Tehillim 100 – תהלים ק‏ – Mikraot Gedolot

(א) מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה⁠ ^אהָרִ֥יעוּ לַ֝יהֹוָ֗הי⁠־⁠הֹוָ֗ה כׇּל⁠־הָאָֽרֶץ׃

A psalm of thanksgiving.⁠¹ Shout out² to Hashem, all the earth.

1. of thanksgiving | לְתוֹדָה – According to many commentators, this psalm was meant to accompany one's thanksgiving offering (Rashi, commentary attributed to Rashbam).

2. shout out | הָרִיעוּ – This could refer either to shouting by mouth or with an instrument. The word is usually associated with battle, but, as here, it is also used in religious contexts where it is often an expression of joy in celebration of God's wonders.

א. ‹ר1› פרשה סתומה

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

שְׁבָחָא עַל קוּרְבַּן תּוֹדְתָא יַבִּיבוּ קֳדָם יְיָ כָּל יָתְבֵי אַרְעָא.

A psalm on the offering of thanksgiving. Give a shout in the presence of the LORD, all inhabitants of the earth.

מזמור לתודה – אמר רבי יעקב אמר רבי אבהו בשם רבי אחא מזמור לתודה יודו בי כל האומות ואני מקבלן שנאמר (ישעיהו מ״ה:כ״ג) כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון (לפניך). אם לי תכרע כל ברך ותשבע כל לשון אני מקבלן. מזמור לתודה. זהו שאמר הכתוב (משלי כ״ח:י״ג) מכסה פשעיו לא יצליח. מכסה פשעיו זה אדם הראשון שאמר להקב״ה (בראשית ג׳:י״ב) האשה אשר נתת עמדי. לא ביקש לעשות תשובה שנאמר (שם כ״ב) ועתה פן ישלח ידו. אמר רבי אבא בר כהנא היה הקב״ה אומר לו עשה תשובה והוא היה אומר פן. ואין עתה אלא תשובה שנאמר (דברים י׳:י״ב) ועתה ישראל מה יי׳ אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. ואין פן אלא לאו. הוי מכסה פשעיו לא יצליח. ומודה ועוזב ירוחם. זה קין שנאמר (בראשית ד׳:ט״ז) ויצא קין מלפני יי׳. אמר רבי הונא בשם רבי חנינא בר יצחק יצא שמח כענין שנאמר (אסתר ה׳:ט׳) ויצא המן ביום ההוא שמח. פגע בו אדם הראשון אמר לו מה נעשה בדינך. אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי. אמר לו אדם הראשון וכך התשובה טובה אמר (תהלים צ״ב:ב׳) טוב להודות ליי׳. דבר אחר מכסה פשעיו זה שאול שנאמר (שמואל א טו יד-טו) ומה קול הצאן הזה באזני. ויאמר שאול מעמלקי הביאום. ומודה ועוזב ירוחם זה דוד שאמר (שמואל ב כ״ד:י״ז) ויאמר דוד לאלהים הלא אנכי חטאתי תהי נא ידך בי. מיד אמר לו (שמואל ב י״ב:י״ג) גם יי׳ העביר חטאתך. דבר אחר מכסה פשעיו. אמר רבי סימון ורבי יהושע בן לוי בשם רבי חלפתא מלך בשר ודם בשעה שהוא מודה הוא נותן לו ספקו ובשעה שאינו מודה אינו נותן לו ספקו. אבל הקב״ה אינו כן (אפילו) בשעה שאינו מודה נותן לו ספקו ומשהודה נוטל דימוס. הוי ומודה ועוזב ירוחם.

רמז תתנד

מזמור לתודה הריעו לה׳ כל הארץ – א״ר בר אבהו בש״ר אחא יודו בי עו״א ואני מקבלם שנאמר בי נשבעתי וגו׳ כי לך תכרע כל ברך, זה שאמר הכתוב מכסה פשעיו לא יצליח. ר׳ משעון ור׳ יהושע בן לוי בש״ר שמואל בר נחמני מכל הנטיעות אתה מכסה שרשיהן והן משביחות, האגוז הזה אתה מכסה שרשיו ואינו משביח, משל לליסטים שהיה נידון לפני הקוסטינר כל זמן שהוא מתריס הוא לוקה, הודה הוא נותן פרקילא, אבל הקב״ה אינו כן אלא עד שלא הודה הוא נותן פרקילא משהודה נוטל דימוס הוי ומודה ועוזב ירוחם, א״ר יודא ומודה ע״מ ועוזב ירוחם, כיון שראה משה כן התחיל שורר עליהן מזמור שנאמר מזמור לתודה. כתוב אחד אומר עבדו את ה׳ בשמחה וכתוב אחד אומר עבדו את ה׳ ביראה אם ביראה למה בשמחה ואם בשמחה למה ביראה. א״ר איבו כשתהא עומד להתפלל יהא לבך עליך שמח שאתה עובד לאלהים שאין כיוצא בו. ד״א עבדו את ה׳ בשמחה, יכול שלא ביראה, תלמוד לומר עבדו את ה׳ ביראה. א״ר אחא עבדו את ה׳ ביראה בעוה״ז כשתגיע לעתיד לבא אחזה רעדה חנפים תהיו אתם גלים ברעדה שהבאתי על עובדי אלילים.

והד׳א מג׳ד פי שכר, ג׳לבוא ללה יא מעאשר אהל אלארץ׳.

וזה שבח לדוד בהודיה קבוצות בני הישוב! הרעישו לה׳.

וזה מזמור בתודה הריעו לה׳ כל קהלות אנשי הארץ.

מזמור לתודה – להודייה לאומרו על זבחי התודה.

A song for a thanksgiving offering For thanksgiving, to recite it over thanksgiving offerings.

מזמור לתודה – כשהיו מקריבים תודה היו אומרים זה המזמור.

מזמור לתודה הריעו לי״י כל הארץ – כמו ארץ כי תחטא לי (יחזקאל י״ד:י״ג) כי הארץ שם מין כולל כל יושביה.

A PSALM … ALL THE EARTH.⁠¹ Compare this to when a land² sinneth against Me (Ezek. 14:13).⁠³ The word eretz (earth or land) is a general term. It takes in all of its inhabitants.⁠⁴

1. In Hebrew, ha-aretz.

2. In Hebrew, eretz.

3. The meaning of Ezek. 14:13 is, “when the people of a land sin against Me.”

4. The word eretz means “land,” “earth,” “the inhabitants of the earth,” or “the inhabitants of the land.”

מזמור לתודה הריעו לי״י כל הארץ – פירושו שתודו לו החסד שעשה עמכם ואתם תאמרו הריעו לי״י כל הארץ שכל הארץ ישמחו לשמחתכם.

(הקדמה) גם זה הכוונה בהערת השמחה בזמן ההוא.

(א) לתודה, ר״ל להודות לו על רוב חסדיו.

(הקדמה) בזה המזמור מעורר כל המין האנושי להודות לשם ה׳. אמר:

(א) מזמור לתודה הריעו לה׳ כל הארץ.⁠¹ ׳הריעו׳ תרועת שמחה על מלכותו:

1. כלומר, כל יושבי הארץ (ע״פ אבע״ז).

לתודה – זה המזמור יאמר המביא תודה על הנס הנעשה לו.

הריעו וגו׳ – על כי תראו מפלאות ה׳ בהנס הנעשה לי.

מזמור לתודה – על הודאה של נס,

הריעו לה׳ – שבעת ינהג עפ״י הטבע דומה כמלך הסגור בהיכלו ומנהיג ע״י שריו ויועציו, אבל בעת הנס ידמה כמלך היוצא מהיכלו ומתהלך בין העם להשגיח בעצמו על עניניהם, ואז יריעו כולם תרועה גדולה להמליכו, כמ״ש כל העמים תקעו כף הריעו לאלהים.

(ב) עִבְד֣וּ אֶת⁠־יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה⁠ בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה׃

Serve Hashem with joy; come before Him with song.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל

פְּלַחוּ קֳדָם יְיָ בְּחֶדְוָה אֱתוּ קֳדָמוֹי בְּתוּשְׁבַּחְתָּא.

Worship in the presence of the LORD with joy; come before him with praise.

כתוב אחד אומר: עבדו את יי׳ בשמחה, וכתוב אחד אומר (תהלים ב׳:י״א) עבדו את יי׳ ביראה. אמר רבי איבו בשעה שאתה עומד ומתפלל יהא לבך שמח כי לאלהים עליון אתה עובד. דבר אחר עבדו את יי׳ בשמחה. יכול שלא ביראה תלמוד לומר ביראה. אמר רבי אחא בעולם הזה ביראה. אבל לעתיד לבוא (ישעיהו ל״ג:י״ד) אחזה רעדה חנפים. ויהיו הצדיקים גילים ברעדה שדברתי על העכו״ם.

(ד-ה)

בואו שעריו בתודה הודו לו ברכו שמו – אמר רבי פנחס בשם רבי לוי כל הקרבנות בטלים וקרבן תודה אינו בטל לעולם שנאמר (תהלים נ״ו:י״ג) אשלם תודות לך. שתים. אחד כנגד התפלה ואחד כנגד הקרבן. וכן הוא אומר (ירמיהו ל״ג:י״א) קול ששון וקול שמחה וגו׳ קול אומר הודו את יי׳. הרי תפלת ההודייה. (שם) ומביאים תודה בית יי׳. הוי קרבן תודה. הודו לו ברכו שמו הרי תפלת ההודייה. מה כתיב ביה כי טוב יי׳ לעולם חסדו.

אעבדוא אללה בפרח, ואדכ׳לוא בין ידיה ברנין.

עבדו את ה׳ בשמחה והכנסו לפניו ברננה.

(ב-ג) [עבדו את י״י בשמחה – וכל כך למה? דעו כי י״י הוא האלהים – שישלם^א שכר פעולתכם. אבל עובדי עבודה זרה אין להם לעבוד בשמחה שאין משתלמין^ב שכר.]

א. כן בכ״י ברלין 122. בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3: ״שיש לכם״. בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים: ״כשמשלם״.

ב. כן בכ״י קמברידג׳ A3, ברלין 122. בכ״י אוקספורד 165: ״משתלמים״. בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים: ״משלמין״.

(2-3) Serve the Lord with joy Now why so much? You should know the Lord is God, Who recompenses you with reward for your work, but the heathens need not worship with joy because their deities do not give them any reward.

עבדו – מנהג כל עובד להיותו נעצב, על כן: בשמחה, ולא תראו בסתר רק ברננה.

SERVE THE LORD WITH GLADNESS. Those who serve others are usually sad. Thus scripture says, Serve the Lord with gladness.⁠¹ Do not fear [God] in secret. On the contrary, Come before His presence with singing.

1. Do not look upon God’s service as a burden.

עבדו את י״י בשמחה – שלא תהיה עבודתו למשא אלא בשמחה וטוב לבב.

ובדרש: כתיב: עבדו את י״י ביראה (תהלים ב׳:י״א), וכתיב: עבדו את י״י בשמחה – אם ביראה איך בשמחה, ואם בשמחה איך ביראה?

אמר רבי איבו בשעה שאתה מתפלל להקב״ה יהא לבך שמח שאתה מתפלל להקב״ה שאין כמוהו באלהים. יכול שלא ביראה? תלמוד לומר: עבדו י״י ביראה.

אמר רבי אחא: עבדו את י״י ביראה (תהלים ב׳:י״א) – בעולם הזה, אבל לעתיד לבא: אחזה רעדה חנפים (ישעיהו ל״ג:י״ד) ואתם תגילו ברעדה שאביא על אומות העולם, הוה: עבדו את י״י בשמחה.

ועבדו את ה׳ בשמחה, כלומר, בכוונה טובה כשמחים המקיימים המצוה בנדבת הלב, לא כמי שהם עליו למשא ודרך מצוה מלומדה. ובמקום אחר אומר עבדו את ה׳ ביראה (תהלים ב, יא), והוא כוונה אחרת, ביארנוה במקומה. ורבותינו ז״ל (שוחר טוב ק, ג) הקשו מזו לזו, ותרצו בשעה שאתה מתפלל יהא לבך שמח שאתה מתפלל למי שאין כמוהו, יכול שלא ביראה, ת״ל ביראה, בהכנעת הלב והיצר. ודרשו בו עוד, בעולם הזה עבדו את ה׳ ביראה, כלומר, שאתם מתיראים מן האומות, אבל בימות המשיח אחזה רעדה חנפים, (ישעיה לג, יד) וגילו ברעדה שלהם, ותעבדו בשמחה.

עבדו את ה׳ בשמחה. לא כמו מוכרחים¹: בואו לפניו ברננה. לפאר מקדשו²:

1. ראה לעיל (ב יא). ׳מנהג כל עובד להיותו נעצב על כן [אמר שלא יהיה כן אלא] בשמחה׳ (אבע״ז), ׳שלא תהיה עבודתו למשא אלא בשמחה ובטוב לב׳ (רד״ק). וראה מש״כ רבינו על עבודת בן שמתוך שמחה, באבות ועוד.

2. ע״פ לשה״כ בישעיה (ס יג) ׳לפאר מקום מקדשי׳, ובית המקדש הוא ׳לפני ה׳⁠ ⁠׳.

עבדו – יש הבדל בין עבודת ה׳ ובין העבודה לב״ו, כי העובד לב״ו לא ישמח בעבודתו מצד שאינו בטוח שיקבל עליה שכר, ואף שיקבל שכר אין השכר רצוף בהעבודה עצמה רק בא אחריה, ובזה יעבוד בעצב ככל העוסק באמצעיים טרם ישיג את התכלית, לא כן עבודת ה׳ שהיא עצמה השכר והתכלית עבודה זו תהיה בשמחה, בואו לפניו ברננה – הבא לפני בשר ודם לבקש דבר יבא בבכי ובזעקה רק יציאתו תהיה ברננה, אם מלא שאלתו, אבל הבא לפני ה׳ יבא ברננה כי בודאי ימלא שאלתו.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל

(ג) דְּע֗וּ כִּֽי⁠־יְהֹוָה֮יְ⁠־⁠הֹוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים⁠ הֽוּא⁠־עָ֭שָׂנוּ [וְל֣וֹ] (ולא) אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃

Know that Hashem is God; He made us and we are His,⁠¹ His people² and the sheep of His pasture.

1. and we are His | [וְלוֹ] (ולא) אֲנַחְנוּ – This translation accords with the way the text is read. However, the verse is written: "ולא" (and not), according to which the verse would mean: "He made us, and not we", emphasizing that everyone is who he is due to God, not due to his own efforts (Radak).

2. His people | עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ – According to this translation, these words refer back to the pronoun "אֲנַחְנוּ" (we are), which connects both to what precedes and follows it: "we are His, [we are] His people...⁠" Cf. Sforno who connects the phrase to the word "עָשָׂנוּ" (made us), translating: "He made us [into] His people and the sheep of His pasture, not we" [i.e. He chose us; we did not merit this on our own]. Ibn Ezra cites R. Saadia who suggests that the clause modifies the word "דְּעוּ" (know), translating: "Know you, His nation and the sheep of His pasture, that Hashem is God...⁠"

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אוֹדִיעוּ אֲרוּם יְיָ הוּא אֱלָהָא הוּא עֲבַד יָתָנָא וְדִילֵיהּ אֲנַחְנָא עַמֵיהּ וְעָאן רַעְיָתֵיהּ.

Make it known, for the LORD is God; he has made us and we are his, his people and the flock of his pasture.

הוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו – אימתי אנו עמו כשאנו צאן מרעיתו שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי, אבל כשאנו אריות הוא שונא אותנו שנאמר היתה לי נחלתי כאריה ביער.

ואעתרפוא באנה אללה הו צנענא, ונחן לה שעבא כגנם רעיתה.

ותודו (לשון הודאה) שהוא ה׳ הוא עשה אותנו ואנחנו עם ששייכים לו כמו צאן רעייתו.

דעו, הכירו והודו שהוא ה׳ והוא עשנו, ואנחנו לו עם כצאן מרעיתו, תרגם דעו ״אעתראף״ להכיר בדבר ולהודות בו, ואינה סתם ידיעה. וכתב הראב״ע בפירושו לשמות כא ח אמר הגאון כי שני טעמים יש לו, כמו הוא עשנו ולא אנחנו, האחד כי אנחנו לא עשינו את עצמנו והשני כי לו אנחנו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

(ג) הוא עשנו ולא אנחנו – כשלא היינו בעולם.

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 2]

(3) He made us and we are His When we were not in the world.

דעו – הוא אלהים – לבדו ושלו אנחנו עמו והמלה כמו כל קרי וכתיב.

על כן אמר הגאון: כי ולו^א אנחנו הפך ואני עשיתיני.

ומלת עמו – שבה אל דעו.

א. כן בכ״י מנטובה 13, פרמא 2062. בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896: ״ולא״.

KNOW YE THAT THE LORD, HE IS GOD. The Lord alone is God. We are His, we are His people.⁠¹

The word lo (His) is to be taken as in all instances where a word is spelled one way and read another way.⁠² The Gaon³ therefore says that ve-lo anachnu (and we are His)⁠⁴ is the reverse of va-ani asitini (and I have made myself)⁠⁵ (Ez. 29:3). The word ammo (His people) relates to the word de’u (know).⁠⁶

1. Our verse reads ve-lo anachnu ammo (and we are His, His people); literally, and His, we His people. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. The word lo is spelled with an alef. However, it is read as if it were spelled with a vav. Lo spelled with an alef means “no.” Lo spelled with a vav means “to him” or “his.” Ibn Ezra believes that in such instances, the text may interpreted either way.

3. Rabbi Saadiah Gaon.

4. Rabbi Saadiah renders ve-lo anachnu as, “and not us.”

5. Translated according to Rabbi Saadiah. See Filwarg. Rabbi Saadiah renders hu asanu ve-lo anachnu (it is He that hath made us, and we are His) as, “He made us, not we”; that is, “God made us, we did not make ourselves.”

6. Rabbi Saadiah Gaon reads our verse as follows: “Know ye – that the Lord, He is God; it is He that hath made us, and not we ourselves – His people, and the flock of his pasture.” In other words, “Know ye His people and the flock of his pasture that the Lord, He is God; it is He that hath made us, and not we ourselves. – Filwarg.

דעו כי י״י הוא אלהים – עתה יש לכם לדעת כי י״י הוא האלהים, והוא יכול על העולם והוציא אתכם מהגלות בכבוד.

הוא עשנו ולא אנחנו – הוא גדלנו ורוממנו, כמו: אשר עשה את משה ואת אהרן (שמואל א י״ב:ו׳).

ולו אנחנו – שאנחנו נקראים עמו וצאן מרעיתו.

כתוב ולא – באל״ף, ופירושו: שלא נוכל לומר: כחנו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה (דברים ח׳:י״ז).

הגאון רב סעדיה פירש ולא אנחנו – הפך ואני עשיתני (יחזקאל כ״ט:ג׳).

והוא עשנו, כלומר, תקננו והשלימנו. ולא אנחנו, ולא כתיב, באל״ף, כלומר, לא אנחנו, הפך האומר ואני עשיתיני (יחזקאל כט, ג). והקרי בוא״ו, כלומר, עם סגולתו אנחנו לו. וצאן מרעיתו, יורה על השגחתו בנו.

דעו כי ה׳ הוא אלהים. שופט כל נעלם¹, מכל מקום מטה כלפי חסד², כי אמנם כשקיבלנו מלכותו בשמחה³, הוא עשנו⁴ ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו – ׳הוא עשאנו עמו וצאן מרעיתו׳⁵, ׳ולא אנחנו׳ בזכותנו, כאמרו (דברים כז ט) ׳היום הזה נהיית לעם׳⁶, ׳את ה׳ האמרת היום [הְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ], וה׳ האמירך להיות לו לעם׳ וגו׳ (שם כו יז-יח)⁷:

1. ע״פ לשה״כ בקהלת (יב יד) ׳כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם׳.

2. ע״פ ר״ה (בבלי ר״ה י״ז.). שאף שהוא ׳אלקים׳ במידת הדין השופט כל דבר גם מה שנעלם, בכל זאת הוא הוי״ה במידת הרחמים.

3. בדברים (כז (א) וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: (ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: (ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ:(ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: (ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ וגו׳ (ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ: (ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב:

4. בדפס: עשאנו. ויל״ע כת״י.

5. הוא עשה אותנו לעמו וצאן מרעיתו. אך האבע״ז כתב שמלת ׳עמו׳ שבה אל ׳דעו׳.

6. באותו מעמד אחרי שקיבלו מלכותו בשמחה.

7. פסוקים אלו נאמרו מיד לפני ציווי הקמת האבנים ודו״ק. ורבינו פירש שזו פתיחת הפרשה ׳היום הזה – שאתה נכנס עמו לברית׳. הרי שבכך ׳הוא עשנו עמו וצאם מרעיתו׳, להיות לו לעם סגולה.

הוא אלהים – בב״ר פ׳ ק׳ גרסינן הוא האלהים וה״ג בזוהר פרשת ויקרא דף ח׳ ועל המסורת והספרים יש לסמוך כי זה הוא אחד מן ד׳ הוא אלהים דסמיכין בקריא וסימן נמסר כאן במסרה גדולה.

ולא אנחנו – ולו קרי בוא״ו והכתיב ולא באלף ואיכא נסחא דאית בהו איפכא ואחריני דכתיב בהו ולא באלף ולית בהו הקרי בוא״ו וכולהו אישתבשו דהדין הוא חד מן ט״ו דכתיבין לא באלף וקריין לו בוא״ו וסימן במ״ג פ׳ שמיני וכולהו אתי לדרשא כדכתיבנן בכמה דוכתי ובהאי נמי דרשי ביה ר׳ יהודה בר סימן ור׳ אחא בב״ר פ׳ ק׳ חד אמר הוא עשנו ולא אנחנו בראנו את נפשינו לא כפרעה שאמר לי יאורי ואני עשיתנו (יחזקאל כ״ט) וחד אמר הוא עשנו ולו אנחנו משלימים את נפשנו ע״כ. ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. חד דריש כפי הכתיב ומר דריש כפי הקרי ועיין עוד בספר הזוהר סוף פ׳ וירא ומערכת האלהות ריש פרק ד׳ ובספר מלות הלוי לחכם אלקבץ בהקדמת פ׳ המגלה דף י״ד.

הוא אלהים – ר״ל הוא בעל היכולת.

הוא עשנו – הוא גדלנו ורוממנו וכן ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמ״ט:ב׳).

ולו אנחנו – מיוחדים אנחנו לו להיות נקראים עמו וצאן מרעיתו.

דעו כי ה׳ הוא אלהים – ר״ל הוא מקור כל הכחות כולם המתפשטים במציאות והוא המנהיג את כולם,

הוא עשנו – ר״ל ויחוסנו אליו הוא בד׳ דברים,

א. מצד שעשה אותנו מאין ליש,

ב. שאינו דומה כעושה אחר שאח״כ אין לו קנין במעשהו,

ולו אנחנו ביחוס הקנין, כמ״ש הלא הוא אביך קנך,

ג. מצד ההנהגה שאנחנו עמו

ד. מצד שהוא מחיה אותנו ואנחנו צאן מרעיתו כצאן שהרועה יכלכל אותם.

דעו – שימו לבבכם על זה, ע״ד וידעת היום והשבת אל לבבך (פרשת ואתחנן).

ולו אנחנו – הוא עשנו א״כ יש לו דין קניה עלינו, ויש אם למסורת, הוא עשנו בעוד שאנחנו לא היינו בין הנמצאים.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ד) בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו׀ בְּתוֹדָ֗ה⁠ חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה⁠ הוֹדוּ⁠־ל֝֗וֹ^א בָּרְכ֥וּ^ב שְׁמֽוֹ׃

Enter His gates with thanksgiving, His courtyards with praise. Thank Him;⁠¹ bless His name.

1. Thank Him | הוֹדוּ לוֹ – See Rashi. Alternatively: "Acknowledge Him".

א. הוֹדוּ⁠־ל֝֗וֹ א=הוֹדוּ⁠־ל֝וֹ (השמטת נקודת הרביע)

ב. בָּרְכ֥וּ א=בָּרֲכ֥וּ (חטף)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

עוּלוּ בְתַרְעוֹי בְּאוֹדוּתָא דָרָתוֹי בְּתוּשְׁבַּחְתָּא אוֹדוּן קֳדָמוֹי בְּרִיכוּ שְׁמֵיהּ.

Enter his gates with thanksgiving, his courts with praise; give thanks in his presence, bless his name.

בואו שעריו בתודה – ר׳ פנחס ור׳ לוי ור׳ אחא בש״ר מנחם דמן גליא כל התפלות בטלות לעתיד לבא וההודאה אינה בטלה. כל הקרבנות בטלות וקרבן תודה אינו בטל שנאמר אשלם תודות לך שתי תודות כנגד תפלה וכנגד הקרבן, וכן הוא אומר קול ששון וקול שמחה קול אומרים הודו את ה׳ הרי תפלת ההודאה. מביאים תודה בית ה׳ הרי קרבן תודה. הודו לו ברכו שמו הרי תפלת ההודאה, מה כתיב אחריו (הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו) כי טוב ה׳ לעולם חסדו.

ואדכ׳לוא אבואבה בחמד וצחונה במדיח, ואשכרוה ובארכוא אסמה.

והכנסו אל שעריו בתודה ואל חצרותיו ברנה. ותודו לו ותברכו את שמו.

בתודה – בהודייה.

with thanks (בתודה): [means] in thanksgiving

בואו – בבואם בשערים תודה ובחצר תהלה.

ENTER INTO HIS GATES WITH THANKSGIVING. When you come¹ to His gates, do so with thanksgiving. Enter His courts with praise.

1. Literally, “when they come.”

באו שעריו בתודה – שתודו לו חסדיו.

ובדרש: רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא: כל התפילות בטלות לעתיד לבא, וההודיה אינה בטלה. כל הקרבנות בטלים לעתיד לבא, וקרבן תודה אינו בטל. רוצה לומר כי התפלות בטלות, שלא יצטרכו לשאול צורכי העולם הזה כי בטובה גדולה יהיו כל הימים, ואין להם אלא שבח והודאה לאל, וכן לא יהיו חוטאים שיצטרכו לקרבן חטאת ואשם.

בואו שעריו בתודה, כלומר, בהודאה על נסיו ונפלאותיו. ובדרש (שוחר טוב ק, ד) כל התפילות בטלות לעתיד לבא ותודה וקרבנה אינה בטלה. כלומר, שלא יצטרכו אז לתפילה לשום דבר שישאלו עליו, כי בתכלית הטובה יעמדו כל ימי עמוד הארץ, ולא יהיה עניינו אלא הודאה ותהלה, וכן לא יהיו חוטאים שיצטרכו לקרבן חטאת ואשם.

(ד-ה) לכן אתם, בואו שעריו בתודה על מה שהיטיב: [חצרותיו] בתהילה. על רוב גדלו: הודו לו. על מה שהיטיב לכם: ברכו שמו. בהודיעכם לדורות כי טוב ה׳ לכל¹, לעולם חסדו - ׳חסיד בכל מעשיו׳²: ועד דור ודור אמונתו. קיום חסדו³, אם לא יקרה חסרון מצד המקבל⁴:

1. לשה״כ להלן (קמה ט). ׳זאת היא התודה והתהילה והברכה, שיודו כי טוב ה׳ לעולם חסדו׳ (אבע״ז).

2. לשה״כ שם (פסוק יז).

3. ׳אמונה׳ – קיום, ראה לעיל. ׳ועד דור ודור קיימת אמונתו, כל לשון אמת ואמונה אמונת הבטחה שמאמין ומבטיח הבטחתו׳ (רש״י). ורבינו פירש ׳קיום חסדו׳, כלומר קיום אותו החסד הנזכר ׳לעולם חסדו׳. והמצודות פירש ׳לעולם חסדו - חסד ה׳ הוא דבר המתקיים עד עולם ולא כן חסד בשר ודם׳.

4. ראה מש״כ בדברים (לב ג-ה) ׳הבו גודל לאלהינו. אל תיחסו אליו השתנות על מה שיסופר בשירה מהעתידות לישראל ושיהפך לכם לאויב כי ידעתם במופתי תורתו שהוא חצור בלתי משתנה לא קצרה ידו מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע וגם כן לא תיחסו אליו עול אחרי שידעתם במופתים כי תמים פעלו במציאות. עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. ובזה נודע כי כל דרכיו משפט. דרכי טובו ומדת דינו כולם משפט בלי ספק: אל אמונה. נאמן במה שנשבע לאבות להיטיב לבנים בזכותם של אבות: ואין עול. בהביאו פורענות, צדיק. צדקות אהב ובצדקתו לא יטוש את עמו: וישר הוא. שלא לקפח שכר כל בריה, שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתול. אבל דור עקש ופתלתול לא בניו בתמימות הנה מומם בעגל שחת לאל יתעלה את המכוון כאמרו כי שחת עמך. כי הוא אמנם כיון לקדש את ישראל ולקדש שמו בעולמו על ידם שיהיו למאורות במין האנושי להבין ולהורות כאמרו כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. והם השחיתו כל זה בעגל:

בואו – בעת יהיה נעשה לכם נס בואו שעריו בקרבן תודה והללו אותו.

תודה, תהלה – תהלה על מעשיו הכוללים, ותודה על הטוב שקבלתי, וכן הודו, ברכו, ההודאה על הטובה, והברכה על השפעתו הכוללת ואין אנו משיגים אותו בעצמו רק ע״י טובותיו ואז יתנו הברכה לשמו, ששמו מורה על הפרסום, כמ״ש יהי שם ה׳ מבורך, כי לא נשיג רק פרסומו לא עצמו.

בואו – כשבאים אל בשר ודם באים בשערים בתהלות ושבחים להללו, ואח״כ כשממלא המבוקש יוצאים בתודה, ואצל ה׳ תבואו בשעריו בתודה – כי כבר הקדים לכם טובותיו,

ובתוך החצר – תשיגו גבורותיו ומהלליו ותבואו בתהלה הודו וגם א״א להלל ה׳ מצד עצמו רק מצד טובותיו שנשיג, שע״י התודה על טובותיו נבא בתהלה, ועז״א ע״י שתודו לו על טובותיו עי״כ ברכו שמו שעי״ז נכיר שבחיו.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ה) כִּי⁠־ט֣וֹב יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד⁠־דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ׃

For Hashem is good; His kindness¹ is forever, His faithfulness for all generations.

1. His kindness | חַסְדּוֹ – The word "חסד" can mean either kindness (see Yeshayahu 63:7, Yirmeyahu 16:5, and Daniel 1:9 where it is parallel to the root "רחם", to have mercy) or faithfulness (see Bereshit 32:11, Tehillim 36:6, and 88:12 where the term is paired with the words "אֱמֶת" or "אֱמוּנָה", steadfastness). Our verse can sustain both meanings, as the word might be connected either to the "good" mentioned in the beginning of the verse or to the "faithfulness" mentioned at the end.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

אֲרוּם טַב יְיָ לַעֲלַם טוּבֵיהּ וְעַד דָר וְדָר הֵימְנוּתֵיהּ.

For the LORD is good, his goodness is forever, and his faithfulness lasts for all generations.

אן אללה אלג׳ואד אלי אלדהר פצ׳לה, ואלי ג׳יל ואג׳יאל אמאנתה.

הרי ה׳ הוא המטיב עד לעולם החסד שלו. והנאמנות שלו עד דור ודורות (עם כל דור ודור).

[ועד דר ודר – קיימת אמונתו כל לשון אמת ואמונה אמונת הבטחה שמאמין ומבטיח הבטחתו.]

and until generation after generation His faith will endure. Every expression of truth (אמת) and faith (אמונה) means the realization of a promise, that He makes true and assures His promise.

כי – זאת היא התודה והתהלה והברכה שיודו כי טוב י״י לעולם חסדו.

FOR THE LORD IS GOOD. Your thanksgiving, your praise, and your blessing (verse 4) should consist of the following: For the Lord is good; His mercy endureth forever.

הודו לו כי לעולם חסדו – כל ימי העולם יהיה חסדו עמנו.

וכן אמונתו – היא ההבטחה שהבטיחנו בטובה לעתיד תהיה קיימת עד דור ודור, כלומר לכל הדורות לעולם.

ואמונתו, ר״ל הבטחתו ית׳. ומהנה נשלמה הי״א מזמורים שנתיחסו בדרש (שם צ, ג) למשה רבינו ע״ה, וכולם בהודעת פינות תוריות, ויעוד זמן הגאולה, והיסוב המלוכה אלינו באחרית הימים, ומעתה ישוב לעניינים אחרים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

לעולם חסדו – חסד ה׳ הוא דבר המתקיים עד עולם ולא כן חסד ב״ו.

אמונתו – האמנת הבטחתו קיימת עד כלות כל הדורות.

לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו – וכ״ה למעלה (פ״ט ב) ועמש״ש.

כי טוב ה׳ בשני מיני ההנהגות שמנהיג, ע״י חסדו שהיא ההנהגה הנסיית, ועל ידי אמונתו שהיא ההנהגה הקבועה, וכבר בארתי זה בארך בסי׳ פ״ט.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון