Tehillim 108 – תהלים קח‏ – Mikraot Gedolot

(א) שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד׃ ^א

A Song, a Psalm of David.

א. ‹ר1› פרשה סתומה בסוף כותרת של פסוק שלם (!)

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

שִׁירָא וּשְׁבָחָא עַל יְדָא דְדָוִד.

A song and psalm composed by David.

שיר מזמור לאסף נכון לבי אלהים – זהו שאמר הכתוב (דניאל ט׳:ג׳) ואתנה פני אל יי׳ האלהים לבקש תפלה ותחנונים. לא היא תפלה לא היא תחנונים אלא כך הצדיקים מתחננים להקב״ה שישמע תפלתם. וכך שנו רבותינו (ברכות ל ע״ב) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש לא מתוך שחוק ולא מתוך דברים בטלים כדי שתשמע תפלתו. וכן הוא אומר (שמואל ב ז׳:י״ח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה׳. וכי יש ישיבה לפני המקום והלא אין אדם מתפלל אלא מעומד שנאמר (תהלים ק״ו:ל׳) ויעמד פינחס ויפלל. אלא מהו וישב שישב לו בתפלה וכיון תפלתו. ואחר כך אמר (שמואל ב ז׳:י״ח) מי אנכי ה׳ אלהים. תכין לבם תקשיב אזניך. אמר רבי שמואל בר נחמן אם כיוונת לבך בתפלתך תהא מבושר שנשמעה תפלתך שנאמר (תהלים י׳:י״ז) תכין לבם תקשיב. וכן הוא אומר (עזרא ז׳:י׳) עזרא הכין לבבו. (שם ו׳) ויתן לו המלך כיד ה׳ הטובה עליו. וכן את מוצא בחזקיהו כשהתפלל על ישראל שנאמר (דברי הימים ב ל׳:י״ח) כי התפלל עליהם חזקיהו לאמר ה׳ הטוב יכפר בעד. וכשנתפלל כיוון לבו שנאמר (שם י״ט) בכל לבבו הכין לדרוש את ה׳ ובשביל שכיוון לבו שמע הקב״ה תפלתו וריפא את העם. וכן הוא אומר (שם כ״ז) ויקומו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם. אמר דוד הואיל כן הוא אני אכוין את לבי לפניו כדי שישמע שנאמר נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה.

דבר אחר: נכון לבי – אמר דוד אני אכין את לבי שתהא תפלתי כקטורת לפניך שנאמר (תהלים קמ״א:ב׳) תכון תפלתי קטורת לפניך. אמר לו הקב״ה כוונת תפלתך אף אני אכין כסאך שנאמר (שמואל ב ז׳:ט״ז) וכסאך יהיה נכון.

אשירה ואזמרה – על הכבוד שנתת לי שנאמר (שם י״ח) מי אנכי ומי ביתי כי הביאותני עד הלום. ואין הלום אלא מלכות שנאמר (שמואל א י׳:כ״ב) הבא עוד הלום איש. ואף אני לא הייתי ישן אלא מעורר בנבלים וכנורות שנאמר עורה הנבל וכנור אעירה שחר. מהו אעירה שחר מעולם לא בא עלי השחר ומצאני ישן אלא אני הייתי מעורר את השחר ולא השחר אותי. הוי אעירה שחר. וכן הוא אומר (תהלים קי״ט:ס״ב) חצות לילה אקום להודות לך. ואומר (שם קמ״ז) קדמתי בנשף ואשועה. אודך בעמים ה׳. על איזה דבר כי גדול מעל שמים חסדך. החסד שעשית עמדי עד לשמים שהייתי ירא ממנו ונחמתני ועשית עמדי חסד. שכן הוא אומר (שמואל ב יב כד-כה) וינחם דוד את בת שבע אשתו. וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה.

והד׳א מג׳ד לדאוד יסבח בה אללה.

וגם זה הלל לדוד בו משבח את המתמידים (בתפילה ובלמוד התורה).

וזה מזמור לדוד ישיר בו לה׳.

שיר מזמור לדוד

שיר מזמור לדוד – זה המזמור נכתב רובו במזמור ס׳, ושם כתוב כי נאמר זה המזמור בהצותו את ארם נהרים (תהלים ס׳:ב׳), ושם פירשנוהו. ושנה אותו הנה לא ידענו למה, ואפשר כי שם נאמר על הענין שזכר, ועתה אמר אותו על העתיד, לפיכך לא זכר בזה מאותו ענין המלחמה דבר.

והפסוקים אשר שנה בזה שנאמרו באותו המזמור, נבין פירושם על קיבוץ הגליות, שישובו ישראל למקומם, כמו ששבו אל המקומות אשר לקחו מהם מלכי ארם. ומה שזכר בפרט אלה המקומות: שכם, וסכות, וגלעד, וזכר מן השבטים מנשה ואפרים, לפי שמלכות יוסף תשוב לעתיד תחת מלך יהודה, כמו שכתוב בנבואת יחזקאל: ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי (יחזקאל ל״ז:י״ט), ואמר: ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם (יחזקאל ל״ז:כ״ד), ולא יהיו עוד לשני גוים, ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד (יחזקאל ל״ז:כ״ב).

ומה שזכר מואב, פלשת, ואדום, ואינם במקומותם לימות המשיח שכבר גלו כל האומות, ונתערבו אלה באלה, ואין היום גוי מיוחד אלא ישראל לבדם, רוצה לומר המקומות שהיו בהם מקדם אלו האומות. וכן אמר בנבואת ישעיה לימות המשיח: ועפו בכתף פלשתים ימה יחדיו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (ישעיהו י״א:י״ד), וכן זכר בנבואת דניאל לעתיד: אדום ומואב וראשית בני עמון (דניאל י״א:מ״א).

והנה זה המזמור כולו נאמר פעמים. כי מתחילת המזמור עד למען יחלצון ידידיך (תהלים ק״ח:ז׳) הוא במזמור נ״ז, ומן למען יחלצון ידידיך (תהלים ק״ח:ז׳) עד סוף המזמור הוא במזמור ס׳, אלא שיש ביניהם שינוי מעט במלות שונות, והענין אחד. והנה הקודמים נאמרים על דוד עצמו, וזה המזמור נאמר על ימות המשיח. ואמר המזמור על לשון בני הגלות, ועל לשון מי שהוא מזרע דוד שתהיה לו המלוכה.

בזה המזמור התפלל המשורר על קיבוץ גלויות¹, ועל ראשי הדור אז שיוכלו לתקון מעוות ההמון. אמר:

1. הרד״ק כתב: זה המזמור נכתב רובו במזמור ס׳ ושם כתוב כי נאמר זה המזמור בהצותו את ארם נהרים, ושם פירשנוהו. ושָׁנָה אותו הֵנָּה, לא ידענו למה. ואפשר כי שם נאמר על הענין שזכר ועתה אמר אותו על העתיד, לפיכך לא זָכַר בזה מאותו ענין המלחמה דבר, והפסוקים אשר שָׁנָה בזה שנאמרו באותו המזמור נכון פירושם על קיבוץ הגלויות, שישובו ישראל למקומם, כמו בעניינם שם ששבו אל המקומות אשר לקחו מהם מלכי ארם.

(א-ב) שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד, נָכוֹן לִבִּי וגו׳. זהו מזמור עשה דוד עם אותם הנקבצים גאולי ה׳¹ שיאמרו, נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים, ׳אלקים׳, במה שאתה שופט ועתיד לעשות [יום הדין], כבר ׳נכון לבי׳ לזה. ׳לבי׳ – היינו שכלי בעודו משכיל והינו בפעל ההשכלה עצמו²:

ואָשִׁירָה – בפה, וַאֲזַמְּרָה – בכלי. אפס כשאומר ׳אזמר אל׳ – ר״ל אזמר בכלי, וכשאמר ׳אזמר את׳ או ׳אזמרך׳ – עניינו שיחבר הזמר אשר יזמר בכלי:

אַף כְּבוֹדִי. שהוא השכל אחרי שכבר השלים פעל ההשכלה ויצא לפועל³, גם הוא ישיר ויזמר, ויאמר בשירו וזמרו, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר להודות לה׳, ואָעִירָה שָּׁחַר – שאהיה זריז לזה ואני אעיר השחר, כמו שאמר (תהלים קי״ט:ס״ב) ׳חצות לילה אקום להודות לך׳:

1. הנזכרים בפרק הקודם.

2. ׳לבי מופשט עתה ממחשבות אדם כי המה הבל׳ (נדפס).

3. ׳כבוד – הוא שלימות הכח השכלי הנקרא ׳כבוד׳ ו׳צלם אלקים׳, כי בשלימות זו יתנשא השכל האנושי מעל כל הנפסדים (ע״פ לשון רבינו בזכריה ב יב-יד), וראה מש״כ לעיל (תהלים טז ט-י) ובמצויין שם.

שיר מזמור לדוד – המזמור הזה הוא לקוח משני מזמורים שכבר נאמרו, מן פסוק ב׳ עד פסוק ז׳ נאמר בסוף מזמור נ״ז בברחו מפני שאול במערה, שהיה בתכלית היאוש ונושע פתאום, והתעורר כבודו ואור שחרו, ומן פסוק ז׳ עד סוף המזמור הוא סוף מזמור ס׳ ששם ספר ג״כ שכלל ישראל היו בתכלית היאוש, ונדמה להם שה׳ עזבום ופתאום נושעו, ואח״כ חבר שני הענינים למזמור בפני עצמו לזמר לה׳ על תשועת היחיד ועל תשועת הכלל, ולזכור על ידו הנס שנעשה לו ושנעשה לעמו, ופרטי פרושי הכתובים כתבנו למעלה במקומות הנזכרים, עיי״ש.

נכון לבי – מזמור זה הוא מקצת סימן נ״ז ומקצת סימן ס׳ מחוברות יחד, ונראה ברור שאיננו עיקר, רק חוברו יחד שני חלקיו לסבה לא נודעה לנו, כמו שחבר דוד גם שיר שנתן ביד אסף להודות לה׳ לפני הארון (דברי הימים א׳ ט״ז:ח׳) המחובר ממקצת סימן ק״ה וסימן צ״ו וסוף סימן ק״ו, וכמו שגם אנחנו נחבר יחד פסורים ממזמורים הרבה ונעשה מהם שיר או תחנה; ומעט השנויים שיש בין מזמור זה לשני חבריו אינם דבר עיקרי, רק נעיר ששם וכאן הכתיב ועננו והוא לפ״ד הנכון, לפי שמתפלל גם על אנשי חילו שינצחו, ואולי שם (סימן ס׳) היה הנכון מי ינחני עד אדום (עיין מה שכתבתי שם) רק כאן שאולי שרו המזמור טרם צאתם למלחמה אחרת הראוי הוא מי נחני עד אדום ינחני עד מחוז חפצי גם בפעם הזאת, ועלי פלשת אתרועע לשון מדבר בעדו נכון יותר לַכָּתוּב לפניו מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ב) נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים⁠ אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה אַף⁠־כְּבוֹדִֽי׃

My heart is steadfast, O God. I will sing, yes, I will sing praises, even with my glory.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודעודהכל

תַּקִין לִבִּי אֱלֹהִים אֲשַׁבַּח וַאֲזַמֵר לְחוֹד אַיְקָרִי.

My heart is firm, O God; I will praise and sing indeed, my glory.

רמז תתסז

שיר מזמור לדוד. נכון לבי אלהים – שנו רבותינו אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים כדי שישמע הקב״ה את תפלתו, וכן הוא אומר ויבא המלך דוד וישב לפני ה׳, וכי יש אדם יושב ומתפלל והלא אין אדם מתפלל אלא מעומד שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל, אלא שיישב דעתו עליו וכוון לבו בתפלתו, וכן הוא אומר תכין לבם תקשיב אזנך. א״ר שמואל בר נחמני אם כוונת לבך בתפלתך תהא מבושר שנשמעה תפלתך וכן הוא אומר כי עזרא הכין (את) לבבו ויתן כיד ה׳ הטובה עליו, וכן אתה מוצא בחזקיהו כל לבבו הכין לדרוש (את) האלהים. וכתיב ויקומו הכהנים והלוים ויברכו וגו׳ וישמע קולם, אמר דוד הריני מכוין את לבי לפניך שנאמר נכון לבי אלהים ואחר כך אשירה ואזמרה, אמר לו הקב״ה כוונת את לבך אף אני מכונן כסאך ונאמן ביתך וממלכתך וגו׳ כסאך יהיה נכון וגו׳, אשירה ואזמרה על הכבוד שנתת לי שנאמר מי אנכי ומי ביתי כי הביאותני עד הלום, אף אני לא הייתי ישן אלא הייתי מעורר בנבל וכנור שנאמר עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. וכן כי גדול (עד) [מעל] שמים חסדך. אמר רב חנא בר ביזנא א״ר שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו מיד היה דוד עומד ומתעסק בתורה עד שעלה עמוד השחר (כדכתוב לעיל).

קלבי ת׳אבת יא רב, עלי אן אסבח ואמג׳ד ונפסי איצ׳א.

ה׳! שהלב שלי יתייצב על כך שאני אשבח ואהלל וגם נפשי תהיה יציבה על כך (שתשבח ותהלל).

נכון, נכון לבי שאשיר ואזמר, וגם נפשי.

כבר ביארנו¹ כי הנפש מתכנה במלת כבוד, וכך כאן אף כבודי עורה.

1. בפירושו לעיל ל ביאר כי כבוד היא הנפש.

קד כנא בינא אן אלנפס קד תלקב בכבוד, כד׳לך ההנא אף כבודי עורה.

נכון לבי אלהים וקו׳ אף כבודי יחתמל עטפה עלי נכון לבי פיכון אלאסתעדאד פי אלקלב מנה אכׄלץ אלניה וצדק אל⁠[א]⁠מר ואלתהיב לל⁠[..]

אסתעדאד פי אלגסם ואלתטהר מן אלנגסאת ואלגסל ואלתנטֺף [108 א] אמא קו׳ ארחץ בנקיון כפי (תהלים כו:ו) פהו מערב ען בראٓٴה אלנפס מן אלדֺנוב ודנס ואלאוזאר לאנה קד יעבר [מן] מתֺל הדֺא אלמעני בנקיון כפים כמא קאל בתם לבבי בנקיון כפי (בראשית כ:ה) נקי כפי ובר לבבי (תהלים כד:ד) ויחתמל [אן קו]⁠לה עלי מא בעדה יעני אף כבודי.

“My heart is formed, O God” and the phrase “with my body” are linked to “My heart”. It means to prepare the mind for Him, purging the heart [thoughts], belief in the [commandments] and fear of

… The preparation of the body is by purification of impurities, ablution and washing. “I wash my hands in innocence” (Ps. 26:6), it expressed his innocence from sins, error and crime. Similarly, the expression ‘clean hands’ as stated; “He who has clean hands and a pure heart” (Ps. 24:4). This statement is connected to what follows it, as in “with my body”.

נכון לבי – נאמן עמך.

אף כבודי – הוא מה שאני משורר לך.

דבר אחר: אף כבודי – אף לפי כבודי לא אמנע לשורר לו ולא אחלוק לעצמי כבוד.

My heart is steadfast faithful with You.

even my glory Even my glory is what I sing to You. Another explanation: Even my glory Even according to my honor, I shall not hesitate to sing to Him, and I shall not take glory for myself.

שיר מזמור לדוד – נכון לבי – שאשיר.

אף כבודי – נכון, כדרך: שמח לבי ויגל כבודי (תהלים ט״ז:ט׳).

ור׳ משה אמר: אף כבודי תזמר.

MY HEART IS STEADFAST. To sing.⁠¹

EVEN WITH MY GLORY. Even my glory is steadfast.⁠² It is proper to compare our verse to my heart is glad, and my glory rejoiceth (Psalms 16:9).⁠³ Rabbi Moses says that the meaning of af kevodi (even with my glory) is “even my glory will sing praises.”⁴

1. Literally, “that I will sing.”

2. To sin – R. Sherem.

3. In that scripture speaks of the heart and the glory rejoicing.

4. Rabbi Moses connects even my glory to I will offer praises. He interprets our verse as follows: “My heart is steadfast, O God; I will sing, yea, I will sing; I will offer praises, even my glory [will offer praises].”

(ב-ג) נכון לבי אלהים – אף על פי שאני בגלות זה כמה שנים¹ לא נואשתי מן הגאולה, אלא לבי נכון ובטוח באל שיגאלני, ואז אשירה ואזמרה.

ומלת אלהים – היא קריאה.

אף כבודי – הנפש תקרא כבוד, כי היא כבוד הגוף.

והנה טעם אשירה – בפה, ואזמרה – בכלי.

ואף – נפשי תזמר בעצמה במחשבות השכליות.

ויש לפרש אף כבודי – דבק עם עורה ראש הפסוק, ויהיה טעם עורה לשנים – אל הכבוד ואל הנבל. וכן אמר במזמור אחר: עורה כבודי עורה הנבל וכנור (תהלים נ״ז:ט׳).

1. השוו ללשון הפסוק בזכריה ז׳:ג׳.

(ב-ג) נכון לבי אלהים. ׳לבי׳ מופשט עתה מ׳מחשבות אדם כי המה הבל׳¹: אשירה. בפה: ואזמרה. בכלי: אף כבודי. ׳נכון׳ ומוכן לרוח הקודש², לכן עורה כבודי³ לקבל השפע האלקי: עורה הנבל וכינור. וכן אתה ׳נבל וכינור׳, כאמרו (מלכים ב׳ ג טו) ׳והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים׳⁴: אעירה שחר. ובזה ׳אעירה׳ ואקרב בתפילתי ביאת קיבוץ גלויות, שהוא ׳שחר׳ ותחילת אורם של ישראל⁵:

1. רש״י פירש נכון לבי - נאמן עמך, ואבע״ז ׳נכון לבי – שאשיר׳. ונראה שמפרש ׳אלהים׳ מלשון נצחי, שהשיג מעלת ׳אלהים׳ האמור בשופטים כאשר משיגים ראייה ללא חושיהם, עיין בראשית א א ועוד.

2. אף כבודי - נכון כדרך שמח לבי ויגל כבודי (אבע״ז), והנפש תִּקָּרֵא כבוד כי היא כבוד הגוף (רד״ק), וכ״מ ברבינו בכ״מ.

3. לא כתוב כאן ׳עורה כבודי׳, אבל יש לפרש אף כבודי דָּבֵק עם עוּרָה ראש הפסוק, ויהיה טעם עורה לשנים, אל הכבוד ואל הנֵבֶל, וכן אמר במזמור האחר (נז, ט): עורה כבודי עורה הנבל וכנור (רד״ק).

4. לשה״כ לפנינו ׳יד ה׳⁠ ⁠׳, אך בלשון הזה הוא בירושלמי (סוכה פ״ה ה״א): ׳שאין רוח הקדש שורה אלא על לב שמח מ״ט [מלכים ב ג טו] והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים. א״ר בנימין בר לוי והיה כנגן במנגן אין כתיב כאן אלא והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים׳. כלומר, מלבד הכנתו הרוחנית, ביקש שהנבל וכינור ישמחו אותו כדי שיוכל להשיג נבואה, שאין שורה אלא מתוך שמחה, ראה לרבינו בכ״מ בזה. בבראשית על גן עדן: ׳נחמד למראה - משמח ומרחיב הלב להכינו לקבלת השפע השכלי, כאמרו (מלכים ב׳ ג טו) וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וַתְּהִי עָלָיו רוח ה׳⁠ ⁠׳ ובכת״י מהדו״ק הביא גם פסוק זה עם שינוי אחר, ע״ש. והכוונה לאבדן החושים שבו בא אדם לידי רוח הקודש (עיין שבת ל: ׳אין שכינה שורה וכו׳ אלא מתוך שמחה׳, ומה שביאר רבינו בשמות כד יא), הרי שהשכינה שורה רק על אדם שהוא בשמחה. עוד בבראשית (ספורנו בראשית כ״ז:כ״ז) ויברכהו. כענין וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה׳.

5. ראה ׳אשחרך׳ בישעיה, ובכוונה אמר שחר שהוא רק ההתחלה, שהוא קיבוץ גלויות לפני משיח.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

כבודי – כן תקרא הנשמה.

אלהים – אתה אלהים הנה לבי נכון עמך להאמין בך ולזה אשירה ואזמרה לך.

אף כבודי – אף נשמתי תשיר לה׳ כפי רוחניותם.

(ג) ע֭וּרָֽה^א הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר⁠ אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃

Awake, psaltery and harp; I will awake the dawn.

א. ע֭וּרָֽה =א?,ל (דחי וקו של געיה להורות על מקום הטעם), וכך במהדורותיו הראשונות של ברויאר (מוסד הרב קוק וחורב) ובמג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן וסימנים
• א?=ע֭וּרָ֥ה (דחי ומרכא?); וראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.43 עמ' 285. כך נדפס אצל ברויאר בכתר ירושלים וכן במכון ממרא. והשוו לפסוק המקביל בתהלים נז,ט (כאן הקו עוד יותר ישר).

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

שַׁבַּח נִבְלָא וְכִנָרָא אֲשַׁבַּח בִּקְרִצְתָּא.

Sing praise, O harp and lyre; I will sing praise at dawn.

אד׳א קלת אנתבהי יא נפסי, פאנא בעוד וקיתאר אנבההא סחרא.

כאשר אני אומר: נפשי! תתעוררי. לפי שאני ב״עוד״ (כלי נגינה) וכינור אני מעורר אותה השכם (מוקדם).

עורה, כי אמרתי שרי נפשי, כי אני כנבל וכנור אעירנה בשחרים. וכאלו הא אעירה דגושה ומוסב על הנפש.

עורה [יעני?] אנתבהוא [ג]⁠סדי סהרא וננבה אלאה אלתסביח [כ]⁠אן זמר וגנא אי נחרכהא.

“Awake” (meaning) they awaken in a sleepless vigil my body and we sang praises to the glorification God, songs and poems as in were stir by them.

אעירה שחר – דרך שאר מלכים השחר מעוררן ואני מעורר את השחר שאני קם חצות לילה שהנבל והכנור מעוררני, כמו שאמרו רבותינו (בבלי ברכות ג׳:): כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והוא מנגן מאיליו.

I shall awaken the dawn It is the custom of other kings that the dawn awakens them, but I awaken the dawn, for I rise at midnight, when the psaltery and the harp awaken me, as our Rabbis said (Bavli Berakhot 3b): A harp was suspended above David's bed. As soon as midnight arrived, the north wind would blow on it and it would play by itself.

עורה – כבודי, מוסב על של אחריו, דכתיב: עורה כבודי עורה הנבל (תהלים נ״ז:ט׳). וכן הוא אומר במזמור אחר: עורה^א הנבל:⁠^ב עורה כבודי עורה הנבל וכנור (תהלים נ״ז:ט׳).

א. כן בפסוק בתהלים נ״ז:ט׳. בכ״י בטעות: פורה.

ב. אפשר שיש שיבוש ובטעות נכפלו כאן המלים: עורה הנבל.

עורה – דרך משל שיעיר הנבל מאליו בעת שיעיר השחר.

ור׳ משה אמר: כי אעירה^א פועל יוצא, כמו: ויעירני (זכריה ד׳:א׳).

וטעם עורה הנבל – כי אני אעירך בשחר.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״אעירה״.

AWAKE, PSALTERY AND HARP. A metaphoric statement. The poet says the psaltery should awake by itself when he¹ awakes the dawn.

Rabbi Moses says that a’irah (I will awaken) is a transitive verb. It is like the word va-ye’ireni (and waked me) (Zech. 4:1). The meaning of our verse is, “Awake psaltery, for I will awake you at dawn.”

1. David.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

(ג) עורה הנבל וכנור – על דרך משל, שישיר הנבל מעצמו, וה״א הנבל – ה״א הקריאה כה״א הקהל חוקה אחת לכם (במדבר ט״ו:ט״ו).

אעירה שחר – אמר עורה הנבל ועורה הכנור בעת שאעיר אתכם לזמר בכל שחר ושחר.

או פירושו: בעת שאעיר עצמי משנתי בשחר להודות שמך בהם, אומר להם עורו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

עורה הנבל – בס״ס עורה בשני טעמים ועמ״ש בסי׳ נ״ז.

שחר – בקר.

עורה – אמר בדרך מליצה אתה הנבל וכנור עורה את עצמך לזמר לה׳ בעת אעירה אותך בשחר.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(ד) אוֹדְךָ֖ בָעַמִּ֥ים ׀ יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ וַ֝אֲזַמֶּרְךָ֗ בַּלְאֻמִּֽים׃

I will give thanks to You, Hashem, among the peoples; and I will sing praises to You among the nations.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןעודהכל

אוֹדֵי קֳדָמָךְ בְּעַמַיָא יְיָ וַאֲשַׁבְּחִינָךְ בְּאוּמַיָא.

I will give thanks in your presence among the peoples, O LORD, and I will sing praise to you among the nations.

אללהם אני אשכרך פי מא בין אלאמם, ואמג׳דך פי מא בין אלמלל.

ה׳! הרי אני מודה לך בין האומות.

אודך – אמר אזמרך בשחר במסתרים. גם אזמרך ביום בגלוי.

I WILL GIVE THANKS UNTO THEE. The psalmist says, “I will give thanks to You privately¹ at dawn. I will also sing praises to Your Name publicly during the day.”

1. Literally, “in a hidden place.”

אודך בעמים י״י – במזמור האחר (תהלים נ״ז:י׳) פירשנו בעמים, בלאומים – במשפחות ישראל, כמו: עמים הר יקראו (דברים ל״ג:י״ט), אחריך בנימין בעממיך (שופטים ה׳:י״ד). ובזה המזמור פירשנוהו: בכל העמים, כי כל העמים ילוו לירושלם בעת הגאולה, כמו שכתוב: ונלוו גוים רבים אל י״י ביום ההוא (זכריה ב׳:ט״ו).

בלאומים – הלמ״ד שורש, מן: ולאום מלאום יאמץ (בראשית כ״ה:כ״ג). והלמ״ד רפה להקל, וראויה להדגש, וכמוה: מחית בשר חי בשאת (ויקרא י״ג:י׳), ולשאת ולספחת (ויקרא י״ד:נ״ו) והדומים להם.

אודך בעמים. יהי רצון ש׳אודך׳ בביאת קיבוץ גלויות¹: ואזמרך. אזמר לך ב׳שיר חדש׳ על גאולתינו משעבוד מלכויות²:

1. ואמר ׳בעמים׳, כי כל העמים יִלָּווּ לירושלים בעת הגאולה, כמו שכתוב (זכריה ב, טו): ונלוו גוים רבים אל ה׳ ביום ההוא (רד״ק).

2. אבע״ז פירש ׳אודך - אמר אזמרך בשחר במסתרים, גם אזמרך ביום בגלוי׳, ורבינו מפרש קרוב לזה, שבשחר הוא תחילת הגאולה, ואזמרך בלאומים, ביום, שאז יגאלו מן הלאומים. ׳שיר חדש׳ הוא עניין השייך רק לעתיד לבוא, כמבואר בשמות רבה (כג יא) ׳כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות וכו׳, אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות בו שנאמר (ישעיה סה) כי נשכחו הצרות הראשונות וכתיב (שם לה) ששון ושמחה ישיגו וגו׳ באותה שעה אומרים שיר לשון זכר שנאמר (תהלים צח) שירו לה׳ שיר חדש׳ (וראה מש״כ רבינו בישעיה (ל כט). ויש כאן משמעות ש׳שיר חדש׳ הוא כבר בקיבוץ גלויות, ול״ע.

(ד-ה) יהי רצון שאוֹדְךָ בָעַמִּים ה׳, שאתן תודה והודיות על הטוב אשר גמלתני: וַאֲזַמֶּרְךָ בַּלאֻמִּים. שאחבר הזמר לזַמר בכלי ׳בלאומים׳, ואומר בזמרי כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, שעם המניעים שהם ׳מעל לשמים׳, גדול חַסְדֶּךָ עמנו, כי הפקדת על צבא המרום במרום בגללנו¹: וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ. ו׳אמיתך׳, היינו השבועה שנשבעת לנו בש⁠[ירת האזינו] (דברים ל״ב:מ׳) ׳כי אשא אל שמים ידי׳ וגו׳, שהיתה שבועה – על דרך ׳וירם ידו² על השמים וישבע בחי העולם׳ וגו׳ (דניאל י״ב:ז׳) – ׳עד שחקים׳ נתפשטה, שאחרי פקוד על המניעים, גם תפקוד על המתנועעים ותניעם באופן אחר נאות לנו להשלים מכוונך יתברך. וזהו מה שאמר (ישעיה ס״ו:כ״ב) ׳השמים החדשים והארץ החדשה׳ וגו׳, כי יְשַנֶה ה׳ יתברך טבע המניעים והמתנועעים.

׳שחקים׳ – הוא גלגל ערבות המקיף, ׳עד׳ ועד בכלל:

1. ׳בהסיר כח שרי מעלה לגאול את ישראל׳ (נדפס).

2. לשה״כ: ׳ימינו ושמאלו׳.

אודך בעמים, ה׳ – יש פסיק בין עמים לשם כמ״ש במזמור נ״ז.

ואזמרך – בוא״ו ובסימן נ״ז אזמרך בלא וא״ו.

בלאמים – הלמ״ד רפה.

בלאומים – באומות.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןהכל

(ה) כִּי⁠־גָד֣וֹל מֵעַל⁠־שָׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ וְֽעַד⁠־שְׁחָקִ֥ים אֲמִתֶּֽךָ׃

For Your mercy is great above the heavens, and Your truth reaches to the skies.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודעודהכל

אֲרוּם רַב מֵעִלַוֵי שְׁמַיָא טוּבָךְ וְעַד שָׁחְקֵי מָטֵי קוּשְׁטָךְ.

For your goodness is great above the heavens, and your truth reaches to the sky.

לאן אחסאנך אעט׳ם עלווא מן אלסמא, ופצ׳לך מן אלשואהק.

לפי שהחסד שלך עצום בגבהו יותר מהשמים וההטבה שלך [עצומה] יותר מהשחקים (השמים הגבוהים).

כי, כי חסדו עצום ומרומם מן השמים וטובך מן השחקים. כבר העירותי כמה פעמים על המקומות שמתרגם אמתך טובה וחסד, אבל ברוב המקומות מתרגם ענין אמת. וראה לעיל קג יג.

מעל שמים – וכתוב אחד אומר: עד שמים (תהלים נ״ז:י״א). פירשו רבותינו (בבלי פסחים נ׳:): כאן בעושין לשמה כאן בעושין שלא לשמה.

above the heavens and one verse says: "is up to the heavens" (Tehillim 57:11). Our Rabbis explained: This one speaks of those who perform [a commandment] for its sake [i.e., for the sole purpose of obeying the Torah], and that one deals with those who perform [the commandments] with ulterior motives.

כי – מעל – יותר.

וטעם ועד שחקים – שאין העין רואה גבוהים מהם.

FOR THY MERCY IS GREAT ABOVE THE HEAVENS. Me’al (above) means “more than.”¹

The psalmist states And Thy truth reacheth unto the skies because the eye cannot see what is higher than the skies.⁠²

1. Way above. The word “above” (me’al) literally means “above.” Hence Ibn Ezra’s comment that our clause should be interpreted, “For Thy mercy is way above the heavens.”

2. The psalmist says And Thy truth reacheth unto the skies because that is as far as the eye can see. In reality, God’s truth extends beyond the sky.

כי גדול מעל שמים – במזמור האחר אמר: כי גדול עד שמים (תהלים נ״ז:י״א), שאמר דוד על עצמו. ובזה שאמר על ישועת ישראל אמר: מעל שמים, כי החסד יותר גדול שיוציא עם אחד מעמים רבים, אף על פי שנשקעו בגלות זה כמה שנים, עד שחשבו כל העמים עליהם כי לא יצאו לעולם מתחת ידיהם, והוא הוציאם מתחת ידם על כרחם. ולא עוד אלא שהם עצמם יביאום אל ארץ ישראל בכבוד גדול, בצבים ובפרדים ובכרכרות, זה החסד הוא גדול עד מאד עד שראוי לומר עליו כי גדול מעל שמים חסדך.

ואמר ועד שחקים אמתך – ולא אמר: מעל שחקים כמו שאמר על חסד מעל שמים, לפי שאמת אינו דבר יתר, אלא דבר הראוי, והחסד הוא יתר על דבר הראוי. והאמת הוא שיגאלנו האל ית׳ וישיבנו לארצנו, וראוי לו לעשות זה, כי כן הבטחנו כי על כל פנים יגאלנו. ואם יארך זמן הגאולה בעונינו, מה שהבטיח ראוי לו לקיים דברו, וזהו: אמת, ואם נצא בעצמינו, דברו יהיה קיים. אבל שנצא בכבוד גדול עד שיהיה לנו מה שנאמר: והיו מלכים אומניך וגו׳ (ישעיהו מ״ט:כ״ג), ואומר: על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו (ישעיהו ס״ו:י״ב). ואומר: ובני נכר אכריכם וכורמיכם (ישעיהו ס״א:ה׳), ושאר הנחמות הכתובות עלינו, זהו החסד הגדול. ואם תאמר גם זה הוא אמת כיון שהבטיחנו בו? יתכן לומר כי לא הבטיחנו בזה הדבר גדול אלא אם כן נהיה זכאין, אבל הגאולה, בין זכאים ובין חייבים, על כל פנים תהיה בזמנה, אלא שאם נהיה זכאים יחיש עתה.

כי גדול מעל שמים חסדך. בהסיר כח שרי מעלה, לגאול את ישראל: ועד שחקים אמיתך. שאמרת (דברים לב מ-מא) ׳אשא אל שמים ידי [וגו׳], אשיב נקם לצרי׳, וזה תעשה בהסיר כח צבא המרום¹:

1. לפי זה יש פירוש נפלא בגמרא (פסחים נ:, הביאו רש״י כאן) ׳רבא רמי כתיב +תהלים נז+ כי גדל עד שמים חסדך וכתיב +תהלים קח+ כי גדל מעל שמים חסדך הא כיצד כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה׳, שהלומד לשמה זוכה לנצחיות ועולם הבא, זמן שה׳ הוא ׳מעל שמים חסדך׳, שיסיר שלטון שרי מעלה, ובטוח יש בתורת רבינו סמוכות שדווקא העובד לשמה זוכה לכך, ויל״ע ולבנות בס״ד. ולפי זה יש ליישב קו׳ התוס׳ שם ׳ וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה תימה (דרב) גופיה אמר בפ״ב דברכות (ד׳ יז) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא׳, כי אף שיקבל שכר על שלא לשמה, מ״מ אין זה שכר נצחי, ונח שלא נברא שכן יעלה בתוהו ויאבד, אם לא השיג שום דבר בלשמה. וא״ש ע״פ הרמב״ם (פיה״מ מכות ג טז) ׳מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא׳. וכ״כ רבינו שם ע״ש היטב.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

מעל שמים – ובסימן נ״ז עד שמים ועמ״ש שם.

ועד שחקים – הוא״ו בגעיא.

מעל שמים – חסדך עולה מעל השמים ר״ל יותר גדולה מערך גבהות שמים.

אמתך – אמתת הבטחתך גדולה כערך גבהות השחקים.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודהכל

(ו) ר֣וּמָה עַל⁠־שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים⁠ וְעַ֖ל כׇּל⁠־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃

Be exalted, O God, above the heavens; and Your glory above all the earth.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודעודהכל

אִתְרוֹמֵם עִלַוֵי שְׁמַיָא אֱלֹהִים וְעַל כָּל יָתְבֵי אַרְעָא אַיְקָרָךְ.

Be exalted above the heavens, O God, and may your glory be on all the inhabitants of the earth.

רומה על שמים אלהים – (כתוב במלכים ברמז רי״ג).

פתרפע עלי אלסמא יא רב, במא תט׳הר פי ג׳מיע אלארץ׳ מן כרמך.

אם כך (שהחסד שלך וכו׳) [המשך מהפסוק הקודם] ה׳ תתרומם על השמים במה שתגלה מהטבת כבודך בכל הארץ.

רומה, רומה על השמים ה׳ על ידי שתגלה בכל הארץ מכבודך.

(ו-ז) רומה – הטעם אזמרך בלאומים. וזאת היא זמירתי שאודיע כי גדול מעל שמים חסדך, ואתה אלהים הראה שאתה רם על השמים בהושיעך אותי, על כן אחריו: למען.

(6-7) BE THOU EXALTED. The following is the meaning of our verse:

The psalmist previously said, And I will sing praises unto Thee among the nations (verse 4). He then says, “My song shall consist of the following:⁠¹ I will let it be known that Thy mercy is high above the heavens” (verse 5).

He now says, “You, O God, show that You are exalted above the heavens by saving me.” Scripture therefore next reads, That Thy beloved may be deliv-ered, save with Thy right hand, and answer me (verse 7).

1. Ibn Ezra’s paraphrase of And I will sing praises unto Thee among the nations.

רומה על שמים אלהים רומה – על דרך משל, כאילו בימי הגלות אינו רם על שמים למשול על האומות ולהוכיחם עלינו. כמו שאמר הנביא: למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע (ירמיהו י״ד:ט׳), וכן אמר י״י יתברך שמו על הישועה: עתה ארומם עתה אנשא (ישעיהו ל״ג:י׳), ואמר: ארום בגוים ארום בארץ (תהלים מ״ו:י״א).

ועל כל הארץ כבודך – פירוש: ותראה על כל הארץ כבודך.

רומה על השמים אלהים. יהי רצון שיהיה זה עתה, אל תאחר¹: ועל כל הארץ כבודך. ושיהיה ׳כבודך על כל הארץ׳, וזה, שיוכלו צדיקי הדור אז לתקן את ההמון ולהשיבם אליך:

1. פסוק הקודם הוא נבואה שכן יהיה, וכאן התפלל שיהיה בקרוב שירום על השמים, שייסיר כח שרי מעלה.

(ו-ז) ואמר רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים מעכשיו, וְעַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, ראשונה לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, ועוד הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ, היפך ׳השיב אחור ימינו׳ וגו׳ (איכה ב׳:ג׳), ועוד, עֲנֵנִי מצד שאני מתפלל אליך:

ועל כל הארץ – ובסימן נ״ז על כל הארץ.

רומה – הרם עצמך לשבת על השמים ר״ל הראה לכל שאתה יושב בשמים ממעל ומשלה ידך בתחתונים כי אפילו חלש למעלה לגבור יחשב וכמ״ש גבור למעלה.

ועל – הראה על כל הארץ כבודך.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודהכל

(ז) לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי^א׃

So that Your beloved may be delivered, save with Your right hand, and answer me.

א. וַעֲנֵֽנִי =ל,ש1 וכמו כן בדפוסים וקורן
• א!=וַעֲנֵֽניִ (יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, עד שהיא ממוקמת מתחת לאות יו"ד.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

מִן בִּגְלַל דְיִשְׁתֵּזְבוּן רְחִימָךְ פְּרוֹק יְמִינָךְ וַעֲנֵי יָתִי.

So that your beloved ones will be delivered; redeem with your right hand and answer me.

למען יחלצון ידידיך – אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע למה כל דרחים לך מיטרף ועובדיהון נייחין מכאן קבעו חכמים רצה והחליצנו בשבת, אמר דוד רבש״ע למה כל דרחים לך מסכן ועובדיהון עתירין כמה דאת אמר יחלץ עני בעניו, אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע למה כל דרחים לך תשיש ועובדייהון גברון כמה דאת אמר ועצמותיך יחליץ (כתוב לעיל רמז תשע״ח).

ולקבל אן יתכ׳לץ מצטפיוך אגת׳ני בימינך ואג׳בני.

כדי שינצלו בחיריך תושיע אותי בימינך ותענה לי.

למען, למען יחלצון נבחריו הושיעני בימינך וענני.

וענני – שכל עמך וידידיך תלויים בי.

and answer me for all Your people and Your beloved ones are dependent upon me.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 6]

למען יחלצון ידידיך – אמר המשורר: למה תחלל כבודך בין העמים כאילו אינך יכול להושיע.

מן הפסוק הזה עד סוף המזמור מפורש במזמור האחר (תהלים ס׳) עם מה שפירשתי במזמור הזה.

למען יחלצון ידידיך. משעבוד מלכויות: הושיעה ימינך. שהשבת אחור מפני אויב: וענני. שיוכלו ׳ידידיך׳ להשיב את ההמון בתשובה:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

וענני – בספרים מדוייקים כן כתיב וקרי ביו״ד אבל במזמור ס׳ כתיב בוא״ו וקרי ביו״ד.

יחלצון – ענין הוצאה.

למען – בכדי שידידיך יחלצון הושיעה למו בימינך וענה אף לי.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(ח) אֱלֹהִ֤ים׀ דִּבֶּ֥ר בְּקׇדְשׁ֗וֹ אֶ֫עְלֹ֥זָה⁠ אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם⁠ וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד׃

God spoke in His holiness that I would exult, that I would divide Shechem, and measure out the valley of Succoth

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳ר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

אֱלָהָא מְמַלֵל מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִנְתֵּיהּ אֲבוּעַ אֲפַלֵג בִּזְתָא עִם יָתְבֵי שְׁכֶם וְעִם יָתְבֵי מֵישַׁר סֻכּוֹת אֶמְשַׁח תְּחוּמָא.

God speaks from the place of his presence¹; I will be glad, I will divide spoil with the inhabitants of Shechem; and with the inhabitants of the plain of Succoth I will measure the border.

1. Presence: + of his holiness.

אלהים דבר בקדשו – דבורו בקדושה וכו׳ (כתוב ביהושע ברמז ל״ג).

וטאלמא כלמני אללה פי קדסה במא אסר בה, ואקסם בלד שכם ואמסח ואד סכות ומא אשבהה.

ורבות (הפעמים) שה׳ דבר אתי במקום קדשו בדברים שאשמח בהם. ועל כך שאני אחלק את שכם ומדוד את עמק סוכות ומקומות שדומים לו.

אלהים, ותמיד דבר עמי ה׳ בקדשו דברים שאני שמח בהם ואחלק עיר שכם ואמדר נחל סכות וכל הדומה לו.

וכן הזכרנו¹ כי מה שהזכיר מקצת השבטים מפני שהם עוזריו, ומקצת העמים מפני שהם עבדיו, ושזה הולך על אחד משני פנים, האחד הוא שהכונה על הכל והזכיר מהם מקצתם והשני הוא שאלה הם המיוחדים במה שהזכיר והניח כל שאלתם.

1. בפירושו לעיל ס.

וד׳כרנא איצ׳א פי וצפה לבעץ׳ אלאסבאט באנהם אעואנה ולבעץ׳ אלאמם אנהם כ׳דמה אן ד׳לך יג׳רי עלי וג׳הין אחדהמא אן יכון קצד אלכל ואכ׳תצר מנהם עלי אלבעץ׳, ואלאכ׳ר אן יכון האולא אלקום הם אלמכ׳צוצין במא ד׳כרה ואהמל מא סואהם.

אלהים דבר בקדשו – שאמלוך ויבא העת ואעלוז בדברו, (תהלים ס׳:ח׳).

אחלקה – ארץ אויבי, שכם – חלק לישראל, כמו: שכם אחד על אחיך (בראשית מ״ח:כ״ב), ועמק סכות.

God spoke with His holiness that I would reign and that the time would come that I would rejoice in His word.

that I would allot a portion I shall divide the land of my enemies to Israel, like: "one portion (שכם) more than your brethren" (Bereshit 48:22).

(ח-יד) שאר המזמור פירשתיו במזמור על שושן עדות (תהלים ס׳:א׳) והוא במזמור ששים.

(8-14) I have explained the rest of this psalm in my comments on the psalm reading Shushan Edut; that is, Psalm 60.⁠¹

1. Ps. 60:7-14 reads the same as Ps. 108:7-14.

אלהים דיבר בקדשו. כי הנה בימַי ׳אלהים דיבר בקדשו׳ - בחזון קדשו על ידי נתן הנביא: אעלוזה. באמרו (שמואל ב׳ ז יא-טז) ׳והניחותי לך מכל אויביך [וגו׳], ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם׳, ובכן אחלקה שכם להסיר מחלוקת הגבולין בין עיר לעיר:

ואם תאמר, עתה אינך ראוי לזה, צא ונתת אלי תחילה וראשית – ואני אחר כך אעשה הישר בעיניך, כמו שעשיתי כבר אני¹, יאמר המשורר, שהרי אֱלֹהִים דִּבֶּר ברוח קָדְשׁוֹ לנתן הנביא שאֶעְלֹזָה, היינו שאהיה מלך ושימשחוני שמן ששון, ואני אחרי היותי מלך לא רדפתי אחרי מאויי רשע, רק אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וגו׳. ויתר המזמור מבואר במזמור ס׳ ׳בהצותו את ארם נהריים׳:

1. דוד ביקש שיעשה עם ישראל כמו שעשה עמו.

אעלזה – עיין מ״ש בסי׳ ס׳.

שכם – ענין חלק כמו כי תשימני שכם (תהלים כ״א:י״ג).

דבר בקדשו – ברוח קדשו דבר ע״י נביאיו שאעלוז ואשמח במלכותו כי אנצח את העובדי גלולים.

אחלקה – מקומות העובדי גלולים אחלק חלקים לישראל בחבל המדה.

(ט) לִ֤י גִלְעָ֨ד׀ לִ֤י מְנַשֶּׁ֗ה⁠ וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י⁠ יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹקְקִֽי^א׃

Gilead is mine, and Manasseh is mine. Ephraim also is the protection of my head; Judah is my scepter.

א. מְחֹקְקִֽי א=מְחֹקֲקִֽי (חטף)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳ר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

דִילִי גִלְעָד דִילִי מְנַשֶׁה גִבָּרִין דְבֵית אֶפְרַיִם עוּשְׁנָא דְרֵישִׁי וּמִדְבֵית יְהוּדָה סַפְרֵי.

Mine is Gilead, mine is Manasseh; those of the house of Ephraim are the strength of my head, and my scribe is from those of the house of Judah.

לי גלעד לי מנשה – דורשי רשומות אמרו לי גלעד זה אחאב שנפל ברמות גלעד, לי מנשה כמשמעו, ואפרים מעוז ראשי זה ירבעם דאתי מאפרים, יהודה מחוקקי זה אחיתופל דאתי מיהודה, מואב סיר רחצי זה גחזי שלקה על ידי רחיצה, על אדום אשליך נעלי זה דואג האדומי, עלי פלשת התרועעי, אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבש״ע מי שהרג את הפלשתי והוריש את בניך גת מה את עושה לו, אמר ליה עלי לעשותם רעים זה לזה (כל המזמור ברמז תשע״ט).

וג׳על לי מן גלעד ומנשה אעואנא, ומן אפרים חאג׳בא, ומן יהודה כאתבא.

ועשה לי את בית (משפחת) גלעד ומנשה שיהיו עוזרים. ומבית (ממשפחת) יהודה עשה לי סופרים.

לי, ונתן לי מגלעד ומנשה עוזרים ומאפרים שומרי ראש ומיהודה לבלרים. תרגם מעוז ראשי ״חאג׳ב״ והוא נוטר המלך ושומרו הקרוב ביותר אליו, וכך תרגם בבראשית מג טז לאשר על ביתו ״לחאג׳בה״.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 8]

לי גלעד. גם שהיתה כבר¹ ׳קרית פועלי און עקובה מדם׳², הם סרים כולם למשמעתי, ואפרים ומנשה ויהודה, שהם הגיבורים בישראל, כולם נכנעים ונשמעים אלי:

1. מקודם.

2. לשה״כ בהושע (ו ח), ובמכות (ט:) למדו מכאן ׳בגלעד שכיחי רוצחים׳.

לי גלעד לי – קדמא׳ דסיפר׳ לי גלעד ולי. תנינא לי גלעד לי ואחד פסוק סי׳ ולי הדברי וגו׳ הוספת לי וגו׳ (דניאל ד).

מחוקקי – השרים נקראים מחוקקים כי הם ישימו החוקים.

לי גלעד – כי ראה ברוה״ק שבימי רחבעם תחולק המלוכה לכן אמר בימי יהיו כולם תחת ממשלתי.

מעוז ראשי – החוזק לשמור ראשי מן האויב.

מחוקקי – יהיו שרים שלי הכל ממני.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳ר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(י) מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י⁠ עַל⁠־אֱ֭דוֹם⁠ אַשְׁלִ֣יךְ נַעֲלִ֑י⁠ עֲלֵי⁠־פְ֝לֶ֗שֶׁת אֶתְרוֹעָֽע׃

Moab is my washbasin; upon Edom I cast my shoe. Over Philistia I cry aloud!

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳ר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

דוֹשְׁשֵׁית מוֹאָבָאֵי הֵיךְ דוּדִי שֵׁזוּגִי עַל מַלְכוּת אֱדוֹם אֶטְלוֹק סַנְדְלִי עַל מַלְכוּת פְּלִשְׁתָּאֵי אֶתְיַבֵּב.

I have trampled the Moabites like my washing-pot; I will cast my sandal over the kingdom of Edom; I will shout over the kingdom of the Philistines.

ומן מואב וקאדין חמאמי, ומן אדום כ׳אלעין כ׳פי, ואל פלשת ארדעהם.

ומבית (משפחת) מואב עשה לי אותם מדליקי האש בבית המרחץ שלי. ומבית אדום חולצי הכפפות שלי ומבית (ממשפחת) פלשתים אני ארתיע אותם.

מואב, ומבני מואב מסיקים במרחצאותי ומאדום חולצים מנעלי ואנשי פלשת ארדה אותם. תרגם אשליך ״כ׳אלעין״ כאלו כתוב ״אשליף״ בפה. וראה במבוא שם רשמתי מלים שיש בהם שינוי.

מואב סיר רחצי – כלומר עבדיי ושמשיי ככלי תשמיש שמשתמשין בו.

על אדום אשליך – עבודתי שיהו מלכיהם נועלין מנעלי ברגליי.

אתרועע – ארים קול ליראם מפני.

Moab is my washbasin i.e., my slaves and my servants, like a utensil that people use.

on Edom I shall cast my servitude, that their kings should put my shoes on my feet.

I shall shout I shall raise my voice to them to frighten them.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 8]

מואב סיר רחצי. אשתמש בהם בבזיון¹: על אדום אשליך נעלי. אנעול במבצרים שלא ימרדו בי:

1. רש״י: ׳מואב סיר רחצי - כלומר עבדי ושמשי ככלי תשמיש שמשתמשין בו׳.

עלי פלשת אתרועע – בסימן ס׳ עָלַי פלשת התרועעי.

סיר – קדרה.

נעלי – מלשון מנעול הסוגר.

עלי פלשת – כמו על פלשת.

אתרועע – מלשון תרועה.

סיר רחצי – ר״ל אעשה בהם כל תשמישי כרצוני כקדרה המוכן לרחוץ.

עלי פלשת – על פלשתים אריע בקול להומם ולהפחידם.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳ר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(יא) מִ֣י יֹ֭בִלֵנִי^א עִ֣יר מִבְצָ֑ר⁠ מִ֖י נָחַ֣נִי עַד⁠־אֱדֽוֹם׃

Who will bring me into the fortified city? Who will lead me to Edom?

א. יֹ֭בִלֵנִי =א?,ל,ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג"ה)
• לפי ברויאר א=יֹ֭בִלֵנִּי (נו"ן דגושה) אבל לא כך נראה בכתב⁠־היד בהגדלה (אמנם המקום קצת מטושטש). יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו"ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ"ד מהשורה למטה.

וּכְדוּן מַן אוֹבִיל יָתִי עַד כְּרַכָּא תַקִיפָא מַן דַבְּרַנִי עַד אֱדוֹם.

And now because I sinned, who will lead me to the fortress of wicked Rome? Who led me to Constantinople of Edom?

פמן ד׳א יודיני אלי בלד חצין, ומן ד׳א יסירני אלי בלד אדום אסירא.

ומי זה יוביל אותי אל ארץ מבוצרת. ומי יוליך אותי אל ארץ אדום כשאני אסיר.

מי, ומי זה יובילני אל עיר מצור ומי זה אשר יוליכני לארץ אדום אסיר. כלומר אחרי כל הנצחונות שהנחילני ה׳ מי יוכל לבנות מצור סביבי או לקחתני אסיר.

מי יובילני – לימות המשיח לפשוט יד בעשו ובערי מבצריו, מי שנחני כבר על אדום שהכיתי בהם בגיא מלח שמונה עשר אלף (דברי הימים א י״ח:י״ב).

Who will bring me in the time of the Messiah, to stretch forth my hand upon Esau in his fortified cities? He Who Who led us already upon Edom, that I smote them in the Valley of Salt, eighteen thousand.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 8]

(יא-יב) מי יובילני עיר מבצר. להישגב בו מפני אויב, בחורבן בית ראשון, מי נחני עד אדום - בחורבן בית שני, הלא אלהים זנחתנו, ולא היה זה בגבורת האויבים:

עיר מבצר – ובסימן ס׳ עיר מצור.

יובילני – ענין הבאה.

נחני – נהג אותי.

מי יובילני – מי הוא הנותן כח בידי לכבוש עיר מבצר ומי נחני עד אדום.

(יב) הֲלֹֽא⁠־אֱלֹהִ֥ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא⁠־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאֹתֵֽינוּ׃

Have You not, O God, cast us off? You do not go forth, O God, with our armies.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳ר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

הֲלָא עַל דְחַבְנָא קֳדָם יְיָ שְׁבַקְתָּנָא וְלָא נַפְקָא שְׁכִנְתֵּיהּ בְּחֵלְוְתָנָא.

Behold, because we have sinned in the presence of the LORD he has forsaken us, and his presence does not go out with our armies.

לולא יא רב אנך כ׳ד׳לתנא, ולם תכ׳רג׳ נצרך מע ג׳יושנא.

ה׳! לולא שאתה אכזבת אותנו. ולא שלחת את הנצחון שלך עם הצבאות שלנו.

הלא, אלמלי שאתת ה׳ אשר זנחתנו ולא הוצאת נצחונך עם צבאותינו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 8]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

הלא אלהים – ובסי׳ ס׳ הלא אתה אלהים.

ולא תצא – בגעיא.

זנחתנו – עזבתנו.

בצבאותינו – בצבא היוצא במלחמה.

הלא אלהים – הלא כל זה הוא ממך אלהים אשר זנחתנו עד הנה ולא יצאת בצבאותינו ר״ל כמו הצרה שהיינו בה מאז היתה על אשר זנחתנו כן התשועה היא ממך ולא בדרך מקרה.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳ר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(יג) הָבָה⁠־לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר⁠ וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם׃

Give us help against the adversary; for vain is the help of man!

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳ר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודעודהכל

הַב לָן סַעֲדָא מִן מְעִיקָא דְמַגָן פּוּרְקָנָא דְבַר נָשָׁא.

Give us help from the oppressor, for vain is the redemption of the son of man.

פאעטנא אלעון עלי אלעדו, פאן מג׳ות׳הֵ אלנאס זור.

אם כך תתן לנו את העזרה על האויב. שהרי ישועת האדם היא שוא.

הבה, לכן הבה לנו עזרה על אויבינו כי תשועת האדם שוא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 8]

(יג-יד) הבה לנו עזרת מצר. בקיבוץ גלויות, ובזה באלהים נעשה חיל - ׳נעשה חיל׳ - נוסיף אומץ בתורה ובמצוות ובהעמיד ׳חיל׳ תלמידים הרבה, והוא בזה יבוס צרינו, כאמרם ז״ל (סנהדרין מט.) ׳אלמלא דוד עסק בתורה - לא עשה יואב מלחמה׳:

הבה – תנה.

עזרת – כמו עזרה.

הבה – אתה תן לנו עזרה מן הצר הצורר והמכחיש בך כי תשועת אדם היא שוא ואין בה תועלת.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳ר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודהכל

(יד) בֵּאלֹהִ֥ים נַֽעֲשֶׂה⁠־חָ֑יִל⁠ וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ׃

Through God we shall do valiantly; for He it is that will tread down our adversaries.

בֵּאלָהָא נַעֲבֵּיד חֵילָא וְהוּא יְדוֹשֵׁשׁ מְעִיקָנָא.

In God we shall show might, and he will trample our oppressors.

אללה חולנא וקותנא, והו ידחץ אעדאנא.

היכולת והכח שלנו מאת ה׳ והוא ירחיק (מעלינו את המתקוממים נגדנו.

באלהים, ה׳ גבורתינו וכחינו והוא יבוס צרינו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 8]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

חיל – כח ואומץ.

יבוס – ענין רמיסה ודריסה כמו כפגר מובס (ישעיהו י״ד:י״ט).

באלהים – בעזר אלהים נעשה כח להתחזק שהוא ירמוס את הצרים לנו.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון