×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר׃ א
A Psalm of David, to make memorial.
א. ‹ר4› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תֻּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד דָכְרָנָא טָבָא עַל יִשְׂרָאֵל.
A psalm of David. A handful of incense, a good memorial for Israel.

רמז תשלג

מזמור לדוד להזכיר י״י אל בקצפך – זהו שאמר הכתוב יסרני ה׳ אך במשפט, במשפט אין כתיב כאן אלא אך במשפט שהיסורין טובים אלא אל תבא במשפט עמדי, וכן הוא אומר אל תבא במשפט את עבדך, הוכיחני ולא בחמה שנאמר ואל בחמתך, וכן הוא אומר יסר בנך כי יש תקוה אבל לא למות ואל המיתו אל תשא נפשך, ואע״פ שטובה היא התוכחת כי את אשר יאהב ה׳ יוכיח וכתיב אשרי הגבר אשר תיסרנו יה, אמר ליה דוד להקב״ה אנו חוטאין ואתה קוצף מתוך כך אין אנו נגאלין אלא כבוש לנו אחת [אחת] וכן הוא אומר ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו, אמר ליה האורג הזה בזמן שיושב ואורג כשיודע שהשתי יכול לעמוד אורג בחזקה בארגו וכשיודע שהשתי אינו יכול לעמוד אינו מכה בחזקה, אני המסכת ואתה האורג אין בנו כח לא לקצף ולא לחמה, וכן הוא אומר חנני ה׳ כי אומלל אני, וכשתה בא עמי בקצף ובחמה אני מת וכן הוא אומר מה בצע בדמי ברדתי אל שחת, מי שאינו יודע להכות מכה במקלל על עיניו או על מוחו והיודע להכות כופתו ומכהו על גבו ולא על ראשו ולא על פניו שלא יסמא את עיניו וכן הוא אומר מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הוכיתי בית מאהבי, המכות האלה גרמו לי להאהב לאבינו שבשמים.
מג׳ד לדאוד יד׳כר פיה בת׳ה.
שבח לדוד שבו מזכיר [לאנשים] את השיח שלו.
מזמור לדוד שבו הוא מזכיר את לקחו. הוסיף ״בתה״ ותרגמתי לקחו שכך מתרגם רבינו בכל מקום כגון דברים לב ב, איוב יא ד. משלי ז כא. ועוד.
מזמור לדוד להזכיר
קו׳ מזמור לדוד להזכיר יעני בקו׳ להזכיר וצף [45 ב] אחואלה ואﹶגרי דֺכרהא בין ידי רבה תע׳ לירף עליה וירחמה וואפק דֺלך מא תצֺמן אלמזמור.
A Psalm of David, ləhazkîr;” (the) meaning of ləhazkîr is a description of the events of (the Psalm) and he recalls before his Master, may He be exalted, in order that He would shine upon him (the Psalmist) and have mercy upon him and bestow upon him that which is contained in the Psalm (mizmôr).
מזמור לדוד להזכיר – לאומרו בשעת צרה להזכיר צרתם של ישראל לפני הקב״ה וכנגד כל ישראל אמרו.
A song of David, to make remembrance To recite it in time of distress, to make remembrance of the distress of Israel before the Holy One, blessed be He, and he recited it as relating to all Israel.
מזמור – נועם פיוט תחלתו להזכיר.
The latter means, a psalm of David, which is to be performed to the tune of a song that begins with the word le-hazkir, to make memorial.⁠1
1. See Ibn Ezra on Ps. 4:1.
מזמור לדוד להזכיר – אפשר כי מלת להזכיר הוא אחד מטעמי הנגינות, כמו שכתבנו במזמור הרביעי.
ויש מפרשים: להזכיר כמו להודות. וכן: הזכירו כי נשגב שמו (ישעיהו י״ב:ד׳). ולפי דעתי כי המזמור הזה חברו דוד להתפלל בו כל איש מדכה בחליים ובצרת נפשו. וזהו להזכיר ולהודיע לכל אדם נדכה ונשבר שיתפלל בו.
כבר אמרו חכמים (סנהדרין קז.) ׳ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה ממנו שכינה ופרשו ממנו סנהדרין׳, ועל זה אמר זה המזמור והבא אחריו. ובאמרו ׳להזכיר׳, הורה שתפילתו בזה המזמור היתה לאל יתברך שלא ישכחהו כמת, ושישים קץ לצרותיו. ואמר:
מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר. אמר הגאון, שזה המזמור עשאו המשורר על חזקיהו, כשחלה חוליו לפי שלא אמר שירה על מפלתו של סנחריב1, ואז חזקיהו התפלל ותלה [בזכות עצמו]⁠2. ואמר דוד, כי היה ראוי לו בחוליו להתפלל כך ולהודות על פשעיו, ולא לזכור זכותו, והיה לו להתפלל כך:
1. כפי שהזכיר בסוף הפרק הקודם.
2. בברכות (י:): ׳אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא, כל התולה בזכות עצמו – תולין לו בזכות אחרים וכו׳, חזקיהו תלה בזכות עצמו, דכתיב זכר נא את אשר התהלכתי לפניך, תלו לו בזכות אחרים׳.
להזכיר – המזמור הזה נעשה להזכיר את המדוכא ביסורין להתפלל לה׳ כדברים האלה.
מזמור – זמר זה הוסד בחלותו מחלה אנושה ויחי מחליו, וזה היה אחר מעשה דבת שבע שתלה החולי בחטאיו, וגם אויביו ששו אז על רעתו, וחשבו עליו מחשבות, ועז״א להזכיר שיזכר חטאיו ויהיו לנגדו תמיד.
להזכיר – עצמו לפני ה׳ הנותנו בנפש אויביו כאלו שכחו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) יְֽהֹוָ֗היְֽ⁠־⁠הֹוָ֗ה אַל⁠־בְּקֶצְפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִיוּֽבַחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי׃
Hashem, do not rebuke me in Your anger; do not chasten me in Your wrath.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְיָ לָא בְרוּגְזָךְ תְּכַסֵן יָתִי וְלָא בְרִתְחָךְ תִּרְדֵי יָתִי.
O LORD, do not rebuke me in your anger, and do not punish me in your wrath.
מזמור לדוד – ה׳ אל בקצפך תוכיחני. זה שאמר הכתוב (ירמיהו י׳:כ״ד) יסרני ה׳ אך במשפט. במשפט אין כתיב כאן אלא אך במשפט. יסרני בייסורין טובים. וכך הוא אומר (משלי י״ט:י״ח) יסר בנך כי יש תקוה. יסרהו אבל לא למות. הזהר אל תמיתהו (שם) ואל המיתו אל תשא נפשך. אמר דוד אל בקצפך תוכיחני. טובה היא התוכחה. וכן הוא אומר (משלי ג׳:י״ב) כי את אשר יאהב ה׳ יוכיח. אבל לא בקצף. לכך נאמר אל בקצפך. אמר דוד טובים הם הייסורין. וכן אומר (תהלים צ״ד:י״ב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה. אבל קצרי הרוח אנו ואין בנו כח לקבלם. אמר דוד להקב״ה רבון כל העולמים אנו חוטאין ואתה קוצף מתוך כך אין אנו נגאלין אלא כבוש לנו אחת אחת. וכן הוא אומר (מיכה ז׳:י״ט) ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו. לכך אל באפך תוכיחני. האורג הזה בזמן שהוא אורג ויודע שהשתי שלו הוא יכול לעמוד הוא אורג בחזקה. ובזמן שאינו יכול לעמוד אינו מכה בחזקה. ואנו המסכת ואתה האורג ואין בנו כח לעמוד לא לקצף ולא לחמה. וכן הוא אומר (תהלים ל׳:י׳) מה בצע בדמי ברדתי אל שחת. מי שאינו יודע להכות מכה במטה על העין או על הראש. ומי שיודע להכות כופתו ומכהו על גבו לא על ראשו ולא על פניו כדי שלא יסמא את עיניו או על דבר שאין בו סכנה. וכן הוא אומר (זכריה י״ג:ו׳) מה המכות האלה בין ידיך וגו׳. המכות האלו גרמו לי ליאהב לאבי שבשמים. שנאמר אין מתום בבשרי מפני זעמך. התחילו ישראל אומרים (עזרא ט׳:ו׳) כי עונותינו רבו למעלה ראש. אמר רבי יצחק משל למה הדבר דומה לאדם שהיה עובר בנהר והיו רגליו שוקעות והמשוי עליו. אמרו לו העבר המשוי מעליך ואתה שולף את רגליך. כך אמר הקב״ה לישראל מפני מה אתם אומרים (תהלים ק״ל:ג׳) אם עונות תשמר יה ה׳ מי יעמוד. ישוב רשע מדרכו הרעה. הניחו מעשיכם הרעים ואני מרחם אתכם. ר׳ חנינא בר פפא אמר (תהלים מ׳:ו׳) כל נפלאותיך ומחשבותיך. שיברור אברהם את הגליות עלינו כדי שנעמוד על העולם. אמר ר׳ שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן הראה הקב״ה לאברהם את הגליות וכו׳ במזמור נ״ב.
אללהם לא תובכ׳ני בסכ׳טך, ולא תודבני בחמייתך.
ה׳! שלא תוכיח אותי במוסר בזמן הכעס שלך. ואל תייסר אותי בזמן הרתיחה שלך.
ובחמתך, ואל בחמתך.
אל בקצפך – אל ישרת בעבור אחר, ואל בחמתך, וכמוהו: ודעת קדושים אדע (משלי ל׳:ג׳), ושני שרי גדודים היו (שמואל ב ד׳:ב׳) שרי בן שאול.
O LORD, REBUKE ME NOT IN THINE ANGER. The word not (al) is to be read as if written twice. Our verse is to be read as if written, Chasten me not in Thy wrath. And I have the knowledge of the Holy One1 (Prov. 30:3)2; And two captains of bands were the son of Saul3 (Samuel II 4:2)4 are similar.
1. Translated lit.
2. This is to be read as if written, And I do not (lo) have the knowledge of the Holy One, for the word lo from the first part of the verse is to be read as if written twice.
3. Translated lit.
4. This is to be interpreted as if written, And two captains of bands were captains of the son of Saul, for the word sare (captains of) is to be read as if written twice.
י״י אל בקצפך – הקו״ף בסגו״ל, כמו אל״ף אשתך כגפן פריה (תהלים קכ״ח:ג׳), תוכיחני.
ופירוש ובחמתך תיסרני – ואל בחמתך. ואל שזכר עומד במקום שנים. וכן: תקות עניים תאבד לעד (תהלים ט׳:י״ט). והפסוק כפול במלות שונות.
ה׳ אל בקצפך תוכיחני. במידת הדין גמורה: ובחמתך. בעון הדור1:
1. כן פירש ׳חמתך׳ לעיל (ו ב).
ה׳ אַל בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי ואל בַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי1, [שלא] תוכיחני בפתאומיות ובשטף בכל גופי:
1. ׳⁠ ⁠׳אל׳ ישרת בעבור אחר, ואל בחמתך׳ (אבע״ז).
י״י אל – בגעיא.
אל בקצפך – הקו״ף בסגול. רד״ק.
תוכיחני – התי״ו רפויה וכן תיסרני.
תוכיחני – תיסרני ענין פורעניות ועונש.
ובחמתך – מלת אל משמשת בשתים כאלו אמר אל בחמתך תיסרני.
בקצפך, בחמתך – התבאר (למעלה ו׳),
תוכיחני, תיסרני – (שם ו׳).
ה׳ – כבר אמר למעלה (סי׳ ו׳) אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני, ובארתי שם שיש הבדל בין אף (וכן קצף) ובין חמה, שהאף והקצף הם בגלוי, והחמה היא הנטורה בלב, ויש הבדל בין מיסר ובין מוכיח, שהמוכיח הוא להשיבו מחטאו בעתיד, וזה לא יהיה בחמה, כי האויב לא יוכיח, אבל לפעמים תהיה באף גלוי שיכהו במכות, ובקש שלא תהיה התוכחה באף רק בדברים רכים וטוב טעם ודעת, והמיסר הוא ביסורים על חטא העבר, וזה תמיד באף גלוי, אבל בקש שלא תהיה בחמה פנימית, אבל פה לא כפל מלת ואל – וכיון לדבר אחר, כי ראה שתוכחת ה׳ מה שיעוררהו לשוב בתשובה ולתקן דרכו הוא בקצף, כי מצא לבו מלא יאוש וגברה מאוד תוגת נפשו הפנימית כאלו עליו אבד כלח, עד שהתוכחה הפנימית על עונותיו היתה בקצף גדול, ועם זה נלוו אליו היסורים החצונים של גופו והיו בחמה, כי היו באכזריות חמה ושטף אף, ובקש מה׳ שלא יבואו אליו שתי אלה יחד,
שמוכיחהו בקצף בנפשו הפנימית ועם זה בחמתך תיסרני ביסורי הגוף הקשים ג״כ, כי ראוי שע״י התוכחה הפנימית וגודל החרטה ומצוקת הלב אשר מצא יסולקו מעליו היסורים החיצונים, או בהפך שע״י גודל היסורים ימצא נוחם בלב לידע כי בזה ימורקו עונותיו, לא שיהיה מיוסר במכות אכזריות וגם מלא יאוש בלב, ומתחיל לבאר זה
בקצפך – מלשון כקצף על פני מים, חרון אף הנודע ע״י הריר היוצא מן השפתים והוא פתאומי ולא יאריך, לא כן בחמה התקיפה ומאריכה מקצף, והוכיח בדברים, ויסר ביסורים, א״כ בקצפו יגער בו ובחמתו יכהו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) כִּֽי⁠־חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑יוַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ׃
For Your arrows have gone deep into me, and Your hand has come down upon me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מְטוּל דְגִירָךְ אִתַּחֲתָן עֲלָי וּשְׁרָת עֲלַי מְחַת יְדָךְ.
For your arrows have descended on me, and the blow of your hand rests upon me.
פאן טאל מא סהאם עקאבך חלת בי, ונזלת עליי אפתך.
לפי שרבות שחיצי העונש שלך חלו עלי. וירדו עלי המכות שלך.
כי, כי כל זמן שחצי ענשך נחתו בי ובאו עלי מכותיך, ידך ״אפתך״ וראה לעיל לב ד.
וליס ניחתו בי מקתטעאﹰ מן ותנחת עלי ידיך ואן כאן פי מענאה לאן ניחתו בי מקתטעא מן אנפעאל ואצלה ננחתו בי ותנחת פעל מסתקבל אללפטֺ אלמאצֺי אלמעני ווזנה ותפעל ואתצל באלאול אלבא ובאלתֺאני על וכלאהמא גיר מתעד והמא מתֺל קמו בי עדי שקר (תהלים כז:יב) זרים קמו עלי (תהלים נד:ה).
Have struck me” is not disconnected from “Your blows have fallen upon me” and (has the same) meaning as in “Have struck me” is derived from the passive (Niphʿal). Its aṣl is ‘ninḥath bî.’ And ‘watinḥath’ is an imperfect lexical item, (but) the meaning is perfect. Its morphology is ‘watiphʿal,’ and is intransitive with the first, the Beth and the second the ‘ʾal’ as both of them are intransitive; as in “false witnesses have appeared against me(Ps. 27:12) and “strangers have risen against me.(Ps. 54:5)
נחתו – נזרקו לשון נחת נופל בנטיית קשת [ולפי שעל ידי דריכת הקשת נזרקים החצים כתיב: נחתו בי. וכן אריק חרבי (שמות ט״ו:ט׳) היה לו לכתוב אריק תערי, אלא לפי שכשמוציאין חרב מתערה התער ריק ממנה לכך תולה הריקות בחרב.] וכן ונחתה קשת נחושה (תהלים י״ח:ל״ה), ואין הנו״ן שורש בתיבה שאם כן היה לו לומר ננחתו בי [אבל נו״ן של נחתו וכן של ותנחת אינה שורש ונופלת לפרקים כמו ונו״ן של נגף, נשך, נדר, נקם, כשמתפעל יאמר ניגף נישך נידר ניקם כמו ננגף ננשך ננדר ננקם שהדגש בא בתיבה במקום נו״ן, וכן עלה נדף (ויקרא כ״ו:ל״ו), עיני נגרה (איכה ג׳:מ״ט) כמו ננדף ננגרה כן יאמר נחתו כמו ננחתו וכן ונחתה קשת נחושה (תהלים י״ח:ל״ה) כמו וננחתה שדרך החי״ת להתנהג כמנהג דגשות ברוב מקומות כגון כחש לו וממשקל דגוש כמו דבר מגזרת וידבר כך כחש מגזרת ותכחש שרה (בראשית י״ח:ט״ו) ולא יאמר כיחש כאשר יאמר מן המברך ברך ולא יאמר בירך כאשר יאמר דיבר לפי שאין דגשות ניכר ברי״ש אבל בחי״ת ניכר דגשות וכן שיחת (דברים ל״ב:ה׳) כמו כיפר דיבר אף כאן יאמר נחתו כמו נגשו נתנו מגזרת נחת נתן נגש והנו״ן יסוד נופל לכנס דגש במקומה כשהיא מתפעל וכן קשת גבורים חתים (שמואל א ב׳:ד׳) – מגזרת נחת וחתת, כאשר יאמר מן נסב סבב מן נשם שמם ונשמו דרכיכם (ויקרא כ״ו:כ״ב) ושממו עליה (ויקרא כ״ו:ל״ב) וכן בלל נבל כי שם בלל י״י (בראשית י״א:ט׳) ונבלה שם שפתם (בראשית י״א:ז׳) כן יאמר נחת וחתת בלשון פעל.
ותנחת עלי ידך – פירש לחציך נחתו בי וכן פתרונו מה דרך בקשת לירות החצים יד שלך היא נחתה בקשת להפיל עלי חצים] ותנחת – לשון ותרד, ובזה הנו״ן שורש בתיבה. [וכן ונחתה קשת נחושה (תהלים י״ח:ל״ה) – אין הנו״ן שורש בתיבה.]
have been shot Heb. נחתו, have been cast. The expression of נחת applies to the bending of a bow, and since the arrows are shot by bending the bow, he wrote נחתו בי [literally] "were bent in me.⁠" Similarly: "I will unsheath my sword (אריק חרבי)" (Shemot 15:9), [lit. I emptied my sword.] The Torah should have written: אריק תערי, I will empty my sheath, but because when they draw the sword from its sheath, the sheath is emptied of it, he therefore relates the emptying to the sword. Similarly: "a copper bow was bent (ונחתה)" (Tehillim 18:35). The "nun" is not a radical, because, if it were a radical, it would have to be ננחתו, but the "nun" of נחתו, and so ותנחת, is not a radical but is sometimes dropped, like the "nun" of נגף, to smite; נשך, to bite; נדר, to vow; נקם, to avenge. And when it is passive we say: נִגַּף, smitten; נִִשַׁךְ, bitten; נִדַּר, vowed; נִקַּם, avenged, like נִנְקַם, נִנְדַּר, נִנְשַׁךְ, נִנְגַּף. The "dagesh" in the word replaces the "nun.⁠" Similarly (Vayikra 26:36), a rattling (נִדַף) leaf,⁠" (Lam. 3:49), "My eyes stream (נִגְרָה),⁠" like נִנְגְּרָה. So does he say נִחֲתוּ like נִנְחֲתוּ, and so: "and a copper bow was bent (וְנִּחֲתָה)" (Tehillim 18:35), like וְנִנְחֲתָה. It was customary for the "cheth" to be treated like the letters that do accept a "dagesh" in most places, e.g.: "He lied (כִּחֶשׁ) to him" (Melakhim I 13:18), in the form that is punctuated by a "dagesh,⁠" [i.e., the pi'el conjugation,] like דִבֶּר spoke, from the same conjugation as וַיְדַבֶּר, כִּחֶשׁ from the same conjugation as: "And Sarah lied (וַתְּכַחֵשׁ)" (Bereshit 18:15), and we do not say כֵּחַשׁ as we say from הַמְבָרֵךְ, בֵּרַךְ and we do not say בִּרֵךְ as we say דִּבֵּר, because the power of the "dagesh"; is not recognizable in the "resh,⁠" but in the "cheth" the power of the "dagesh" is recognizable, and so: "Have they injured (שִׁחֵת) Him?⁠" (Devarim 32:5) like כִּפֵר, atoned, דִּבֵּר, spoke. Here, too, he says, נִחֲתוּ like נִגְּשׁוּ they approached, נִתְּנוּ, they were given, from the roots נחת, נגש, נתן, the "nun" being a defective radical, replaced by a "dagesh" in the passive voice. So is: "The bows of the mighty are broken (חתים)" (I Sam. 2:4), from the root נחת and חתת as you say from נסב, סבב, from נשם, שמם; "and your ways shall become desolate (וְנָשַׁמוּ)" (Vayikra 26:22), "shall wonder (וְשָׁמְמוּ) over it.⁠" (ibid. verse 32). Similarly, בָּלַל, נָבֹל, "for there the Lord confused בָּלַל" (Bereshit 11:9), "and let us confuse (וְנָבְלָה) their language there" (ibid. verse 7). So does he say נחת and חתת in the active voice.
and Your hand has come down upon me This is the explanation of "Your arrows have been shot into me.⁠" And this is its interpretation: What bent the bow to shoot the arrows? Your hand has come down upon the bow to shoot arrows at me. ותנחת is an expression of ותרד, it came down, and in this the "nun" is a radical. Similarly, "and a copper bow was broken (ונחתה)" (18:35), in which the "nun" is not a radical.
כינחתו – בניין נפעל, כמו: ננחתוא מגזרת ותנחת עלי ידך, והטעם תחלואים ומכאובים כחצים.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״נחתו״.
FOR THINE ARROWS ARE GONE DEEP INTO ME. The word nichatu (are gone deep) is a nifal. Nichatu is similar to ninchatu (are gone deep).⁠1 It is related to the word va-tinchat (come down)⁠2 in and Thy hand is come down upon me.⁠3 The reference is to the illnesses and pains that struck David like arrows.
1. Ninchatu is the complete form. In nichatu the nun of the root is missing. See Radak.
2. In the second part of our verse.
3. It comes from the same root and has a similar meaning.
כי חציך – החליים שהם כחצים,
נחתו בי – מבנין נפעל. משפטו בתשלומו: ננחתו. ולולא החי״ת שהיא גרונית היה נדגש, כמו: נצבו, נגשו.
ותנחת – מבנין הקל. וענינו ענין ירידה, כתרגום וירד (בראשית י״ב:י׳) – ונחת.
עלי ידך – מכתך. ולפי שהמכה נעשית ביד נקראת המכה יד.
כי חציך נחתו בי. על ידי נתן, שגזרת עלי ׳לא יסור חרב מביתך׳ (שמואל ב׳ יב י) ׳הנני מקים [עליך] רעה׳ (שם פסוק יא): ותנחת עלי ידך. שכבר מת הילד הנולד:
(ג-ו) כִּי כבר חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי בכובד1, וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ – שמכסה אותי מכף רגל ועד ראש אֵין מְתֹם וגו׳2: מִפְּנֵי חַטָּאתִי. [ואני מודה] ומכיר באמת כי חייב אני כל זה ׳מפני חטאתי׳, שלא הודיתיך כראוי, כי אמת הוא שהעונש מיוחס לחטא, כי כמו שהעונש והחולי מכסה כל גופי, כך עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי וגו׳, ויודע אני שהִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי:
1. ׳נחתו׳ – נזרקו, והוא ממשקל דגוש לרמז על כובד הזריקה.
2. ע״פ לשה״כ בישעיה (א ו) ׳מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם׳, ׳אין שום חלק שלם׳ (נדפס), שכל בשרי הוכה בחיציך.
נחתו – ותנחת ענין ירידה כמו מי יחת עלינו (ירמיהו כ״א:י״ג).
נחתו בי – כבר ירדו בי חצי היסורים וכבר ירדה עלי מכת ידך ודי בזה.
נחתו – ירדו, כמו יחד על עפר נחת (איוב י״ז), ובנינו נפעל, ומפני הח׳ לא בא הדגש לסי׳ הבנין, וכן ותנחת, ותרד.
כי – באפך תוכיחני כי חציך נחתו בי שהם החצים היורדים במעמקי נפשו מהיאוש והדאגה, וגם בחמתך תיסרני כי תנחת עלי ידך – שהוא המכות של הגוף שיד ה׳ מכה על גופו במכות גלוים, ומצייר מכות הנפש ע״י חצים כי היא פנימית וא״א להכותה ע״י מכת יד רק ע״י חץ שפולח פנימה, ומכת הגוף מצייר שמכה ביד ובאגרוף.
נחתו בי – מבנין נפעל, ותנחת מהקל, וכן שרש נגש משמש לזמן עבר בנפעל ולעתיד בהקל, ונחת ירד בלשון ארמי, מ״מ מאחר שמקורו חת מקור שרש חתת (אל תחת) נראה שאחר שנתנו לו מקום בלשון הקדש השתמשו בו להוראת ירידה יותר בכח משרש ירד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) אֵין⁠־מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין⁠־שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי׃
There is no soundness in my flesh because of Your indignation; there is no health in my bones because of my sin.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לֵית אָסוּ בְּגוּשְׁמִי מִן קֳדָם רוּגְזָךְ לֵית שְׁלָם בְּאֵבָרַי מִן קֳדָם חוֹבִי.
There is no healing in my body because of your anger, no health in my limbs because of my sin.

רמז תשלד

אין מתום בבשרי מפני זעמך – התחילו ישראל לומר כי עונותינו רבו למעלה ראש, אמר רבי יצחק לאדם שעובר בנהר ורגליו שוקעות ומשאוי עליו אמרו ליה העבר המשאוי מעליך ואתה שולף את רגליך, כך אמר הקב״ה לישראל מפני מה אתם אומרים כי עונותינו עבור ראשנו יעזוב רשע דרכו ואני מרחם אתכם.
פליס פי בדני מצח מן קבל גצ׳בך, ולא סלאמה פי עט׳אמי מן קבל כ׳טייתי.
שהרי אין בגוף שלי אבר אחד בריא מפני הכעס שלך ואין שלימות בעצמות שלי מפני החטא שלי.
אין, אין בגופי מקום תמים ובריא מפני זעמך ולא שלום.
פירשתי אין מתם בבשרי הראשון בשלמות הגוף ובריאותו.
פסרת אין מתם בבשרי אלאול פי צחהֵ אלבדן ואלעאפיה.
ואין מתום בבשרי הו מתֺל מעיר מתים ועד בהמה (איוב כד:יב)1 והי לפטֺה מפרדה תשתמל עלי מעני אלאנסאניה והי אכׄץ מן יקום לאנהא תעם אלחיואניה כמא קאל וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה (בראשית ז:כג) וג. פקו׳ אין מתום בבשרי ינפי ענה מזאג אלבשריה ובשריה2 אלאנסאניה פעלי הדֺא יכון מי מה אלאול אצליא ואלתֺאניה לאחקה עלי כׄלאף מא אעתקדה מן געלה משתקא מן תם. פאכׄטא למא קד ביינאה עליה פי שרחנא ספר ישעיה.
1. Possible copyist error, mixing it up with Jud. 20:48.
2. It should be omitted.
there is no soundness in my flesh” is like “Men groan in the city(Job. 24:12). It is a singular form whose meaning includes mankind which is highest among those in existence as it includes all creatures as it says “All existence on earth was blotted out – man, cattle, creeping things, and birds of the sky(Gen. 7:23). For it states; “there is no soundness in my flesh.” The (psalmist) rejects the mixing of animals and humankind. Based upon this it is false; the first one (verse 4) was the original and the second (verse 8) appended in contrast to what he believed. Its rule (i.e., its root) is derived from ‘tam.’ See I have already explained it in my commentary on Isaiah (Is. 1:6).
מתום – תמימות אֶינְטְרִיְין.
soundness Perfection, anterin in Old French, wholeness.
אין מתוםא – מגזרת תם והטעם בריאות. והנה הזכיר הסבה הקרובה למה זה: מפני זעמך, והרחוקה: מפני חטאתי – כי בעבורה זעמתני.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״מתום״.
THERE IS NO SOUNDNESS IN MY FLESH. The word metom (soundness) is related to the word tam (whole, complete). It1 means health.⁠2 David first mentions the immediate cause of his illness, namely God’s indignation.⁠3 He then4 mentions the distant cause of his illness, namely his sin.⁠5
BECAUSE OF MY SIN. For You are angry with me because of my sins.
1. Here.
2. Ibn Ezra renders our clause: There is no health in my flesh.
3. Lit., “because of Thy indignation.”
4. In the second part of our verse.
5. Lit. “Behold, he mentions the immediate cause, why this came about, because of Thine indignation, and the distant cause.”
אין מתם בבשרי מפני זעמך מתם – שלמות ובריאות. רוצה לומר: כי בשרו נגוע כלו. והמ״ם הראשונה נוספת, ושרשו תמם.
ואדני אבי, זכרו לברכה, כתב: כי המ״ם הראשונה שרש והוא מן מתי מספר (בראשית ל״ד:ל׳), ושרשו מתה, ובתשלומו מתיום בשקל שלשם, פתאם. ופירושו: שלא נשאר בו צורת אדם מרוב נגעיו.
אין שלום בעצמי – אפילו עצמי שהן חזקות מן הבשר אינן בשלום, כי כאבות הן. וטעם מפני זעמך.
מפני חטאתי – כי זעמת עלי מפני חטאתי, ולא לחנם. כי חיב אדם להצדיק עליו את הדין: ידע בעון, עצמו, או לא ידע.
אין מתום בבשרי. אין שום חלק שלם1: מפני זעמך. מדאגתי על ׳זעמך׳ נגדי: [אין שלום] בעצמי מפני חטאתי. מצער שהצטערתי על ׳חטאתי׳:
1. מתום מלשון ׳תם׳ ושלם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

בעצמי – העי״ן בחטף פתח.
אין מתום – אין מקום תם ושלם בבשרי מהיסורים הבאים עלי מפני כעסך.
מפני חטאתי – מהיסורים הבאים מפני חטאתי.
מתום – צורה אנושית (ישעיהו א׳).
אין – מבאר שני אלה, נגד מ״ש ותנחת עלי ידך אמר שעי״כ אין מתום בבשרי מפני זעמך – שהכה כל הבשר החיצוני, ונגד מ״ש כי חציך נחתו בי מפרש אין שלום בעצמי מפני חטאתי – שעצמי הפנימיות מלא יגון ויאוש מפני החטא.
אין מתם – כל מקום שיש במקרא עיר מתִם או מתֹם (שופטים כ׳:מ״ד) פירש שד״ל לשון גבורי החיל, וכן מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה (ישעיה ג׳:כ״ה) ומקורותם בלי מום, וכן כאן אבר בלי מום ומכאוב, ומשם מתֹם נהיה מתים וממנו מתיך בהשמטת מ״ם השרש; ויש להניח ג״כ שקרה לשם מתים כמו לשם רפאים הנרדף לו, ששימש להוראת ענקים המפחידים רואיהם כמתים יוצאים מקבריהם.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) כִּ֣י עֲ֭וֺנֹתַי עָבְר֣וּ רֹאשִׁ֑יכְּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי׃
For my iniquities have gone over my head; as a heavy burden they are too heavy for me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם חוֹבַי עֲבַרוּ רֵישִׁי הֵיךְ מְטוּל יַקִיר יְקַרוּ מִנִי.
For my sins have mounted past my head; like a heavy burden, they were too heavy for me.
לאן ד׳נובי קד ג׳אזת ראסי עט׳מא ות׳קלת עליי כחמל ת׳קיל.
לפי שהעונות שלי כבר עברו את ראשי ברבויי שלהם. ונהיו [החטאים שלי] כבדים עלי כמו משא כבד.
עברו, עברו ראשי מחמת רבוים.
יכבדו – כבידים.
are too heavy Heb. יכבדו, are heavy.
כי – נד על נד וגבהו עד שעברו ראשי כי רבים הם.
FOR MINE INIQUITIES ARE GONE OVER MY HEAD. My iniquities were so many that they piled up heap by heap, until they grew so high that they went over my head.
כי עונתי עברו ראשי – המשיל עונותיו למים רבים שעברו ראשו והוא טובע בהם.
כמשא כבד יכבדו – ועוד המשילם למשא כבד שלא יוכל שאתם.
ממני – כלומר אין בי כח לסבלם. והמשל רוצה לומר: שאין בו מעשים טובים כל כך שיקלו העונות.
כי עונותי עברו [ראשי כמשא כבד יכבדו ממני]. והיה צערי כל כך גדול, כי ידעתי גודל וכובד עוונותי:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

עברו ראשי – המשיל מרבית העון כאלו בא במים עמוקים ועוברים את הראש ממעל.
כמשא כבד – כמו שא״א לשאת משא כבד כן כבדו עונותי עד שהמה כבדים מערך הכח אשר בי ולא אוכל לשאתם והוא מלשון מליצה.
חטאתי, עונתי – מבואר בכ״מ שהעון הוא הנעשה בעוות המחשבה, ועז״א עברו ראשי.
כי – מפרש נגד מ״ש שאין שלום בפנימותו מפני חטאותיו, מבאר כי עונותי אשר עברו על ראשי יכבדו ממני כמשא כבד, (העון הוא עוות המחשבה והוא המזיד וע״כ מיחסם אל הראש ששם מקום המחשבה ושם עוברים עונותיו המחשביים) והם כמשא כבד עליו מרוב החרטה והעצב עליהם, ונגד מ״ש אין מתום בבשרי מפני זעמך מפרש, כי
כי עונותי – עונש שבעבורם מכף רגל ועד ראש אין בי מתֹם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) הִבְאִ֣ישׁוּ נָ֭מַקּוּ חַבּוּרֹתָ֑ימִ֝פְּנֵ֗י אִוַּלְתִּֽי׃
My wounds are noisome; they fester because of my foolishness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
סְרִיאוּ מְאִיסוּ הַלְבְּשׁוּשַׁי מִן קֳדָם טִפְּשׁוּתִי.
My wounds stank, they decayed, because of my foolishness.
וצארת לי כג׳ראחאת קד נתנת וכ׳סעת, ד׳לך מן קבל ג׳הלי.
וכבר נהיו עלי [החטאים שלי] כמו פצעים שכבר הסריחו [מחמת הדלקת שבהם] עשיתי זאת [עברתי על החטאים] מפני אוילותי.
הבאישו, ונעשו לי פשעי וחטאי כחבורות שכבר הבאישו ונמקו וכל זה מפני אולתי. ותרגם נמקו ״כ׳סעת״ וכך תרגם בויקרא כו לט. וענינו מיאוס.
והבאישו נמקו גיר מתעדיא והו פי [46 א] קולה יבאיש יביע שמן רוקח (קהלת י:א) מתעד ולמא ראינא פי הדֺא אלפסוק מן כלל שרח אלמפסר לה ארדנא אן נביין גרצֺנא פיה.
והו דון אלחכים מע מא חתﹼﹶי עלי תכסב אלחכמה ופצֺל חאמלהא קאל ואנה ואן כאן דֺו אלפצֺאיל לא יסלם מן נקץׄ ורב אלמחאמד לא יכׄלו מן דֺם.
פאן דֺלך לא ינבגי אן יהון ענדה בהמא הו עליה מן אלפצֺל ולא יזהדה פיה לאן פצֺלה לא יכׄתלט בנקצה וחסנה לא ימתזג בעיבה כמא ימתזג אלדֺבאב אלמ⁠[ית] באלדהן אלדכי פיעוד כלה נתנאﹰ אסנאﹰ פיקול לדֺלך ממתֺלא אלדֺבאב אלמית ינתן בהא דהן אלעטאר אלגליל אדֺ נסﹼﹶ עליה אכתֺר ממא יסקט מן אלחכמה ואלוקאר אלגהל אלקליל.
ויביע (קהלת י:א) אסתעארה פי מא נסﹼﹶ מן אלראיחה תמתֺילא לה באלנוב ענהא אלשהאדה עליהא מתֺל יביעון בפיהם (תהלים נט:ח) וכמא קאל איצֺא פיה דובב שפתי ישנים (שיר השירים ז:י) פי מא יכׄבר ען ראיחה אלכׄמר עלי אלפם מן דבת רבים (ירמיהו כ:י ותהלים לא:יד) פתקדירה זבובי מות יבאישו שמן רוקח יקר בהביעם מאשר יבאיש [46 ב] חכמה וכבוד סכלות.
They stink and fester (my wounds)” is intransitive, but transitive in the phrase “(dead flies) putrefy, exude odors” (Eccl. 10:1). Yet, we see in this verse dimness in the explanation of al-mufassar. We will explain its intention [ḡaraḍ] here.
He is without wisdom in spite of what he was prompted to acquire in wisdom and excelled at conveying. He (al-Mufassar) said; if he possesses excellent qualities, he will not be perfect without blemish and nor will much praise free him from censure.
However, this is not so simple; for it is about the righteous [faḍl]⁠1 not having anything to do with (foolishness) for purity neither mixes with impurity; nor does good mix with evil - like dead flies mixed in with fragrant oil, turns it malodorous and putrid. This, therefore, is the parable [mummaṯîlan] of the dead flies, which make the noble perfumers’ oil malodorous. He indicates how great (the affect) of a small transgression is upon wisdom than a touch sobriety for the foolish.
Give off an odor” (Eccl. 10:1) is borrowed allegorically [ʾistiʿâratamṯîlan] for spreading the odor in its place. The evidence for this is “They rave with their mouths(Ps. 59:8), also in “Gliding over the lips of sleepers(Song. 7:10), which refers to the smell of the wine on the breath and “the whisperings of many” (Ps. 31:14 and Jer. 20:10). Its intention ‘is dead flies, with their odor putrefies the perfumer’s precious ointment, as in when it putrefies wisdom, and sobriety fools.’
1. Infra.
הבאישו – פועל עומד, כמו: ולא הבאיש (שמות ט״ז:כ״ד).
או יהיה האויר הוא הפעול והוא יספר חבורות שיצאו בגופו וסבת זה איולתי.
MY WOUNDS ARE NOISOME. Hivishu (are noisome)⁠1 is intransitive. It is like the word hivish (rot) in and it did not rot (Exodus 15:24). On the other hand David might be the object of hivishu.⁠2 David tells of the wounds that appeared on his body. He declares that his wounds were caused by his foolishness.
1. Lit., “stink.”
2. So Filwarg, According to this interpretation our verse reads as follows: My wounds have made me odious, my wounds fester.
הבאישו – מבנין הפעיל ונמצא עומד. וכן: ולא הבאיש (שמות ט״ז:כ״ד).
נמקו חבורתי – והחבורות הן הבועות שנעשו בבשר שהן מלאות לחה סרוחה. וכן המכה שנצרר בה הדם נקראת חבורה. וטעם נמקו מרוב היות הלחה בהן נמק ונמס העור מעליהן עד שיוצאת הלחה ומבאישה.
וכל זה מפני אולתי – שלא שמרתי דרך י״י.
הבאישו נמקו חבורותי. בזה החולי1: מפני אולתי. שלא קידמתי להתוודות ולשוב עד שבא נתן הנביא2:
1. הצרעת, שיש בהם חבורות ופצעים.
2. ראה לעיל לב שלפני שבא נתן לא התוודה, ולכן הצטער וקיבל צרעת. ומ״מ מיד שהוכיחו אמר חטאתי, ולא כאדם ושאול, ראה בכ״מ שכתבנו מזה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

נמקו – ענין המסה.
חבורותי – מלשון חבורה והוא מכה שנצרר הדם תחתיה.
אולתי – מלשון אויל ושוטה.
הבאישו וגו׳ – ר״ל בעבור כי נמקו החבורות והוציאו הדם והליחה לזה הבאישו את בשרי.
אולתי – ר״ל עונותי כי אין אדם עובר עבירה אא״כ נכנס בו רוח שטות.
חבורתי – היא מכה שנצרר הדם (עיין ישעיה א׳) וברבות הימים נמק העור ונבאש.
והבאישו – פעל עומד.
הבאישו ונמקו חבורותי וזה מפני אולתי – ואחר שאני נגוע בשני חלקי בגוף ובנפש, עי״כ
הבאישו נמקו חבורתי – הדם נהפך לליחה נבאשת הריח והבשר הולך ונמק, וחבורה ממקור חבר ר״ל דם נחבר ונגרר שמחמת כן נסרח ונהפך לליחה סרוחה.
מפני אולתי – חטאתי נגדך ועוני נגד עמיתי לא להכעיס היו כי אם מחמת אולת וכסילות, וגם בפסוק י״ח הזכיר חטאת ועון ולא הזכיר פשע שהוא להכעיס.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) נַעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד⁠־מְאֹ֑דכׇּל⁠־הַ֝יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי׃
I am bent and bowed down greatly; I go mourning all the day.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
עֲקִימֵית שֵׁחַיֵת עַד לַחֲדָא כָּל יוֹמָא חַכִּיר הַלְכִית.
I am bent over, I am greatly bowed down; all the day I have gone about in gloom.
פמנהא אנעוג׳ת ואנכ׳פצ׳ת ג׳דא, וכת׳יר מן אלזמאן סרת גאבסא.
ומהם (מהעונות שלי) נהייתי התעקמתי והושפלתי מאוד. והרבה מהעתים התהלכתי קודר?
נעויתי, ומחמתם התעוותתי והונמכתי מאד והרבה מן הזמן התהלכתי קודר. תרגם נעויתי ״אנעוג׳ת״ כמו מעות לא יוכל לתקן בקהלת א טו. וענינה עקימה ורציפה.
נעויתי – לשון אוחזתו עוית, אשטורדישון.
I am...stunned Heb. נעויתי an expression of: "Convulsions (עוית) seize him" (Chulin 60b). Etourdissant in French, stunning.
נעויתי – אין בי כח לעמוד בקומה זקופה ישרה, על כן: נעויתי ושחותי והשתנו פני, כאילו כל היום השמש הכיתני. וזה טעם קודר הלכתי – עצמי. או אינו פועל יוצא, ויתכן היות זה על יד אחרים.⁠א
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״עצמי או אינו... אחרים״.
I AM BENT AND BOWED DOWN GREATLY. I am bent and bowed because I do not have the strength to stand tall, straight and upright. My face is changed as if the sun struck me all day. This is the meaning of koder hillakhti (I go mourning).⁠1
1. Lit. “I go black.”
נעויתי שחתי עד מאד – מרוב החליים נעוה הגוף והולך שח וכפוף.
כל היום קדר הלכתי – והפנים חשכו וקדרו. וטעם כל היום – כי אין לי מנוחה בשעה אחת מן היום, אלא כל היום אני חולה וכאב. והלכתי פעל עומד אף על פי שהוא מן הדגוש. ומורה על רב הפעלה.
(ז-ח) קודר הלכתי. נעצב, וזה כי כסלי מלאו נקלה, בזיון של רבים המבזים אותי1: ואין מתום בבשרי. מתוך צער הבזיון2:
1. ׳הטעם, קרביו מלאו דבר נתעב ונקלה׳ (אבע״ז).
2. כבר אמר אין מתום בבשרי, וחזר כי מלבד מעצם המחלה, גם הבזיונות גרמו לכך בפני עצמם.
אמנם נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד מְאֹד, כי דאגתי מחטאתי: כָּל הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי. ומילת ׳הילכתי׳ – פעל הדגוש – תורֶה לכת אנה ואנה, כתועה ושיכור1:
1. ראה לעיל (תהלים ל״ה:י״ד) ובמצויין שם.
נעותי שחתי – במקראות מדוייקות חסר וא״ו אבל כאבל אם קדר שחותי בסימן ל״ה מלא וא״ו והמסרה תבא עליהם ב׳ חד מלא וחד חסר.
נעויתי – ענין עקום כמו והתעותו אנשי החיל (קהלת י״ב:ג׳).
שחותי – מלשון שחיה וכפיפה.
קודר – ענין שחרות.
נעויתי – נתעקם גופי ואלך שחוח.
קודר הלכתי – ואלך בחשכת הצרות.
נעויתי – עי׳ ישעיה (כ״א ג׳).
נעויתי – ר״ל שבטלו סדרי נפשו הפנימים כאלו הוא מלא רוח עועים וטירוף הדעת שהוא שוממות הנפש, וגם שחותי בגופי ע״י המכות, ולא מעט רק עד מאד בהפלגה רבה – עד שכל היום קודר הלכתי – כי הנגוע בגופו ויש לו שלום ברוחו הפנימי יתחזק ע״י רוחו ותקוה פנימית כמ״ש רוח איש יכלכל מחלהו, והמעונה בנפשו ורוחו וגופו שלם ג״כ יסבול מצוקות רוחו, אבל אנכי
נעותי – כל איברי גופי וכוחותיהם לא ילכו עוד בדרך ישרה רק יעותו דרכם (עוה ועות אחד הם) וכן נעויתי משמע (ישעיה כ״א:ג׳).
קדר הלכתי – ופני אפלים ואבלים להפך מאדם שמח שפניו מאירות, וכן נקראו בני ערב המדבריי קדר מחמת קדרות פניהם וגם שם ערב עצמו (וכן שם עורב שחור הנוצה) ממקור עֵרֶב.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ח) כִּֽי⁠־כְ֭סָלַי מָלְא֣וּ נִקְלֶ֑הוְאֵ֥ין מְ֝תֹ֗ם בִּבְשָׂרִֽי׃
For my loins are filled with burning; and there is no soundness in my flesh.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם כְּסָלַי אִתְמַלְיָן קְדִיחֲתָא וְלֵית אָסוּ בְּגוּשְׁמִי.
For my loins are filled with burning,⁠1 and there is no healing in my body.
1. Burning: emptiness(?).
ד׳אך ממא בואטני קד עמהא אלתהאון, וליס פי ג׳סמי מצח לאלטאעה.
וכל זה [קרה אתי מצד] שנשברו כל המערכות הפנימים שלי ואין בגוף שלי דבר אחד שמוכשר ליראת ה׳.
כי, כל זה מפני שמצפוני מלאו נקלה ואין בכל ישותי תמימות למשמעת לדבר ה׳, תרגם בבשרי הראשונה ״בדני״ והשניה ״ג׳סמי״ ולכן תרגמתי את הראשונה גופי והשניה יישותי, כפי הבנתי כוונת רבינו.
והשני בשלמות הדת והמשמעת, אמר הנביא בי מה שאין הגוף בריא הוא מחמת חוסר שלמות המשמעת.
ואלת׳אני פי צחהֵ אלדין ואלעבאדה, קאל אלנבי אנמא לא תצח אלאבדאן ממא לא תצח אלטאעאת.
ומעני נקלה אסם עלי בנא אלאנפעאל וליס אנפעאלא מתֺל ותבואת רשע נעכרת (משלי טו:ו) והבאת עד נבכי ים (איוב לח:טז). ואמא מעני פיגוז כונה פי מעני רזון יכון משתקא מן מקלה אביו (דברים כז:טז) עלי מעני אן מא הזל קד כף או האן כמא קלנא פי צֺדה אעני יקר כרים. ויגוז כונה מן אלאחתראק אעני אשר קלם מלך בכלי (ירמיהו כט:כב).
The meaning of “fever” is a noun based upon the morphological pattern of the passive (niphʿal) but is not a passive form (niphʿal) like “But in the harvest of the wicked there is trouble” [neʾkāreth] (Prov. 15:6) or “to the sources of the sea” [nivkhē] (Job 38:16). Now, it possibly means afflicted, as in derived from “insults [maqleh] his father” (Deut. 27:16, following the meaning ‘he was afflicted.’ He had already stopped or was brought low as we said against it, I mean “honor” is esteemed (its opposite). It might mean consumed with fire, “whom the king of Babylon consigned to the flames” (Jer. 29:22.).
כסליי מלאו נקלה – במחשבתי אני קל בעיני עצמי.
For my loins are full of self-effacement In my thoughts, I am insignificant in my own eyes.
כי – הטעם קרביו מלאו דבר נתעב ונקלה איננו ראוי להזכיר בפה.
והזכיר אין מתום פעם אחרת באברי גופי הנראים.
FOR MY LOINS ARE FILLED WITH SHAME. Its meaning is that David’s intestines are filled with unmentionable disgusting and shameful matter. David once again mentions that there is no soundness in his flesh. The reference is to the visible organs of his body.⁠1
1. The same clause [there is no soundness in my flesh] in verse 4 refers to David’s inner organs.
כי כסלי מלאו נקלה – הכסלים הם תחת המתנים מעל לעקרי הירכים, והם סמוכים לכליות ויקרה להם החלשות והחולי. ופירוש נקלה: נגע נקלה ונבזה, והוא חסר המתואר כמו כי חמודות אתה (דניאל ט׳:כ״ג), כעדר הקצובות (שיר השירים ד׳:ב׳), והדומים להם.
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: נקלה שם מענין קלוי באש (ויקרא ב׳:י״ד). ואמר זה על רוב חמימות החולי כמו שאמר איוב: ואסלדה בחילה (ו׳:י׳).
והזכיר עוד: ואין מתם בבשרי – כי כן דרך הבוכה והנוהם לכפול דבריו.
מתם – פרשתיו (בפסוק ד למעלה).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ועתה ׳אל בקצפך תוכיחני׳ בפתע, כִּי כבר כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה, שהשחין היה בכסליו באופן ש⁠[היה גורם] התאכלות והתבערות, כי מילת ׳נקלה׳ מלשון ׳קלוי [ב]⁠אש׳ (ויקרא ב׳:י״ד)1, באופן שאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי, וכן [אמרו ז״ל ש]⁠היה2 נס בתוך נס הרפואה, מה שלקח דבלת תאנים שהם חמים על השחין שהיה מטבע אש – ויחי3:
1. ראה רד״ק בשם אביו ומצודות.
2. המסוגר נמחק בכת״י וצ״ע כי הוא מאמר חז״ל כמצויין בסמוך.
3. בישעיה (לח כא) ׳וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי׳. ובתנחומא (בשלח כד) ׳אבל הקב״ה במר מרפא את המר, הא כיצד נותן דבר המחבל בתוך דבר המחבל לעשות נס בתוך נס, כיוצא בו ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי, הלא בשר חי שאתה נותן עליו דבלת תאנים מיד הוא נסרח, הא כיצד נתן דבר המחבל לתוך דבר המחבל לעשות בו נס׳.
כסלי – הוא חלק השדרה הסמוך להכליות וכן אשר על הכסלים (ויקרא ג׳:י׳).
נקלה – ענין מוקד ושריפה כמו קלוי באש (ויקרא ב׳:י״ד).
מלאו נקלה – המה מלאים שריפת אש החלי ואין מקום שלם בבשרי.
כסלי – מחשבות של תקוה, כי הכסלים משתתפים עם הכליות היועצות, וכן פירשתי מ״ש ויעש פימה עלי כסל (איוב ט״ו), כי ה׳ יהיה בכסלך (משלי ג׳).
ונקלה – מחשבה נקלה ובזויה.
כסלי ומחשבותי מלאו נקלה – שהוא הקלון הפנימי הממלא מחשבותיו ורוחו, וגם אין מתום בבשרי החיצוני, עד שאני מוכה בין בבשר בין ברוח.
נקלה – נגע נבזה ונמאס, או שחין שהוראתו לשון חמימות (אם שחונה תהא גשומה בתפלתו של כה״ג בהיכל), ושתי ההוראות ממקור קל, קל הערך, או קל המשא מחמת היותו לאפר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) נְפוּג֣וֹתִי וְנִדְכֵּ֣יתִי עַד⁠־מְאֹ֑דשָׁ֝אַ֗גְתִּי מִֽנַּהֲמַ֥ת לִבִּֽי׃
I am benumbed and very crushed; I groan because of the moaning of my heart.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
פָּגִית וְאִתְמַכְיִת עַד לַחֲדָא רְגִישִׁית מִנַהֲמוּתָא דְלִבִּי.
I have become faint and I have been humbled greatly; I moaned because of the groaning of my heart.
פפתרת וצ׳עפת ג׳דא וצרת כאלזאיר ואלנאהם מן קלבי.
ובגלל זה אחז אותי הרפיון ונחלשתי מאוד [עד כדי כך] שנהייתי מהלב שלי כמו הנוהם והשואג.
נפוגתי, שככתי ונחלשתי מאד ונעשתי כשואג או נוהם מלבי. תרגם נפגתי ״פתרה״ ודומה לו במשנה יומא פ״א מ״ז הפג אחת על הרצפה, וראה פירוש הרמב״ם שם, אבל ויפג לבו בבראשית מה כו תרגם ״פשכך״ נסתפק, נכנס בלבו ספק ביחס לאמתות הדברים שמסרו לו.
ויחכי פי קו׳ נפוגותי פתורה ופשלה והו אנפעאל מן ויפג לבו (בראשית מה:כו).
וקו׳ שאגתי מנהמת לבי ואן כאנא מעא צותין ללאסד כמא קאל ישאג ככפירים וינהום (ישעיהו ה:כט) פאלשאגה מנה פוק אלנהמה ואלנהמה פי הדֺא אלפסוק עלה ללשאגה לאן אלנהמה תעתֺריה אולא והו חנק ואٕﹺזבאר חתי תודיה אלי אלשאגה. וקד קיל פי אללה ייי ממחרום ישאג (ירמיהו כה:ל) ולם יקל ינהום.
וקד שרך אלבחר אלאסד פי אלנהמה פקאל וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים (ישעיהו ה:ל) וליס קולה ישאג ככפירים וינהום במכׄאלף למא קלנאה לאנה באלשאגה אלמתקדמה אמאת חﹺסﹼ אלמﹸפתרםﹶ וקטע חרכתה חתי [47 א] אנה אדֺא ותֺב עליה חנק ואזבר וכאן לה מע דֺלך צות אקל מנהא וכנא נקול פי נהם ככפיר נﹶאٴם והי אקל מן אלזﹶייٴר לולא כנהמת ים.
He says in the verse, “I am all benumbed,” [nəphughôthî] enfeebled and frail. It is a passive (niphʾal), from “his heart went numb” [weyāphogh] (Gen. 45:26).
The phrase; “I roar because of the turmoil in my mind,” together with the two sounds of the lion, as it says “they roar like lions and they growl” (Is. 5:29), although Shəʿāghāh (roar) is louder than Nəhamāh (growl). However, Nəhamāh in this verse [i.e., Ps. 38:9) causes the Shəʿāghāh, therefore Nəhamāh is the initial cause, it is the rage and anger which results in a Shəʿāghāh.
It says; “But in that day, a roaring shall resound over him like that of the sea(Jer. 25:30)
However, ‘yinhôm’ [in Is. 5:29] is not quieter than [yishʿāgh]. It compares the seas to the roaring lion as stated; “But in that day, a roaring shall resound over him like that of the sea” (Is. 5:30). And “he roars like a lion and growl,” does not contradict what we previously said about Shəʿāghāh (in verse 5:29), where it is the cause of death. It senses the prey and checks its movements, until it is ready to pounce on it, roaring and raging. It does so, with a sound which is quieter than it (SH-G-H), and we called it ‘growl like a lion’ which is quieter than a roar but not like ‘the roar of the sea.’
נפוגותי – נחלפתי, לשון ויפג לבו (בראשית מ״ה:כ״ו), מאין הפוגות (איכה ג׳:מ״ט).
I passed out Heb. נפוגתי, I passed out, an expression of, "and his heart fainted (ויפג)" (Bereshit 45:26), "without respite (הפגת)" (Lam. 3:49).
נפוגותי – מגזרת ויפג לבו (בראשית מ״ה:כ״ו).
שאגתי – ברוב מכאובי, על דרך: שיויתי עד בקר כארי (ישעיהו ל״ח:י״ג).
Nefugoti (I am benumbed) is related to va-yafag (fainted) in And his heart fainted (Gen. 45:26).
I GROAN.⁠1 I roar2 because of my great pain. It is similar to I make myself like unto a lion until morning (Isaiah 38:13).⁠3
1. Hebrew, sha’agti, literally I roar. Hence Ibn Ezra’s comments.
2. See note 23.
3. The meaning of which is, I groan all night. We thus see that Scripture compares a groaning individual to a roaring lion.
נפוגותי – ענין רפיון וחלישות. וכן: ויפג לבו (בראשית מ״ה:כ״ו), על כן תפוג תורה (חבקוק א׳:ד׳), אל תתני פוגת לך (איכה ב׳:י״ח), ובמשנה: כדי שתפוג צנתן (משנה יומא ג׳:ה׳).
ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי: שאגתי – בקולי וצעקתי מרוב נהמת לבי שלבי נוהם על החולי ועל הצרות.
(ט-י) נפוגותי. תשש כוחי מרוב צער1, ובכן שאגתי ואמרתי, ה׳, נגדך כל תאותי. שהיא להתעסק בתורה ובמצוות: ואנחתי. שנצטערתי על עווני [ממך לא נסתרה]:
1. כן פירש רד״ק.
נְפוּגוֹתִי – מבריאותי, כי מילת ׳פוגה׳ תורֶה מיעוט וחיסרון, כמו שביאר הגאון בפסוק ׳ויפג לבו׳ (בראשית מ״ה:כ״ו)1: וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד. מהחולי:
1. גם אבע״ז ורש״י פירשו ש׳נפוגותי׳ – מגזרת ׳ויפג לבו׳, אך רבינו מפרש ׳ויפג׳ באופ״א. וראה במבוא ל׳אמר הגאון׳ עה״ת שהובאו פירושיו השונים של רבינו עה״פ ׳ויפג לבו׳.
נפוגתי – מתחלפים נפוגותי.
נפוגותי – ענין רפיון וחלשות כמו ויפג לבו (בראשית מ״ה:כ״ו).
נפוגותי ונדכיתי – אחזתני חלשות ודכאות רוח מנהמת הלב לא מהשפה ולחוץ.
נפוגותי – רפיון הלב, כמו ויפג לבו.
שאגתי, מנהמת – כבר בארתי (ישעיהו ה׳) שנהימה אצל הארי הוא מחמת צער בשאין לו טרף, ושאגה היא מחמת שמחה בשיש לו טרף.
נפוגתי מצייר א״ע כאלו הגיע עד שערי מות והוא גוסס ונפשו מוכנת לצאת, ודרך החי שברגע צאת נפשו אז יתאספו כל הכחות הגויה אל הלב שהוא המת באחרונה, ואז הלב מוקף מכל אנשי החיל וכחות הגויה, ודומה כנר אשר יתלהב שנית טרם ידעך, כן יתאמצו כל הכחות אז ויקיפו סחרחר סביב הלב שהוא מלך הגויה, ואז ינהום הלב הנהימה המרה האחרונה, ואז יעברו לפניו כבני מרון כל עניני חייו העבר עם העתיד, בהיותו עומד עתה בגבול האחרון שבין החיים החדשים העתידים אשר יכין א״ע אליהם ובין החיים העוברים אשר יסע מהם, וילך מחיים אל חיים מעולם אל עולם, והוא הציור המבהיל שיצייר המשורר פה, אומר הנה נפוגותי ונדכתי – שנפוגו הכחות הפנימיות, ונדכאו איברי הגוף החיצונים,
עד מאד – ואז שאגתי מנהמת לבי – היא הנהימה האחרונה שינהום הלב בעת סר מר המות, ובכ״ז תפס לשון שאגתי שהשאגה מובדל מן הנהימה שהוא מורה על שאגה של שמחה, כאלו ברגע זו התחדש לו איזה תקוה וייחול, והחל לסדר תפלתו ברגע הנוראה הלזו האחרונה.
נפוגותי – מלשון ויפג לבו (פרשת ויגש) סר ממני כחי.
שאגתי מנהמת לבי – נאמרו שניהם על האריה, רק נהם ר״ל השמיע קולו בלחש, ושאג בחוזק, וכן כאן דוד מדמה עצמו לאריה המתחיל בנַהַם והולך ומגביה קולו בשאגה; ומקור נהם ושאג הברה הנשמעת מפי האריה Onomatopeia.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) אֲֽדֹנָ֗יא נֶגְדְּךָ֥ כׇל⁠־תַּאֲוָתִ֑יוְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹֽא⁠־נִסְתָּֽרָה׃
Adonai, all my desire is before You; and my sighing is not hidden from You.
א. אֲֽדֹנָ֗י א=געיה ימנית
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְיָ לְקִבְלָךְ כָּל רַגִיגְתִּי וְתִנְחֲתִי מִנָךְ לָא מִטַמְרָא.
O LORD, before you is all my desire; and my sighing is not hid1 from you.
1. Is not hid: I have not hid.
אללהם פאן ג׳מיע אמאלי חד׳אך, וגמומי גיר מסתורה ענך.
ה׳! הרי כל תקוותיי [נמצאות] מולך. והדכאון שלי איננו נעלם ממך.
ה׳, ה׳ נגיד כל סבורי ותקותי, ויגונותי אינם נסתרים ממך.
כל תאותי – אתה יודע צרכיי.
all my desire You know my needs.
י״יא נגדך – לבדך כל תאותי אולי אחיה, ולא נגד הרופאים.
א. כן בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896. בפסוק מופיע שם אדנות.
LORD, ALL MY DESIRE IS BEFORE THEE. My desire for a chance to live is before You alone and not before physicians.
אדני נגדך כל תאותי – לא נעלמה ממך תאותי שאני מתאוה לחיות מחליי. ולפי שאמר שאגתי הזכיר התאוה שהיא בלב. אמר: בין אשאג, בין לא אשאג אתה יודע תאות לבי ונגדך היא.
ואנחתי ממך לא נסתרה – שאני נאנח בקרבי על חליי.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: נגדך לבדך כל תאותי, אולי אחיה מחליי. ולא נגד הרופאים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

אמר דוד שהיה לו להתפלל כך ולומר, ה׳, רפאני וארפא כי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי, ואתה יודע מה אתאב לחיות, אם להנאת הגוף או הנפש1: וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה. כי אני דואג פן ישמחו לי אויבי במוט רגלי:
1. ׳ה׳, נגדך כל תאותי, שהיא להתעסק בתורה ובמצוות׳ (נדפס).
אדני נגדך – י״ס בגעיא.
נגדך כל תאותי – הרפואה והשקטה שאני מתאוה הלא המה נגדך ובידך לעשותם.
ואנחתי – ומה ואני שואג שאני מתאנח להתחרט על עונותי לא נסתרה ממך ומהראוי א״כ למלאות תאותי.
ה׳ נגדך כל תאותי כי ברגע זו יעבור הלב כל תאותיו על העתיד, וכן אנחתי שאתאנח על העבר ממך לא נסתרה – ור״ל הגם שאיני יכול לדבר הלוא הם נגדך ואתה יודע מחשבות.
תאותי – תאוה הוא פחות מחמדה, איני תאב לדבר גדול ועכ״ז נמנע ממני, וירבו מכאובי עד שאני נאנח ותקצר רוחי (אַנְחְ! הברה טבעית) מחמתם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) לִבִּ֣י סְ֭חַרְחַר עֲזָבַ֣נִי כֹחִ֑יוְֽאוֹר⁠־עֵינַ֥י גַּם⁠־הֵ֝֗םא אֵ֣ין אִתִּֽי׃
My heart flutters, my strength fails me; as for the light of my eyes, it also is gone from me.
א. גַּם⁠־הֵ֝֗ם א=גַּם⁠־הֵ֝ם (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לִבְבִי צְמַרְמַר שַׁבְקַנִי חֵילִי וּנְהוֹר עֵינֵי בְּרַם הִנוּן לֵיתֵיהוֹן עִמִי.
My heart has become hot; my strength has left me, and the light of my eyes ׀ even they are not with me.
לבי סחרחר – (כתוב ברמז תשט״ו).
ואד׳א ג׳אל קלבי פיהא תרכני קואי, וצ׳יא עיני ג׳מיעא ליס מעי.
ואם לבי הגזים באנחות שלו. אז כוחותי אכזבו אותי יחד עם מאור עיני אינם אתי.
לבי, וכאשר לבי משוטט בהם עזבני כחי ואור עיני גם יחד אין אתי והנח סחרחר ״גול״ שוטטות מסביב וכעין הארמית סחור סחור. ובאיוב א ז תרגם משוט ״גול״.
וסחרחר מצֺאעף מן עינה ולאמה ומענאה סרר ותחייר.
reels” is a geminate verb and its Lāmęḏ. And its meaning is giddy and dizzy.
סחרחר – מוקף יגון וזה מתיבות הכפולות, כמו: ירקרק, אדמדמם (ויקרא י״ג:מ״ט), סגלגל (בבלי נדרים ס״ו:), חמרמרו (איכה א׳:כ׳).
engulfed Heb. סחרחר, surrounded by grief. This is one of the double words, like, "dark green (ירקרק), dark red (אדמדם)" (Vayikra 13:49), "round (סגלגל)" (Ned. 66b), "my spirits are troubled (חמר מרו)" (Lam. 1:20).
לבי סחרחרא – כתרגום סביב, כי סחרו אל ארץ (ירמיהו י״ד:י״ח) תועה, שיסוב הכהונה. ומלת סחרחר כמו: ירקרק, אדמדם (ויקרא י״ג:מ״ט). והנה הלב כינוי לנשמה.
עזבניב
כחי – כח התולדת.
ואור עיני – ככה מנהג החולים.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר: ״סחרחר״.
ב. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״כי סחרו אל ארץ... עזבני״ ובמקומו מופיע: ״לא ימצא מנוח. כי ״.
MY HEART FLUTTERETH. The Aramaic renders the word saviv (round about) by the word secharchar (fluttereth).⁠1 Libbi secharchar (my heart fluttereth)⁠2 means, my heart does not find rest.
MY STRENGTH FAILETH ME. My natural power.
MY STRENGTH FAILETH ME; AS FOR THE LIGHT OF MINE EYES, IT IS ALSO GONE FROM ME. This is what happens to sick people.
1. See Targum on Koheleth, 12:5; Songs 3:2.
2. Lit., my heart is encircled i.e. my heart is encircled by trouble.
לבי סחרחר – כי אין לו העמדה, כי האדם השלו לבו שוקט ושאנן, ומי שיש לו צרות רבות מחשבותיו הולכות וסובבות אנה ואנה. ופירוש סחרחר – סביב. ותרגום סביב (בראשית כ״ג:י״ז ובכל המקומות): סחור סחור, ונכפלו בו העי״ן והלמ״ד.
עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי – כי החולה ובעל הצרות יחלשו אבריו וגופו, ויחלש גם כן אור עיניו. ובאמרו: גם הם ולא אמר גם הוא, כן מנהג הלשון בהרבה מקומות, כמו: קשת גברים חתים (שמואל א ב׳:ד׳), קול נגידים נחבאו (איוב כ״ט:י׳), והדומים להם. רוצה לומר גם כן הם: העינים, לקו באורם, שאינם אתי.
לבי סחרחר. סובב1: [ואור עיני] גם הם. ׳עיני׳2:
1. ׳כתרגום סביב [- סחור, והיינו ש]⁠לא ימצא מנוח׳ (אבע״ז). ׳לבי סחרחר, כי אין לו העמדה. כי האדם השָׁלֵו לבו שוקט ושאנן, ומי שיש לו צרות רבות מחשבותיו הולכות וסובבות אנה ואנה. ופירוש סחרחר, סביב, ותרגום סביב - סחור סחור (רד״ק).
2. לא ׳אור עיני׳, שהיה צריך לומר ׳גם הוא׳. וכ״כ רד״ק: ובאמרו: גם הם, ולא אמר ׳גם הוא׳, כן מנהג הלשון בהרבה מקומות, כמו: קשת גִּבֹּרִים חַתִּים (ש״א ב, ד), קול נגידים נחבאו (איוב כט, י), והדומים להם. רוצה לומר גם כן הם: העינים, לקו באורם, שאינם אתי.
(יא-יב) לִבִּי סְחַרְחַר וגו׳, אֹהֲבַי וְרֵעַי וגו׳ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ. שאפילו ישעיהו שהיה קרובו, כמו שאמרו ז״ל (מגילה י:) שאמוץ ואמציה אחי הוו1, בא לבשרו ׳צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׳ (מלכים ב׳ כ׳:א׳):
1. אמוץ – אביו של ישעיה, ואמציה מלך יהודה. וחזקיהו הוא בן אחז בן יותם בן עוזיה בן אמציה.
ואור עיני – בגעיא.
סחרחר – ענין סבוב כמו סחרו אל ארץ (ירמיהו י״ד:י״ח).
לבי סחרחר – לבי מסובב ביגון ואנחה וכוחי עזב אותי והלך ממני.
אין אתי – לא נשארה בהם.
סחרחר – סביב סביב תרגומו סחור סחור.
גם הם – כמו קשת גבורים חתים (שמואל א ב׳).
לבי סחרחר לבי מוקף עתה סחור סחור מכל כחות הגויה שנאספו סביב לו בעת הגויעה, עד שעזבני כחי – כי כל כחותי נפרדו מאתי ונאספו אל הלב לגוע שמה,
ואור עיני שהוא הקשר שבו האדם מקושר עם העולם המוחש שחוצה לו, גם הם אין אתי.
סחרחר – מלשון ואת הארץ תסחרו (פרשת וישלח) ומקורו זהר או צהר ומהם סהר או סיהרא בלשון ארמי, וחרס (האמר לחרס ולא יזרח, איוב ט׳:ז׳) המקיפים הרקיע.
גם הם – האור, ובא בלשון רבים מוסב אל עיני (עיין מה שכתבתי למעלה ל״ז:ט״ז).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) אֹֽהֲבַ֨י׀ וְרֵעַ֗י מִנֶּ֣גֶד נִגְעִ֣י יַעֲמֹ֑דוּ וּ֝קְרוֹבַ֗י מֵרָחֹ֥ק עָמָֽדוּ׃
My friends and my companions stand aloof from my plague; my kinsmen stand far away.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
רְחִימַי וְחַבְרַי מִקֳבֵל מַכְתָּשִׁי קָמוּ וּקְרִיבַי מֵרָחֵיק קָיְמִין.
My friends and companions stood away from the sight of my plague; and my relatives stand far off.
ממא אחבאבי ואצחאבי יקפון אלי ג׳אנב מן בלואי, ואקרבאי ען בעד מנה.
ומכך שאוהבי וחברי עומדים מהצד ממגפותי. וקרובי משפתי התרחקו מהם.
אהבי, מפני שאוהבי ורעי עמדו מנגד בראותם נגעי וקרובי ממרחק ממנו.
מנגד נגעי יעמדו – אותם שנראים לי כאוהבים בשעת הנאתם כשרואים שהנגע בא עלי אין עומדים לי בשעת דחקי אלא מנגד יעמודו ואינם עוזרים לי.
וקרוביי – שמראים עצמם קרובים.
stand aloof from my affliction Those who appear to me as lovers in time of their pleasure, and when they see that the affliction comes upon me, they do not stand up for me in the time of my strait, but stand aloof and do not aid me.
and those close to me who showed themselves to be close to me.
אהבי – האוהביםא שהיו לי.
מנגד נגעי יעמודו – בעבור שהבאישו חבורותי.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״האהבים״.
MY FRIENDS. The friends that I had.
STAND ALOOF FROM MY PLAGUE. Because my wounds reek.
אהבי ורעי – האנשים שהם מלאים מכאבים ברוב ישכחום אהביהם ואחיהם, כי ילאו לראות בצרתם ותרחק נפשם מהם כמו שאמר: כל אחי רש שנאהו (משלי י״ט:ז׳).
מנגד נגעי יעמדו – שלא יבקרוני כי הבקור מחזק נפש החולה.
וקרבי מרחוק עמדו – כפל ענין במלות שונות.
וקרובי כמו רעי: נקרא הרע קרוב שהוא קרוב אל רעו בדעתו וברצונו, או אם יהיה עסק ביניהם, או אם יהיו שכנים, או שיהא שאר בשר.
[אוהבי ורעי] מנגד נגעי. ברחוק1 [יעמודו]: וקרובי [מרחוק עמדו]. כמו כן, מפני שהוא חולי מתדבק2:
1. ראה רש״י בראשית כא טז ׳ותעמוד מנגד – מרחוק׳.
2. הצרעת. יש לציין למה שכתב רבינו בשיעורים על ׳השמר בנגע הצרעת׳. ולבדוק דבריו בפרשת תזריע.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וקרובי – מלא וא״ו.
מנגד נגעי – כשאני בנגעי וצערי יעמדו מנגד ולא קרבו אלי לעזרה.
יעמדו, עמדו – עתיד עם עבר, ובפירושי תקנתיו.
אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו כמו שהוא אצל הגוסס שאוהביו כבר התרחקו ממנו והתיאשו מרפואתו.
וקרובי – ר״ל אותם שהם מרחוק עמדו תמיד, הם הם עתה קרובי – עומדים בקרוב לי, כי כבר מניחים את כל אדם לקרב אלי, כמו שהוא אצל המת שקרבים אליו אויבים ואוהבים גדולים וקטנים.
מנגד – כמו ותשב מנגד (פרשת וירא) כי אמרה אל אראה במות הילד, ואינו כמו נגד או לנגד שהוראתו בריחוק רק שיראהו, ומקור נגד הוא נגד ונפק מן קדמוהי (דניאל ז׳:י׳) לשון זיבת מי נהר ההולכים ומתרחקים לאט לאט ממקורם וממקור זה גם שם הגידים המתפצלים ומתרחקים מגזעם וגם פעל הגיד כלומר פרסם הדבר והפיצו וגם שם נגיד מושך הצבא אחריו, ורחוק ממקור חוק או חוג שענינו גבול להלאה, הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים (ישעיה מ׳:כ״ב), א״כ מרחוק מוסיף על מנגד וידוע שבהנתק עבותות אהבה טבעית בין אחים וקרובים יתעצמו בשנאתם יותר מן הורים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יג) וַיְנַקְשׁ֤וּ׀ מְבַקְשֵׁ֬י נַפְשִׁ֗יוְדֹרְשֵׁ֣י רָ֭עָתִי דִּבְּר֣וּ הַוּ֑וֹתוּ֝מִרְמ֗וֹת כׇּל⁠־הַיּ֥וֹם יֶהְגּֽוּ׃
Those that seek after my life lay snares for me; and those that seek my hurt speak crafty devices and utter deceits all the day.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וַעֲבַדוּ פַּחִין תָּבְעֵי נַפְשִׁי וּבָעֵי בִּישׁוּתִי מַלִילוּ שִׁקְרָא וְנִכְלָא כָּל יוֹמָא מְרַנְנִין.
And those who seek my life have made traps; and those who seek my ruin have uttered lies, and they murmur1 deceit all the day.
1. Murmur: speak.
וקד תוהקוני טאלבי נפסי, ומלתמסי שרי תכלמו באלאד׳א, והם ידרסון טול אלנהאר אלמכר.
ודורשי נפשי כבר טמנו לי מוקשים. ומחפשי להרע לי דברו [בענין] להזיק לי. ובמשך כל היום הם מדברים על המרמה.
וינקשו, הציבו לי מוקשים. הוות, נזקים להזיק לי.
וקו׳ וינקשו מבקשי נפשי מחדֺוף אלמפעול. ותקדירה וינקשו נפשי מבקשיה. פלמא צאר נפשי פי צלה אלפאעלין נעני אלמבקשים לם יסתקים אן יכון מפעולאﹰ לאן מבקשי נפשי נעני אלכלמתין במנזלה ואחדה והי אלפאעל.
It states “They lay snares for me (waynaqšû məḇaqšê nap̄šî),” missing the object [maḥḏûf al-mafʿûl]. It is approximately ‘those who wish to wound me, lay traps for me (waynaqšû nap̄šî məḇaqšêhā).’ Now if, “me (nap̄šî)” were joined to the subjects, we mean məḇaqšim, it could not be the object of məḇaqšê nap̄šî, because (they) are two words with a single category [manzila wâḥida] whilst it (məḇaqšê) is the subject (of the sentence).
וינקשו מבקשי – מוקשים לי.
יהגו – יחשובו.
And those who seek my life lay traps They seek traps for me.
וינקשו – מלת נפשי תשרת בעבור אחרת, וככה הוא: וינקשו מבקשי נפשי כי הוא הפעול. והטעם שדבריהם מוקש המה לי.
דברי הוות – כמו: והויתי במאזנים (איוב ו׳:ב׳).⁠א
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״דברי הוות כמו והויתי במאזנים״.
THEY ALSO THAT SEEK AFTER MY LIFE LAY SNARES FOR ME The word nafshi (my life) is to be read as if written twice. Our clause is to be interpreted as if written: They lay snares for my life, those who seek after my life.⁠1 Our verse is to be so interpreted because the word nafshi (my soul) is the object.⁠2
Lay snares for me means; their words serve as snares for me.
1. Filwarg.
2. Of va-yenakkeshu (lay snares).
וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו – האהבים והרעים יעמדו מנגד והאויבים ידברו רעות. ופירוש וינקשו: שמו מוקש לנפשי בדברים לספותה. ופירוש מבקשי נפשי: לספותה. וחסר לספותה. וכן: אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך (שמואל א כ״ב:כ״ג). והוות לשון שברון וענינים רעים.
וינקשו. שמו מוקשים1 [לנפשי]⁠2 להכעיסני: דברו הוות. בזיונות: ומרמות. קנטורין במרמה, כמו שהזכירו חכמינו ז״ל (תנחומא כי תשא ד) שהיו קצתם אומרים, ׳מי שגזל את הכבשה והרג את הרועה - אין ישועתה לו באלוקים׳ (לשה״כ לעיל ג ג)⁠3:
1. ׳פירוש וינקשו, שָׂמוּ מוקש לנפשי בדברים לספותה׳ (רד״ק).
2. יל״ע בכת״י.
3. ׳רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה, רבי שמואל בר אמי ורבנן, רבי שמואל בר אמי פתר קרא בדואג ואחיתופל רבים אלו דואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה, אומרים לנפשי שהיו אומרים לדוד אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל בחרב יש לו תשועה שנאמר אין ישועתה לו באלהים סלה׳.
וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וגו׳. שהיה שבנא וסייעתו שהיו מתחברים לכתות אנשים למשוך ליבם לאויבים לחזקיהו:
וינקשו – במקצת מדוייקים הקו״ף דגושה אבל ר׳ יונה בספר הרקמה הביאו עם מלין המוקלין ורד״ק לא הביאו נראה שהוא קורא אותו דגש.
וינקשו – טמנו עלי מוקש.
ידברו הוות – ידברו לי דברי שברון רוח.
וינקשו – הכינו מוקש ומבקשי נפשי, הם המבקשים להמיתו, מה שאין כן דורשי רעתי הוא רק בלב (כנ״ל ל״ה).
וינקשו מבקשי נפשי – אלה המבקשים את נפשו שימות שעומדים עתה אצל מטתו ויראים פן יחיה עוד מחליו רצו לנקשו ע״י סם המות וכדומה לקרב מיתתו, (וכמ״ש לקמן מ״א ט׳ דבר בליעל יצוק בו),
ודורשי רעתי להוציא עליו דבה רעה, הם דברו הוות לספר עליו שהוא רשע וחוטא,
ומרמות כל היום יהגו לחזק דבריהם בעיני ההמון ע״י מרמה ושקרים.
וינקשו – לי, מבקשים להפילני בחטא.
הוות – אולי נחלפו אותיות אהח״ע והוא כמו עוות, דברים מעוותים, דברי שקר דוברים עלי כשרואים שאינני נופל ע״י מוקש שטמנו לי.
ומרמות – יהגו וידברו עלי אל שאול מציירים דברי שקרם לפניו בלשון רמיה באופן שסובר אמת הם דוברים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יד) וַאֲנִ֣י כְ֭חֵרֵשׁ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑עוּ֝כְאִלֵּ֗ם לֹ֣א יִפְתַּח⁠־פִּֽיו׃
But I am like a deaf man, I hear not; and I am like a dumb man that does not open his mouth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וַאֲנָא הֵיךְ חָרְשָׁא לָא אֶשְׁמַע וְהֵיךְ אִלְמָנָא דְלָא פְתַח פּוּמֵיהּ.
But I am like a deaf man, I will not hear, like a mute who does not open his mouth.
ואנא כאלאצם אלד׳י לא יסמע, וכאכ׳רס לא יפתח פאה.
ואני כמו החרש שאיננו שומע. וכמו אלם שאיננו פותח את פיו.
לא אשמע, אשר לא ישמע.
ואני כחרש – ישראל שומעים חרפתם מן המחרפים ואינם משיבים ולמה כי לך הוחלתי שתגאלני ותושיעני מהם.
But I am as a deaf person Israel hears their reproach from the nations but does not respond. Why? Because I hoped for You, O Lord, that You would redeem me and save me from them.
ואני כחרשא – שהוא חסרון בגוף.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״כחרש״.
These are bodily defects.⁠1
1. In this verse David compares himself to a person who is actually deaf and dumb. Ibn Ezra Comments thus to avoid redundancy, for a similar metaphor is employed in the next verse.
ואני כחרש לא אשמע אני אשמע דבריהם על ידי ספור או אשמע מהם כי לא יתכסו ממני ואני שומע ועושה עצמי כחרש כאלו אינני שומע מה שהם אומרים.
וכאלם לא יפתח פיו – ושמתי גם כן עצמי כאלם שלא יפתח פיו, כן אני שומע חרפתי ואינני משיב.
(יד-טז) ואני כחרש [לא אשמע] וכאלם [לא יפתח פיו]. שלא השיבותים דבר, למען תראה בעניי, כי לך ה׳ הוחלתי שתרחם: אתה תענה. תתבע עלבוני מידם:
וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וגו׳. שאדרבא, הראיתי עצמי שלא שמעתי:
ואני כחרש – עושה את עצמי כחרש כאלו לא אשמע.
ואני – הוא מאמר מקביל, נגד מה שדברו להמיתו כמ״ש וינקשו מבקשי נפשי, שדברו זה בפניו וחשבו שאינו שומע,
ואני כחרש לא אשמע – ונגד מ״ש ודורשי רעתי דברו הוות אני כאלם לא יפתח פיו להשיב על דבתם ולברר צדקי.
חרש – שלא שמע מימיו ומתוך כך לא למד לדבר ומחריש.
וכאלם – השומע רק נמנע ממנו הדבור מפני שנאלמת לשונו ונאסרה (מלשון מאלמים אלומים, פרשת וישב) ע״י חוט אל החניכים התחתונים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טו) וָאֱהִ֗י כְּ֭אִישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא⁠־שֹׁמֵ֑עַ וְאֵ֥ין בְּ֝פִ֗יו תּוֹכָחֽוֹת׃
Yes, I have become as a man that does not hear and in whose mouth are no arguments.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְהַוֵיתִי כִּגְבַר דְלָא שְׁמַע מֵעַלְמָא וְלָא אִית בְּפוּמֵיהּ מַכְסִנְיָתָא.
And I have become like a man who has never heard, and there is no rebuke in his mouth.
או כרג׳ל לם יסמע בד׳לך, או מנקטע ליס פי וסעה מא יעדל בה.
או כמו איש שלא שמע מכל זה [מכל דברי המרמה והנזק שרוצים להרע לי] או [עשיתי כאילו אני] איש שאין ביכולתו איך להסדיר עניניו.
ואהי, או כאיש אשר לא שמע בכך וכחסר כח הבעה ודבור שאין ביכלתו להוכיח צדקתו. והפסוק הראשון כחרש שאין לו כושר השמיעה, והשני כאיש שרק לא הגיע הדבר לידיעתו ולמשמע אזניו.
(טו-טז) וחסן פי קו׳ כי לך ייי הוחלתי אתה תענה ייי אלהי בעד קו׳ ואהי כאיש אשר לא שומע ואין בפיו תוכחות יעני אנה אלמגיב חיתֺ לא אגיב ואלנאיב עני חיתֺ לא אנוב.
(15-16) It would be better if the verse “But I wait for You, O Lord; You will answer, O Lord, my God” followed the verse “I am like one who does not hear, who has no retort on his lips,” meaning [God] responds, since I do not respond and represents me since I do not represent [my self].
ואהי – ברצוני כאיש אשר לא ישמע לשון המדבר. והטעם כי לא אענה להם.
I AM BECOME AS A MAN THAT HEARETH NOT. I choose to act as a man that does not hear what the person who speaks to him says.⁠1 Our clause means, I do not answer them.
1. Unlike the previous verse that employs the image of one who is actually deaf, our verse employs the image of one who acts as if he is deaf.
ואהי כאיש אשר לא שומע – שאינני מבין לשון המדברים, כמו: גוי אשר לא תשמע לשנו (דברים כ״ח:מ״ט).
ואין בפיו תוכחות – ואהי גם כן כאיש אשר אין בפיו תוכחות שישמע דברי המדברים אליו, אבל אין בפיו טענות שידע להתוכח עם המריבים עמו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ. שאפילו שהייתי שומע באוזני, הייתי מראה עצמי כאילו לא הבנתי, וכְפֶתִּי:
לא שומע – לא מבין דבריהם.
תוכחות – טענות להתווכח עמהם.
תוכחות – טענות להתוכח.
ואהי – ובאמת לא הייתי כחרש כי שמעתי הכל, רק עשיתי א״ע כאיש אשר לא שומע – וכן עמ״ש וכאלם לא יפתח פיו, אמר שלא הייתי אלם, ויכלתי לדבר, רק עשיתי א״ע כאיש אשר אין בפיו תוכחות – ומפרש הטעם שעשיתי את עצמי כאיש אשר לא שומע ולא יראתי מן המוקש שרוצים להמיתני.
תוכחות – להוכח עם בעל דינו ולהוכיח על פניו כי שקר בפיו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טז) כִּֽי⁠־לְךָ֣ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה הוֹחָ֑לְתִּיאַתָּ֥ה תַ֝עֲנֶ֗ה אֲדֹנָ֥י אֱלֹהָֽי׃
For in You, Hashem, do I hope. You will answer, Adonai, my God.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם קֳדָמָךְ יְיָ צַלֵיתִי אַנְתְּ תְּקַבֵּל יְיָ אֱלָהִי.
For in your presence, O LORD, have I prayed; you will accept [my prayer], O LORD my God.
בל צבדת לחכמך יא רב, אללהם יא רב אנת אג׳בני.
אלא המתנתי בסבלנות למשפט שלך. ה׳! ה׳ אלוהי! אתה תענה לי.
כי, אלא הוחלתי למשפטך ה׳, אתה ה׳ אלהי ענני.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 15]

כי – אין לי תוחלת כי אם לך.
וטעם אתה תענה – כי אני לא אשים לבי אל דבריהם כי עליך נסמכתי ותפלתי בלבי ולשוני לך.
FOR IN THEE, O LORD, DO I HOPE. I have no hope except for You.⁠1
Thou wilt answer, O Lord my God means, I will not pay attention to their words, for I rely upon You with my heart, and I address my speech to you.
1. You are my only hope.
כי לך י״י הוחלתי – ומה לי להתוכח עמהם ולהשיב על דבריהם, כי אין לי בהם תוחלת שיועילוני אלא לך לבדך הוחלתי.
אתה תענה אדני אלהי – וכמו שהוחלתי לך כן תענה אותי כי אתה אדון על הכל, ואתה אלהי שתקח משפטי מהרשעים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

וזה עשיתי לפי שלְךָ ה׳ הוֹחָלְתִּי, ואַתָּה תַעֲנֶה בעדי, ה׳ אֱלֹהָי:
הוחלתי – ענין המתנה כמו והוחלתי לדבריכם (איוב ל״ב:י״א).
כי לך וגו׳ – כי המתנתי עליך אשר אתה תענה להם בעבורי ר״ל תעשה עמדי אות לטובה ותחשב לתשובה נצחת.
כי לך ה׳ הוחלתי – שתצילני מידם, והטעם שעשיתי א״ע כאיש אשר אין בפיו תוכחות להשיב על דבתם, כי אמרתי אתה תענה ה׳ אלהי.
אתה תענה – אני ממתין ומצפה שתשיב אתה דבר תחתי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יז) כִּֽי⁠־אָ֭מַרְתִּי פֶּן⁠־יִשְׂמְחוּ⁠־לִ֑יבְּמ֥וֹט רַ֝גְלִ֗י עָלַ֥י הִגְדִּֽילוּ׃
For I said, "Lest they rejoice over me; when my foot slips, they magnify themselves against me.⁠"
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם אֲמַרֵית דִלְמָא יֶחֱדוּן עֲלַי בְּאִזְדַעְזָעוּת רִגְלִי עֲלַי אִיתְרַבְרַבוּ.
For I said, “Lest they rejoice over me.” When my foot stumbled, they vaunted themselves over me.
פכמא קד קלת לא יפרחון בי, פאנהם אן אן מאלת רג׳לי תכברו עליי.
וכפי שכבר שאויבי שלא ישמחו בי. לפי שאם רגלי נטו [מהדרך הישרה] הם יתגאו עלי.
כי, וכפי שכבר אמרתי אל ישמחו כי, כי אם תמוט רגלי יתרברבו עלי.
כי אמרתי פן ישמחו לי – לכך אנו שותקים כי אומרים אנו בלבנו אם נשיבם עזות שמא יראו במפלתנו וישמחו לנו במוט רגלינו ויגדילו עלינו לומר הלא הייתם מתפארים בתשועתכם.
For I said, "Lest they rejoice over me" For this reason we remain silent, because we say to ourselves, "If we answer them brazenly, they may witness our downfall and rejoice over us when our feet falter, and they will magnify themselves over us saying, 'Weren't you boasting of your salvation?'"
כיהגדילו – לדבר או הפעול עומד.
וטעם פן ישמחו לי – כמו: פן יאמרו לי (שופטים ט׳:נ״ד) כי הנה במוט רגלי וחליתי הגדילו עלי.
THEY MAGNIFY THEMSELVES AGAINST ME.⁠1 They magnify (higdilu) means, they magnify their words.⁠2
On the other hand it is possible that the word higdilu (they magnify) is intransitive.⁠3 The meaning of pen yismechu li4 is: Lest they rejoice over me.⁠5 Compare, pen yomeru li (that men not say of me) (Judges 9:54).⁠6
When David’s foot slipped and he took ill, his enemies magnified themselves over him.⁠7
1. Literally, they magnify against me. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. In other words they magnify is short for they magnify their words. According to this interpretation our clause reads: they magnify their words against me.
3. In this case our clause means; they magnify themselves against me.
4. Which literally means, lest they rejoice to me.
5. In other words the word li, which usually means to me, is here to be rendered because of me or over me.
6. Here too the word li is to be rendered, of me and not to me.
7. Lit. “For behold, when my foot slipped and I took ill, they magnified over me.”
כי אמרתי – בלבי פן ישמחו לי אם לא תענני ותצילני מצרותי ישמחו לי באבדי,
כי במוט רגלי עלי הגדילו – לשונם. ומה יעשו אם אמוט מכל וכל ולפיכך אפחד שאמות מחליי.
כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי. לעתיד, על כן עלי הגדילו עלבונם, ולא השיבותים כמו שהיה ראוי למלך שאין כבודו מחול (סנהדרין יט:), כי יראתי ׳פן יגדילו עלי במוט רגלי׳1:
1. כי אמרתי, בלבי. פן ישמחו לי, אם לא תענני ותצילני מצרותי ישמחו לי באבדי, כי במוט רגלי עלי הגדילו, לשונם, ומה יעשו אם אמוט מכל וכל, ולפיכך אפחד שאמות מחליי (רד״ק).
ולמה השלכתי יהבי עליך, והלוא ׳מלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול׳ (סנהדרין יט:), הנה עשיתי זאת כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי מתחלואי, והנני מכשילם עוד בחטא, כי ה׳שמח לאיד לא ינקה׳ (משלי י״ז:ה׳). ואם תאמר, איך חשדתי בהם כך, לפי שכבר ראיתי שבְּמוֹט רַגְלִי בתחילה – עָלַי הִגְדִּילוּ:
במוט – ענין המעדה ונטייה לפול כמו לעת תמוט רגלם (דברים ל״ב:ל״ה).
הגדילו – מלשון גדול.
כי אמרתי – ר״ל הנה לא חפצתי אני להשיב מה להם כי אמרתי פן תתגבר עלי העונש וישמחו עוד יותר כי בעת מטה רגלי לבד הגדילו עצמם להתגאות עלי ומה אם אהיה נלקה בכל גופי.
הגדילו – את הדבר, שאמרו שעל ידי מוטת רגלי אהיה צולח ופסח.
(יז-יח) כי אמרתי – זה מוסב עמ״ש בפסוק כ״ב אל תעזבני ה׳ כי ראוי שלא יעזבנו כי אמרתי שאם תעזבני פן ישמחו לי – כי במוט רגלי עלי הגדילו כי אני לצלע נכון שפעם אחד מט רגלי קצת, והם הגדילו את הדבר לאמר שע״י המטת הרגל נעשיתי בעל מום ואני נכון לצלוע תמיד על ירכי, ושיהיה תמיד מכאובי נגדי עי״ז, מזה מבואר איך הם מקוים למפלתי ואיך ישמחו עתה בשאני חולה באמת.
כי אמרתי וגו׳ – מתוך ויכוחי יבינו אנחתי וישמחו ויאמרו אלהים עזבו ויתגאו עלי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יח) כִּֽי⁠־אֲ֭נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹןוּמַכְאוֹבִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃
For I am ready to stumble, and my pain is continually before me.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם אֲנָא לִתְבִירָא מְעַתַּד וְכֵיבִי לְקִבְלִי תְדִירָא.
For I am prepared for disaster, and my pain is before me always.
כי אני לצלע נכון – תנא דבי רבי ישמעאל ראויה היתה בת שב לדוד מששת ימי בראשית, אלא שאכלה פגה.
דבר אחר זה שמעי שהזכיר לו מעשה הצלע שנאמר ושמעי הולך בצלע ההר, אמר לו הנך ברעתך אסקופה של בת שבע מהלכת לפניו.
מע מא אנא כאלמעד לאלמצאיב, ווג׳עי חד׳אי דאימא.
ואף על פי שהנני כמו המזומן לפורענויות. והכאבים שלי תמיד מולי.
כי, נוסף על מה שאני מזומן לצרות.
וקו׳ כי אני לצלע נכון מתֺל ובצלעי. ורבמא פסר צֺלﹺעﹺאﹰ עלי אלמגאז בפתח אלצאד אעני אלצֺעף ואמא אלצֺלע אלמכסור אלצאד פהו פתח אללאם ומלרע. וקד אסתוי צלע וצלע פי אלאצֺאפה אלי אלצֺמיר ואלי אלטֺאהר גמיעא קיל פי מצֺאף צלע ולצלע המשכן (שמות כו:כ) על צלעו האחת (שמות כה:יב) והדֺא אלקול הו עלה לתכברה אעדאיה עליה [47 ב] ואסת⁠[ב]⁠שארהם.
It states “For I am on the verge of collapse;” [Ṣęlaʿ] as in “my weakness” [Ṣal‘î] (Ps. 35:15).⁠1 Perhaps it is interpreted as ‘weakness [ḍaliʿ]’ by (way) of (morphological) analogy [majâz]; a Fataḥ underneath the [Ḍâḏ], I mean ‘weak’ [ḍilʿ], though it is vocalized with an I [kasra] underneath the Ḍ [Ḍâḏ] and an A [Fataḥ] underneath the L [Lâm], oxytone. They treats Ṣęlaʿ and Ṣēlaʿ identically whether annexed with a suffix or without; it states in the annexed form Ṣęlaʿ; “and for the rear (Ṣęlaʿ) of the Tabernacle(Ex. 26:20) or “and two on the other side (Ṣal‘ô)” (Ex. 25:12). The purpose of this statement is to fortify his enemies (resolve) against him and their announcement of his destruction.
1. Alt. “stumble” (Seʿaḏyâ, Psalms, 118; Rashi, Psalms Heb. 824, Eng. 322). “lame” (Maḥbęreṯ, 318). Abraham Ibn Ezra cites Ibn Chiquitilla’s opinion, but prefers his own, “bedridden.
כי אני לצלע נכון – לכך אנו דואגים פן ישמחו לנו לפי שמלומדים אנו במכות ומוכנים ומזומנים לשֶבר תמיד.
ומכאובי נגדי – מזומן הוא לבא אלי תמיד.
For I am ready for disaster For this reason, we are concerned lest they rejoice over us, because we are accustomed to blows and are always ready and prepared for disaster.
and my pain is always before me It is always prepared to come before me.
כי – כדרך ובצלעי שמחו ונאספו (תהלים ל״ה:ט״ו).
והנכון: כי נכון אני להיותי צולע שלא אוכל לקום ימים רבים ולהיות מכאובי נגדי תמיד.
FOR I AM READY TO HALT… Our verse is similar to But when I halt (u-vetzali) they rejoice together (Psalms 35:15).⁠1 However, its correct interpretation appears to be, I am ready to halt,⁠2 for I will not be able to get up for many days and my pain is continually before me.
1. In other words our verse continues the thought of the previous verse i.e. my enemies will rejoice when I halt.
2. This interpretation takes nakhon literally, i.e. it means ready or prepared.
כי אני לצלע נכון – לפיכך אפחד שאמות מתוך חליי כי אני נכון תמיד לצלע שאלך צולע ממכאובי
ומכאובי נגדי תמיד – שלא ירחק מכאובי ממני.
(יח-יט) כי אני לצלע נכון. אני מוכן ליפול בגזירותיך עלי1: ומכאובי נגדי תמיד כי עוני אגיד. בכל עת שאזכיר ׳עווני׳ ביני לבין עצמי2, וזה אמנם כי אדאג מחטאתי:
1. ׳לפיכך אפחד שאמות מתוך חליי, כי אני נכון תמיד לצלע שאלך צולע ממכאובי. ומכאובי נגדי תמיד, שלא ירחק מכאובי ממני׳ (רד״ק).
2. ׳כי עווני אגיד׳ – כאשר אגיד את עווני, אז מכאובי נגדי.
(יח-יט) ולמה אמרתי ׳פן ישמחו לי׳, לפי שאני רואה בעצמי כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד, ולמה ׳אני לצלע נכון׳, לפי שעווני גדול מנשוא באופן שבזמן כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד מעצמי, אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי לרוב כבדו:
לצלע – ענין חגר הצולע על ירכו.
נכון – מלשון הכנה.
לצלע נכון – אני מוכן ורגיל להיות צולע מחולשת הגוף והדברים המכאיבים אותי המה מזומנים תמיד נגדי לבוא עלי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

כי אני לצלע נכון וגו׳ – כי זה לשון כאשר הוא – בעוד שאני תמיד מעותד ועלול להיות צולע בהתאבקי עמהם, בעוד שמכאובי לא ירפֵּנִי רגע, בעוד שאני מתודה עוני ודואג מחטאתי הם חיים ועצומים, חזקים ואמיצים מחמת רוב מנינם.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יט) כִּֽי⁠־עֲוֺנִ֥י אַגִּ֑ידאֶ֝דְאַ֗ג מֵ֖חַטָּאתִֽי׃
For I declare my iniquity; I am full of anxiety because of my sin.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲרוּם חוֹבִי אַתְנֵי אִתְיְצֵף מִן חֶטְאִי.
For my sin I will relate, I will be troubled by my sin.
פאנא אכ׳בר בד׳נבי ואהתם עלי כ׳טייתי.
[עם כל זאת] אני אומר את עונותי. ואני דואג על חטאתי.
כי, והרני מגיד עוני ומצטער על חטאתי.
כי עוני אגיד – לבי מגיד לי את עוני ולפיכך אני דואג וירא מחטאתי שלא יגרום לי צלע ומכאוב.
For I relate my iniquity My heart tells me my iniquity. Therefore, I worry, and fear my sin, lest it cause me disaster and pain.
כי – ואני מודה לאנשים וזה טעם אגיד ואדאג לבי.
FOR… For I do declare mine iniquity means, I confess my sin to people. I am full of care1 means, I worry my heart.⁠2
1. Heb. Edag.
2. Edag is short for edag libbi.
כי עוני אגיד – לפיכך אני דואג כי אזכור עוני ואגידנו בינו לביני אולי אמות ממנו.
אדאג מחטאתי: פן תהיה לי למוקש.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יח]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יח]

כי עוני אגיד – אני בעצמי אגיד עוני כי יודע אני בעצמי שחטאתי ולזה אדאג פן יבוא העונש וישמחו עלי.
עוני, מחטאתי – מוסיף שהוא דואג גם מן חטאת שוגג וכ״ש מן המזיד.
כי אחר שבאר איכות משטמתם, באר סבת משטמתם, כי הנשטם מפני סבה ידוע יוכל להסיר המשטמה בהסיר הסבה, למשל הנשטם מרשע מפני שהוא רודף טוב, תחדל המשטמה אם יסתיר מעשהו שלא יראהו עושה טוב, והנשטם מצדיקים מפני שעושה רע, תחדל המשטמה אם ייטיב מעשהו, אבל פה הן אנכי עוני אגיד – אני עצמי מפרסם עוני ומפרסם שאדאג מחטאתי ובכ״ז (כ-כא) ואויבי ישטנוני תחת רדפי טוב – שהגם שאני מפרסם שאני חוטא תהיה סבת ההשטמה תחת רדפי טוב, ולא יאמינו מה שאני מפרסם שאני איני רודף טוב, רק בעל עון וחוטא, ושנאתם גדלה מאד עד כי חיים עצמו שעצמו באיבתם עד החיים, ולא יוסר המשטמה ע״י שעוני אגיד כי הם שונאי שקר – ומחפשים עלילות עלי בשקר ולכן אבקש (כב-כג) אל תעזבני להפרד ממני בהחלט,
ואף גם אל תרחק ממני – ואף חושה לעזרתי היא מהירת ההליכה לעזרתי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כ) וְֽ֭אֹיְבַי חַיִּ֣ים עָצֵ֑מוּ וְרַבּ֖וּ שֹׂנְאַ֣י שָֽׁקֶר׃
But my enemies are strong in health; and those that hate me wrongfully are many.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותעודהכל
וּבַעֲלֵי דְבָבַי חַיֵי אֲלִימוּ וְסַגִיאִין סָנְאַי עַל שִׁקְרָא.
But my enemies, alive, have grown strong; those who hate me through deceit are numerous.
ואעדאי קד עט׳מת חיותהם, וכת׳ר שאניי מג׳אנא.
ואויבי, ואויבי כבר עצמו חייהם ורבו שונאי חנם.
(כ-כא) וקו׳ ואויבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר פהו חאל מן אלשנאה. וקד יגוז כונה מפעולא מן אגלה ואלחאל בה אליק לאנהם לם יתכלפוא מעאדאתה באטלא לכנהם רבמא כאנוא פי טֺנהם עלי חק ורבמא קצדוא אלבאטל איצֺא כמא קאל ישטנוני תחת רדפי טוב ואן כאן קד יגוז כון דֺלך עלי מעתקדה פי נפסה לא עלי.
(20-21) It states, “for my mortal enemies are numerous my treacherous foes are many.” It is a circumstantial clause of Sinʾah. Alternatively, it could be the accusative denoting the aim. However, the circumstantial phrase is better because they do not feign hostility needlessly. Yet maybe they are of the correct opinion and perhaps they also pursue needlessly as it stated in “harass me for pursuing good.” It possibly refers to his beliefs (i.e., good ones) instead of their beliefs (bad ones).
חיים עצמו – מעצימים חיים בשלום ובטובה.
[ורבו – והגדילו שנאי על דברי שקר.]
are in the vigor of life They are in the vigor of life with tranquility and goodness.
have become great And those who hate me because of false words have become exalted.
ואיבי – יש אומרים: כי עוני אגיד (תהלים ל״ח:י״ט) בלבי אדאג מחטאתי פן אמות ואויבי חיים ועצמו. והעד: ורבו שונאי שקר כמו חנם.⁠א
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״ועצמו והעד... כמו חנם״.
Some say [that our verse is connected to the preceding verse. Our texts should be read as follows:] For I do declare mine iniquity; I am full of care because of my sins, lest I die and my enemies are strong in health.
ואיבי חיים עצמו – אני במכאובי תמיד והם בחיים עצומים וטובים.
ורבו שנאי שקר: שקר – חנם. רוצה לומר: אותם ששונאים אותי בחנם. כמו: אך לשקר שמרתי (שמואל א כ״ה:כ״א). והם רבו בבנים ובנכסים, ואני עני ונדכה.
ואויבי חיים. שישמחו על זה: ורבו שונאי שקר. שחשבו עלי רעה שאינה אמת:
ועוד לא הוכחתים וייסרתים1, כי אֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ בעוז ותעצומות2, ורבים הם מצד המספר, כי רַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר:
1. – סיבה נוספת לכך.
2. ׳חיים עצמו – מעצימים חיים בשלום ובטובה׳ (רש״י).
ואיבי – בגעיא בס״ס.
עצמו – ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו ט״ו:ח׳).
ורבו – גדלו.
ואויבי – אבל אויבי ימי חייהם רבו וגדלו.
ואויבי חיים – הם רודפים עד לחייו, וכבר בארתי (למעלה י״ח) שהשונא אינו דורש רעה כמו האויב רק ישנאהו עבור מעשיו, עז״א שהם שונאי בשקר כי מעשי אינם כדעתם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהכל
 
(כא) וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑היִ֝שְׂטְנ֗וּנִי תַּ֣חַת [רׇֽדְפִי] (רדופי)⁠־טֽוֹבא׃
Those that repay evil for good are adversaries to me, because I chase after good.
א. [רׇֽדְפִי⁠־] (רדופי)טֽוֹב לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודהואיל משהעודהכל
וּפָרְעִין בִּישְׁתָּא חֲלַף טָבְתָא מַסְטְנָן לִי חִלוּפִי דִרְדַפֵית טָב.
And those who repay evil for good oppose me, because I have pursued good.
ומכאפון אלשר בדל אלכ׳יר, ויעאנדוני בדל מא אטלבה.
(ל) וחיי האויבים שלי כבר התעצמו. והתרבו שונאי על חינם.
(כא) [וגם התרבו] אלה שגומלים לי רעה במקום לגמול לי טוב. ובמקום מה שאני מבקש טובתם הם מתעקשים [להשאר] נגדי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 20]

תחת רדפי טוב – בשביל שאנחנו דבוקים בהקב״ה ובמצותיו.
for my pursuit of goodness Because we cleave to the Holy One, blessed be He, and to His commandments.
ומשלמי – דברו יוכיח כי הוא ביקרם בחליים והטיב להם, כאשר ספר במזמור אחר.
THEY ALSO THAT REPAY EVIL FOR GOOD. David’s words show this1 to be the case, for as he notes in another psalm, David visited them when they were ill.⁠2
1. That David’s enemies repay evil for good.
2. See Ps. 35:13.
ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב – עתה יספר איך שנאים אותו בחנם: כי היה מן הדין שיאהבו אותי, כי אני הטיבותי להם והם ישלמו לי רעה תחת טובה. ולא אדע דבר למה ישטנוני, אם לא שמקנאים בי שאני רודף הטוב והם רודפים הרע, לפיכך ישטנוני. ומלת רדפי כתובה רדופי, רוצה לומר: שהטוב רדופי שאני רודף אחריו, וקרי רדפי והוא מקור על הפועל, ונמשכה הרי״ש בטעם כמו מיורדי בור (תהלים ל׳:ד׳).
ורעה עוד מזאת, שהם מְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, שהיו בני בית חזקיהו והיטיב [להם] והם בעטו בו:
רדופי טוב – רדפי קרי והכתיב בוא״ו אחר דלי״ת ונמשך הקמץ בטעם כמו מירדי בור.
ישטנוני – מלשון שטנה ונטירת איבה כמו וישטום עשו (בראשית כ״ז:מ״א).
ומשלמי וגו׳ – גם הם ימי חייהם רבו וגדלו.
תחת – במקום שאני רודף וזריז להיטיב עמהם.
ישטנוני – יהיו לי לשטן השט בארץ וצופה עם מי יוכל להרע, כן הם צופים איך יוכלו לי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודהואיל משההכל
 
(כב) אַל⁠־תַּעַזְבֵ֥נִי יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑האֱ֝לֹהַ֗י אַל⁠־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃
Do not forsake me not, Hashem; my God, do not be far from me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודהואיל משהעודהכל
לָא תִשְׁבְּקִינַנִי יְיָ אֱלָהִי לָא תַּרְחִיק מִינִי.
Do not forsake me, O LORD; my God, do not be far from me.
אקול אללהם לא תתרכני, ויא רבי לא תבעד ג׳ות׳ך מני.
אני אומר: ה׳! אל תעזוב אותי. וה׳! אל תרחיק ממני את ישועתך.
אל, אומר ה׳ אל תעזבני, אלהי אל תרחיק ישועתו ממני.
אל תרחק ממני – כנגד מרחוק עמדו (תהלים ל״ח:י״ב).
BE NOT FAR FROM ME. Be not far from me is in contrast to and my kinsmen stand far off (v. 12).
אל תעזבני י״י – כמו שהם חושבים שאין לי עוזר.
אלהי אל תרחק ממני – אלא תהיה קרוב לצעקתי.
אל תעזבני ה׳. שידעת האמת: אלקי אל תרחק. מתפילתי1:
1. ׳אלהי׳ הוא המקבל תפילתי.
(כב-כג) לכן, לאלה הסיבות, לא יכולתי לתת נקמתי בהם, ועליך השלכתי יהבי, ואַל תַּעַזְבֵנִי ה׳ אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי ה׳ תְּשׁוּעָתִי לתת לי חיים לתכלית מכוונך:
אמר הגאון, כבר פירשנו שם ׳אדנ״י׳ וההוי״ה ו׳אלקים׳ בפירוש התורה בפסוק ׳כי ה׳ הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים׳ (דברים י׳:י״ז)1, ואתה קחנו משם ותיישבנו פה בפסוק ׳אדנ״י נגדך כל תאוותי׳, ובאלה שני הפסוקים האחרונים:
1. ראה בנדפס שם שהתבארו שם אדנות ושם ׳אלקים׳, ובאור עמים (סוף פרק בריאה) פירש שם שד״י, הוי״ה ו׳אלקים׳, אך לא ׳אדון׳, וראה בשיעורים לעיל (תהלים ח׳:א׳) ובנדפס לשמות (לד כג).
אל תעזבני – הואיל ולא אוכל בעצמי להשיב מה להם לכן אל תעזבני אתה ותחשב לתשובה על לעגם.
אל תעזבני – אפילו לשעה, לכן כתב תעזבני ולא תטשני (עיין מה שכתבתי למעלה כ״ז:ט׳).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודהואיל משההכל
 
(כג) ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑יאֲ֝דֹנָ֗י תְּשׁוּעָתִֽי׃
Make haste to help me, Adonai, my salvation.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודהואיל משהעודהכל
זְרִיז לְסִיוּעִי יְיָ פּוּרְקָנִי.
Hasten to my aid, O LORD, my redemption.
בל אסרע במעונתי, יא רב גיאת׳י.
אלוהי ישועתי! [אל תרחיק ממני ישועתך] אלא תמהר לעזור לי.
חושה, אלא החישה עזרתי אתה אלהי תשועתי.
חושה – לפיא דעתי חושה לעזרתי אתה י״י שאתה תשועתי, כמו: אמר לנפשי ישועתך אני (תהלים ל״ה:ג׳).
ור׳ משה אמר: כי חושה ישרת אחר, וככה הוא: חושה לעזרתי י״י חושה לתשועתי.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״ולפי״.
According to my opinion the latter means, make haste to help me, You O Lord who is my salvation. Compare, Say1 unto my soul: I am thy salvation (Psalms 35:3). However, Rabbi Moses says that the word chushah (make haste) is to be read as if written twice. Our verse is to be interpreted as follows: Make haste (chushah) to help me, O Lord make haste (chushah) to my salvation.
1. This is addressed to God.
חושה – מהרה לעזרתי אדני תשועתי – שאתה הוא אדון תשועתי, ולא אחר.
או פירושו: חושה לתשועתי ולמ״ד עזרתי במקום שנים, וי״י קריאה.
חושה לעזרתי. ׳כי צרה קרובה׳ (לעיל כב יב): ה׳ תשועתי. אתה ׳ה׳⁠ ⁠׳ שהושעתני פעמים רבות:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כב]

חושה – מהר לעזור לי כי אתה מעולם לי לישועה ואין על מי להמתין לי להיות לעזרה.
תשועתי – אני משוע אליו והוא מושיעני.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144