Tehillim 142 – תהלים קמב‏ – Mikraot Gedolot

(א) מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד ^אבִּֽהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃^ב

Maschil of David, when he was in the cave. A Prayer.

א. ‹ר3› פרשה פתוחה

ב. בִּֽהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃ לגבי חלוקת הפסוק ראו בהערת הנוסח בתחילת מזמור קל״ט.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודהואיל משהעודהכל

שִׂכְלָא טָב עַל יְדֵי דָוִד בְּמֶהֱוֵי בְּאַסְפְּלִידָא צְלוֹתָא.

A good lesson, composed by David when he was in the cave; a prayer.

משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה – אמר שלמה (משלי י״ח:י׳) מגדל עוז שם ה׳ וגו׳. כשהצדיקים נכנסים לצרה אין מענין עצמן אלא על הקב״ה. וכן אמר הכתוב (תהלים ל״ד:א׳) לדוד בשנותו את טעמו וגו׳. (שם ב׳) אברכה את ה׳ בכל עת וגו׳. וכן כשברח לפני אבשלום לא זמר אלא להקב״ה. וכן כשהיה במדבר יהודה לא הזכיר אלא הקב״ה. ובכל צרה שהיה נכנס היה בוטח בהקב״ה. וכשהיה במערה לא קרא אלא להקב״ה. שנאמר משכיל לדוד בהיותו במערה. מהו משכיל לדוד. כשהיה שאול ודוד במערה ידע וראה שאין אדם עומד לא בממונו ולא בחכמתו ולא בגבורתו. ומהו עומד לו תפלתו. השכיל דוד וידע ואמר שאין טוב לו אלא תפלה. לכך נאמר משכיל לדוד וגו׳.

קול תפהים לדאוד חין כאן פי אלמגארה כאן יצלי בה.

מאמר הסברה לדוד כל זמן שהיה במערה היה מתפלל אותו (את אותו מאמר).

מאמר השכלה לדוד בעת שהיה במערה היה מתפלל בו, וכבר כתב רבינו בפירושו לעיל לב שכל משכיל ענינו ללמד דעת ושכל לאחרים.

(א-ד) משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה

במערה תפלה ובהתעטף יעני ענד אלתואיהא.

(1-4) “in the cave” and “fails within” twisted.

במערה – שכרת בה כנף המעיל אשר לשאול.

in the cave where he severed the skirt of Saul's robe.

משכיל לדוד – על נועם פיוט תחלתו משכיל.

MASKIL OF DAVID. A psalm which is to be chanted to the tune of a poem opening with the word maskil.¹

1. See Ibn Ezra to Ps. 4:1.

משכיל – תפילה זו אמר בהיותו במערה.

משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה – כשהלך שאול לבקשו על פני צור היעלים (שמואל א כ״ד:ב׳), ונחבא דוד במערה מפניו, כמו שכתוב: ודוד ואנשיו בירכתי המערה יושבים (שמואל א כ״ד:ג׳), ושם במערה חבר זאת התפלה.

(הקדמה)
ושָׂם המחבר זה המזמור בזה המקום, אחר מזמורי קיבוץ גלויות וימות המשיח, כי כן יקרה להם אחר רוב צרות הגלות במלחמת גוג שיפלו במכמוריו רבים מפושעי ישראל, כאמרו (זכריה יד ב) ׳ויצא חצי העיר בגולה׳, וישארו צדיקי הדור, כאמרו (שם יב ח) ׳ביום ההוא יגן ה׳ בעד יושב ירושלים והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים׳.

(א) בהיותו במערה. באותה המערה שנכנס שם שאול להסך את רגליו, כאמרו (שמואל א׳ כד ג) ׳ודוד ואנשיו בירכתי המערה יושבים׳¹:

1. כ״כ רש״י במערה - שכרת בה כנף המעיל אשר לשאול׳. ׳ תפלה כשהלך שאול לבקשו על פני צורי היעלים (ש״א כד, ג) ונחבא דוד במערה מפניו, כמו שכתוב (שם פסוק ג): ודוד ואנשיו בירכתי המערה יושבים, ושם במערה חיבר זאת התפלה׳ (רד״ק).

מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה וגו׳. אף על פי שזה הספר החמישי מדבר כולו על ימות המשיח, אפילו הכי סיפח אלה השני מזמורים זה והבא אחריו, אשר [בזה¹ סיפר] צרותיו בעודו בורח מפני שאול, ובמזמור הבא יספר בורחו מפני אבשלום, להורות כי כמו שבריחתו מפני שאול היתה זמן רב, כן הגלות הזה [ארוך], וכמו שהוא לבסוף ניצול, כן אנו בעה״ו ניגאל. ולא עוד, אלא כי כמו שהוא לבסוף נעשה שר לאויביו, כן ישראל יעשו שרים לאדוניהם. והמזמור אחריו, כמו שבריחתו מפני אבשלום היתה זמן מועט אבל מסוכנת מאוד, כן מלחמת גוג תיארך זמן מועט, רק בסכנה גדולה, ולבסוף יעלו מעלה כמו [שהיה במות] אבשלום בנו, וכמו שאבד אבשלום – כן יאבדו כל אויביך ה׳²:

1. במזמור הזה.

2. לשה״כ בשופטים (ה לא).

בהיותו במערה – כשכרת כנף שאול ואז התפלל התפלה ההיא.

בהיותו במערה – במערת עדולם (שמואל א׳ כ״ב:א׳) כשברח שם מפני שאול וקודם שיתקבצו אליו ארבע מאות איש היה לבדו.

(ב) ק֭וֹלִי אֶל⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ אֶזְעָ֑ק ק֝וֹלִ֗י אֶל⁠־יְהֹוָ֥הי״י֥ אֶתְחַנָּֽן׃

With my voice I cry to Hashem; with my voice I make supplication to Hashem.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

קָלִי קֳדָם יְיָ אֶקְבֵּל קָלִי קֳדָם יְיָ אֲצַלֵי.

With my voice I will cry out in the presence of the LORD; with my voice I will pray in the presence of the LORD.

קולי אל ה׳ אזעק קולי אל ה׳ אתחנן – למה ב׳ פעמים קולי. וכן אמר הכתוב (שם נ״ז:ב׳) חנני ה׳ חנני. ב׳ פעמים. אלא כך אמר דוד חנני שלא אפול בידו וחנני שלא יפול בידי. וכן קולי אל ה׳ אזעק שלא אפול בידו קולי אל ה׳ אתחנן שלא יפול בידי.

בצות אלי אללה אצרך׳, ות׳ם בה אליה אתחנן.

קולי אל ה׳ אצעק ואחר כך בקולי אל ה׳ אני אתחנן.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]

קולי – זה הוא קולי שאצעק אל השם.

WITH MY VOICE I CRY UNTO THE LORD.⁠¹ This is the substance of my voice:⁠² “I cry unto the Lord.”

1. Literally, “My voice, I cry unto the Lord.” Hence Ibn Ezra’s interpretation.

2. Ibn Ezra’s paraphrase of My voice.

ואמר: קולי אל י״י אזעק קולי אל י״י אתחנן – ואליו אצעק מצרתי, וכפל הענין.

אצעק.⁠¹ במר נפשי: אתחנן. בתפילה:

1. לשה״כ ׳אזעק׳, ויל״ע. ובשיעורים דייק זעקה בזי״ן, ודי בטוח שכאן הוא ט״ס.

יאמר אם כן, קוֹלִי אֶל ה׳ אֶזְעָק. מכאב לב הדאגה, כי מילת ׳זעקה׳ עם זיי״ן תורֶה זה¹, וקוֹלִי אֶל ה׳ אֶתְחַנָּן. תפילה:

1. ראה לעיל (תהלים ק״ז:ד׳).

קולי – בקולי אזעק לה׳.

קולי אל ה׳ אזעק – בהיותו במערה היה ירא לזעוק בקול שלא ישמעו האויבים, אבל אל ה׳ אוכל לזעוק בקולי ואיני מתירא, [ב] לא אוכן לחנן באורך אף שלא בקול, כי ע״י העתרת דברים יודע שיש איש במערה, אבל אל ה׳ אתחנן וגם בקול ולא אירא.

קולי – ארים, וחסר הפעל כנהוג אצל שם קול, קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה (פרשת בראשית) אני שומע קול דמי וגו׳.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ג) אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד׃

I pour out my complaint before Him; I declare before Him my trouble;

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֶשׁוֹד קֳדָמוֹי שׁוּתִי עַקְתִי קֳדָמוֹי אֲתַנֵי.

I will pour out my speech in his presence; I will tell of my trouble in his presence.

אשפוך לפניו שיחי וגו׳ – כך הצדיקים מגידין צרתן לפני הקב״ה. וכן אמר הכתוב (שם ק״ב:א׳) תפלה לעני כי יעטוף וגו׳. וכן חנה אמרה (שמואל א א׳:ט״ז) כי מרוב שיחי וכעסי דברתי עד הנה. לכך נאמר אשפוך לפניו שיחי וגו׳. והקב״ה אמר ליה (תהלים נ״ה:כ״ג) השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך.

אליה אהרק בת׳י, ואכ׳בר בין ידיה בשדתי.

ואני אתלונן לפני את שיחי ואגיד לפניו את צרתי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]

אשפוך – בעבור היות הקול בגלוי יהיה שיחי בסתר.

I POUR OUT MY COMPLAINT BEFORE HIM. I pour out my complaint before Him means, “I pour out my complaint before Him in private,” for With my voice I cry unto the Lord (verse 2) means, “With my voice I cry unto the Lord in public.”¹

1. Literally, “because the voice is in public; my complaint is in secret.”

אשפך לפניו שיחי – תפלתי.

צרתי לפניו אגיד – אף על פי שידועה לו, אגידנה לפניו בתפלתי.

אשפוך. כי מלאתי מלין¹: אגיד. להתחנן שירחם:

1. לשה״כ באיוב (לב יח) ׳מלתי מלים׳, ר״ל א״א לי להתאפק כי אני מלא מן אמרים (מצודות), כאילו הוא כ״כ מלא עד שנשפך ממנו..

על מה שאני מתחנן ומתפלל – אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי, ובמה שאזעק – צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד:

שיחי – ענין ספור התלאות.

אשפוך – ר״ל ארבה לספר התלאות הבאות עלי.

אשפך – במערה לא אוכל לשפוך שיח, שהשיח הוא ע״י סימנים ורושמים שע״י יוכר חולשתו וצרתו, וזה א״א במערה בחשך, אבל לפניו אשפך שיחי, צרתי – במערה לא נמצא מי שאגיד לפניו צרתי החיצונית כי אין איש מושיע, אבל לפניו אגיד צרתי.

(ג-ד) שיחי, בהתעטף – על שתי תיבות אלה עיין מה שכתבתי למעלה סימן ק״ב:א׳ ומליצת בהתעטף עלי רוחי ר״ל בהמס לבי.

נתיבתי – נתיב בחילוף אותיות נצב, או בחילוף ת״ו בשי״ן הוא מגזרת שרש ישב והוראתו דרך ישרה, והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות (שירת דבורה) וכאן רוצה לומר אני הלכתי בדרך ישרה, וכל מעשי לשאול טובים מאד (שמואל א׳ י״ט:ד׳) ומלשיני מציירים אותם לשאול כמעשים לרעתו.

אהלך – נקדוהו מבנין פִעֵל להורות קביעות הליכתו.

טמנו פח לי – עשו אתי במרמה למען אחטא לשאול, ותהיה להם תואנה להלשין עלי.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ד) בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י׀ רוּחִ֗י וְאַתָּה֮ יָדַ֢עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י בְּאֹֽרַח⁠־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי׃

When my spirit faints within me, You know my path. On the way in which I walk they have hidden a snare for me.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּאִשְׁתַּלְהֲיוּת עֲלַי רוּחִי וְאַתְּ יָדַעְתָּ שְׁבִילִי בִּכְבִישָׁא דְנָן דַאֲהַלֵךְ כְּמַנוּ פַחָא לִי.

When my spirit grows weary against me, you know my path; on this road that I will walk, they have hidden a trap for me.

בהתעטף עלי רוחי וגו׳ – מהו אהלך. כך אמר דוד לפני הקב״ה אומרים לי כל גבורי שלח ידך אליו. ולבי אומר לי כי מי שלח ידו במשיח ה׳ ונקה. לכך נאמר בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי וגו׳.

אד׳ תצ׳וורת עלי רוחי ואנת אלעארף בחאל סכתי, ואי טריק ד׳הבת פיהא, פקד דפנוא לי אלפכ׳אך׳.

כאשר נפשי עלי תכאב ואתה היודע את מצב הדרך שלי. שכל דרך שהייתי הולך בה היו טומנים לי מוקשים.

יעטף, ״יתצ׳וור״ ראה לעיל קב א. ואתה, ואתה היודע מצב נתיבתי ושכל אורח שאני הולך בו שם טמנו לי מוקשים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וקו׳ נתיבתי יע׳ קוים טריקתי.

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]

“my course” my course is correct.

ואתה ידעת נתיבתי – כמה מוקשים יש בה.

and You know my path how many snares are in it.

אתה ידעת נתיבתי בדרך אלך – גם זה המזמור עשאוהו במערה.⁠¹

אתה ידעת – ואיני יודעה, שהרי פח טמנו לי.

1. השוו תהלים נ״ז:א׳.

בהתעטף – כמו תפלה לעני כי יעטוף (תהלים ק״ב:א׳), והטעם:⁠^א בהתעטף קצתי על קצתי ואתה ידעת הנתיב שחפצי ללכת בו.

ור׳ משה הכהן^ב אמר: נתיבתי שהיתה ישרה לנגדך.

ולא הזכיר הטומנים, כמו: אשר ילדה אותה (במדבר כ״ו:נ״ט).

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 הושמט ע״י הדומות: ״בהתעטף כמו... והטעם״.

ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״הכהן״.

WHEN MY SPIRIT ENWRAPS WITHIN ME. Hit’attef (enwraps itself)⁠¹ is similar to ya’atof (he enwraps himself) in A prayer of the afflicted when he enwraps himself (Psalms 102:1). The meaning of be-hit’attef alai ruchi (when my spirit enwraps itself) is, “When one end of me is enwrapped with the other end.”²

THOU KNOWEST MY PATH. You know the path that I want to walk in. Rabbi Moses Ha-Kohen says that the meaning of Thou knowest my path is, “You know that my path is a path which is upright in Your sight.”³

The psalmist does not say who they in have they hidden a snare for me refers to. Compare this to whom she bore to Levi in Egypt (Num. 26:59).⁠⁴

1. Translated according to Ibn Ezra

2. When a person who is in great anguish prays, he bends over and one part of the body – along with the spirit within it – touches the other end of the body. See Radak to verse 5 and on Ps. 102:1.

3. Literally, “which is straight before You.”

4. The Torah does not identify whom “she” refers to.

בהתעטף עלי רוחי – פַאְמֵיר בלעז.

אתה ידעת נתיבתי – היאך אני הולך, שהרי בכל מקום שאני הולך טומנים לי פח.

בהתעטף עלי רוחי – כמו: נפשם בהם תתעטף (תהלים ק״ז:ה׳), וזה לרוב הצרה ידכה, ישוח, כאילו מתעטף קצתו בקצתו והרוח בגוף.

ואתה ידעת נתיבתי – כי אינני הולך בדרך רע כמו שהם הולכים, כי אני אין בי עון, ולא חטאתי להם, והם רודפים אחרי.

באורח זו אהלך – באיזה דרך שאלך הם מרגלים אחרי, וטמנו פח לי – בכל מקום שאלך.

בהתעטף עלי רוחי. שלא ידעתי אנה אמלט: ואתה ידעת נתיבתי. ׳ואתה׳ לבדך ׳ידעת׳ הדרך שאבחר, כי אני לא ידעתיה, כי אמנם בדרך¹ זו אהלך טמנו פח לי - באותה הדרך שהייתי חפץ ללכת, כבר ׳טמנו פח לי׳ ללכדה:

1. לשה״כ ׳באורח׳.

בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי. שאני מתעלף ומאבד הכוחות. [העילוף] הוא כשיכנס כל הרוח החיוני סביב הלב ויעזבו חלקי הגוף כולם וסובבים הלב לשומרו¹, כמו שהמתעטף בבגד, סביבותיו בגדיו ומתכסה בהם²: וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי. אנה הייתי מוכן ומעותד ללכת, מה שאני בעצמי לא הייתי יודע, ובְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי, כי טמנו פחים בכל הדרכים לתפשני:

1. ראה מש״כ בנדפס בבראשית (מה כו-כז).

2. ר״א מנולה: ׳בהתעטף עלי רוחי – כי הפעלות הפחד מכניס הרוחות והחום הטבעי לפנים, והרוח מתעטף כמשפט האוננים׳.

נתיבתי – הנו״ן בגעיא.

בהתעטף – כשהאדם בצרה הוא מעונה וכפוף וכאילו מעוטף קצת הגוף בקצתו ורוחו בקרבו גם היא כאילו מתעטף.

נתיבתי – ענין שביל ומסילה.

בהתעטף – בעת תתעטף רוחי בעבור רוב הצרות ואתה הלא ידעת נתיבתי אשר אלך בעת ההיא כי לא אלך לעשות למי מהם מאומה רע ועכ״ז באורח זו אשר אהלך כפוף ומעונה טמנו עלי פח ללכדני עם כי לא הלכתי להרע להם.

בהתעטף והגם כי רוחי נתעטף עלי כמי שהגיע לתכלית החולשה שרוחו מעוטף תוך הגויה, והכחות מתאספים פנימה אל הלב, וכן אין מי שיוציאני מכאן, כי אין מי יודע הנתיב שבו אוכל להתעלם מרודפי בל יכירו בי, אבל אתה ידעת נתיבתי – ובאר כי האויבים הקיפוהו מכל הצדדים, באורח זו אהלך שהיה רוצה ללכת לצד מזרח, אבל בארח זו טמנו פח לי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

(ה) הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין׀ וּרְאֵה֮ וְאֵֽין⁠־לִ֢י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי׃

Look on my right hand, and see, for there is no man that knows me. I have no way to flee; No man cares for my soul.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אִסְתַּכְּלֵית עַל יְמִינָא וַחֲמֵית וְלֵית לִי מִשְׁתְּמוֹדַע הוֹבַד שְׁזִיבוּ מִנִי וְלֵית תָּבַע לְנַפְשִׁי.

I looked to the right and saw, and there was no-one acknowledging me; deliverance has vanished from me, and there is none who avenges my soul.

הבט ימין וראה ואין לי מכיר – מהו הבט ימין וראה שאין לי מכיר ועומד על ימיני אלא אתה. וכך היא אומנתך את הוא ימינם של עניים. שנאמר (שם ק״ט:ל״א) כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו. לכך נאמר הבט ימין וראה וגו׳. אבד מנוס ממני. אמר דוד אם אבקש ממך מנוס אבקש מנוס מן הרשעים ולא מן שאול ולא מכל ישראל בשעה הזאת. לכך נאמר אבד מנוס ממני וגו׳.

ואנא אלתפת ימינא פאד׳א ליס טאלב מסתת׳בת, וקד צ׳אע אלמהרב מני וליס טאלב לנפסי.

ואני פונה אל הימין ואין לי מכיר שהוא מבקש אותי וכבר נאבד ממני מקום המילוט ואין דורש לנפשי.

הביט, ואני אביט לימין והנה אין לי דורש ומכיר. כלומר אין אדם הרוצה להכירני בעת צרתי כמנהג העולם גם בימינו כשאדם נרדף על ידי רשעים הנטפלים לו ומצחקים עליו כל אותם החנפים הארורים עומדים מן הצד.

אמרו הבט ימין, ענינו אביט, הדברים מוסבים אל עצמו כמו שאמד ה׳ ביד עבדי דוד הושיע¹ וענינו אושיע, וכן הנזר² ענינו אנזר?.

1. שמואל ב׳ ג יח.

2. זכריה ז ג.

קולה הבט ימין מענאה אביט, ירג׳ע אלכלאם אלי נפסה כקול אללה ביד עבדי דוד הושיע ומענאה אושיע, וכ׳דלך הנזר מענאה אנזר.

הביט ימין וראה מצדראן פי מוצֺע אביט ימין ואראה מתל הסר משם כל שה נקוד וטלוא (בראשית ל:לב) ביד דוד עבדי הושע את עמי ישראל (שמואל ב ג:יח).

“Look at my right and see.” Two verbal nouns in places of; ‘I look at my right’ as in “removing from their every speckled and spotted animal” (Gen. 30:32) and “concerning David; My people Israel” (2 Sam. 3:18).

ואין לי מכיר – אין בכל משרתי שאול שימחה בידו.

no one recognizes me Among all of Saul's servants, there is no one who protests against him.

ימין – כלומר: דרך ישרה.

הבט – אמר ר׳ משה: כי הם על לשון ציווי.⁠^א

ולפי דעתי: כי הבט – שם הפועל, כמו: והצל תציל (שמואל א ל׳:ח׳).

וראה – כמו ראות, גם הוא שם הפועל, על משקל למען היה לה^ב ברק (יחזקאל כ״א:ט״ו).

א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסרה מלת: ״ציווי״.

ב. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״לו״.

LOOK. Rabbi Moses says that habbet (look) and re’eh (see) are imperatives.⁠¹ However, in my opinion habbet is an infinitive.⁠² It is like the word hatzel (recover) in hatzel tatzil (and shalt without fail recover all) (Samuel I 30:8).⁠³ Re’eh (see) is similarly an infinitive.⁠⁴ It is like the word ra’ot (seeing) (42:20).⁠⁵ Re’eh is an infinitive⁶ following the pattern of heyeh (that it may)⁠⁷ in it is furbished that it may glitter (Ez. 21:15).

1. They have the form of imperatives and are to be taken as such.

2. Even though it has the form of an imperative. Ibn Ezra’s point is that there are words that have the form of imperatives but are infinitives.

3. Hatzel has the form of an imperative. However, it is an infinitive.

4. Even though it has the form of an imperative.

5. It means the same, or it is a variant, of ra’ot.

6. Even though it has the form of an imperative.

7. Heyeh is an infinitive even though it has the form of an imperative.

הבט – הקב״ה על כל צדדין.

ואין לי מכי⁠[ר],⁠^א אין דו⁠[ר]⁠ש לנפשי – לטובה.

א. סוף המלה קטוע בכתב היד.

הבט ימין וראה – שניהם מקור, הבט וראה, ואינם ציווי. רוצה לומר: כשאביט ימין ושמאל, אין מי שיכירני ויחוס עלי ועל טלטולי.

אבד מנוס ממני – כי כשאחשוב בזה המקום אלך, ושם לא ידעני שאול ולא ירדוף אחרי, אין לי מקום שאנוס שם כי בכל מקום שאלך מבקש אותי.

וזכר ימין ולא זכר שמאל, דרך קצרה כמנהג המקרא. כי מהאחד יובן האחר. כמו: עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם (יהושע י״ג:ח׳) – פירש, עם חצי שבט מנשה האחר. ולפי שזכר לתשעת השבטים וחצי שבט המנשה סמך ולא זכר חצי האחר. ואמר: עמו, כאלו זכרו. וכן רבים במקרא על זה הדרך, בחסרון המילים, במקום שיתבונן הענין מהנזכר למעלה, כמו שכתבנו בספר מכלל.

אין דורש לנפשי – מכל גואלי וקרובי אין מי שידרוש לנפשי, שמבקש שאול לקחתה. כי מיד מלך לא אמצא גואל, אם אתה לא תגאלני.

הבט ימין. אתה ׳ימין ה׳ עושה חיל׳, ׳הבט וראה׳. ואמר ׳ימין׳ בלשון זכר, כמו ׳נצב ימינו כצר׳ (איכה ב ד)¹, ׳ימינך ה׳ נאדרי׳ (שמות טו ו)² וזולתם: ואין לי מכיר. שיקרב לעזור מפני אימת המלך, ובזה אבד מנוס ממני, אין דורש לנפשי - שידרוש אלקים ויתפלל עלי:

1. וכתב האבו עזרא שם: נצב ימינו - בנין נפעל ויש ימין זכר נאדרי בכח:

2. והזכיר ימין בלשון זכר ונקבה (רמב״ן שם).

הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר. כי כשאני פושט ידי לבן אדם שיעזרני, אין נותן לי יד לעזרני, ולא עוד, אלא שאָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי, ואפילו דרך המנוס אין [לי, ולא] הייתי יודע אנה אלך ואברח ואל מי אנוס לעזרה: אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי. שאין איש ידבר בעדי עם המלך להשקיט מעט כעסו עמי, כמו שהיה עושה יהונתן¹:

1. כ״כ רד״ק.

הבט ימין – כמו הבט ימין ושמאל כי מהאחד יובן האחר ואחז דרך קצרה.

הבט – כשאביט ימין ושמאל ורואה אנכי אם יש לי מכיר אבל אין לי מכיר לחשוב עלי לדבר טוב בפני שאול.

אבד מנוס – אין לי למי לנוס לעזרה.

הביט ימין – ואם אלך לצד דרום, אבל שם אין לי מכיר – ואם אנוס לאחור לצד מערב, אבל מנוס אבד ממני, כי האויבים הם אחריו (וצייר שבצד אחד בצפון שם ההר שבו המערה הסוכך בעדו מלכת, ויתר הג׳ צדדים מוקפים מאויבים), וכן לא אוכל לקוות איזה עזר מחוץ מאוהב ומושיע, כי אין דורש לנפשי.

הבט – צווי, ונראה לי שאין צורך לחשבו מקור כדברי רד״ק.

ימין – שאין איש נצב על ימיני לעזרני, להפך ממה שכתב למעלה (סימן ק״ט:ו׳) ושאן יעמד על ימינו.

(ו) זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְ֫הֹוָ֥הי֫״י֥^א אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּֽים׃

I have cried to You, Hashem. I have said, "You are my refuge; my portion in the land of the living.⁠"

א. יְ֫הֹוָ֥הי֫״י֥ =א (מקום ה״עולה״ כדרכו בשם הוי״ה)

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

קִבְלֵית לְוָתָךְ יְיָ אֲמַרֵית אַנְתְּ מְשֵׁזְבִי חוּלָקִי בַּאֲרַע חַיָיא.

I cried out to you, O LORD;

I said, “You are my deliverer, my portion in the land of the living.”

זעקתי אליך וגו׳ – סגור היה דוד במערה מבפנים ושאול מבחוץ ועומד על פתח. אמר לו דוד רבוני בבקשה ממך הוציאה ממסגר נפשי וגו׳. כתר את נוטל על דבר זה שתושיעני. שנאמר בי יכתירו צדיקים וגו׳. וכתיב (שם נ״ז:ג׳) אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי. וכתיב (שם קי״ט:י״ז) גמול על עבדך ואחיה.

משכיל לדוד וגו׳ אשפוך לפניו שיחי וגו׳ זעקתי אליך ה׳ אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים – קורא לארץ ישראל ארץ החיים, ר׳ שמעון בן לקיש בש״ר אלעזר הקפר מפני שמתי ארץ ישראל חיים תחלה לימות המשיח. אמר דוד מתאוה אני לישב בתוכה ואין שאול מניחני אלא כי גרשוני היום מהסתפח וגו׳ לפיכך זעקתי אליך י״י. ד״א מדבר ביעקב זעקתי אליך י״י בשעה שיצאתי מבית אבי מהו אומר אם יהיה אלהים עמדי, אתה מחסי והנה אנכי עמך, חלקי בארץ החיים מתאוה אני לחזור לארץ ישראל, אמר יעקב ברשות יצאתי אף אני איני חוזר אלא ברשות, א״ל הקב״ה רשות אתה מבקש הרי הרשות בידך שנאמר שוב אל ארץ אבותיך.

פאד׳א צרכ׳ת אליך יא רב וקלת אנת מכני, ונציבי פי דאר אלחיוה.

ה׳! ואם אני זעקתי אליך. אני אמרתי אתה החוזק שלי וחלקי בארץ החיים.

זעקתי, וכאשר אזעק אליך ה׳ ואמרתי אתה מחסי.

בארץ החיים – בארץ ישראל.

זעקתי – כמו החל: אזעק^א (תהלים קמ״ב:ב׳).

וטעם חלקי בארץ החיים – כי לא אקוה שירפאני אדם מארץ החיים, רק אתה חלקי.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״וזעק״.

I HAVE CRIED. This is similar to the way the poet opened the psalm; namely, by saying I cry (verse 2).⁠¹

THOU ART MY REFUGE, MY PORTION IN THE LAND OF THE LIVING. I do not look to man – who is from the land of the living – to heal me.⁠² Only You are my portion.

1. Reading ez’ak as in Ha-Keter. I have cried unto thee, O Lord is similar to With my voice I cry unto the Lord (verse 2).

2. This is a recurring theme in Ibn Ezra’s commentaries.

ואני זעקתי אל הקב״ה ואמרתי אתה מחסי – יהי רצון מלפניך שתשים חלקי עוד בארץ החיים, שלא אצטרך לילך ביערים.

לפיכך: זעקתי אליך י״י – בארץ החיים – עוד תהיה חלקי בארץ ישראל שאני בורח ממנה.

ופירש חלקי – כמו: י״י מנת חלקי וכוסי (תהלים ט״ז:ה׳). ובפסוק: בארצות החיים (תהלים קט״ז:ט׳) פירשנו הטעם למה נקראת ארץ ישראל ארץ החיים.

זעקתי אליך ה׳ על זאת, אמרתי, אתה לבדך מחסי - תקוותי בחיי שעה: חלקי בארץ החיים. כל השתדלותי בבתי מדרשות שהם מקום ׳החיים׳ באמת, מכוון לרצון לפניך, לא להתפאר ולהשיג ממון¹:

1. כח חלקי ועסקי הוא רק בארץ החיים, בבתי מדרשות.

אני זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה׳ – זעקת שבר, שאפילו כשהייתי זועק מכאב לב, לא הייתי מתרעם עם הציבור כדי שיבקשו עלי רחמים, אבל אפילו המיית לבבי היתה ׳אליך׳, כי אין מושיע בלתך, ואָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי – בעולם הזה, וחֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים – בעולם הבא:

בארץ החיים – ר״ל לא אמות בידי שאול ותהיה חלקי מיושבי בארץ החיים בזה העולם.

זעקתי – לכן זעקתי אליך ה׳ וזה נגד מ״ש קולי אל ה׳ אזעק, ונגד מ״ש קולי אל ה׳ אתחנן, באר התחנונים שאמרתי אתה מחסי כי התחנונים הוא בקשת מתנת חנם שלא מצד הזכות, ובא בטענות, [א] יען אתה מחסי תמיד, וראוי שתעזרני גם עתה כי לא תשתנה, [ב] מצד שאתה חלקי בארץ החיים – אחר שנתת חלקי בחיים ראוי שתשמור חיי, ונגד מה שאמר אשפך לפניו שיחי אמר.

בארץ החיים – לפי הפשט בעולם הזה, וכן סימן כ״ג:י״ג וקי״ז:ט׳.

(ז) הַקְשִׁ֤יבָה׀ אֶֽל⁠־רִנָּתִי֮ כִּֽי⁠־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹדְפַ֑י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי׃

Attend to my cry, for I have been brought very low. Deliver me from my persecutors; for they are too strong for me.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֲצֵית לִצְלוֹתִי אֲרוּם אִתְמַסְכְּנֵית לַחֲדָא פְּצֵי יָתִי מֵרָדְפָי אֲרוּם אִתְחַיִלוּ מִנִי.

Hear my prayer, for I have become very poor; deliver me from my persecutors, for they are too strong for me.

ואסמע רניני פאני קד צ׳עפת ג׳דא, ונג׳יני מן כאלביי פאנהם אשד מני תאיידא.

וגם תשמע את הרינה שלי לפי שאני נחלשתי מאוד. ותציל אותי מהרודפים אותי לפי שהם יותר תקיפים ממני באומץ שלהם.

כי, כי נחלשתי מאד והצילני מרודפי כי הם יותר חזקים ממני אומץ.

הקשיבה – כנגד קולי אל י״י (תהלים קמ״ב:ב׳).

כי דלותי מאד – בפנים בסתר כנגד רנתי.

ATTEND UNTO MY CRY. This is parallel to With my voice I cry unto the Lord (verse 2).

FOR I AM BROUGHT VERY LOW. Inside and in secret.⁠¹ This is in parallel to unto my cry.²

1. David was then in a cave. See verse 1.

2. For I am brought very low only applies to Attend unto my cry. It does not refer to I have cried unto thee O Lord in verse 6.

מרודפיי כי אמצו ממני – שלשת אלפ⁠[י]⁠^א אנשי שאול, דכתיב: ויקח שאול שלשת אלפים בחור מכל ישראל וילך לבקש את דוד (שמואל א כ״ד:ב׳).

א. סוף המלה קטוע בכתב היד.

הקשיבה אל רנתי – אל זעקתי, כמו: ויעבור הרנה במחנה (מלכים א כ״ב:ל״ו).

כי אמצו ממני – ואיני יכול למלך ולעמו שרודפים אחרי.

ובכן הקשיבה אל רינתי עתה כי דלותי מאד מכל אוהב וריע שיעזור¹: [הצילני מרודפי] כי אמצו ממני. אף על פי שיש אתי אנשי חיל:

1. שאני דל ועני בכך שאין לי כל אוהב וריע שיעזור לי.

(ז-ח) לכן הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד והַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי וגו׳, הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי – כי כשהיה יושב במערה היה יושב ב׳מסגר׳ אסיר – כדי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ וליתן לך תשואות חן באופן שבִּי יַכְתִּרוּ לך הצַדִּיקִים כשיראו כִּי תִגְמֹל עָלָי¹:

1. בנדפס: ׳בי יכתירו צדיקים – יפרסמו את כתר מלכותך, שתצילני נגד הטבע והמערכת׳.

כי דלותי – מלעיל וחד מלרע דלותי ולי יהושיע.

אמצו – חזקו.

כי דלותי – נעשיתי דל ומוכנע.

כי אמצו ממני – ואין בי כח לעמוד נגדם אם לא תצילני אתה.

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד – שזה ספור העינוי והדיכוי של עצם האיש עצמו, ונגד צרתי לפניו אגיד שהיא הצרה מבחוץ, אומר הצילני מרודפי כי אמצו ממני.

רנתי – הרימי קולי, וכן לשמע אל הרנה (מלכים א׳ ח׳:כ״ח).

אמצו – אמץ וחמוץ (ישעיה ס״ג:א׳) אחד, ואולי מקורם חם ומץ מלשון מיץ חלב (משלי ל׳:ל״ג) חום הלב בהתאסף הדם בו.

(ח) ה֘וֹצִ֤יאָה מִמַּסְגֵּ֨ר׀ נַפְשִׁי֮ לְהוֹד֢וֹת אֶת⁠־שְׁ֫מֶ֥ךָ בִּ֭י יַכְתִּ֣רוּ צַדִּיקִ֑ים כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽי׃

Bring my soul out of prison, that I may give thanks to Your name. The righteous shall crown themselves because of me; for You will deal bountifully with me.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

הַנְפֵּיק מִן מַסְגֵירָא נַפְשִׁי לְאוֹדָאָה יַת שְׁמָךְ אַמְטוּלְתִּי יַעַבְדוּן לָךְ כְּלִיל דִשְׁבָח צַדִיקַיָא אֲרוּם תְּשַׁלֵם גּוּמְלָא טָבָא עָלָי.

Deliver my soul from prison, to confess your name; for my sake the righteous will make for you a glorious crown, for you will repay me with goodness.

הוציאה ממסגר נפשי – זה נח שהיה סגור בתבה י״ב חדש. להודות את שמך לתת הודאה לשמך. בי יכתירו צדיקים יתכללון בי צדיקיא.

כי תגמול עלי – שגמלת ואמרת לי צא מן התבה שנאמר וידבר אלהים אל נח לאמר צא מן התבה.

ואכ׳רג׳ני מן אלמגלק לאשכר אסמך, ויתתיג׳ בי אלצאלחין במא תתפצ׳ל בה עלי.

ותוציא אותי מהכלא כדי שאני אתן תודה לשם שלך. והצדיקים יתפארו בי כמו עטרה לראשם כאשר תגביר חסדך עלי.

הוציאה, והוציאני מן המסגר למען אודה שמך ויוכתרו בי הצדיקים כאשר תגמלני טוב.

וגזרתי יכתירו, מן כתר.

ואשתקקת יכתירו, מן כתר.

ויומי בקו׳ הוציאה ממסגר נפשי אלגאר אלמסדוד עליה בקום שאול פלא יטיק בראחא.

ומעני יכתירו צדיקים יצנעונני אכלילא על⁠[י ...]⁠הם במא ישאהדון מן חטֺי לדיך.

And he (David) points out is “Free me from prison.” The cave is blocked by Saul, so that he (David) is unable to escape.

It means; The righteous shall crown me, They will make me a crown. (David) after ... what they witness my having found favor with You.

בי יכתירו צדיקים – בשבילי יכתירוך צדיקים ויודו לשמך שאתה סומך את יראיך.

because of me the righteous will crown You Because of me, the righteous will crown You and give thanks to Your name, for You support those who fear You.

יכתירו – לך.

הוציאה – טעם ממסגר בעבור היותו במערה.

כבר הזכרתי כי כח השמות בפעלים אם כן הוא בי יכתירו צדיקים כתר – הטעם שיתפארו כאילו^א כתר מלכות בראשם.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר: ״כאילו״.

BRING MY SOUL OUT OF PRISON. David said bring my soul out of prison because he was in a cave.⁠¹

I have already explained that verbs imply nouns.⁠² Therefore, the righteous shall crown themselves because of me should be interpreted as if it were written, “the righteous shall crown themselves with a crown because of

Me.”³ The meaning of our clause is, “They will glorify themselves as if they had a royal crown upon their heads.”

1. See verse 1.

2. Scripture occasionally omits a noun because it is implied in the verb.

3. In other words, yakhtiru (shall crown) implies the word keter (crown).

בי יכתירו – בשבילי יכתירוך,⁠¹ ישבחוך צדיקים כי תגמול חסד עלי.

1. בדומה ברש״י.

הוציאה ממסגר נפשי – לפי שהיה נסגר במערה.

להודות את שמך – כי אתה לבדך הצלתני.

בי יכתרו צדיקים כי תגמול עלי ותצילני. יתפארו בי הצדיקים ויעשוני כתר לראשם, כי יאמרו הלא דוד לפי שבטח באל לבדו, הצילהו. והוא יחיד, או במעט עם, מהמלך ועמו.

הוציאה ממסגר נפשי. ׳ממסגר׳ של שאול, שסגר כל דרך במוקשיו שלא אוכל להמלט: להודות את שמך. בעבור כבוד שמך, לא בזכותי: בי יכתירו צדיקים. יפרסמו את ׳כתר׳ מלכותך, שתצילני נגד הטבע והמערכת, ויאמרו כי ׳מאד נעלית על כל אלקים׳¹, וכן יקרה לישראל בקיבוץ גלויות ובישועת המשיח, שתהיה תשועתי נגד הטבע והמערכת אחר יאוש כל תקווה זולתו²:

1. לשה״כ לעיל (צז ט) וראה רבינו שם ובמאמרים מש״כ בזה בס״ד.

2. ׳כי אזלת יד׳ (דברים לב לו)׳. כי אז יראה את ישראל בתכלית עוני ולחץ הגלות, באופן שאינם יכולים לחיות עוד בו (רבינו בדברים שם). ובישעיה (ל יח): ׳וְלָכֵן יְחַכֶּה [ה׳ לַחֲנַנְכֶם]. עד שיתייאשו ׳כי אזלת יד׳ (דברים לב לו) : [וְלָכֵן] יָרוּם [לְרַחֶמְכֶם]. שידעו הכל כי לא בגבורתכם׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

יכתירו – מלשון כתר.

הוציאה ממסגר – ממקום מחבואי שאני טמון ונסגר בה.

להודות – למען אודה שמך.

בי יכתירו וגו׳ – כאשר תגמול עלי טוב אז הצדיקים יתפארו בי וישימו אותי עטרה לראשם אבל עתה עודי מעונה ונרדף מי יפנה אלי ומי יחשב אותי.

יכתירו – יוצא יכתירו את ה׳, כמו כי רשע מכתיר את הצדיק (חבקוק א׳) לפירושי.

הוציאה – ואחר שספר צרת הגוף בקש על מה שנוגע אל הנפש, שהיא סגורה במסגר במערה ואין ביכלתה לעבוד את ה׳, ועז״א הוציאה ממסגר נפשי למען אוכל להודות את שמך – ואמר שעי״כ תרויח נפשי האלהית בשתים, [א] להודות בעצמי, [ב] מה שעל ידי יודו גם אחרים, כי בי ועל ידי יכתירו צדיקים – יתנו אל ה׳ כתר ההודאה והשבח, ע״י שתגמול עלי, שהגמול הוא עפ״י האהבה.

ממסגר – ממקום צר, מצרה וצוקה.

יכתרו – יעשו כתר לעצמם, ישתבחו שמעשיהם כמעשי, ואולי כונת הכותב היה לעשותו בנין הקל, ויש שפירשוהו מלשון כתר לי זעיר (איוב ל״ו:א׳) בעבורי ייחלו ויקוו הצדיקים לך, וחסר שמוש הלמ״ד והכנוי, ואם כדבריהם היה לנקדו מבנין פעל.

תגמל עלי – עיין מה שכתבתי סוף סימן י״ג.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תהלים קמב – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, תרגום כתובים תהלים קמב, מדרש תהלים תהלים קמב, ילקוט שמעוני תהלים קמב, רס"ג תפסיר ערבית תהלים קמב, רס"ג תפסיר תרגום לעברית תהלים קמב, הערות הרב קאפח על תפסיר רס"ג תהלים קמב, רס"ג פירוש תהלים קמב – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות), רס"ג פירוש ערבית תהלים קמב – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה ובסיוע פרויקט פרידברג (כל הזכויות שמורות), ר׳ משה אבן ג'יקטילה תהלים קמב – ההדיר ותרגם ד"ר דניאל יצחק, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות). לדוקטורט שלו על הפירוש, הקליקו כאן., רש"י תהלים קמב, מיוחס לרשב"ם תהלים קמב, אבן עזרא ב׳ תהלים קמב, פירוש מחכמי צרפת תהלים קמב, רד"ק תהלים קמב, ר"ע ספורנו תהלים קמב – מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), שיעורי ספורנו תהלים קמב – מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על ספר תהלים (בית שמש, תש"פ), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), מנחת שי תהלים קמב, מצודת ציון תהלים קמב, מצודת דוד תהלים קמב, מלבי"ם ביאור המילות תהלים קמב, מלבי"ם ביאור הענין תהלים קמב, הואיל משה תהלים קמב

Tehillim 142 – Translated and annotated by Neima Novetsky (all rights reserved), Targum Ketuvim Tehillim 142 – The Psalms Targum: An English Translation, by Prof. Edward M. Cook, with the gracious permission of the copyright holder, © 2001 Edward M. Cook, Midrash Tehillim Tehillim 142, Yalkut Shimoni Tehillim 142, R. Saadia Gaon Tafsir Arabic Tehillim 142, R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Tehillim 142, Rav Kapach Notes on Tafsir Rasag Tehillim 142, R. Saadia Gaon Commentary Tehillim 142, R. Saadia Gaon Commentary Arabic Tehillim 142, R. Moshe ibn Chiquitilla Tehillim 142 – Translated and annotated by Dr. Daniel Isaac (all rights reserved). This is a first draft of a forthcoming critical edition – all comments and corrections are greatly appreciated. For his dissertation about this commentary, click here., Rashi Tehillim 142 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), Attributed to Rashbam Tehillim 142, Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 142 – Translated and annotated by Rabbi Chaim (H. Norman) Strickman, with the gracious permission of Academic Studies Press (all rights reserved) and Touro University Press (all rights reserved), Anonymous Northern French Commentary Tehillim 142, Radak Tehillim 142, Sforno Tehillim 142, Shiurei Sforno Tehillim 142, Minchat Shai Tehillim 142, Metzudat Zion Tehillim 142, Metzudat David Tehillim 142, Malbim Beur HaMilot Tehillim 142, Malbim Beur HaInyan Tehillim 142, Hoil Moshe Tehillim 142

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון