×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹראאֱלֹהֵ֥י תְ֝הִלָּתִ֗יאַֽל⁠־תֶּחֱרַֽשׁ׃
For the leader. A Psalm of David. O God of my praise, do not keep silent.
א. ‹ר3› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לְשַׁבָּחָא עַל יַד דָוִד תּוּשְׁבְּחָא אֱלֹהִים שְׁבָחַתִי לָא תִשְׁתּוֹק.
For praise, composed by David; a psalm. O God, my praise, do not be silent.
למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש – זה שאמר הכתוב (דברים י׳:כ׳) את ה׳ אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק. אם עשית כן (שם כ״א) הוא תהלתך והוא אלהיך. אין לישראל תהלה אלא הקב״ה ואין להקב״ה תהלה אלא ישראל שנאמר (ישעיהו מ״ג:כ״א) עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. אמר דוד לפני הקב״ה רבונו של עולם אתה תהלתי ומחריש. אלהי תהלתי אל תחרש. כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו וכן הוא אומר (שם ס״ד:י״א) העל אלא תתאפק ה׳. ומחריש אתה על כל אלה. וכן הוא אומר (תהלים פ״ג:ב׳) אלהים אל דמי לך ואל תחרש. ואתה מחריש על מה שעשו בביתך שנאמר (ישעיהו ס״ד:י׳) בית מקדשנו ותפארתנו וגו׳ היה לשרפת אש. אמר להם הקב״ה (שם מ״ב:י״ד) החשיתי מעולם אחריש אתאפק. הרי שלש מלכיות ראשונות. עכשיו באדום כיולדה אפעה. כי פי רשעים ופי מרמה. ומהו פתחו פתח פתחו ונכנסו לקדשי הקדשים והיו אומרים היכן הוא אלהיהם יבוא וילחום עמנו שנאמר (דברים לב לז-לח) ואמר אי אלהימו יקומו ויעזרכם. כך היו בבית המקדש אומרים (שם כ״ז) ידינו רמה ולא ה׳ פעל כל זאת. לכך נאמר כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו. דברי שנאה סבבוני. מהו שנאה שמדברים בשנאה שמסר להם אביהם שנאמר (בראשית כ״ז:מ״א) וישטום עשו את יעקב. ונוקם ונוטר עלי ומתלחמים עמי חנם. אמרו ישראל אנו כששלחנו אצלו באהבה נהגנו עמו שנאמר (במדבר כ׳:י״ד) וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל. אבל הוא (שם י״ח) ויאמר לא כי אם בחרב אצא. אמרו ישראל (תהלים ק״כ:ז׳) אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. אמר הקב״ה לא הניחו אתכם לכך (עמוס א׳:י״א) כה אמר ה׳ על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה על רדפו בחרב אחיו. שנאמר (במדבר כ׳:י״ח) פן בחרב אצא לקראתך. וילחמוני חנם. אם עשו שונא ליעקב שלקח ממנו את הבכורה לברבריא ולשתותיא מה עשה.

רמז תתסח

למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש – אין לישראל תהלה אלא הקב״ה שנאמר הוא תהלתך והוא אלהיך, ואין להקב״ה תהלה אלא ישראל שנאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע אתה תהלתי ואתה מחריש אל תחרש, וכה״א העל אלה תתאפק ה׳, וכה״א אלהים אל דמי לך אל תחרש ואתה מחריש על מה שעשו בביתך, אמר לו הקב״ה החשיתי מעולם אחריש אתאפק הרי שלש מלכיות ראשונות. עכשו באדום כיולדה אפעה.
מג׳ד לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין, יא רב מדחתי לא תמסך ען ט׳אלמי.
הלל לדוד שבו משבח את המתמידים (בתפילה ובלמוד התורה). אלוהי תושבחתי [האלוהים שאליו אני מהלל] ! אל תתאפק מהעושק (שנעשה לי).
מזמור לדוד ישירו המתמידים במשמרותם, אלהי תהלתי אל תחרש לעושקי.
איו כוונת מזמור זה שהנביא מתפלל לרעת אויביו ולא שהוא מקללם, כשם שלא היתה כוונת משה רבינו באמרו אל תפן אל מנחתם1 התפלה לרעת האנשים ההם, אלא זה וזה הודעה מאת ה׳ יתהדר ויתרומם שהודיע לנביאיו את אשר יבוא על הרשעים, וצום לומר את דבריהם על דרך השאלה כדי שיביא ה׳ עליהם את אשר בקשו בהם. וכן איו הענין שכל רשע יחול בו על כל פנים כעין מה שתאר בעולם הזה, אלא הודיענו מה ביכולת ה׳ להביא על הרשעים, ויש זמנים שירצה לעשותו בהם בעולם הזה ויש שירצה להאריך להם ולהניחם ליום הגמול.
1. במדבר טז טו. וראה פירושי רס״ג מהדורתי שם הע׳ 3 שכן כתב ר׳ אברהם בן שלמה בפירושו בשם רס״ג.
ליס גרץ׳ הד׳א אלמזמור אלדעא מן אלנבי עלי אעדאיה ולא אללען להם, כמא לם יכון גרץ׳ משה רבינו פי קולה אל תפן אל מנחתם אלדעא עלי אלקום, לכן הד׳א והד׳א אכ׳באר מן ענד אללה עז וג׳ל אכ׳בר אנביאה במא יחל באלט׳אלמין, ואמרהם אן יג׳רון כאלמהם עלי טריק אלמסאלה חתי יחדת׳ אללה מא סאלוה פיהם. ת׳ם ליס אלמעני איצ׳א הו אן כל ט׳אלם לא בד מן אן יחל בה מת׳ל מא וצף פי אלדניא, ולכנה אנמא יערפנא מא הו לה פי אלקדרה אן ינזלה באלט׳אלמין, פקד ישא וקתא אן יפעלה פי אלדניא וקד ישא אהמאלהם ותרכהם אלי יום אלפצ׳ל.
(א-ב) למנצח לדוד מזמור
אלקו׳ תהלתי אל תחרש. ותקדיר קו׳ כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו כי אנשי רשעים ומרמה [פ]⁠תחו עלי פיהם לאנה לא יסוג אן יכון אלרשע מצֺאפה אליה פוקע אלאכׄבאר ענה מן דון אלפה אלדֺי הו אלמבתדﹶי אלא תרי אנך לי קלת עבד ראובן בא אלי לם יגוז אן יכון אלאٓٴתי ראובן אלמצֺאף אליה מן דון אלעבד לכן אלעבד מן דונה אלמבתדא בה פאן קיל אן אלכׄבר [אٓ]⁠לפה פי קו׳ פתחו פאלפה מ⁠[פע]⁠ול לא פאעל פליס פיה אדאﹰ גיר מא קלנאה [108 ב] פאן קיל אן פתחו פי מעני נפתחו [...] מא [...] נגד מתֺלה פי אלאפעאל אלמתעדיה [... ...] נשאר שאר קרב נקרב ווצֺע אלאסם פי [...] מוצֺע אלצפה ואלואחד מקאם אלגמע מ⁠[...] מקיהמה.
(1-2) The verse; “my praise, do not keep silent.” The intention of the phrase; “for wicked and the deceitful open their mouth against me;” is ‘wicked and deceitful men open their mouths.’ Since the wicked cannot be [both] the second term of the construct and then positioned as the [verbal] predicate without ‘mouth,’ which is the topic of the sentence. You have seen what I said regarding ‘Reuben’s servant came to me’ that it is not possible for the Reuben (which) follows to be the second term of the construct without ‘servant’ but the ‘servant’ without it [Reuben] maybe be the topic [of the sentence]. However, if it is not what we said (above), then say that ‘they open’ means ‘were opened’ … which … we find similarly for the transitive Nifʿal verbs ‘Nishʾar,’ SHʾ--R, Q-R-B, ‘Niqrav,’ and the noun is placed in … place of the adjective and the singular in place of the plural … their …?
אלהי תהלתי אל תחרש – על כל ישראל נאמר.
O God of my praise, be not silent This was said regarding all Israel.
למנצחאלהי תהלתי – טעם אל תחרש – כנגד הבא אחריו.
FOR THE LEADER … O GOD OF MY PRAISE. The psalmist says Keep not silence because of that which follows.⁠1
1. The psalmist says Keep not silence because he goes on to say, For the mouth of the wicked and the mouth of deceit.
למנצח לדוד מומור – זה המזמור חברו דוד בברחו מפני שאול. והיו מישראל אנשים שהיו מדברים רע עליו, אל שאול.
ואמר: אלהי תהלתי אל תחרש – כלומר כי בך אני מתהלל, לא כאותם האנשים שהם מתהללים ברעתם, ואליך אני קורא שלא תחרש לאשר עושים לי הרשעים.
(א-ד) ובמדרש מפרש זה המזמור על כנסת ישראל.
ואמר: כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו – מהו פתחו? פתחו ונכנסו לבית קדשי הקדשים, ואמרו: איה אלוהימו וכו׳ יקומו ויעזרוכם (דברים ל״ב:ל״ז-ל״ח), ידינו רמה ולא י״י פעל כל זאת (דברים ל״ב:כ״ז).
ודברי שנאה סבבוני – מה שנאה שמדברים? בשנאה שמסר להם אביהם, שנאמר: וישטום עשו את יעקב (בראשית כ״ז:מ״א).
תחת אהבתי – אמרו ישראל: אנו כששלחנו אצלו, באהבה נהגנו עמו, שנאמר: כה אמר אחיך ישראל (במדבר כ׳:י״ד). מה אמר הוא? פן בחרב אצא לקראתך (במדבר כ׳:י״ח). אמרו ישראל: אני שלום, וכי אדבר המה למלחמה (תהלים ק״כ:ז׳).
וילחמוני חנם – אם עשו שנא ליעקב שלקח ממנו הבכורה, לברבריים ולשתותיים מה עשה? הוי אומר: וילחמוני חנם.
ואני תפלה – שבעים פרים אני מקריב בחג על שבעים אומות, ואני מתפלל עליהם שירדו גשמים, הוי: תחת אהבתי ישטנוני, ואני תפלה.
(הקדמה) בזה המזמור התפלל המשורר על בני הגלות1. ואמר:
(א) אלהי תהילתי. שאני מתהלל במה שאני עבדך: אל תחרש. מלתבוע עלבוני:
1. ראה כת״י.
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי וגו׳. לפי שבימות הגואל יעשה דין ה׳ בכל הגויים, אף על פי ד׳ארכא בחיין איתי להון [עד] זמן ועידן׳ (דניאל ז׳:י״ב), אפילו הכי על עמון ומואב ועמלק יעשה כלה יותר חזקה מיתר האומות, ובפרט על [אדום]⁠1 שקראו הקב״ה ׳עם [חרמי]׳ (ישעיה ל״ד:ה׳)2. אם כן, כל המזמור הזה הוא על עמלק, שישראל שיהיה באותו הזמן ילמד עליו חובה כדי לקללו במשפט להכריתם מהרה.
ויאמר, אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי – שאני מתהלל ומתפאר מהיותי לך עבד, אַל תֶּחֱרַשׁ כאשר עשית עד עתה, כדכתיב (ישעיה מ״ב:י״ד) ׳החשיתי מעולם אחריש ואתאפק׳ וגו׳:
1. נמחק, ובמקומו ׳עמלק׳.
2. [נמחק, ובמקומו ׳עדי אובד׳]. ׳כי ריוותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׳, ׳כי הוא עם שאני רוצה להחרים לעשות משפט בהם על מה שהרעו לישראל׳ (רד״ק שם). וראה בשיעורים לעיל (תהלים כ״א:ט׳).
תחרש – ענין שתיקה כמו החרש יחרש (במדבר ל׳:ט״ו).
אלהי תהלתי – אתה אלהי תהלתי שאני מהלל לך בכל עת.
אל תחרש – אל תשתוק.
אלהי תהלתי – כמו אלהי צדקי, המברר צדקי, המברר תפלתי.
למנצח – פי׳ הרד״ק שחבר זה המזמור בהיותו נרדף מפני שאול ורבים דברו עליו לשון הרע ומבקשים עלילות להמיתו,
אלהי תהלתי – אתה הגורם תהלתי ושבחי, ולכן אל תחרש מלריב ריבי.
למנצח – המפרשים חשבו שהקללות שבמזמור זה הטיחן דוד נגד שונאיו, רק מע׳ אלופנו הדרשן המופלא כמ״ר מרדכי אשכנזי נ״ע דן עמי והביאני לדעתו ששונאי דוד הם שהטיחו אותן נגדו, ואע״פי שבמקומות אחרים בספר תהלים קלל דוד את שונאיו (ד״מ בסימן ל״ה) לא עבר הגבול בקללותיו כמו כאן.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) כִּ֤י פִ֪י רָשָׁ֡עוּֽפִי⁠־מִ֭רְמָהעָלַ֣י פָּתָ֑חוּ דִּבְּר֥וּ אִ֝תִּ֗י לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר׃
For the mouth of the wicked and the mouth of deceit they have opened against me; they have spoken to me with a lying tongue.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם פּוּמָא דְרַשִׁיעָא וּפוּמָא דְנִכְלָא עֲלַי פָּתְחִין מַלִילוּ עִמִי לִישָׁן דִשְׁקָר.
For the mouth of wickedness and the mouth of deceit are open against me, they have spoken with me [with] a lying tongue.
כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו – ומהו פתחון פיהם, נכנסו לבית קדש הקדשים ואמרו היכן הוא אלהיכם יבא ויתקיים עליכם שנאמר ואמר אי אלהים וגו׳ יקומו ויעזרכם היו אומרים ידנו רמה ולא ה׳ פעל כל זאת.
לאנהם פתחוא עלי פא ט׳לם ופא מכר, וכאלמוני בלסאן אלבאטל.
לפי שהם פתחו עלי פה רשע ופה מרמה. ודברו אתי בלשון שוא.
כי, כי הם פתחו עלי פה של רשעות ופה של מרמה ודברו עמי בלשון של שקר. ותיבת רשע כאלו נקודה בשש נקודות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]

כי פי רשע – עשו.
For the mouth of a wicked man Ishmael.
כיופי מרמה – ופי איש מרמה, כמו: אל תהי מרי (יחזקאל ב׳:ח׳) והפהא פעול למלת פתחו כאילו כתוב כי רשע ואיש מרמה פתחו פיהם עלי.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896, פרמא 1870: ״והפ״א״.
FOR THE MOUTH OF THE WICKED AND THE MOUTH OF DECEIT. U-fi mirmah (and the mouth of deceit) is to be interpreted as if it were written u-fi ish mirmah(and the mouth of a deceitful man).⁠1 Compare this to al tehi meri (be not thou rebellious) (Ez. 2:8).⁠2 The word peh (mouth)⁠3 is the object of patachu (opened).⁠4 Our verse should be read as if it were written, “For the wicked person and the deceitful person have opened their mouth against me.”
1. According to Ibn Ezra, the word mirmah (deceitful) does not describe mouth, for the mouth per se is not deceitful. People are deceitful. Hence his comment.
2. Al tehi meri (be not thou rebellious) is short for al tehi ish meri (be not thou a rebellious person).
3. Actually fi (my mouth).
4. Even though the verb patachu does not immediately follow the noun fi.
כי פי רשע ופי מרמה – ופי איש מרמה. הם פתחו פיהם עלי ברע, ודברו אתי כשאני רואה אותם לשון שקר – שמראים עצמם שהם אוהבים אותי, והנה פיהם ולשונם מרמה ושקר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

כי פי רשע. מחרף אלקים חי1: ופי מרמה. אחד בפה ואחד בלב: עלי פתחו. פיהם לקנטר: לשון שקר. שאומרים להאמין2 דבר נפסד אשר לא יעלה על לב3:
1. ע״פ לשה״כ במלכים ב׳ (יט ד).
2. בדפו״ר: ׳נפסד לקיים׳, ויש לבדוק כתבי יד.
3. הכוונה לנוצרים. וגם רש״י פירש ׳רשע׳ – עשו, וראה בשיעורים.
כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ. ׳פתחו׳ – לשון רבים, על ׳פי רשע ופי מרמה׳, ׳פי רשע׳ – שמחרף ומגדף אלקים חיים, ׳ופי מרמה׳ – שבאין עלי בתחבולות ומרמות ובדרכים שונות1 מזוייפים וראיות2 לא אמון בם: דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר. שאפילו הם אינם מאמינים מה שאומרים לי:
1. נכתב במקום מחיקה.
2. נכתב במקום מחיקה: ׳ונתיבות׳.
ופי מרמה – פי איש מרמה.
עלי פתחו – לדבר עלי סרה.
לשון שקר – מראים עצמם כאוהבים לבל אהיה נשמר מהם.
כי פי רשע – בצד אחד פתחו פה ברשע להמיתני חנם, ובצד אחד פתחו פה במרמה – ומפרש פה מרמה כי דברו אתי לשון שקר – שבעת דברו אתי דברו במרמה כאלו הם אוהבי, ופה רשע כי
רשע – אולי היה ראוי לנקדו רֶשַע לעשותו שם דבר כמו מרמה שאחריו, שונאי פתחו עלי פיהם ברשע ומרמה, ואיש רשע לפעמים מדבר אמת ע״כ כתב ופי מרמה לשון שני המוסיף תמיד על הראשון.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) וְדִבְרֵ֣י שִׂנְאָ֣ה סְבָב֑וּנִיוַיִּֽלָּחֲמ֥וּנִי חִנָּֽם׃
They surrounded me also with words of hatred, and fought against me without a cause.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וּמְמַלְלֵי סָנוּתָא חֲזַרוּ יָתִי וְאַגִיחוּ עִמִי מַגָן.
And those who speak hatred have surrounded me, and fought against me for no cause.
וילחמוני חנם – חנם לוחמים עמי אמרו ישראל אנו כששלחנו אצלו באהבה נהגנו עמו כה אמר אחיך ישראל, אבל הוא אומר ויאמר אליו אדום לא תעבור בי וגו׳. אמרו ישראל אני שלום וכי אדבר המה למלחמה לכך נאמר על שלשה פשעי אדום על רדפו בחרב אחיו.
ובכלאם אלשנאה חאטוא בי, ולאחמוני מג׳אנא.
והקיפו אותי בדברי שנאה ונלחמו בי על חינם.
ודברי, ובדברי.
וקו׳ ודברי שנאה סבבוני יריד בה ועל דבר שנאה סבבוני אי מן אגל עדאותהם לא י⁠[..] דֺלך וקד גא דבר במעני על דבר והו קו׳ וזה הדבר אשר מל יהושע (יהושע ה:ד) אי ועל זה הדבר מל יהושע פלמא חדֺף ועל אדכׄל אשר עוצֺה.
ואן אשבה לפטֺה אלמפעול בעינה אעני וזה הדבר אשר תעשה להם (שמות כט:א) לבקא אלמעני מחרום למן תאמלה והו מא גא פי אכׄר אלקול כי ערלים היו לא מלו אותם בדרך (יהושע ה:ז) אלא אנה אעתרץׄ דֺכר אבנא⁠[ פי]⁠הם אלמכׄתונין קבל הדֺא בקו׳ כל העם היוצא ממצרים הזכרים (יהושע ה:ד) אלי אן וצל אלי דֺכר אלאבנא פדֺכר אלעלה פי כׄתאנתהם אלתי קדם אלאשארה אלי⁠[הם] בקול זה הדבר פקאל כי ערלים היו וקד קאל מן לא חסן אלתאויל אנה1
1. Evr.-Arab. I 3583, 107v.
It states “and words of enmity, they encircle me,” that is to say ‘and because words1 of enmity (we-ʿal deḇar) encircled me.’ As in because of their enmity they did not … this. Deḇar intends [maʿnâ] ‘because of (we-ʿal deḇar)’ it is “This is the reason (we-zę ha-deḇar) why Joshua had the circumcision performed(Jos. 5:4), as in ‘because of this matter Joshua had the circumcision performed.’ Although, it omits ‘because (we-ʿal),’ as it is compensated for by “which (ʾašęr).”
And if I compare the phrase [lafẓa] with its actual predicate, I mean “This is the matter which you shall do(Ex. 29:1) then it continues with the intention for the prohibition. Now, for one who pays close attention to it, it is the following phrase “for they were uncircumcised, not having been circumcised on the way.(Josh. 5:7). However, it compensates by mentioning the children’s circumcision prior to this, in the verse “All the people who had come out of Egypt, all the males (of military age)” (Josh. 5:4); to connect it to the sons mentioned. It provides the cause of their circumcision which precedes its reference to them, stating ‘this is the reason (zę ha-deḇar).’ Then it says ‘for they were uncircumcised.’ Someone said what is not a good interpretation [taʾwîl] …
1. The Hebrew is singular. This distinction is lost in translation.
ודברי – חסר בי״ת: ובדברי, כמו: כי ששת ימים (שמות כ׳:י׳).
או דרך משל כי הדברים סבבוהו.
וילחמוני – עמי חנם, כמו: לא יגורך רע (תהלים ה׳:ה׳) לא יגור עמך רע.
ALSO WITH WORDS OF HATRED. Ve-divre (also with words)⁠1 is missing a bet.⁠2 It is to be interpreted as if it were written u-ve-divre (also with words).⁠3 It is similar to sheshet yamim (six days) (Exodus 20:11).⁠4 On the other hand, our verse may be employing a metaphor. It speaks of the “words” surrounding the poet.⁠5
AND FOUGHT AGAINST ME WITHOUT A CAUSE. Va-yillachamuni chinnam means, “and they fought against me6 without a cause.”7 Lo yegurekha ra (Psalms 5:5) similarly means, “Evil shall not sojourn with Thee.”8
1. Literally, “also” words. See note 6.
2. The bet prefixed to divre has the meaning of “with.”
3. U-ve-divre (also with words). Our verse literally reads, They compassed me about also words (ve-divre) of hatred. Hence Ibn Ezra’s comment.
4. Exodus 20:11 literally reads, Six days (sheshet yamim) shalt thou labor and do all thy work. One does not labor “days”; rather, one labors “during the days.” Therefore, Ibn Ezra maintains that our verse should be read, “For (during) six days (be-sheshet yamim) you shall labor and do all your work.”
5. According to this interpretation, our verse reads, “And words (ve-divre) of hatred compassed me about.”
6. Literally, “with me.”
7. Va-yillachamuni chinnam literally means, and they fought me without a cause. In Hebrew, one does not say “fought me.” One says “fought against me.” Hence Ibn Ezra’s comment.
8. Lo yegurekha ra (Psalms 5:5) literally means, evil shall not sojourn Thee. However, the context requires that it be interpreted as “evil shall not sojourn with Thee.”
ודברי – ובדברי שנאה שמדברים עלי לפני שאול, באותם דברים סבבוני ונלחמו עמי, כי מפני דבריהם נלחם עמי וסובב עלי ללכדני.
וילחמוני – כמו: וילחמו עמי חנם, כי אני לא הריעותי להם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ודברי שנאה סבבוני. באמרם שאני שונא אותם: וילחמוני. בגזירות קשות: חינם. כי אין ישראל שונא האומות, ולא יחפוץ במות המת:
(ג-ה) וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי וגו׳, תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה. אני מתפלל בשלומם אל ה׳ שיחזירם תחת האמת1, והם ׳תחת אהבתי ישטנוני׳ וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה וגו׳:
1. ׳שאני מתפלל עליהם, כאמרינו (תפילת שמונה-עשרה) ׳כל החיים יודוך סלה׳ וזולת זה׳ (נדפס).
ודברי שנאה – אבל בלב סבבו אותי בדברי שנאה ולוחמים עמדי בחנם כי לא גמלתי להם רעה מעולם.
דברי שנאה סבבוני – כי שלא בפני סבבוני דברי שנאה לדבר עלי לשון הרע, ועי״כ ילחמוני חנם להמית אותי.
ודברי וגו׳ – הלשינו עלי לאנשים הרבה עד שבעבור דבריהם אני מסובב בשונאים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) תַּֽחַת⁠־אַהֲבָתִ֥י יִשְׂטְנ֗וּנִיוַאֲנִ֥י תְפִלָּֽה׃
In return for my love they are my adversaries; but I am all prayer.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
חֲלַף דִי רְחִמֵית סְטַנוּ לִי וַאֲנָא אֲצַלֵי.
Because I have loved, they opposed me; but I will pray.
תחת אהבתי ישטנוני – ואילמלא ישראל לא היתה ברכה בעולם שנאמר (דברים כ״ח:ח׳) יצו ה׳ אתך את הברכה. ואילולי ישראל לא היו המאורות זורחים שנאמר (ירמיהו ל״ג:כ״ה) אם לא בריתי יומם ולילה. ולא היה המטר יורד שנאמר (דברים כ״ח:י״ב) יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב. אמרו ישראל לאומות העכו״ם כל אלה עושה לכם הקב״ה בשבילנו ואתם שונאים אותנו. תחת אהבתי ישטנוני. שבעים פרים אני מקריב בחג על שבעים אומות ואני מתפללת עליהם שירדו הגשמים. הוי תחת אהבתי ישטנוני. (ירמיהו י״ח:כ׳) הישולם רעה תחת טובה. הוי וישימו עלי רעה תחת טובה. לכך (תהלים ס״ט:י״ד) ואני תפלתי.
תחת אהבתי ישטנוני – אמר הקב״ה אלולא ישראל לא היתה הברכה בעולם שנאמר יצו ה׳ אתך את הברכה, ואלולא ישראל לא היו מאורות זורחים שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וגו׳ ולא היה המטר יורד שנאמר יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב, אמרו ישראל לאו״ה וכל אלה עושה לכם הקב״ה בשבילנו ואתם שונאים אותנו. אתה מוצא שישראל מקריבין בחג שבעים פרים על שבעים אומות לפיכך היו צריכין לאהוב אותנו שנאמר תחת אהבתי ישטנוני.
ובדל מחבתי יעאנדוני, ואנא להם עלי צלוה.
ובמקום אהבתי הם מתעקשים נגדי. ואני תפילה בשבילם.
תחת, ותחת אהבתי יתנגדו לי יעמדו לי לשטן ואני מתפלל עליהם, כלומר מתפלל עליהם לטוב, וראה בפירוש לפסוק ז.
תחת אהבתי – אותך ישטנוני.
ואני תפִלה – ואני מתפלל אליך תמיד.
Instead of my love for You, they hinder me.
but I am at prayer But I pray to You constantly. I found:
ואני תפילה – סובל הכל. ואני משיב להם: אך אני מתפלל לפניו בכל עת עליו, וזהו מלאך המות.
תחת – יו״ד אהבתי סימן הפועל.
ואני תפלה – איש תפלה. והטעם שהייתי מתפלל לשם בעדם, כדרך: ואני בחלותם לבושי שק (תהלים ל״ה:י״ג).
The yod of ahavati (my love) is the sign of the subject.⁠1
BUT I AM ALL PRAYER. Va-ani tefillah (but I am all prayer)⁠2 should be interpreted as if it were written va-ani ish tefillah (but I am a man of prayer). Its meaning is, “I used to pray to God on their behalf.” Compare this to But as for me, when they were sick, my clothing was sackcloth (Psalms 35:13).⁠3
1. It is a first person pronominal suffix. In other words, ahavati is a combination of the words ahavah and she-li. It means “my love.” Ibn Ezra makes a comment on this because ahavati has a different nuance in the next verse.
2. Literally, but I prayer. Hence Ibn Ezra’s comment.
3. When they were sick, I prayed for them.
תחת אהבתי – אני הייתי אוהב אותם, והם ישטמוני.
ואני תפלה – ואני איש תפלה, כמו: כי חמודות אתה (דניאל ט׳:כ״ג) – איש חמודות. כלומר, הם אנשי המלחמה עלי, ואני איש תפלה עליהם, כמו שאמר: ואני בחלותם לבושי שק (תהלים ל״ה:י״ג).
ואדוני אבי ז״ל פי׳: ואני, אין בידי כי אם תפלה לאל שיצילני מידם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

תחת אהבתי. שאני מתפלל עליהם, כאמרינו (תפילת שמונה-עשרה) ׳כל1 החיים יודוך סלה׳ וזולת זה: ישטנוני. יקטרגו עלי, והנה אני תפילה - מתמיד תפילה גם בעדם2:
1. כן נוסח איטליאני, ולא ׳וכל׳.
2. אבע״ז: ׳ואני תפלה - איש תפלה והטעם שהייתי מתפלל לשם בעדם כדרך ואני בחלותם לבושי שק׳.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

ישטנוני – מלשון שטנה וענינו איבה ושנאה.
תחת אהבתי – במקום האהבה שאני אוהב אותם המה נוטרים עלי שנאה בלב.
ואני תפלה – עכ״ז אני איש תפלה להם כמ״ש ואני בחלותם לבושי שק וכו׳ (תהלים ל״ה:י״ג).
תפלה – איש תפלה וכן ואני מוסר (הושע ה׳) איש מוסר.
תחת אהבתי אותם, הם ישטנוני – ותחת אשר אני תפלה – מתפלל בעדם
ישטנוני – שרש שטם ושטן קרובים כמו מוט ונוט, שוטמים ושונאים אותי ומבקשים להקים לי שוטנים ומוקשים.
ואני תפלה – ואני איש תפלה, בעוד שאני מתפלל בעד טובתם (סימן ד׳, ז׳ וח׳, ל״ה:י״ג).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) וַיָּ֘שִׂ֤ימוּ עָלַ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑הוְ֝שִׂנְאָ֗ה תַּ֣חַת אַהֲבָתִֽי׃
And they have laid upon me evil for good, and hatred for my love:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְשַׁווּן עֲלַי בִּישְׁתָּא חֲלַף טָבָא וְסִנְאֲתָא חֲלַף דִרְחִימֵית.
And they gave me evil for good, and hatred where I had given love.
וקד כאפוני שדא בדל כ׳ירא, ושנאה בדל מחבתי.
וכבר גמלו לי רעה במקום טובה ובמקום האהבה שלי גמלו לי שנאה.
וישימו, וישלמו לי רעה תחת טובה.
[מצאתי (שוחר טוב): רעה תחת טובה – שבעים פרים אני מקריב בכל שנה בשביל שבעים אומות ומבקש לגשמים והם מריעים לי.]
evil instead of good I sacrifice seventy bulls every year for the seventy nations, and we request rain, yet they harm us. Shocher Tov (109:4).
וישימו – יו״ד אהבתי פעול שהיה ראוי שיאהבוני.
MY LOVE. The yod of ahavati (my love) is the sign of the object.⁠1 The word should have read she-yehevuni (that they should love me).⁠2
1. In this case, my love means “the love which they should have shown me.”
2. For according to Ibn Ezra, the meaning of the second part of our verse is “in place of loving me.”
וישימו עלי רעהתחת טובה שעשיתי עמהם, ישימו הם עלי רעה.
ותחת אהבתי – שהייתי אוהב אותם, ישימו עלי שנאה.
וישימו עלי רעה. בעלילות דברים: ושנאה. באמרם שאני מקללם:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וישמימו עלי רעה – בטעם ימנית לא מיושב.
תחת טובה – במקום טובה.
וישימו – נגד מה שאני תפלה,
ישימו עלי רעה תחת טובה – ונגד אהבתי ישימו שנאה תחת אהבתי.
וישימו – אין ענינו הם עושים עמי רעה ולא טובה רק הוא כמו ויאשימו, תחת שאני מבקש טובתם הם מאשימים אותי כמבקש רעתם, והראיה תחת אהבתי בכנוי מדבר בעדו שאחריו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) הַפְקֵ֣ד עָלָ֣יו רָשָׁ֑עוְ֝שָׂטָ֗ן יַעֲמֹ֥ד עַל⁠־יְמִינֽוֹ׃
Set a wicked man over him; and let an adversary stand at his right hand.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַסְעַר עֲלוֹי רַשִׁיעָא וְסִיטְנָא יְקוּם עַל יְמִינֵיהּ.
Appoint over him a wicked man, and may an adversary stand at his right hand.
הפקד עליו רשע – רבי יהודה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לעולם לא תהא מצות עני קלה בעיניך שהפסדה כ״ד קללות ומתן שכרה כ״ד ברכות, כ״ד קללות מנין שנאמר הפקד עליו רשע וכל ענינא, וכל כך למה יען אשר לא זכר עשות חסד, ומתן שכרה כ״ד ברכות מנין דכתיב הלוא פרוס לרעב לחמך אז תתענג וגו׳.
פוכל בה ט׳אלמא מת׳לה, ומעאנד יקף עלי ימינה.
אם כך תמנה עליו [על כל אחד מהם] רשע כמוהו. ותמנה עליו עקשן שיעמוד על ימינו.
הפקד, המשל עליו רשע כמותו ומתנגד יעמוד על ימינו. וכתב רבינו בפירושו לאיוב א ו: אבל השטן הוא באמת איש מבני אדם כמו ויקם ה׳ שטן לשלמה את הדד האדומי, וכן ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע, ושני אלה בני אדם, וכן מה שנ׳ ביהושע בן יהוצדק והשטן עומד על ימינו לשטנו הוא אדם. והם רחום בעיל טעם ושמשי ספרא שביאר הכתוב התנגדותם ליהושע כאמרו ובמלכות אחשורש בתחלת מלכותו כתבו שטנה.
ואמרו ושטן יעמוד על ימיני, רוצה בו אדם המתנגד לו כעין אמרו ויקם ה׳ שטן לישראל1 ודומיו.
1. מלכים א יא כג. וצ״ל ויקם אלהים לו שטן, וראה שם כה ויהי שטן לישראל, וכאן הורכבו שני הפסוקים בשגרה שבעל פה.
וקולה ושטן יעמוד על ימינו, יעני בה אנסאן מעאנד לה מת׳ל קולה ויקם ה׳ שטן לישראל ואשבאהה.
הפקד רשע – אחר שתגבר ימינו עליו ושטן כנגד ישטנוני (תהלים ק״ט:ד׳), והוא אדם, כדרך: ויקם י״י שטן לשלמה (מלכים א י״א:י״ד). גם ויעמד, והוא אחד מיועצי.
SET THOU A WICKED MAN OVER HIM. Set over him an equally wicked person whose right hand will rule over him.
AND LET AN ADVERSARY STAND AT HIS RIGHT HAND. Adversary (satan) corresponds to adversaries in they are my adversaries (yistenuni) (verse 4). The adversary (satan)⁠1 is a human being.⁠2 Adversary in our verse is similar to adversary in And the Lord raised up an adversary (satan) unto Solomon (Kings I 11:14).⁠3 Similarly, And Satan stood up against Israel [and moved David to number Israel] (1 Chron. 21:1) is proof of this.⁠4 The reference is to one of his advisors.⁠5
1. Spoken of in our verse.
2. Not a supernatural being.
3. The reference is to Hadad the Edomite.
4. Here, too, the reference is to a human being.
5. The reference in Chronicles is to one of David’s advisors. One of David’s advisors moved David to count Israel.
הפקד עליו רשע – אדם רשע ישלוט בו.
ושטן יעמוד על ימינו – מלאך שטן יעמוד על ימינו לשטנו, כלומר שיהיה לקללה כל מה שיעשה. ואמר בלשון יחיד על ראש הרשעים השונאים אותו, והוא דואג האדומי.
הפקד עליו. על המחרף והמקטרג בחמס ושקר: רשע. מושל רשע1: ושטן יעמוד על ימינו. איש שוטן להמון ׳יעמוד על ימינו׳ של מושל, ויסיתהו לגזול:
1. כ״כ הרד״ק: ׳הפקד עליו רשע, אדם רשע ישלוט בו׳.
בשביל אלה החובות שלמד עליו התחיל לקללו, ואמר, הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע, ה׳ יתברך, ׳הפקד עליו׳ – היינו שהמלך שבו תמיד יהיה רשע, וְשָׂטָן להמון יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ של מלך לקטרג תמיד, באופן שיאבד הוא את עמו בהנהגה רעה:
הפקד – ענין מנוי גזברות.
הפקד – לכן הפקד עליו רשע כמותו ולא יחמול עליו.
על ימינו – להיות נכון אצלו לקטרג עליו.
הפקד – שהם אומרים להפקד עלי שופט רשע לשפטני,
ושטן יעמד על ימינו לקטרג עלי בעת המשפט, ועי״כ
הפקד – הם קללות אויבי דוד נגדו, ובכן הכנוים לשון יחיד (עליו, ימינו וגו׳) על מקומם יבאו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑עוּ֝תְפִלָּת֗וֹ תִּֽהְיֶ֥ה לַחֲטָאָֽה׃
When he is judged, let him go forth condemned; and let his prayer be turned into sin.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּאִדַיְנֵיהּ יִפּוֹק חַיָב וּצְלוֹתֵיהּ תְּהֵי לְחוֹבְתָא.
When he is judged, let him come out a sinner, and may his prayer become an act of sin.
חתי אד׳א חכם כ׳רג׳ ט׳אלמא, וצלותי ענה תכון לה הלאכא.
כדי שאם יגיע להשפט יצא מורשע. ותפילתו על עצמו תהיה סיבת איבודו.
בהשפטו, עד שכאשר ישפט עם מי שהוא יצא רשע, ותפלתי עליו תהיה לו לאבדנו. תרגם ותפלתו ״ותפלתי עליו״ וכמ״ש בפירושו״ ודומה לזה במשנה ברכות פ״ה מ״ה ״אם שגרה תפלתו בפי״ כלומר תפלה שאני מתפלל עליו, וראה במשנה מהדורתי. ותרגם לחטאה ״הלאכה״ אבדנו, השמדתו, וכן תרגם בבראשית לא לט אנכי אחטנה ״ומא אסתהלכתהא״ ואשר איבדתי, כי רבינו תרגם מלה זו בחמש צורות. כל לשון חטא ועברה ״כ׳טא״ וכל שם קרבן החטאת או טיהור כגון בויקרא יד מט תרגם ״ד׳כי״ ו״תדכיה״, ויש שתרגם ״שקא״ עמל יגיעה או עינוי כגון שאול חטאו באיוב כד יד שפירשו כל יגיעם ירד לשאול, וכן חטאים במלכים א א כא כפי שכתב בשמו ר׳ אברהם בן שלמה, אבל יתחטאו באיוב מא יז תרגם ״יתכ׳אטון״ יעברו מעליו ויסתלקו מקרבתו מפחדו.
יאמרו ותפלתו תהיה לחטאה, רוצה לומר תפלת העשוק שהיה מתפלל בה על הרשע לטובה כדי שיפטרנו בשלום הפוך אותה עליו לרעה, לפי שכבר הקדים לפני כן ואני תפלה, כלומר ואני תפלה עליהם.
וקולה ותפלתו תהיה לחטאה, יריד בה צלוהֵ אלמט׳לום אלד׳י כאן ידעו בהא לאלט׳אלם בכ׳יר והי עלי סלאמה מנה אקלבהא עליה שרא, לאנה כאן קד קדם קבל הד׳א ואני תפלה יעני ואני תפלה עליהם.
בהשפטו – לפניך יצא מדינך רשע ומחוייב.
When he is judged before You, may he emerge from Your judgment guilty and wicked.
בהשפטו – לפני הקב״ה.
יצא רשע – יצא מחוייב.
בהשפטו – עמי כי הוא עשה לי עולא וחמס.
ותפלתו – שאמות הפך תפלתי בעדו, על כן: לחטאה.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״און״.
WHEN HE IS JUDGED, LET HIM GO FORTH CONDEMNED. When I bring charges against him before a court [let him go forth condemned]. For he did evil to me and committed acts of violence against me[; therefore, let him go forth condemned].
AND LET HIS PRAYER. His prayer that I die. My prayer was the opposite of his, for I prayed on his behalf.⁠1 Therefore, Let his prayer be turned into sin.
1. See Ibn Ezra’s comments to verse 4.
בהשפטו – אם יהיה לו משפט עם שום אדם יצא רשע במשפטו, כלומר שיתחייב בדין, שיכשל בלשונו ובטענותיו.
ותפלתו תהיה לחטאה – כשיתפלל על עצמו, לא תחשב לו התפילה זכות, אלא חטאה וחובה.
או פירושו: לחטאה – כמו: אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ׳:ט״ז), כלומר שלא תקובל תפלתו.
בהשפטו. ביום הדין: ותפילתו. אחרי כן1:
1. כלומר אם יצעק אליך אחרי פסק הדין (ע״פ השיעורים).
בְּהִשָּׁפְטוֹ. ליום הדין יֵצֵא רָשָׁע לגמרי, ואם אחר כך יצעק אליך, תְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה:
בהשפטו – כשיהיה נשפט על מעשיו יצא חייב.
תהיה לחטאה – לא תחשב לזכות כ״א למזכרת עון לומר עליו בשמים איך מלאו לבו לשאול צרכיו מה׳, ואין לבו שלם עמו.
בהשפטו יצא רשע וחייב בדין, ר״ל ששאול ישפטני ברשע, והם יקטרגו עלי, וישפטני משפט מות,
ותפלתו תהיה לחטאה שהיה המנהג להתחנן לפני השופט לבקש חסד, אומרים שגם תפלתו תהיה לחטאה ולא תתקבל.
ותפלתו – שהוא דן דין בעצמו (מלשון פלילים) ומודה חטאתו טרם יתחנן לפני האל גם זה יהיה נחשב לו לחטאת.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ח) יִֽהְיוּ⁠־יָמָ֥יו מְעַטִּ֑יםפְּ֝קֻדָּת֗וֹ יִקַּ֥ח אַחֵֽר׃
Let his days be few; let another take his charge.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְהוֹן יוֹמוֹי קַלִילִין מִנְיַן שְׁנוֹי יֵירָת אוֹחֲרָן.
May his days be few, may another inherit the number of his years.
ואקל איאמה ואצרף מן עמרה אלי גירה.
ושיהיו ימיו מעטים. [ואני מבקש ממך] שתעביר מימי חייו לאחר.
יהיו, ומעט את ימיו והעבר מימי חייו לזולתו.
ופירשתי פקודתו יקח אחר, והעבר מימי חייו לאחר, לפי שאין זה מוזר שיעביר הבורא מימי מקצת ברואיו כמו שיחסר מימי כל מי שמת בחולשתו בימי משה1 ודוד2 וזולתם, ושיוסיף בימי אחרים כדרך שהוסיף בימי חזקיה3.
1. במדבר יז יד.
2. שמואל ב כד טו.
3. ישעיה לח ה.
ופסרת פקודתו יקח אחר, ואצרף מן עמרה אלי אכ׳ר, לאן ליס במנכר אן יצרף אלבארי מן עמר בעץ׳ כ׳לקה כמא נקץ מן עמר מן מאת בצ׳עפה פי עצר משה ודוד וגירהמא, ואן יזיד פי עמר בעץ׳ כמא זאד פי עמר חזקיה.
פקדתו – גדולתו, פרוֺבשְטִיאָה [בלעז, כמו ויפקד המלך פקידים (אסתר ב׳:ד׳)].
his office of dignity Heb. פקדתו, his greatness, provostie or pruvote in Old French, like: "And let the king appoint officers (פקידים)" (Esther 2:3).
פקודתו – זה ממונו, כמו: ופקדת משמרתא (במדבר ג׳:ל״ו).
א. כן בפסוק. בכ״י ס״פ: ופקדת׳ ונשמרתו.
יהיו – אמר יהושע כי פקודתו הוא אשתו.
ולפי דעתי: כי הוא ופקודת כל האדם (במדבר ט״ז:כ״ט). והטעם שתהיה מיתתו בידי אדם.
ויש אומרים: כי פקודתו הוא נפשו שהוא כמו פקדון.
LET HIS DAYS BE FEW. Yeshuah1 says that pikuddato (his charge) means “his wife.”2 According to my opinion, pekuddato is similar to the word pikuddat (visitation of) in and be visited after the visitation of all men (Num. 16:29). Its meaning is, “he shall die by the hand of a human being.” Others say that pikuddato means “his soul,” for the soul is like a deposit (pikkadon).⁠3
1. A Karaite bible commentator.
2. A woman is in the charge of her husband.
3. The soul is deposited in the body for a while.
יהיו ימיו מעטים, פקודתו – הדבר שהיה פקיד עליו, והוא ממונו או אשתו.
יהיו ימיו מעטים. באריכת הזמן שיתן האל לשאר אומות אחר ביאת המשיח, כאמרו (דניאל ז יב) ׳וארכא בחיין יהיבת להון׳1, ׳יהיו ימיו׳ בה ׳מעטים׳: פקודתו. הראוים לו בין האומות לשרת את ישראל ומלכם, כאמרו (ישעיהו ס י) ׳ובנו בני נכר חומותיך ומלכיהם ישרתונך׳, יקח אחר - תנתן לאומה אחרת, למען יאבד:
1. ׳חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללא [מקול הדברים הגבוהים שהקרן מדברת עלתה חמתו של עתיק יומין] חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה [אבד גופה] ויהיבת ליקדת אשא [ללבת אש], ושאר חיותא [ושאר החיות, הם שלש הראשונות], העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן [הוסר ממשלתם והמתנת זמן להשאר בחיים ניתן להם עד זמן ועדן ור״ל עד עת קבוע וירמז אשר בעבור דברי מלך המזרח יאבד המקום כל מלכות ישמעאל ושאר מלכויות העכו״ם יוסר ממשלתם כ״א בזמנו אבל ישארו בחיים עד בואם למלחמה עם גוג מלך המגוג ואז יפלו בנופלים]׳. רואה הייתי אז מן קול מלות גדולות שהקרן ממללת, רואה הייתי עד נהרגה החיה ואבדה גופתה ונתנה למוקד אש ושאר החיות הסירו מלכותם ואורך בחיים נתן להם עד זמן מועד, ולשאר המלכויות הסירו מן השמים ממשלתהון, וזמן נתן להם בחיים עד יום מועד לעתיד לבא מלחמות גוג ומגוג. ארכא - המתנה
יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים. דאף על גב ד׳ארכא בחיין אית להון׳, אפילו הכי, זה – ׳יהיו ימיו מעטים׳1: פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר. שלפי שישארו חלק מה מהאומות כדי לעבוד ישראל, כדכתיב (ישעיה מ״ט:כ״ג) ׳והיו מלכים אומניך׳ וגו׳, ׳פקודתו׳ של זה ׳יקח אחר׳, והוא יאבד:
1. ׳באריכת הזמן שיתן האל לשאר אומות אחר ביאת המשיח, כאמרו (דניאל ז׳:י״ב) ׳וארכא בחיין יהיבת להון׳, יהיו ימיו בה מעטים׳ (נדפס).
פקודתו – עשרו וקניניו שהוא פקיד וממונה עליהם.
יהיו – וחוץ מזה יקללו אותי קללה נמרצת, וזה נוסח הקללה יהיו ימיו מעטים ועוד בחייו יקח אחר פקודתו – המשרה שהוא ממונה עליו מה שהיה שר ופקיד על החיל, ימנה אחר במקומו.
פקדתו – נכסיו יהיו בידו בפקדון, לא יגיע ליהנות בהם, ולא יעברו לבניו אחריו, רק זר יירשם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) יִֽהְיוּ⁠־בָנָ֥יו יְתוֹמִ֑יםוְ֝אִשְׁתּ֗וֹ אַלְמָנָֽה׃
Let his children be fatherless, and his wife a widow.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יְהוֹן בְּנוֹי יַתְמֵי וְאִתְּתֵיהּ אַרְמַלְתָּא.
May his sons be orphans, and his wife a widow.
ויצירון בניה איתאמא עלי סרעה, וזוג׳תה ארמלה.
ויהפכו בניו במהרה להיות יתומים ושאשתו תהפוך להיות אלמנה.
יהיו, ויהיו בניו יתומים במהרה ואשתו אלמנה.
והוספתי בפירוש יהיו בניו יתומים, במהרה, כי רוב בני אדם לאחר ימים נעשים יתומים שלא בעונש.
וזרת פי אכ׳ראג׳ יהיו בניו יתומים, עלי סרעה, אד׳ כאן אכת׳ר אלנאס עלי אלבעד יצירון יתומים וליס בעקובה.
יהיו יתומים – קטנים.
אלמנה – בימי נעוריה כי ימיו יהיו מעטים.
LET HIS CHILDREN BE FATHERLESS. While little.
AND HIS WIFE A WIDOW. When young, for his days will be few.
יהיו בניו יתומים – קטנים, וכן אשתו אלמנה בימי נעורים.
יהיו בניו יתומים. ישארו קטנים: ואשתו אלמנה. שלא תזכה להינשא, פן ירחם אישה על בניה:
יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה. שלא תינשא לאחרים1, כדי שלא ישאר מזרעו כלל:
1. ׳פן ירחם אישה על בניה׳ (נדפס).
יהיו בניו יתומים – ר״ל שלא ימצא מרחם אותם לקבלם אל ביתו להיות להם כאב, עד שישארו יתומים, וכן אשתו תשאר אלמנה – ואין מאסף אותה הביתה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(י) וְנ֤וֹעַ יָנ֣וּעוּ בָנָ֣יו וְשִׁאֵ֑לוּ וְ֝דָרְשׁ֗וּ מֵחׇרְבֽוֹתֵיהֶֽם׃
Let his children be vagabonds, and beg; and let them seek their bread out of their desolate places.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְאִטַלְטְלָא יְטַלְטְלוּן בְּנוֹי וְשַׁאֲלוּן וְתִבְעוּן מִדְהֲוָת צָרַתְהוֹן.
And may his sons yet wander, and beg, and seek what has become their wasteland.
ויצ׳טרב בניה ויסאלון, ויטלבון ד׳לך מן ד׳וי כ׳ראבהם.
ויגלו בניו ממקומם וישאלו [ויבקשו] עזרה מאלה שמבקשים להחריב אותם.
ונוע, ויתטרפו בניו וישאלו ויבקשו הדבר מבעלי חרבנם, כלומר מאויביהם שאין נקמה גדולה השפלה ועלבון מאשר יבקש האדם פרוסת לחם עזרה וחסד מאויבו החפץ רעתו.
ושִיאֵלו וְדֳרְשוא מחרבותיהם – הכל ישאלו עליהם מה נהייתה בפלוני ופלוני מתוך קול חורבה שיצא עליהם.
ודרשו – משמע מאת אחרים שהרי נקוד חטף קמץ. וכן ושִאֵלו – מפי אחרים משמע שישאלו אחרים עליהם.
[ויש לפתור ושאלו – ממשקל חזק יהיו משאלים על הפתחים.]
א. בנוסח המקרא שלנו, מלים אלו מנוקדות: ״וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ״.
and [people] should ask and search from their ruins Everyone will ask about them, what happened to So-and-so and So-and-so, because of the rumor of ruin that emerged about them.
And "search" (וְדָרְשוּ) means from others, because it is vowelized with a short "kamatz,⁠" and וְשִׁאֵלוּ also means from others, that others should ask about them. This can also be interpreted as וְשִׁאֵלוּ, of the intensive conjugation, meaning that they will go around by the doors [to beg for alms].
ושאלו – על הפתחים, ולא יתכן לומר: יהו נשאלים ולא ימצאו, דאם כן היה לו לומר: ושאול ודורשו.
ויהיו האבות נדרשים מתוך חרבות – שיבקשו ולא ימצאו.
ונוע – כדרך המה יניעון לאכול (תהלים נ״ט:ט״ז).
ושאלו – פועל כבד, כמו: שאל ישאלו באבל (שמואל ב כ׳:י״ח).
ודרשו – כמו ושאלו שיבקשו לחם.
וטעם מחרבותיהם – שבחרבות ידורו.
LET HIS CHILDREN BE VAGABONDS. Ve-no’a yanu’a (let … be vagabonds) is similar to yeni’un (they wander) in They wander up and down to devour (Psalms 59:16).⁠1
AND BEG. Ve-shi’elu (and beg) is a pi’el. Compare this to yesha’alu (they shall ask counsel) in They shall surely ask counsel at Abel (2 Sam. 20:18).⁠2 AND LET THEM SEEK. Ve-dareshu (and let them seek)⁠3 is similar to ve-shi’elu (and beg). Its meaning is, “they will ask for bread.”
OUT OF THEIR DESOLATE PLACES indicates that4 they will dwell among the ruins.
1. Ve-no’a yanu’a and yeni’un come from the root nun, vav, ayin.
2. The verb shin, alef, lamed usually comes in the kal. Hence Ibn Ezra’s comment.
3. Its usual meaning is “they shall inquire (or seek).”
4. Literally, “for.”
ונוע ינועו בניו ושאלו – מהפעל הכבד, כמו: שאול ישאלו באבל (שמואל ב כ׳:י״ח).
אמר ינועו בניו – אילך ואילך לשאול פת לחם.
ודרשו מחרבותיהם – ידרשו מזונם מחרבותיהם. כלומר שיהיו בתיהם חרובות, ומתוכם ידרשו לבני אדם העוברים, כלומר ינועו לשאול, וגם כשיהיו בחרבתיהם יצטרכו לשאול.
ומלת ודרשו – נקראת בקמ״ץ רחב, כמו: ושמרו דרך י״י (בראשית י״ח:י״ט), וכן קבלנו קריאתה. ובספר הללי אשר בטוליטלא כתוב עליו במסרה: לית כוותיה בקמץ חטף. וכן כתב הנגיד שמצא אותו במסרה כן, שהוא חטף, ולקריאה הזאת תהיה המלה צווי, כמו: חרבו מאד (ירמיהו ב׳:י״ב), משכו אותה (יחזקאל ל״ב:כ׳), ולזאת הקריאה לא אמצא פירוש נכון, ואפשר לפרש המלה לזאת הקריאה כן: כי כשינועו בניו לשאול, אם יתמהו בני אדם עליהם לרוב הממון שהיה לאבותיהם, תהיה תשובתם: דרשו מחרבותיהם ותמצאו מה קרה להם, כי מרוב חסרון שבו, בתיהם חרבות.
ונוע ינועו בניו. ממקום למקום: ושיאלו. יבקשו מאחרים שישאלו צרכיהם1: ודרשו. וידרשו זה מחרבותיהם - מבתיהם החרבות2:
1. ׳ושאלו - מפי אחרים הוא משמע, שישאלו אחרים עליהם, ויש לפתור ושאלו ממשקל חזק יהיו משאלים על הפתחים׳ (רש״י).
2. ׳ידרשו מזונם וממונם מחרבותיהם. כלומר, שֶׁיָּשִׂים בתיהם חֳרָבוֹת ומתוכם ידרשו לבני אדם העוברים׳ (רד״ק).
וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו. אנה ואנה כנוע שיכור: וְשִׁאֵלוּ. לא יהיה להם עזות מצח לשאול לחם, אך יעשו שאחרים ישאלו, כי ׳שיאלו׳ מהדגוש, פעולתו יוצא לשלישי: וְדָרְשׁוּ. הלחם והמזון מֵחָרְבוֹתֵיהֶם – מהבתים החרבים שלהם:
ודרשו מחרבותיהם – כתב ר׳ יעקב בן אלעזר בספר (הללי) [הלולים] אשר בטוליטולא כתוב עליו במסרה לית כותיה חטף וגם הנגיד כתב שמצא כן במסר׳ וברוב הספרים כ״כ רד״ק בשרשים ובפי׳ הוסיף שלקריאה הזאת תהיה המלה צווי כמו תרבו מאד. משכו אותה וטרח לפרש הענין על קריאה זו ובהגהות שרשים א״א ויהי׳ דרשו בקמץ חטוף כמו ודרשו בקובץ מבנין פועל או בחולם בעבור הרי״ש שאינה מקבלת הדגש על משקל כי גרשו ממצרים וכן פירש״י באחד הפנים יז״ש ודרשו משמע מאת אחרים שהרי נקוד חטף קמץ ע״כ וכן מצאתי גם אני בס׳ ישן מספרד שמסור לית כתי׳ חטף. האמנם תחלת דברי רד״ק בפי׳ כך הם ומלת ודרשו נקראת בקמץ רחב כמו ושמרו דרך ה׳ וכן קבלנו קריאתה.
ונוע ינועו – יהיו נעים ונדים לשאול פת לחם גם ישאלו וידרשו מתן ממקום מושבותם מבתיהם החריבות ר״ל גם על הפתחים ישאלו גם במושבותם מעוברי דרך.
ודרשו – עי׳ רד״ק מ״ש בדקדוק מלה זאת.
ונוע ינועו בניו – תחלה יבושו לשאול לחם בעירם וינועו למקום שאין מכירים אותם לשאול לחם, ואח״כ יסירו מסוה הבושה מעל פניהם ושאלו ודרשו לחם מחרבותיהם – מבתיהם שהם חרבות ילכו בעיר לשאול לחם.
ושאלו – נקדוהו לשון פִעל להוראת חוזק להורות שישאלו פעם אחר פעם ואין פורש להם.
ודרשו מחרבותיהם – ישבו בחרבות נעזבות מאין להם בית מושב, ובצאתם מהן בבקר יחפשו בלבם אל מי נלך למצוא פת לחם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) יְנַקֵּ֣שׁ נ֭וֹשֶׁה לְכׇל⁠־אֲשֶׁר⁠־ל֑וֹ וְיָבֹ֖זּוּ זָרִ֣ים יְגִיעֽוֹ׃
Let the creditor seize all that he has; and let strangers plunder the fruits of his labor.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְגַבֵּב מְזוֹפָא לְכָל דִילֵיהּ וְיִבְזוּן נֻכְרָאִין לֵיעוּתֵיהּ.
May the creditor gather up all that is his, and may strangers plunder his toil.
ויוהק אלעדו ג׳מיע מאלה כאלמדאין, ויגנם אלאג׳נביין כסבה.
והאויב יעקוב אחרי כל מה שיש לו ושהזרים ישללו את הרווחים שלו.
ינקש, וילכוד האויב את כל רכושו כמו נושה. ינקש, מוקש ומלכודת, כלומר יקחו רכושו כאלו היה חייב להם.
יִנקש נושה לכל אשר לו – [אדם הטורח מחזיר ולהוט לעשות דבר נופל בו לשון מתנקש כלומר מוטרף ומתלבט, כמו: וארכובתיה דא לדא נקשן (דניאל ה׳:ו׳), וכן פן תנקש אחריהם אף כאן יהיה הנושה בעשו את עבודתו, שנאמר: ורב יעבד צעיר (בראשית כ״ה:כ״ג).
לשון אחר:] יהא נושה נוגע ונקרב לכל אשר לו.
ינקש – שֵיטאַצופֵיץ. יהי משפט הנושה נוקש ונשען לו על כל ממונו וזהו יעקב הנושה בעשו את עבודתו, שנאמר: ורב יעבד צעיר (בראשית כ״ה:כ״ג).
May a creditor search out all he has Heb. ינקש. A person who toils and searches, and longs passionately to do something is described by the expression מִתְנַקֵשׁ, i.e., shaken and going from place to place, like: "and his knees knocked (נקשן) against each other" (Dan. 5:6).
ינקש – יפזר, לשון קשקש ופזור.
ינקש – הנשי יהי עליו בימיו, כי יאחזוהו ימי עני.
LET THE CREDITOR. The creditor shall dominate him during his lifetime, for days of poverty shall take hold of him.
ינקש נושה – יאבד המלוה לכל אשר לו, כלומר שיבא לקחת נשיו ממנו, ויבוז כל אשר לו.
וטעם מלת ינקש – ישים מוקש, כי נוקש ויקש ענין אחד, וכן: וינקשו מבקשי נפשי (תהלים ל״ח:י״ג).
ינקש נושה. שאין עוזר נגדו:
יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ. שהאומות האחרות הנושים ומלוות לו, תנקשנה ׳לכל אשר לו׳ כדי להיפרע ממנו1, וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ:
1. רד״ק: ׳ינקש נושה – יְאַבֵּד המלוה לכל אשר לו, כלומר שיבוא לקחת נִשְׁיוֹ ממנו וְיָבוֹז כל אשר לו׳.
ינקש – מלשון מוקש.
נושה – המלוה כמו והנושה בא לקחת (מלכים ב ד׳:א׳).
ויבוזו – לשון בזה ושלל.
יגיעו – העושר הבא ע״י עמל ויגיעה.
ינקש – הנושה בו ישים פח יקוש ללכוד לעצמו את הכל והנכרים ממנו שאינם ראוים לירשו ישללו עשרו.
ינקש – לא ימצא עזר לבניו ע״י ירושת אביהם כי כל אשר לו יזמין עליו הנושה מוקשים לתפסו, עד שזרים יבוזו יגיעו, ולא ישאר לו מאומה להוריש לבניו.
ינקש – אם יש להם בתים ושדות או ישתכרו באיזה דבר יבא הנושה וישים להם מוקש על נכסיהם ויטול לעצמו שכרם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) אַל⁠־יְהִי⁠־ל֭וֹ מֹשֵׁ֣ךְ חָ֑סֶדוְֽאַל⁠־יְהִ֥י ח֝וֹנֵ֗ן לִֽיתוֹמָֽיו׃
Let there be none to extend kindness to him; and let there be none to be gracious to his fatherless children.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לָא יְהֵי לֵיהּ נָגֵיד חִסְדָא וְלָא יְהֵי לֵיהּ חָיֵס עַל יַתְמוֹי.
May he have none to extend kindness, and may he have none to pity his orphans.
ולא יכון לה ואצל מערוף, ולא ראוף עלי איתאמה מן בגצ׳תה.
ושלא יהיה לו מושיט יד לעזרה. ושלא יהיה לו מרחם על יתומיו מרוב כעסו עליו.
ליתומיו, ליתומיו מחמת שנאתו.
אל – כאשר הזכיר יען אשר לא זכר עשות חסד (תהלים ק״ט:ט״ז).
LET THERE BE NONE TO EXTEND KINDNESS UNTO HIM. For, as David says, he remembered not to do kindness (verse 16).
אל יהי לו מושך חסד – לפי שאמר שינועו בניו לשאול פת לחם, אמר שלא ימצא איש שימשוך לו חסד לבניו בעבורו, ולא ימצא יתומיו חונן.
(יב-יג) ואל יהי חונן ליתומיו [יהי אחריתו להכרית]. לא ימצאו חן בעיני שום אדם, ובזה תהי אחרית זרעו להכרית, ובזה בדור אחר ימח שמם1:
1. ולפי זה ׳ימח שמם׳ – של יתומיו ואחריתו, שהם זרעו. וכן פירש רבינו יחי אחריתו - צאצאיו בבמד׳ (כג י), אך אבע״ז פירש ׳אחריתו׳ – בנו, ולכן פירש ׳שמם׳ – של האב והבן.
אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד. שאף על פי שיהיה מי שיעשו אתו חסד מועט, מ״מ ׳אל יהי מושך׳ הרבה כחוט של חסד משוך, וְאַל יְהִי חוֹנֵן מתנת חינם לִיתוֹמָיו:
ואל יהי – בגעיא.
אל יהי – לא יהיה לו שום אוהב להיות מושך עליו חסד ולא יהיה מי אשר יחנן ליתומיו.
אל – ולא ימצאו עזר ע״י החסד שעשה אביהם לאחרים שהוא יגמול בחסד הזה לבניו, כי לא יהיה לו מושך חסד ליתומיו – וכן לא ימצא עזר מצד החנינה כי לא יהיה חונן ליתומיו.
משך חסד – מליצה ע״ד ויש אליו חסד (פרשת וישב) רק משך הוא פחות מנטה החסד החסד שנוטים על אחרים לא ימשכוהו עדיהם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יג) יְהִי⁠־אַחֲרִית֥וֹ לְהַכְרִ֑יתבְּד֥וֹר אַ֝חֵ֗ר יִמַּ֥ח שְׁמָֽם׃
Let his posterity be cut off; in the next generation let their name be blotted out.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְהֵי סוֹפֵיהּ לְאִשְׁתֵּצָיָא בְּדָר אוֹחֲרָן יִתְמְחֵי שִׁמְהוֹן.
May his end be destruction; may their name be effaced in the next generation.
ויכון כ׳לפה אלי אלאנקטאע ופי אלג׳יל אלת׳אני ימתחי אסמה.
ותולדותיו ילכו להכרת. ובדור השני ימחה שמו.
יהי, ויהיה זרעו נשמד וכבר בדור השני ימחה שמו ותרגם אחריתו ״כ׳לפה״ בנו וזרעו, ודומה לו בדניאל יא ד ולא לאחריתו.
וימשך אמרו יהי אחריתו להכרית עם מה שאחריו יזכר עון אבותיו אל ה׳, ויהיה הענין בסמיכות הדבר כי בניו אם גם הם פשעו ועשקו והרעו ונזכרו בעונות אבותם יתחייבו השמדה.
ויתקייד קולה יהי אחריתו להכרית במא בעדה יזכר עון אבותיו אל ה׳, פינתט׳ם מן תאליף ד׳לך אן אולאדה אד׳א הם אד׳נבוא איצ׳א וט׳למוא ותעדוא וד׳כרוא פי ד׳נוב אסלאפהם אסתחקוא אלהלאך.
[מצאתי: בדור אחר שיבא אחר כורתו ימח שמו וטבעו שאפילו זכרון לא יפול עליו בפי הדור הנולד בעולם לאחר שנשחת שמו. שארטרמירא בלעז.]
in another generation that will come after his being cut off, his name and his fame will be blotted out so that not even a remembrance will remain of him in the mouth of the generation that is born in the world after his name will be destroyed, sa retremure in Old French, its extirpation.
יהי – בנו, כמו: ולא אחריתו.
ימח – שם האב והבן, על כן: שמם.
LET HIS POSTERITY BE CUT OFF. Acharito (his posterity) means “his son.” Compare this to acharito (posterity) in but not to his posterity (Dan. 11:4).
LET THEIR NAME BE BLOTTED OUT. The names of the father and of the son. Hence the plural shemam (their names).
יהי אחריתו – בנו. וכן: ואחריתם בחרב אהרוג (עמוס ט׳:א׳), וכן: ולא לאחריתו (דניאל י״א:ד׳).
ויהיה להכרית – שלא ישאר ממנו זכר.
וזהו שאמר: בדור אחר ימח שמם – בדור שלישי ימח שם האב והבן, לפיכך אמר: שמם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

עד שיְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית, ואחרי הכרתו – בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם, ולא יזכר שם עמלק עוד:
אחריתו – בנו וכן ולא לאחריתו (דניאל י״א:ד׳).
ימח – ענין מחיקה.
יהי אחריתו – בנו יהיה לכריתה ובדור האחר שאחר בנו ר״ל בדור השלישי ימח שם האב והבן כי ימותו ואינם ויושכחו מן הלב.
יהי – עד שגם אחריתו שהם בניו הבאים אחריו,
יהיו להכרית – עד שבדור אחר כבר ימח שמם – ולא יהיה שארית מהם
אחריתו – זרעו הנשאר אחריו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יד) יִזָּכֵ֤ר׀ עֲוֺ֣ן אֲ֭בֹתָיו אֶל⁠־יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הוְחַטַּ֥את אִ֝מּ֗וֹ אַל⁠־תִּמָּֽח׃
Let the iniquity of his fathers be brought to remembrance to Hashem; and do not let the sin of his mother be blotted out.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יִדְכַּר עִוְיַת אֲבָהָתוֹי קֳדָם יְיָ וְחוֹבַת אִמֵיהּ לָא תִתְמְחֵי.
May the iniquity of his fathers be remembered in the presence of the LORD; and may his mother's guilt not be effaced.
יזכר עון אבותיו – וכי אבותיו של עשו רשעים היו, צדיקים היו אברהם זקנו יצחק אביו, ואת אמרת יזכר עון אבותיו וגו׳, אלא חטא שחטא באבותיו, אתה מוצא יצחק בא מכח אברהם והיה ק״פ שנה ואברהם חיה קע״ה שנה, א״ר לוי בתוך ה׳ שנים שנמנעו מחייו עשה עשו שתי עבירות קשות בא על נערה המאורסה והרג את הנפש הדא הוא דכתיב ויבא עשו מן השדה והוא עיף ואין שדה אלא נערה מאורסה שנאמר ואם בשדה מצאה, ואין עיף אלא הריגה שנאמר עיפה נפשי להורגים, ר׳ זכאי אומר אף גנב שנאמר אם גנבים באו לך, אמר הקב״ה אני כבר הבטחתי אברהם אוהבי ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה, והדין הוא סיבו טבא רואה את בן בנו מגלה עריות ושופך דמים טבא ליה לההוא סבא דמתכניס בשלם שנאמר כי טוב חסדך מחיים, ומהו חטא שחטא על אביו גרם לו שכהו עיניו שנאמר ותכהין עיניו מראות, מכאן אמרו כל המעמיד בן רשע גורם לו שיכהו עיניו, ומהו חטא שחטא על אמו. ר׳ יהודה ור׳ נחמיה ורבנן, ר׳ יהודה אומר כיון שיצא ממעי אמו (הפך גמיטרין) [חתך מיטרין] שלה שלא תלד שנאמר על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו, רבי ברכיה אומר לא תאמר כשיצא אלא כשהוא במעי אמו זריתיה מתוחה לקבליה שנאמר זורו רשעים מרחם. רבי נחמיה אומר גרם לה שלא תעמיד י״ב שבטים, דאמר רב הונא ראויה היתה רבקה להעמיד י״ב שבטים שנאמר ויאמר ה׳ לה שני גוים בבטנך ושני לאומים הרי ארבעה, ולאום מלאום יאמץ הרי ששה, ורב יעבוד צעיר הרי שמונה, והנה תומים בבטנה הרי עשרה, ויצא הראשון ואחרי כן יצא אחיו הרי י״ב, ואית דמייתי לה מהכא ותאמר אם כן למה זה אנכי ז״ה בגמטריא י״ב, ורבנן אמרין גרם לה שלא תצא ממטתה ברבים, אתה מוצא כשמתה רבקה אמרו מאן יפוק קומה אברהם מת יצחק יושב בבית ועיניו כהות ויעקב הלך לפדן ארם, יפוק עשו רשיעא קומה יימרון לייטין דדין דהא כדין איינוק, מה עשו הוציאו מטתה בלילה. אמר ר׳ יוסי בר חנינא לפי שהוציאו מטתה בלילה לא פרסמה הכתוב אלא מן הצד דכתיב ותמת דבורה מינקת רבקה, ויקרא שמו אלון בכות שכן בלשון יון קורין לאחר אללון שתי בכיות עד שיעקב יושב ושומר אבלה של מניקתו באת לו בשורת אמו הה״ד וירא אלהים אל יעקב עוד ויברך אותו מה ברכה ברכו ברכת אבלים ברכו, אמר הקב״ה אבוהי שלם ליה ביש, אמיה שלם ליה ביש, אחוה שלם ליה ביש, סבא שלם להי ביש, אף אתון שלמון ליה ביש ואנא משלם ליה ביש תהיו מזכירין שמו מלמטה ואני מוחק מלמעלה שנאמר יהיו נגד הק׳ תמיד ויכרת מארץ זכרם.
ענד מא תד׳כר ד׳נוב אבאיה ענד אללה, וכ׳טאיא ואלדיה לא תמחא.
[המשך מהפסוק הקודם] בזמן שיזכרו עונות אביו (של הדור השני) לפני ה׳. וחטא יולדיו לא ימחה.
יזכר, כאשר יזכרו עון אבותיו לפני ה׳ וחטאות הוריו לא ימחו.
עון אבותיו – עון שהעוה על אבותיו, לאברהם גירע חמש שנים מחייו, לאביו גרם כהייון עינים.
וחטאת אמו – שהשחית רחמה ושגרם להעלים יום קבורתה מן הבריות שלא יקללוה שיצא מכריסה עשו, כמה שנאמר: ותמת דבורה מינקת רבקה וגו׳ אלון בכות (בראשית ל״ה:ח׳), בלשון יוני קורין לאחר אלון שאבל אחר היה ליעקב עם של דבורה שמתה אמו והעלימו מיתתה.
the iniquity against his forefathers The iniquity that he sinned against his forebears, to Abraham, whose life he shortened by five years, and to his father he caused blindness.
and the sin against his mother that he destroyed her womb, and that he caused the day of her burial to be concealed from the people, lest they curse her for Esau emerged from her womb, as it is said: "Deborah, Rebecca's nurse, died...the Plain of Weeping" (Bereshit 35:8). In Greek, another is called "allon,⁠" for Jacob had another mourning along with that of Deborah, for his mother died and they concealed her death.
יזכר – כטעם פוקד עון אבות על בנים (שמות ל״ד:ז׳), כאשר פירשתי במקומו.
LET THE INIQUITY OF HIS FATHERS BE BROUGHT TO REMEMBRANCE. The verse is to be understood in accordance with my interpretation of visiting the iniquity of the fathers upon the children (Exodus 20:5).⁠1 I offered my explanation of the latter in its proper place.⁠2
1. Ibn Ezra interprets Exodus 20:5 (which states that the iniquities of the fathers are visited upon the children) to mean that this occurs only if the children follow in the footsteps of the fathers. See Ibn Ezra on Exodus 20:5.
2. See Ibn Ezra’s comments on Exodus 20:5.
יזכר עון אבותיו אל י״י – שיפקדנו לו, כמו שכתוב: פוקד עון אבות על בנים.
וכן: חטאת אמו אל תמח – אלא יזכר לבנה.
יזכר עון אבותיו1. עשו שרדף בחרב אחיו2, ׳ויצא אדום לקראת ישראל בחרב׳ (ע״פ במדבר כ כ)3: וחטאת אמו. כאמרו (בראשית כו לה) ׳ותהיין מורת רות ליצחק ולרבקה׳:
1. בדפו״ר ׳אבותם׳, אך פירושו הוא גם על לשון רבים, כי מדבר בעם אדום, ויל״ע כת״י. ובשיעורים פירש ׳אבותיו׳ – עמלק.
2. ע״פ לשה״כ בעמוס (א יא) ׳כה אמר ה׳ על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושיחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח׳.
3. לשה״כ שם: ׳ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׳. וראה היטב מש״כ רבינו בפרשת וישלח ׳והנה הוא יוצא לקראתך וד מאות איש עמו׳.
יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל ה׳. ׳עון׳ שעשו ׳אבותיו׳, הוא עון עמלק כשיצא בחרב לקראת ישראל1: וְחַטַּאת אִמּוֹ. של זה הזרע אַל תִּמָּח, על דרך2 דכתיב (בראשית כ״ו:ל״ה) ׳ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה׳:
1. בנדפס: ׳עשו שרדף בחרב אחיו, ויצא אדום לקראת ישראל בחרב׳.
2. נכתב במקום ׳כדכתיב׳ שנמחק, וגם זה כדי לטשטש שמדבר על אדום.
אל תמח – המ״ם בקמץ.
יזכר עון אבותיו – יהיה נזכר לו עון אבותיו לענשו גם עליהם וכמ״ש פוקד עון אבות על בנים (שמות כ׳:ד׳).
אל תמח – אלא יהיה נזכר על בנה.
יזכר – וגם חוץ מזה יזכר עון אבותיו אל ה׳ – שמצד זה יכרית כל המשפחה, עד כאן ספר הקללה שקללוהו שונאיו, עתה מתחיל להשיב קללתם אל חיקם, אומר
יזכר וגו׳ – לפי הדעת המפורסמת בישראל שה׳ פוקד עון אבות על בנים שעליה תמצא דברים נעימים בפירוש שד״ל על התורה, ואכמ״ל.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טו) יִהְי֣וּ נֶגֶד⁠־יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה תָּמִ֑ידוְיַכְרֵ֖ת מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃
Let them be before Hashem continually, so that He may cut off their memory from the earth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודעודהכל
יֶהֱוְיָן קֳבֵיל מֵימְרָא דַייָ תְּדִירָא וִישֵׁיצֵי מֵאַרְעָא דָכְרָנְהוֹן.
May they be facing the decree of the LORD always; and may their memory perish from the earth.
פאד׳א צארת חד׳א אללה דאימא, קטע מן אלארץ׳ ד׳כרהם.
וכך אם יהיו נגד ה׳ תמיד (כל העונות של אביו וכו׳) אם כך יכרת זכרם מהארץ.
יהיו, כאשר יהיו נגד ה׳ תמיד יכרת מארץ זכרם.
יהיו – העוונות האלה נגד י״י תמיד.
ויכרת מארץ זכרם – של עשו ואלופיו.
May they be [May] these iniquities [be] before the Lord constantly.
and may He cut off their remembrance from the earth [the remembrance] of Esau and his chieftains.
יהיו – העון והחטאת נזכרים לפני השם ושימחא מארץ זכרם.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ושמח״.
LET THEM BE BEFORE THE LORD CONTINUALLY. Let their iniquity and sin be remembered before the Lord, so that He will cut off their memory from the earth.
יהיו נגד י״י תמיד – העון וחטאת, כמו שאמר יזכר, וכפל ענין לחזק.
(טו-טז) יִהְיוּ ה׳עון׳ וה׳חטאת׳1 נֶגֶד ה׳ תָּמִיד ויזכרם, שלא יאריך אפו באמור אולי ישובו, רק ׳תמיד׳ ילכו וירעו כי אין להם תקומה: וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם. מידה כנגד מידה, יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד עם ישראל בדרך2, וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וגו׳ – [תיכף צאתו ממצרים]⁠3, לולא ה׳ שהיה לנו:
1. עון אבותם וחטאת אמם.
2. נוסף במקום מחיקה כדי שתהיה המשמעות על עמלק ולא על אדום.
3. כנ״ל.
יהיו נגד ה׳ – לקטרג עליו ובעבור זה יכרת זכרם מן הארץ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודהכל
 
(טז) יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א זָכַר֮ עֲשׂ֢וֹת חָ֥֫סֶדא וַיִּרְדֹּ֡ף אִישׁ⁠־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹןוְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת׃
Because that he remembered not to do kindness, but persecuted the poor and needy man, and the broken in heart he was ready to slay.
א. חָ֥֫סֶד =דפוסים
• א=חָ֥סֶד (השמטת סימן העולה)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מִטוּל דְלָא אִדְכַּר לְמֶעְבַּד טֵיבוּ וְרָדֵיף גְבַר עַנְיָא וַחֲשִׁיכָא וּמַכִּיךְ לִבָּא לְאִתְקַטָלָא.
Because he did not remember to do good, and persecutes the poor and needy man, and the lowly of heart, to be slain.
לאג׳ל מא לם יד׳כר שי מן אלאחסאן, וכלב אמר צ׳עיף מסכין, וטלב אלכאב אלקלב לימיתה.
לפי שלא נזכר בשום דבר מההטבה ועל כך שרדף אחרי איש מוחלש (כלכלית) ומסכן. ובקש להרוג אדם מדוכא בלבו.
יען, מפני שלא זכר מאומה מן החסד ורדף איש חלש ואביון ובקש את הנדכא ונשבר הלב להמיתו.
יען אשר לא זכר עשות חסד – לעסוק באבל אביו כמו שעשה יעקב נזיד עדשים לנחם את יצחק שבאותו יום מת אברהם.
איש עני – ישראל.
Because he did not remember to do kindness to engage in the mourning of his father, as Jacob had made a pottage of lentils to console Isaac, for on that day Abraham had died.
a poor...man Israel.
עשות חסד – עם הגמלים להם חסד, שהיה משיב רעה תחת טובה.
יען – בהיות לאל ידו וירדוף עני ואביון ונכאה לבב כמוני.
BECAUSE THAT HE REMEMBERED NOT TO DO KINDNESS. When it was in the power of his hand to do so.
BUT PERSECUTED THE POOR AND NEEDY MAN, AND THE BROKEN IN HEART. Such as I.
יען אשר לא זכר – כל ימיו היו בעון, ולא זכר פעם אחת לעשות חסד.
ונכאה לבב למותת – נכאה לבב מרוב צרות ורדפו הרשע הזה למותת אותו. ודוד אמר על עצמו: עני ואביון ונכאה לבב.
לא זכר עשות חסד. כאמרו (עמוס א יא) ׳ושיחת רחמיו׳1: וירדוף [איש עני ואביון ונכאה לבב למותת]. בגלות את ישראל2:
1. המשך הפסוק הנרמז בפסוק הקודם.
2. כ״כ רש״י ש׳עני׳ הוא ישראל.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

עני ואביון – בס״ס בטעם ימנית וספר אחד חונה ביו״ד.
ונכאה – י״ס בצירי וי״ס בסגול.
ונכאה – ענין שבירה כמו ונכה רוח (ישעיהו ס״ו:ב׳).
יען – בעבור אשר לא זכר לעשות חסד למי שצריך אל החסד ורדף הענוים ונשברי לב להמית אותם.
יען אשר האויב המקלל לא זכר עשות חסד, ואיש עני ואביון ונכאה לבב רדף למותת – לגמר מיתתו, שזה נגד מ״ש תחלה שהשתדלו ששאול יהרגנו.
ונכאה לבב – הוא שאול שכבר קשה יום הוא ודוד מבקש מותו (למותת בנין פִעֵל המורה קרב מיתת איש), ואויבי דוד היו מתנצלים באמרם שהם נאמנים לאדוניהם בעוד שדוד מבקש רעתו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יז) וַיֶּאֱהַ֣ב קְ֭לָלָה וַתְּבוֹאֵ֑הוּ וְֽלֹא⁠־חָפֵ֥ץ בִּ֝בְרָכָ֗ה וַתִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃
Yes, he loved cursing, and it came to him; and he did not delight in blessing, and it is far from him.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְרָחֵים לְוָטַיָא וְאַתְיַת לֵיהּ וְלָא אִתְרְעֵי בְּבִרְכְתָא וְאִתְרַחֲקַת מִנֵיהּ.
And he loves cursing, and it came to him; and he took no pleasure in blessing, and it was far from him.
ויאהב קללה ותבואה ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו – ר׳ לוי בשם רבי חמא בר חנינא ולא חפץ בברכה ולא חפץ בבכורה, רבי הונא אמר זה דם הקרבנות שהוא קרוי ברכה שנאמר מזבח אדמה תעשה לי וגו׳.
וכמא אחב אללענה פהי תאתיה, וכמא לם ישא אלברכה פתבעד ענה.
וכפי שהוא אהב את הקללה היא תבוא אליו. ובזמן שלא רצה את הברכה היא התרחקה ממנו.
ויאהב, וכפי שאהב את הקללה כך היא תבואנו, וכשם שלא חפץ בברכה כך תרחק ממנו.
ויאהב קללה – קללתו של הקדוש ברוך הוא שכפר בו.
And he loved a curse [Esau loved] the curse of the Holy One, blessed be He, Whose existence he denied.
ויאהב קללה – שהיה יודע שיקללוהו.
ויאהב – הוא היה סבה שיקללהו דוד שהיהא איש האלהים.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״שהיה״.
YEA, HE LOVED CURSING. He caused David, who was a man of God, to curse him.⁠1
1. He did evil things and did not fear David’s curses. – Radak.
ויאהב קללה – והוא אהב זה שאקללהו, ולא חשש לקללתו.
ותבואהו – עבר במקום עתיד, וכן: ותרחק, וילבש (תהלים ק״ט:י״ח), ותבוא (תהלים ק״ט:י״ח), כי כן דרך המקרא ובדברי נבואה ברוב.
ולא חפץ בברכה – שאברכהו אם ייטיב לי.
ויאהב קללה. למלכו ולאלהיו1: ולא חפץ בברכה. לעשות תשובה:
1. ע״פ ישעיה (ח כא) ׳וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים וגו׳, ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׳.
וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ. שתמיד מקללים אותנו, ועוד שהם חפצים בקללת השכל וחסרונו, וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה – שאינם מניחים את דרכם הרע, כאילו לא היה אלקים בשמים, ועוד שאינם חפצים בברכת ההשכלה ותוספתה, וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ:
ולא חפץ – בגעיא.
ויאהב קללה – אהב לעשות דברים אשר הקללה מעותדת לבוא עליהם ולכן תבא עליו הקללה המעותדת.
ולא חפץ בברכה – לא רצה לעשות דברים אשר הברכה מעותדת לבוא עליהם ולכן תהיה הברכה ההיא רחוקה ממנו.
(יז-יט) ותבואהו – ר״ל הקללה כבר באתהו, וכבר לבש קללה כמדו, ואבקש שיהיה לו כבגד יעטה, שבאשר עד עתה הקללה נסתרת בקרבו תצא ותתפרסם.
ומד – הם הבגדים שעשוים למדת האדם, ובגד כולל כל הבגדים ועוטה הוא שמתעטף מלמעלה ויצדק על המעיל לא על הבגד (ישעיהו נ״ט י״ז ס״א י׳), רק ר״ל שיתהוה כבגד שהוא ארוך ממדתו עד שיעטה בו מלמעלה, ומזח הוא החגור שחוגרים על בגדים הארוכים, כמ״ש (כ״ג י׳).
ויאהב – וחוץ מזה אהב קללה שהיא הקללה הנזכר שקלל אותו בדיני שמים, לכן ותבואהו תבא הקללה עליו, והגם שאנכי אשיג ברכה תחת קללתו לא יהיה לו חלק בה, כי הוא לא חפץ בברכה לכן ותרחק ממנו.
ויאהב קללה – לאחרים, ע״ד קללת חנם לו תבא (משלי כ״ו:ב׳).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יח) וַיִּלְבַּ֥שׁ קְלָלָ֗הכְּמַ֫דּ֥וֹ וַתָּבֹ֣א כַמַּ֣יִם בְּקִרְבּ֑וֹ וְ֝כַשֶּׁ֗מֶן בְּעַצְמוֹתָֽיו׃
He clothed himself also with cursing as with his garment, and it is come into his inward parts like water, and like oil into his bones.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וּלְבַשׁ לְוָטָא הֵיךְ לְבוּשָׁא וַעֲלַת הֵיךְ מַיָא בְּגוּשְׁמֵיהּ וְהֵיךְ מִשְׁחָא בְּאֵבָרוֹי.
And he wore cursing like a garment, and it entered his body like water, and was like oil to his limbs.
ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו – מכאן לסיכה שהיא כשתיה.
חתי ילבס אללענה כאמלה כקמיצה, ותדכ׳ל כאלמא פי בדנה, וכאלדהן פי עט׳אמה.
[עד כדי כך] הוא אהב את הקללה עד שלבש אותה כמו הבגד שלו (ממש צמוד לבשרו). וגם נכנסה (הקללה) כמו המים בבטנו וכמו השמן בעצמותיו.
וילבש, עד שילבש את הקללה שלמה כמו בגדו ותבוא כמים בגופו וכשמן בעצמותיו. תרגם קרבו ״בדנה״ ולא ״בטנה״ כרגיל בדומה לבעצמותיו שנבלעו בעצמותיו אף כאן נבלעת הקללה בכל אברי גופו של ״אותו״ רשע.
[וילבש קללה – הכניס עצמו בקללה ונוחה לו פריקת עול הקרבן וברכת כהנים וקללת האומות.]
And he donned a curse He brought himself into a curse and was satisfied with breaking off the yoke of the sacrifice and the priestly blessing and the curse of the heathens.
וילבש – התנבא כי הקללה תבואתהו.
כמדו – מלבושו, והטעם בדו, והזכיר מלבושו בתוכו.
HE CLOTHED HIMSELF. David1 prophesied that his curse2 would come3 unto the wicked man.⁠4
AS WITH HIS RAIMENT. Ke-maddo means as with his raiment.⁠5 Its [literal] meaning is as his measure (middo).⁠6 The psalmist notes that the curse would come into his inward parts.⁠7
1. Literally, “he.”
2. The curse uttered by David.
3. Va-tavo (and it is come) is a perfect. It literally means and it came. Hence Ibn Ezra’s comment.
4. Literally, “him.” The wicked would be enveloped by David’s curse.
5. In other words, maddo means “his raiment.”
6. For maddo comes from the root mem, dalet, dalet (measure). According to this interpretation, “his measure” means his body.
7. Not only will evil encompass the wicked person on the outside of his body, but it will enter his insides as well.
וילבש קללה כמדו – כלבושו. כלומר, שיהיה מעוטף בקללה.
וכן: ותבא כמים בקרבו – שאדם שותה.
וכשמן בעצמותיו – שאדם מושח בו גופו לכאב העצמות שתבוא המשיחה בעצמות, כן תבא בו הקללה.
וילבש קללה. היא מורגלת בפיו:
(יח-יט) וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וגו׳. יהי רצון שתְּהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה – שלא תסור ממנו, ותהיה לו לקניין וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ, בל תימוט עולם ועד:
כמדו – ענין מלבוש מה כמו ומדו בד (ויקרא ו׳:ג׳).
וילבש – יהיה מעוטף בקללה כמדו המעטפת את כל גופו.
ותבא – הקללה תבוא בקרבו בשפע רב כמים.
וכשמן – עם כי המשיחה היא למעלה על הגוף עכשיו באה היא בהעצמות כן הקללה תרד בו אל חדרי בטן אל עצמו ובשרו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

וילבש קללה כמדו – ר״ל שיהיה הלבוש מכוון למדתו הקללה שמדד על דוד יהיה מכוון למדתו, וחוץ ממה שילבש הקללה מבחוץ תבא גם כמים בקרבו – בענין שיהיה מקולל מבחוץ ומבפנים, וגם תבא כשמן בעצמותיו שתבלע בעצמותיו.
כמדו – מכף רגל ועד ראש אין בו מתום והקללה לובשת אותו כמדו לבושו (משרש מדד) הארוך כמו מדת גופו, ומגיע עד פס רגלו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יט) תְּהִי⁠־ל֭וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑הוּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ׃
Let it be to him as the garment which he puts on, and for the girdle with which he is girded continually.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תֶּהֱוֵי לֵיהּ הֵיךְ לְבוּשׁ יִתְעֲטֵף וּלְקָמוֹר תְּדִירָא יְזָרְזִנָה.
May it be to him like a garment, let him be wrapped in it; may he gird himself with it as a perpetual belt.
ותכון לה כאלת׳וב פי אן ישתמלהא, וכאלמנטקה פי אן יתקלדהא.
ותהיה לו כמו הבגד שמתעטף בו כל גופו. וכמו החגורה שתמיד הוא חוגר אותה עליו (חגור על בגדיו הפנימים).
יעטה, יעטה אותה וכאכנט תמיד יחגרה. מזח ״מנטק״ והוא האבנט או האזור וכל מה שהאדם חוגר על מתניו, וכך תרגם בישעיה כג יד ובאיוב יב כא. וכן כתב באגרון.
תהי לו – הקללה מעטה כבגד.
ולמזח – חגורה, וכן ומזיח אפיקים רפה (איוב י״ב:כ״א) אזור החזקים פִתח.
May it be to him [May] the curse [be to him] as an envelopment like a garment. [This] I found.
and as a girdle...constantly Heb. ולמזח, a girdle, and so: "and loosens the belt (מזיח) of the strong" (Iyyov 12:21). He loosens the belt of the strong.
מזח חגורה – אין מזח עוד (ישעיהו כ״ג:י׳).⁠א
א. השוו מיוחס לרשב״ם איוב י״ב:כ״א: ״מזיח – כמו מזח (תהלים ק״ט:י״ט), לשון חגור (שמואל ב כ׳:ח׳).
תהיולמזח – כמו חגורה, ומזיח אפיקים רפה (איוב י״ב:כ״א).
LET IT BE UNTO HIM AS THE GARMENT … AND FOR THE GIRDLE. Mezach means a “girdle.” Compare this to mazi’ach (belt) in and looseth the belt (mazi’ach) of the strong (Job 12:21).
תהי לו כבגד יעטה – ועוד כפל הענין לחזק.
ולמזח – חגורה. וכן: ומזיח אפיקים רפה (איוב י״ב:כ״א), כך יחגור הקללה כמו שיחגור אדם המזח.
תהי לו כבגד יעטה. שתהפך הקללה עליו:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יח]

תהי לו – בגעיא.
ולמזח – המ״ם בצירי שרשים.
יעטה – ענין עטיפה וכן עוטה אור כשלמה (תהלים ק״ד:ב׳).
ולמזח – ענין חגירה כמו ומזיח אפיקים רפה (איוב י״ב:כ״א).
כבגד יעטה – הקללה תהיה על גופו מסביב כבגד העוטה כל הגוף.
ולמזח – יחגור הקללה תמיד להיות לו למזח.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

תהי – מוסיף שלא לבד שתהיה כלבוש הנמדד למדתו,
תהיה הקללה כבגד רחב וארוך אשר יעטה בו על כל בגדיו מלמעלה, ר״ל שתהיה בפרסום ובשפע רב,
ולמזח – המזח הוא החגור שבו חוגרים על בגדים הארוכים להגביהם כמדת גופו, במה שהקללה ארוכה מגופו וצריך מזח להגביה הבגד למדת הגוף, תהיה הקללה עצמה כמזח שיחגור בה לכוין הקללה אל מדתו.
ולמזח – כמו אין מזח עוד (ישעיה כ״ג:י׳) חגורה כדי שלא יזחו הבגדים מעל הגוף.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כ) זֹ֤את פְּעֻלַּ֣ת שֹׂ֭טְנַי מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הוְהַדֹּבְרִ֥ים רָ֝֗עא עַל⁠־נַפְשִֽׁי׃
This is the reward of my adversaries from Hashem, and of those that speak evil against my soul.
א. רָ֝֗ע א=רָ֝ע (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דָא עוֹבָדָא דְשָׂטְנֵי מִן יְיָ וּדְמַלְלִין בִּישְׁתָּא עַל נַפְשִׁי.
This is the deed of those who oppose me from [following] the LORD, and of those who speak evil to my soul.
הד׳ה אג׳רה מעאנדיי מן ענד אללה, ואלמתכלמין באלסו עלי נפסי.
זה שכר האויבים שלי בהתעקשות (שונאים ללא סיבה) מאצל ה׳. וזה שכר המדברים רעה על נפשי.
זאת, זה שכר שוטני מאת ה׳. תרגם פעלת ״אגרה״ שכר וגמול וכן תרגם באיוב ז ב וכשכיר יקנה פעלו.
זאת פעולת – כמו תגמול, פעולת שכיר (ויקרא י״ט:י״ג).
שוטניי – כנגד ישטנוני (תהלים ק״ט:ד׳).
והדוברים רע – כנגד ודברי שנאה (תהלים ק״ט:ג׳).
THIS WOULD MINE ADVERSARIES EFFECT FROM THE LORD. Pe’ullat (effect) means recompense.⁠1 Compare this to pe’ullat sakhir (the wages of a hired servant) (Lev. 19:13).
MINE ADVERSARIES. Sotenai (mine adversaries) is parallel to yistenuni (they are my adversaries) (verse 4).
AND THEY THAT SPEAK EVIL. Ve-ha-doverim ra (and they that speak evil) is parallel to ve-divre sinah (also with words of hatred) (verse 3).
1. This is the recompense which my adversaries shall receive from God.
זאת פעולת שוטני – כלומר זאת תהיה שכר פעולתם שעשו לי, וכן: לא תלין פעולת שכיר אתך (ויקרא י״ט:י״ג) – שכר פעולתו.
פעולת שוטני. המקטרגים לפני המלכים: והדוברים רע [על נפשי]. המלשינים:
זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת ה׳. שגם המלשינים והמוסורת1 היהודים עושים כזאת, וְהַדֹּבְרִים רָע עַל נַפְשִׁי – שהם בני [בליעל]⁠2 שזכר, כלומר שפעולת אחת להם וקללה אחת תאתה למו3:
1. המוסרים.
2. במקום מחיקה, כנראה צ״ל ׳אדום׳.
3. לשוטני, היהודים המוסרים, ולדוברים רע שהם הנוצרים.
שוטני – אויבי ושונאי.
זאת פעולת – זהו גמול פעולת שטני מאת ה׳ וגמול הדוברים רע על נפשי.
פעולת – שכרם, כמו ולא ילין פעולת שכיר.
זאת פעולת שוטני מאת ה׳ – ר״ל זאת ראוי להם,
א. מצד פעולתם שעשו רע בפועל ורצו להרגני,
ב. מצד הקללה, שעל זה אמר והדוברים רע לקלל את נפשי.
זאת פעלת – כמו לא תלין פעלת שכיר (פרשת קדושים) שהוראתו שכר הפעולה, וכאן מתחילים שנית דברי דוד, זה הוא השכר למעשי הטובים ששוטני מבקשים לי מאת ה׳.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כא) וְאַתָּ֤ה׀ יֱ֘הֹוִ֤היֱ֘⁠־⁠הֹוִ֤הא אֲדֹנָ֗יעֲֽשֵׂה⁠־אִ֭תִּילְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּי⁠־ט֥וֹב חַ֝סְדְּךָ֗ הַצִּילֵֽנִי׃
But You, O God, Adonai, deal with me for Your name's sake. Because Your mercy is good, deliver me.
א. יֱ֘הֹוִ֤היֱ֘⁠־⁠הֹוִ֤ה =א (מקום הצינורית כדרכו <יְ֘הוִ֤היְ֘⁠־⁠הוִ֤ה>)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְאַתְּ אֱלֹהִים יְיָ עֲבֵד עִמִי מִן בִּגְלַל שְׁמָךְ הֵיךְ טוּבָךְ וְחַסְדָךְ פְּצֵי יָתִי.
And you, O God, the LORD, deal with me for your name's sake; deliver me according to your goodness and kindness.
ואנת אללה יא רב אעמל מעי מא אנת אהלה, וכמא אן פצ׳לך אלג׳יד פנג׳ני.
ואתה. ה׳! עשה עמי לפי רצונך. וכפי שההטבה שלך והואיל וחסדך הוא ההטבה אם כך תציל אותי.
למען, כפי שראוי לך לעשות וכפי שחסדך הוא הטוב לכן הצילני.
ואתה – אחר שקלל רשעים וכל שוטנים שב להתחנן לשם שלא יאבד עם אלה שהם מחרפים אותו כי אין לו כח לעמוד מפניהם.
BUT THOU, O GOD. After David cursed the wicked and the adversaries, he returns to pray to God. He prays that he not be destroyed along with those who disgraced him, for he has no strength to stand up to them.
ואתה אלהים י״י – הם שוטני ודוברי רע על נפשי (תהלים ק״ט:כ׳), ואתה עשה אתי למען שמך – ואם אינני ראוי לכך, עשה למען שמך אשר בטחתי בו.
כי חסדך הצילני – טוב חסדך עם הכל, יהיה טוב עמי להצילני.
ואתה אלהים ה׳1. בעבור כבוד שמך שנקרא עלי, עשה עמי2 צדקה וחסד: כי טוב חסדך. שיהיה סיבה בזה שאקנה שלימות בתורה ובמצוות3:
1. בדפו״ר וכת״י: ׳ה׳ אלקים׳.
2. לשה״כ ׳אתי׳.
3. ׳כי טוב חסדך׳, כי חסדך יביא להשיג ׳טוב׳, התכלית, שהוא עסק התורה והמצוותש מביא את האדם לידי שלימות ולהשגת מטרת חייו.
(כא-כב) וְאַתָּה אלקים ה׳ וגו׳ [עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי] כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן – תאב – אָנֹכִי וגו׳:
עשה אתי – בס״ס העי״ן בגעיא ועין מה שאכתוב במשלי כ״ו.
עשה אתי – חסד ואמת.
למען שמך – למען יוגדל שמך.
כי טוב חסדך – כאשר חסדך טוב לכל כן הצילני גם אותי.
ואתה ה׳ אמנם אתה תעשה אתי טובה מצד שני ענינים,
א. למען שמך שנקרא עלי שמשחתני למלך ויהיה חילול השם,
ב. מצד החסד כי טוב חסדך – ומצד שמך תעשה אתי נפלאות וטובות, ומצד החסד עכ״פ הצילני.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כב) כִּי⁠־עָנִ֣י וְאֶבְי֣וֹן אָנֹ֑כִיוְ֝לִבִּ֗י חָלַ֥ל בְּקִרְבִּֽי׃
For I am poor and needy, and my heart is wounded within me.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם עַנְיָא וַחֲשִׁיכָא אֲנָא וְלִבִּי שְׁפִי בְּגַוִי.
For I am poor and needy, and my heart is quiet within me.
ולבי חלל בקרבי – אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי לא היה דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב ולבי חלל בקרבי, ולא ישראל היו ראויים לאותו מעשה דכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם, ולמה עשו לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד, ואם חטא צבור אומרים להם כלך אצל צבור, וצריכא דאי כתב רחמנא יחיד משום דלא מפרסם חטאיה אבל צבור דמפרסם חטאיה אימא לא צריכא. ואי כתב רחמנא צבור משום דנפישי רחמי אבל יחיד אימא לא צריכא. אמר רבי אלעזר בן פרטא צדיקים נוטל מהם יצר הרע ונותן להם יצר טוב שנאמר ולבי חלל בקרבי, רשעים נוטל מהם יצר הטוב ונותן להם יצר שנאמר נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים, בינונים נותן להם זה וזה, את שבא ליצר הרע יצר הרע שופטו, את שבא ליצר טוב יצר טוב שופט שנאמר כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו.
פאני צ׳עיף ומסכין, וקלבי צריע פי בטני.
שהרי אני מוחלש ומסכן ולבי הרוג בתוך גופי.
כי, כי חלש ואביון אני.
כיחלל בקרבי – פועל עבר מגזרת חלל, על כן הלמ״ד פתוחה.
ויש אומרים: מגזרת חליל לוחין.
FOR … AND MY HEART HAS DIED WITHIN ME. The word chalal (has died)⁠1 is a third person perfect. It is related to the word chalal (one slain) (Deut. 21:1).⁠2 Its lamed is therefore vocalized with a pattach.⁠3
Others say that chalal is related to word chalil (hollow) in chalil luchei (hollow planks) (Onkelos on Exodus 27:8).⁠4
1. Vocalized, kamatz, pattach.
2. A noun vocalized, kamatz, kamatz.
3. Third person perfects are vocalized with a pattach beneath the second root letter.
4. In this case, our verse reads, “And my heart hollowed within me.”
כי עני, חלל – חציו קמץ וחציו פתח, והוא פעל עבר והוא בודד, כלומר: לבי נהרג בקרבי מרוב צרותי.
כי עני ואביון אנ⁠[כ]⁠י. כי אמנם הסיבה שלא התעסקתי בזה בגלות היתה כי שם הייתי ׳עני׳ - טרוד בצרכי חיי שעה, מכל מקום הייתי ׳אביון׳ - תאב לעבדך1: ולבי חלל בקרבי. ועם זה היה לבי ׳חלל׳ וימת בקרבי2, מפני גזירות האומות:
1. אביון מלשון תאב לכל דבר, וכאן הכוונה להשתוקקות לעהוד את ה׳, וכן לעיל פו א, ולהלן קיג ז-ח.
2. ע״פ לשה״כ בשמואל א׳ (כה לז) ׳וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׳, ׳נפל עליו פחד מהסכנה שהיה בה ונצטננו דמיו ויהי כאבן׳ (מלבי״ם).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

חלל – חציו קמץ וחציו פתח והוא פעל עבר רד״ק ואבן עזרא.
כי עני – אני נכנע ומושפל כעני ואביון ולבי נעשה חלל בקרבי מגודל הפחד והתוגה.
חלל – פעל עבר, נחלל ונהרג.
כי עני – נגד מ״ש וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב, אמר שאני עני ואביון וגם נכאה לבב כי לבי חלל בקרבי.
ולבי חלל בקרבי – אומץ לבי אבד.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כג) כְּצֵל⁠־כִּנְטוֹת֥וֹ נֶהֱלָ֑כְתִּינִ֝נְעַ֗רְתִּי כָּאַרְבֶּֽה׃
I am gone like the shadow when it lengthens. I am shaken off as the locust.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הֵיךְ טוּלָא בְּצַלָיוּתֵיהּ אִתְגַמְרֵית אִטַלְטְלֵית הֵיךְ גוֹבָאִי.
I am finished, like a shadow when it lengthens; I have wandered like a locust.
וכאלט׳ל אלממדוד קד ד׳הב בי, ואסתנפצ׳ת כאלג׳ראד.
ואני נהלך (אחרים הוליכו אותי) בי כמו הצל המתפשט ונדחפתי כמו הארבה (דבר כ״כ קל).
כצל, וכצל הנטוי כבר אירע לי ונופצתי כארבה על ידי אויבי.
ואמרו נהלכתי ננערתי כארבה, זהו מעשה שעשאוהו בו אויביו.
וקולה נהלכתי ננערתי כארבה, ד׳לך פעל פעלוה בה אעדאיה.
כצל כנטותו – לעת ערב.
ננערתי – לשון תשנוק וטירוף ואוטם כארבה שהוא נודד ונע ומטורף.
Like a shadow when it lengthens at eventide.
I was stirred up an expression of stirring and mixing and astonishment, like a locust, which wanders to and fro and is stirred up. [This] I found:
כנטותו – לעת ערב, והוא אומר: כי ינטו צללי ערב (ירמיהו ו׳:ד׳).
כצל – הטעם קלות ימיו.
ננערתי כארבה – שאין לו קץ.
I AM GONE LIKE THE SHADOW. Its meaning is, “My days are swift.”1 I AM SHAKEN OFF AS THE LOCUST. Who has no nest.⁠2
1. Literally, “his days are swift”; that is, “his days pass quickly.”
2. Reading ken rather than ketz. – Filwarg. Also see Radak on this phrase. If we read ketz, then Ibn Ezra reads, “who has no end”; that is, “whose wanderings have no end.”
כצל כנטותו – בכ״ף, שנוטה הצל מהרה, כן נטיתי ונהלכתי – כלומר הלכו ימי מהרה בלא חמדה.
ננערתי כארבה – ננערתי ממקום למקום כמו הארבה שאין לו קן וננער מגדר לגדר, כן אני אין לי מושב בטח במקום אחד. כי כשידעני שאול במקום, רודף אחרי, ואני בורח, וכן ממקום למקום.
כצל כנטותו נהלכתי. מרעה אל רעה1: ננערתי כארבה. שגרשוני מאתם2:
1. ע״פ לשה״כ בירמיה (ט ב) ׳כי מרעה אל רעה יצאו ואותי לא ידעו נאום ה׳⁠ ⁠׳.
2. ׳ננערתי כארבה, ננערתי ממקום למקום כמו הארבה שאין לו קן וננער מגדר לגדר, כן אני אין לי מושב בטח במקום אחד׳ (רד״ק).
כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ. דכיון דהתחיל לנטות1, נוטה מאוד והולך עד כלה, כן אני נֶהֱלָכְתִּי ונִנְעַרְתִּי בגלות אנה ואנה בטלטלה גבר כָּאַרְבֶּה:
1. ׳לעת ערב׳ (רש״י).
כנטותו – בכ״ף רד״ק.
נהלכתי – ברוב ספרים מדוייקים הה״א בחטף סגול.
ננערתי – ענין הטרוד והתנועה החזקה כמו חצני נערתי (נחמיה ה׳:י״ג) שר״ל הייתי מנענע חצני בתנועה חזקה.
כצל כנטותו – כמו הצל וחוזר ומפרש כמו נטיית הצל שאינו בא מפאת עצמו כ״א ע״י נטיית הדבר העושה הצל כן נהלכתי אני ר״ל מהלכי לא באה מפאת עצמי ומרצוני כ״א ע״י מכריחים הלכתי גולה ומטולטל.
ננערתי כארבה – ננערתי בתנועה החזקה ממקום למקום כמו הארבה שאין לו קן מיוחד וננער מגדר לגדר.
כצל כנטותו – בעת ינטו צללי ערב שקרוב היום להשתקע, כן נהלכתי שאני קרוב למות,
ננערתי כארבה – הננער ע״י הרוח ממקום למקום כן אני נע ונד.
כצל וגו׳ – עיין מה שכתבתי למעלה ק״ב:י״ב.
ננערתי – ממקום למקום, ומקור שרש נער הוא נע.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כד) בִּ֭רְכַּי כָּשְׁל֣וּ מִצּ֑וֹםוּ֝בְשָׂרִ֗י כָּחַ֥שׁ מִשָּֽׁמֶן׃
My knees totter through fasting; and my flesh is lean, and has no fatness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
רְכוּבַי אִתְּקַלוּ מִצוֹמָא וּבִסְרִי פַּתְרֵן מִלְהֱוֵי פַּטִים.
My knees stumble from fasting; my flesh is lean, and no longer fat.
ועת׳רת רכבי מן אלצום, והזל לחמי מן אלג׳הד.
והברכים שלי נכשלו מהצום. ומהיגיעה גופי הרזה.
ובשרי, ורזה כשרי מחמת המאמץ. וכן תרגם במשלי כז טז ושמן ימינו יקרא ״וג׳הד ימינה ילקא״ ומאמץ ימינו ימצא. וכתב שם בפירושו כי המשקיע מאמץ מפני שנדמה לו שיוכל להדריך ולרסן אשת מדינים ימצא רק את המאמץ והיגיעה לא הצלחה. ותרגם כחש ״הזל״ רזון, וכך תרגם רזון לעיל קו טו, ישעיה י טז, משלי יד כח. וכתב רבינו בפירושו ל״שבעים מלים״ שדומה לזה בדברי חז״ל בהמה כחושה ובהמה שמנה.
ברכי – אין בו כח ללכת כי יענה נפשו אולי ינצל מידם שלא יראה בבשרו לחלוח.
MY KNEES TOTTER THROUGH FASTING. I have no strength to walk. The psalmist says this because he refrained from eating.⁠1 He fasted because he thought that refraining from food would save him from the hands of his enemies, for no moisture would be seen in his flesh.⁠2
1. Literally, “he afflicted his soul.”
2. He thought that he would appear so emaciated that his enemies would not bother to kill him.
ברכי כשלו מצום – שהיה מתענה בברחו כדי שיראה האל בעניו וירחם עליו. ותשש כוחו ולא יכול ללכת.
כחש משמן – מהשומן שהיה בבשרו מקדם, עתה כחש בשרו מאותו השומן מן הצום ומן הדרכים.
כשלו ברכי מצום1. להתחנן אליך ברוב גזירותם:
1. לשה״כ ׳ברכי כשלו׳.
(כד-כה) בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם. כשהייתי גוזר תעניות, וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן, וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם וגו׳1:
1. בנדפס: ׳הלעיגו לי על היותי בצום ותפילה לפניך׳.
כחש – ענין רזות.
מצום – בעבור הצום כשלו ברכי ונחלשו.
משמן – מהיות בה שומן.
(כד-כה) ברכי – וגם אין לך להעניש אותי על עונותי, כי ברכי כשלו מצום ובשרי כחש מרוב התענית והתשובה, הגם שהם מחרפים אותי ע״ז ויניעון ראשם.
מצום – עיין מה שכתבתי למעלה ל״ה:י״ג.
כחש – רזה תחת שמתחלה היה שמן, ומצאנו בלשון חכמים כחוש להוראת רזה, ורק על איש שהיה שמן מתחלה ואח״כ רזה יצדק לומר בלשון מקרא שכחש, ע״ד כחש מעשה זית (חבקוק ג׳:י״ז) כאילו בשרו הבטיח להיות שמן לעולם ושקר בהבטחתו, או כאילו בשרו מכחש בו ואומר לא זנתני.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כה) וַאֲנִ֤י׀ הָיִ֣יתִי חֶרְפָּ֣ה לָהֶ֑םיִ֝רְא֗וּנִי יְנִיע֥וּן רֹאשָֽׁם׃
I have become also a taunt to them; when they see me, they shake their head.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וַאֲנָא הֲוֵיתִי קְלָנָא לְהוֹן יֶחְמוּן יָתִי יְטַלְטְלוּן רֵישֵׁיהוֹן.
And I have become a disgrace to them; they will see me, they will shake their heads.
וטאלמא כנת להם עארא, אד׳א דאוני חרכוא רווסהם אחתקארא.
ורבות הייתי להם חרפה. שאם היו רואים אותי היו מנדנדים ראשיהם בזלזול.
יראיני וכאשר יראוני יניעון ראשם דרך זלזול ובזיון.
ואני – כאשר ראוני אויבי ואני רזה הייתי חרפה להם.
I AM BECOME ALSO A TAUNT1 UNTO THEM. When my enemies saw that I was emaciated, I became an object of disgrace to them.
1. Ibn Ezra renders this as “an object of disgrace.”
ואני הייתי חרפה להם – כשהיו רואים אותי כחוש ומעונה, היו מבזים ומחרפים אותי ומניעים ראשם עלי.
הייתי חרפה להם. הלעיגו לי על היותי בצום ותפילה לפניך:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כד]

יניעון – מלשון תנועה.
ואני – בעבור מרבית הצום המה מחרפים אותי בלעג ובזיון.
יראוני – כאשר יראוני יניעון עלי בראשם בדרך לעג.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כד]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כו) עׇ֭זְרֵנִי יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי כְחַסְדֶּֽךָ׃
Help me, Hashem my God; O save me according to Your mercy.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
סְעוֹד לִי יְיָ אֱלֹהַי פְּרוֹק יָתִי הֵיךְ חַסְדָךְ.
Help me, O LORD, my God; redeem me according to your kindness.
אללהם יא רב אענני ואגת׳ני בפצ׳לך.
אלוהים אלוהי! תעזור לי ותושיע אותי בחסדך.
הושיעני, והושיעני.
עזרני – טעם כחסדך – עמי פעמים רבות.
HELP ME, O LORD MY GOD. The meaning of according to Thy mercy is, “like the mercy that You extended to me many times in the past.”
עזרני כחסדיך – כמו שחסדך עם שאר בני אדם, וכן היה עמי פעמים רבות, כן עתה תושיעני.
הושיעני כחסדך. לא כראוי לי:
עָזְרֵנִי ה׳ אֱלֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ. אף על פי שאיני הגון וראוי:
עזרני, הושיעני – התשועה הוא יותר מן העזר בכ״מ.
עזרני מצד שאתה ה׳ אלהי – ויותר הושיעני שהתשועה היא יותר מן העזר, וזאת תעשה כחסדך – שהחסד לא ישקיף על זכות המקבל.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כז) וְֽ֭יֵדְעוּ כִּי⁠־יָ֣דְךָ זֹּ֑אתאַתָּ֖ה יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה עֲשִׂיתָֽהּ׃
That they may know that this is Your hand; that You, Hashem, have done it.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְיֵדְעוּן אֲרוּם מְחָתָךְ דָא אַנְתְּ יְיָ עֲבַדְתָּהּ.
And they will know that this plague, you, O LORD, have done it.
חתי יעלמוא אן הד׳ה אלאמור מן קדרתך, אד׳א אנת יא רב פעלתהא.
כדי שהם ידעו שכל הדברים האלה (העזרה והישועה) מהיכולת שלך. אתה ה׳! אתה עשית אותם.
וידעו, כדי שידעו כי הדברים האלה הם ביכלתו אם אתה ה׳ תעשה זאת.
וידעו – כי כבר הזכיר עני ואביון.
ואתה י״י עשיתה – זאת הישועה ולא אני.⁠א
א. כן בדפוסים. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״אלי״.
THAT THEY MAY KNOW. Since the psalmist has already mentioned that he was poor and needy (verse 22), he says [that now everyone will know that] You, God, did this great act of salvation, not I.
וידעו כי ידך זאת – ידעו הכל כי זאת התשועה מידך היא לי, ואתה עשית, לא בחילי ולא בכחי.
וידעו כי ידך זאת. יכירו שצרתי ׳זאת׳ היתה מאתך כשתושיעני ממנה, ולא יאמרו ׳ידנו רמה׳1:
1. לשה״כ בדברים (לב כז), ׳פן יאמרו ידנו רמה ולא ה׳ פעל כל זאת׳. רד״ק: ׳ידעו הכל כי זאת התשועה מידך היא לי, ואתה עשית, לא בחילי ולא בכחי׳.
וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹּאת אַתָּה ה׳ עֲשִׂיתָהּ. ולוקח נקמתך מהם, ׳פן יאמר עצבי עשם׳ וגו׳ (ע״פ ישעיה מ״ח:ה׳):
וידעו כי ידך זאת – בס״ס הוא״ו בגעיא אע״פ שאין נראה כן מדברי לשון למודים שהבאתי לשונו במאמר המאריך.
וידעו – תן בלבם לדעת ולהבין כי ידך עשתה זאת התשועה ולא באה במקרה.
(כז-כח) וידעו – עד שידעו שהתשועה אינה טבעיית רק שהיא מיוחדת לידך וכחך, וגם שידעו כי אתה עשית שיקללו המה – שגם קללתם שקללו אותי עשית אתה שיקללו כדי שאתה תברך – ועי״כ קמו ויבושו אחר שבקללתם הסבו לי ברכה,
ועבדך ישמח כי היה הקללה לברכה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כח) יְקַֽלְלוּ⁠־הֵמָּה֮א וְאַתָּ֢ה תְבָ֫רֵ֥ךְ קָ֤מוּ׀ וַיֵּבֹ֗שׁוּ וְֽעַבְדְּךָ֥ יִשְׂמָֽח׃
Let them curse, but bless You. When they arise, they shall be put to shame, but Your servant shall rejoice.
א. יְקַֽלְלוּ⁠־הֵמָּה֮ א=יְקַֽלֲלוּ⁠־הֵמָּה֮ (חטף)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְלַטְטוּן הִנוּן וְאַתְּ תְּבָרֵךְ יְקוּמוּן וְיִבַהֲתוּן וְעַבְדָךְ יֶחְדֵי.
They will curse, but you will bless; they will arise and be disappointed, but your servant will rejoice.
ואד׳א יפתרון הם אללהם בארך פיי אנת, חתי יקומון כ׳אזיין ועבדך יפרח.
ואם הם יוציאו עלי שם רע. ה׳! אתה תברך אותי. כדי שהם יתייצבו מאוכזבים ואילו עבדך (אני) אהיה שמח.
יקללו, וכאשר הם יבזו ויזלזלו בי ברכני אתה כדי שישארו מבויישים ועבדך ישמח. תרגם יקללו ״יפתרון״ ענינה זלזול ובזוי, וכך תרגם בדברים כא כג כי קללת. וראה פירושי רס״ג מהדורתי שם. ובכל יתר המקומות מתרגם קללה ״לען״, ותרגם קמו ״יקומון״ ישארו. וראה לעיל בתרגום ארבעת הפרקים המצורפים להקדמה הארוכה א ה.
יקללו – לא אחוש מקללתם כי אתה תברכני.
קמו – עלי ויבושו.
LET THEM CURSE. Their curses do not concern me, for You will bless me. [WHEN THEY ARISE.] When they arise against me, they are put to shame.
יקללו המה – אם הם מקללים אותי, איני חושש לקללתם כיון שתברכני אתה.
קמו ויבושו – הם קמו עלי, יבושו ממחשבתם עלי, שלא תקיים, ועבדך ישמח.
יקללו המה. בגלות: ואתה תברך. ותושיעני: קמו. במעלתם: ויבושו. במפלתם: ועבדך ישמח. בה1:
1. לא במפלתם. כ״ה בדפו״ר, ובמוה״ק ׳בך׳, ואולי צ״ל ׳בה׳⁠ ⁠׳, ויל״ע כת״י.
יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ. ונראה מי ינצח: קָמוּ כבר וַיֵּבֹשׁוּ עתה וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח:
ועבדך – בס״ס בגעיא.
יקללו המה – אף כי המה מקללים אתה תהפכם לברכה ואם כי קמו עלי מה בכך הלא קמו ויבושו כי לא יוכלו לי ואני אשמח במפלתם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כז]

יקללו המה ואתה תברך – ראיה בלי פקפוק שאויבי דוד הם שהטיחו הקללות שלמעלה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כט) יִלְבְּשׁ֣וּ שׂוֹטְנַ֣י כְּלִמָּ֑הוְיַעֲט֖וּ כַמְעִ֣יל בׇּשְׁתָּֽם׃
My adversaries shall be clothed with confusion, and shall put on their own shame as a robe.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יִלְבְּשׁוּן סָטְנַי כִּסוּפָא וִיעַטְפוּן הֵיךְ מְעִילָא בַּהַתְהוֹן.
Those who oppose me will be clothed in shame, and their infamy will cover them like a cloak.
ואד׳א ילבס מעאנדי אלכ׳זא.
וישתמלון בה כאלממטר.
ואם המתעקשים בשנאתי ילבשו את האכזבה. והאכזבה תעטוף אותם כמו המעיל.
ילבשו, וכאשר ילבשו שוטני כלמה ויתעטפו בה במעיל.
[מצאתי: ויעטו כמעיל – העוטה ועוטף כל הגוף לכל לבוש.]
and enwrap themselves...like a cloak which enwraps and envelops the entire body.
ילבשו – כל שוטניי מהיום. והטעם: אחרים מלבד אלה, כי כבר הזכיר על אלה ויבושו.
MINE ADVERSARIES SHALL BE CLOTHED WITH CONFUSION. All my adversaries from this day and onward shall be clothed in confusion. The reference is to enemies other than those already mentioned, for the psalmist already said regarding the latter, They shall be put to shame (verse 28).
ילבשו שוטני כלימה – כשיראו שלא תעלה מחשבתם, ילבשו כלימה.
כמעיל – המ״ם רפה.
ילבשו שוטני כלימה. המקטרגים ומלשינים אותי בגלות:
יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי – המלשינים שבי כְּלִמָּה – שתבוא להם מאחרים, וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם – מעצמם:
כמעיל – המ״ם רפה והכ״ף בלא מאריך רד״ק בפי׳ מכלול דף נ״א וכן בישעיה נ״ט.
בשתם – הבי״ת בקמץ לבד.
כמעיל – שם מלבוש מה.
בשתם – הבושת אשר תביא עליהם יעטוף אותם מסביב כעטיפת המעיל.
כלמה, בשתם – הכלימה מאחרים והבושה מעצמו (למע׳ מ״ד ט״ז).
ילבשו שוטני כלמה – הכלימה היא מאחרים, והבושה היא מעצמו, והלבוש היא מלמטה, והמעיל עוטה בו מלמעלה, וא״כ הדרך הוא שלובש בושה ועוטה כלמה – ודוד בקש בהפך שילבשו כלמה ויעטו בושה – ר״ל שלא תהיה הכלימה כמעיל שהוא מלמעלה על חיצונית הבגדים, ר״ל כדבר הבא מבחוץ שיצוייר שמכלים על לא דבר, רק יהיה כלבוש המכוון לגופו וקרוב אליו, כי תהיה כלימה אמתיית מכוונת למדתם, וכן הבושה לא תהיה כבגד פנימי שאינו מתראה רק אל הלובש, רק כמעיל שתראה בשתם בגלוי.
ויעטו וגו׳ – כי הבשת נראה בפנים הנקווצות כאילו יבשות, כמעיל הנראה יותר כי הוא מעל לשאר הבגדים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ל) א֘וֹדֶ֤ה יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה מְאֹ֣ד בְּפִ֑יוּבְת֖וֹךְ רַבִּ֣ים אֲהַלְלֶֽנּוּא׃
I will give great thanks to Hashem with my mouth. Yes, I will praise Him among the multitude;
א. אֲהַלְלֶֽנּוּ א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ (חטף)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אוֹדֵי יְיָ לַחֲדָא בְּפוּמִי וּבִמְצַע חַכִּימַיָא אֲשַׁבְּחִנֵיהּ.
I will thank the LORD greatly with my mouth, and I will praise him in the midst of the sages.
פאנא אשכר אללה ג׳דא בפאיי, ופי וסט אלכת׳ירין אמדחה.
אז אני אודה לה׳ בפה שלי. ובתוך המרובים אני אהלל אותו.
אודה, אז אני אודה.
אודה – שאודה בפי זה החסד שעשה השם עמי עד שידעו הרבים.
I WILL GIVE GREAT THANKS UNTO THE LORD. I will give thanks with my mouth for this kindness that God performed for me. I will do so until the multitude know of it.
אודה י״י מאד בפי – אז כשתצילני אודה אותו, ואהללנו בפי בתוך רבים, כדי שידעו כולם כי מאתו היתה לי תשועה ויהיה בטחונם בו.
אודה ה׳ מאד. יותר מן המורגל, בצאתי משעבוד זה לחירות: [ובתוך רבים] אהללנו. על דרכי טובו:
(ל-לא) ואני אוֹדֶה ה׳ וגו׳, כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן – שהוא ישראל, לְהוֹשִׁיעַ אותו מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ – שהם האומות בעולם הזה, וגם ביום הדין יושיענו ה׳ אלקנו במשפט:
אודה – עי״כ אודה ה׳ מאד – כי הניצול מן הרעה מודה רק על ההצלה, אבל לא על הרעה, שיותר טוב היה שלא היה הרע ולא הצטרך אל ההצלה, אבל אחר שהרעה היתה הסבה אל הטובה, א״כ אודה מאד גם על הרעה, וע״י שידעו כי ידך זאת בתוך רבים אהללנו כי רבים ישיגו תהלתו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לא) כִּֽי⁠־יַ֭עֲמֹד לִימִ֣ין אֶבְי֑וֹןלְ֝הוֹשִׁ֗יעַ מִשֹּׁפְטֵ֥י נַפְשֽׁוֹ׃
because He stands at the right hand of the needy, to save him from those that judge his soul.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם יְקוּם מִן יְמִינָא דַחֲשִׁיכָא לְמִפְרַק מִמְדַיְנֵי נַפְשֵׁיהּ.
For he will stand at the right hand of the needy, to redeem from the discords of his soul.
אד׳ יוקף נצרה עלי ימין אלמסכין, פיגית׳ה מן מחאכמיה עלי נפסה.
לפי שהוא יתמוך באביון וכך יושיע אותו מאלה ששופטים את נפשו.
כי, כי יעמיד נצחונו לימין האביון ויושיענו מן המתדיינים עמו על נפשו.
כי – השם יעמד לימין אביון להושיעו מהחפצים להיותם שוטני נפשו.
BECAUSE HE STANDETH AT THE RIGHT HAND OF THE NEEDY. God stands at the right hand of the needy to save him from those who seek to be his mortal enemies.⁠1
1. Literally, “adversaries of his life.”
כי יעמוד לימין אביון – כי כן הוא עם הבוטח בו שהוא אביון, ואין לו כח להנצל, הוא יעמוד לימינו לעזרו ולהושיעו מהרשעים שהיו שופטי נפשו וחושבים להמיתו.
כי יעמוד לימין אביון. לימין התאב לעבדו: להושיע משופטי נפשו. בגלות, כי יגודו על נפש צדיק1:
1. לשה״כ לעיל (צד כא) בפרק העוסק גם הוא באדום ובגלות הנוצרים, ופירש רבינו שם: ׳יגודו על נפש צדיק - יתקבצו על נפש צדיק לשפטו: ודם נקי ירשיעו. בדינם, להראות שלא יעשו זה בזרוע, כמתחסדים ובלתי עושים כאותם שאמרנו עליהם ש׳ירצחו׳ (פסוק ו) ׳ויאמרו לא יראה יה׳
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ל]

משפטי נפשו – ג׳ נפשו מטעין בהון וסי׳ ואל עונם ישאו נפשו (הושע ד׳) להושיע משופטי נפשו. ולא נתתי (איוב ל״א) מסורת הושע.
כי יעמוד – כאשר יעמוד לימין האביון להושיע מיד הרשעים השופטים לקחת נפשי במשפטם המקולקל.
כי יעמוד – שיראו שאין האביון נעזב אל המקרה, וגם בעת שעומד לפני שופטי נפשו – המבקשים להמיתו דרך משפט, כמ״ש בהשפטו יצא רשע,
ה׳ עומד לימינו לזכותו ולהגן עליו.
משפטי נפשו – להרשיעה בדין.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144