×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד איְהֹוָ֣הי״י֣ קְ֭רָאתִיךָ ח֣וּשָׁה לִּ֑י הַאֲזִ֥ינָה ק֝וֹלִ֗י בְּקׇרְאִי⁠־לָֽךְ׃
A Psalm of David. Hashem, I have called You; make haste to me. Give ear to my voice, when I call to You.
א. ‹ר3› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתפירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד יְיָ קְרִיתָךְ חִישׁ לִי אֲצִית קָלִי בְּמִקְרֵי לָךְ.
A psalm of David. O LORD, I have called you; be concerned for me, hear my voice when I call to you.
מזמור לדוד ה׳ קראתיך חושה לי – אמר שלמה (משלי ט״ו:ל׳) מאור עינים ישמח לב וגו׳. האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם של צדיקים שמח את לבן דשן עצמותם כשבשרן בשורות טובות. ומה היא הבשורה שבשרן. מה שכתוב למעלה מן הפרשה (תהלים ק״מ:י״ד) אך צדיקים יודו לשמך וגו׳. אמר דוד בבקשה ממך אהיה מאותן שרואין פניך. ה׳ קראתיך וגו׳. מהו חושה לי חשתי לעשות דברך. אף אתה חושה לי. למה היה דומה. למי שהיה לו דין לפני השלטון ראה שיש לכל סניגורין לדבר עליהם. קרא אל השלטון ואמר לו בבקשה ממך הכל צריכין הם לסניגוריהם אני אין לי סניגור אין לי מי שידבר עלי. אתה הדיין ואתה הוא הסניגור. כך אמר דוד יש שהוא בוטח על מעשים נאים ונכוחים שיש לו ויש שבוטח על מעשה אבותיו ואני בוטח בך אף על פי שאין בי מעשים טובים אלא על שקראתיך ענני. לכך נאמר קראתיך וגו׳. תכון תפלתי וגו׳. מהו תכון תפלתי. כך אמר דוד רבוני כשהיה בית המקדש קיים היינו מקטירים לפניך קטורת. עכשיו אין לנו לא מזבח ולא כהן גדול תקבל תפלתי ותקרע הרקיע ותכנס תפלתי. לכך נאמר תכון תפלתי וגו׳. וכן הוא אומר (עזרא ט׳:ד׳) ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהים וגו׳. (שם ה׳) ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ואקרע בגדי ומעילי וגו׳. ולמה במנחה. אלא עכשיו כל היום טובה נפשי בעולם שלא נצטער ובמנחה מתה עלי ומעי מתחלפין. לפיכך צריך אדם להתודות חטאתו ולהתחנן בתפלת המנחה. לכך נאמר משאת כפי מנחת ערב. וכן דניאל אומר (דניאל ט׳:כ״א) ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון וגו׳. אימתי בעת מנחת ערב.
מזמור לדוד ה׳ קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך תכון תפלתי קטרת לפניך וגו׳ (כמלכים ברמז רט״ו).
מג׳ד לדאוד, אללהם אני דעותך פאסרע לי, ואסמע צותי אד׳א דעותך.
הלל לדוד. ה׳! הרי אני קראתי לך ותמהר לי ותשמע קולי כאשר אני קורא לך.
מזמור לדוד – על צרת שאול ואנשיו, ועל הניסים שנעשו לו, והתחיל לומר י״י קראתיך.
מזמור לדוד – גם זה המזמור מענין אשר לפניו.
חושה לי – מהר לעזרני.
(הקדמה)
גם זה המזמור חיברו דוד בברחו מפני שאול, כאשר בחר ללכת אל ארץ פלשתים להמלט, והתפלל שיצילהו ה׳ מיד שאול וזולתו, ושלא יטו פלשתים את לבבו לעשות כמעשיהם. ואמר:
(א) ה׳ קראתיך. להושיעני מיד שאול: חושה לי. כי צרה קרובה1, שהוא רודף תמיד: האזינה קולי. לעתיד: בקראי לך. על כל צרה שלא תבוא2:
1. לשה״כ לעיל (כב יב).
2. לשון המשנה בתענית (ג׳:ח׳), ולישנא מעליא נקט (רש״י שם).
(א-ב) מִזְמוֹר לְדָוִד ה׳ קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ. אף על פי שתפילתי אינה ראויה לעלות אליך השמים, אפילו הכי הטה אלי אזנך1, ואני [מבקש ש]תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי שאני עושה, שתהיה כמו הקְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, כי כמו שהקטורת הוא תכלית העבודה2, כך זאת תפילתי תהיה מקובלת, ולא אצטרך לשנות בתפילה, ומה שאני נושא כַּפַּי במעשה – יהיה כמִנְחַת עָרֶב שאין דבר מאוחר ממנו3:
1. ׳האזינה׳ – ראה לעיל (תהלים פ״ו:א׳) ועוד.
2. כ״כ בשיעורים לשמות (ל א): ׳ועשית מזבח מקטר קטורת וגו׳ – אף על פי שהיה מן הראוי לצוות עשיית זה המזבח בפרשת תרומה עם כלי המשכן האחרים, אפילו הכי, להיות זה תכלית הכל, שָׂם אותו לאחרונה להורות שכל מה שציוה הוא לתכלית זה וכי הוא תכלית הכל׳. ובשיעורים לויקרא (י א-ב) ׳הקטורת היא כדי להשרות שכינה בישראל׳. ובנדפס בשני המקומות חזר בו, וגם כאן בנדפס כתב שהזכיר את הקטורת שאינה באה על חטא.
3. בנדפס: ׳שאין קרבן בא אחריה על חטא׳.
חושה – ענין מהירות כמו לעזרתי חושה (תהלים כ״ב:כ׳).
קראתיך – כאשר אקרא לך מהר לשמוע.
מזמור לדוד – הוסד בעת בא שאול ביד דוד שהתפלל בל יסיתנו יצרו להרגו, ה׳ קראתיך, ומוסיף האזינה קולי תיכף בקראי לך, לבל תמתין על גמר הקריאה רק בתחלת קריאתי תאזין קולי, מוסיף.
תכון – מהוראת והיה נכון לבקר (פרשת תשא), תפלתי תתכונן ותתעתד לפניך, וכן ירוצון ויכוננו (למעלה נ״ט:ה׳).
משאת כפי – נשיאת כפי אליך בתפלה תחשב לפניך כמנחת ערב, ומדוע כמנחת הערב ולא כמנחת הבקר? י״ל שהקרבנות לה׳ במקום הסעודות למלך ב״ו, וכן הוא אומר את קרבני לחמי לאשי (פרשת פינחס) זה השלחן אשר לפני ה׳ (יחזקאל מ״א:כ״ב), וסעודת הערב עריבה לאדם יותר מסעודת הבקר, בפרט בארצות קדם, ובה אשם מושך ביין ומשמח לבו, ודברו בה׳ כדבר באדם כדי לשבר את האוזן.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתפירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) תִּכּ֤וֹן תְּפִלָּתִ֣י קְטֹ֣רֶת לְפָנֶ֑יךָ מַֽשְׂאַ֥ת כַּ֝פַּ֗י מִנְחַת⁠־עָֽרֶב׃
Let my prayer be set forth as incense before You, the lifting up of my hands as the evening sacrifice.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
תִּתְכַּוַן צְלוֹתִי הֵיךְ קְטוֹרֶת בּוּסְמִין קֳדָמָךְ זַקְפוּת יִדַי בִּצְלוֹ הֵיךְ דוֹרוֹן בְּסִים דְמִתְקָרֵב בִּרְמַשׁ.
Let my prayer be directed before you like incense of spices, the upraising of my hands in prayer like a fragrant gift offered at evening.
ותת׳בת צלותי כאלבכ׳ור בין ידיך, ורפע ידי כאלהדיה אלמקבולה.
ותפילתי תקבע לפניך כמו הקטורת. ומה שאני מביא מתרומות ידי יהיה כמו המנחה המקובלת ברצון.
קטורת, כקטורת לפניך ומשאת כפי כמנחה מקובלת.
פירשתי מנחת ערב, מנחה מקובלת, נגזר מן וערבה לה׳ מנחת יהודה1.
1. מלאכי ג ד. וראה לעיל קיט קכב.
פסרת מנחת ערב, הדייה מקבולה, יתצרף מן וערבה לה׳ מנחת יהודה.
משאת כפי – מה שאני נושא כפי אליך.
the lifting of my hands What I lift up my hands to You.
תכון תפילתי כקטרת של שחרית, ומשאת כפי שאני נושא בתפילתי לפני הקב״ה כמנחת ערב, שהיא כקטרת של בין הערבים שהייתה עיניך לזאת.
מזמור לדודתכוןקטורת – תחסר מלת כ״ף, כקטורת לפניך, כמו: ונשלמה פרים שפתינו (הושע י״ד:ג׳).
וככה: מנחת ערב, כי הקטורת היא בבקר.
LET MY PRAYER BE SET FORTH AS1 INCENSE BEFORE THEE.
The word ketoret in ketoret le-fanekha (incense before Thee) lacks a kaf prefix.⁠2
Let my prayer be set forth as incense before Thee is similar to so will we render for bullocks the offering of our lips (Hos. 14:3).⁠3
The same applies to minchat erev (evening sacrifice).⁠4
[Scripture speaks of minchat erev (evening sacrifice)] because the incense was offered in the morning.⁠5
1. The word “as” is not in the Hebrew text. Our verse literally reads, Let my prayer be set forth incense before Thee.
2. The kaf prefix means “as” or “like.” With the kaf prefix, our verse reads, “Let my prayer be set forth as incense (ke-ketoret) before Thee.”
3. Hos. 14:3 literally reads, “So will we render bullocks the offering of our lips.” Bullocks are not “offering of lips.” Hence, parim is to be read as if it were written ke-farim. The verse now reads, “so will we render the offering of our lips as bullocks”; in other words, “we will render the offering of our lips in place of bullocks.”
4. Minchat erev is to be read as if it were written ke-minchat erev.
5. Scripture employs parallelism. It speaks of a morning offering and an evening offering. The evening offering is parallel to the morning offering.
קטרת – כקטרת לפניך.
מנחת ערב – שמביאין לעת ערב עם תמיד של בין הערבים.⁠1
ושמעתי מפרשים: מנחת עריבה, כמו: וערבה לי״י מנחת (מלאכי ג׳:ד׳).
1. בדומה במיוחס לרשב״ם.
תכון תפלתי קטורת – כקטורת.
משאת כפי – ומה שאני נושא ושוטח כפי אליך תחשב כמנחת ערב.
ואמר: מנחת ערב – והוא הדין למנחת בוקר. ואפשר כי ערב היה בחברו זה המזמור.
ואדוני אבי ז״ל פירש: לפיכך אמר: מנחת ערב, כי אם תהיה מנחת בוקר כהוגן, היא מקובלת, ואם מנחת ערב היא טהורה, הרי שנייה, ויותר היא מקובלת.
תיכון תפילתי קטורת לפניך. שלא תהיה בקשת מחילה על חטא1, אבל תהיה כמו הקטורת2 שאינו בא על חטא: משאת כפי. וכל תפילה שאעשה להבא תהיה מנחת ערב, שאין קרבן בא אחריה על חטא:
1. כמו קרבן.
2. ׳קטרת תחסר מלת כ״ף כקטורת לפניך׳ (אבע״ז).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

משאת – כן כתיב בשני מאריכין.
מנחת ערב – מענין תשורה.
תכון תפלתי – תהיה נכונה לפניך כהקטרת קטרת.
משאת כפי – נשיאת כפי לפניך בתפלה תחשב כמנחת ערב והיא עולת תמיד של בין הערבים.
תכון תפלתי – הוא המתייצב לתפלה ומכין עצמו, ומשאת כפי הנושא כפיו לתפלה, שהוא עוד קדם.
תכון תפלתי – גם בעת אעשה הכנה אל התפלה, יהיה זה נחשב כקטרת לפניך, מוסיף עוד משאת כפי – גם מה שאשא כפי אל התפלה יהיה דומה בעיניך מנחת ערב, שהיא הבאה באחרונה אחר כל גמר התפלות והעבודות.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ג) שִׁיתָ֣ה יְ֭הֹוָהי֭״י שׇׁמְרָ֣ה לְפִ֑י נִ֝צְּרָ֗ה עַל⁠־דַּ֥ל שְׂפָתָֽי׃
Set a guard, Hashem, to my mouth; keep watch at the door of my lips.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שַׁוֵי יְיָ מַטְרָא לְפוּמִי נְטַר עַל זְקוֹף סִפְוָתָי.
Place, O LORD, a guard on my mouth, a keeper on the portal of my lips.
אללהם אג׳על חאפט׳א לפאיי, וחאפט׳ עלי אשאלה שפתיי.
ה׳! ותשים שמירה לפה שלי ותשמור את מה ששפתי מרימות (מה שהם מעלות בתור בקשה).
שיתה, שימה ה׳ משמר לפי ונצור חרמת שפתי, כלומר מפתח שפתי שלא אוציא מפי דבר רע.
וגזרת דל שפתי, מן דלו עיני למרום1.
1. ישעיה לח יד. וכן תרגם שם ״ואשיל עיני״ ואשא עיני.
ויתצרף דל שפתי, מן דלו עיני למרום.
שיתה י״י שמרה לפי – בהתפללי לפניך להיותי מדבר צחות שיהיו לרצון.
דל שפתי – היא שפה העליונה.
O Lord, place a guard for my mouth when I pray before You, that I should speak poetically, that it should be acceptable.
the portal of my lips That is the upper lip (like portals of my lips).
נצרה על דל שפתי – דלדול הרכיך, והוא ניב שפתים (ישעיהו נ״ז:י״ט), לשון תנובה המתנובבת בקרקע בגדילתן, וכן השפתים מדלדלים כשמדברים.
שיתה – אמר ר׳ משה: כי שמרה שם כמו שמירה, על משקל עצמה ירבה.
ולפי דעתי: כי הפעול חסר כמו שיתה י״י – מחסום או כדמות מחסום.
ומלת שמרה – כמו שמרה נפשי והצילני (תהלים כ״ה:כ׳).
ומלת נצרה – לשון צווי,⁠א והדגש נוסף בצד״י לדבר בהב צחות, כמו: אם יקרך עון (שמואל א כ״ח:י׳), וככה: צד״י נצרה כי היא חייך (משלי ד׳:י״ג).
ומלת דל – כמו דלת, כי התי״ו סימן לשון נקבה, הדלת תיסוב על צירה (משלי כ״ו:י״ד). והנה הטעם כמו פתחי פיך, והטעם שיעזרנו שלא ידבר בלשונו מה שאיננו נכון.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״ציוי״.
ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״גם״.
SET A GUARD, O LORD, TO MY MOUTH.⁠1 Rabbi Moses says that shomrah (a guard) is a noun. It means, “a guard.”2 It follows the form of the word otzmah (strength)⁠3 in He increaseth strength (Isaiah 40:29).
According to my opinion, the object of shitah (set) is missing. Our verse should be read as if it were written, “Set a muzzle4 – or something similar to a muzzle5 [– O Lord, to my mouth, guard my mouth].⁠6
The word shomrah is like shomrah (keep) in O keep my soul and deliver me (Psalms 25:20).⁠7
[KEEP WATCH AT THE DOOR OF MY LIPS.] Nitzerah (keep watch) is an imperative. The dagesh is placed in the tzadi so that the word will have an elegant sound.⁠8 Compare this to yikkerekh (happen to thee) in there shall no punishment happen to thee for this thing (Samuel I 28:10).⁠9 The same applies to the word nitzereha (keep her)⁠10 in keep her, for she is thy life (Prov. 4:13).
The word dal means “door,” for the tav of delet (door)⁠11 is the sign of the feminine. Compare this to The door (ha-delet) is turning upon its hinges (tzirah) (Prov. 26:14).⁠12
The door of my lips is similar to the doors of thy mouth in to keep the doors of thy mouth (Mic. 7:5).⁠13
Keep watch at the door of my lips is a plea asking God to prevent the psalmist from saying anything that is improper.
1. In Hebrew, shitah Adonai, shomrah le-fi.
2. If shomrah is a noun, our verse literally reads, Set, O Lord, a guard to my mouth.
3. A noun.
4. This interpretation proposes that shomrah is an imperative. Accordingly, our verse literally reads, Set, O Lord, guard my mouth. Hence the interpretation that our verse should be read as if it were written, “Set, O Lord, a muzzle, guard my mouth.”
5. A word similar to “muzzle”(gag or the like) should follow shitah.
6. This interpretation explains shitah Adonai, shomrah le-fi as “Set, O Lord, a muzzle, guard my mouth.” – Filwarg.
7. In other words, shomrah is a verb.
8. The dagesh doubles the tzadi. The word is thus more elegantly sounded, nitzerah rather than nitzrah.
9. The kof of yikkerekh possesses a dagesh for purposes of elegance.
10. There is a dagesh in the tzadi of nitzereha for purposes of elegance.
11. The usual word for “door” is delet. Ibn Ezra explains that the masculine form of delet is dal.
12. Tzirah is feminine. Therefore, the word for “door” that is employed in Proverbs (delet) is feminine.
13. Both verses speak of the mouth having a “door.”
שיתה י״י – תשית עצמך לשמור אמרי פי, לשמע ולקיים מ⁠[ה]⁠א שאני מבקשך בפי.
נצרה – נצור להבין מה שאני אומר בשפתי דלותי ועניותי.
ויש מפרש על דל – מה שאני מדלה שפתי לשון הגבהה, וכן דלה דלה (שמות ב׳:י״ט).
א. סוף המלה קטוע בכתב היד.
שיתהשמרה – שם בשקל: עצמה, חכמה. ופירושו: שיתה י״י משמר לפי, שלא אכשל בתפילתי. אלא כמו שלבי נכון אליך, כן תהיה תפילתי נכונה. כמו שכתוב: לאדם מערכי לב ומי״י מענה לשון (משלי ט״ז:א׳).
נצרה – דגש הצד״י לתפארת הקריאה. והפסוק כפל בענין במלות שונות.
ופירש דל שפתי – כמו דלת שפתי, כלומר, מפתח שפתי. ונקראו השפתים דלת, לפי שהם נפתחות ונסגרות. וראוי למי שהוא נכון לעשות שפתיו כדלת סגור, שהוא נפתח ונסגר לצורך, כן לא יפתח אדם שפתיו אלא לצורך.
ואדוני אבי ז״ל פירשו: מן: דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד), ופירש: נשיאות שפתי, כלומר, הדברים שאשא על שפתי.
שיתה ה׳ שמרה לפי. משמרת1, שלא אקלל את משיח ה׳ הרודף2: נצרה על דל שפתי. ׳נצרה שפתי׳ שיתפללו תמיד ׳על דל׳ - על ישראל שהוא ׳עם עני ודל׳3 ממעשים טובים הראויים לו, כמו שאני עתה מתפלל בכל יום:
1. ׳אמר רבי משה כי ׳שמרה׳ שם, כמו ׳שמירה׳, על משקל ׳עצמה ירבה׳⁠ ⁠׳ (אבע״ז). ׳שָׁמְרָה, שֵׁם, בשקל חָכְמָה, עָצְמָה. ופירושו, שיתה ה׳ מִשְׁמָר (רד״ק).
2. והטעם שיעזרנו שלא ידבר בלשונו מה שאיננו נכון (אבע״ז).
3. לשה״כ בצפניה (ג יב).
ועל אלה הרכילים שהזכיר לעיל (תהלים קמ) אמר, שִׁיתָה ה׳ שָׁמְרָה לְפִי ומחסום1, שאל יצא מפי דבר שבו [יוכלו] מוציאי דיבה רעה להביא רכילות עלי. ומילת ׳שמרה׳ – על משקל ׳חכמה׳, ׳ערמה׳, והוא שם. וכן ׳שיתה ה׳⁠ ⁠׳ נִצְּרָה, על משקל ׳זמרה׳, עַל דַּל שְׂפָתָי, שאפילו שהמילה תעלה עד דל השפה, אל תצא מפי. ו׳דל׳ – ר״ל כחוש, כמו ׳מדוע אתה ככה דל בן המלך׳ (שמואל ב׳ י״ג:ד׳), לפי שהשפה הכחושה היא יותר נאותה אל חיתוך הדיבור2:
1. ׳שמרה׳ – משמרת.
2. ובפירוש ר״א מנולה: ׳שית ה׳ שמרה לפי – שים משמרת לפי לבל אכשל במילה נגד רודפי, ושים נצרה ושמרה על דל שפתי, היא השפה העליונה, או שפת השפה שהיא כחושה ודלה, כלומר, אף אם הדברים ההם יעלו עד שמה, לא יצאו מן השפה ולחוץ. ומילת שמרה ונצרה – שֵׁם׳.
נצרה – דגש הצד״י לתפארת.
דל – ענין הרמה כמו דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד).
שיתה – שים שמירה לפי לבל אדבר דבר שאינו הגון.
נצרה – תן שמירה על הרמת שפתי למען ירומו לדבר וכפל הדבר במ״ש לגודל השמירה.
שמרה – שם, בפלסא עצמה חכמה, וכן נצרה, והנוצר הוא יותר מן השומר, והשפה חיצונית יותר מן הפה, ודל לשון הרמה, כמו דלו עיני למרום ושרשו דלל.
א. כן בכ״י.
שיתה – מוסיף עוד שתשית שיהיה משמר על פי, שבעת ירצה פי, לבקש דבר יעמוד השומר למלאות הדבר תיכף, מוסיף עוד (שיתה) נצרה על דל שפתי – שתשית נוצר ומשמר על הגבהת שפתי, שאם אגביה שפתי אף שלא אדבר עדיין בפי, ימלא הדבר, וע״כ אמר נצרה שהנוצר הוא יותר מן השומר.
שמרה ונצרה – הם שם דבר במשקל חכמה ושביה, ודגש צד״י של נצרה הוא לתפארת (מנחת שי).
דל – דלת, וחסרה הת״ו הנוספת, אולי הדלתות בימי קדם היו פותחים אותם מלמטה למעלה והוא מלשון ארוממך ה׳ כי דליתני (למעלה ל׳:ב׳ ועיין מה שכתבתי שם).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) אַל⁠־תַּט⁠־לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר ׀ רָ֡ע אלְהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת׀ בְּרֶ֗שַׁע אֶת⁠־אִישִׁ֥ים פֹּעֲלֵי⁠־אָ֑וֶן וּבַל⁠־אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם׃
Do not incline my heart to any evil thing, to be occupied in deeds of wickedness with men that work iniquity. Abd do not let me eat of their dainties.
א. ‹ר1› החלק השני של הפסוק קצר מאוד אחרי האתנחתא (״פֹּעֲלֵי⁠־אָ֑וֶן״), ולפי הדירוג של הטעמים המפסיקים יש לפסק אחרי רביע מוגרש (״וּבַל⁠־אֶ֝לְחַ֗ם״) במקום לפסק כאן (וכך עשה ברויאר); אך הפיסוק במקום הזה מתאים יותר לתחביר של הפסוק (וכך עשו במג״ה).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לָא תַצְלֵי לִבִּי לְפִתְגָם בִּישׁ לְמֶחְשַׁב מַחְשְׁבָן בְּרִשְׁעָא עִם גַבְרֵי עָבְדֵי שְׁקַר וְלָא אֶסְעוֹד בִּזְמַר בֵּית מִשְׁתֵּיהוֹן.
Do not incline my heart to anything evil, to think thoughts1 in wickedness to join2 with men who practice deceit, and I will not dine at the revels of their banquets.
1. Thoughts: evil thoughts.
2. To join: omit.
ולא תמיל קלבי פי אלתפכר אלי אמר סו, ולא אן אתעלל בעלל מע קום פעלהֵ אלגל, כמא לם אתגד׳א במנאעמהם.
ואל תתן לבי לנטות לדבר רע על ידי הגאוה. ולא אבקש תירוצים עם קבוצת עושי המרמה כפי שלא ניזונתי מהמעדנים שלהם.
אל, ואל תטה לבי להרהר בדבר רע ולא להתעולל עלילות עם אנשים פועלי און כשם שלא נזונותי במנעמיהם. לפירוש אל תט ראה לעיל קיט לו ובמה שצויין שם. ותרגם אלחם ״גד׳א״ ענין לחם כמו אל תלחם את לחם במשלי כג ו.
ואין כוונתו באמרו אל תט לבי לדבר רע ההכרח, אלא כוונתו בכך שיצילהו מן האויבים כדי שלא יטה לבו לחשב בהם ולא היאך להשמר מהם.
ולם יריד בקולה אל תט לבי לדבר רע אלג׳בר, ואנמא קצד בה כפאיהֵ אלאעדא חתי לא ימיל קלבה אלי אלתפכר פיהם ולא אלי אלאחתראז מנהם.
[אל תט לבי – אל יהיה נוטה לרע.]
את אישים – עם אנשים.
ובל אלחם במנעמיהם – ולא אהיה מיסב בסעודתם.
Do not incline my heart May my heart not be inclined toward evil.
and may I not partake of their feasts And I shall not sit at their feasts.
ובל אלחם במנעמיהם – לשון לחם.
אל – וככה שיעזרנו לתקן סבות שלא יטה לבו לדבר רע.
להתעולל עלילות – שיהיה בהם שום רשע עם אישים פועלי און.
ובל אלחם – כמו אל תלחם {את לחם רע עין (משלי כ״ג:ו׳), ופירושו אוכל}.⁠א
א. כן מופיע בדפוסים. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 רק: ״ופירושו אוכל״. בכ״י לונדון 24896, פרמא 2062 חסר: ״את לחם... אוכל״.
INCLINE NOT MY HEART TO ANY EVIL THING. The psalmist asks God to help him by arranging things1 so that he does not incline his heart to any evil thing.
TO BE OCCUPIED IN DEEDS OF WICKEDNESS. In deeds that have any wickedness in them.
[WITH MEN THAT WORK INIQUITY.] Et ishim po’ale aven means, “with men2 who work iniquity.”
AND LET ME NOT EAT. U-val elcham (and let me not eat) is similar to al tilcham (eat thou not the bread) in Eat thou not the bread of him that hath an evil eye (Prov. 23:6).
Elcham means, “I will eat.”3
1. Literally, “to arrange the causes.”
2. Ibn Ezra renders et ishim as “with men.”
3. It is the verbal form of lechem (bread).
אל תט לבי – לעשות פעולת רשעי⁠[ם].⁠א
עלילות – כמו: ורב העליליה (ירמיהו ל״ב:י״ט), לשון פעולה שלא אעשה כאילו אישים שהם פועלי און.
ובל אלח⁠[ם]ב ב⁠{מ}⁠נעמיהם – שלא אוכל לחמי כמותם.⁠1
במנעימיהם – כי נעימות גדול יש להם בעיניהם לאכל לחם ברשעות.
דבר אחר: ובל אלחם – שלא אעשה מלחמה כמו שהם עושים, ונדמה להם נעימות גדול לע⁠[שות]⁠ג מלחמה עמי ברשע ועל חנם.
1. בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם.
א. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ב. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ג. סוף המלה קטוע בכתב היד.
אל תט לבי – הנה התפלל על מוצא שפתיו, ועתה מתפלל על הלב: כמו שהוא עתה נכון, כן יהיה לעולם, ולא יוכלו פועלי און להטותו. ואמר: אל תט – כי אם לא יעזרהו להכין לבבו, הרי הוא כאילו מטה לבו.
להתעולל עלילות ברשע – לעשות מעשה הרשע.
ובל אלחם במנעמיהם – שלא אתאוה לאכול במנעמי מאכלם, כלומר שלא ימשך לבי אל תאות העולם כמו שנמשך לבם.
אל תט לבי לדבר רע. עתה שאלך להמלט מיד שאול אל ארץ פלשתים, ׳אל תט לבי׳ על ידם1 להתעולל עלילות ברשע את אישים - עם גדולי הארץ פועלי און - שלא יסיתוני להיות עמהם: ובל אלחם במנעמיהם. כמנהג הגדולים הקוראים זה את זה לבית משתיהם2:
1. אל תטה אתה את לבי, ׳ואמר אל תט, כי אם לא יעזרהו להכין לבבו הרי הוא כאילו מטה לבו׳ (רד״ק). אך רש״י פירש ׳לא יהי לבי נוטה׳.
2. ׳ובל אלחם כמו אל תלחם את לחם רע עין ופירוש אוכל׳ (אבע״ז). ׳שלא אתאוה לאכול במנעמי מאכלם׳ (רד״ק).
והתפלל לה׳ שהוא1 אל יקבל לשון הרע על האחרים. ואמר, אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע וגו׳ וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם של אותם האישים פועלי אוון, שאף על פי שיראה לי ׳נעים׳ שיאמרו ׳פלוני ביקש עליך כך וכך – עֲשֵׁה כך וכל לנגדו׳, אפילו הכי יהי רצון ש׳בל אלחם במנעמיהם׳:
1. דוד עצמו.
לדבר, רע יש פסיק באמצע.
פעלי און – הפ״א במאריך.
להתעולל עלילות – ענין פועל ומעללים כמו אשר עולל לי (איכה א׳:י״ב).
אישים – אנשים.
אלחם – מלשון לחם ועניינו מאכל כי כל דבר מאכל נקרא בשם לחם.
במנעמיהם – מלשון נעימות וענינו מתוק וערב.
לדבר רע – לעשות דבר רע.
להתעולל – לעשות מעשים ברשע עם אנשים פועלי און ודומה להם.
ובל אלחם – בל אתאוה לאכול מנעמי מאכלם ר״ל שלא ימשך לבי אל תאות העולם כמו שנמשך לבם.
להתעולל – לעשות מעללי רשע.
אל – מבאר הבקשה שהוא מבקש ואיך נחוץ למלאת הבקשה תיכף, שמבקש שלבו בל יטה לדבר רע – שלא יסתנו יצרו לדבר רע, ומפרש מהו הדבר הרע, להתעולל שלא יסיתנו יצרו, להתעולל עלילות עם הרשע לשלם לו כרשעו. להתעולל עלילות את אישים פועלי און לשלם להם כרעתם, והוא שלא יהרוג את שאול ואנשיו, וכן בל אלחם במנעמיהם שלא אוכל בלחם מעדנים שלהם היינו בל אלך בדרכם ועצתם.
להתעולל – היה יכול להשתמש בבנין פִעֵל כמו ועולל למו (איכה א׳:כ״ב) ובחר בהתפעל להורות כי חפצו הוא שלא לעשות רע, ואם יצרו יפתנו לכך הוא עושה בכל כרחו.
ובל אלחם במנעמיהם – לא אוכל מן הדברים הנעימים שאוכלים הם – ופועל און אלה הם המלשינים, והולכי רכיל היו רגילים לסעוד בבית המטים אוזן לרכילותם, ע״כ תרגום לא תלך רכיל (פרשת קדושים) הוא לא תיכול קורצין, לא תאכל לחם (עיין ערוך ערך קרץ ב׳).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) יֶ֥הֶלְמֵֽנִי צַדִּ֨יק׀ חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל⁠־יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י כִּי⁠־ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם׃
Let the righteous smite me in kindness, and correct me. Do not let my head refuse choice oil, for still my prayer is against their wickedness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְטַפְּחִנַנִי צַדִיקָא מְטוּל חִסְדָא וִיכַסְנַנִי מְשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא לָא יְבַטֵל מִן רֵישִׁי אֲרוּם עַד כְּדוּן צְלוֹתִי מִסְתַּדְרָא בְּבִישָׁתֵהוֹן.
The righteous man will strike me because of kindness, and rebuke me; the oil of holy anointing will not cease from my head,1 for still my prayer is marshaled against their evil.
1. Rebuke me... my head: the priest anointed with the oil of holy anointing will rebuke me, but the royal crown will not cease from my head.
ואן כנת אד׳א יהבג׳ני אלצאלח ד׳אך פצ׳ל ענדי, ואן יעיט׳ני ד׳אך דהן ראס ולא ינתהרני, ואיצ׳א צלאתי פי שאן שרורהם.
ואם הצדיק היה מכה (הולם = מכה) אותי זה היה נחשב אצלי חסד [עבורי]. ואם היה הצדיק מוכיח אותי אצלי היה נחשב כמו שמן טוב [בושם] שאינו נדחה ממני [כמו השמן הטוב מהראש (אלא זה מתאים לראשי)] וכך הייתי כשהתפללתי על ענין הצרות שלהם (זה היה בעיני כמו השמן הטוב וכו׳[התפלל בלב שלם]).
יהלמני, אלא הייתי אם יהלמני הצדיק הרי הדבר חסר בעיני ואם יוכיחני יהיה זה שמן ראש ואל ימנע ממני. וגם תפלתי של דעותיהם תרגם יני ״אנתהאר״ מניעה עכבה. וכן תרגם הניא – יניא בבמדבר ל, וכתב רבינו בפירושו למשלי כד כה וכבר המשיל דוד תוכחה המוכיח בעיני הצדיק כשמן על הראש כמו שאמר ויוכיחני שמן ראש. ואף הכותי לנוכח היא חסד וטובה כמו שאמר יהלמני צדיק חסד ויוכיחני.
ואמרו כי עוד ותפלתי ברעותיהם, כלומר כדי שאנצל מרעותיהם וכדי שיעזבו שופטיהם הרשעים ויקבלו דברי כמו שאמר אחריו נשמטו בידי סלע שופטיהם.
וקולה כי עוד ותפלתי ברעותיהם, יעני חתי אתכ׳לץ מן שרהם וחתי יתרכון קצ׳אתהם אלט׳אלמין ויקבלון כלאמי כמא קאל בעדה נשמטו בידי סלע שופטיהם.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני – טוב לי שיוכיחני וייסרני נביא אמת וצדיק שכל מהלומיו ותוכחתו חסד.
שמן ראש אל יני ראשי – שמן מלכות שהוצק על ראשי, כמו שנאמר: דשנת בשמן ראשי (תהלים כ״ג:ה׳), אל יסיר את ראשי מתוכחת הצדיק ללכת וללחום את פועלי און.
כי עוד ותפלתי – כי כל עוד ותפלתי בפי הרי היא בשביל רעותיהם של פועלי און שלא אכשל בהם.
May a righteous man strike me with kindness and reprove me It is better that a true and righteous prophet reprove me and chastise me, for all his blows and his reproof are kindness.
may the oil of the anointment of my head not turn my head away The royal oil that was poured onto my head, as it is said: "You anointed my head with oil" (Tehillim 23:5), should not turn my head away from the reproof of the righteous man, to go and eat bread with the workers of iniquity.
for as long as For as long as my prayer is in my mouth, it is about the evils of the workers of iniquity, that I should not stumble on them.
יהלמני צדיק – יכני צדיק ויוכיחני.
ושמן על ראשי שמשחתי בו למלך אל יניא ראשי מלקבל תכחתיו, שחביבים לי יותר פצעי צדיק ומכתם ממאכל רשעים ומנעימים שלהם.
כי עוד אני ותפילתי ברעותיהן – לכך חפץ שיוכיחני, שאף אני כשאתפלל, אני מתפללא ברעותיהם שיצילני הקב״ה מהם.
א. כן אולי צ״ל. בכ״י ס״פ: המתפלל.
יהלמני – הטעם לא אחפוץ שאלחםא עם הרשעים, רק אם יכני – אילו היה מכה אותי ליסרני מי שהוא צדיק, חסד היה עושה עמי ויוכיחני, זה היה נחשב בעיני כמו שמן ראש. זאת דעת ר׳ משה הכהן.⁠ב
ולפי דעתי: ששמן ראש כמו במנעמיהם (תהלים קמ״א:ד׳). והטעם שמן ראש כמו ראשית שמנים ימשחו,⁠ג בשמים ראש, שמן הרשעים לא ישבר ראשי, כמו: ולמה תניאון (במדבר ל״ב:ז׳).
והעד כי עוד ותפלתי ברעותיהם – כי מנהג השמן להסיר שבר הראש, על כן זהד היה להפך.
ואמר יניא – כנגד יהלמני.
וטעם ברעותיהם – שתבוא עליהם רעה.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״שאחפוץ״.
ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר: ״הכהן״.
ג. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר: ״ימשחו״.
ד. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר: ״זה״.
LET THE RIGHTEOUS SMITE ME IN KINDNESS. The meaning of this is, “I do not desire to eat with the wicked.⁠1 However, if someone strikes me and the individual who hits me is a righteous person who intends to chastise me, he would be performing an act of kindness for me. He would instruct me, and it would be considered like oil poured on my head.”2 This is the opinion of Rabbi Moses Ha-Kohen.
According to my opinion, shemem rosh (oil so choice) is similar to manam-mehem (their dainties) (verse 4).⁠3 Shemem rosh refers to “choice oil.” Compare this to the chief ointments (reshit shemanim) (Amos 6:6) and chief spices (besamim rosh) (Exodus 30:23).
The meaning of al yani roshi (let not my head refuse)⁠4 is, “the oil of the wicked shall not break (wound) my head.” Compare this to, And wherefore will ye break (teni’un) (Num. 32:7).⁠5 For still is my prayer because of their wickedness is proof of this.⁠6
The psalmist prays that the oil of the wicked shall not break (wound) his head, because it is the way of oil to heal bruises. He7 therefore says that the reverse is the case here.⁠8
The word yani9 was employed by the psalmist because it is parallel to yehelmeni (let … smite me).
Because of their wickedness means, “evil shall come upon them [because of their wickedness].”10
1. This is stated in the second part of the previous verse.
2. Our verse reads yehelmeni tzaddik chesed ve-yokhicheni, shemen rosh al yani roshi. This literally means, He will smite me, a righteous person, kindness, and he will chastise me, oil my head will not wound. Rabbi Moses interprets this as follows: “Let the righteous smite me, he acts kindly towards me and corrects me; it will be like precious oil on my head, I will not be wounded by it.” – Filwarg.
3. Ibn Ezra renders shemen rosh al yani roshi (oil so choice, let my head not refuse) as, “oil so choice, let it [the oil] not break my head.” “Oil so choice, let it not break my head” is similar to and let me not eat of their dainties. He reads our verse as follows: “Let the righteous smite me in kindness and correct me; However, the choice oil [of the wicked mentioned in the previous verse], will not wound my head.”
4. See above note.
5. Translated according to Ibn Ezra See Ibn Ezra on Num. 32:7.
6. Their wickedness indicates that the psalmist is praying that the oil of the wicked shall not harm him.
7. The psalmist.
8. See note 25. Oil anoints the head. However, figuratively speaking, the oil of the wicked “bruises” the head. Hence the psalmist will not anoint himself with it.
9. According to Ibn Ezra, yani means “to break.”
10. Ibn Ezra renders but for still is my prayer because of their wickedness as, “I am still praying because of their wickedness.” According to Ibn Ezra, the meaning of our verse is, “I do not only refrain from joining the wicked in their meals and their anointings, but I am still praying that they be punished for their wickedness (but for still is my prayer because of their wickedness).”
יהלמני צדיק – כמו: הולם פעם (ישעיהו מ״א:ז׳), יותר הייתי מקבל שהיה מכיני ד⁠[..]⁠א שהוא צדיק בייסורין שפעמים היה עושה חסד.
ויוכיחני – במכאוביו, שאם היה מוכיחני הוא בעצמו ולא על ידי בני אדם.
שמן ראש אל יניא ראשי – מלכות שנדר לי לא היה מבטל מרא⁠[שי].⁠ב
יניא – כמו: ואם הניא אביה אותה (במדבר ל׳:ו׳).
כי עוד – כי עוד רעים וקשים הם הייסורין לסובלם.
עוד – כמו: ויבך על צואריו עוד (בראשית מ״ו:כ״ט), לשון ריבוי, אעפ״י שקשה לסבול אילו הצרות יותר היה טוב לסבול ממ⁠[ה]⁠ג שבני אדם רדפים אותי.⁠ד
שהרי תפילתי ברעותיהם – צריך אני להתפלל על רעותיהם, שיבא עליהם רעה, ודוגמת: אפלה נא ביד י״י כי רבים רחמיו וביד אדם אל וג׳ (דברי הימים א כ״א:י״ג).
עניין אחר: יהלמני – כמו כל שהי⁠[ה]⁠1 מזרע דוד הולמתו, כלומר יכתירני הקב״ה שהוא צדיק חסד, ויוכיח לי אותו שמן שנמשח רא⁠[שי].⁠ה
אל יניא – אל יבטל ראשי מאותו שמן.
כי עוד – אני בטוח בו.
ותפילתי – שאני מתפלל תבא עליהם לרעה.
1. סוף המלה קטוע בכתב היד.
א. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ב. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ג. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ד. השוו הפירוש בקי״ט:ס״א.
ה. סוף המלה קטוע בכתב היד.
יהלמני – מנעמיהם לא יערבו לי. אבל אם יכני הצדיק ויוכיחני יערב לי, ואחשב לו לחסד ולשמן ראש.
אל יניאא ראשי – אותה המכה לא ישבר ראשי, אבל יהיה נחשב כמו שמן ראש – פירש: שמן טוב, שמושחין ממנו המכה. ושמן ראש כמו: בשמים ראש (שמות ל׳:כ״ג).
כי עוד ותפילתי ברעותיהם – כי בעודני, תפלתי תהיה ברעות הרשעים, שיצילנו האל ממעשיהם הרעים, ואיך יערבו לי מנעמיהם?
ואדוני אבי ז״ל חלק הפסוק ופירש: שמן ראש – על הרשעים. אמר: מכת הצדיק ומוסרו טוב לי, וחסד עושה עמי. אך הרשע, אם ימשח אותי בשמן ראש, אצעק ואומר: אל יניא ראשי – אל ישבר ראשי.
א. כן בכ״י פריס 207, ס״פ C31, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח המקרא שלנו: ״יני״.
יהלמני צדיק חסד. יהי רצון שאבנר, שהוא ׳צדיק׳, כאשר ׳יהלמני׳ וירדפני במצות שאול, יהיה ב׳חסד׳1, ולא יבקש להמיתני: ויוכיחני שמן ראש. וכן כש׳יוכיחני שמן ראש׳, שהוא שאול משיח ה׳ שמשחו שמואל על ראשו, כאשר ירדפני לתוכחות על עוון, אל יניא ראשי - יהי רצון שלא ימנע ׳ראשי׳ ומחשבתי מהתנהג בחסידות עמו ועם ישראל: כי עוד. כי אמנם עדיין הוא משיח ה׳2, ולא אשלח ידי בו: ותפילתי ברעותיהם. והנני מתפלל עליהם בכל צרתם שתקרה על ידי האומות:
1. רש״י: טוב לי שיוכיחני וייסרני נביא אמת וצדק שכל מהלומיו ותוכחתו חסד.
2. ׳כי עוד׳ מוסב על ׳שמן ראש׳, שעודנו משוח.
(ה-ז) ואם יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק רעי, ולא עוד אלא שיוֹכִיחֵנִי עד כדי נזיפה או הכאה, לי יראה שעשה עמי חֶסֶד, ואל אבוא בטרוניא [עליו], ואותה התוכחה תהיה לי כשֶׁמֶן רֹאשׁ, אשר לא יָנִיא רֹאשִׁי ולא יברח ממנו, כִּי עוֹד – רק אמתין ׳עוד׳ תוכחה אחרת: וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם. אני אתפלל לאל שי⁠[ביא] על אלה הרכילים רעות, וזה כי הם לא הודו לה׳ חסדו אשר עשה אתם – אלה [הגוים המלשינים]⁠1, כי בבוא הגואל ה׳ הצילם מתחת שופטים ומלכים שָׂמִים עליו כל היום מיסים וארנוניות, כי משיח צדקנו ישלח שלוחיו ומלאכיו עד קצה הארץ ויצווה לשופטי האומות שיתנהגו אתם בחסד ורחמים. ולפי שדוד המלך הוא פלגי קיסר2, והוא מן אותם שליחי המלך המשיח, ידבר הוא כאחד מן אותם השלוחים, ויאמר לנגד האומות [והגוים]⁠3 האלה באמרו, אני מתפלל שתבוא להם רעות, לפי שאינם נותנים חסד ומכירים בטובה שעשה עמה משיח צדקנו, וזה כי הם נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם, ר״ל, ביד המלך של שופטיהם, שהוא הגואל, שהוא מלך המלכים. ו׳סלע׳ – ר״ל מלך, כי על ידי המשיח מלך המלכים, הם ׳נשמטו׳ מתחת עול שופטיהם. ועוד שָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ, שהייתי מצוה לשופטיהם בשם המלך שיעשו לכם שורת הדין וחסד, וזה כי לפי שמלך המשיח הוא כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ, שאור צדקו זורח ובוקע בכל קצות הארץ, ועל כולם השגחתו, ולכן נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ – [עצמנו] של אנחנו שלוחיו לְפִי שְׁאוֹל – במקומות חוץ לארץ ישראל ורחוקים ממנו, שהם קרוב לשאול אלינו4 להיותנו רחוקים מעיר ה׳, כדי שנעשה חסד ומשפט על כל האומות תחת עצמו5. ועם כל זה, אלה הרשעים לא הכירו בכל זאת הטובה, ומבקשים לשים קטטה בין ישראל, בעבור כל זה ׳תפילתי ברעותיהם׳:
1. במקום מחיקה.
2. סנהדרין (צח:): ׳אמר רב יהודה אמר רב, עתיד הקב״ה להעמיד להם דוד אחר וכו׳, אמר ליה רב פפא לאביי, והכתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם, כגון קיסר ופלגי קיסר׳. ופירש רש״י ׳מלך ושני לו, כן דוד החדש מלך וכו׳ ודוד המלך שני לו׳.
3. במקום מחיקה.
4. עבורינו נחשבים מקומות אלו כקרובים אל השאול, שקשה לנו להיות רחוקים מבית ה׳.
5. בזכריה (י ח-ט) כתב: ׳אשרקה – הייתי שורק ומקבץ נדחי ישראל, ואזרעם בעמים ככפיר בעדרי צאן למשול בם ולהורותם׳, וראה בביאור שם מה שנבאר ומה שצויין.
יוכיחני – הוא״ו בגעיא.
אל יני – חסר אל״ף ע״פ המסורת וכמו שאמרתי במיכה א׳.
יהלמני – ענין הכאה המשברת כמו והלמה סיסרא (שופטים ה׳:כ״ו).
יני – ענין הסרה ומניעה כמו כי הניא אביה (במדבר ל׳:ו׳).
יהלמני צדיק – מנעמיהם לא יערבו לי אבל אם הצדיק יכני ליישר דרכי יערב לי ויחשב לי לחסד.
ויוכיחני – ואם יכהה מאור פני בתוכחה הלא ע״י הוכחתו לא יסור מראשי השמן הנמשח בראשי להצליח למלוכה ר״ל הלא עי״ז אשאר במלוכה וא״כ טוב לי הוכחת הצדיק ממנעמי מאכלי הרשעים.
כי עוד – כי בעודי בעולם תהיה תפלתי בעבור רעות הרשעים שיצילני האל ממעשיהם הרעים ואיך א״כ יערבו לי מנעמיהם.
יהלמני – ענין הכאה, וחסד, מענין חרפה כמו פן יחסדך שומע, או יל״פ מדת חסד יהלום ויוכיח אותי אני הצדיק, ויאמר לי שמן ראש שמן שנמשח בו הראש.
יני – כמו הניא מחשבות עמים, אל יפר.
ותפלתי – הוי״ו נוספת.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני – שם כתוב שאנשי דוד הסיתו אותו להרגו ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול ויך לב דוד אותו על אשר כרת את כנף אשר לשאול, ויאמר אל אנשיו חלילה לי אם אעשה הדבר הזה לאדני למשיח ה׳ לשלוח ידי בו כי משיח ה׳ הוא, ופרשתי שם, שהם הסיתו אותו ואמרו שהוא סבה מאת ה׳ שהביאו לידו ונתן לו רשות להורגו, כי רודף הוא, וכבר נשלמה מלכותו והגיע מלכות דוד, וגם דוד היה מסופק בזה אם כבר נשלמה מלכות שאול, ואם רצון ה׳ שיומת על ידו, ובחן זה ע״י שכרת כנף מעילו, שזה קצת מן המעשה למרוד בו ולבזות בגדי מלכותו, והרגיש שלבו הכה אותו ע״ז כי לב השלם יתפעל ויכה אותו אם יעשה איזה פעולה רעה, ומזה הבין כי עדיין לא שלמה מלכותו, וכי עדיין משיח ה׳ הוא, היינו ששמן שעל ראשו לא יצא מקדושתו, וז״ש יהלמני צדיק חסד, החסד והחרפה שעשיתי לשאול לבזות את בגדיו, יהלום אותי אני צדיק, שבאשר אני צדיק יכה לבי אותי על זה, (כלשון שאמר ויך לב דוד אותו), ויוכיחני ובזה יוכיח אותי ויברר לי כי שמן ראש אל יניא [שמן] ראשי – ר״ל בזה אדע כי עדיין משיח ה׳ הוא, ולא הוסר השמן מעל ראשו, ושמן שעל ראשי מה שמשחני שמואל לא יניא ויפר שמן ראש שאול, כי עדיין לא הגיע זמן מלכותי, כי עוד ותפלתי ברעותיהם, ר״ל והגם שהוא רודף אחרי להרגני, הלא כבר ראיתי בהשגחת ה׳ עלי להסיר רעתו ממני, וזה היה בסלע המחלקות ששאול ואנשיו הלכו בצלע ההר מזה ועוטרים את דוד ואנשיו שבצד השני, והסלע היה מפסיק ביניהם, בא מלאך אל שאול שפלשתים פשטו על ישראל וזה היה בהשגחה, ובפרט למ״ש במדרש שמלאך מן השמים היה, וז״ש הלא ראיתי כי בעת שהתפללתי ברעותיהם, שהתפללתי להנצל מרעותיהם, אז עוד תפלתי שעוד הייתי מתפלל על רעותיהם ולא גמרתי עדיין את התפלה, שלח ה׳ עזרתו.
יהלמני וגו׳ – ממנעמיהם לא אוכל ובפתוייהם לא יפתוני, ולהפך אם צדיק יכני (מגזרת הולם פעם, ישעיה מ״א:ז׳) אודה לו ואחשבה לו צדקה וחסד.
שמן ראש – שנמשחתי בו ע״י שמואל כלומר המלוכה המעותדת לי לא עָשָתְנִי גס רוח, ולא הניאה והסירה ראשי מן המהלומות כלומר מקבל תוכחה.
כי עוד – כי עם כל מהלומות הצדיקים תפלתי על שפתי כשהם ברעה ובצרה, ו״ו של ותפלתי יתירה, או חסרה מכאן תיבה, אהבתי ותפלתי וכדומה, והניא משרש נוא בחילוף נו״ן בלמ״ד (נשכה, לשכה) לא, מנוע עצמו או אחרים מדבר באמר לא אעשנו או לא תעשהו, וכן וידעתם את תנואתי (פרשת שלח) תדעו מה יגרום לכם בעשותיכם נגד רצוני, באמרכם לא נעלה לארץ כנען.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) נִשְׁמְט֣וּ בִֽידֵי⁠־סֶ֭לַע שֹׁפְטֵיהֶ֑ם וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ׃
Their judges are thrown down by the sides of the rock; they shall hear my words, for they are sweet.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אִשְׁתְּמִיטוּ מִבֵּית מֶדְרָשָׁא עַל יְדֵי תְקוֹף דִינֵיהוֹן תָּיְבִין וְשָׁמְעִין מֵימְרִי אֲרוּם בְּסִימוּ.
They have withdrawn from the academy because of their harsh judgments; they turn and hear my words, for they are pleasant.
לכי יסייבון ענד אלצכ׳ור חכמהם, ויסמעון אקואלי אנהא נעמה.
כדי שיעזבו את השופטים שלהם ליד הסלע (יזרקו אותם) וישמעו את דברי שהם נעימים.
נשמטו, למען יעזבו על ידי הסלעים את שופטיהם וישמעו דברי כי נעימים הם.
נשמטו בידי סלע שפטיהם – דייניהם ומנהיגיהם של אילו נשמטו מדרך הטוב בידי יצר הרע ולב האבן וקשה כסלע.
ושמעו אמריי – הנעימים שאני מדבר במצותיו של הקב״ה ואינם שבים מדרכם.
ורבותינו בבריתא דסיפרי דרשוהו במשה ואהרן שמתו על ידי הסלע. אבל איני יכול ליישב המקרא סופו לראשו. וכמעט יש ליישבו ולומר דומים אילו לעקשות אותן שמתו בידי סלע – על ידי הסלע, הם משה ואהרן [כי אף אלו שמעו אמרים נעימים ואינם שבים].
Their judges were led astray by [their hearts of] stone For the judges and leaders of these [people] have been led astray from the good way by the evil inclination and the heart of stone, and it is as hard as a rock.
although they heard my words [my] pleasant [words], which I speak of the commandments, and they do not repent of their evil way. Our Rabbis in the Baraitha of Sifrei (Devarim 3:23) interpreted it concerning Moshe and Aharon, but I cannot reconcile the end of the verse with its beginning. I can perhaps reconcile it and say that in stubbornness, these people equal the stubbornness of those through whom Moshe and Aharon died through the rock, for these too heard the pleasant words but do not repent.
נשמטו בידי סלע שפטיהם – שפטים של רשעים שדנין לשקר, הם שומטים את הסלע שכנשלים באבן ונופלין ושומטין ומעותין הדין. נכשלים כאדם הנכשל בסלע, שנאמר: פן תגוף באבן רגליך (תהלים צ״א:י״ב).
ושמעו אמרי – אף על פי ששמעו אמרי הנעימים שאני דן צדק ומשפט לעמי, שנאמר: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו (שמואל ב ח׳:ט״ו).
נשמטו – במקומות הסלע נשמטו לרדוף אחרי נדיביהם ושופטיהם.
ושמעו – זה הוא מרשעים יצא רשע (שמואל א כ״ד:י״ג).
THEIR JUDGES ARE THROWN DOWN BY THE SIDES OF THE ROCK.⁠1 They were thrown down2 by the sides of the rock3 to pursue after their nobles and their judges.⁠4
AND THEY SHALL HEAR MY WORDS.⁠5 This reference is to the statement of David (to King Saul): Out of the wicked cometh forth wickedness (Samuel I 24:14).
1. The Hebrew reads nishmetu vi-de sela shofetehem (their judges are thrown down by the sides of the rock). Nishmetu vi-de sela shofetehem literally means, They were thrown down, sides of the rock, their judges. Ibn Ezra explains this as, “They were thrown down near the rock in order to pursue after their judges.”
2. Ibn Ezra explains nishmetu (they were thrown down) as, “they slipped away.” See The Book of Psalms, vol. 3, translated by A.J. Rosenberg (New York: Judaica Press, 1991), 526.
3. Ibn Ezra does not clearly explain the incident dealt with in our verse. Filwarg believes that Ibn Ezra held that this psalm like the previous one deals with Saul’s feud with David. He suggests that our verse refers to an incident recorded in Samuel I 23:28. Scripture there describes an incident where Saul pursued David at “the rock,” Scripture reads, “And Saul and his men went to seek him (David). And they told David; wherefore, he came down to the rock and abode in the wilderness of Maon. And when Saul heard that, he pursued after David in the wilderness of Maon. And Saul went on this side of the mountain and David and his men on that side of the mountain, and David made haste to get away for fear of Saul, for Saul and his men compassed David and his men round-about to take them. But there came a messenger unto Saul, saying, ‘Haste thee and come, for the Philistines have made a raid upon the land.’ So Saul returned from pursuing David and went against the Philistines; therefore, they called that place Sela-hammakhlekoth” (Samuel I 23:28).
4. This reference is to the Philistines (Rosenberg, p. 526). Saul’s men “were thrown down” that is, they were forced to stop their attack on David, for they now had to run behind their leaders in order to fight the Philistines. Ibn Ezra reads nishmetu vi-de sela shofetehem as if it were written nishmetu vi-de sela li-redof achare shofetehem.
5. Ibn Ezra renders this, “And they heard my voice.”
נשמטו בידי סלע שופטיהם – השופטים והשרים שבסיעת שאול נשמטים במקומ⁠[ות]⁠א הסלעים כדי לחפשיני, כמו שנאמר: ויעלו הזיפים אל שאול הגבעתה לאמר הלא דוד מסתתר עמנו במצודת בחרשה בגבעת החכילה וגו׳ (שמואל א כ״ג:י״ט), וכת׳: ויגידו לדוד וירד מהסלע (שמואל א כ״ג:כ״ה), וכת׳: וילך לבקש את דו⁠[ד]⁠ב ואת אנשיו על פני היעלים (שמואל א כ״ד:ב׳). וזהו שאומר נשמטו בידי, הם נשמטים לסלעים כדי לחפשיני.
ושמעו אמרי כי נעמו – ובאותה שעה הם שמעו אמרי שלא רציתי להזיק את שאול, שהרי ר⁠[או]⁠ג כנף מעילו, שנאמר באותו העניין: ויאמר דוד לאמר למה תשמע את דברי אדם לאמר הלא דוד מבקש רעתך וגו׳ (שמואל א כ״ד:ט׳), וכת׳: ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי כי בכרותי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך ואתה צודה את נפשי לקחתה (שמואל א כ״ד:י״א), ועל זה אמר: ושמעו אמרי כי נעמו.⁠1
1. פירוש זה הוא בניגוד לרש״י ולמיוחס לרשב״ם שפירשו על שופטים שנשמטו מדרך הישר ואע״פ ששמעו את אמרי דוד הנעימים הם לא חזרו בתשובה.
א. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ב. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ג. סוף המלה קטוע בכתב היד.
נשמטו – ישמטו בידי סלע – שיפילו אותם מן הסלע. ואמר זאת הקללה על שופטיהם, שהם המנהיגים אותם, ולא ימנעו מהם הדרכים הרעים, אבל יחזיקום בידם.
ואז ישמעו אמרי כי נעמו – אולי באבוד מנהיגיהם, יוסרו וישמעו התוכחות שאני מוכיח אותם. ויכירו כי נעמו אמרי ותוכחתי.
נשמטו בידי סלע שופטיהם. כי אמנם, ׳שופטיהם׳ וזקניהם ׳נשמטו׳ מן ידי המלך שהוא ׳סלע׳ ישראל ומעוזם, מלרדוף אחרי: ושמעו אמרי. שאמרתי לשאול: כי נעמו. באמרי לשאול (שמואל א׳ כו יח) ׳למה זה אדוני רודף אחרי עבדו כי מה (חטאתי) [עשיתי]׳ וגו׳1:
1. ראה מצודות: כי שופטיהם נשמטו ממני במקום סלע הוא סלע המחלקות שהיה דוד קרוב להיות נתפש ביד שאול ושריו ובא מלאך אל שאול והחזירו על כי פשטו פלשתים בארץ כמ״ש בש״א ואמר דוד הלא אז ראו שה׳ עמדי, ושמעו - כשכרתי כנף בגד שאול במערה וכשלקחתי החנית מראשותיו דברתי אז עמהם דברים נעימים ונכרים שאינני מבקש רעות שאול כמ״ש בש״א =בשמואל א׳= והלא שמעו אמרי אשר נעמו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

נשמטו – ענין החזרה ממקומו כמו שמטו הבקר (שמואל ב ו׳:ו׳).
שופטיהם – הם שרי שאול ששפטו עליו המיתה כי חשבוהו למורד במלכות.
נשמטו – ר״ל עם כי שופטיהם נשמטו ממני במקום סלע הוא סלע המחלקות שהיה דוד קרוב להיות נתפש ביד שאול ושריו ובא מלאך אל שאול והחזירו על כי פשטו פלשתים בארץ כמ״ש בש״א ואמר דוד הלא אז ראו שה׳ עמדי.
ושמעו – כשכרתי כנף בגד שאול במערה וכשלקחתי החנית מראשותיו דברתי אז עמהם דברים נעימים ונכרים שאינני מבקש רעות שאול כמ״ש בשמואל א׳ והלא שמעו אמרי אשר נעמו.
בידי סלע – על ידי הסלע שהוא ההר.
שופטיהם – ראשי העם.
ונשמטו בידי סלע שופטיהם – ועל ידי סלע המחלקות נשמטו שופטיהם ממני, ולא יכלו לעשות לי רעה, כמ״ש וישב שאול מרדוף אחרי דוד. כי הסלע היה מפסיק ומבדיל ביניהם שלא יכלו לקרב אליו, ושמעו אמרי כי נעמו, הנה בעת ההיא שהקיפו שאול ואנשיו על דוד ואנשיו, אז שמעו שאמר דוד אלה הדברים.
(ו-ז) נשמטו – מלשון שמטוה וישמטוה (מלכים ב׳ ד׳:ל״ג) הופלו והושלכו, והוא מהוראת תשמט ידיך (פרשת ראה) שכשאדם שומט ומשבית ידו מהחזיק בדבר, הנו נופל מידו.
שופטיהם – שריהם שעליהם האשמה (עיין מה שכתבתי במזמור הקודם פסוק י׳), כשישליכו שריהם מן הסלע (ידי סלע ע״ד שאנו אומרים לידי חטא, לידי נסיון) האחרים ושמעו (ישמעו עבר עם ו״ו ההיפוך) אמרי כי נעמו, כי אומר להם (ז) סוף אדם למות, ועצמותיו נפזרים לשאול המרחבת פיה לבלוע עצמות כל איש, כשר כעבד הפולח ובוקע האדמה (רמבמ״ן), הלא ראיתם כי שופטיכם הושלכו מן הסלע (דברי הימים ב׳ כ״ב:י״ב).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) כְּמ֤וֹ פֹלֵ֣חַ וּבֹקֵ֣עַ בָּאָ֑רֶץ נִפְזְר֥וּ עֲ֝צָמֵ֗ינוּ לְפִ֣י שְׁאֽוֹל׃
As when one cleaves and breaks up the earth, our bones are scattered at the grave's mouth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דִי כְמָא גְבַר דְפַלַח וּמְבַזַע בִּמְרָדַיָא בְאַרְעָא הֵכְדֵין אִתְבַּדַרוּ אַבְרָנָא עַל פּוּם קְבוּרְתָּא.
For like a man who labors and cleaves when plowing the earth,1 so are our limbs scattered on the mouth of the grave.
1. When cultivating the earth: with his strength in the earth.
פטאלמא מת׳ל פלאח אלארץ׳ ומשקקהא תבדד עט׳אמנא מן כ׳ופהם אלי אלת׳די.
ופעמים רבות עובד האדמה ומבקע אותה (ע״י חרישה) נתפזרו עצמותינו על הארץ מהפחד מהם (מהשופטים שלהם).
כמו, כי כמו פולח האדמה ומבקעה כך נפזרו עצמותינו מפחדם עד שאול.
כמו פולח – עצים.
פולח – לשון ביקוע, כמו: יפלח כליותי (איוב ט״ז:י״ג).
ובוקע בארץ – כן נפזרו עצמינו להגיע לפתח המות בשביל רעותיהם של עוברי עבירה.
As one who chops wood.
and splits on the ground So were our bones scattered to reach the entrance of death because of the evils of the transgressors.
Chops Heb. פלח, an expression of splitting, as: "He splits my kidneys" (Iyyov 16:13).
נפזר⁠{ו} עצמינו – עד שהגיעו לפי שאול – קרוב למיתה, לפי שרודפים אותי כל שעה ומבקשים נפשי.
כמו – אמר ר׳ משה: זהו ושמעו אמרי כי (תהלים קמ״א:ו׳) כולנו נמות.
ולפי דעתי: שהטעם שברחו מאנשי דוד, על דרך: והתפרדו כל עצמותי (תהלים כ״ב:ט״ו).
AS WHEN ONE CLEAVETH AND BREAKETH UP. Rabbi Moses says that this explains and they shall hear my words (verse 6). It refers to1 [David saying], “that all of us shall die.”2 However, in my opinion our verse indicates that some of David’s men fled. Our text is similar to and all my bones are out of joint (Psalms 22:15).⁠3
1. When David said And they heard my words, he meant the words contained in our verse.
2. Rabbi Moses’ paraphrase of As when one cleavethour bones are scattered at the grave’s mouth (verse 7). Filwarg explains that Rabbi Moses believes that David told his enemies, “Why fight? We are all going to die eventually.”
3. According to Ibn Ezra, our verse is not to be taken literally. It indicates great fear. See Ibn Ezra on Ps. 22:15.
כמו בוקע ופולח – כאדם שבוקע עצים ביער, ופולח אבנים, כך הם בוקעים הדרכים ומחלקים לחבורות.
בארץ – לשוט בארץ.
נפזרו עצמינו – מן הפחד שהיינו על פתח קברינו כמה פעמים, ועל כל זאת לא רציתי לעשות שום רעה.
כמו פולח ובוקע בארץ – פולח ובוקע, ענין אחד במלות שונות.
פולח – כמו: ויפלח אל סיר הנזיד (מלכים ב ד׳:ל״ט), יפלח כליותי (איוב ט״ז:י״ג). ופירוש הפסוק: כמו בוקע העצים שמתפזרים הבקעים הנה והנה, כן נפזרו עצמינו לפי שאול – כלומר עד שהיינו קרובים אל המות.
ופזור העצמות הוא על דרך הפלגה, מרוב הפחד ינוע וירעד הגוף עד שידמה שהעצמות מתפרקין זה מזה. וכן אמר: והתפרדו כל עצמותי (תהלים כ״ב:ט״ו).
ואמר עצמינו – הוא והאנשים אשר היו עמו, כי כבר כתבנו כי המזמור הזה חברו דוד בברחו מפני שאול.
כמו פולח ובוקע בארץ. ואמרתי דברים אלה בצעקה גדולה ומרה כאילו תבקע הארץ לקולי1, כי אמנם נפזרו עצמינו - התפרדו כל עצמותינו לפי שאול, כי כפשע בינינו ובין המוות2:
1. פולח ובוקע ענין אחד במלות שונות (רד״ק). וכיון שצעק זאת, לכן שמעו הזקנים והשופטים אמריו כי נעמו, ונשמטו מידי שאול.
2. ע״פ לשה״כ בשמואל א׳ (כ ג), דוד אמר כן ליהונתן על עצמו מרדיפת שאול.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

פולח ובוקע – הם אחת בשמות נרדפים כמו יפלח כליותי (איוב ט״ז:י״ג) וכן דרך המקרא לכפול בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳).
כמו פולח – עכ״ז הוסיפו לרדוף אחרי והנה אני ואנשי כמו המבקע עצים בארץ שאז הבקעים מתפזרים אנה ואנה במרחב הארץ כן נפזרו עצמינו על ידיהם לרדת אל פי השאול והוא ענין הפלגה ולומר שמאוד היו קרובים למיתה.
(ז-ח) כמו פולח – כי דוד ואנשיו היו בצד ההר על גובה ההר, והיה דעתם שאם יגיעו שאול ואנשיו אליהם, ידלגו מן ההר אל המורד ומשם יברחו אל המדבר, והגם שהיה סכנה בדילוג זה שלא יפזרו עצמותם, היו בוטחים בה׳ שיצילם גם מסכנה זאת, וע״כ אמרו גם אם יפזרו עצמינו לפי שאול כמו פולח ובוקע בארץ – דהיינו הגם שנפול מהסלע לעומק שאול, ועצמינו יפזרו על ידי הנפילה הזאת כאלו נפלחה ונבקעה האדמה אשר תחתינו, בכ״ז אחר שבך ה׳ חסיתי אל תער נפשי – בכ״ז נפשי לא תתער ותתרוקן מן הגויה, אחר שחסיתי בה׳ אנו בטוחים שהגם שיפזרו עצמינו תשאר נפשינו בחיים, כ״ז דברו בעת נשמטו בידי סלע, כמראים גודל בטחונם בה׳ שישים נפשם בחיים בכל אופן.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ח) כִּ֤י אֵלֶ֨יךָ׀ יֱהֹוִ֣היֱ⁠־הֹוִ֣ה אֲדֹנָ֣י עֵינָ֑י בְּכָ֥ה חָ֝סִ֗יתִי אַל⁠־תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
For my eyes are to You, O God, Adonai. In You I have taken refuge. Do not empty out my soul.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מְטוּל הֵיכְנָא לְוָתָךְ אֱלֹהִים יְיָ עַיְנַי מוֹדִיקָן בְּמֵימְרָךְ סִבְרֵית לָא תְרוֹקֵן נַפְשִׁי.
Therefore1 unto you, God, the LORD, do my eyes look; I have hoped in your word, do not empty out my soul.
1. Therefore: for.
אללהם יא רב אן עיני אליך, ואליך אסתכן, ולא תג׳רד נפסי.
ה׳ אלוהי! הרי עיני אליך ואליך בקשתי ממך מחסה ואל תשפוך את נפשי.
בכה, בך חסיתי אל תסכן את נפשי.
ופירשתי אל תער נפשי, אל תסכן, כמו אשר הערה למות נפשו1.
1. ישעיה נג יב. וכן תרגם שם.
ופסרת אל תער נפשי לא תג׳רד, מת׳ל אשר הערה למות נפשו.
[אל תער] ... [23 א] ויערו את הארון (דברי הימים ב כד:יא).
[“do not put me in jeopardy” from the root ʿ-R-H] “and emptied out the chest(Chronicles II 24:11).
כי אליך י״י אדני עיני – מוסב למקראות העליונים: שיתה שמרה לפי ואל תט לבי וגו׳ (תהלים קמ״א:ג׳-ד׳) כי אליך עיני.
אל תער נפשי – אל תשלך נפשי מלפניך, כמו: ותער כדה אל השקת (בראשית כ״ד:כ׳).
For to You, etc., are my eyes This goes back to the above verses (3f.): Place a guard for my mouth... Do not incline...for to You...are my eyes, etc.
do not cast out my soul Heb. אל תער. Do not cast me from before You, like: "and emptied (ותער) her pitcher into the watering trough" (Bereshit 24:20).
אל תער נפשי – אל תערה נפשי מגופי, כמו: אשר הערה למות נפשוא (ישעיהו נ״ג:י״ב), כמו: אריק חרבי (שמות ט״ו:ט׳), ועל ידי התערה שמריקים חרב ממנה.⁠1
1. השוו רשב״ם שמות ט״ו:ט׳.
א. כן בפסוק. בכ״י (בחילוף הסדר): נפשו למות.
כיאל תער – כמו ותער כדה (בראשית כ״ד:כ׳), כי הרוח מלא הגוף.
FOR … O POUR NOT OUT MY SOUL. Te’ar (pour) is similar to va-te’ar (and emptied) in and emptied her pitcher (Gen. 24:20), for the spirit fills up the body.⁠1
1. The spirit fills the body as water fills a jug. Hence the metaphor “to pour out the spirit.”
כי אליך – הייתי נושא עיני.
בך חסיתי אל תער נפשי – מגופי, כמו: ותער כדה אל השוקת (בראשית כ״ד:כ׳).⁠1
1. בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם.
כי אליךבכה – מלא בה״א נחה.
אל תער נפשי – כמו: ותער כדה (בראשית כ״ד:כ׳), ענין שפיכה ויציקה. ובצאת הנפש מן הגוף, כאלו נשפכת ממנו, כמו: ואשפוך את נפשי לפני י״י (שמואל א א׳:ט״ו).
אל תער נפשי. גם ש׳נפשי׳ נבהלה מרוב פחד, ׳אל תער׳ ואל תריק אותה ממני1 על ידי שאול או זולתו:
1. ׳כמו ותער כדה כי הרוח מלא הגוף׳ (אבע״ז). ׳אל תשפוך נפשי והוא ענין מליצה כי בצאת הנפש מן הגוף היא כאלו נשפכה ממנו׳ (מצודות).
כִּי אֵלֶיךָ ה׳ אלקים וגו׳ אַל תְּעַר נַפְשִׁי. שלא תסור צילה מעליה ותישאר מגולית:
תער – ענין שפיכה והרקה כמו ותער כדה (בראשית כ״ד:כ׳).
אל תער נפשי – אל תשפוך נפשי והוא ענין מליצה כי בצאת הנפש מן הגוף היא כאלו נשפכה ממנו.
תער – כמו ותער כדה אל השוקת, בל תשפך הנפש מן הגוף.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

כי – בעבור.
תער – מלשון ותתערי (איכה ד׳:כ״א) קרוב בהוראתו לתגעל.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) שׇׁמְרֵ֗נִי מִ֣ידֵי פַ֭ח יָ֣קְשׁוּ לִ֑י וּ֝מֹקְשׁ֗וֹת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
Keep me from the snare which they have laid for me, and from the traps of the workers of iniquity.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
נְטוֹר יָתִי מִן אַיְדֵי פַחָא דְאַתְקִילוּ לִי וְתִקְלָן עָבְדֵי שְׁקָר.
Protect me from the power of the trap they have hidden for me, and the snares of those who practice deceit.
ואחפט׳ני מן פך׳ אוהיק לי, ומן סאיר אוהאק פעלהֵ אלגל.
ותשמור אותי מהפח שהם טמנו לי וגם תציל אותי משאר המוקשים של עושי המרמה.
ומוקשות, ומיתר מוקשות.
שמרנייקשו לי – אלה ומוקשות אחרים פועלי און.
KEEP ME FROM THE SNARE. Keep me from the snare of these evil people and from the gins of other workers of iniquity.
שמרני מידי פח שיקשו לי – כמו: מפח יוקשים (תהלים קכ״ד:ז׳) ומוקשות.
שמרנייקשו לי – הפח ששמו לי למוקש.
ומוקשות – ושמרני גם כן מידי מוקשות פועלי און אחרים, שאינם מישראל. או ענין הפסוק כפול.
שמרני מידי פח יקשו לי. ששמו לי הזיפים למוקש ברכילותם, ממוקשות פועלי און. וכמו כן ׳שמרני׳ מ׳מוקשות׳ האומות במלחמה1:
1. גם אבע״ז פירש שמרני, יקשו לי - אלה ומוקשות אחרים פועלי און.
(ט-י) שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי. להחטיאי, ושמרני ממֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן, והם אנשי בליעל המתעוללים עלילות ברשע, אשר באותו ה׳אוון׳ יִפְּלוּ הרְשָׁעִים, ויַחַד אָנֹכִי נופל בו, ׳יחד׳ עם ה׳רשעים׳, כי בחורבן בית שני רוב הצרות שהיו בישראל היו מצד העלילות, כמו ההשחתות שעשה אדריינוס וקמצא ובר קמצא וכיוצא, לכן יהי רצון שתשמרני מזה ה׳פח׳ ומאלה ה׳מוקשים׳ עַד אֶעֱבוֹר:
יקשו לי – אשר הכינו לי למוקש.
ומוקשות – שאר מיני מוקש מלכד הפח ר״ל ומהרבה מיני עצות רעות אשר חשבו עלי.
פח – ומוקשות (כנ״ל ק״מ ו)
שמרני – מבקש שישמרהו ה׳ מן הפח שהכינו לו וכן ישמרהו מן מוקשות פועלי און שהוא המוקש שבפח, שבו יומת הבע״ח בעת שנלכד בהפח.
יקשו – טמנו למוקש.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) יִפְּל֣וּ בְמַכְמֹרָ֣יו רְשָׁעִ֑ים יַ֥חַד אָ֝נֹכִ֗י עַֽד⁠־אֶעֱבֽוֹר׃
Let the wicked fall together into their own nets, while I escape.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יִפְּלוּן בִּמְצוּדָתוֹי רַשִׁיעֵי כַּחֲדָא אֲנָא עַד זְמַן דִי אֶעְבַּר.
May the wicked men fall into his nets together, until the time that I pass by.
ויקע אלט׳אלמין פי ג׳וארפהם אג׳מעין, חתי אג׳וז אנא ענהם.
ויפלו בתוך הרשתות הרשעים כולם יחד עד שאני אעבור מהם.
יפלו, ויפלו הרשעים במלכדותיהם יחד עד שאעבור אני מעליהם.
וגזרתי במכמוריו מן ופורשי מכמורת1.
1. ישעיה יט ח. אלא ששם תרגם ״שבאך״ ושמות שונים הם למכמורת ולמצודה.
ואשתקקת במכמוריו מן ופורשי מכמרת.
וקאל יפלו במכמריו רשעים פקדם אלצֺמיר עלי אלפאעל ותקדירה יפלו רשעים במכמוריהם יחד.
וקו׳ אנכי עד אעבור כדֺלך לאן חקה עד אעבור אנכי.
It states; “Let the wicked fall into their nets” the subject of the sentence was already stated in the verb, it is; ‘let the wicked fall together in their traps.
It states; “I alone come through” also as its true form is ‘until I alone come through.’
יפלו במכמוריו רשעים – יפול הרשע עצמו במכמוריו שהוא פורש לרגלי.
May the wicked fall...into his nets May the wicked man himself fall into his nets that he spreads at my feet.
יחד אנכי – וחבורתי יחד.
יפלו – כולם במכמור אחד מהם כי כל מחשבותם וסודם.
יחד אנכי – אולי אעבור על הפח ואלכדא ואתפש, כדרך: ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם (ישעיהו ס״ו:י״ח), על כן היתה מלת יחד דבקה עם אנכי.
ור׳ משה הכהןב אמר: כי הטעם יפלו יחד עד שאעבור אני ולא יתפשוני.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר: ״ואלכד״.
ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר: ״הכהן״.
LET THE WICKED FALL INTO THEIR OWN NETS. Yippelu ve-makhmorav resha’im, yachad anokhi ad e’evor (let the wicked fall into their own nets, whilst I withal escape)⁠1 is to be explained as follows: “Let the wicked fall into a net [belonging] to one of them,⁠2 for they all share one thought and one secret; namely, the hope that perhaps I will pass over the snare and I will be captured and taken.”3
Yachad anokhi ad e’evor (together whilst I withal escape) is similar to ve-anokhi ma’asehem u-machshevotehem (For I their works and their thoughts) (Isaiah 66:18).⁠4 The word yachad (withal) is therefore connected5 to anokhi (I).
Rabbi Moses says that the meaning of Yippelu … yachad anokhi ad e’evor is, “Let them all fall until I pass, so that they do not capture me.”6
1. Our verse literally reads, Let the wicked fall into his own nets. Hence Ibn Ezra’s comments.
2. Scripture speaks of makhmorav (their own nets). Makhmorav literally means “his own nets.” Ibn Ezra interprets the phrase to mean, “into one of the nets that one of them spread.” – Filwarg.
3. Ibn Ezra renders yachad anokhi ad e’evor (together whilst I withal escape) as, “together, until I pass.” He interprets yachad (together) as meaning, “they all share one thought – namely, the hope that I will be captured and taken while I pass over (anokhi ad e’evor) the snare.”
4. The word ve-anokhi (for I) in ve-anokhi ma’asehem u-machshevotehem stands by itself; that is, it is to be read ve-anokhi, ma’asehem u-machshevotehem (For I, their works and their thoughts). Similarly the word yachad. It stands by itself; that is, yachad is not to be connected to yippelu (fall) which comes before it; for if it were, it would end the clause and have an etnachta beneath it. In other words, our verse is not to be interpreted yippelu ve-makhmorav resha’im yachad, anokhi ad e’evor (let the wicked fall into their own nets together, while I escape), but rather yippelu ve-makhmorav resha’im, yachad, anokhi ad e’evor (let the wicked fall into their own nets, they have one thought, that I be taken while I attempt to escape). – Filwarg.
5. By “connected,” Ibn Ezra means that the word yachad is part of the second part of the verse. It does not conclude the first half of the verse. In other words, our text should read yachad, anokhi … and not resha’im yachad. That is, yachad relates to what follows (anokhi) and not to what comes before (resha’im).
6. Literally, “and they do not capture me.” Rabbi Moses connects yachad to the first half of the verse. He reads our text as follows: yippelu ve-makhmorav resha’im yachad, anokhi ad e’evor. He interprets our verse as follows: “Let the wicked all fall together in their own snares (yippelu ve-makhmorav resha’im yachad), while I pass (anokhi ad e’evor).”
וגם יפלו במכמוריו רשעים – הללו יחדיו כולם עד אעבר אני ועמי, ולא נכשל בהם, פח נופל לומר בעופות, ומוקש לדגים, כמו: במוקשים ינקוב אף (איוב מ׳:כ״ד), ומכמורת לחיה שנאמר כתאו מכמר (ישעיהו נ״א:כ׳), וכולן לשון מוקש הם.
יפלו במכמוריו – ברשתות שפירשו לי, בם יפלו הרשעים יחד.
אנכי עד אעבור – פירשוהו כמו הפוך: עד אעבור אנכי. כלומר, שאעבור, שלא אלכד ברשתם.
ויש לפרשו בלי הפוך, ועד פירושו: עדי עד, כמו: ואל לעד תזכור עון (ישעיהו ס״ד:ח׳) שפי׳: עולם. כלומר, הם יפלו ברשתם, ואנכי לעולם אעבור, בהבטחה שלא אכשיל בהם ובזולתם.
ואמר: במכמוריו – לשון יחיד על שאול.
ואמר: יפלו רשעים – לשון רבים, עליו ועל הנסמכים עמו לרדוף אחרי דוד.
יפלו במכמוריו. וזה בעת שיפלו במכמורי אותו ה׳און׳ רשעים יחד אנכי - גם שיפלו במלחמה אז רשעי ישראל ואהיה ׳אנכי יחדיו׳ עמהם במלחמה, אתה ׳שמרני׳ עד אעבור - עד שאעבור מן המלחמה בשלום:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

במכמוריו – עניינו פח ורשת כמו ויאספהו במכמרתו (חבקוק א׳:ט״ו).
יפלו במכמוריו – כולם יפלו כ״א ברשתו אשר טמן עלי.
יחד – כולם יחד זה כזה איש לא נעדר.
אנכי עד אעבור – סרס המקרא עד אנכי אעבור ר״ל הם יפלו בפח טרם אשר אעבור אני במקום הפח וכשאעבור אני לא יהיה עוד הפח פרוש כי הם יהיו נלכדים בה ואמר בדרך משל מן לכידת העוף.
יחד – יפלו יחד, עד אנכי אעבור.
יפלו במכמריו רשעים – והם בעצמם יפלו במכמור שהכינו לי, ר״ל איני מבקש שיוקשו בהמוקש דהיינו שימותו, רק שיפלו בהמכמר לבד ששם יעצרו כולם יחד, עד אנכי אעבר ואז יצאו מן המכמור בלי פגע, כי איני מבקש רעתם רק שלא יוכלו לנגוע בי לרעה, וכן היה שנתעכבו ע״י מלחמת פלשתים עד שניצול דוד ואנשיו.
יפלו – רשעים יחד במכמוריו וברשתותיו טרם אעבור אנכי.
מכמוריו – מלשון כתוא מכמר (ישעיה נ״א:כ׳) ויאספהו במכמרתו (חבקוק א׳:ט״ו).
עד – כמו עד באי אליך מצרימה (פרשת ויחי).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תהלים קמא – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, תרגום כתובים תהלים קמא, מדרש תהלים תהלים קמא, ילקוט שמעוני תהלים קמא, רס"ג תפסיר ערבית תהלים קמא, רס"ג תפסיר תרגום לעברית תהלים קמא, הערות הרב קאפח על תפסיר רס"ג תהלים קמא, רס"ג פירוש תהלים קמא – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות), רס"ג פירוש ערבית תהלים קמא – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה ובסיוע פרויקט פרידברג (כל הזכויות שמורות), ר׳ משה אבן ג'יקטילה תהלים קמא – ההדיר ותרגם ד"ר דניאל יצחק, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות). לדוקטורט שלו על הפירוש, הקליקו כאן., רש"י תהלים קמא, מיוחס לרשב"ם תהלים קמא, אבן עזרא ב׳ תהלים קמא, פירוש מחכמי צרפת תהלים קמא, רד"ק תהלים קמא, ר"ע ספורנו תהלים קמא – מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), שיעורי ספורנו תהלים קמא – מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על ספר תהלים (בית שמש, תש"פ), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), מנחת שי תהלים קמא, מצודת ציון תהלים קמא, מצודת דוד תהלים קמא, מלבי"ם ביאור המילות תהלים קמא, מלבי"ם ביאור הענין תהלים קמא, הואיל משה תהלים קמא

Tehillim 141 – Translated and annotated by Neima Novetsky (all rights reserved), Targum Ketuvim Tehillim 141 – The Psalms Targum: An English Translation, by Prof. Edward M. Cook, with the gracious permission of the copyright holder, © 2001 Edward M. Cook, Midrash Tehillim Tehillim 141, Yalkut Shimoni Tehillim 141, R. Saadia Gaon Tafsir Arabic Tehillim 141, R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Tehillim 141, Rav Kapach Notes on Tafsir Rasag Tehillim 141, R. Saadia Gaon Commentary Tehillim 141, R. Saadia Gaon Commentary Arabic Tehillim 141, R. Moshe ibn Chiquitilla Tehillim 141 – Translated and annotated by Dr. Daniel Isaac (all rights reserved). This is a first draft of a forthcoming critical edition – all comments and corrections are greatly appreciated. For his dissertation about this commentary, click here., Rashi Tehillim 141 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), Attributed to Rashbam Tehillim 141, Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 141 – Translated and annotated by Rabbi Chaim (H. Norman) Strickman, with the gracious permission of Academic Studies Press (all rights reserved) and Touro University Press (all rights reserved), Anonymous Northern French Commentary Tehillim 141, Radak Tehillim 141, Sforno Tehillim 141, Shiurei Sforno Tehillim 141, Minchat Shai Tehillim 141, Metzudat Zion Tehillim 141, Metzudat David Tehillim 141, Malbim Beur HaMilot Tehillim 141, Malbim Beur HaInyan Tehillim 141, Hoil Moshe Tehillim 141

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×