (the way of integrity) come upon me?”

10. The psalmist speaks of the time when he is isolated and separated from people.

11. This is a note by a student of Ibn Ezra noting what Ibn Ezra told him. See Filwarg.

12. Ibn Ezra

13. The phrase matai tavo elai.

14. Literally, “separated.”

15. Literally, “himself.”

16. Ethallekh is in the hitpa’el. Literally, it means, I will make myself walk. Hence Ibn Ezra’s interpretation.

17. Va-yithallekh is in the hitpa’el. Literally, it means, he made himself walk.

18. According to Ibn Ezra, Gen. 5:22 is to be rendered, “And Enoch trained himself to walk.”

אשכילה בדרך תמים – אתן לבי להשכיל בדרך שהוא דרך תמים.

ואצפה מתי תבא אלי – כלומר תבא אלי ברוח הקודש.

אתהלך בתום לבבי בקרב ביתי – האדם הנותן כל לבו לחשב בדבר הולך בביתו אחת הנה ואחת הנה, וכן אמר באלישע: וילך בבית אחת הנה ואחת הנה (מלכים ב ד׳:ל״ה).

אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי. ׳אשכילה בדרך׳ שלימות העיון¹, ׳מתי׳ ובאיזה גבול מן העיון אשיג זה²: אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי. ולהשיג זה המבוקש בדרך החלק המעשי, כאמרו (דברים יא כב) ׳ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו׳, ׳אתהלך בתם לבבי׳ - בלתי התנשאות וגאווה אפילו ׳בקרב ביתי׳:

1. ׳תמים׳.

2. ראה כעי״ז ׳עד אנה׳, בחבקוק, ובמדבר. כלומר, יתבונן לדעת ולהשכיל איזו היא הדרך שתביא אותו לשלימות שכלית.

אשכילה – אתן לב על דרך התמים ומתאוה אני לה לאמר מתי תבוא אלי ואקיימנה כי כל חפצי שיזדמן מצוה לידי.

בקרב ביתי – ר״ל בהצנע כמו בפרהסיא.

תמים – התבאר אצלי בכ״מ שגדרו שיעשה מעשהו בתמידות לשם ה׳ לבד בלא שום פניה חיצונית ותום לב, הוא שלא יעלה בלבו ציור אחר כלל.

אשכילה בדרך תמים – גדר התמימות הוא שיעשה מעשה הצדק שלא בעבור שום פניה חיצונית מתקות שכר ויראת עונש או בעבור פניה אחרת כמו להתגאות ולהתפאר וכדומה, רק יעשהו מצד אהבת הטוב בעבור שהוא טוב ומצד שצוה ה׳ עליו, ובדרך ההרחבה יקרא תמים מי שנראה בחיצוניותו שמתמיד בצדק ואינו מט ממנו בשום פעם, ובכ״ז יוכל להיות שאינו תמים בלבו, כי לבו מלא פניות אחרות ותכליות זרות שבעבורם יעשה צדק, ולהבדיל ביניהם נקרא התמים באמת, בשם תם לבב, שהתמימות נשרש בלבו לא בחיצוניותו לבד, ויען שבקל יטעה האדם בעצמו ויחשב שעושה מעשהו בתמימות, ובאמת ימצא בלבו אחרי החפוש פניה נסתרת מכבוד או גאוה וכדומה, יאמר כי אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי הדרך הזה, שיהיה תמים באמת עד שלא ילך הוא אל הדרך רק הדרך תבא אליו, ר״ל שלא יהיה ע״י הרגל, רק שיהיה מוטבע בנפשו, בענין שהדרך ימצא בטבעו, והבחינה לזה יהיה כשאתהלך בתם לבבי אף בקרב ביתי שאין שם פניה משבח בני אדם והתפארת, וזה סימן שיהיה תם לבבי, לא תמימות חיצוני, (והנה מי שאינו תמים ועושה מעשהו בשביל פניות חיצוניות הוא ישקיף על התועליות שיגיע לו בעשותו הטוב, ויתירא מן העונש שיגיע לו בעברו על מצות ה׳, ואצלו לא ישוה החסד והמשפט, ולא יהיה על שניהם בשוה, לא כן התמים באמת הוא ישוה בעיניו המשפט והעונש כמו הטוב והחסד שיקבל מאת ה׳, וע״ז הקדים חסד ומשפט אשירה שגם זה שייך לענין התמימות).

אשכילה – שם שכל ופֹעל שכל, והשכיל היוצא ממנו, מקום שך⁠־לְ, ושך או סך הוא מקור שרש שענינו בלשון ארמי ראה והביט, וישקף מתורגם ואסתכי, וממנו בלשון הקדש אבן משכית (פרשת בהר), ושכיות החמדה (ישעיה ב׳:ט״ו), ולשון מושאל עברו משכיות לבב (למעלה ע״ג:ז׳) מה שהלב רואה בחזיונותיו, א״כ השכיל ראשית הוראתו הביט אל דבר, וכאן ר״ל בהתהלכי בדרך תמים אביט לראות מתי תבוא אלי, כלומר אשים מגמתי שרוח קדשך תלבשני.

בקרב ביתי – שאין רואה אותי שם בלתך, וצדקתי לא להראות לב״ו.

(ג) לֹֽא⁠־אָשִׁ֨ית⁠׀ לְ⁠נֶ֥גֶד עֵינַ֗י⁠ דְּֽ⁠בַר⁠־בְּ⁠לִ֫יָּ֥⁠עַל⁠ ⁠עֲשֹֽׂה⁠־סֵטִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי⁠ ⁠לֹ֖א יִדְבַּ֣ק בִּֽי׃

I will set no base thing before my eyes. I hate the doing of crooked things; it shall not cleave to me.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לָא אֲשַׁוֵי לְלִבִּי מִלְתָא דְרַשִׁיעָא עָבְדֵי בִישִׁין וְשָׂטִין מִן פִּקוּדַיָא סְנֵיתִי לָא יִדְבְּקוּן בִּי.

I will not set upon my heart¹ the word of the wicked man, the ones who do² evil; and those who wander from the commandments I hate, they will not follow me.

1. Upon my heart: before my eyes.

2. The ones who do: Tg ydb( suggests Hebrew y#w( (agreeing with LXX).

ולא אג׳על חד׳א עיני כלאם פג׳ור, ועמל אלחאידין שנית חתי מא ילאזקני.

ולא אשים נגד עיני דברי בליעל (מאמרים מרושעים) ואני שנאתי את מעשה אלה שסטו מהדרך (הישר) כדי שלא ידבק בי (נ״א: איננו נדבק בי).

עשה, ומעשה הסוטים שנאתי למען לא ידבק בי.

סטים – לשון כי תשטה אשתו (במדבר ה׳:י״ב), לסור מן הדרך, דישטוֺלִיטֵים בלעז.

wayward Heb. סטים, an expression of: "whose wife strays (תשטה) from the right path" (Bemidbar 5:12), to turn away from the road, destolemant in Old French, to swerve.

שטים – לשון: שטה מעליו (משלי ד׳:ט״ו).

לא – יספר על המחשבת שהוא במצח.

עשו – כמו עשות ספרים (קהלת י״ב:י״ב).

וסטים – כמו כלים, מגזרת כי תשטה אשתו (במדבר ה׳:י״ב).

לא ידבק בי – סטות.

I WILL SET NO BASE THING BEFORE MINE EYES. The psalmist speaks of thoughts.⁠¹ Thoughts are found in the forehead.⁠²

DOING. The word asoh (doing) is similar to asot (making) in of making many books³ (Ecc. 12:12).⁠⁴

THINGS CROOKED. Setim (crooked things) follows the form of kelim (stuff) (Exodus 22:6). It is related to the word tisteh (go aside)⁠⁵ in If any man’s wife go aside (Num. 5:12).

It shall not cleave unto me means, “crooked things shall not cleave unto me.”⁶

1. Ibn Ezra renders I will set no base thing before mine eyes as, “I will not think base thoughts.”

2. “Before mine eyes” refers to the forehead, which is above the eyes.

3. Hebrew, asot sefarim.

4. Asoh is a variant of asot.

5. Setim is spelled with a samekh. Tisteh is spelled with a sin. They nevertheless come from the same root, for the sin and samekh can interchange.

6. In the Hebrew It shall not cleave unto me does not immediately follow crooked. Hence Ibn Ezra’s comment.

לא אשית לנגד עיני – כלומר מחשבתי זכה בחכמה וברוח הקדש.

ואמר לנגד עיני – כי כח הציור בשני חללי המוח המוקדמין, שהם כנגד העינים.

עשה סטים שנאתי – מעשה אנשים שוטים שנאתי, לפיכך אל ידבק בי אפילו במחשבה דבר בליעל ומעשה שוטים, לפי שאני שונא השוטים והרשעים וגם כן מעשיהם.

וסטים – מגזרת: כי תשטה אשתו (במדבר ה׳:י״ב).

ומלת עשה – מקור במקום שם, כמו: מעשה.

לא אשית לנגד עיני דבר בליעל. בעיון¹: עשה סטים. אופן הנטיה מן הדרך הישר במעשיות²: שנאתי. גם שיגיע איזה תועלת בו בקיבוץ ממון: לא ידבק בי. באופן שאוציאהו לפועל:

1. ׳לא אשית לנגד עיני. רצה לומר במחשבתי, כי מחשבתו זַכָּה בחכמה וברוח הקודש, ואמר לנגד עיני, כי כח הציור בשני חללי הַמֹּחַ המוקדמים שהם כנגד העינים׳ (רד״ק).

2. ׳סטים - לשון כי תשטה אשתו (במדבר ה׳) לסור מן הדרך׳ (רש״י).

דבר בליעל – בגעיא.

עשה סטים – כתוב ה״א ועיין מ״ש בירמיה כ״ב.

סטים – ב׳ א׳ כתיב סמך וא׳ כתיב שי״ן כמ״ש בהושע סי׳ ה׳.

מלושני – כתוב בוא״ו וקרי בקמץ חטף והוא חד מן יתירין וא״ו וחטפין קמצין עפ״ה.

דבר בליעל – מעשה איש בליעל.

סטים – ענינו דברים הסרים מדרך הנכוחה כמו אל ישט אל דרכיה (משלי ז׳:כ״ה).

לא אשית – לא אסתכל בדברי רשע.

עשה – מעשה סטים שנאתי ולא ידבק בי מה מהם.

עשה סטים – עשה מקור במקום שם, מעשה סטים, מענין נטיו מן הדרך, ושחטה שטים העמיקו (הושע ה׳).

לא – מבאר הדבר שיהיה התמימות בין בעשותו טוב, שלא יעשה אל תכלית רצוני שאליו ישית עיניו וכונתו בעת עשותו הטוב עד שאשית לנגד עיני (היינו למטרת מעשי) דבר בליעל – שבעבורו אעשה הטוב, כמו הצם ומתפלל בעבור כבוד וכדומה, וכן בסור מרע לא יהיה מפני פחד העונש, עד שלא יישנא גוף הרע מצד עצמו רק יסור ממנו מפני פחד העונש,

כי עשה סטים שנאתי מצד עצמי עד שלא ידבק בי במחשבתי כלל.

לנגד עיני – אפילו מחשבת רשע ארחיק, משנאתי מעשה הרשעים השטים ומתרחקים מן הדרך הישרה.

לא ידבק בי – אם הייתי חושב ברשע בנקל הייתי עובר ממחשבה למעשה, עכשו שאני מרחיק המחשבה, בודאי המעשה לא ידבק בי.

(ד) לֵבָ֣ב עִ֭קֵּ⁠שׁ יָס֣וּר מִמֶּ֑נִּ⁠י⁠ ⁠רָ֝֗ע^א לֹ֣א אֵדָֽע׃

A perverse heart shall depart from me; I will know no evil thing.

א. רָ֝֗ע א=רָ֝ע (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לִבָּא עוּקְמָנָא יֶעְדֵי מִנִי יִצְרָא בִישָׁא לָא אֵדָע.

Let the twisted heart pass from me; I shall not know the evil impulse.

וד׳ו אלקלב אלעסר יזול עני, ואלשריר לא אעתרף בה.

ובעל הלב העיקש יתרחק ממני ואת האדם הרשע אינני מודה בו (אני מתעלם ממנו).

לבב, ובעל הלבב העקש יסור ממני, והרע לא אכיר בו, כאן פירש לבב עקש – בעל לבב עקש, רע – אדם רע. אבל בפירושו למשלי א כג כתב: ודומה לזה בעניני הדת שהאדם היודע מה שצוהו ה׳ והזהירו ואשר הרגיל עצמו הרגלי המשמעת לדבר ה׳ והתרגל לעשות הטוב פעמים רבות עד שנעשו לו כתכונה וכטבע הרי הוא בטוח שלא תגבר תאותו או כעסו או איזה שיהיה מתאותיו הגופניות על דתו ונעשה כאלו אינו יודע רע ובכגון זה נאמר לבב עקש יסור ממני.

רע לא אדע – לא אֵהַב לא אכיר בדבר רע.

I know no evil I love no [evil] (Another explanation: [Shem Ephraim]) I recognize no evil thing.

לבב – איש אשר לבו עקש גם רע איש רע, כי איך יאמר כי לא ידע רע זהו הכסיל הכתוב עליהם כי אינם יודעים לעשות רע (קהלת ד׳:י״ז) שהוא בתולדת האדם מנעוריו.

A PERVERSE HEART SHALL DEPART FROM ME. A perverse heart means, “a man whose heart is perverse.” Similarly, evil means “an evil man,”¹ for how could the psalmist say that he does not know evil when only a fool does not know what evil is?⁠² The ones who do not know the nature of evil are the fools concerning whom scripture says, for they know not to do evil (Eccl. 4:17),⁠³ which is part of a person’s nature from his youth.⁠⁴

1. I will know no evil means, “I will know no evil person”; that is, “I will not befriend an evil person.”

2. A fool cannot distinguish between good and evil.

3. Translated according to Ibn Ezra

4. See Gen. 8:21. It is the nature of man to do evil. However, fools do not know how to do even this.

לבב עקש – מי שלבו עקש יסור ממני כי לא יהיה לעולם בחברתי.

רע לא אדע – איש רע לא אדע אותו, כלומר לא יהיה ממיודעי ומהקרובים אלי.

וזה כי אמנם בעיון לבב עקש בדרכי ההטעאה - יסור ממני, רע בדרכי הניצוח - לא אדע, שלא אחפוץ רק למצוא האמת¹:

1. לויתן נחש עקלתון יצר הניצוח, הסוטה מן האמת, ראה ישעיה.

עקש – עקום.

לבב עקש – מי שלבו עקש יסור ממני ולא אתחבר עמו.

רע – איש רע לא יהיה מיודעי ואוהבי (ועש״ז נקרא האוהב מודע על כי הוא יודעו ומכירו).

לבב עקש – העקשות בא הפך התמימות (משלי י׳ ט׳, י״א כ׳, י״ט א׳, כ״ח ו׳, איוב ט׳ כ׳).

לבב – מלבד ששונא מעשה הרע בפועל אין לו נטיה אליו אף במחשבה בלבו, וגדר לב עקש הוא מי שטבע לבו שהוא הכח המתעורר ורוח המושל בו נוטה אל ההפך מחקי החכמה ודרכיה, ויש מי שיש לו לב עקש, ר״ל מתאוה לרע עד שצריך ללחום מלחמה פנימית עם יצר הלב להשיבו אל היושר והטוב, אבל ממני יסור לב עקש – כי לא נמצא בלבי נטיה כלל אל הרע, ומוסיף לאמר רע לא אדע – שכ״כ הטבע לבי על מעשה הטוב עד שלא אדע כלל מה הוא רע, כמו האדם קודם החטא שלא ידע מן הרע כלל, כי לא שלטו ציורים הרעים על תלמי לבבו כלל ולא השיגם וידעם.

לבב עקש – מי שלבבו בלתי ישר, וכן רע איש רע מעללים.

לא אדע – איני רוצה לדעתו והוא לי כזר.

(ה) [מְ⁠לׇשְׁנִ֬י] (מלושני) בַסֵּ֨⁠תֶר⁠׀ ⁠רֵעֵהוּ֮ ⁠אוֹת֢וֹ אַ֫צְמִ֥ית⁠ גְּֽ⁠בַהּ⁠־עֵ֭ינַיִם וּרְחַ֣ב לֵבָ֑ב⁠ ⁠אֹ֝ת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל׃

Whoever slanders his neighbor in secret, him will I destroy. Whoever is haughty of eye and proud of heart, him will I not suffer.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

דְמִשְׁתָּעֵי לִישָׁן תְּלִיתַי עַל חַבְרֵיהּ יָתֵיהּ אַמַגֵר (וְיִלְקֵי בְּצָרַעְתָּא) דְאָזֵיל בְּגַסוּת עַיְנִין עִמֵיהּ לָא אֲדוּר בְּעַלְמָא.

He who relates slander against his fellow ׀ him will I overturn;⁠¹ and he who walks with haughty eyes will be stricken with leprosy; with him² I will never dwell.

1. Overturn: destroy.

2. With him: Tg hymy( agrees with LXX.

מלשני בסתר רעהו אותו אצמית – א״ר יוחנן משום ר׳ יוסי בן זמרא כל המספר לשון הרע נגעים באין עליו שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית וכתיב התם לצמיתות ומתרגמינן לחלוטין, ותנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה. אמר רשב״ל מאי דכתיב זאת תהיה תורת המצורע זאת היא תורתו של מוציא שם רע. א״ר חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע ראוי לסקלו באבן, כתיב הכא אותו אצמית וכתיב התם צמתו בבור חיי וידו אבן בי. א״ד חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אמר הקב״ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל, אל תקרי אותו לא אוכל אלא אתו, ואיכא דמתני לה על גסי הרוח.

ואללאסע לצאחבה סרא אעטבה, ואלשאמך׳ אלעינין ואלואסע אלקלב לא אסתטיע מעהמא צברא.

ואת הנושך (עוקץ) את חבירו [מדבר עליו לה״ר] בסתר אותו אני משחית. ואת האדם גבה העינים ואת האדם בעל הלב הרחב אינני יכול לסבול כל אחד מהם.

מלשני, והנושך את חברו בסתר אצמיתנו ונכה העינים ורחב הלבב לא אוכל להאריך אפי להם. תרגם מלשני ״לסע״ שכך נקראת נשיכת הנחש.

ופירשתי מלשני. נושך, כי העיקר בו לשון, ובו נושכים בני אדם זה את זה, והיוד מוספת בתיבה כמו שוכני בחגוי סלע¹, וכמו חוצבי מרום קברו חקקי בסלע², וכשם שאלה שוכן וחוצב וחוקק כך זו מלשין.

1. עבדיה א ג.

2. ישעיה כב טז.

ופסרת מלשני לאסעא לאן אלאצל פיה לשון, ובה ילסע בעץ׳ אלנאס בעצ׳א, ואליוד פי אלכלמה תפכ׳ימא מת׳ל שוכני בחגוי סלע, ומת׳ל חוצבי מרום קברו חקקי בסלע, פכמא הד׳ה שוכן וחוצב וחוקק כד׳לך הד׳ה מלשין.

אותו לא אוכל – שיהא חבירי שלא אלמד ממעשיו.

I cannot tolerate him that he should be my friend, lest I learn from his deeds.

מלשני – כמו: היושבי (תהלים קכ״ג:א׳).

מלשני – היו״ד נוסף, והוא תאר, וטעמו כמלשין.

אצמית – כמשפטי המלוכה.

או אצמית רכילותו.

רק מי שהוא רחב לבב והטעם חכם מאד, כמו: ורוחב לב (מלכים א ה׳:ט׳), לא אוכל – להצמיתו כי בחכמתו ישמר נפשו ודבריו.

ויש אומרים: אותו – לא אוכל לראותו.

או לא אוכל שאתו והוא יותר קרוב.

WHOSO SLANDERETH HIS NEIGHBOR. The yod of melasheni (slandereth) is superfluous.⁠¹ Melasheni is an adjective.⁠² It means “slanders.” HIM³ WILL I DESTROY. In accordance with the royal law.⁠⁴ On the other hand, its meaning might be, “I will destroy his slander.”⁵

[HIM WILL I NOT SUFFER.]⁠⁶ However, I will not be able to destroy the person who is very wise,⁠⁷ for he will guard his life and his words because of his wisdom.⁠⁸

Rechav levav (proud of heart) means very wise. Compare this to and large-ness of heart (Kings I 5:9).⁠⁹

Some say that oto lo ukhal (him will I not suffer) means, “I cannot look upon him”¹⁰ or, “I cannot bear him.”¹¹ The latter interpretation appears to be correct.

1. Melasheni is a variant of malshin.

2. It is a po’el form. Ibn Ezra refers to such forms as adjectives.

3. Hebrew, oto. Oto can be rendered “him” or “it.” Hence the two interpretations that follow.

4. Slanderers do not incur the death penalty under Torah law. However, the king may execute them if he finds it necessary to do so. – Filwarg.

5. This interpretation reads our clause as saying, “it will I destroy.”

6. In Hebrew, oto lo ukhal. The latter means, “him will I not be able.” The word suffer is not in the Hebrew text. Hence the interpretations which follow.

7. In Hebrew, rechav levav (proud of heart). This literally means large (or wide) of heart.

8. This interpretation renders oto lo ukhal as short for oto lo ukhal le-hatmito (him will I not be able to put to death).

9. I Kings 5:9 relates that God gave Solomon rochav lev.

10. According to this interpretation, oto lo ukhal is short for oto lo ukhal li-re’oto.

11. According to this interpretation, oto lo ukhal is short for oto lo ukhal se’eto.

מלשני בסתר – היו״ד נוספת כיו״ד המגביהי לשבת (תהלים קי״ג:ה׳), והמלה מבנין פעל מרובע: מלשן. וכן מי שהיה מלשן רעהו לפני בסתר לאמר: כך וכך עשה לחייבו במשפטי המלוכה.

אותו אצמית – כלומר הייתי גוער בו וכורת אותו מלפני, שלא יראה עוד פני, הפך שאר המלכים שמקריבים האנשים המלשינים להם כדי להעניש המולשנים בממונם, אבל לא הייתי עושה כן אלא הייתי שונא המלשין. ולא הייתי מעניש אדם שלא בעדים. וזה שהיה מלשין את רעהו בסתר הייתי מצמית אותו מלפני, כי אני מחזיק זה המלשין כשקרן, כי אפילו אומר אמת הוא חוטא על שמעיד בו יחידי. וכן מנו אותו רבותינו ז״ל מהשלשה דברים שהקב״ה שונאן: הרואה דבר עבירה בחבירו ומעיד בו יחידי.

גבה עינים ורחב לבב – וכן אמר שלמה: רום עינים ורחב לב (משלי כ״א:ד׳), והוא מי שעיניו רמות וגבוהות להסתכל בתאות העולם ולבו רחב בהם, כלומר ירחיב להם מקום בלבו וחושב בהם, ואחרי שעיניו ולבו בהם הוא רץ אחריהם. וכן אמר הכתוב: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (במדבר ט״ו:ל״ט). וכן אמרו רבותינו ז״ל: עינא ולבא תרין סרסורי דחטאה.

ואמר: אותו לא אוכל – ר״ל לא אוכל ראותו, או לא אוכל שאתו.

מלשני בסתר רעהו אותו אצמית. וכן בדבר ׳עשו סטים׳, ׳אצמית׳ ואכרית מלפָנַי המלשינים להתעולל עלילות ולקבץ ממון¹: גבה עינים. בוצע בצע לשים במרום קנו²: ורחב לבב. אשר לא ישבע כסף³, ובזה יאבד כל ימיו: אותו לא אוכל. לסבול⁴ ׳לשבת עמדי׳⁵:

1. ׳היפך שאר המלכים שמקריבים האנשים המלשינים להם כדי להעניש הַמֻּלְשָׁנִים בממונם, אבל לא הייתי עושה כן, אלא הייתי שונא המלשין ולא הייתי מעניש אדם שלא בעדים, וזה שהיה מלשין את רעהו בסתר הייתי מצמית אותו מלפני, כי אני מחזיק זה המלשין כשקרן, כי אפילו אומר אמת הוא חוטא על שמעיד בו יחידי׳ (רד״ק).

2. ע״פ לשה״כ בחבקוק (ב ט), וראה רבינו שם.

3. ע״פ קהלת (ה ט), וראה רבינו שם.

4. ׳לא יוכל שאתו׳ (אבע״ז בפירושו האחרון ׳והוא יותר קרוב׳).

5. לשון הכתוב בפסוק הבא, כלומר באוכלי שולחני.

אותו אצמית – מלא אתו לא אוכל חסר כן מצאתי ובספרים מדוייקים ואף במסרה גדולה נמנה הראשון בכלל כ״ד מלאים ולא השני והכי איתא בערכין פ״נ אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אמר הקב״ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם שנאמר אתו לא אוכל אל תקרי אותו אלא אתו.

גבה עינים – הגימל בגעיא.

מלשני – מלשון מלשין והיו״ד יתירה.

אצמית – ענין כריתה כמו וברעתם יצמיתם (תהלים צ״ד:כ״ג).

אוכל – מלשון יכולת.

מלשני – המלשין בסתר על רעהו אכרית אותו.

גבה עינים – הוא בעל גאוה.

ורחב לבב – החומד ומתאוה לכל דבר.

אותו לא אוכל – לא אוכל לסבול אותו כי המעשים האלה שנואים בעיני.

מלשני – מלושן בשקל משופט, והיו״ד נוספת כמו מקימי מעפר דל, מלאתי משפט, ועי״ז נשתנה החולם לקמץ חטף.

אצמית, אכרית – לא אוכל, סבול, כמו לא אוכל און ועצרה (ישעיהו א׳).

מלשני – עתה יספר הנהגתו עם זולתו, לא יעשה כדרך בני אדם שמקבלים לשון הרע, כי בהפך מי שמלשין את רעהו בסתר לא אענש את הנלשן, רק את המלשין אצמית – ויותר מזה שמי שמדותיו רעים כמו גבה עינים במדת הגאוה,

ורחב לבב במדת החמדה,

לא אוכל לסבלו כלל.

מלשני – הקמץ חטוף זרות הוא והיתה ראויה הלמ״ד להפתח, ונקדוהו ע״ד המרובעים והוסיפו בו גם הו״ו, והיו״ד בסופו היא לתפארת הקריאה ע״ד מקימי מגביהי ודומיהם במזמור קי״ג.

אצמית – אכלה מלשון לצמיתות (פרשת בהר) וכמו פעל כלה ממקור כל, כן צמת ממקור צם, וצום ראשית הוראתו אסיפה, ומזה צמת הראש וצומת הגידים.

לא אוכל – לסבול וכן פירש שד״ל ז״ל ולא יכלו דברו לשלום (פרשת וישב), לא יכלו לסבול דברי שלום שבפיו, שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי, כאילו זר החלום בעיניו ושוא והבל הוא.

(ו) עֵינַ֤י⁠׀ בְּ⁠נֶֽאֶמְנֵי⁠־אֶרֶץ֮ ⁠לָשֶׁ֢בֶת עִמָּ֫⁠דִ֥י⁠ ⁠הֹ֭לֵךְ בְּ⁠דֶ֣רֶךְ תָּמִ֑ים⁠ ⁠ה֝֗וּא^א יְ⁠שָׁרְ⁠תֵֽנִי׃

My eyes are upon the faithful of the land, that they may dwell with me. He that walks in a way of integrity, he shall minister to me.

א. ה֝֗וּא א=ה֝וּא (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

עֵינַי בְּקַשִׁיטֵי אַרְעָא לְמִתַּב בִּמְחִיצַת צַדִיקֵי דְאָזֵל בְּאוּרְחָא שְׁלִים הוּא יְקוּם עִם שַׁמָשַׁי.

My eyes are on the honest of the land, to dwell in the precincts of the righteous; he who walks perfect on the way ׀ he shall stand among my ministers.

ועיני אלי מאמוני אלבלאד ליקימון מעי, ואלסאלך פי אלטריק אלצחיח הו יכ׳דמני.

ושתי עיני (שאיפה שלי) אל הנאמנים במדינות כדי שיהיו אתי. והאדם המתהלך בדרך הישרה הוא ישרת אותי.

לשבת, שיתקיימו.

עיני – לשבת עמדי – בשבתי על כסא המשפט, אפילו לא ישרתני.

ויעמד לפניו בעת המשפט רק ההולך בדרך תמים.

(ו-ז) ויש אומרים: כי עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי בעצת המלוכה, לא ישב – הדיינין.⁠^א

ויש אומרים: כי לא ישב – כדרך היושבים ראשונה (אסתר א׳:י״ד), כאשר פירשתי.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״הדינין״.

MINE EYES ARE UPON THE FAITHFUL OF THE LAND, THAT THEY MAY DWELL WITH ME. Mine eyes are upon the faithful of the land, that they may sit with me when I occupy the throne of justice, even though they do not minister unto me.⁠¹ Only those who walk in the way of integrity shall stand before me at the time of judgment.⁠²

(6-7) Some say that Mine eyes are upon the faithful of the land, that they may dwell³ with me (verse 6) means, “Mine eyes are upon the faithful of the land, that they may sit with me in royal council.”

Shall not dwell (verse 7)⁠⁴ refers to the judges.

Others say shall not dwell is to be interpreted in the same way that I explained and sat the first in the kingdom (Esther 1:4).⁠⁵

1. David chooses the faithful to join him in judgment. He does so even if they are not part of his royal court or entourage.

2. For only he that walketh in a way of integrity, he shall minister unto me.

3. In Hebrew, la-shevet. Literally, to sit.

4. In Hebrew, lo yeshev. Literally, will not sit; that is, “deceitful people will not sit with me in judgment.”

5. According to Ibn Ezra, and sat the first in the kingdom means, “those who sit in the first row facing the king.” Similarly, shall not sit means, “shall not sit in the first row facing me.”

עיני בנאמני ארץ – הרשעים ארחיק מביתי ומישיבתי, אבל נאמני ארץ עיני בהם להביאם אלי מאד מאיזה מקום שיהיו שם, לפיכך אמר: בנאמני ארץ ואושיבם אלי, גם לשרתני ולעבודתי איני לוקח אלא הטובים.

כי אמנם עיני בנאמני ארץ. בלתי חומדים ממון רב: לשבת עמדי. באוכלי שולחני¹: הולך בדרך תמים. משתדל בעיון²: הוא ישרתני. ולא אשתמש בשמש עם הארץ³:

1. ראה בבראשית ׳שבה עמדי׳.

2. שרוצה להשיג ׳תמימות׳ שהיא שלימות, וזה רק על ידי העיון, כמבואר הרבה.

3. בברכות (נב:) אסור להשתמש בשמש עם הארץ. אך לא נפסק כן (או״ח קפ ג).

עיני – נותן אני את עיני בנאמני ארץ לשבת הם עמדי.

לשבת עמדי – שריו ויועציו, ישרתני המשרתים כמ״ש ומושב עבדיו ומעמד משרתיו, (מלכים א י׳ ה׳).

עיני – בהנהגת המלכות, הנה מושלי ארצות הקדם זה היה דרכם לבחור יועצים ושרים שיהיו נאמנים להמושל לצבור הון ולאסוף אוצרות, מבלי לשים לב כלל על טובת המדינה, אבל אנשי שמגמתי היא לטובת המדינה, אבחר היועצים שהם נאמני ארץ – ר״ל אנשים נאמנים גם אל הארץ והמדינה, שהם ישבו עמדי – וישתדלו בטובת המדינה להצליח יושביה,

הולך וגם המשרת אותי לצרכי ביתי לא אקח רק הולך בדרך תמים שיהיה איש טוב וצדיק.

עיני – כמו עיניך בשדה אשר יקצרון (רות ב׳:ט׳), אשא עיני לבקש בנאמני ארץ מי ישב עמדי.

ישרתני – יהיה ממשרתי.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ז) לֹֽא⁠־יֵשֵׁ֨ב⁠׀ בְּ⁠קֶ֥רֶב בֵּיתִי֮ ⁠עֹשֵׂ֢ה רְ⁠מִ֫יָּ֥⁠ה⁠ ⁠דֹּבֵ֥ר שְׁ⁠קָרִ֑ים⁠ ⁠לֹא⁠־יִ֝כּ֗⁠וֹן לְ⁠נֶ֣גֶד עֵינָֽי׃

He that works deceit shall not dwell within my house; He that speaks falsehood shall not be established before my eyes.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לָא יִתֵב בִּמְצַע בֵּית מוּקְדָשִׁי עָבֵד נְכִילוּ דִי מְמַלֵל שִׁקְרִין לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאִתְכַּוָנָא קָבֵל עַיְנָי.

He who acts guilefully will not dwell in the midst of my sanctuary; he who speaks lies has no right to stand before my eyes.

דובר שקרים לא יכון – לבקרים אצמית. אמר רבי יוחנן לשני בקרים הביאו ישראל נדבת המשכן שנאמר (שמות ל״ו:ג׳) בבקר בבקר. בזכות זה לבקרים אצמית כל רשעי ארץ. (שם כ״ה:ב׳) ויקחו לי תרומה. מהו לאמר. אמר רבי הושעיה אמר הקב״ה צא אמור להם דברי כבושין מעלה אני עליכם כאילו הייתי צריך לטעון עולמי ואי זה דבר שיטעון עולמי זה המשכן. כיון שהביאו הנשיאים את העגלות ואת הבקר אמר לו הקב״ה קח מאתם. אמר לו משה שמא נביא אחר חידש להם דבר זה. אמר לו יהיו לעבודת המשכן. וכמה היו קיימות. רבי חנינא בשם בר קפרא ורבי יודן בשם רבי שמואל בר נחמני עד הגלגל שנאמר (הושע י״ב:י״ב) בגלגל שורים זבחו. אבא בר כהנא אמר עד נוב היו קיימות. רבי אבהו אמר עד (גדעון) [גבעון]. רבי חמא בר חנינא אומר עד שנבנה בית המקדש וקרבן שלמה. אמר רבי לוי מאי טעמא (דברי הימים ב ז׳:ה׳) ויזבח שלמה את זבח הבקר. זבח בקר לא נאמר אלא זבח הבקר. אותן הבקר שהביאו הנשיאים לטעון את המשכן. רבי איבו בשם רבי מאיר אומר עד לעתיד לבוא הן מתוקנות להפרע מן הרשעים בהם שנאמר לבקרים אצמית כל רשעי ארץ.

לא ישב בקרב ביתי – אמר ר׳ יהושע בן לוי צריך אדם להיות עלוב בביתו ואם בביתו אין צריך לומר בביתו של הקב״ה.

דובר שקרים לא יכון לנגד עיני – זה רוחו של נבות היזרעאלי (כתוב במלכים רמז רכ״ג ובאיוב רמז תתק״ו).

לא יקים פי מנזלי צאנע ארב, ואלמתכלם באלבאטל לא ית׳בת חד׳א עיני.

ועושה המרמה לא יהיה לו מעמד בתוך ביתי והמדבר שקרים לא יהיה קבוע נגד עיני (אני מתעלם ממנו).

ישב, יתקיים.

לא – רמיה – מרמה.

הם עושי רצונו ויושבי שלחנו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

HE THAT WORKETH DECEIT SHALL NOT DWELL WITHIN MY HOUSE. Remiyyah means “deceit.”

Those who dwell within my house refers to the people who do David’s will and sit at his table.⁠¹

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 6]

1. He that worketh deceit shall not dwell within my house means, “Deceitful people shall not sit at my table nor execute my orders.”

לא ישב – בביתי, בשום מינוי ופקידות לא ישב בביתי מי שהוא עושה רמיה. וכן דובר שקרים לא יכון לנגד עיני – כלומר לא אוכל לראותו, כל שכן שלא יהיה מיושבי ביתי.

לא ישב בקרב ביתי. גם שלא ישרתני¹: דובר שקרים. גם שלא יזיק:

1. ראה פירושו לבראשית כא כה. אבע״ז: אפילו לא ישרתני ויעמוד לפני בעת המשפט רק ההולך בדרך תמים. אך רד״ק כתב ׳לא ישב. בשום מינוי ופקידות לא ישב בביתי מי שהוא עושה רמיה, וכן דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. כלומר, לא אוּכל לראותו, כל שכן שלא יהיה מיושבי ביתי׳.

לא ישב – אין אני מניח לשבת בביתי איש עושה מעשה רמיה.

לא יכון – לא יהיה נכון לשבת נגד עיני.

לא – ואין חשש שירמה אותי ויחזיק א״ע ברמיה שהוא צדיק ואינו כן, כי העושה רמיה הוא עצמו לא ישב בקרב ביתי כי הנהגת ביתי מתנגדת אל טבעו, כי בביתי הכל באמת וצדק, ולא יהיה המשרת דובר שקרים ואינו תמים באמת,

כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיני – ויותר מזה כי

לא ישב וגו׳ – ע״ד מה שאמר שלמה משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים (משלי ל׳:י״ב), אני לא אטה אוזן למלשינים ולמחנפים ובכן משרתי ילמדו לדבר אמת.

לא יכון – גם אם ישב לא תארך ישיבתו, ולא יחשוב עצמו בטוח מוצב על כן ובסיס.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ח) לַבְּ⁠קָרִ֗ים אַצְמִ֥ית כׇּל⁠־רִשְׁעֵי⁠־אָ֑רֶץ⁠ לְ⁠הַכְרִ֥ית מֵעִיר⁠־יְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗ כׇּל⁠־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃

Morning by morning I will destroy all the wicked of the land; to cut off all the workers of iniquity from the city of Hashem.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לְעָלְמָא דְאָתִי דְאִמְתִיל לִנְהוֹר צַפְרָא אֲמַגֵר כָּל רַשִׁיעֵי אַרְעָא לְשֵׁיצָאָה מִן יְרוּשְׁלֵם קַרְתָּא דַייָ כָּל עָבְדֵי שְׁקָר.

In the age to come, which is likened to the light of morning, I will overturn all the wicked of the earth, to destroy from Jerusalem, the city of the LORD, all those who work deceit.

לבקרים אצמית כל רשעי ארץ – א״ר יוחנן לשני בקרים הביאו ישראל נדבת המשכן שנאמר והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר, בזכות כך אצמית כל רשעי ארץ.

ועלי מר אלגדואת אעטב כל פסאק אלבלאד, ואקטע מן מדינהֵ בית אללה כל פעלהֵ אלגל.

וכל בוקר אני משחית את רשעי העיר. ואני מכרית מעיר בית ה׳ כל עושי המרמה.

לבקרים, ויום יום אצמית כל רשעי הארץ ואכרית מעיר ה׳ כל פועלי האון. תרגם לבקרים יום יום בהתמדה, וראה בפירושו לעיל ה ד, ותרגם ארץ ״אלבלאד״ ולא ״אלארץ׳⁠ ⁠⁠״ כי אין המדובר על כדור הארץ אלא על ארץ ישראל. וראה אמו״ד מאמר י פי״ג.

לבקרים אצמית – מדי יום יום אכרית מעט מעט רשעי ישראל המחוייבים מיתה.

Betimes I cut down Every day, I cut down the wicked of Israel little by little, those who are condemned to death.

לבקרים אצמית – לפי שבבקר היה שופט משפט והיה מצמית רשעים.

לבקרים – בכל יום, כדרך: דינו לבקר משפט (ירמיהו כ״א:י״ב).

MORNING BY MORNING. La-bekarim¹ (morning by morning) means “every day.” Compare this to Execute justice in the morning (la-boker) (Jer. 21:12).

1. Literally, to the mornings. Hence Ibn Ezra’s interpretation.

לבקרים אצמית – בכל יום ויום תמיד, כמו: חדשים לבקרים (איכה ג׳:כ״ג).

אצמית כל רשעי ארץ – בכל מקום שהם, שכל שכן שאכרית אותם מעיר י״י והיא ירושלם.

לבקרים. בזריזות¹: אצמית. אכרית ואגרש ממלכותי: להכרית מעיר ה׳ כל פועלי און. שילכו אל ארץ אחרת, או² יעשו תשובה בראותם הסכמתי³:

1. מצודות: ׳לבקרים - בכל בוקר בזריזות רב׳.

2. בדפו״ר: ׳אז׳.

3. כשיראו שהחלטתי לגרשם אם לא ישובו.

לבקרים – בכל בוקר בזריזות רב אכרית כל רשעי ארץ בכדי להכרית וגו׳ עד שלא ישאר אחד.

לבקרים – בכל בקר כמו חדשים לבקרים (איכה ג׳).

לבקרים בכל בקר,

אצמית כל רשעי ארץ ואעשה בם משפט חרוץ, שזה יועיל להכרית מעיר ה׳ שלא ימצאו שם פועלי און כלל.

לבקרים – ראשית השתדלותי תהיה זאת.

מעיר ה׳ – שתהיה ירושלים ראויה להקרא עיר ה׳, שיושביה יהיו אנשי אמונה.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון