By David. Do not get upset because of evildoers; do not be envious of those that work injustice.
א. לְדָוִ֨ד׀ אין רווח של פרשה אחרי הכותרת
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Of David. Have no desire for malefactors, to be like them; and do not be jealous of those who commit oppression, to join with them.
לדוד אל תתחר במרעים – זה שאמר הכתוב (משלי כ״ג:י״ז) אל יקנא לבך בחטאים. ובמה תקנא (שם) ביראת ה׳ כל היום. אל תקנא בנרן של רשעים. ראה כמה שמן יש בו רביעית או שמינית (אין לו אחרית) השמן שלם והנר מתכבה. וכן הוא אומר (שם כ״ד:כ׳) לא תהיה אחרית לרע. ואומר (שם) נר רשעים ידעך. הלכה האורה שלו. לכך דוד אומר אל תתחר במרעים. קנא בנר שאינו נדעך לעולם ואין הנר שלו פוסקת. שנאמר (שם ו׳:כ״ג) כי נר מצוה ותורה אור. לכך אל יקנא לבך. אמר הקב״ה קנא לי שאילולי הקנאה אין העולם מתקיים. לפי שאין אדם נושא אשה ובונה בית שאלמלא הקנאה שקינא אברהם להקב״ה לא היה קונה שמים וארץ. ואימתי קינא. כשאמר למלכי צדק כיצד יצאתם מן התיבה. אמר לו בצדקה שהיינו עושים. אמר לו וכי מה צדקה היה לכם לעשות וכי עניים היו שם והלא לא היה אלא נח ובניו ועל מי הייתם עושים צדקה. אמר לו על החיה והבהמה והעוף. לא היינו ישנים כל הלילה אלא היינו נותנין לפני זה ולפני זה. פעם אחת איחרנו את עצמנו ויצא אבי משובר. אותה שעה אמר אברהם מה אלו אלולא שעשו צדקה עם בהמה חיה ועוף לא היו יוצאין משם ובשביל שאיחר עצמו כמעט קיבל שכרו ונשבר. אני אם אעשה עם בני אדם שהם בדמות וצלם של המלאכים על אחת כמה וכמה שאנצל מן הפגעים. מיד (בראשית כ״א:ל״ג) ויטע אש״ל. אכילה שתיה לויה. וכן שלמה אמר (קהלת ד׳:ד׳) וראיתי את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו. לכך אל יקנא לבך בחטאים.
לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעושי עולה – זהו שאמר הכתוב בני אל יקנא לבך בחטאים ובמה יקנא לבך ביראת ה׳ כל היום, אל תקנא בנרן של רשעים שכמה שמן יש בו שמינית או רביעית אין לו אחרית. שמן (שלם) [כלה] והנר מתכבה, וכה״א כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך הלכה האורה שלו. קנא בנר שאינו נדעך לעולם ואינו פוסק ואי זה זה כי נר מצוה ותורה אור, אמר הקב״ה קנא שאלמלא הקנאה אין העולם עומד אין אדם נוטע כרם אין אדם נושא אשה ואין אדם בונה בית, אלמלא שקנא אברהם לא היה קונה שמים וארץ, אימתי קנא כשאמר למלכי צדק כיצד יצאתם מן התבה אמר לו בצדקה שעשינו שם אמר לו ומה צדקה עשיתם בתבה וכי עניים היו שם והלא לא היו שם אלא נח ובניו ועם מי הייתם עושין צדקה, אמר לו עם הבהמה וחיה ועוף לא היינו ישנים אלא נותנין היינו לפני זה ולפני זה, אותה שעה אמר אברהם ומה אלו אלולי שעשו צדקה עם בהמה וחיה ועוף לא היו יוצאין, וכיון שעשו צדקה יצאו, אני אם אעשה בבני אדם שהם בצלמו של הקב״ה על אחת כמה וכמה, אותה שעה ויטע אשל בבאר שבע ״אכילה ״שתיה ״לויה.
מקאל לדאוד, לא תגתבטן באלאשראד, ולא תחסד אלג׳אירין.
מאמר לדוד: אל תשמח בלבך אל הרשעים. ואל תתקנא במתפרצים.
מאמר לדוד אל תתחר במרעים. תרגם רבינו כל שלשת ״תתחר״ שבמזמור זה וכן במשלי כד יט ״גבע״ שענינה חמדת שלותו של פלוני מתור שנאה, וכאלו כתוב אל תחמוד שלות הרשעים מתוך שאתה מקנא בהם וסבור שאינם ראוים לכך כי שלותם זמנית וכחציר מהרה ימלו. אבל ״נחר״ בישעיה מא יא, מה כד, ובשיר השירים א ו תרגם ״ולוע״ התגרות. ולקמן קב ג כמוקד נחרו, וכן בישעיה כד ו חרו יושבי הארץ תרגם ״נכ׳ר״ והוא העץ שאכלה האש את לשדו ונשארו סיבי תאיו נבובים. וכל שאר ״חרה״ תרגם ״שדה״ חרון וזעם, פרט לחרון דלקמן נח י שתרגם ״עקובה״ וראה שם. ורוב המדקדקים והמפרשים עשו את כולם שורש אחד וענין אחד.
מזמור זה ואע״פ שלא עשה לו פתיחה משכיל לדוד, נראה הדבר שיהיה ענינו משכיל לחוד נעלמת, כיון שרובו מוסר והסבר ולמוד דעת כדרך כל משכיל.
הד׳א אלמזמור ואן כאן לם יג׳על לה קול משכיל לדוד ענואנא, פאלאקרב אן יכון מענאה משכיל לדוד מצ׳מרה, אד׳ כאן אכ׳תרה תאדיב ותפהים ואיצ׳אח עקל עלי סביל כל משכיל.
לדוד אל תתחר במרעים
קו׳ אל תתחר במרעים אן מאצֺיה תחר כׄפיף תֺם תֺקיל מתעדיאﹰ מלחקאﹰ באלרבאעי פקיל ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיהו יב:ה).
The phrase “Do not be vexed by evil,” is a Qāl perfect – T-Ḥ-R. Furthermore, the transitive Piʿēl adds a fourth (letter) as stated “How then can you compete with horses” (Jer. 12:5).
אל תתחר במרעים – מוכיח את ישראל הוא שלא יתחרו בהצלחת המרעים לעשות כמעשיהם, כמו: ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיהו י״ב:ה׳), לרוץ במרוצתם, בלעז אַאַטִיר.
ואל תקנא בעושי עולה – לעשות עולה כמותם.
Do not compete with the evildoers He reproves Israel that they should not compete with the success of the evildoers to do as their deeds, as: "how will you compete (תתחרה) with horses" (Yirmeyahu 12:5), to run as they run, a atir in Old French, to compete.
do not envy those who commit injustice to commit injustice like them.
לדוד אל תתחר – יש אומרים: כי תתחר מבנין התפעל מגזרת חרון.
וטעם במרעים – בעבור המרעים, ויהי על משקל אל תתגר בם (דברים ב׳:ה׳).
ויש אומרים: כמו: תתחרה את הסוסים (ירמיהו י״ב:ה׳), אף על פי שהוא מהבנין הקל.
[A PSALM] OF DAVID. FRET NOT THYSELF. Some say that the word titchar (fret thyself) is a hitpa’el and that it is related to the word charon (anger).1 They say that the word ba-mere’im means, because of evildoers.2 According to this interpretation,3titchar follows the paradigm of titgar (harass) in harass them not(Deut. 2:19).4
Others say that the word titchar is related to the word tetachareh5 (join)6 in Then how canst thou join with the horses(Jer. 12:5). This is so even though titchar is a kal.7
1. In other words titchar comes from the root, chet, resh, heh.
2. In other words the bet of ba-mere’im means, because of. The bet with a pattach beneath it usually means, in the. Hence Ibn Ezra’s comment.
3. That titchar is a hitpa’el from the root chet, resh, heh.
4. Titgar is short for titgareh. Similarly, titchar is short for titchareh.
5. From the root tav, chet, resh.
6. Translated according to Ibn Ezra (See Ibn Ezra on verse 6). According to this interpretation our clause reads as follows: Do not join with evildoers.
7. And tetachareh is a piel.
לדוד אל תתחר במרעים – לכל השומע מוסרו אמר: אל תתחר. ולפי שזכר מחשבת הרשעים ומעשיהם אמר שלא יפותה אדם להם בראותו הצלחתם כי לא תעמוד כי אחריתם לרע.
אל תתחר – רצונו לומר אל תתערב. והוא בשקל תפעל, ושרשו תחר מענין ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיהו י״ב:ה׳), ולא מבנינו.
אל תקנא בעשי עולה – כשתראם שלוים.
(הקדמה) זה המזמור אמר דוד על מלכי בית דוד הכשרים, מרחבעם בן שלמה שנחלקה מלכותו עד חזקיהו, שחזרה אז כל המלוכה למלכי בית דוד1. ובכן אמר:
(א)אל תתחר במרעים. אתה רחבעם, שלקח ירבעם את רוב מלכותך2, ׳אל תתחר׳ בו להלחם עליו ועל סיעתו המחזיקים בידו3:
1. כאשר גלו עשרת השבטים, וחזקיהו מלך על המעט שנשארו.
לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים וגו׳. אמר הגאון, שזה המזמור עשאו דוד ברוח הקודש כיון שראה שעתידה מלכותו ליחלק, כמתייעץ1 למלכי יהודה הטובים שיצאו ממנו, [שהם] רחבעם ואסא ויהושפט ועוזיהו ויותם וחזקיהו. וזה, שאף על פי שנתבשר דוד שתקום רעה מביתו, מכל מקום אותה הרעה תאריך כפי הדרכים שילכו בהם המלכים המו[לכים]. ולפי שראה תחילה רחבעם שדעתו היתה להילחם עם אחיהם בני ישראל, וכן אמר לו שמעיה בשליחות האל (מלכים א׳ י״ב:כ״ד) ׳לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל׳ וגו׳, עליו אם כן אמר אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים – שהם רעים לשמים ולבריות, ואַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה. [נוסף בשוליים הפנימיים: ׳תתחר׳ מב[ניין התפעל], על משקל ׳אל ת[תגרו בם׳ (דברים ב׳:ה׳)]2, פסק הג...]:
1. כמייעץ ונותן עצה.
2. ההשלמה היא ע״פ אבע״ז, שפירושו תואם את שיירי הפירוש כאן, ו׳תתחר׳ מלשון חרון וכעס, וכמו שמפרש שלא יעשה אתו מלחמה. ושאר המפרשים פירשו שהוא לשון קל, ו׳תתחר׳ היינו שלא יתערבו עמהם.
תתחר – ענין הדמוע וההתערב כמו ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיהו י״ב:ה׳).
במרעים – ברשעים.
אל תתחר – אל תתערב במרעים לעשות כמעשיהם.
בעושי עולה – בהצלחת עושי עולה.
תתחר – לרד״ק התי״ו שורש, כמו למה תתחרה ברעה והוא קל, ויותר נראה ששרשו חרה בנינו התפעל ובא בקמ״ץ והתחל (שמואל ב י״ג), ופה בא בפת״ח.
לדוד – ידבר על מעלות הבוטח בה׳ וההבדל בינו לבין הבלתי בוטח,
אל תתחר – ר״ל המשים לב אל רוע דרך המרעים ואל הצלחתם, אז או שנפשו תגעל בדרכם ויתחר בם, או שיקנא בהצלחתם וירצה להיות כמוהם, לעומת הא׳ אמר אל תתחר במרעים – ולעומת הב׳ אמר אל תקנא בעושי עולה – ומפרש נגד אל תתחר במרעים
אל תתחר – שרש חרה ענינו כעס ועצבון נרדף לשרש קנא, שגם הקנאה היא כעס ועצבון רוח על הצלחת עמיתנו, וגם אם נניח ששרשו תחר כמו ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיה י״ב:ה׳) שענינו התערב לב האדם להדמות לגבור או חכם ממנו, גם זאת סוף סוף קנאה היא.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Because their end will be like plants, quickly will they wither; and like the green grass they will fall away.
כי כחציר מהרה ימלו – אמר הקב״ה אין הרשעים כלום חציר הם תוחלתם. וכן הוא אומר (תהלים צ״ב:ח׳) בפרוח רשעים כמו עשב. מפריחין כזה העשב ומתייבשין. וכן בלדד אומר (איוב ח׳:ט״ז) רטוב הוא לפני שמש ועל גנתו יונקתו תצא. ועד מתי לפני שמש עד שלא תבוא תקופת תמוז מתיבשין ואחר כך נעשין קוצין. ולהיכן הם הולכים באש. שנאמר (תהלים קי״ח:י״ב) דועכו כאש קוצים. ולכך כירק דשא יבולון.
רמז תשכט
כי כחציר מהרה ימלו – אמר הקב״ה אין הרשעים כלום חציר הם תוחלתם, וכן הוא אומר בפרוח רשעים כמו עשב מפריחין כעשב הזה ומתייבשין, וכן איוב הוא אומר רטוב הוא לפני שמש עד שלא תבא תקופת תמוז הם יבשים ואח״כ נעשים קוצים שנאמר קוצים כסוחים באש יצתו. בטח בה׳ ועשה טוב. אמר לו הקב״ה לדוד אם תראה שאני עושה טובה לרשע אל ירע לך כל כך הוסף בתשובה למה ומה אם הרשעים שמכעיסין אותי ואין מועילין לי הטבתי עמהם, עמך על אחת כמה וכמה, למה היה דוד דומה לפועל שעשה כל ימיו עם המלך ולא נתן לו שכרו והיה אותו פועל מצר שמא איני מוצא בידו כלום, שכר המלך פועל אחר לא היה עמו אלא יום אחד האכילהו והשקהו ונתן לו תבואה וקטנית ומעות א״ל הרי שכרך, אמר ליה הפועל שעשה עמו כל ימיו ומה זה שלא עשה עמך אלא יום אחד כך אני שעשיתי עמך כל ימי עאכ״ו, כך אמר דוד נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו (ברמז תרכ״ה).
לפי שהם נשברים מהרה כמו העשב. וכמו הצבע הירוק של העשב הקטן הם נופלים.
מהרה ימלו וכאן חקה תשדיד לאדגאם אחדי [ב]מא פי אלאכׄרי מתֺל יקלו רודפים (ישעיהו ל:טז). פגא תֺקיל העזה פניה (משלי ז:יג) מכׄפפאﹰ. מי יתן בספר ויוחקו (איוב יט:כג).
“for they soon wither” Its true form should double (the mēm) through the elision of the initial (letter) into the following, as in “your pursuers shall prove swift!” (Is. 30:16). The Hiphʿîl form is derived from “brazenly to him” (Prov. 7:13), without a doubling, (and) “Would they were inscribed in a record” (Job 19:23).
[ימלו – שרונט טראנקייץ בלעז, לשון כריתה.]
they will be...cut off Heb. ימלו, seront tronke in Old French, they will be cut off, an expression of cutting off.
ימלו – כטעם הכרתה, והמלה מבניין נפעל, וכמוהו ימולל ויבש (תהלים צ׳:ו׳), והכל מגזרת כי מולים היו (יהושע ה׳:ה׳). והטעם: לא תעמוד טובת המרעים, או הם לא יעמדו, כטעם קורא {דגר} ולא ילד (ירמיהו י״ז:י״א) כאשר אפרש.א
מפעלי הכפל אף על פי שהלמ״ד חסר דגש, כמו: העזה פניה (משלי ז׳:י״ג).
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״כטעם הכרתה... כאשר אפרש״.
The word chatzir (grass) means, the greens.1 The same applies to the word chatzir in Who maketh the mountains to spring with grass (chatzir) (Psalms 147:9), and the leeks (chatzir) and the onions(Num. 11:5).
The word yimmalu (wither) comes from a double root.2 This is so even though the lamed does not have a dagesh in it.3 Compare, he-ezah fane’ha (an impudent face) (Prov. 7:13).4
1. Edible greens, for chatzir is parallel to yerek (herbs).
2. Its root is mem, lamed, lamed.
3. To compensate for the missing lamed. Literally, “is missing a dagesh.”
4. He’ezah comes from the root, ayin zayin, zayin. Nevertheless the zayin in he’ezah does not have a dagesh to compensate for the missing letter. A missing letter is usually compensated for by a dagesh. Ibn Ezra thus points out that there are exceptions to this rule.
כי כחציר מהרה ימלו ימלו – יכרתו. והוא מן הקל ושרשו נמל, והוא פעל עומד. וכן: ימל קצירו (איוב י״ח:ט״ז).
וכירק דשא יבולון: ירק – סמוך לדשא. וכן: ירק עשב לאכלה (בראשית א׳:ל׳). כילא יאכלו הבהמות העקר שבדשא ועשב, אלא הצומח מעל הארץ והוא הירוק והלח שבו. והוא היבש והוא הנובל במהרה. והעקר נשאר בארץ ויצמח אחר זה. והדבר הכלה במהרה נמשל כירוק שבו, כי העקר נשאר ימים רבים.
כי כחציר מהרה ימלו. אם תתמיד אתה ללכת בדרכי ה׳:
כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ וגו׳. כי מהרה המה יאבדו ואתה תעמוד1, [ואינך] צריך להכין עצמך למלחמה עמהם, כי מעצמם יאבדו:
כי כחציר – לא יתמידו בהצלחה כי מהר יכרתו כעשב הזה הנכרת במהרה.
וכירק דשא – ירק של דשא והוא הצומח ממעל על הארץ הירוק והלח שבו הממהר לכמוש מן השורש.
כחציר ימלו, וכירק דשא יבולון – כבר התבאר (ישעיהו מ׳) שהחציר מתיבש לפני כל העשבים, על כן אמר מהרה ימלו, והציץ או הירק נובל ונכמש גם בעודנו באבו כמש״ש יבש חציר נבל ציץ, על כן אמר יבולון.
כי כחציר מהרה ימלו – שהחציר אינו מאריך ימים רק שמתיבש לפני כל העשבים, וא״כ א״צ לתחר בם (או שיחרה אפו על הצלחתם) כי בל״ז ימלו מהרה, ונגד אל תקנא בעושי עולה כי גם בעת שמצליחים אין הצלחתם הצלחה, שהם דומים כירק דשא שהוא נבל גם בעודהו באבו כי אין בו ממש, כן גם בעודם מצליחים אינה הצלחה אמתית,
כי כחציר – שרש חצר קרוב לקצר, ומורה דשא הנקצר להאכיל לבהמה, ודשא מקורו דש, שנדוש בעקבים, א״כ יפה מוסב פעל ימלו שהוראתו יכרתו לחציר, ופעל יבלו שענינו יכמשו לדשא הירוק עתה ולמחר ייבש.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Trust in Hashem, and do good; dwell in the land, and cherish faithfulness.
א. שְׁכׇן־אֶ֝֗רֶץ א=שְׁכָן־אֶ֝רֶץ (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Trust in the word of the LORD and do good; dwell in the land and be strong1 in faith.
1. Strong: busy.
בטח בה׳ ועשה טוב – אמר לו הקב״ה לדוד אם תראה שאני עושה טובה לרשעים אל ירע לך כל כך תוסיף ועשה טוב. ואין טוב אלא תשובה שנאמר (הושע י״ד:ג׳) כל תשא עון וקח טוב. ומה אם הרשעים שהן מכעיסין לפני ואין לי מהם תועלת עשיתי עמהם טובה. עמך שאתה בוטח בי ואתה עוסק בתורה ואתה עושה משפט וצדקה ומקרא מעיד עליך שנאמר (שמואל ב ח׳:ט״ו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה. על אחת כמה וכמה. לכך בטח בה׳ ועשה טוב. ולמה היה דוד דומה. לפועל שהיה עושה כל ימיו אצל המלך ולא נתן לו שכרו. והיה אותו הפועל מיצר ואומר שמא לא אוציא בידי כלום. אחר זמן שכר המלך פועל אחר ולא עשה עמו אלא יום אחד האכילהו והשקהו ונתן לו שכרו משלם. אמר אותו הפועל ומה זה שלא עשה אלא יום אחד כך. אני שעשיתי עמו כל ימי על אחת כמה וכמה. התחיל שמח בלבו. כך אמר דוד (תהלים ד׳:ח׳) נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו. אימתי שמחה בלבי כשראיתי אותך מה עשית לרשעים. מעת דגנם ותירושם רבו. רבי אלעזר אומר מתוך שלותן של רשעים בעולם הזה תדע מהו מתן שכרם של צדיקים בעולם הבא. מה אם הרשעים כך הצדיקים על אחת כמה וכמה. הדא הוא דכתיב נתת שמחה בלבי. (תהלים ל״א:כ׳) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.
בטח בה׳ ועשה טוב – רבי חגי בשם רבי מסרס האי קרא עשה טוב ובטח בה׳, לאגרדמים שיצא לשער המדות וראה אותו אחד והטמין עצמו לפניו, א״ל מה את מטמין עצמך לפני שער מדתך ולא תתירא, שכן ארץ עשה שכונה בארץ הוי זורע הוי נוטע.
ורעה אמונה – אמונתן של אבות שנאמר ויתן לו מעשר מכל. תנא דבי אליהו מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר והיו לו עשרה בנים מאשה אחת ששה זכרים וארבע נקבות ובכל יום היה מתפלל ומשתטח ומלחך עפר בלשונו כדי שלא יבא אחד מהם לידי עברה ולידי דבר מכוער, אמרו לא יצאת אותה שנה שלמה עד שבא עזרא והעלה הקב״ה את ישראל מבבל והעלה אותו כהן ולא נכנס הכהן לעולמו עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ובני בניו עד חמשים שנה ואחר כך נכנס לעולמו, ועליו הוא אומר בטח בה׳ ועשה טוב וכתיב בטחו בה׳ עדי עד ששני עולמות שלו שנאמר כי ביה ה׳ צור עולמים, וכל הבוטחים בשמו באמת לא יבושו לעולם וכן הוא אומר ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ וגו׳, והיה כעץ שתול על פלגי מים וגו׳.
ת׳ק באללה ואעמל כ׳ירא, אסכן אלבלאד וארעא אמאנה.
תבטח בה׳ ותעשה טוב. תתיישב בארץ ותתעניין באמונה.
וקו׳ בטח בייי ועשה טוב יקול אנה עלי ניה אלתקדים יעני עשה טוב ובטח בייי רעה אמונה ושכון ארץ. וקד יתגה שרחהﹸ פלא [י]כון אלמתאכׄר סבב אלמתקדם אי אנמא תצח תצלך אדֺא כנת מססנאﹰ וידום בקאוﹸךﹶ אדֺא [43 ב] כנת מﹸתﹶמﹺנאﹰ.
The verse “Trust in the Lord and do good,” he states, that it is based upon a (hysterion) with the end preceding the beginning; meaning ‘do Good and trust in the Lord,’ and remain loyal and abide in the land.’ He advances his explanation as in the latter clause cannot be the cause for what precedes it. Namely; if you hold true, then you will be secure, if you remain steadfast then you will be secure.
בטח בי״י – ואל תאמר אם לא אגזול ואגנוב או אתן לעני צדקה במה אתפרנס.
ועשה טוב – ואז תשכון ארץ לאורך ימים.
ותרעה אמונה – תאכל ותתפרנס שכר האמנה שהאמנת בהקדוש ברוך הוא לסמוך עליו ולעשות טוב.
Trust in the Lord and do not say, "If I do not rob and steal," or "If I give charity to a poor man, how will I sustain myself?"
and do good Then you will dwell in the land for a long time.
and be nourished by faith You will eat and be sustained from the reward of [your] faith, that you believed in the Holy One, blessed be He, to rely on Him and do good.
בטח – אמר ר׳ משה: הנכון להיותו עשה טוב ובטח בי״י רעה אמונה ושכון ארץ.
ויתכן היות האחרון סבת הראשון אם תעשה טוב תהיה לבטח ואם תרעה אמונה תשכן ארץ.
ולפי דעתי: בעבור כי הקנאה בעושי עולה בעבור עושרם שהם בוטחים בו, על כן אמר: בטח בי״י ואל תמנע מעשות טוב.
וטעם שכן ארץ – כל ימי חייך תשכן על הארץ.
רעה אמונהא – כמו: שומר אמונים (ישעיהו כ״ו:ב׳), כי הרועה כמו שומר.
ויש אומרים: שטעם ורעה – שלא יאכל גזול ועשוק כבני עולה.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״אמונים״.
ב. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״ורעה כמו ומות בהר״.
TRUST IN THE LORD… Rabbi Moses says that our text should be interpreted as follows: Do good and trust in the Lord; tend faithfulness and dwell in the land. It is possible that what is recorded in the second part of the clause is the cause of what is in the first part. If you will do good then you will be secure;1 and if you tend faithfulness then you will dwell in the land.2
However, in my opinion people are envious of those who work unrighteousness because of the wealth in which they put their trust.3 Hence the psalmist now says, trust in the Lord4 and do not refrain from doing good.5
Shekhon eretz6 (dwell in the land) means, you will dwell upon the land all the days of your life.
AND TEND FAITHFULNESS. U-re’eh emunah (and tend faithfulness) is similar in meaning to shomer emunim (keepeth faithfulness) (Isaiah 26:2),7 for a shepherd (ro’eh) keeps the sheep.8
Some say that u-re’eh emunah means do not eat that which is stolen and acquired by oppression as evil people do.9
1. According to this interpretation the bet in betach ba-Adonai (trust in the Lord) has the meaning of, because. Hence betach ba-Adonai means; You will be secure because of the Lord.
2. In other words, our verse should be understood as follows: If you will do good then you will be secure; and if you tend faithfulness then you will dwell in the land.
3. Verse 1.
4. And not in wealth.
5. And do not be envious of the wicked.
6. Lit. “Dwell land.” Hence Ibn Ezra’s comment.
7. Thus the meaning of u-re’eh emunah (and tend faithfulness) is, and keep faithfulness. U-re’eh emunah literally means, and feed faithfulness. Hence Ibn Ezra’s comment.
8. Re’eh and ro’eh come from the same root.
9. This interpretation renders u-re’eh emunah, and feed faithfully.
בטח בי״י ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה – פירושו הפוך: עשה טוב ובטח בי״י, ורעה אמונה ושכן ארץ: כי הגמול אחר מעשה הטוב.
ויש לפרש כל הפסוק במעשה הטוב: אמר בפסוק הזה שלש תכונות האדם בטוב וברע והם הלב והיד והפה, בטח בי״י היא עבודת הלב שיבטח בי״י בכל לבו ויבין כי הוא העוזר והמכשיל, לא כמרעים עשי עולה שאין בוטחים כי אם בעשרם ובכחם, כמו שהקדים במזמור שקדם: אין פחד אלהים לנגד עיניו (תהלים ל״ו:ב׳).
ועשה טוב – הוא מעשה היד שיתן צדקה ויעשה מצות האל.
שכן ארץ ורעה אמונה – בכל מקום שתשכון תלמד לרבים לעבוד את י״י כמו שעשה אברהם, שנאמר: ויקרא שם אברם בשם י״י (בראשית י״ג:ד׳). היה מלמד לרבים דרך י״י. והמלמד בני אדם רעה אותם כמו שאמר: ורעו אתכם דעה והשכיל (ירמיהו ג׳:ט״ו). וכמו שאמר: שפתי צדיק ירעו רבים (משלי י׳:כ״א). וזה עקר עבודת האל בפה. כי מה שצריך לעצמו בעבודת האל, יתברך, בפה כמו: יחוד השם והתפלות והתשבחות עקרם הוא הלב. ואפילו לא יוציאם בפיו יצא ידי חובתו. אבל למוד אחרים לא יתכן זולתי בפה. וא״ו ורעה אמונה כוא״ו וישא אברהם את עיניו (בראשית כ״ב:ד׳).
לכן עשה טוב [וגו׳] ורעה אמונה בקיום1, שלא תסור מדרכי ה׳ כמו שעשית אחר שלוש שנים למלכותך2:
1. רעה אמונה כמו שומר אמונים, כי הרועה כמו שומר (אבע״ז), ואמונה הוא דבר המתקיים לזמן רב. ראה לעיל לג ד, להנלן קיט פו, קיט צ, ועוד.
2. בדברי הימים ב׳ (יא יז) ׳וַיְחַזְּקוּ אֶת מַלְכוּת יְהוּדָה וַיְאַמְּצוּ אֶת רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ כִּי הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ׳, ושם (יב (א) וַיְהִי כְּהָכִין מַלְכוּת רְחַבְעָם וּכְחֶזְקָתוֹ עָזַב אֶת תּוֹרַת יְקֹוָק וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ׳, ובסדר עולם רבה (פרק טז): ועשה את התורה הוא (ובניו) [ועמו] שנים שלש, וברביעית מרדו, שנאמר כי הלכו בדרך דויד ושלמה (שנים) [לשנים] שלוש (שם /דברי הימים ב׳/ יא יז), וברביעית מרדו במקום, שנאמר ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת ה׳ וגו׳ (שם /דברי הימים ב׳/ יב א), וגם קדש היה בארץ וגו׳ (מלכים א יד כד), ויהי בשנת החמישית למלך רחבעם עלה שישק וגו׳ כי מעלו בה׳.
ואתה1, בְּטַח בַּה׳ לבד וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. אמר הגאון, שיש הפרש בין ׳ישב׳ ו׳גר׳ [ו׳שכן׳], כי ׳גר׳ – יורה על ההולך לגור במקום ולא להשתקע2, ו׳ישב׳ – יורה שקיעה, ו׳שכן׳ – יורה על ההתעכבות במקום כולל אבל לא במקום מיוחד, רק מעתיק דירתו [ממקום] מיוחד למקום אחר, וכן נאמר (שופטים ח׳:י״א) ׳הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים׳3. וה׳משכן׳ נקרא כך לפי שהיה נעתק ממקום למקום4. יאמר אם כן, ׳שכן ארץ׳ – על ענייני הבלי הארץ והעולם השפל כציפור בודד על גג, ואל תתייסד בו, ותמיד ׳רעה אמונה׳, שהם הדברים השכליים הנאמנים והנצחיים לעד5:
1. רחבעם.
2. כמו שדרשו בהגדה של פסח ׳ויגר שם, מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע במצרים אלא לגור שם, שנאמר, ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו׳. וגם שם ירדו מחמת הרעב שבארץ כנען. וכ״כ בבראשית (יב י) עה״פ ׳ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם׳. וראה לעיל (תהלים ט״ו:א׳).
3. ׳דרך ארץ קדר וערב השוכנים במדבר באהליהם, שרועים מקנה תמיד ואין דרים בבתים׳ (רש״י שם).
5. ראה גדר ׳אמונה׳ – קיום לעיל (תהלים לג ד, לו ו-ז). ולשון ׳רעה׳ אולי ע״ד ׳שכן ארץ׳, שרועי הצאן הם הנוהגים ליסוע ממקום למקום ולשכון באהלים, ראה מש״כ בפירוש בראשית (יא ב, יב ט, י״ג:ג׳), ושם (כה כו), ובישעיה (לח יב) ובביאור שם. ובפירוש בראשית (כו ב): ׳שכון בארץ אשר אומר אליך – עשה משכנות רועים למקנך באותו המקום בעצמו שאומר אליך לגור בו׳.
בטח בה׳ – לזאת אל תתערב עמהם אלא בטח בה׳ ועשה הטוב ואז תשכון בארץ לאורך ימים.
ורעה אמונה – תהיה רועה וניזון מאמונה שהאמנת בה׳ ולא עשית כמעשה הרשעים לגזול ולעשוק.
בטח בה׳ – ואז תהיה הצלחתך הצלחה אמתית מכמה טעמים,
א. ועשה טוב – שעם בטחונך תעשה טוב, לא הצלחת המרעים שעושים רע, ותנאי ההצלחה שידע המצליח שמעשיו טובים ושהוא ראוי אל ההצלחה,
ב. המרעים צריכים לעבור ימים ונהרות לבקש סבות הצלחתם ואתה תשכן ארץ – כי יתן טרפך בכ״מ,
ג. הבלתי בוטח ירא תמיד פן יחסר לחמו ואוצר וכונס ואינו נהנה ממנו, ואתה רעה אמונה – תתדמה ככבש במרחב שרועה ומאמין שההרים יצמחו תמיד חציר ועשב.
שכן ארץ – עשה לך כן על הארץ כלומר לא תחשבנה כמקום מגורים שאין אדם משתדל בו לעשותו נאה רק כמקום מיושב קיים שהאדם מוצא נחת רוח ביפותו, א״כ גם ממקרא זה למדנו שתורתנו לא תתנגד לשמחות חדל, כי גם תצוה עלינו ליהנות מן העולם הזה כל מה שנוכל רק שנקנהו באמונה ע״ד שאמר קהלת (קהלת י״א:ט׳) שמח בחור בילדותך וגו׳ ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט, שמח רק דע כלומר זכור תמיד כי יש אלהים שופטים בארץ, ואם אסרה עלינו תורה ביאות (מלבד ביאות ערוה) ומאכלות, הלא הן איסורי קדושה, ליסרנו כאב המלמד את בנו ולפעמים מונע ממנו איזה דבר לנסותו בענויים שאם יהפך הגלגל עליו ויתענה בע״כ כבר אמון ומלומד הוא ויסבול ענוייו בנקלה.
ורעה אמונה – ע״ד ורועה כסילים ירוע (משלי י״ג:כ׳) לשון חברה ורעות, ורעה בחילוף אותיות (צאן־עאן, רצץ־רעע) רצה, שאדם מתרועע לאשר ירצה בו, א״כ ורעה אמונה אהוב את האמונה ועשה אותה לך לְרֵעַ.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
And you will delight in the LORD, and he will give you the requests of your heart.
ותדלל באללה פאנה יעטיך סואלך.
ותתפנק על ה׳ לפי שהוא יתן לך בקשתך.
והתענג על י״י – התענג בתפנוקים על משענתו של הקדוש ברוך הוא.
So shall you delight in the Lord Enjoy delights by being supported by the Holy One, blessed be He.
והתענג על י״י – שתבקש צרכיך כשכיר יקוה פעלו.
SO SHALT THOU DELIGHT THYSELF IN THE LORD. You will seek your needs from the Lord as a workman who looks forward for his wages.
והתענג על י״י ויתן לך משאלת לבך – אם תעשה זה שצויתיך תתענג על י״י, כלומר תמצא תענוג בו בכל מה שתתאוה והוא יתן לך משאלת לבך. ובא הצוי (והתענג) במקום אי״תן, כמו: ומת בהר (דברים ל״ב:נ׳) כמו תמות. ושים בסלע קנך (במדבר כ״ד:כ״א) כמו תשים.
או פירוש והתענג: שתשמח בעבודתך את י״י ותהיה נהנה בה, והוא יפיק תאותך.
והתענג1 על ה׳. התענג בעבודתו: ויתן לך משאלות לבך. שהוא אבדן המורדים בך:
1. בדפו״ר ׳ותתענג׳.
וְהִתְעַנַּג עַל ה׳. וקבל המצוות האלוקיות על עצמך לתענוג ולא למשא, והוא יִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ:
משאלת – לית וחסר וא״ו.
והתענג על ה׳ – תהיה מעונג בתפנוקים על משענת ה׳ והוא יתן לך מה שישאל לבך ר״ל יספיק לך מחסורך אף בדבר התפנוקים.
והתענג על ה׳ – שהעונג שלך יהיה ענין נפשי בה׳, משא״כ המרעים שנפשם תתעצב כי רחוק ממנה משיב נפשה,
ה. שהמרעים לא ימצאו משאלות לבם לעולם, יש לו מנה מבקש מאתים, אבל הבוטח בה׳ יתן לך משאלות לבך.
והתענג על ה׳ – עונג ראשית הוראתו העדר מכאוב ודאגה, וכן וקראת לשבת עונג (ישעיהו נ״ח:י״ג) והפכו נגע (ע״ד לחץ חלץ ורבים כמהו) שהוא מכאוב הגוף ודאגת הנפש (איש נגע לבבו, מלכים א׳ ח׳:ל״ח) א״כ והתענג על ה׳ עבודתך את ה׳ תמלא כל מחשבותיך באופן שלא תרגיש צער ודאגה ותשחק ליום אחרון, והוא הבוחן לבות יבין מאויך מבלי שתבטא אותם בשפתיך ויתנם לך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Commit your way to Hashem; Trust also in Him, and He will bring it to pass.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Reveal to the LORD your ways, and trust in his word, and he will act.
ואכשף אליה חואיג׳ך, ות׳ק בה פאנה יקצ׳יהא.
ותגלה לו את מה שאתה צריך ותבטח בו. לפי שהוא יעשה את מה שאתה צריך.
גל, וגלה לפניו צרכיו ובטח בו כי הוא ימלאם. ועל ענין ״עשה״ ראה עוד פירושי רס״ג מהדורתי בראשית ג כא ובהערה.
ופירשתי גל על ה׳ דרכך. צרכיך. לפי שהאומה משתמשת במלת דרך במקום צורך, וקוראה מלוי הצרכים עשיית דרך, כמו שאמר בנער ממשפחת יהודה והוא לוי לעשות דרכו1 כלומר למלא חפצו. ואמר נער שאול לו על שמואל אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה2, ולא היו תועים בדרך שידריכם, ואמר דוד ליואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה3 ר״ל הנה מלאתי חפצך,
ופסרת גל על ה׳ דרכך חואיג׳ך, לאן אלאמה תסתעמל דרך פי מוצ׳ע אלחאג׳ה, ותסמי קצ׳א אלחאג׳ה עשית דרך, כמא יקול פי נער ממשפחת יהודה והוא לוי לעשות דרכו יריד ליקצ׳י חאג׳תה, וקאל גלאם שאול לה ען שמואל אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה ולם יכונוא גלטוא פי טריק פידלהמא, וקול דוד ליואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה יריד קד קצ׳ית חאג׳תך.
גול על ייי יעני פוץׄ אמרך ווכלה אלי אללה והו אמר מן גלל מתֺל סוב מן סבב.
“Leave all to the Lord,” meaning lay aside your difficulties and rely upon God. It is an imperative, [derived] from G-L-L, as in Sôv – S-B-B.
גול על י״י דרכך – גלגל עליו כל צרכיך.
Commit your way to the Lord Commit all your needs to Him.
גול – על משקל סוב, כדרך: השלך על י״י יהבך (תהלים נ״ה:כ״ג).
ודרכך – כמו: צרכך, וכמוהו: לב אדם יחשב דרכו (משלי ט״ז:ט׳).
COMMIT. The word gol1 (commit) follows the paradigm of sov2 (turn).3 Our verse is similar to Cast thy burden upon the Lord(Psalms 55:23).
Thy way means your needs. The same is the case with the word darko (his way) in A man’s heart considers his way(Prov. 16:9).4
1. From the root, gimel, lamed, lamed.
2. From the root samekh, bet, bet.
3. Both words come from double roots and are imperatives in the kal.
4. Translated according to Ibn Ezra
גול על י״י דרכך – כל צרכיך השלך וגלגל עליו ובטח עליו – ולא על אחר.
והוא יעשה – כי הוא יעשה וישלים הכל.
(ה-ו)גּוֹל עַל ה׳ דַּרְכֶּךָ. וכל מעשיך הטובים, הפוך1 ופנה לשם שמים: וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה, וְהוֹצִיא כָאוֹר וגו׳:
1. גלגל על ה׳ (רש״י).
גול על ה׳ – גלגל צרכך על ה׳ ובטח עליו והוא יעשה צרכך.
גול
ו. הבלתי בוטח אינו יודע האמצעים והדרכים שע״י ימצא טרפו וצריך לבקש דרכים רבים, אבל אתה תגול אל ה׳ גם דרכך, ותבטח עליו כי הוא יעשה ויכין גם הדרך שבו תגיע אל מחוז חפצך.
גול על ה׳ דרכך – יש לפרשו הטה אורח פעמיך לנוכח ה׳, כלומר התהלך בדרך שתורתו למדתך ובטח עליו והוא יעשה זאת להוציא כאור צדקך לערך הרשעים בהצליח דרכך בעוד שהם יפלו ממצבם, ויש לפרש דרכך עסקיך ופרנסתך הסר משא דאגתם מעליך וכגולל אבן גול אותו משא על ה׳ ובטח עליו והוא יעשה עסקיך תחתיך ויצליחך באופן שיוכר צדקך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
And your righteousness will come out like light, and your judgment like noonday.
ויט׳הר כאלנור זכותך וחסנאתך כאלט׳הירה.
ויגלה את הצדקה שלך כמו האור הנגלה. [ויגלה] את ההטבות שלך כצהרים.
ומשפטיך, ומעשיך הטובים.
והוציא – הטעם שיעשה צרכיך ויתנקם בגלוי כמו האור אז יראה צדקך.
ומשפטיך כצהרים – המילה גזורה מצוהר תעשה. והטעם כחצי היום, כאשר הוא השמש באמצעות מזרח ומערב.א
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״ומשפטיך כצהרים... מזרח ומערב״.
AND HE WILL MAKE THY RIGHTEOUSNESS TO GO FORTH AS THE LIGHT. The light means, in public. The following is the meaning of our verse: God will fulfill your needs and exact vengeance on your behalf by the light of day, that is, in public. Your righteousness will then be seen.
והוציא כאור צדקך – יגלה לעולם צדקך כמו שהאור גלוי לעולם.
ומשפטך כצהרים – ועוד כמו הצהרים שהוא חזק האור כן יכירו כל העולם כי בצדק ובמשפט כל דרכיך.
כצהרים – מלשון צוהר ואורה והוא עת עמידת השמש בחצי השמים.
והוציא – צדקך יראה כאור כי תקבל גמול.
ומשפטיך – מה שהלכת בדרך משפט כצהרים.
והוציא
ז. המרעים צריכים לעשות במחשך מעשיהם כי תשיגם בוז וכלימה על רוע מעשיהם, אבל ה׳ יוציא לאור צדקך
ח. המרעים יתיראו משופטי ארץ שיעשו בהם שפטים אבל הבוטח יוציא ה׳ משפטך כצהרים.
והוציא וגו׳ – צדקך שהיה טמון, כי בני אדם הרואים אותך בלי מצליח לא יחשדוך כרשע, הוא יוציאהו ויגלהו לעין כל ברור כאור ומשפטיך שדן אתה בעצמך עם מי הדין עמך או עם מריבך, וכשופט שבשבטו יפריד בין עצומים המתעצמים בדין כן אתה מודה על האמת ואומר הפעם אין דין עמי הוא יוציא מאיר כצהרים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Resign yourself to Hashem, and wait patiently for Him. Do not be upset because of him who prospers in his way, because of the man who brings wicked devices to pass.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Be quiet1 in the presence of the LORD and wait for him; do not desire the wicked man who prospers his way, the man who follows the counsel of sinners.
1. Be quiet: + be patient.
דום לה׳ והתחולל לו – צפה להקב״ה דכתיב טוב ויחיל ודומם גו׳ ואומר הוחילי לאלהים, אם הביא עליך יסורין אל תהי מבעט בהם אלא הוי מקבלם כחוללים. שלח ליה מר עוקבא לרבי אלעזר בני אדם העומדים עלי ובידי למסרם למלכות מהו, שרטט וכתב לו אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום אע״פ שהרשע כנגדי אשמרה לפי מחסום, שלח ליה קא מצעו לי טובא, שלח ליה דום לה׳ והתחולל לו, התחולל לו להקב״ה והוא יפילם לפניך חללים חללים, השכם והערב עליהם לבית המדרש והם כלים מאליהם.
רמז תשל
ד״א והתחולל אע״פ שמפיל לך חללים, ואף שלמה אמר עת לחשות ועת לדבר פעמים שאדם שותק ומקבל שכר על שתיקתו, וכן אהרן כיון שידע שבניו ידועי המקום הם שתק וקבל שכר על שתיקתו שנאמר וידום אהרן.
פאמסך לאמרה ואצבר לה, ולא תגתבטן במן טריקה מנג׳ח, והו יעמל ג׳מיע מא הם בה.
ותתאפק מלעבור על דבריו מפני הצווי שלו. ותמתין לו [לישועתו] בסבלנות. ואל תשמח בלבך במי שדרכו מצלחת והוא עושה כל מה שהוא יוזם (חושב) [דהיינו אפילו דברים אסורים הוא עושה].
דום, דום לגזרת ה׳ ויחל לו ואל תתחר במי שדרכיו מצליחים והוא עושה כל אשר הוא זומם.
ועניו באיש עושה מזמות, הרשע אשר כל מה שהוא זומם הוא עושה בין שהיה מותר או אסור.
ומעני באיש עושה מזמות, אלפאסק אלד׳י כל מא יהם יפעלה חלאלא כאן אם חראמא.
ומעני קו׳ דום לייי והתחולל לו. כון מנה בחאל אלרגא אדֺא צברת והו מעני דום ובחאל כׄוף ופזע והו מעני והתחולל והו מצֺאעף מן חול ותחול אם מפני לא תחילו (ירמיהו ה:כב). ומתֺלה כל ימי רשע הוא מתחולל (איוב טו:כ).
The meaning of “Be patient and fear God;” is to be in a state of hope when they are patient -this is the meaning of “Dôm.” And in a state of fear and and dread is the meaning of “Hithôlēl;” It is a hollow (root) from Ḥ-W-L, T-Ḥ-W-L; “should you not tremble before Me” (Jer. 5:22) and similarly; “The wicked man writhes in torment at his day” (Job 15:20).
דום לי״י – המתן לישועתו, כמו: אם כה יאמרו אלינו דומו (שמואל א י״ד:ט׳) דיהונתן.
[ומנחם חברו לשון דממה, כמו: וידם אהרן (ויקרא י׳:ג׳), וגם כן פתר: טוב ויחיל ודומם (איכה ג׳:כ״ו). ודונש מודה לו.]
והתחולל – לשון תוחלת.
אל תתחר – לאמר: ארשיע כמותו ואצליח כמותו.
Wait for the Lord Heb. דום. Wait for His salvation, as: "If they say thus to us, 'Wait (דמו)!'" (I Sam. 14:9) mentioned regarding Jonathan. Menachem (p. 64), however, associates it as an expression of silence, as: "and Aharon was silent (וידם)" (Vayikra 10:3). He likewise interpreted (Lam. 3:26): "It is good that one should wait quietly (ודומם) in this manner, and Dunash (p. 27) concurs with him.
and hope Heb. והתחולל, an expression of hope (תוחלת).
do not compete saying, "I will be as wicked as he, and I will prosper as he does."
דום – והתחוללא – יש אומרים: שהוא מגזרת תוחלת.
ואחרים אמרו: שהואב מגזרת חיל כיולדה. והוא הנכון, והמלה כפולהג כדרך: והתבונן (איוב ל״ז:י״ד).
וטעם לו – בעבורו, כמו: אמרי לי אחי הוא (בראשית כ׳:י״ג), וסבול החיל בגללו. על כן יהיה אל תתחר מן חרון ובי״ת במצליח בעבור מצליח. ועל פירוש תתחרה את הסוסים (ירמיהו י״ב:ה׳) סבול ודום להשם ובין כך ובין כך עם שונים אל תתערב.1
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״והתחולל״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״שהוא״.
ג. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״כתובה״.
RESIGN THYSELF UNTO THE LORD AND WAIT PATIENTLY FOR HIM. Some say that the word ve-hitcholel (and wait patiently) is related to the word tochelet (hope).1
Others say that ve-hitcholel is related to the word chel (pain)2 in And pain, as of a women in travail(Jer. 50:43).3 The latter interpretation is correct. The lamed in ve-hitcholel4 is doubled like the nun in ve-hitbonen (and consider) (Job. 37:14)
The word lo (for him) means, because of Him.5 It is like the word li (of me) in say of me: He is my brother(Gen. 20:13).6Ve-hitcholel lo (and wait patiently for him) means, and bear the pain because of Him. Hence titchar (fret thyself) in fret not thyself comes from the word charon (anger).7
The bet prefixed to the word matzli’ach (prospereth) means, because.8
If we connect the word titchar (fret) with tetachareh (join) in how canst thou join with the horses(Jer. 12:5)9 then the meaning of our verse is, bear the pain and resign yourself unto God and in any case do not join with them that are given to change10(Prov. 24:21).11
1. From the root yod, chet, lamed.
2. From the root chet, yod, lamed.
3. According to this interpretation, our clause reads: Resign yourself unto the Lord and suffer on his account.
4. Ve-hitcholel is spelled with two lameds.
5. The word lo usually means, to him. Hence Ibn Ezra’s comment.
6. In this verse li has the meaning of because of me, and not to me, which is its usual meaning.
7. Thus our verse means, bear the pain for the sake of God; anger not yourself because of the prosperity of evil-doers.
8. Thus the meaning of be-matzli’ach is, because of him who prospereth.
9. See Ibn Ezra on verse 1.
10. Those who want to change God’s law.
11. That are given to change is another way of saying, of him... who bringeth wicked devices to pass (le-hara). According to this interpretation our clause means, do not contend with those who bring evil devises to pass.
אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות – אם תהיה לך צרה ותראה הרשע מצליח דרכו ועשה מחשבותיו, ויזדמנו לו כמו שהוא רוצה, אל תתערב בו ואל תלמד ממעשיו, אלא הוחיל לי״י והוא יוציאך ממצרים.
דום לה׳.1 זה אמר על אסא, שקם עליו בעשא מלך ישראל2:
1. לשון דממה (רש״י בשם מנחם).
2. במלכים א׳ (טו טז) וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם: וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: וכן הוא בדברי הימים ב׳ טז א, בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ לְמַלְכוּת אָסָא עָלָה בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה, ואף שהיו לו מלחמות נוספות, עוסק כאן במלחמות מצד מלכות ישראל. [וראה מפרשים שם שלא היה זה בשנת ל״ו כפשוטו].
(ז-ח) ולפי שראה אחר כך ברוח הקודש שעתיד אסא להילחם עם בעשא ולעשות שלום ולשלוח שוחד כסף וזהב אל הדד בן טברימון1, אמר נגד אסא, דּוֹם לַה׳ וגו׳, הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה, כי מה שעשה אסא, עשה בחרי אף: אַל תִּתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ. יאמר, אל תתחרה בו2, שתכליתו הוא ׳אך להרע׳:
1. ראה מלכים א׳ (טו טז-כב) ובדברי הימים ב׳ (טז א), ואף שהיו לו מלחמות נוספות, עוסק כאן במלחמות מצד מלכות ישראל.
דום לה׳ – קוה לה׳ ותוחיל לו ולך בתמימות ואל תתערב עם הרשע המצליח ובאיש העושה מחשבת רשע לאסוף הון.
דום – כמו אך לאלהים דומי נפשי (לקמן ס״ב) והתחולל, מענין תוחלת.
מזמות – מחשבות עמוקות.
דום – מוסיף לאמר שגם בעת אשר לא תמצא חית ידך וטרפך בכ״ז אל תתחר, רק דום לה׳ והתחולל לו – עשה א״ע מיחל ומקוה לו,
אל תתחר גם אז במצליח דרכו – ר״ל שיש רשע שדרכו מוצלח מצד המזל, ויש שמצליח ע״י שהוא עושה מזימות ומחשבות עמוקות וממציא בזה עניניו וצרכיו, אל תתחר בכ״ז רק
דום לה׳ – ע״ד וידם אהרן, אל תצעק כאדם נואש.
והתחולל – ע״ד וייחל עוד שבעת ימים אחרים (בראשית ח׳:י״ב) שאי אפשר לפרשו לשון נפעל שאז הוראתו אבוד תקותו (נוחלה אבדה תקותה, יחזקאל י״ט:ה׳) א״כ לשון התפעל הוא משרש יחל והראוי ויתיחל, וכאן הוא התפעל משרש חלל והענין אחד ומקור שני הפעלים חל מלשון ולא חלו בה ידים (איכה ד׳:ו׳) אדם בלתי סר מתקותו ובה יתיצב וכתב שם (פרשת נח) בפעם שניה לשון התפעל להגיד כי התאפק להמתין בדעתו שצריך לכל הפחות שבעת ימים למצוא שנוי בקלות המים, רק אחר שבאה אליו היונה ועלה זית בפיה היה תאב הרבה לשלחה עוד וכן כאן והתחולל התאפק על עצמך וגם אם יחרה לך בראותך שלות רשעים אל תטיח דברים כלפי מעלה.
מזמות – אל תקנא באיש שהצלחתו באה לו מתוך שהוא חושב כל היום מחשבות להרע לעמיתו, ואם איש כשר הוא ומצליח קנא בצדקתו וּצְדַק כמהו ובטח כי גם דרכיך יצליחו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Cease from anger, and forsake wrath. Do not be upset; it tends only to evil-doing.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Wait without anger and forsake wrath; do not long indeed to do evil.
הרף מאף ועזוב חמה – (ברמז תל״ח).
כף ען אלגצ׳ב ואתרך אלחמייה, ילא תגתבטן במסי.
תפסיק מלהתחבר לרע. ותעזוב [על ידי כך] את הכעס. ואל תשמח בלבך למי שהוא עושה רוע.
הרף, חדל מן הכעס ועזב החמה ואל תתחר כמרשיע. בעושה הרשע.
ומעני קו׳ אל תתחר אך להרע. נהי ען אלאמתעאץׄ לאהל אלשר ואלאמר פי טי דֺלך באלאמתעאץׄ לאהל אלכׄיר ואן תגאוז קוה אלממתעץׄ אחתסאבאﹰ ללה ואכתסאבאﹰ ללאגר מא כאן מכׄאטראﹰ בנפסה ופי מתֺל דֺלך יקול אלאואיל נתן להצילו בנפשו (סנהדרין עג:א).
The meaning of “do not be vexed; it can only do harm,” it will only end in suffering for the wicked party. The command to conceal this anger is directed to the righteous party. The withholding a display of power is rewarded in the afterlife but the seizing of reward itself is dangerous as our Sages say; he [an idol worshipper] must be saved [from transgression even at the cost of] his life (San. 74a).
הרף מאף – הרף מהרשיע שלא יבא עליך אף.
ועזוב – דבר המביא עליך חמתו של הקב״ה.
Desist from anger Desist from being wicked so that anger does not come upon you.
and forsake a matter that will bring upon you the wrath of the Holy One, blessed be He.
הרף – אם יכעיסך בעבור היותו עשיר ואינך כמוהו אל יחרה אפך להרע לו. ואם על פירוש אל תתחרה לא תתערב עמו להראות לו אהבה וטובה ואין בלבבךא רק להרע לו.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״בלבד״.
CEASE FROM ANGER. If you are incensed because he is wealthy and you are not, do not get angry1 and harm him.2
However, if we connect titchar (fret... thyself) with tetachareh (join) in canst thou join3(Jer. 12:5) then its meaning4 is, do not join with him and show him love and goodwill when your intention is to harm him.5
1. Ibn Ezra renders al titchar (fret not thyself), do not get angry.
2. Ibn Ezra’s interpretation of it tendeth only to evil things.
3. Translated according to Ibn Ezra See note 4.
4. The meaning of the second half of our clause.
5. According to Ibn Ezra the second half of our verse should be interpreted, do not join yourself (to him), if your intention is to do evil (to him).
הרף מאף – אל תזעף על י״י אם לא יכונו דרכיך בחפצך, כי זהו דרך האויל, כמו שאמר: אולת אדם תסלף דרכו ועל י״י יזעף לבו (משלי י״ט:ג׳). ומה שאמר:
ועזב חמה – הוא כפל ענין במלות שונות.
והחכם רבי שלמה בן גברול פרש (תקון מדות הנפש בפתיחה) הרף מאף: הנח מדת הכעס, ועזב חמה: תתחרט על מה שעברה עליך זאת המכה והמדה.
אל תתחר אך להרע: אל – תתערב עם הרשעים להרע מעשך כמו המרעים בעבור שתראה הצלחתם. וטעם אך כאלו אמר עשה מה שתעשה. ומה שאמרתי: אך אל תתערב במעשה הרעה. וכן: אך בי״י אל תמרדו (במדבר י״ד:ט׳).
אל תתחר. להלחם באיש עושה מזימות, שבנה את הרמה להזיק לך1: אל תתחר אך להרע. ולפחות ׳אל תתחר׳ להלחם בענין ׳רע׳, בשוחד שנתת למלך ארם משל הקדש כדי שיכה את ישראל2:
1. במלכים א׳ טו יז ובדברי הימים ב׳ יב א: וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה לְבִלְתִּי תֵּת יוֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. מגדל גבוה בנה מול שערי ירושלים להשליך ממנו אבנים ליוצא ולבא (מצודות).
ועזוב – איש חמה ואל תתערב במי שכל מחשבתו אך לעשות הרע.
מאף, חמה – התבאר בכ״מ שחמה היא בלב, ואף הוא הכעס המתראה.
הרף מאף – שהגם שההצלחה רחוקה ממך אל יהי לך אף ע״ז נגד ה׳, וגם עזוב חמה שהוא הכעס הפנימי בלב,
ואל תתחר – בשום אופן, כי מה שתתחר יהיה אך להרע לך, כי טוב לך שתהיה דל בוטח משתהיה עשיר בלתי בוטח, כי טוב אחרית דבר מראשיתו ואז יתראה ההבדל בין המרעים ובין הבוטחים בה׳.
הרף מאף – שרש רפה בהפעיל מורה עזיבה כמו ששרש חזק בהפעיל מורה אחיזה רק שאחד ישמש במ״ם ואחד בבי״ת מ״מ הרפה שענינו אחוז ברפית ידים באופן שהדבר יפול פחות מעזב; ואף הוראתו כהברתו (אַנְףְ) קוצר רוח לסבול; התרחק מקוצר רוח, ועזוב מכל וכל חמה (ממקור חם), עברה חמה ותקיפה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
For evil-doers shall be cut off; but those that wait for Hashem, they shall inherit the land.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
For those who do evil will be destroyed; but those who hope in the word of the LORD
׀ they will inherit the land.
לאן אלאשראר ינקטעון, וראג׳יי אללה הם ירת׳ון אלבלאד.
לפי שהרשעים יכרתו [מלחיות בארץ]. [ואילו] המקוים לה׳ הם יירשו את הארצות.
ארץ ״אלבלאד״ הניח המלה כפשטה כיון שהיא מונח לענינים שונים.
ומה שאמר כמה פעמים במזמור זה על הצדיקים ירשו ארץ, אפשר לפרשו לכמה פנים, מהם שהוא ר״ל ארץ הקדש1 שאין זכאי לכך כי אם הצדיקים כמו שאמר על הרשעים לא ישבו בארץ ה׳2 וכן ר״ל עולם הגמול לפי שהיא נקרא ארץ כאמרו לראות בטוב ה׳ בארץ החיים3, וכן ר״ל כלל העולם על דרך המופת כמו שהשמיד הרבה מן הרשעים באותות ומופתים.
וקולה כת׳יר פי הד׳א אלמזמור אן אלצאלחין ירשו ארץ, יחתמל וג׳והא, פמן ד׳לך יריד בה בלד אלקדס לאן לא יסתחקה אלא אלצאלחין וכמא קאל פי אלטאלחין לא ישבו בארץ ה׳, ויריד בה דאר אלת׳ואב לאנהא תסמא ארץ כמא קאל לראות בטוב ה׳ בארץ החיים, ויריד בה איצ׳א ג׳מיע אלעאלם עלי ג׳ההֵ אלאיה כמא אהלך כת׳יר מן אלט׳אלמין באיאת ומעג׳זאת.
וקוי ייי המה יירשו ארץ דאלﹼ עלי קוה יקוה והו דאל עלי אלכׄפיף כמא דל וקוי ייי עלי קיה יקיה מבדלא יאוה ואו וכאן גמלה הדֺא אלמזמור מקסום עלי דֺכר פצֺאיל אלפצֺלא ותֺואבהם ומסאוי אלאשראר ועקאבהם.
“those who look to the Lord they shall inherit the land” proves (its morphology) is Q-W-H, YeQwwēH. It is evidence of it being Qāl, just as “those who look to the Lord” demonstrates it is Q-Y-L, Yeqyyeh swaps the Yôdh and Wāw. The meaning of this Psalm can be summarized by recalling the bountiful of the outstanding and their reward along with the wicked and their punishment.
כי המרעים – שאתה רואה עתה מצליחים הם יכרתון.
For evildoers whom you now see prospering, they will be cut off.
כי – הטעם יכרת זרעם.
וקוי – היו״ד תחת הו״ו. וזאת המלה מהבניין הקל.
FOR EVILDOERS SHALL BE CUT OFF. This means that the children of the evildoers shall be cut off.1
BUT THOSE THAT WAIT FOR THE LORD, THEY SHALL INHERIT THE LAND. The yod in koye (wait)2 is in place of a vav.3Koye is in the kal.
1. The second half of the verse speaks of the children of the righteous, for it speaks of inheriting the land. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. This is Ibn Ezra’s reading. Our texts of the Bible have kove. See Fillwarg.
3. For the root of koye is kof, vav. heh.
כי מרעים יכרתון – אל תבהלך הצלחת הרשעים כי יכרתון ואין להם העמדה.
וקוי י״י – אך קוי השם יעמדו אחריהם.
המה יירשו ארץ – כענין: יכין וצדיק ילבש (איוב כ״ז:י״ז). ומלת: וקוי בהנעת הוא״ו שהיא עי״ן הפעל מן קוה, והיו״ד סמן הרבים. אבל וקוי י״י יחליפו כח (ישעיהו מ׳:ל״א) בהנעת היו״ד שהיא במקום עי״ן הפעל והוא״ו למשוך כוא״ו שומרי, ויו״ד הרבים נפלה מהמכתב.
כי מרעים יכרתון. כי אותם ׳מרעים׳ שקראת לעזרך, יכרתו מפניך, כמו שאמר אליו חנני הרואה באמרו (דה״י ב׳ טז ז) ׳בהשענך על מלך ארם [וגו׳] על כן נמלט חיל מלך ארם מידך׳:
1. שמת בשנה שאחרי שעלה להילחם עם אסא, כמבואר מחשבון השנים שם.
וקוי – בהנעת הוא״ו שהוא עין הפעל מן קוה והיו״ד סימן הרבים. אבל וקוי ה׳ יחליפו כח ישעיה מ׳ בהנעת היו״ד שהיא במקום עי״ן הפעל, והוא״ו למשך כוא״ו שומרי, ויו״ד הרבים נפלה מהמכתב. כ״כ רד״ק בפי׳ וכן צריך להגיה במכלול יופי ובפי׳ רד״ק מדפוס נפולי והחכם אבן עזרא כתב על זה בתהלים שהיו״ד תחת הוא״ו ועל אותו שבישעיה לא כתב מאומה נראה שהוא סובר בהפך ולפי מה שנמסר במקרא גדולה שלנו הכא והתם נראה דאתיא כוותיה.
יירשו ארץ – בשני יודי״ן ובמאריך.
כי וגו׳ – סוף הדבר יכרתו הרשעים אבל המקוים לה׳ יירשו הארץ לאורך ימים.
כי מרעים יכרתון לבסוף, אבל קוי ה׳ המה יירשו ארץ הם יירשו את המרעים הנכרתים ולא תאמר שזה יהיה לזמן רחוק, כי
יירשו ארץ – יש על פני ארץ מקום נחלה לכל בני אדם, ומאחר שהרשעים אובדים, הצדיקים הנשארים יורשים נחלה כפלים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Yet a little while, and the wicked is no more; you shall look well at his place, and he is not.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
But the humble will inherit the land; and they will delight in the plenitude of peace.
וענוים יירשו ארץ – (ברמז תשי״ח).
ואלכ׳אשעין ירת׳ון אלבלאד, ויתדללון בכת׳רת אלסלאם.
והענוים הם אלה שיירשו את הארצות. ויתפנקו על רבויי השלום.
וענוים – הפך רשעים.
וטעם רוב שלום – כי באבוד רשעים יהיה שלום בארץ.
BUT THE HUMBLE SHALL INHERIT THE LAND. In contrast to the wicked. When the wicked are destroyed then peace comes to the earth. This is the meaning of the abundance of peace.
וענוים יירשו ארץ – וענוים שהיו בשפלות בפני הרשעים באבוד רשעים הם יירשו ארץ.
והתענגו על רב שלום – כי באבוד הרשעים שלום ושמחה בעולם, כמו שנאמר: ובאבד רשעים רנה (משלי י״א:י׳).
וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם. כלומר, אינך צריך לילחם, רק ללכת בדרכי דוד בלב שלם עם ה׳, כי המה ברשעתם יכלו מאליהם:
וענוים – אבל ענוים ירשו ארץ לאורך ימים ויהיו מעונגים ברוב שלום.
וענוים נעלים ממנו בשתי אלה,
א. בהתמדת הצלחתם לבסוף שהמה יירשו ארץ לבסוף,
ב. שהצלחתם לא תהיה הצלחה מדומה (כמו הרשע שלבו מלא פחד ורוגז) רק והתענגו על רוב שלום.
והתענגו על רוב שלום – שהשלום, מלשון שלם, הוא העדר כל חסרון, ואדם יתענג בו (עיין מה שכתבתי למעלה פסוק ד׳).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
and gnashes Heb. וחרק, as: "and gnashed (ויחרקו) their teeth" (Lam. 2:16); e rechineynt in Old French.
זומם – אומר לצדיק חייב אתה לשנוא את הרשע ולא תתערב עמו, כי הוא חושב עליך מזימות רעות, ואם בא עליך דבר חסרון, אז יחרוק עליו שנימוא להחזיק ממך.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״שינמו״.
THE WICKED PLOTTETH AGAINST THE RIGHTEOUS. David tells the righteous, You must hate the wicked person. Do not join him in fellowship, for he designs evil plots against you. If any misfortune befalls you, he gnashes his teeth at you in order to take hold of you.1
1. Of that which belongs to you. Hebrew, le-ha-chazik mi-mekha.
זמם – חשב. חשב רשע – לעשות רעות לצדיק.
וחרק עליו שניו – וכשיראה שיכול לעשות לו חרק עליו שניו, כלומר כשיכול לומר לו: מצאתיך.
(יב-יג)זומם רשע לצדיק. ואף על פי שבעשא מלך ישראל אמר לעשות הבנין1 נגדך, ה׳ ישחק לו [כי ראה כי יבוא יומו], כי אז הרגו זמרי ואבדו עשתונותיו2:
וכנגד יהושפט אחר כך אמר, לפי שעתיד אחאב היה להפילו ברשתו ולנצחו1, אמר זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וגו׳:
1. ראה מלכים א׳ (כב ב-ד) ושם (פסוק ל-לג), ונראה שמפרש שהצעתו של אחאב להתחפש נועד להפיל את יהושפט שייהרג במקומו כפי שכמעט אירע.
זומם – ענין מחשבה.
וחורק – ענין שחיקת השנים בהתקצף.
זומם – הרשע חושב רעה על הצדיק ובקצפו חורק עליו שניו.
זמם – בא תמיד על המחשבה הרעה להרע לחבירו.
(יב-יג)זומם – מוסיף לאמר גם אם תראה שהרשע זומם וחושב מחשבות להרע לצדיק, וחורק עליו שניו, וה׳ אינו עושה לו מאומה רק ישחק לו ומראה לו פנים שוחקות, גם אז אל תתחר כי זה האות כי ראה כי יבא יומו – שה׳ רואה ויודע שזה עצמו יהי׳ סבת מפלתו ולכן שוחק לו, ומוסיף לאמר וגם אם תראה כי (יד-טו) חרב פתחו רשעים – שלא לבד שזמם על הצדיק במחשבה כי גם פתחו את החרב ודרכו קשתם – ומפרש שדרכו קשתם להפיל עני ואביון, ופתחו חרבם לטבוח ישרי דרך שאת עוברי דרך שרוצים לגזול ממונם יהרגו בחרב מקרוב ואת העני שאין להם מה לגזול ממנו יהרגו בחץ מרחוק, ור״ל הגם שפתחו חרב וה׳ ישחק להם, הוא כי ראה כי יבא יומם, כי עי״כ חרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה – ולכן שחק להם להפילם בפועל כפיהם.
וחרק עליו שניו – קרב יום שאוכל לך, רק ה׳ ישחק לו כי יודע שיום מוכן לאבדון הרשע יקדים ליום שהוא הכין להפיל הצדיק.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
ה׳ יִשְׂחַק לוֹ כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ. כלומר, ה׳ יניח [לו לעשות] מה שבדעתו ו׳ישחק לו׳, כי כבר יגיע יומו ליפול מהרה ולא יוכל להשלים חפצו, כי נגזר עליו מן השמים מותו עבור כרם נבות היזרעלי1:
1. במלכים שם (פסוק כא-כג) ׳ויצא הרוח ויעמד לפני ה׳ ויאמר אני אפתנו׳ וגו׳, ובסנהדרין (קב:) אמרו שהוא רוחו של נבות היזרעאלי.
כי יבא יומו – חסר וא״ו אחר הבית.
ה׳ – אבל ה׳ ישחק על הרשע כי ראה שבא יום מיתתו טרם יעשה הרעה ולא יספיק לעשותה.
The wicked have drawn out the sword, and have bent their bow, to cast down the poor and needy, to slay such as are upright in the way.
א. פָּ֥תְח֣וּ =א? (הקו נטוי קצת כמרכא אבל לא באופן מובהק) וכן הכריעו ברויאר ומג"ה • ממ=פָּֽתְח֣וּ וכן הוא בכתי"ל ובדפוסים
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משהעודהכל
The wicked have drawn the sword and bent their bows to kill the humble and lowly, to slaughter the upright of way.
חרב פתחו רשעים – זה קין שפתח הריגה בעולם שנאמר ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו, א״ל הקב״ה רשע אתה פתחת בחרב בעולמי, להפיל עני ואביון זה הבל, חרבם תבא בלבם נע ונד תהיה בארץ. ד״א זה חנון בן נחש, כיצד כיון שמת אביו ושלח דוד אצלו לנחמו מיד נטל עבדי דוד ועשה אותם פדרגימטא שנאמר ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח חצי זקנם, מיד שלח לארם נהרים ושכר שנים ושלשים אלף חוץ מכמה אוכלוסין שהיו לו ועמדו יואב ואבישי והרגו כל אותן אוכלוסין. ד״א אלו ארבעה מלכים אמרפל וחבריו, שעד עכשו לא היה מלחמה בעולם ועמדו ופתחו שנאמר עשו מלחמה, חרבם תבא בלבם שעמד אברהם והרגן שנאמר ויחלק עליהם לילה.
ואם הרשעים שלפו את חרבותיהם. וכיוונו את החצים שלהם על המיתר [של הקשת]. כדי להפיל את המוחלש ואת המסכן. וגם כדי להרוג את ישרי הלב.
חרב, ואם שלפו הרשעים חרבותם ודרכו קשתותם כדי להפיל את החלש והאביון ולהרוג את ישרי הלב. תרגם ישרי דרך ״ישרי הלב״ לפי הענין כי אין להניח שהיתה לפניו נוס׳ אחרת, וראה במבוא.
The verse “the wicked draw their swords” means a drawn (sword), and is similar to “O sword unsheathed” (Ez. 21:33) and “they were drawn swords” (Ps. 55:22).
initiated war the wicked initiated quarrel and strife without previous provocation.
חרב – בהיותה בנדן היא סגורה, על כן פתחו.
ויש אומרים: כי פתיחת חרב היא הלטישה, וכמוהו: והמהא פתיחות. והנה החרב בגלוי והקשת בסתר.ב
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״והמה״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״בנסתר״.
THE WICKED HAVE OPENED THE SWORD. The sword is closed when it is in its sheath. Hence Scripture reads: The wicked have opened the sword.
Others say that patechu (opened) means sharpened.1 The word petichot (keen-edged swords) (Psalms 55:22) is similar.
The2 sword is taken openly,3 the bow in a hidden place.
1. Lit. “The opening of the sword is its sharpening.”
2. Lit. “Behold, the sword is taken openly.”
3. The wicked have opened the sword means; the wicked have taken the sword openly.
חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך: פתחו – יש מפרשים (אבן עזרא בשם אחרים): ענין לטישה וחדוד כמו חרב פתוחה (יחזקאל כ״א:ל״ג), והמה פתחות (תהלים נ״ה:כ״ב). ויתכן פירושו: הוצאת החרב מתערה, ותקרא פתיחה כמו הוצאת האסור ממאסרו שנקראה כעין פתיחה, כמו: אסיריו לא פתח ביתה (ישעיהו י״ד:י״ז), יסגור על איש ולא יפתח (איוב י״ב:י״ד).
(יד-טו) ואמר דוד אל [יהושפט], הלוא תראה כי כבר חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וגו׳ וחַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, כי תפש גדודי ארם1:
1. נראה הכוונה שהבחינו גדודי ארם ביהושפט שאינו מלך ישראל שרצו להרוג, כמו שכתוב שם ׳ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט, ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו׳.
פתחו – ר״ל הוציאוה מתערה.
להפיל – להפילו מת.
פתחו – הוצאת החרב מתערה, כמו חרב פתוחה לטבח (יחזקאל כ״א).
עני – המעונה ומדוכה במכאובי הגוף או בדאגות הנפש ומתוך כך רוחו שפלה.
ואביון – האובה ותאב לכל דבר מתוך חסרונו הגדול.
לטבח – שרש טבח יפרד מן זבח במה שהוא שחיטת בהמות הרבה, וזבח יתכן גם בבהמה אחת, וכן בלשון מושאל לא בלבד יחפץ להפיל עני אחד רק הוא רוצה להוריד לטבח בפעם אחת כל מי שדרכו ישרה, והחרב לטבוח והקשת להפיל ארצה, ותחת הטבח שחפצו רשעים ימותו הם שבהשגחה אלהית חרבם תשוב אל חיקם וקשתותם שהיו חפצים להפיל בהם עני ואביון תשבר ולא תועיל, רק גם לדורכיה לא תזיק.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משההכל
Their blade will enter their [own] heart, and their bows will break.
פסיופהם תד׳כל פי קלובהם, וקסיהם תנכסר.
הרי החרבות שלהם יכנסו בלבותיהם. והקשתות שלהם ישברו.
חרבם, הרי חרבם תבוא בלבותם.
חרבם – מ״ם בלבם שב אל הרשעים כי השם יגמלם להם כפעלם.
THEIR SWORD SHALL ENTER INTO THEIR OWN HEART. The mem1 of libbam (their own heart) refers back to the wicked, for God will punish them for their deeds.
1. Which is a third person pronominal suffix meaning their.
חרבם תבוא בלבם – הפך ממה שחשבו, כמו שנאמר על הרשע גם כן: ויפל בשחת יפעל (תהלים ז׳:ט״ז).
וקשתותם תשברנה – שלא יזדמן להם כמזימותם כמו שחשבו להרע לעניים ולישרים. והאחד מן קשתותם קשת בשקל שבת, כמו רבה קשת(בראשית כ״א:כ׳) ופירושו רבה בקשת.
חרבם תבוא בלבם. בנס אלקי1, ואתה תשלול אותם:
1. דה״י ב׳ יד ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד מרשה: (ט) ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה: (י) ויקרא אסא אל ידוד אלהיו ויאמר ידוד אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו ידוד אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה ידוד אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש: (יא) ויגף ידוד את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים: (יב) וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי נשברו לפני ידוד ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד: (יג) ויכו את כל הערים סביבות גרר כי היה פחד ידוד עליהם ויבזו את כל הערים כי בזה רבה היתה בהם׳.
וקשתותם – בספרים מדוייקים השי״ן דגושה והתי״ו רפוי׳ וכן נכון כמ״ש בישעיה ה׳ וירמיה נ״א ונחמיה ד׳ וכ״כ ר׳ יונה בספר הרקמה שדגשת השי״ן הוא מפני פגישת שתי התוי״ן כמו שדגשו נו״ן ירמיה הענתתי.
חרבם – אבל חרבם תבוא בלב הרשעים ההם.
תשברנה – לבל יוכלו לירות בהם החצים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודהכל
Better in the presence of the LORD is the smallness of the righteous man than the multitude of many wicked men.
ואלקליל לאלצאלח כ׳יר מן ג׳מהור כת׳יר לאלט׳אלמין.
והמעט אצל הצדיק יותר טוב מהמון מרובה לרשעים.
טוב, והמעט לצדיק טוב מהמון רב לרשעים.
טוב מעט לצדיק – טובים מעט אנשים שהולכים לעזרת הצדיקים.
מהמון רשעים רבים – אמרפל וחביריו התחילו מלחמה בעולם בשביל לשבות את לוט ולהתגרות באברהם, ומעט אנשים שהיו עם אברהם הצליחו והרגו כל אותן האכלוסין.
The few of the righteous are better The few men who go to the aid of the righteous are better.
than the multitude of many wicked men Amraphel and his allies initiated a war in the world for the purpose of capturing Lot and provoking Abraham, but the few who were with Abraham succeeded and wiped out all those armies.
טוב – הון מעט לצדיק ישמח בו מהמון הוא ממון,א כמוב ומי אוהב בהמון (קהלת ה׳:ט׳), אך הבל יהמיון (תהלים ל״ט:ז׳).
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״המון״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״כמו״.
BETTER… The righteous is happy with the little wealth that he has.
THAN THE ABUNDANCE. The word hamon (abundance) means money. Compare, hamon in nor he that loveth abundance1 (Ecc.5:9) and yehemayun (they gather money) in Surely for vanity they gather money(Psalms 39:7).2
1. Translated according to Ibn Ezra
2. Ibn Ezra interprets the abundance of the wicked as meaning, the money of many wicked.
טוב מעט לצדיק – כי הצדיק ישמח במעט שיהיה לו מן העולם הזה ויסתפק בו.
מהמון רשעים רבים – אבל הרשעים ברבות ממונם לא ישמחו בו אבל ישאלו יותר ואינם שבעים לעולם, כמו שאמר: צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר (משלי י״ג:כ״ה). ועוד כי הרבות הממון לרשע לרעתו, כי יתגאה בו על בני אדם עד שיקומו עליו וימיתוהו ויקחו את כל אשר לו. ופירוש המון כמו ממון, כמו: ומי אהב בהמון(קהלת ה׳:ט׳). או יהיה המון רבוי, והוא כנגד מעט שזכר. ויהיה לפירוש הזה פירוש רבים – גדולים, כמו: ורבי המלך (ירמיהו מ״א:א׳), שענינו גדולים. ולפירוש הראשון יהיה טעם רבים אל הממון שזכר. ואף על פי שהוא לשון יחיד, הנה כמוהו רבים, כמו: וקבל היהודים (אסתר ט׳:כ״ג), וצדיקים ככפיר יבטח (משלי כ״ח:א׳) וזולתם. ופירושו: נכסים רבים.
טוב מעט לצדיק. ׳טוב מעט׳ מלכות ליהושפט1: מהמון. מרוב מלכות אחאב:
1. שני שבטים.
(טז-יז) וזה כי טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים, כי טוב אנשים [מעט] מלומדי מלחמה ויראי אלקים ׳מהמון רשעים רבים׳1, כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה וגו׳:
1. ראה רש״י, ומש״כ לעיל (תהלים לא כב-כג). אך בנדפס: ׳טוב מעט מלכות ליהושפט מהמון – מרוב מלכות אחאב׳.
טוב – בלא רביע.
מהמון – ענין רבוי הון.
רבים – גדולים וחשובים.
טוב – המעט שיש להצדיק יותר טוב מעושר רב שביד הרשעים.
(טז-יז)טוב – ובזה תראה איך שטוב המעט שיש לצדיק, מהמון רשעים הגם שהם רבים – כי הלא תראה שזרועות רשעים תשברנה הגם שהיה אתו חיל רב ועוזרים רבים נגד הצדיק העני בכ״ז נשברו זרועותיו ולא יכול לעשות רע להצדיק והצדיק הגם שהיה לו רק כח מעט נגדו, התקומם נגדו כי סומך צדיקים ה׳ – ואין מעצור לה׳ להושיע ברב או במעט.
מהמון רשעים רבים – מהמון ועושר רב שיש לרשעים ומדרכי לשון הקדש להשוות התאר במספר וסוג לשם הקרוב לו אע״פי שחוזר הוא לשם הקודם, וכן קשת גבורים חתים (שמואל א׳ ב׳:ד׳), רק יש ג״כ לפרשו רבים חוזר לרשעים, הצדיק הוא אחד ויש לו מעט, והרשעים הם רבים ויש להם המון נכסים; והמון משרש המה הוראתו השמעת קול, רק כל דבר מרובה קלא אית ליה, כלומר נודע לרבים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
For the arms of the wicked will be broken, but the word of the LORD supports the righteous.
לאן אד׳רעהם תנכסד, ואללה יסנד אלצאלחין.
לפי שהזרועות של הרשעים ישברו. וה׳ יתמוך את הצדיקים.
כי – הזכיר הזרועות שהם דורכות הקשתות. והזכיר כי הקשתות תשברנה ולא יבא נזק לצדיק. והזכיר כי גם הזרועות כן. והפך תשברנה – וסומך.
FOR THE ARMS OF THE WICKED... Scripture mentions the arms because they bend the bow.
Scriptures notes that the bows of the wicked will be broken1 and that no harm shall befall the righteous.2 It also notes3 that the same fate4 will befall the arms of the wicked. But the lord upholdeth the righteous is in contrast to5For the arms of the wicked shall be broken.
1. Verse 15.
2. Ibn Ezra’s paraphrase of But the Lord upholdeth the righteous.
3. First part of our verse.
4. That befell the bows of the wicked.
5. Lit., is the reverse of.
כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים י״י – שלא יהיה כח בידם להרע לצדיקים, כי האל, יתברך, סומכם שלא יפלו מחרדת הרשעים.
כי זרועות רשעים של עמון ומואב שבאו עליך - תשברנה לפניך: וסומך צדיקים ה׳. בממונם1:
Hashem knows the days of those that are wholehearted; and their inheritance shall be forever.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
The days of the blameless are known in the LORD's presence, and their inheritance will last forever.
יודע ה׳ ימי תמימים – כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים, בת ק׳ כבת כ׳ לנוי, בת עשרים כבת שבע לחטא, בר חטיא אמר כל מי שנאמר בו תמים השלים שניו אפילו למדת שבוע.
יפצ׳ל אללה אעמאר אלאצחא, ונחלתהם תת׳בת אבדא.
ה׳ מוסיף על חיי הצדיקים. והנחלה שלהם קיימת לעד.
יודע, חשובים לפני ה׳ ימי חיי התמימים ונחלתם תתקיים לעולם.
ופירשתי יודע ה׳, חשיבות, כמו ויודע חוסי בו1, וכן ידעתיך בשם2, ואדעך בשם3, אשר כל זה כבוד.
3. שם לג יז. וראה לעיל בפירוש לארבעת הפרקים הראשונים א ו.
ופסרת יודע ה׳, תפצ׳ילא, מת׳ל ויודע חוסי בו, ואיצ׳א ידעתיך בשם, ואדעך בשם, אלד׳י ג׳מיע ד׳לך תפצ׳ילא.
וקו׳ יודע ייי ימי תמימים יעני יצלהא וימדהא וכמא קלנא [44 א] כי יודע ייי דרך צדיקים (תהלים א:ו).
The verse “God extends the days of the righteous” (Psalms 37:18) means, He (God) bestows and extends them (the days), as we said, “for God extends the way of the righteous” (Psalms 1:6).1
1. Yôḏeʿa usually means known. However, here it means ‘extends’ and ‘helps’ the righteous. Ibn Chiquitilla cites this explanation in his remarks on Ps. 1:5. Ibn Ezra rejects Ibn Chiquitilla’s opinion.
יודע י״י ימי תמימים – מכיר מעשה ימיהם.
ונחלתם – וקיבול שכרם מאתו לעולם תהיה.
The Lord knows the days of the innocent He recognizes the deeds of their days,
and their inheritance and the reception of their reward from Him shall be forever.
יודע – יש אומרים: שיאריכם.
והנכון בעיני: כי זה על דרך: את מספר ימיך אמלא (שמות כ״ג:כ״ו) והשם יודע כל מלא ובעבור כי שנות רשעים תקצורנה כפי מעשיהם, כדרך: למה תמות בלא עתך (קהלת ז׳:י״ז), על כן הדבר תלוי במעשיהם.
ונחלתם – שינחילו בניהם.
או הנחלה והחלק שנתן להם השם.
THE LORD KNOWETH… Some say that the meaning of knoweth the days is, shall extend the days.1 However, in my opinion our verse is similar to the number of thy days I will fulfill(Exodus 23:26).2 God knows all of those whose days will be full.
The days of the wicked are cut short in accordance with their deeds as in why shouldest thou die before thy time (Ecc. 7:17). Hence the length of days depends upon their actions.
THEIR INHERITANCE. This refers to the legacy that they will leave for their children or to the inheritance and the portion that God gave them.
1. Thus our clause means; the Lord shall extend the days of them that are whole hearted.
2. Hence the meaning of our clause is, the Lord shall fulfill the days of them that are whole hearted.
יודע י״י ימי תמימים – פירוש יודע: מכיר ומשגיח עליהם להאריך ימיהם ומכיר עליהם לטובה. וכן: יודע י״י דרך צדיקים (תהלים א׳:ו׳), כמו שפרשנו. וכן: מה אדם ותדעהו (תהלים קמ״ד:ג׳), ידעת בצרות נפשי (תהלים ל״א:ח׳), והדומים להם, שפירושם: ההכרה וההשגחה לטובה. וטובם גם כן לא יפסוק אלא לעולם יהיה, וזהו:
ונחלתם לעולם תהיה: לעולם – הבא.
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש כל הפסוק: לעולם הבא.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרשו: לעולם הזה. ופרש נחלתם: שינחילו הטוב לבניהם.
וזה, כי יודע ה׳ ימי תמימים, כי קרא ה׳ לרעב שבע שנים בארץ ישראל1: ונחלתם. של יהושפט ועמו ה׳תמימים׳ עם ה׳ אלוקיהם2: לעולם תהיה. כמאז בלתי מחסור, על היפך מה שקרה לאחאב עם כל רוב מלכותו:
1. במלכים ב׳ (ח א) ׳כי קרא ידוד לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים׳, בנבואת אלישע. ידיעה זו היא ׳ההכרה וההשגחה לטובה׳ (רד״ק).
2. ע״פ לשה״כ תמים תהיה עם ה׳ אלקיך.
(יח-כ) אחר זה נפנה דוד ברוח הקודש נגד עוזיהו ואמר, יוֹדֵעַ ה׳ יְמֵי תְמִימִם [וגו׳], לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ, וזה לפי שרְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי ה׳ וגו׳, נמצא שמיתתן רווחתא שבק לצדיקים ויהיה להם לחם, וזה לפי שהיה אז רעב1. [נוסף בשוליים הפנימיים: וְאֹיְבֵי ה׳ כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ וגו׳. [אלו] עמון ומואב שנקראו ׳אויבי ה׳ ׳, [כמו] שביאר (תהלים כ״א:ט׳) [שיכלו] מ[...] ל[אלו] הב׳ א[ומות לעתיד] לבא [] וינצחום [ויתן] בם מג[פותיו]]:
1. צ״ע איזה רעב היה בימי עוזיהו. וגם המובא בסמוך בעניין עמון ומואב מתקשר ליהושפט שלחם בהם (דה״י ב׳ פרק כ), ולא מצינו כן לעוזיהו. ובנדפס פירש כל העניין על יהושפט.
ימי תמימים – כמה שנים יחיו.
ונחלתם – מעט מהטובה שהנחיל להם המקום יהיה שמור אצלם לעולם כל ימי חייהם.
יודע – מבאר עוד הבדלים בין הבוטח ובין המרעים, שהמרעים לא יחצו ימיהם אבל יודע ה׳ ימי תמימים – ושומר אותם שיהיו ימיהם בתמימות, והרשע לא ינחיל עשרו לבניו אבל נחלתם לעולם תהיה.
יודע – כמו יודע ה׳ דרך צדיקים (תהלים א׳:ו׳) עיין מה שכתבתי שם.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
They shall not be ashamed in the time of evil; and in the days of famine they shall be satisfied.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לא – המרעים לא ימצאו מחסה בעת רעה כמו בעת דבר ומלחמה, והתמימים לא יבושו בעת רעה – המרעים לא ימצאו מזון בעת רעב והתמימים בימי רעבון ישבעו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
For the wicked shall perish, and the enemies of Hashem shall be as the fat of lambs. They shall pass away in smoke, they shall pass away.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
For the wicked will perish, and the enemies of the LORD are like the glory of young sheep that at first are fattened but finally slaughtered ׀ likewise the wicked will perish and be destroyed in the smoke of Gehenna.
ואיבי ה׳ כיקר כרים – רבי פנחס אמר אמר דוד יבאו רשעים לכבוד הכרים מה עושים לכרים שוחטין אותן ותולין אותן לעשן והם כלים, רבי ישמעאל אמר יבאו הרשעים ליקר של מדבר כשיורד עליו השמש וחם השמש ונמס באותה שעה כמה דאת אמר לא יהיה אור יקרות, וכרים זה מדבר כמה דאת אמר את הנגב ואת הככר, כך יהיו כאותן יקרות של מדבר כיון שנופל אותו עשן ואין השמש זורח ואין אדם יכול לראות את חברו מפני כובד העשן וכה״א כהנדוף עשן תנדוף.
והרי הרשעים יחוסלו. ואויבי ה׳ כמו מרחבים ירוקים אשר שמתפזרים כמו העשן ונאבדים.
כי, כי הרשעים ואויבי ה׳ כענן השפלה שהם כלים כעשן ונאפסים. ותרגם כרים ״מרוג״ וכך תרגם בבראשית יג י ככר הירדן ״מרג״ שהיא אדמת השפלה המישור רחב הידים.
ופירשתי כיקר כרים ככובד היערות, כונתי על העננים והעבים הנראים כבדים על הארץ במראית העין ואינם מתקיימים אחרי כן אלא נעשים כעשן ונאפסים, ומצאתי שהאומה מתארת את הענן בכובד כאמרו ענן כבד1. ואמרו יקרות וקפאון2, יקרות הוא הענן הכבד וקפאון הוא השלג הקפוי. ולפיכך המשיל בו הנביא את הרשעים כאמרו כלה ענן וילך3, ואמר המספר על סלוק הטובה וכעב עברה ישועתי4.
וקו׳ כיקר כרים יעני שחום אלחמלאן אלתי פנית באלדכאן מתֺלהא פנוא. פכלו אול צֺמירה ליקר כרים וכלו אלתֺאני צֺמירה עאיד עלי אויבי ייי פתקדירה ואויבי ייי כלו כיקר כרים אשר כלו בעשן. וכנﹼﹶי ביקר כרים ען אלשחם אדֺ הו אפצֺל מא פיהא כמא יכני בחלב איצֺא ען כׄירה אלשי ואפצֺל מא פיה ויכני ען כׄיר אלארץׄ ואכלו את חלב הארץ (בראשית מה:יח) מתֺל מכל חלבו את מקדשו ממנו (במדבר יח:כט).
ואמא אעתלאל אללחן פי פא אלתֺאני פכמא גא פי תעו במדבר (תהלים קז:ד). ואמא לא חזו ימיו (איוב כד:א) פהו ענדי והו מן אלחיאזה ומנה אל מחוז חפצם (תהלים קז:ל) אי אלי חיז מרגובהם וקד דֺכרנא דֺלך פי שרח איוב.
The verse “and enemies of God,” meaning the fat of the lambs consumed by smoke as they are consumed. Now the subject of the first “consumed” [Kālū] is “like meadow grass,” while the “second consumed” [Kālū] refers to “enemies of God,” as in ‘and the enemies of God were consumed, liked meadow grass which is consumed in smoke’ He substitutes “meadow grass” for fat as it is the choicest part of [the lamb], just as fat [Ḥēlev] is the best thing and the choicest part of it. It substitutes for ‘the fat of the land’ “eat you shall live off the fat of the land” (Gen. 45:18) similar “from each things its best portion [lit. its fats] the part thereof that is to be consecrated” (Num. 18:29).
The accent’s stress on the second (Kālū) is on the second P (Peh) of the verb, as in “Some lost their way in the wilderness” (Ps. 107:4). However, “cannot foresee His actions [lit. days]” (Job 24:1) is hollow (Ḥ-W-Z) and means acquire as in “to the port they desired” (Ps. 107:30) where Ḥ-Y-Z means desired them, see my commentary to Job.
כיקר כרים – כאור ענן בוקר הנראה שחרית ומלבין על מרחבי בקעה שאינו מתקיים.
ויש פותרים: כיקר כרים – ככבוד כבשים שמפטמין אותן לטבח.
like disappearing light on the plains Heb. כיקר כרים, like the light of the morning cloud, which appears at dawn and glistens on the broad plains, which does not last. כרים means a plain, as: "a wide plain (כר נרחב)" (Yeshayahu 30:23).
כיקר – is an expression of "disappearing light (אור יקרות)" (Zekharyah 14:6). Others interpret כיקר כרים: like the glory of lambs that are fattened for the slaughter.
כי – והרשעים יאבדו בימי הרעהא והרעבון.
כיקר כרים – כחלב הכבשים, כמו: עם חלב כרים (דברים ל״ב:י״ד), המושמים בעשן שיכלו רגע אחרי רגע.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״רעב״.
FOR THE WICKED SHALL PERISH. The wicked shall die in the time of evil and famine.1
AND THE ENEMIES OF THE LORD SHALL BE AS THE FAT OF LAMBS – THEY SHALL PASS AWAY IN SMOKE, THEY SHALL PASS AWAY. Ki-yekar karim means, as the fat of lambs.2 It is similar to im chelev karim (with the fat of lambs) (Deut. 32:14). The reference is to the fat of plump lambs.
They shall pass way in smoke means; they shall pass away moment by moment.3 Others say that the meaning of ki-yekar karim (as the fat of lambs) is as the grass4 of the valleys. Compare, Kar nirchav (large pastures) (Isaiah 30:23). The word kikkar (plain) in kikkar ha-yarden (the plain of the Jordan) (Gen.13:10) is similar. The kaf in the word kikkar is doubled.5 It is similar to the word bavat in be-bavat eno (the apple of his eye) (Zech. 2:12).6
According to this interpretation,7in smoke means, they shall be destroyed, as the grass of the valley is, when the one who lights the fire sets them ablaze.
The first they shall pass away refers to the fat of the lamb,8 the second to the wicked. The second kalu (shall pass away) is penultimately accented9 because it comes at the end of the verse.
1. Ibn Ezra’s interpretation of For the wicked shall perish. According to Ibn Ezra ki (for) should here be rendered, and. He thus renders our clause as follows: And the wicked shall perish.
2. The word yakar means precious. Thus ki-yekar karim literally means the precious part of the lambs. Hence Ibn Ezra’s comment.
3. Literally, moment after moment. They will burn continuously till they are completely destroyed.
4. The precious part of the valley.
5. For the basic word is kar.
6. The basic word is bat. See Ps. 17:8. The bet is doubled in bavat.
7. That ki-yekar karim means, as the grass of the valleys.
8. Or to the grass of the valley.
9. Whereas the first kalu is ultimately accented as it usually is.
כי רשעים יאבדו – לפיכך לא יבשו התמימים.
ואיבי י״י כיקר כרים כלו בעשן כלו: כיקר כרים – פירושו: היקר והטוב שבכבשים, והוא החלב שקרב על גבי המזבח, שהוא כלה באש והולך לו בעשן, כן איבי י״י יהיו כלים. וכפל כלו לרוב הכליון. וכלו הראשון מלרע, והשני מלעיל לסוף פסוק.
(כ-כא)כי רשעים. עשרת השבטים שמרדו1: יאבדו. לבסוף על ידי סנחריב2: ואויבי ה׳. אחאב וסיעתו [כלו בעשן כלו], כי אמנם היה לוה רשע, כאמרו לנבות (מלכים א׳ כא ב) ׳אתנה לך כסף מחיר זה׳, ולכן לא קיבל נבות את דבריו3: ולא ישלם. ולא זכה לשלם4 כי נהרג: וצדיק. עזיהו מלך יהודה: חונן ונותן. לכל עמו כלי זיין משלו, כמבואר בדברי הימים (ב׳ כו יד)5:
1. בבית דוד.
2. עתידים לחזור?
3. בגלל שנבות ידע באחאב שהוא לווה רשע, ולא סמך שישלם, לכן לא הסכים לתת לו את כרמו, מחשש שלא יקבל את כספו. וראה להלן (פב ג) ׳שפטו דל. נגד העשירים שקנו אדמתם ולא השלימו לפרעם׳.
4. אולי צ״ל ׳לשלום׳? וכנראה הכוונה לאחאב, לא לנבות.
כלו בעשן כלו – הראשון מלרע והשני מלעיל לסוף פסוק מכלול דף קנ״א.
כיקר – מלשון יקר.
כיקר כרים – כהיקר הנעשה לכשבים אשר יפטמו אותם להשמינם למהר עת שחיטתם כן טובות הרשעים בעוה״ז לטרדם לגהינם.
כלו – כי אחר המיתה יכלו ובעשן הגהינם יהיו כלים.
כי – נגד מ״ש שה׳ יודע ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה, אומר אבל רשעים יאבדו ולא יכלו ימיהם ולא ישאר נחלתם, ונגד מ״ש לא יבושו בעת רעה אומר אבל אויבי ה׳ יהיו דומים אז כיקר כרים – כצאן הפטומות על נאות דשא שבימי רעבון עת רעה כלו בעשן כלו, כמ״ש ישעיה ה׳ על ורעו כבשים כדברם עי״ש.
כיקר כרים – מצאנו חלב להוראת מבחר ודבר יקר, מכל חלבו את מקדשו ממנו (פרשת קרח) עם חלב כליות חטה (פרשת האזינו) א״כ כיקר כרים כחלב כרים שהם אילים שמנים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The wicked borrows, and does not pays; but the righteous deals graciously, and gives.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
The wicked borrows and does not repay; but the righteous is compassionate, and gives.
לוה רשע ולא ישלם – ששה נקראו רשעים, הפושט יד בחברו שנאמר ויאמר רשע למה תכה רעך, ובעל מחלוקת שנאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה, והלוה ואינו משלם שנאמר לוה רשע ולא ישלם, אמר רבי שמואל ברבי תנחום רבי תנחומא אמר לי אף המעיז פניו שנאמר העז איש רשע בפניו. ד״א לוה רשע ולא ישלם עובדי אלילים שאוכלין אינם מברכין, וצדיק חונן ונותן – אלו ישראל שאוכלין ומברכין, ארשב״ל אתה מוצא כשהקב״ה נותן לצדיק מה שמבקש ממנו הוא חוזר וחוננו, הה״ד וצדיק [חונן ונותן, צדיק] חי העולם חונן ונותן. אמר להם רבן יוחנן ב״ז לתלמידיו צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם וכו׳ עד רש״א הלוה ואינו משלם שנאמר לוה רשע ולא ישלם שמשעה שהוא לוה נותן עיניו שלא לפרוע, אבל צדיק לוה ונותן עיניו לפרוע ונותן עוד צדקה שנאמר וצדיק חונן ונותן.
תג׳ד אלט׳אלם יקתרץ׳ ולא יופי, ואלמנצף יעטי בל יחסן איצ׳א.
אתה יכול למצוא את הרשע לוה ואיננו פורע. ואילו העושה לפי היושר לא רק שהוא משלם את חובותיו אלא גם מטיב.
לוה, תמצא שהרשע לוה ואינו משלם והצדיק נותן ולא עוד אלא שחונן ומטיב עוד, תרגם כאן צדיק ״מנצף״ עושה צדק משפטי. צדק חוקי, והרי אין זו חנינה ולכן הוסיף ולא עוד אלא שחונן.
וקד תצֺאד וצף חונן ונותן מע וצף לוה רשע ולא ישלם לאן אלצדיק הו הדֺא יגוד במא הו לה ואלרשע לא יודי מא עליה.
The verse “is generous and keeps giving” contrasts the behavior (of the righteous) with the “the wicked man borrows and does not repay.” The righteous is generous with what is his, whilst the wicked does not repay his debts.
וצדיק חונן ונותן – הקב״ה שהוא צדיקו של עולם חונן משלו ונותן לזה שהלוה מה שהוא גוזל הימנו.
A wicked man borrows and does not pay, but the Righteous is gracious and gives The Holy One, blessed be He, Who is the Righteous One of the world, is gracious with His own and gives it to the one who lent what he [the borrower] stole from him.
לוה – בשעת צרכו.
והצדיק חונן ונותן – כי יחון עליו, על דרך: אם רעב שונאך (משלי כ״ה:כ״א).
THE WICKED BORROWETH. The wicked person borrows in his time of need and does not repay his debt. The righteous man is gracious and gives money to the wicked because he has pity on him. Compare, If thine enemy be hungry, give him bread to eat(Prov. 25:21).
לוה רשע ולא ישלם – ספר ממדות הרשעהמגונות, כי מה שילוה לא ישלם, ואין צריך לומר שלא יתן משלו.
וצדיק חונן ונותן – והצדיק בהפך, כי חונן לבני אדם ונותן להם משלו, ואין צריך לומר כי מה שילוה ישלם. ופירוש חונן ונותן כמו: חנני חנני אתם רעי (איוב י״ט:כ״א). אשר חנן אלהים (בראשית ל״ג:ה׳). וכפל המתן במלות שונות להרבות המתן שנותן פעם אחר פעם כמה ענינים.
או פירוש חונן: מרחם. ואמר: כי הצדיק יש בו שתי מדות האלה הטובות: הרחמים והנדיבות.
לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם. כי אחאב לווה מנבות ולא שילם1, וזה אדרבא איפכא היה חוֹנֵן וְנוֹתֵן, כי היה נותן כורים ודגן ל[.. ....]2:
1. ׳כי אמנם היה לוה רשע, כאמרו לנבות (מלכים א׳ כ״א:ב׳) ׳אתנה לך כסף מחיר זה׳, ולכן לא קיבל נבות את דבריו׳ (נדפס), כלומר בגלל שנבות ידע באחאב שהוא לווה רשע, ולא סמך שישלם, לכן לא הסכים לתת לו את כרמו, מחשש שלא יקבל את כספו. וראה להלן (תהלים פ״ב:ג׳) ׳שפטו דל – נגד העשירים שקנו אדמתם ולא השלימו לפרעם׳.
2. אולי הפענוח קשור לכתוב בדברי הימים ב׳ (כו ט-טו), ע״ש, וכ״כ בנדפס: ׳וצדיק – עזיהו מלך יהודה, חונן ונותן לכל עמו כלי זיין משלו, כמבואר בדברי הימים׳.
חונן – חומל.
לוה רשע – כשלא מצאה ידו לגזול לוקח בהלואה ואינו משלם והצדיק המלוה אותו חוננו ונותנו לו במתנה לבל יענש בעבורו.
לוה – מביא עוד ראיה בהבדל שבין הבוטח להבלתי בוטח, שהבלתי בוטח לא ישליטנו אלהי׳ ליהנות מעשרו שלא לבד שלא יחון דל כי גם לוה רשע ולא ישלם כי ירא פן יכלה ממונו,
והצדיק לא לבד שישלם חובותיו כי עוד חונן בהלואה לאחרים וגם נותן צדקה בתורת מתנה, וזה מפני
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
For those that are blessed of Him shall inherit the land. And those that are cursed of Him shall be cut off.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כך המבורכים של ה׳ יירשו את הארצות. וכל מי שנפלה עליהם קללת ה׳ יכחדו מהארץ.
כי, לפיכך מבורכיו יירשו הארץ ומקולליו יכרתו ממנה.
כי מבורכיו – של צדיקו של עולם יירשו ארץ.
For those blessed by Him By the Righteous One of the world, shall inherit the land.
כי – טעם מבורכיו – ברכת י״י היא תעשיר (משלי י׳:כ״ב).
FOR SUCH AS ARE BLESSED… Such as are blessed of the Lord shall inherit the land because The blessing of the Lord, it maketh rich(Prov. 10:22).
כי מברכיו מברכי – האל, יתברך. לפי שלמעלה אמר: יודע י״י ימי תמימים אמר: כי מברכי האל והם הצדיקים.
יירשו ארץ – לפי שהם חוננים ונותנים ועינם טובה, יוסיף להם האל עושר וכבוד ויברכם. ויירשו ארץ כלומר שתהיה העמדה להצלחתם, כמו הירושה שהיא מאב לבן.
ומקלליו – והם רשעים שעינם צרה, ואפילו מה שלוו לא ישלמו.
יכרתו – ולא יהיה לעשרם העמדה וקיום, כי הם מקללי י״י, ויאבד עשרם וטובם ויכרתו מעולם הזה ומעולם הבא.
כִּי מְבֹרָכָיו של ה׳ יִירְשׁוּ אָרֶץ וגו׳:
כי מבורכיו – כי בעבור כשרון המעשה הזה יגזור אומר ויקם ואת אשר יברכם יירשו הארץ ואת אשר יקללם יכרתו.
כי מבורכיו יירשו ארץ – שהצדיק ברכת ה׳ עליו וברכת ה׳ היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, אבל הרשע חל עליו קללת אלהים ומקולליו יכרתון לבסוף, וכל מה שיש לו אינו שלו.
ומקלליו יכרתו – נ״ל שיש לקיים דברי הסובר שכנוי של מקלליו חוזר לאל, שאין להניח שהצדיק יקלל בני אדם כדי להכריתו ואם עושה כן לא צדיק הוא וידוע שהוא שרז״ל לא הודו לאלישע על קללתו לנערים (תלמוד בבלי סוטה מ״ז) א״כ לוה רשע ולא ישלם ר״ל שאין לו במה לשלם כי לא בלבד אבד ממונו רק אבד גם הוא עצמו, בעוד שהצדיק הֶעְשִיר עד שיכול לחונן דלים ולא בלבד להלותם כי גם לתת להם די מחסורם במתנה, כי מברכיו של ה׳ יירשו ארץ וגו׳, ואם נפרש מברכיו ומקלליו של צדיק צריכים אנו להניח שתיבת כי יש לה הוראת על כן, וכמדומה שאין זו הוראתה בשום מקום במקרא, כי שכחתי מאכל לחמי, כי אפר כלחם אכלתי (למטה סימן ק״ב).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
A man's steps are established by Hashem; and He delights in his way.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
In the presence of the LORD the steps of a man are made firm, and he will favor his ways.
מה׳ מצעדי גבר – א״ר חנינא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א״כ מכריזין עליו מלמעלה שנאמר מה׳ מצעדי גבר כוננו, וא״ר חנינא דם נקוף מרצה כדם עולה, אמר רבא ובגודל ימין ובנקוף שני ודוקא דאזיל לדבר מצוה. ההיא אתתא דהוה קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא א״ל שקילי דלא מסתייעא מילתא אין עוד מלבדו כתיב, והא אמר רבי יוחנן למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה, שאני רבי חנינא דנפישא זכותיה.
ואעלם אן מן ענד אללה ינצלח סעי אלמר, וטריקה אלד׳י יריד.
ותדע שמאת ה׳ הצלחת האדם בהשתדלותו. וכן הצלחת האדם במה שיחפוץ היא גם מאת ה׳.
מה׳, ודע כי מאת ה׳ הצלחת מעשי האדם ודרכיו אשר יחפוץ כלומר מצעדי האדם ודרכו אשר יחפוץ ללכת בה במסחר או במלאכה ההצלחה היא מאת ה׳ ואינה תלויה רק בסוג משלוח היד. וכעין כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל, בדברים ח יח.
ואין כונתו באמרו מה׳ מצעדי גבר בעניני המשמעת והמרי׳ כיון שכבר נתברר שאין ה׳ מטה את פעולות האדם לעבודתו, אלא מדובר באושר וטובה ועמל בעולם הזה בלבד.
ולם יעני בקולה מה׳ מצעדי גבר באב אלטאעה ואלמעציה, אד׳ באן אן לא מדכ׳ל ללה פי אפתעאל אלעבד לה, לכן פי אלסעאדה ואלנעמה ואלשקא פי דאר אלדניא פקט.
וקו׳ ודרכו יחפץ בחדֺף אשר ואלעטף עלי כוננו יעני וכונן דרכו אשר יחפץ לאן מצעדי גבר הי אלכׄטא אלתי קד כׄטאהא בעד ואמא ודרכו יחפץ פהו מא מרﹼﹶ בוהמה [44 ב] באלקוה ולם יכׄרג אלי אלפעל.
The verse “and his ways He delights” without ‘which’ and is connected by “are made firm,” meaning; ‘his way which He delight,’ since “the steps of man” are the offenders which he later accuses of offenses. “and his ways He delights” are those who delude themselves by believing in force, even though it came to naught.
מצעדי גבר – מי שהוא גיבור ביראת הקדוש ברוך הוא [ליש פאש דופורט בלעז].
[כוננו – פורינט אפיטייץ בלעז.]
a mighty man's steps He who is mighty in the fear of the Holy One, blessed be He; les pas du fort in French, the steps of the strong one.
are established Fureut afettetes in French, are prepared for reality.
מי״י – טעם מצעדי – תנועותיו.
גבר – בלשונינו הוא מלא דעת, כמו: לכו נא הגברים (שמות י׳:י״א), ומי שהוא מלא דעת צדיק יהיה.
מילת כוננו מהבנין שלא נקרא שם פועלו מהבניין הכפול מהשניים הנראים. והטעם אם ראה השם יתברך הצדיק רעות באות על מקומו וירצה לברוח ולא יוכל, אל יתעכב כי אין הליכתו ברשותו.א
ודרכוביחפץ – השם חפץ בכל דרכיו ואם הוא יחסר בי״ת, על כן לא יצליח.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״מילת כוננו... ברשותו״.
ב. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ודרכיו״.
IT IS OF THE LORD… The meaning of mitzade (goings) is movements.1
The term gever (man) in our language refers to a wise man.2 Compare, go now ye that are men (gevarim) (Exodus 10:11). The wise individual3 will be righteous.4
AND HE DELIGHTETH IN HIS WAY. God delights in all of his ways. Therefore the wicked will not succeed against him.5 Our verse is to be so interpreted, even though there is no bet before the word darko (his way).6
1. Mitzade literally means steps. Hence Ibn Ezra comment.
2. Lit. [To a man who is] full of knowledge. Ibn Ezra comments thus, because he believes it is only the movements of a righteous person that God establishes.
3. Lit. The one who is full of knowledge.
4. Hence God will establish the movements of the wise man.
5. Lit. Therefore he will not succeed.
6. In other words darko is to be read as if read u-ve-darko. Our verse literally reads, And He delighteth His way. Hence Ibn Ezra’s comment.
מי״י מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ – הצדיק שמתגבר במעשיו הטובים על הרשע האל יכון צעדו ויחפץ דרכו, על דרך, וכל אשר יעשה יצליח (תהלים א׳:ג׳). וטעם יחפץ: שיראה בדרכיו חפץ האל, יתברך, ורצונו יצליח בכל. וטעם מצעדי ודרכו: כי בכל אשר ינוע בכל עסקיו יצליח.
והחכם רבי שלמה בן גבירול (תקון מדות הנפש, בפתיחה) פרש מצעדי גבר: דרכי עבודת האל, יתברך, ואמר: אל יעלה על לב האדם כי מה שאמר מי״י מצעדי גבר כוננו שהוא מראה ההכרח בעבודת האל, יתברך, אבל הוא על הטובה הצפונה לו, או על הרעה מן הגמול והעונש. ומה שאמר מצעדי גבר כוננו רוצה לומר, כי המקום ברא הנפש שלמה לא תחסר כל. וכשהוא נוטה אל המעלות החשובות ואל המנהג הטוב, והוא מה שאמר כוננו: אז יהיה לרצון הבורא, והוא מה שאמר ודרכו יחפץ.
אמנם1מה׳ מצעדי גבר כוננו בתורתו2, שלא יכנס זר להיכל ולא יקטיר3: ודרכו יחפץ. ועוזיהו ׳יחפץ׳ לעשות ׳דרכו׳ שם ולהקטיר נגד רצון הכהנים, וילקה בצרעת4:
מה׳ – מבאר עוד שגם אם תראה שהבוטח בה׳ יפול לפעמים ממדרגתו, גם זה הוא בהשגחת ה׳ לטובתו, שאחר שמה׳ מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ – ר״ל שבין הדרך שאליו ילך הוא קבוע מה׳, שה׳ בוחר לפניו הדרך אשר יחפץ, וגם הצעד על הדרך הוא ג״כ מה׳, כמ״ש כי לא לאדם דרכו לא לאיש הולך והכין את צעדו כמש״פ שם שבין התכלית שאליו מגמת פניו ובין ההליכה אל התכלית וההשתדלות שהיא הכנת צעדיו הכל מה׳ וא״כ אם תראה.
מצעדי גבר – זה שהוא הצדיק, כוננו מאת ה׳ כי ה׳ יחפץ דרכו, ו״ו של ודרכו משמשת להוראת כי כמו אשר לו הים והוא עשהו (למטה צ״ה:ב׳) כי הוא עשהו; רק דבר ידוע הוא שאין בלשון הקדש פעול עם אבלטיף, וגרושה מאישה (פרשת אמור) והארץ תעזב מהם (פרשת בחקתי) וזולתם מתי מספר אינם מתנגדים לכלל הנכון והאמתי (עיין בכתבי שד״ל עליהם) א״כ מ״מ של מה׳ מ״מ הסבה היא, מאת ה׳ וברצונו היתה זאת שכוננו מצעדי גבר; ודרכו יחפץ יש לפרשו בשני אופנים, יחפץ הדרך שגבר זה הולך בה כי דרך ישרה בעיני ה׳ היא, או דרכו כלומר עסקיו ופרנסתו כמו כי יודע ה׳ דרך צדיקים הנ״ל; ויש ג״כ לפרש, אם מצעדי גבר (יהיה מי שיהיה) הם מה׳, כלומר אם יראת ה׳ היא המניעתם ואם גבר יחפץ בדרך ה׳ אז יכונו צעדיו ולא יפול, וגם אם יפול לא יוטל בכל גופו מושכב על הארץ רק ד״מ על ברכיו, כי ה׳ סומך ידו ואינו מניח שיוטל כל גופו לארץ.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Though he falls, he shall not be utterly cast down; for Hashem upholds his hand.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
For when he falls into sickness, he will not die, because the LORD is the helper at his hand.
ואן וקע אלצאלח לם יחתאג׳ אן ישאל, לאן אללה יסנד ידה.
וגם אם הצדיק נפל איננו צריך שירימו אותו לפי שה׳ הוא תומך בידו.
כי, ואם יפל הצדיק לא יצטרך למי שירים אותו כי ה׳ סומך ידו. ותיבת יוטל ענין הרמה והגבהה כמו וינטלם וינשאם בישעיה סג ט.
ואמא קולה כי יפל לא יוטל פיריד אנה לא יבקא לקא מטרﹶחא פלא יסתטיע קיאמא כמא קאל שאוני והטילוני אל הים (יונה א:יב) ואלעלה פי דֺלך עון אללה לה עלי אלקיאם ען בעד דֺלך.
The verse “though he stumbles, he does not fall down,” that is to say; he is not left behind discarded and abandoned because he is unable to stand up, as stated “Heave me overboard” (Jonah 1:12). The purpose is God assists him by raising him up after (a fall).
[יפול – לבורגא בלעז, לשון ותפול מעל הגמל (בראשית כ״ד:ס״ד).
כי – כמו אם.]
לא יוטל – לא יושלך להיות נעזב.
If he falls Heb. יפל, aluverjera in Old French, falters, an expression of: "and she fell off the camel" (Bereshit 24:64).
If Heb. כי, like אם.
he will not be cast down He will not be cast away to be forsaken.
כי – יוטל – יושלך, כמו: והטילוני אל הים (יונה א׳:י״ב).
ויש אומרים: כי יפול – במחשבתו. כי השם יתברך סומך ידו ומיד יקום.א
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״כי השם יתברך... ומיד יקום״.
THOUGH HE FALL, HE SHALL NOT BE UTTERLY CAST DOWN. The word yutal means, will be cast down. Compare, va-hatiluni (and cast me) in and cast me forth into the sea. (Jonah 1:12).1
Some say that though he fall means, though he fall in spirit.
1. The root nun, tet, lamed (the root of yutal) usually has the connotation of to lift or bear. Hence Ibn Ezra’s comment.
כי יפל – אם בא מקרה ויפל הצדיק ויפל מנכסיו.
לא יוטל – לגמרי כלומר לא ישלך לארץ,
כי י״י סומך ידו – ומה שהביא עליו מהצרה הוא על דרך מוסר ואהבה, כמו שאמר: כי את אשר יאהב י״י יוכיח (משלי ג׳:י״ב). וזה הענין בין צדיק לרשע, כי הרשע כשיפל יכרת ואין תקומה לנפילתו, אבל הצדיק נאמר עליו: כי שבע יפול צדיק וקם (משלי כ״ד:ט״ז).
ואף על פי כן, כי יפול בצרעת, לא יוטל, ולא השליכו האל מלפניו1 להסיר המלכות ממנו ומזרעו: כי ה׳ סומך ידו. והוליד את יותם המולך תחתיו בימי צרעתו, כמו שהזכירו רבותינו ז״ל (מו״ק ז:)2:
1. רש״י: לא יוטל - לא יושלך להיות נעזב.
2. ׳יותם לא היה לו לעוזיהו אלא בימי חלוטו׳. ופירש רש״י ׳כלומר לא נתעברה אמו דיותם אלא בימי חלוטו דעוזיהו דעוזיהו היה מצורע ולא נזקק לאשתו בימי ספירו אלא בימי חלוטו׳.
אמנם כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל. היינו לפי שנכנס לה[קטיר קטורת] (דה״י ב׳ כ״ו:ט״ז), ׳לא יוטל׳, שהרי נשא עוונו, שנצטרע עד יום מותו (שם פסוק כא): כִּי ה׳ סוֹמֵךְ יָדוֹ. היינו שלא פגע בכהנים1, כמו שעשה שאול בנובה (שמואל א׳ פרק כב)2:
כי יפול – ולא יוכל ללכת בדרך שרצה לילך, תדע שלא יוטל ויושלך שם, כי נפילתו היתה לטובתו וה׳ סומך ידו בזה, שה׳ ראה שדרך זה שרצה לילך הוא לרעתו, שיוזק בו או בגוף או בנפש, והזמין לו מכשול שיפול ויתעכב מלכת בדרך הזה לטובתו, וכן אם נפל ממדרגתו והצלחתו בודאי היה זה לטובתו באותה שעה, ובכ״ז
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
I have been young, and now am old; yet have I not seen the righteous forsaken, or his seed begging bread.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
I was a boy, but have grown old; and I have not seen the righteous man abandoned or his sons seeking bread because of want.
נער הייתי גם זקנתי וגו׳ – משום אבא דורש אמרו זה זרעו של אהרן דכתיב ברך ה׳ חילו בנכסים לפי שהיו מקטירין קטרת שנאמר ישימו קטורה באפך מכאן אמרו רוב כהנים עשירים הם, והיינו דתנן חדשים לקטרת בואו והפיסו. תנא מעולם לא שנה אדם בה.
רמז תשלא
תמן תנינן האב זכאי לבנו בנוי בכח בעושר בחכמה בשנים. בנוי מנין והדרך על בניהם. בכח גבור בארץ יהיה זרעו. בעושר נער הייתי גם זקנתי וגו׳. בחכמה ולמדתם אותם את בניכם. בשנים למען ירבו ימיכם (ברמז קמ״א השני). ולא ראיתי צדיק נעזב. זה אברהם כי ידעתיו למען אשר יצוה. וזרעו מבקש לחם זה יצחק ויהי רעב בארץ. לא ירעיב ה׳ נפש צדיק זה יצחק, והות רשעים יהדוף זה אבימלך. רבנן אמרין קשה הפרנסה שעל הכל השיב הקב״ה ליעקב חוץ מן הפרנסה אם יהיה אלהים עמדי, והנה אנכי עמך. ושמרני, ושמרתיך בכל אשר תלך. ושבתי בשלום, והשיבותיך. ועל הפרנסה לא השיבו, רבי יוסי אומר אף על הפרנסה השיבו, שנאמר כי לא אעזבך ואין עזיבה אלא חסרון פרנסה שנאמר ולא ראיתי צדיק נעזב. תנו רבנן בימי רבי דוסא בן הרכינס הותרה צרת הבת לאחים והיה קשה לחכמים מפני שחכם גדול וזקן מאד היה ועיניו כהו מלבא לבית המדרש אמרו מי ילך ויודיעו, אמר ליה ר׳ יהושע אני אלך, ואחריו מי רבי אלעזר בן עזריה, ואחריו מי רבי עקיבא, הלכו ועמדו על פתח ביתו, נכנסה שפחתו אמרה ליה רבי חכמי ישראל באו אצלך, אמר לה יכנסו, תפשו לרבי יהושע והושיבו על מטה של זהב, אמר ליה רבי אמור לתלמידך אחר וישב, אמר ליה ומי הוא רבי אלעזר בן עזריה, אמר יש בן לעזריה חברנו קרא עליו מקרא זה נער הייתי גם זקנתי, תפשו והושיבו על מטה של זהב, אמר ליה רבי אמור לתלמידך אחר וישב, אמר לו ומי הוא אמר ליה רבי עקיבא, א״ל אתה הוא זה עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו, אמר ליה שב בני שב כמותך ירבו בישראל, התחילו מסבבין אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת, א״ל הלכה כבית הלל, אמרו ליה והלא משמך שמענו הלכה כבית שמאי, אמר להם דוסא שמעתם או בן הרכינס שמעתם, אמרו ליה סתם שמענו אמר להם אח קטן יש לי ובכור שטן הוא ויונתן שמו מתלמידי ב״ש הוא הזהרו בו שמא יקפח אתכם בהלכות, אבל מעידני שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ודרש צרת הבת אסורה, אמר רב יהודה פסוק זה שר העולם אמרו, מאן אילימא הקב״ה מי איכא זקנה קמיה, אלא דוד מי קשיש כולי האי, אלא שמע מינה שר העולם אמרו. גמירי דצורבא מרבנן לא מעני ואי מנעי אפתחי לא מהדר.
וכבר הייתי נער ונהייתי זקן. ולא ראיתי צדיק מוזנח [שאין מתעניינים בו]. וגם לא ראיתי שזרעו של הצדיק. שהוא מבקש את הלחם מחמת מחסור.
נער, וכבר הייתי נער ונעשתי זקן ולא ראיתי צדיק נעזב ולא זרעו מבקש לחם ולא ישיגנו. ותיבת ״ולא״ מושכת עצמה ואחרת עמה.
ואמרו נער הייתי גם זקנתי, אין כוונת דוד על עצמו, אלא הוא דבר כללי לכל בני אדם שלא ראו צדיק נעזב ואע״פ שלזמנים ידחק מצבו ומעמדו.
וקולה נער הייתי גם זקנתי, לם יריד בה דאוד נפסה, בל הו קול עאם לג׳מיע אלנאס אנהם לא ישאהדון צאלחא כ׳ד׳ל ואן קצרת בה אלאמור ואלכ׳טוב אוקאתא.
נער הייתי – פסוק זה שר העולם אמרו, דאילו דוד לא קשיש כולי האי. ומפורש הוא ביבמות (בבלי יבמות ט״ז:).
I was young This verse was recited by the Prince of the World (the chief angel), for if it was David, he was not so old.
נער – ניסיתי זה בנעורי וזקנתי.
נעזב – לגמרי, כמו:א כי לא אעזבך (בראשית כ״ח:ט״ו), והוא בקש לחם ושמלה.
וזרעו – הקטן שהניח בעבור זכות האב.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״כמו״.
I HAVE BEEN YOUNG, AND NOW AM OLD. I have experienced this in my youth and in my old age.
YET I HAVE NOT SEEN THE RIGHTEOUS FORSAKEN. Totally forsaken. Compare, for I will not forsake thee(Gen. 28:15).1 Now Jacob asked for bread and a garment (ibid. 20).2
NOR HIS SEED BEGGING BREAD. His seed refers to the small children that the righteous leave behind. God will not forsake them, because of the merit of their father.
1. Translated according to Ibn Ezra
2. Thus only one lacking food or garment is considered forsaken.
נער הייתי – כלומר לא בנעורי.
גם זקנתי – ולא בזקוני.
ולא ראיתי לא ראיתי צדיק נעזב – לגמרי.
וזרעו מבקש לחם: ולא זרעו – שיבקש לחם על הפתחים.
וזרעו – הבנים הקטנים שהניח אחריו לא יעזבם האל, יתברך, בזכותו, אף על פי שיבא לו חסרון לא יבא לו חסרון רע כמו שיבא לרשע. ונעזב הוא שיחסר לו לחם ושמלה. וכך בקש יעקב אבינו: ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש (בראשית כ״ח:כ׳), כלומר כדי חיותי לבד. ואמר לו האל, יתברך,: כי לא אעזבך (בראשית כ״ח:ט״ו). נראה כי מי שחסר אלה נקרא נעזב.
(כה-כו) אמר דוד בסיוע שר [העולם]1, נַעַר הָיִיתִי וגו׳ וְלֹא רָאִיתִי וגו׳ וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם, שזה עוזיהו ויותם בנו שהוא ׳זרעו׳, לא ביקשו לחם גם בימי הרעב שהיה בימיהם, והסיבה, לפי שכָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה, שאפילו בהיותו נגוע מוכה אלקים ומעונה בבית החפשית, היה עושה צדקה וחונן ומלוה2, לפיכך זַרְעוֹ לִבְרָכָה, כי יותם גם כן בנו היה צדיק גמור, וכן אמרו ז״ל (סוכה מה:) ׳אלמלא יותם בן עוזיהו עמנו׳ וכו׳:
1. ראה רש״י ע״פ חז״ל.
2. שהיה ׳חונן ומלוה לעניי המצורעים עמו אז׳ (נדפס), כי בהיותו מצורע יושב בדד מחוץ למחנה, לא היו עמו אלא מצורעים אחרים.
ולא ראיתי – בגעיא.
נער וגו׳ – ר״ל בנערותי ובזקנותי הסתכלתי לראות הנעשה בצדיק.
ולא ראיתי – להיות נעזב מכל וכל וזרעו ישאלו לחם.
נער הייתי גם זקנתי ובחנתי תולדות הימים,
ולא ראיתי שיהיה הצדיק נעזב עד שזרעו יהיה מבקש לחם – כי לא יעזב לעולם, ואם לא הצליח הוא יצליחו בניו, כי ראיתי את הצדיק אשר
גם זקנתי – מכאן יש להוכיח שדוד חבר מזמור זה לעת זקנתו ודומה בענינו למזמורים הקודמים ל״ג־ל״ו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
All day long he deals graciously, and lends; and his seed is blessed.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
For all the day he is compassionate and lends; and his seed is for a blessing.
בל תראה טול אלזמאן ירוף ויקרץ׳, וכ׳לפה יציר אלי ברכה.
אלא תראה את הצדיק שהוא מרחם ומלוה. ומי שתופש את מקומו (זרעו) משיג את הברכה.
כל, אלא תמצאנו כל הזמן חונן ומלוה ובניו יגיעו אל הברכה ההצלחה.
כל היום – הצדיק חונן עניים ומלווה להם.
וזרעו – זה שהוא זורע לצדקה סופו לברכה.
All day long the righteous man is gracious to the poor and lends to them.
and his seed This seed that he sows with his charity will ultimately be blessed.
כל היום – בימיו יחיה בטוב.
וזרעו אחריו לברכה – כל רואיו יברכוהו.
He will live well all of his days, and after his death his children will be blessed, for the meaning of li-verakhah (is blessed)1 is, all who see them will bless them.
1. Lit. For a blessing.
כל היום – רוצה לומר: כל הימים. וכן: אותך קויתי כל היום (תהלים כ״ה:ה׳). כלומר: אפילו בעת דחקו הוא חונן ומלוה – כפי כחו.
וזרעו – גם כן ילמדו דרכיו,
והם לברכה – לעולם שיתנו משלהם ויחוננו הצריכים. וכן: והיה ברכה (בראשית י״ב:ב׳): שתתן לאחרים מברכותיך ומטובך.
או פירושו: שיברכום בני אדם כשיראום ויאמרו: אלה זרע צדיק. האל, יתברך, יברכם בזכות אביהם.
חונן ומלוה. לעניי המצורעים עמו אז1:
1. עוזיה עצמו כשהיה מצורע מסוגר עם שאר המצורעים היה חונן ומלווה ועושה חסד לשאר המצורעים. ומשמע שמפרש שעוזיה היה כל היום חונן ומלוה גם בימי צרעתו, והרי אי אפשר שזה יהיה לעניים אחרים, שכן היה בדד מחוץ למחנה, ובזה זכה ׳וזרעו לברכה׳, שהוליד בן צדיק שמלך אחריו גם בצרעתו. רד״ק: ׳כל היום. רוצה לומר: כל הימים..., כלומר, אפילו בעת דחקו הוא חונן ומלוה, כפי כחו. וזרעו, גם כן ילמדו דרכיו, והם לברכה לעולם, שיתנו משלהם ויחוננו הצריכים׳.
כל היום – לפי שכל הימים היה חונן עניים ומלוה להם ולזה מהראוי שיהיו זרעו לברכה.
כל היום חונן ומלוה עד שנעשה עני עי״כ, בכ״ז זרעו לברכה ותשוב ההצלחה ביד בניו, וצדקת אביהם תהיה ברכה לבניו, ולכן
וזרעו – ובניו. ויש ג״כ לפרשו, צדקתו היא לו כזרע השדה שמגרעין א׳ יצאו לזורע מאה שערים, כן הצדקה תעשיר, תגדיל הנכסים עשר ידות עד שאדם עשיר יהיה לשר על חבריו, ולהפך יהיה רש.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Turn from evil, and practice kindness, and abide for eternal life.
[Another Targum: Turn from doing evil, O righteous man, and do good; because of this you will abide forever.]
פזל ען אלשר ואעמל אלכ׳יר, תעמר אלי אלדהר.
אם כך תסור מהרע ותעשה הטוב. [שכך] תאריך ימים.
סור, לכן סור מרע ועשה הטוב תאריך ימים לדור ״דהר״ מובנים שונים לה, וכאן ענינה דור.
סור מרע – מצות לא תעשה.
ועשה טוב – מצות עשה.
ושכון – כמו: תשכון, וכמוהו: פרו ורבו, עלה ומות בהר.
DEPART FROM EVIL. Refrain from violating the negative commandments.
AND DO GOOD. Observe the positive commandments.
AND DWELL FOR EVERMORE. And dwell means, and you will dwell.1Be fruitful and multiply(Gen. 1:22) and, and die in the mount(Deut. 32:50) are similar.2
1. Shekhon (dwell) is an imperative. However here it has the meaning of an imperfect.
2. The Hebrew forms of Be fruitful and multiply(Gen. 1:22) and, and die in the mount(Deut. 32:50) are in the imperative. However, they are to be interpreted as imperfects. Be fruitful and multiply is to be interpreted as you will be fruitful and multiply, and die in the mount as and you will die in the mount, for it is not in the hand of a person to determine these things. See Ibn Ezra on Gen. 1:22.
סור מרע ועשה טוב – אמר לשומע מוסרו כמו שהחל במזמור אל תתחר (לז). אמר: תן לבך ועיניך בדרך הצדיקים והרשעים כי י״י גומל אותם כפי מעשיהם וראה, כי אחרית הצדיקים לטוב ואחרית הרשעים לרע, לפיכך תאחוז דרך הצדיקים, וסור מרע ועשה טוב, כי זהו דרכם.
ושכן לעולם – ובזה תשכון לעולם כלומר: תשכון בטח או פירושו בלא חסרון מלת בטח. כי האדם אשר הוא ברע לא ישקוט ולא ינוח לעולם וינוד הנה והנה. ובכלל סור מרע – כל המצות לא תעשה. ובכלל ועשה טוב: כל מצות עשה: שאף על פי שיסור מדרך הרע לא יהיה שלם אם לא יעשה טוב כמו שפרשנו בפסוק כי אם בתורת י״י חפצו (תהלים א׳:ב׳).
For the LORD loves justice and will not abandon his pious ones; they are protected forever; but the sons of the wicked will be destroyed.
כי ה׳ אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו וכו׳ – למה הקב״ה אוהב משפט שהוא נקרא אלהי המשפט ואומר ותאחז במשפט ידי. ולא יעזוב את חסידיו וכי חסידיו צריכין שמור. אמר רבי ירמיה ראה מה כתיב רגלי חסידיו ישמור, משל הדיוט אומר גודרים את הגדור ופורצין את הפרוץ, הוי רגלי חסידיו ישמור.
רמז תשלב
דבר אחר מדבר ביוסף היכן שמרו ויעברו אנשים מדינים סוחרים, ומה היו טוענין והלא אין דרכן של גמלים לטעון אלא עטרן וכתיב נכאת וצרי ולוט, אלא אמר הקב״ה יהא צדיק זה נתון בין ריח רע, אלא אזמין לו ריח טוב הוי ולא יעזוב את חסידיו. וזרע רשעים נכרת זה פוטיפרע שלא לקחו לעבד אלא לדבר אחר, מה עשה הקב״ה סרסו הוי וזרע רשעים נכרת וכתיב ומעוך וכתות ונתוק וכרות זה פוטיפר סריס פרעה.
לפי שה׳ אוהב משפט ואין ה׳ עוזב את החסידים שלו. ושומר אותם תמיד. [ואילו] זרע הרשעים יפסק.
נשמרו, ישמרם. נכרת, יכרתו.
כי – טעם {ו}לא יעזוב – הזכיר כי הצדיק אינו נעזב כי השם לא יעזבהו.
לעולם נשמרו – הוא וזרעו, והפך זה: וזרע רשעים נכרת.
FOR THE LORD LOVETH JUSTICE… Scripture earlier noted1 that the righteous is not forsaken. It now adds that God will never forsake him.
THEY ARE PRESERVED FOR EVER… The righteous and his seed are preserved forever. In contrast to the righteous the seed of the wicked shall be cut off.
1. In verse 25.
כי י״י אהב משפט – והמשפט הוא מעשה היושר.
ולא יעזב את חסידיו – ומי שיעשה דבריו במשפט לא יעזבנו י״י
לעולם נשמרו – כלומר לא יסלק שמירתו מהם, אלא דבקה בהם שמירתו תמיד.
וזרע רשעים – ולא כן זרע רשעים, כי הוא נכרת – בבא יומו.
ואמר זרע כי בהכרתם יכרת זרעם עמהם. ואמר: חסידיו אחר שאמר משפט, והחסד גדול מהמשפט כי הוא לפנים משורת הדין? לפי שכשירגיל אדם את עצמו במעשה היושר והמשפט לא יטה מקו האמת, ועל כל פנים יבא למדת החסידות, שהיא גמילות הטובה אף למי שלא נתחייב לו.
(כח-כט)ולא יעזוב את חסידיו. אף על פי שאין דור שלך זכאי, מכל מקום ישמרך1: וזרע רשעים. של עמון ומואב2, יהיה נכרת במלחמתך, באופן שצדיקים יירשו ארץ3, שתהיה ארצם למס ועבדוך4:
1. לעולם נשמרו׳.
2. לא מצאנו מקור ל׳מואב׳ שנלחם עם יותם, רק עמון, וצ״ע בכתבי יד.
(כח-כט)כִּי ה׳ אֹהֵב מִשְׁפָּט. לפי שהיה הוא שופט צדק1: וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו. שהם עוזיהו ובנו, אך לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ, ר״ל, אלו החסידים נשמרים הם להביאם לעולם שכולו ארוך: וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת, וצַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וגו׳:
1. במלכים ב׳ (טו ה) ׳וינגע ה׳ את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וגו׳ ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ׳.
כי ה׳ ׀ אהב משפט – הגרמי׳ קודם מלת אהב ולא אחריו.
את חסידיו – ב״ר פרשת פ״ו חסידו כתיב זה יוסף וכן בערוך ע׳ חסד הובא זה המדרש ובספר הזוהר פרשת וישב האי קרא אוקמיה באברהם חסידו כתיב ע״כ. ברם בספרי דידן לא אשכחנא רק ב׳ חסרים על פי המסורה וסי׳ רגלי חסידו ישמר דשמואל. ודרך חסידו ישמר משלי ב׳.
אוהב משפט – לשלם לאיש כגמולו לזה לא יעזוב את חסידיו ויהיו נשמרים לעולם אבל זרע רשעים יוכרתו כל אחד לפי גמולו.
(כח-כט)כי ה׳ אוהב משפט – כי אחר שה׳ משגיח בעולם בודאי יעשה משפט, ומזה מבואר שלא יעזוב את חסידיו – שזה נגד המשפט והצדק, ובודאי לעולם נשמרו מן ההשגחה, וא״כ יחויב מהמשפט האלהי ושמירתו את חסידיו שזרע רשעים נכרת וצדיקים יירשו ארץ – שהם יהיו לבסוף היורשים של זרע רשעים הנכרתים והם ישכנו על הארץ לעד, וא״כ הצלחת הרשע ועשרו הוא שיכין עושר ונכסים אל הצדיקים יורשיו והם יצליחו לבסוף וההצלחה תשאר בידם לנצח.
אהב משפט – להצדיק צדיק ולהרשיע רשע.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The righteous will inherit the land, and will dwell on it forever.
צדיקים יירשו ארץ וגו׳ – אמר רבי יצחק רשעים מה יעשו פורחים באויר, אלא צדיקים ישכינו שכינה בארץ עיקר שכינה בתחתונים שנאמר מתהלך בגן לרוח היום, כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע ראשון, חטא קין נסתלקה לרקיע שני, אנוש לרקיע שלישי, דור המבול לרקיע רביעי, דור הפלגה לרקיע חמישי, סדומיים לרקיע ששי, מצריים בימי אברהם לרקיע שביעי, וכנגדן עמדו שבעה צדיקים והורידו שכינה לארץ, ואלו הן אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה וירד ה׳ על הר סיני.
ואלצאלחין ירת׳ון אלבלאד, ויסכנון פיה אבדא.
והצדיקים ירשו את הארץ ויתיישבו בארצות תמיד.
וצדיקים – בעבור שהזכיר ושכון לעולם אמר זה משפט השם וחוק אמת ששם בארץ.
כי הצדיקים ירשו ארץ וישכנו – בניהם ובניהם עליה.א
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״כי הצדיקים... ובניהם עליה״.
THE RIGHTEOUS … Scripture earlier states: and dwell for evermore (v. 27). It now states that the aforementioned is God’s law and true statute that He established upon the earth.
צדיקים יירשו ארץ – כמו שפרשנו (פסוק כב).
וישכנו לעד עליה – כפל לחזק שיהיה קיום והעמדה לטובתם ולמעלתם.
The mouth of the righteous murmurs wisdom, and his tongue speaks justice.
ואד׳ פי אלצאלח ידרס אלחכמה, ולסאנה יתכלם באלחכם.
ולפי שפי הצדיק הוגה בחכמה. ולשונו מדברת לפי המשפט.
פי, וכיון שפי הצדיק.
פי צדיק יהגה – תחלה בלבו חכמה לראות דין שפסקה תורה לכל דבר, ואחר כך לשונו תדבר משפט.
The righteous man's mouth utters at first words of wisdom in his heart to see the law that the Torah decided for each thing, and afterwards his tongue speaks judgment.
פי – כבר הזכיר כי הצדיק עשה חסד לחונן מהונו וכן יעשה חסד ללמד חכמתו ולהורות האובדים.
THE MOUTH OF THE RIGHTEOUS UTTERETH WISDOM. Scripture earlier mentioned that the righteous does acts of loving kindness and is gracious with his wealth (v. 26). It now says that the righteous person acts loving kindly in sharing his wisdom and teaching the lost.1
1. Those who are spiritually lost.
פי צדיק יהגה חכמה – מלבד מה שהוא עושה הצדיק שחונן מנכסיו ומלוה כי עינו טובה, כן חכמתו יורה לאחרים ומלמדם בדרך הטובה.
ולשונו תדבר משפט – יורה בחכמתו מה שהשיג מהחכמות ויורה במעשה היושר מה שבין אדם לחברו.
פי צדיק יהגה חכמה. פיו של חזקיהו שלימד תורה לישראל, כמו שהזכירו רבותינו ז״ל (סנהדרין צד:)1: ולשונו תדבר משפט. כמו שנאמר עליו (ישעיה לג טו) ׳הולך צדקות ודובר מישרים׳2:
1. ׳והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן אמר רבי יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה׳. ובפירושו לישעיה (לב א-ד) כתב רבינו ׳[הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ], כי אמנם כוונת ההמון בהמליך המֶלֶךְ היא שהוא יעשה צדקה עם ההמון להשגיח על צרכיהם וכו׳, [וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם], אמנם זה האִישׁ – חזקיהו, יעשה יותר מזה, כי יגין בזכותו על דורו וכו׳, ועם זה ילמד דעת לבני דורו כְּפַלְגֵי [מַיִם] בְּצָיוֹן בעיוניות, כְּצֵל [סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה]. להסיר מכשול מעשרות וזולתם, [וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים]. עֵינֵי רֹאִים ומעיינים לֹא תִשְׁעֶינָה בהבלי שעה: [וְאָזְנֵי] שֹׁמְעִים. תלמידים, [וּלְבַב] נִמְהָרִים. בלתי מיושבי הדעת: [יָבִין]. יתבונן לָדָעַת, [וּלְשׁוֹן] עִלְּגִים. בלתי מסביר כי אם בקושי, ולשון קודש שלהם משובש, [תְּמַהֵר לְדַבֵּר] צָחוֹת. ׳ברור מללו׳ ׳.
2. הרד״ק שם כתב שמדבר על חזקיהו. אך ראה פירוש רבינו שם שמפרש באופן אחר, אף שהמשך הכתוב שם (פסוק יז) ׳מלך ביופיו׳ פירש גם על חזקיהו.
(ל-לא) אחר זה אמר דוד כנגד חזקיהו שהיה מעולה, כאמרם ז״ל (סנהדרין צד.) שביקש ה׳ לעשותו משיח, וכן אמרו (סנהדרין צד:) שבדקו מדן ועד באר שבע וכו׳, שכל דורו הכניס ללמוד וללמד, והוא גם כן תמיד היה עוסק בתורה, ואמר פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וגו׳, תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ וגו׳1:
פי צדיק, ולשונו – התבאר אצלי בס׳ משלי שפה מיוחס אל החכמה, והלשון מיוחס אל הבינה, והתבאר (שם י׳ י״א) שפי צדיק מקור חיים, שמקור החכמה של הצדיק הוא בפיו, ושם (פסוק כ׳) שכסף נבחר לשון צדיק, שדרכי המשפט והצדק ידועים אצלו ע״פ חקי הבינה שמיוחס ללשון ע״ש טעם הדבר, לכן אמר ולשונו תדבר משפט.
פי צדיק – מבאר עוד איך יחוייב זה עפ״י המשפט והצדק, שאחר שהצדיק פיו יהגה חכמה ויתנהג כפי חקי החכמה,
ולשונו תדבר משפט – בין אדם לחברו שיבין דרכי המשפט והצדק בבינתו, וגם
יהגה חכמה – חכמה הוא מה שאדם לומד מאחרים, וכן כאן היא תורת ה׳ שבלבו, והיא ג״כ המשפט שתדבר לשונו, ואי אפשר שאחת מאשוריו תמעד כלומר שאפילו פעם אחת יטעה בדבר משפטו, כי לא מדעתו יוציאהו רק מתורת ה׳ והיא נאמנה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The law of his God is in his heart; none of his steps slide.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
The law (nimus) of his God is in his heart; his feet do not stumble.
ושראיע רבה פי קלבה, פליס תמיל קדמאה.
ותורות אלוהיו בתוך לבו (ברצון שלו). לכן אין רגליו נוטות [מהדרך הנכונה].
תורת, ותורת אלהיו בלבו לכן לא ימעדו אשוריו. ושני הפסוקים קשורים יחד.
וגא לא תמעד אשוריו במעני לא ימעדו עלי מא ביינא מתֺלה פי כי קמה על בבל מחשבות ייי (ירמיה נא:כט) ואצחאבה.
The verse comes from “the feet do not slip” [timʿadh] the meaning ‘they do not stand’ [yimʿadh] as we explained it identically in “For God’s purpose is fulfilled against (qāmâ) Babylon” (Jer. 51:29) and others.
לא תמעד אשוריו – לא יחליקו צעדיו.
his feet do not falter His steps do not slip.
תורת – ספר כי תוכו כברו.
והנה כי תורת השם יתברך בליבו דביקה והוא יזכרנה בכל עת, על כן: לא תמעד אחת מאשוריו, כמו: בנות צעדה (בראשית מ״ט:כ״ב).א
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״והנה כי תורת... צעדה״.
THE LAW OF HIS GOD IS IN HIS HEART. The Psalmist tells us that the righteous is inwardly as he appears he appears outwardly.1
1. Lit. For His inside is like his outside. In other words he is not a hypocrite.
תורת אלהיו בלבו – כמו שהוא מורה בפיו כן הוא בלבו, וכן היא התורה בלבו, כי יהיה תוכו כברו.
לא תמעד אשריו – אפילו אחת מאשריו, ופירושו: רגליו.
תורת אלוקיו בלבו. כאמרו בדברי הימים (ב׳ לא כ-כא) ׳[ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני ה׳ אלהיו, ובכל מעשה אשר החל] בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרוש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח׳: לא תמעד אשוריו.1 במרדו במלך אשור:
אשריו – היינו ההילוך בדרך האושר הנפשיי כמו בפירושי בכל מקום.
תורת אלהיו בלבו שמאמין בתורת ה׳ ושומר אותה בלבו,
ולא תמעד אשוריו שלא ימעד מדרכי האושר שכל מעשהו ומהלכו הוא לאושר הנפש, ובכ״ז צופה רשע לצדיק – שהוא עליו כצופה לעיין על דרכו להטותו מדרך הטוב ולהחטיאו, וגם הוא מבקש להמיתו בגופו, וא״כ מבואר שראוי על פי המשפט שה׳ יצילהו בשמירתו משני אלה, שנגד מה שמבקש להמיתו
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
The wicked watch the righteous and seek to slay him.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותעודהכל
The wicked man observes the righteous man and seeks to kill him.
צופה רשע לצדיק – זה פרעה לישראל, ומבקש להמיתו אריק חרבי,
דבר אחר בלק לישראל, ומבקש להמיתו אולי אוכל נכה בו. אמר רבי שמעון בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום שנאמר ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב״ה עוזרו אין יכול לו שנאמר ה׳ לא יעזבנו בידו וגו׳.
תרי אלט׳אלם יטאלע אלצאלח, וקד יטלב קתלה.
אתה יכול לראות שהרשע משקיף על הצדיק וכבר [מלפני כן] בקש להרוג אותו.
צופה, ותראה רשע צופה לצדיק ואפילו יש שמבקש להרגו.
צופה – בראותו הרשע כי באחריתו נפל ממעלת העושר, כדרך: ובאחריתו יהיה נבל (ירמיהו י״ז:י״א) אז יקנא בצדיק ומרוב קנאתו יבקש המיתו.
THE WICKED WATCHETH THE RIGHTEOUS… When the wicked at his end sees that he has ultimately fallen from his rich state as in and at his end he shall be a fool(Jer. 17:11), he envies the righteous and because of his envy seeks to kill him.
צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו – אם יראה הרשע הצדיק מצליח והוא נופל מעצמו, הוא מקנא בו ונותן עיניו בו אם יבא שום דבר בידו להעלילו לפני המושל, שימיתנו, לפי שמקנא בו כראותו כי הוא בטוב והוא ברע.
צופה רשע. שבנא שחשב למכור את חזקיהו ועַמו ביד מלך אשור1:
1. בסנהדרין (כו.) כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים כתב שבנא פתקא שדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו שנאמר +תהלים י״א+ כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר. ועי׳ גם שו״ט יא
(לב-לג)צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק. זה היה שבנא הסוכן שקם על חזקיהו להפילו בשחת רשתו1, אמנם ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ: וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ. כי כשדיבר הגידופים ההם רבשקה נגד כל העם על החומה וחזקיהו לא ענה2, היה לעם חזקיהו למרוד בחזקיהו ולהשלים עם מלך אשור, מ״מ ברצון ה׳ לא נהפכו:
1. בסנהדרין (כו.) ששבנא שלח פתק ׳שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו׳.
צופה – יביט את העתיד לבא כמו ונתנו אותו להם לצופה, לראות אם בא האויב לעיר וגם הצופה על דרכי איש לראות על ידי הפורעניות המוכן לבא עליו צופה נתתיך לבית ישראל.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהכל
Hashem will not leave him in his hand, or suffer him to be condemned when he is judged.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
The LORD will not abandon him into his hand, and will not find him guilty when he is judged.
[Another Targum: When he stands in judgment.]
ואללה לא יתרכה פי ידה, ולא יג׳ור עליה פי מחאכמתה.
ה׳ לא יעזבנו בידו ולא יתן לרשע להרשיע אותו בשפיטתו (כאילו הרשע שופט אותו).
ה׳, אבל ה׳ לא יעזבנו בידו ולא יצליח לעשות לו עול בהשפטו עמו. וגם זה קשור לשלפניו והוא כעין המחשה ללא ימעדו אשוריו, ״ולא ירשיענו״ מוסב על הרשע שלא יצליח לעשות עול ורשע לצדיק בהגישו נגדו משפטי רשע ועול כדי ללכדו.
וקו׳ ולא ירשיענו בהשפטו יעני אדֺא תחאכם אלצדיק מע אלרשע פלא ימכן אן יתֺבת חק ללרשע עליה ואלא פכאן דֺלך מודיא אלי דכׄול כל ואחד מנהמא עלי כׄצמה פי צפתה פיתנאקץׄ אלמעני.
The verse “He will not let him be condemned in judgment” means, ‘if the righteous contests the wicked, it is impossible to for the wicked to act truthful towards him, the righteous. Rather this leads to the each of including a description of his opponent which contradicts the meaning of the other.
י״י – טעם ולא ירשיענו – שהשם יראה צדקת הצדיק. והזכיר זה כי הרשע אם לא יוכל בקנאתו להמיתו, יבקש תואנה על הצדיק שנתן לו ממון או שהצדיק עשה לו חמס.
THE LORD… The meaning of nor suffer him to be condemned is that God will demonstrate the righteousness of the righteous. Scripture says the aforementioned because when the wicked see that they in their jealous fits cannot kill the righteous, they seek to invent claims against the righteous. They claim that the righteous man owes them money1 or that the righteous person has committed an act of violence against them.
1. Literally, that they gave him money.
י״י לא יעזבנו בידו – כשיעליל הרשע על הצדיק לפני המושל לא יעזבנו י״י בידו ומחשבתו.
ולא ירשיענו בהשפטו – לפני המושל במה שהעלילו הרשע, אלא יצא נקי וצדיק מלפניו, ולא תתקים מחשבת הרשע.
ה׳ לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו. על שלא רצה להשיב לרבשקה ולסנחריב1בהשפטו - בהיותו נשפט2 אתם:
בהשפטו – כאשר יהיה הרשע נשפט עם הצדיק בדבר העלילה ששם עליו לא ירשיענו המקום כי יוציא לאור משפטו ויצא זכאי.
ה׳ לא יעזבנו בידו ונגד מה שהוא צופה עליו להרשיעו.
ה׳ לא ירשיענו בהשפטו ויגלה צדקתו לעיני כל, וכמ״ש כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי כמש״ש.
ולא ירשיענו בהשפטו – אם הרשע יעיד עדות שקר על הצדיק להרשיעו בדין, ה׳ ימציא עדים אמתיים שיזימו עדות הרשע.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Hope in the word of the LORD, and keep his way, and he will raise you up to inherit the land; you will see the destruction of the wicked.
קוה אל ה׳ ושמור דרכו – זה נח ששמר דרכיו של הקב״ה את האלהים התהלך נח, וירוממך לרשת ארץ שכל דורו היו אבודים והתבה מתרוממת ותרם (התבה) מעל הארץ, ולבסוף יירש את הארץ שנאמר צא מן התבה ותשועת צדיקים מה׳ זה יעקב ובניו שהצילם מעשו, מעוזם בעת צרה מלבן, ויעזרם ה׳ מן המלאך, ויפלטם מעשו, יפלטם מרשעים ויסעו ויהי חתת אלהים, ויושיעם מאלופי עשו למה כי חסו בו.
ואם כך תקוה לה׳ ותשמור דרכיו. הוא ירומם אותך ויוריש אותך את הארצות. ואתה תראה בהכרתת הרשעים [שאינם עוד].
קוה, לכן קוה לה׳ ושמור דרכו ירוממך ויורישך את הארץ.
קוה – הטעם בדבר זה התעסק כל ימיך וירוממך – השם או דרכו כי ימצא בלשוננו בדרך זכר ותראה בהכרת רשעים כאשר ראו כן צדיקים קדמוך.
WAIT FOR THE LORD. Occupy yourself1 with this2 all your days.
AND HE WILL EXALT THEE TO INHERIT THE LAND. Vi-yeromimekha (and He will exalt thee)3 can refer to God or God’s way,4 for we find the word derekh (way) in the masculine in our language.5
[WHEN THE WICKED ARE CUT OFF, THOU SHALT SEE IT.] You, like the righteous who came before you, will see the wicked destroyed.6
1. Lit. Its meaning is…
2. Keeping God’s way.
3. Which is in the masculine.
4. Vi-yeromimekha can be rendered, and He will exalt thee or and it will exalt thee. Hence Ibn Ezra’s comment.
5. Hence vi-yeromimekha (and He will exalt thee), which is in the masculine, can refer to God’s way. According to this interpretation our clause should be rendered and it will exalt thee i.e. God’s way will exalt thee.
6. Literally, will see the wicked are cut off.
קוה אל י״י – אומר לשומע מוסרו: אם תבטח בי״י,
ושמר דרכו – ותשמור דרכו שלא תסור מכל אשר צוה אותך:
וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה – כי הרשעים אין להם העמדה וקיום. ואני ראיתי זה, לפיכך שמע אלי.
קוה אל ה׳. שיושיעך מיד סנחריב: וירוממך לרשת ארץ. ארץ עשרת השבטים במפלת סנחריב: בהכרת רשעים תראה. בלתי מלחמתך1:
1. ע״י מלאך שהרג חיל סנחריב.
(לד-לה)קַוֵּה אֶל ה׳ וגו׳, רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ. שהיה סנחריב שמפניו כל העולם יערוץ ויחת: וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן. שהיה לוכד הערים ברוח שפתיו, כאילו היה ׳אזרח׳ במקומות ההם.
׳רענן׳ – אמר הגאון שיאמר על האילנות כשלא יתייבשו לעולם, כגון ׳זית רענן׳ (ירמיה י״א:ט״ז) וכיוצא1:
1. ראה רד״ק.
קוה אל ה׳ – אשר הוא יצילך מיד הרשעים.
ושמור דרכו – מבלי לעשות להם כמעשיהם.
קוה אחר שבאר עניני הבוטח ותועלת הבטחון לשני העולמות. וכי לפעמים לא יצליח הצדיק בעוה״ז כדי להטיבו באחריתו ושלא יושבת מאושר עוה״ב. אומר קוה אל ה׳ – כי הכל הוא לטובתך,
ושמור דרכו המתן על דרכו כי יובילך אל ארצות החיים הנצחיים בחיים טובים מאלה ואם לא ירשת ארץ התחתונה השפלה ירוממך לרשת ארץ אחרת העומדת ברום עולם שהיא ארץ החיים הנצחיים, אשר שם תראה בהכרת רשעים איך תכרת נפשם מקרב עמם בעוה״ב.
וירוממך – ירים אותך מתוך המון הרשעים כתרומה המקודשת לה׳ מתוך שאר התבואה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have seen the wicked in great power, and spreading himself like a leafy tree in its native soil.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ויעני בקו׳ מתערה כאזרח רענן אנה יכשף ען צֺמיר ימכן אן יתֺור במתֺלה אלמﹸתﹼﹶקיﹺין אדֺ כאן לא יכׄשא עאר אלדניא ולא יתקי עקאב אלאכׄרא.
וקו׳ כאזרח רענן יעני כרים אלשגר ומלתפהא לאן רענן צפה למוצוף מחדֺוף והו עץ כמא יקול ותחת כל עץ רענן (דברים יב:ב) ואזרח מצֺאף אלי רענן לאנה פתח.
פקיל אזרח פי אלעץ עלי סביל אלתמתֺיל באצול אלנאס ושריפהם פאן כאן ישבה הדֺא אלשגר [45 א] פי אנה מתערה פיואזי תבאהי הדֺא אלרשע כמא הו פיה בתטֺאהר כרים אלשגר בגזיל תֺמרה וטיבה.
ואן כאן קד קיל הדֺא אללפטֺ בכשף אלעורה תשכרי ותתערי (איכה ד:כא) פקיל הנא עלי סביל אלתהגין לפעלה ועלי מא תפצֺי בה אלחאל אליה.
(לה-לו) ואן כאן לא ישבהה פי אנה מתערה מן דונה לכנה רשע. ומתערה אי מסתהתר פי אלמעאצי מפתצֺח פי אלרדֺאיל מע הדֺא ואן כאן כאזרח רענן פי אלתנעם ואלגצֺארה פסוף ידֺהב סריעא וידֺבל ושיכׄא והו קול ויעבר והנה איננו. פתקדיר לפטֺה ראית רשע כאזרח רענן ועריץ ומתערה ויעבר.
The intent [yaʿnî] of “stripped bare like a bountiful native tree,” reveals (his) conscience, allowing (him) to rise as the pious (native) since he neither fears disrepute in this world nor punishment in the afterlife.
The verse “like a native noble (tree)” intends [yaʿnî] a noble tree with its branches. “Noble (ʾezrāḥ)” is an attribute [ṣifa] to an omitted attributed subject [mawṣûf]; a “tree (ʿēṣ),” as it says “under any robust tree” (Deut. 12:2). “Native (ʾezrāḥ)” is in the annexed state [ʾiḍâfa] with “robust (raʿnān),” as it is vocalized with an A (Pattāḥ).
“Native (ʾezrāḥ)” is in the annexed state [ʾiḍâfa] with “robust (raʿnān),” as it is vocalized with an A (Pattāḥ). Some say native (ʾęzraḥ) is connected to the tree by way of allegory [tamṯîl] with the people and their chiefs. If one compares [yušabbih] this tree which is “stripped bare,” then it equates the arrogant behavior of the wicked (man) to revealing the bounty of the tree - the bountiful and delicious dates.
If one says this, the lexical item [lafẓ] is to uncover nakedness “You shall get drunk and expose your nakedness” (Lam. 4:21), as stated here - a verbal noun; - his actions or what resulted from them.
(35-36) Or if one does not compare it (the tree) to him (the righteous person), “stripped bare” refers only to the wicked (person), then “stripped bare” is attached to sin and public vice. If so “bountiful native” means he lives in luxury and opulence, but will quickly wilt and grow old “suddenly he vanished and was gone.” It is approximately [taqdîr] ‘I saw a wicked man like a well-rooted tree, powerful and robust, but he (hastily) passed away.’
ומתערה – משריש, כמו: ערות על יאור (ישעיהו י״ט:ז׳), ובלשון משנה יש הרבה אילן שנפשח ומעורה בקליפה.
כאזרח רענן – כאחד מאזרחי הארץ הנשרשים וממולאים בנכסים.
[וכן פירש מנחם כאזרח רענן מתלחלח ומתצמח כאשל הנשרש ואזרח מאזרחי בני אדם אנשי שרשים המה.]
well-rooted Heb. ומתערה, rooted, as: "the well-rooted plants (ערות) by the stream" (Yeshayahu 19:7). In the language of the Mishnah there are many [examples]: e.g.: "A tree that was cut off but is yet rooted by its bark" (Mishna Oktzin 3:8).
as a native who is fresh As one of the natives of the land who are well-rooted and abounding with property. And so did Menachem (p. 20) explain it: כאזרח רענן moist and growing like a well-rooted tree, and the native (אזרח) of the natives (מאזרחי) of humans are men of roots.
ראיתי – אמר דוד: אני ראיתי עריץ שאחרים יפחדו ממנו.
וטעם מתערה – מתגלה העושה בגלוי כל רע.
כאזרח – פתח והוא סמוך ותחסר מלת עץ ורענן לח.
ומלת אזרח – כאזרח הארץ.
והנה אזרח – כאילו בעל ענפים רבים, וכמוהו: מי שיש לו משפחה רבה. והפך זה הגר, כי הוא כמו גרגר נכרת מהעץ. וזה פירוש הפסוק: ראיתי רשע עריץ ומתערה שהוא כאזרח רענן.
והנו״ן כפול. וטעם רענן – רטוב, אף על פי שלא נמצא במקרא רק כ{א}ן.א
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״והנו״ן כפול... רק כ{א}ן״.
I HAVE SEEN THE WICKED IN GREAT POWER. David says: I have seen the wicked person displaying his power so that people will fear him.
Mitareh (spreading himself) means, revealing himself,1 doing all evil things in public. The word ke-ezrach (like... in its native soil) is vocalized with a pattach.2 It is in the construct. The word etz (tree) has been omitted.3 The word ra’anan (leafy tree) means moist.4 The word ezrach is similar to ezrach (one that is born) in as one that is born in the land(Exodus 12:48).5Ezrach is a tree with many branches.6 Similarly a person who has a large family is said to have many branches.
Ger (stranger) is the reverse of ezrach,7 for a ger is like a berry (gargir) that has been cut from the tree.
The following is the meaning of our verse: I have seen the wicked powerful like a many branched tree; doing all sorts of wicked acts in public.
1. The root of mitareh is ayin, resh, heh. This root means to reveal or uncover.
2. Ezrach is vocalized with a kametz in our texts.
3. Ke-ezrach ra’anan literally means, “like in its native soil leafy (or full of sap).” Ibn Ezra says that the phrase is to be read as if written, ke-ezrach etz ra’anan. He interprets the latter to mean like a many-branched tree (ke-ezrach etz) that is moist (ra’anan).
4. That is, full of sap.
5. Ibn Ezra renders this, as one who is many branched in the land.
6. Lit. Ezrach means with many branches.
7. The Torah contrasts the ger with the ezrach. See Exodus 12:48-49. Hence Ibn Ezra’s elaboration on these terms.
ראיתי רשע עריץ – כי אני ראיתי רשע עריץ וחזק והולך ומצליח. וזהו:
ומתערה כאזרח רענן – שפירושו שמתלחלח כמו העץ שהוא רענן ורטוב. ונקרא העץ הרטוב: אזרח לפי שהוא נראה וגלוי לכל ביפיו ובלחותו, כמו שנקרא האיש אזרח כשהוא ידוע וגלוי לכל מי הוא ומשפחתו. והפכו הגר.
(לה-לו) וזה כי ראיתי ברוח הקודש רשע עריץ – סנחריב: והנה איננו. שהוצרך לשוב בבושת פנים לארצו: [ואבקשהו] ולא נמצא. אחרי כן, שנהרג בארצו:
אזרח – העץ הנשרש במקום שנטע שם בתחלתו ומזה אזרח הארץ על התושב.
ראיתי והגם שראיתי שיקרה לפעמים שיש רשע עריץ והוא מתערה בעוה״ז בבנים ובבנות ובעושר כאזרח רענן שהוא מלא שרשים וענפים וסעיפים, בכ״ז.
עריץ – שרש רעץ (והפכו ערץ) יש לו קרבה עם רעד (פרץ־פרד), א״כ עריץ איש מרעיד בני אדם בעוצם כחו, ובתאותו להרע להם.
ומתערה – מקור שרש ערה הוא ער מקור שם יער, ומצאנו ערות על יאור (ישעיה י״ט:ז׳) שענינו ירקות, וכן ללקט אורות (מלכים ב׳ ד׳:ל״ט), א״כ ומתערה נעשה ירוק מחדש ע״י עלהו המתחדש בכל שנה ושנה.
כאזרח – כנטע באיקלים שקצב עליו הבורא ששם הוא זורח מאליו בלי נטיעה ועבודה, ושם הוא בצביונו.
רענן – מקורו רֵעַ־עָנָן, מפני גובה קומתו, ואח״כ הושאלה התיבה להוראת רטוב.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
But one passed by, and, lo, he was not. I sought him, but he could not be found.
א. וַֽ֭יַּעֲבֹר =א,ל • ממ=וַ֭יַּֽעֲבֹר וכן בדפוסים
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וַיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָא. כי ׳יצא מלאך ה׳ ויך במחנה אשור׳ וגו׳ (מלכים ב׳ י״ט:ל״ה). ואמר ׳ויעבור׳, לפי שדרכו היה ללכוד הערים דרך העברה בלבד1:
והנה איננו בעוה״ז ואבקשהו אם ימצא בעולם השני ששם ימצאו העוברים מזה העולם ולא נמצא שם כי נפשו תאבד מעולם הבא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Mark the man of integrity, and behold the upright; for there is a future for the man of peace.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Preserve blamelessness, and behold1 honesty; for the end of [such] a son of man is peace.
1. See: + the way of.
פאחפט׳ אלצחה ואנט׳ר מסתקימא, פאן עאקבה אמר הד׳א פעלה סלאם.
תשמור את השלימות ותסתכל לפי היושר. כי בסופו של האדם יגיע לדרך השלום הוא.
שמר, לכן שמר תום והבט אל היושר כי אחרית איש שאלה הם מעשיו שלום.
(לז-לח) ולפטֺה אחרית מנבהה ען עאקבה אלכׄיר מפרדה אלא אן תנעת בכׄלאף דֺלך אי תצֺאף אליה קיל פי אלכׄיר כי אחרית לאיש שלום. אם מצאת ויש אחרית (משלי כד:יד) פאן אצֺיפת אלי אלשר כאנת שרא ואחריתה מרה כלענה (משלי ה:ד) ואחרית רשעים נכרתה.
(37-38) The word “future” is a warning of his (i.e., the wicked’s) punishment, (whilst) the righteous is without parallel as he (the wicked) is contrasted with the the righteous “for there is a future for the righteous man.” “if you attain it, there is a future” (Prov. 24:14). It is added to the wicked, what was wicked, “But in the end she is a bitter as wormwood,” (Prov. 5:4) and “the future of the wicked shall be cut off.”
שמר תם – הסתכלו בדרכי התמימים ללמוד ממעשיהם.
כי אחרית לאיש שלום – אם ראשית אין לו אחרית יש לו, אבל פושעים וחטאים ורשעים אחריתם נכרתה ונשמדו יחדיו.
Observe the innocent Scrutinize the ways of the innocent to learn from their deeds.
for there is a future for the man of peace If he has no beginning, he has a future, but the transgressors, the sinners and the wicked their future has been cut off and they have been destroyed together.
שמור – ועתה שים לבך ושמור איש תם וראה איש ישר לעולם תראה אחריתםא שלום.
והנה תם – ישרת אחר, כאילו כתוב כי אחרית לאיש תם שלום.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״אחריהם״.
MARK THE MAN OF INTEGRITY. Now, pay attention and observe the man of integrity and behold the man who is upright. You will always see that their end is peace.
The word tam (integrity) is to be read as if written twice. The last part of our verse is to be interpreted as if written, For peace is the future1 of the man of integrity.2
1. Or, ultimate end.
2. The last part of our verse literally reads: For end to the man of peace. Ibn Ezra believes that this should be interpreted: For peace is the [ultimate] end of the men of integrity.
שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום – לא כן התם והישר כי אחריתם שלום. ופירוש לאיש: לאיש כזה תביט ותראה כי אחריתו שלום.
לאיש שלום. חזקיהו ששם ׳שלום׳ בין ישראל לאביהם שבשמים, שהשיבם לעבודתו1:
1. ראה ישעיה ה ט וסנהדרין (צו.) שחזקיהו נקרא ׳שר שלום׳, ורש״י בישעיה כתב ׳קרא שמו של חזקיהו שר שלום כי שלום ואמת יהיה בימיו׳, ובחופת אליהו (אוה״מ) ׳שלום שעקר כל ע״ז שבעולם ועשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים׳.
שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר. אמר לחזקיהו, אתה ׳תם׳ במעשיות ו׳ישר׳ במושכלות1, ׳שמור וראה׳ היטב לעשות טוב, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם, כדי שהעקב והאחרית תעשה אתה כמו שיעשה משיח2, וכן אמרו (סנהדרין צד.) שביקש ה׳ לעשותו משיח:
1. ראה בראשית (ו ט) ׳צדיק – במעשה, תמים – במושכלות׳. וצ״ע.
2. שנקרא ׳שילה׳ – ׳שלום הסוף׳, כי בימיו יהיה שלום, כמש״כ בבראשית (מט י) ולעיל (תהלים כא א-ב).
אחרית – סוף.
שמר תם – שמר דרך תם וראה דרך ישר ללכת בה כי יש אחרית טוב לאיש המבקש שלום כל אדם להתנהג עם כל בישרות ובתמימות.
תם – כמו תום הולך בתום.
אחרית – בא לרוב על שכר עוה״ב עי׳ מ״ש ירמיה (כ״ט י״א). וכן במ״ש אחרית הימים. על ימי התיקון והישועה העתידה.
שמר תם לכן היה בתמימות, ואל תשים לב להצלחת הרשעים בעוה״ז, כי יש עולם אחר ששם יבא במשפט על כל נעלם.
וראה ישר שם תראה יושר ה׳ בענין גמול הצדיק והרשע כי אחרית לאיש שלום הצדיק יש לו אחרית בעולם הנפשות שהיא אחרית האדם, אבל.
כי אחרית – יש לפרש אחרית זה להוראת זרע ולהוראת תקוה (עמוס ט׳:א׳, משלי כ״ג:י״ח) ויש לפרשו כמשמעו ולאיש נפרד משם שלום, כי אחרית לאיש תם וישר הוא שלום, ימי זקנתו שלוים בלי מכאוב ודאגה וכן נראה דעת בעל הטעמים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
וּפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו. כי סנחריב ועמו עם קצת מעשרת השבטים שהגלה שהיו רשעים, ואומרים שנשאו עמם עגל דן ועבודה זרה שלהם1, ׳נשמדו יחדיו׳, וזרע אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה, וזהו לדעת רבי עקיבא שאמר (משנה סנהדרין י׳:ג׳) ׳מה היום הולך ואינו חוזר, אף עשרת השבטים הולכים ואינם חוזרים׳2:
1. בשופטים (יח ל) ׳וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ׳. ופירש רש״י ׳עד גלות הארץ׳ על גלות עשרת השבטים. ובסדר עולם רבה (פרק כד): ׳בשנת כ״ב למנשה גלה מנשה לבבל, ופסלו של מיכה עמו, שנאמר ויקימו להם בני דן את הפסל וגו׳ עד יום גלות הארץ׳.
ופושעים נשמדו יחדו – בעת השמדם ישמדו יחד ר״ל הנשמה עם הגוף ביחד עד שגם אחרית רשעים נכרתה שנכרתה נפשם שהיא אחרית האדם וא״כ אין שאלה כלל ממה שהצליח הרשע בעוה״ז. כי ה׳ משלם אל שונאיו להאבידו. וכן אין שאלה על יסורי הצדיקים. כי
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
But the redemption of the righteous is from the presence of the LORD, their strength in the time of trouble.
ומגות׳ת אלצאלחין מן ענד אללה כת׳ירא, והו מעזהם פי וקת אלשדה.
ומאת ה׳ ישועת הצדיקים. הוא המעוז שלהם בעת צרה.
ותשועת, ותשועת הצדיקים מאת ה׳ הרבה, והוא מעוזם בעת צרה.
ותשועת צדיקיםא – כדרך מגדל עז שם י״י (משלי י״ח:י׳) בכל מקום.
א. כן בפסוק ובכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״צדיק״.
BUT THE SALVATION OF THE RIGHTEOUS … As in The name of the Lord is a strong tower(Prov. 18:10) in every place1.
1. In every place is Ibn Ezra’s addition to the verse. In other words the meaning of Prov. 18:10 is as follows: God is in every place a stronghold in the time of trouble.
ותשועת צדיקים מי״י מעוזם בעת צרה – והצדיקים תשועתם מי״י, והוא מעוזם בעת צרה לפיכך לא יכשלו לעולם. ומעוזם בוא״ו עם הדגש.
וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵה׳. הוא שהוא מָעוּזָּם לעתיד גם כן בְּעֵת צָרָה:
מעוזם – בוא״ו עם הדגוש.
ותשועת – אבל תשועת צדיקים היא מה׳ והוא מעוזם בעת צרה והוא דבר המתקיים.
תשועת צדיקים הוא מה׳ – שיושעו תשועת עולמים בעולם הנצחי לפני ה׳, ובכ״ז גם בעולם הזה לא יעזבם מכל וכל כי הוא מעוזם בעת צרה להצילם מצרת הזמן.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
וכפי שה׳ עזר להם רבות והציל אותם. כך ה׳ יציל אותם מהרשעים ויושיע אותם לפי שהם בטחו בו.
ויעזרם, וכשם שעזרם ה׳ הרבה והצילם בך יפלטם מרשעים ויושיעם מפני שחסו בו.
ויעזרם – ראינו שפלט צדיקים רבים, וככה יפלטם לעולם.
AND THE LORD HELPETH THEM. We have seen that God saved many righteous.1 He will similarly save the righteous forever.
1. In the past.
ויעזרם י״י ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו: יעזרם – מהרשעים ויפלטם ויושיעם בעבור כי חסו בו. והכפל לרוב העזרה והתשועה. ושנה כמה פעמים זה הענין בזה המזמור כי אחרית רשעים לרע ולא תעמוד הצלחתם, ואחרית הצדיקים לטוב, בעבור שלא יתפתה אדם להצלחת הרשעים. ובעבור שרוב בני אדם מתאוים להצלחתם ויעשו כמעשיהם לפיכך הזהיר כל כך.
ויפלטם. מיד סנחריב: יפלטם מרשעים. יהי רצון ש׳יפלטם׳ גם אחרי כן מכל ׳רשעים׳, אמן:
וַיַּעְזְרֵם ה׳ וַיְפַלְּטֵם. לשעבר, יְפַלְּטֵם גם כן לעתיד, לא שהם ראויים לזה, אלא בזכות שכבר חָסוּ בוֹ. ולזה הורה שתשועתם היתה בחסד ה׳, ועל זה היה חייב חזקיהו להודות לה׳ ולומר שירה, ולא עשה, וכן על זה הוכיחוהו ז״ל (סנהדרין צד.):
הלוא תמצא שבזה המזמור יש האלפא ביתא חוץ מן עי״ן, אמנם יש הפסק בין אות לאות, וזה לסיבה שאמרנו בפתיחתנו במזמורים ההולכים בסדר א״ב1, וכאן יש הפסק לפי שהיה הפסק רב ועצום בין מלך למלך, ואינם כסדרן:
1. ׳אמר הגאון, כל מקום שנמצא מזמור באלפא ביתא, נושאו הוא אם להוכיח העוברים על התורה הכתובה באל״ף בי״ת, או לאשר המקיימים התורה כולה מאל״ף ועד תי״ו׳.
יפלטם – בהללי יפלטם בלא דגש.
ויפלטם – ויצילם.
כי חסו בו – ודרך ה׳ להושיע את החוסים בו.
ויעזרם ה׳ ויפלטם מרעת הזמן, וגם יפלטם מרשעים ויושיעם שלא יוכלו להרע להם, וזה מפני שחסו בו.
ויעזרם ה׳ ויפלטם – לפעמים נותן בהם כח להנצל בו והוא להם לעזר, ולפעמים הוא נלחם להם והם מחרישים.
כי חסו בו – הם מבקשים מחסה תחת כנפיו והוא מסתירם תחתם כצפור המסתרת גוזליה תחת כנפיה להצילם מן העיט, ופלט ממקור לט מלשון הנה היא לוטה בשמלה (שמואל א׳ כ״א:י׳).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.