Tehillim 31 – תהלים לא‏ – Mikraot Gedolot

(א) ⁠לַמְנַצֵּ֗⁠חַ מִזְמ֥וֹר לְ⁠דָוִֽד׃ ⁠^א

For the leader. A Psalm of David.

א. ‹ר4› פרשה פתוחה

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לְשַׁבָּחָא תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד.

For praise; a psalm of David.

מג׳ד לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין.

שבח לדוד שבו משבח את המתמידים.

מזמור לדוד ישירו בו המתמידים במשמרותם.

למנצח מזמור לדוד

למנצח מזמור לדוד – זה המזמור חברו דוד כשהיה בורח מפני שאול.

זה המזמור עשה דוד בברחו הנה והנה מפני שאול¹. אמר:

1. כ״כ רד״ק. וראה שיעורים באופן אחר.

לַמְנַצֵּחַ (בנגינות) מִזְמוֹר לְדָוִד, בְּךָ ה׳ חָסִיתִי וגו׳. אמר הגאון, שדוד המלך עשה המזמור הזה בברחו מפני אבשלום בנו, אחרי שעבר הירדן ובא מחנימה בשלום¹. ואמר, בְּךָ ה׳ חָסִיתִי וגו׳, הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ וגו׳, כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה לשעבר בעניין שאול ואויבים אחרים לדוד, וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי – בלכתי בדרך, שלא אכשל, וּתְנַהֲלֵנִי – אל גבול מה שאליו טוב בעדי². וכן אמר משה רבינו ע״ה (שמות ט״ו:י״ג) ׳נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׳³:

1. בשמואל ב׳ (יז כד). וראה מש״כ לעיל (תהלים ג׳:א׳).

2. אמר ׳תנחני׳ – על הליכתו בדרך, שלא יכשל ויסתכן בדרכים בבריחתו, ׳ותנהלני׳ – על היעד, שיגיע ליעד הטוב עבורו.

3. ׳נחית׳ – בדרך, ׳נהלת׳ – להגיע ליעד הטוב.

למנצח המזמור הזה הוסד על מה שע״י נבואת גד שישוב לארץ יהודה וע״י תשובת האו״ת שילך לקעילה להושיע את ישראל מיד פלשתים, נסגר בקעילה (שמואל א כ״ב), ואז רדף שאול אחריו, וה׳ הודיעו ע״י האו״ת שבעלי קעילה לא יעמדו באמונתם ויסגירוהו ביד שאול, ויצא משם וישב במדבר במצדות, וישב במדבר זיף, ומשם עלו הזיפים וירגלוהו אל שאול, ושאול ואנשיו עוטרים את דוד, וה׳ הצילהו מידו.

חסיתי, פלטני – חסה בחילוף אותיות (אנכי⁠־אנחנו, לקק⁠־לחך) כסה, ופלט מקורו לוט שענינו ג״כ כסה והסתיר והפ״א נוספת כמו בשרש פעל ועלל שמקור שניהם על בלשון ארמי בא, ע״ד מליצת רז״ל נכנס בעובי הקורה כלומר עשה בכונה (ועיין מה שכתבתי על שרש זה למעלה ז׳:ט״ז); אם כן חסיתי ופלטני לשון נופל על לשון.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ב) בְּ⁠ךָֽ⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ חָ֭סִיתִי⁠ ⁠אַל⁠־אֵב֣וֹשָׁה לְ⁠עוֹלָ֑ם⁠ בְּ⁠צִדְקָתְ⁠ךָ֥ פַלְּ⁠טֵֽנִי׃

In you, Hashem, I have taken refuge; let me never be ashamed. Deliver me in Your righteousness.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּמֵימְרָךְ יְיָ סִבְרֵת לָא אֶבְהָת לְעַלְמָא בְּצִדְקָתָךְ שֵׁזֵיב יָתִי.

In your word, O LORD, I have placed my hope; I will never be disappointed; by your generosity save me.

מזמור לדוד בך ה׳ חסיתי – זה שאמר הכתוב (ישעיהו נ׳:י׳) מי בכם ירא ה׳ שומע בקול עבדו. בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ואומרים לפני הקב״ה גאול אותנו. אומר להם יש צדיקים ביניכם ויראי שמים. והם אומרים לשעבר בימי אבותינו בימי משה ואהרן בימי שאול דוד ושלמה היו בהם צדיקים. אבל עכשיו מפני עונותינו נאספו ממנו. שנאמר (ישעיהו נ״ז:א׳) מפני הרעה נאסף הצדיק. ואומר (תהלים י״ב:ב׳) כי פסו אמונים מבני אדם. ואין לנו על מי להשען כי כל מה שאנו הולכים לפנים היא מחשכת לנו. (ישעיהו נ׳:י׳) אשר הלך חשכים. אומר להם הקב״ה בטחו בשמי והוא עומד עליכם. שנאמר (שם) יבטח בשם ה׳. ולמה שכל מי שבוטח בשמי אני מצילו. תדע לך שכן חנניה מישאל ועזריה בטחו בשמי והצלתי אותם. שכן נבוכדנאצר אומר להם (דניאל ג׳:כ״ח) בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכיה ושזיב לעבדוהי די התרחיצו עלוהי. וכן דניאל בשביל שבטח בי מלטתיו מן הבור. שנאמר (דניאל ו׳:כ״ד) והוסק דניאל מן גובא. ולמה (שם) די הימן באלהיה. אמר דוד הואיל וכך הוא הבטחון שכל הבוטח בך אתה מצילו בך אני בוטח.

דבר אחר: בך ה׳ חסיתי – זה שאמר הכתוב (ישעיהו מ״ה:י״ז) ישראל נושע בה׳. אמרו ישראל לפני הקב״ה רבונו של עולם כל הימים שאנו משועבדים אנו בבושה. גאלתנו אין לנו בושה. לפי שגאולתך גאולת עולמים. הוי תשועת עולמים. עולם אינו אומר אלא עולמים. אמר הקב״ה אני הוא שגאלתי אתכם ואני הוא גואלכם. שנאמר (שם מ״ג:א׳) כה אמר ה׳ וגו׳ אל תירא יעקב כי אני גאלתיך. כי גואל אני אין כתיב אלא גאלתיך. אמרתי דבר ונעשה מעשה. אמר הקדוש ברוך הוא אמרתי שאגאלך כמו שגאלתיך. שכן כתיב (ירמיהו ל״א:י׳) כי פדה ה׳ את יעקב וגואלו אין כתיב כאן אלא וגאלו. אמרו ישראל לפניו לא כבר נגאלנו על ידי משה וכן על ידי יהושע וכן על ידי השופטים ומלכים והיינו חוזרין ומשתעבדין והיינו בבושה כמי שלא נגאלו. אומר להן הקב״ה לשעבר לפי שגאולתכם על ידי בשר ודם היום כאן ומחר בקבר לפיכך גאולתכם גאולת שעה. ועכשיו אני גואל אתכם על ידי עצמי שאני חי וקים לעולם לפיכך גאולתי גאולת עולם. שנאמר (ישעיהו מ״ה:י״ז) ישראל נושע בה׳ תשועת עולמים. לפיכך לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד. אמר להם הקב״ה לשעבר אתם בחורים והיה בכם כח לבושה. ועכשיו שהזקנתם ואין בכם כח לבושה. הוי לא תבושו ולא תכלמו. אמר דוד רבונו של עולם כשתגיע הגאולה אין לנו בושה. שנאמר בך ה׳ חסיתי אל אבושה לעולם.

דבר אחר זה שאמר הכתוב (תהלים ו׳:י״א) יבושו ויבהלו מאד כל אויבי. א״ר יוחנן לעתיד לבוא הקב״ה דן את הרשעים ומחזירן לגיהנם. לכך נאמר ישובו יבושו. וא״ר יוחנן לעתיד לבוא הוא דן אותן וטורדן מן העולם. א״ר שמואל בר נחמני לעתיד לבוא הקב״ה מביא כל אומה עכו״ם והיא קורא לאלוקיה ואינו עונה אותם וכיון שרואים שאין עונים אותם שנאמר (ישעיהו מ״ו:ז׳) אף יצעק אליו ולא יענה. למה שאין בה ממש. ואחר כך הולכין לפני הקב״ה וחוזרין עליו ואומרין לו אלהינו לא ענו אותנו עכשיו באנו אצלך. מיד הוא דן אותן וטורדן מן העולם. אר״י אל תאמר לעתיד לבוא. אף בעולם הזה עשה כן הקב״ה בימי סיסרא ובימי סנחריב וטרד אותם מן העולם. אמר ר׳ יהושע בן לוי ראה כמה היא כח הבושה. שב׳ פעמים הוא מזכירה ובו בלשון הוא מבייש לאומות העכו״ם ובו מברך את הצדיקים. שנאמר לא תבושו ולא תכלמו. אמר ר׳ יהושע בן לוי אלמלא לא נכתב ספר יחזקאל אלא (יחזקאל ט״ז:ס״ג) למען תזכרי ובשת (שכתוב בו אלא שלא יהא לך) [ולא יהיה לך עוד] פתחון פה. דיו. כיון שראה דוד שכך היא הבושה קשה התחיל מתפלל עליה ואומר בך ה׳ חסיתי אל אבושה לעולם.

דבר אחר זה שאמר הכתוב (תהלים צ״ז:ז׳) יבושו כל עובדי פסל. א״ר יודן בשם רב נחמן עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן ממש בעבודה זרה לעתיד לבוא והיא באה ומשתחוה להקדוש ברוך הוא ואחר כך היא בושה לעובדיה. א״ר פנחס עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן פה לעכו״ם ומדברת לפני עובדיה לעתיד לבוא ואומרת להם הנחתם לחיי עולם קונה שמים וארץ והשתחויתם למי שנאמר עליו (שם קל״ה:ט״ז) פה להם ולא ידברו. ועשיתם את הטפל עיקר. א״ר יוחנן אל תתמה. שכשירד הקדוש ברוך הוא בסיני נתן כח בעכו״ם והשתחוו לו. אמר רבי תחליפא וקרא מסייעו (שם צ״ז:ז׳) השתחוו לו כל אלהים. ישתחוו לו אינו אומר אלא השתחוו לו. שכבר השתחוו לו בסיני. ר׳ יהודה ור׳ נחמיה. (חד) אמר מה עכו״ם נעשית פרקים פרקים כך עובדיה נעשו פרקים פרקים. שנאמר (זכריה י״ד:י״ב) וזאת תהיה המגפה. ורבנן אמרי מה עכו״ם ניתכת באור כן עובדיה ניתכין באור. ר׳ יהושע בן לוי ור׳ שמואל ור׳ נחמיה אומרים כשישב הקדוש ברוך הוא לדון את העכו״ם וישראל לעתיד לבוא. לישראל הוא דן אותם לזכות והעכו״ם מתביישין. ומהו עושה מכניס יצר הרע ביניהן והן אומרים מבקשין אנו את דיננו שיהפך. מה הקדוש ברוך הוא עושה דן אותן ומחייבן ומתביישין שנייה. שאילו שתקו לא נתביישו אלא פעם אחת. לכך שני פעמים יבושו יבושו. ולעתיד לבוא כל אומה עכו״ם קורא לאלהיה יש קורא ללבנה ויש קורא לחמה. ואין עונין אותן לפי שאין בהם ממש. והן מתביישין שלא יענו אותן שנאמר יבושו כל עובדי פסל. ואחר כך באין אצל הקב״ה והוא אומר להם עשיתם טפל עיקר ואני עושה לכם עיקר טפל ואיני עונה לכם לפי שלא באתם תחלה אצלי. שאלמלי באתם תחלה הייתי עונה אתכם שנאמר (תהלים י״ח:מ״ב) ישועו ואין מושיע. אלו אלהיהם. על ה׳ ולא ענם. זה הקדוש ברוך הוא שאינו עונה אותם. לכך שני פעמים יבושו יבושו. רבי יהושע בן לוי אמר לעתיד הקדוש ברוך הוא דן את ישראל ומזכן ונותן לצדיקים דימוס שיכנסו לגן עדן ומכניס את הרשעים לגיהנם. וחוזר ומוציא אותן ומכניסן לגן עדן. ואומר להם הרי מקום לצדיקים ועוד מקומות פנויים. שלא תאמרו אלו היינו עושים תשובה לא היה לנו מקום פנוי בגן עדן עם הצדיקים. ומוציא את הצדיקים מגן עדן ומכניסן לגיהנם. ואמר להם הרי מקום הרשעים ועוד מקומות פנויים. שלא תאמרו אלו נתחייבנו לא היה לנו מקום פנוי בגיהנם. אלא הרשעים ירשו גיהנם שלכם ושלהם. והוא שאמר הכתוב (ישעיהו ס״א:ז׳) תחת בשתכם וגו׳ משנה יירשו. ואתם יורשים גן עדן שלכם ושלהם. ולפי שהם מתביישין אמר דוד אל אבושה. למי היא הבושה לרשעים שנאמר (תהלים ל״א:י״ח) יבושו רשעים ידמו לשאול. אמר רב כל מי שנותן בה פגם לא יראה באותה טובה. שנאמר (שם כ׳) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. אמר רבי אבדימי דמן חיפא שלש מאות ועשר עולמות עתיד הקב״ה לעשות לכל צדיק וצדיק. שנאמר (משלי ח׳:כ״א) להנחיל אוהבי יש. י״ש בגימטריא הכי הוי. אמר רבי יצחק בן תרדיון חרבו של הקדוש ברוך הוא שש עשרה פנים. שנאמר (יחזקאל כ״א:כ״א) התאחדי הימיני השימי השמאילי אנה פניך מועדות. מה אם מדת פורענות שהיא ממועטת כך מדה טובה שהיא מרובה על אחת כמה וכמה. אמר ר׳ יודן בשם רבי אליעזר בר אבינא לשני בני אדם גילה הקדוש ברוך הוא את הקץ ליעקב ולדניאל. ליעקב שנאמר (בראשית מ״ט:א׳) ויקרא יעקב אל בניו. ואחר כך העלים ממנו. מה כתיב אחריו ראובן בכורי אתה. וכן דניאל שנאמר (דניאל י׳:י״ד) ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים. וכיון שבא לגלות את הקץ מהו אומר (שם י״ב:ד׳) ואתה דניאל סתום וחתום הדברים. אמר רבי אבא בר כהנא אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אתם צפנתם לי את התורה ואת המצוות בעולם הזה ואני צופן לכם מאותו הטוב שמתוקן לצדיקים לעתיד לבוא. שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. אמר רבי יודן אמר הקב״ה אתם לפי כחכם ואני לפי כחי. אמר ר׳ יונתן שלשה לשונות [נאות] הן. לשון רומי לקרב. לשון יוני לדבר. לשון אשורית לתפלה. הוי תצפנם בסכה מריב לשונות. ברוך ה׳ כי הפליא חסדו לי בעיר מצור. זו רומי. אהבו את ה׳ כל (יראיו) [חסידיו] אמונים נוצר ה׳. אלו שעונין אמן באמונה. אומר ברוך מחיה המתים ועדיין לא בא ומאמינים בי שאני מחיה המתים. אומר ברוך גאל ישראל ועדיין לא נגאלו אלא לשעה וחזרו ונשתעבדו. והם מאמינים שאני עתיד לגאלם. הוי אמונים נוצר ה׳. אמר ר׳ אחא בר אדא (מלאכי ג׳:י״ח) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו. שלא יעשה אדם תורתו קרדום להשתמש בהן ולא עטרה להתעטר בהם. א״ר שמואל בר נחמן בין עובד לאשר לא עבדו. אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה ואחד. מה כתיב חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה׳.

רמז תשיד

מזמור לדוד בך ה׳ חסיתי אל אבושה לעולם – אתה מוצא שכל מי שבוטח בהקב״ה הוא מצילו שנאמר יבטח בשם ה׳ וישען באלהיו, תדע לך שכן הוא חנניה מישאל ועזריה שבטחו בו הציל אותם, וכן אתה מוצא בדניאל שהצילו מן הבור. אמר דוד הואיל וכן הוא שכל מי שבוטח בך אתה מצילו בך ה׳ חסיתי, וכה״א ישראל נושע בה׳ תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו אף בך ה׳ חסיתי אל אבושה. א״ר יוחנן לעתיד לבא הקב״ה מביא כל אומה ואומה ואלהיה עמה, וכל אומה ואומה תהא קוראה באלהיה ואין עונה אותם, וכיון שרואים שאין באלהיהם ממש כמו שנאמר יזעק אליו ולא יענה, הולכים להקב״ה, מיד הוא דן אותם וטורדן לגיהנם ומתביישין ומתרעמים לפני הקב״ה ומחזירן וקורא אילוגין שלהם והוא מחזירן שוב לגיהנם לכך כתיב שני פעמים יבשו ויבהלו מאד כל אויבי ישבו יבשו רגע, כיון שראה דוד שכך היא הבושה קשה התחיל להתפלל עליה בך ה׳ חסיתי אל אבושה. אמר ריב״ל אלמלא נתן ספר יחזקאל אלא שכתוב בו למען תזכרי ובושת ולא יהיה לך פתחון פה די, כיון שראה דוד שכך היא הבושה קשה התחיל להתפלל עליה בך ה׳ חסיתי אל אבושה לעולם. זש״ה יבשו כל עובדי פסל. א״ר יוחנן עתיד הקב״ה ליתן ממש באלילים והיא באה ומשתחוה להקב״ה והיא מביישה לעובדיה. א״ר פנחס עתיד הקב״ה למלא פה האלילים להיות מרקקת בפני כל עובדיה ואומרת להם הנחתם לחי העולמים שברא שמים וארץ והשתחויתם למי שנאמר בהם פה להם ולא ידברו. אמר ר׳ יוחנן כשבא הקב״ה לסיני נתן כח בעבודה זרה והשתחוה^א לו. א״ר תחליפא וכתוב מסייעא לרבי יוחנן דאמר השתחוו לו כל אלהים והשתחוו אין כתיב כאן אלא השתחוו כבר השתחוו לו כל אלהים. רבי יודן ורבי נחמיה אמרו מה העבודה זרה עשוים פרקים פרקים כך עובדיה עשוים פרקים פרקים, ראה מה כתיב וזאת תהיה המנפה אשר יגוף ה׳ וגו׳. ורבנן אמרין מה העבודה זרה נתכת באור אף עובדיה נתכים באור, אמר דוד אל אבושה כי קראתיך ושל מי הבושה של רשעים יבשו רשעים ידמו לשאול.

א. כן גם במדרש תהלים ל״א:ד׳, והכוונה היא שה׳ נתן כוח באלילים כדי שיוכלו האלילים להשתחוות לה׳.

אללהם אליך אסתכנת פלא אכ׳יב אבדא, בעדלך פנג׳ני.

ה׳! אליך באתי לחסות. ולכן לעולם אינני מתאכזב ותציל אותי בצדקך.

אל, אל אתאכזב לעולם.

למנצח בך י״י^א חסיתי אל אבושה לעולם – נתנו לגדול מהמשוררים לנגן.

בך – טעם כי איבי אנשי חמס הם לי חנם.

א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״י״י״.

IN THEE, O LORD, HAVE I TAKEN REFUGE; LET ME NEVER BE ASHAMED. David handed this psalm over to one of the musicians so that he would play it.⁠¹

For my enemies are people, who without cause, act violently towards me.

1. This musician was designated to “eternally” play this psalm. According to this interpretation, the word la-mena’tze’ach (for the leader) is related to the word netzach (forever). See Ibn Ezra on Ps. 4:1.

בך י״י חסיתי – וכיון שחסיתי בך אל אבושה לעולם.

בצדקתך פלטני – ולא בצדקתי.

[בך ה׳ חסיתי]. הנה בהיותי בבית שאול כשביקש להרגני, ׳חסיתי בך׳ לבדך: אל אבושה. שלא יוכל לי: בצדקתך. לא בזכותי¹:

1. כ״כ הרד״ק.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אל אבושה – לזה מהראוי שלא אבוש לעולם אף שאין בי זכות והצילני בצדקתך.

בך ה׳ חסיתי – כי מה שחזר לארץ יהודה היה ע״פ ה׳ לכן אל אבושה לעולם – וגם אם איני ראוי ע״פ מעשי בצדקתך פלטני.

הטה – יש בהוראתו השפיל כי ה׳ יושב מרום, ויש בהוראתו נטות גידי האוזן לתת מקום לאויר המתנועע המוליד הקול להכנס בו.

מעוז – עם מ״ם האמנתי״ו נפרד קצת מן עוז ור״ל מוליד העוז, שבחסות אדם בצור ירגיש עוז בעצמו.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ג) הַטֵּ֤⁠ה אֵלַ֨י⁠׀ ⁠אׇזְנְ⁠ךָ֮ מְ⁠הֵרָ֢ה הַצִּ֫⁠ילֵ֥נִי⁠ ⁠הֱיֵ֤ה לִ֨י⁠׀ לְֽ⁠צוּר⁠־מָ֭עוֹז לְ⁠בֵ֥ית מְ⁠צוּד֗וֹת⁠ לְ⁠הוֹשִׁיעֵֽנִי׃

Incline Your ear to me, deliver me speedily. Be to me a rock of refuge, even a fortress of defense, to save me.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אַצְלֵי לְוָתִי אוּדְנָךְ בְּסַרְהוֹבְיָא פְּצֵי יָתִי הֲוֵי לִי לִכְרַךְ עָשִׁין לְחוּסְנָא כְרִיכָא לְמִפְרַק יָתִי.

Incline your ear to me, in haste save me. Be for me a strong fortress,⁠¹ a fortified stronghold to redeem me.

1. A strong fortress: a rock, a strong fortress.

ואסמע לי ונג׳ני סריעא וכן לי מעתמדא ועזא כלהוף אלצכ׳ור לתגית׳ני.

ותשמע אותי ותציל אותי מהר. ותהיה לי תומך כמו הסלע החזק כדי להציל אותי.

הטה, שמע בקולי והצילני מהרה והיה לי למשען ועוז בנקיקי הסלעים להושיעני. והשמיט ״אזנך׳ כפי שכבר הקדים שכל מלה שאינה מושאלת בשמוש הערבית ישמיטנה. ותרגם מצודות ״צכ׳ור״ כמו על שן סלע ומצודה באיוב לט כח ושם תרגם ״כהפה״ נקיק. אך בתרגום לבית כתוב כאן ״להוף״ או ״חלוף״ ושתיהן בלתי ברורות לי דים. ותרגמתי ״נקיקי״ כאלו כתוב ״כהוף״.

[מצודות – פליישיץ בלעז.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

a stronghold Pleysiz in Old French, a fortress.

הטה – דברה תורה כלשון בני אדם כי הנוטע אזן ישמע מבלי אזן.

לבית מצודות – מקום גבוה שלא יפחד בו מהאויב.

INCLINE THINE EAR UNTO ME. The Torah employed human language for He¹ that planted the ear (Psalms 94:9) hears without an ear.⁠²

EVEN A FORTRESS OF DEFENCE. A high place, so that in it, I³ will not fear the enemy.

1. God.

2. See Ibn Ezra on Ps. 2:4 and the notes thereto.

3. Lit., “he.”

הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז – מפני רודפי שלא ישיגוני ואעוז בך כמו שיעוז אדם בצור גבוה.

לבית מצודות להושיעני – מגדל חזק כמו: ודויד אז במצודה (דברי הימים א י״א:ט״ז). וכן: סלעי ומצ⁠(ו)⁠דתי (שמואל ב כ״ב:ב׳, תהלים י״ח:ג׳).

הטה אלי אזנך. גם שאין תפילתי ראויה לעלות אליך¹: היה לי לצור מעוז. במקום אשר אשכון שם: לבית מצודות. בדרך, בברחי מפניו:

1. כ״כ על לשון דומה להלן עא ב, פו א, קב ג, קטז ב.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

לצור – בגעיא.

מעוז – בזיי״ן ובמזמור ע״א מעון בנו״ן כמ״ש שם בסיעתא דשמיא. וכן מצאתי במסרה כ״י סימן קדמאה לצור מעוז תניינא לצור מעין וחד פסוק סימן מפיקים מזן אל זן.

הטה אלי – לשמוע תפלתי.

לצור – דומה לסלע חזק ולבית מצודות והוא מבצר חזק.

הטה אלי אזנך שתשמע תפלתי תיכף, וגם מהרה הצילני – והגם שאני יוצא עתה מעיר מבצר היה אתה לי לצור מעז – והגם שאצטרך לצאת גם מן המצודות במדבר,

היה אתה לי לבית מצודות להושיעני.

סלעי – סלע מקורו סל שענינו רום, וצור מקורו צר, א״כ סלע (בחילוף אותיות צלע) הוא גבוה ומתחלק לצלעות וסעפים, וכן הוא אומר בסעיף סלע עיטם (שופטים ט״ו:ח׳) והצור הוא רחב מלמטה וצר מלמעלה.

תנחני – תלך לפני ותחור לי מנוחה כעמוד הענן ההולך לפני מחנה ישראל (וחנה בהפוך אותיות נחה).

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ד) כִּֽי⁠־סַלְעִ֣י וּמְצוּדָתִ֣י אָ֑תָּ⁠ה⁠ ⁠וּלְמַ֥עַן שִׁ֝מְךָ֗ תַּֽנְחֵ֥נִי וּֽתְנַהֲלֵֽנִי׃

For You are my rock and my fortress. Therefore, for Your name's sake, lead me and guide me.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

מְטוּל דְתוּקְפִי וְרוֹחֲצָנִי אַתְּ וּבִגְלַל שְׁמָךְ דַבַּר יָתִי וְזוּן יָתִי.

For you are my strength and trust; and for the sake of your name, guide me and sustain me.

פאנך כהפי וסנדי וכמא אנת אהלה סירני וסקני.

לפי שאתה המערה (המצודה היו עושים אותה במערות) וגם אתה המשענת שלי. וכפי שזה ראוי לך תוביל אותי ותנהיג אותי.

ולמען, וכפי הראוי לך הנחני ונהלני. כך הוא מתרגם תמיד למענך״ למען שמך, וראה בפירושו לקמן סט.

[תנחני – מונאראשמויי בלעז, כמו: לך נחה את העם וגו׳ (שמות ל״ב:ל״ד).]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

You shall lead me Heb. תנחני, mene moi in French, lead me, as: "go lead (נחה) the people" (Shemot 32:34).

כי סלעי – כנגד צור מעוז^א (תהלים ל״א:ג׳).

ומצודתי – כנגד בית מצודות.

וטעם תנחני – בעבור כי ההליכה בהר בעבור גבהו קשה.

וטעם תנהלני – לאיטי.

א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״צורי מעון״.

FOR THOU ART MY ROCK. My rock corresponds to a rock of refuge (v. 3) and my fortress corresponds to a fortress of defense (ibid.).

Scripture reads: and lead me. It so reads, because it is difficult to walk on a mountain¹ due to its height.⁠² Lead me means; lead me according to my pace.

1. That is, to climb a mountain.

2. The fortress spoken of in our verse was located on a mountain. Hence Ibn Ezra’s comment.

כי סלעי ומצודתי אתה – כי אתה היית סלעי ומצודתי.

ולמען שמך תנחני ותנהלני – ומכאן ואילך גם כן למען שמך, לא למעני, תנחני ותנהלני.

כי סלעי ומצודתי אתה. לשעבר: ולמען שמך תנחני. להבא¹:

1. כ״כ הרד״ק: כי אתה היית סלעי ומצודתי, ולמען שמך תנחני ותנהלני, ומכאן ואילך גם כן למען שמך, לא למעני, תנחני ותנהלני.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ותנהלני – במאריך בוא״ו בספרי ספרד.

ותנהלני – ותנהגני.

למען שמך – המורה על הרחמים.

תנחני – בדרך ישרה.

תנחני ותנהלני – שניהם באו על ההנהגה בנחת (שזה המבדיל בינם ובין נהג) רק פעל נהל מציין שמנהל את היעף והאין כח, וינהלם בחמורים לכל כושל (דברי הימים ב כ״ח), עלות ינהל (ישעיהו מ׳), נחית בחסדך ומוסיף נהלת בעזך (שמות ט״ו).

כי – לא על המבצר אני בוטח, רק סלעי ומצודתי אתה – והגם שאהיה נודד במדבר,

למען שמך (כי אתה מעוזי) תנחני ותנהלני ותוציאני מרשת זו טמנו לי אחר שנקרא שמך עלי שאתה מעוזי, עי״כ תעשה למען כבודך בין מה שתנחני במדבר במקומות שלא תמצאני שם יד שאול, ובין מה שתוציאני מרשת שטמנו אנשי קעילה או הזיפים.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ה) תּוֹצִיאֵ֗נִי מֵרֶ֣שֶׁת ז֭וּ טָ֣מְ⁠נוּ לִ֑י⁠ ⁠כִּי⁠־אַ֝תָּ֗⁠ה מָעוּזִּֽ⁠י׃

Bring me forth out of the net that they have hidden for me, for You are my stronghold.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אַפֵּיק יָתִי מִמְצַדָא דְנָן דְפָרְסִין לִי אֲרוּם אַנְתְּ עוּשְׁנִי.

Take me out of this net that they spread for me,⁠¹ for you are my strength.

1. That they spread for me: that they hid for my sake.

ואכ׳רג׳ני מן אלשרך אלד׳י בסטוה לי אלט׳אלמין אד׳ אנת מעזי.

ותוציא אותי מהרשת שהרשעים פרסו לי [בשביל שאני אפול בה]. אם אתה המוקיר שלי.

תוציאני, והוציאני מן הרשת אשר פרשו לי הרשעים כי אתה מעוזי.

תוציאני מרשת – אלה טמנו לי.

ויש אומרים: {זו –} כמו: זאת.

BRING ME OUT FORTH OUT OF THE NET. Me-reshet zu tamenu li (out of the net that they have hidden for me) means, out of the net that these¹ have hidden for me.⁠² Others say that zu (they) means, this.⁠³

1. These wicked men.

2. According to this interpretation zu means, these. See Ibn Ezra on Ps. 12:8.

3. According to this interpretation the word zu is connected to me-reshet. Our verse should be read as if written, me-reshet zu, tamnu li, out of this net that they have hidden for me.

תוציאני מרשת זו טמנו לי – והנה הוא לא נלכד ברשתם שטמנו לו. אלא אמר: תוציאני לפי מחשבתם שהם חושבים, כי כבר לכדוני לא אוכל להמלט מידם, כמו שאמרו הזפים: ולנו הסגירו ביד המלך (שמואל א כ״ג:כ׳). ופירוש: מרשת זו כמשמעו כי היתה רשתם ידועה לכל.

ויש מפרשים: זו כמו אשר.

כי אתה מעוזי – נכתב בוא״ו עם הדגש.

מרשת זו טמנו לי. הזפים¹:

1. רד״ק: ׳והנה הוא לא נלכד ברשתם שטמנו לו, אלא אמר: תוציאני לפי מחשבתם שהם חושבים, כי כבר לכדוני לא אוּכַל להמלט מידם, כמו שאמרו הזיפים (ש״א כג, כ): וְלָנוּ הַסְגִּירוֹ ביד המלך. ופירוש: מרשת זו, כמשמעו, כי היתה רשתם ידועה לכל׳.

תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי. והיא עצת אחיתופל, כִּי אַתָּה מָעוּזִּי:

מעוזי – נכתב בוא״ו עם הדגש.

טמנו לי – הסתירו עלי שאפול בה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

זו – במקום אשר ובלשון ארמי די.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ו) בְּ⁠יָדְ⁠ךָ֮ אַפְקִ֢יד ר֫וּחִ֥י⁠ ⁠פָּדִ֖יתָ אוֹתִ֥י יְהֹוָ֗הי״י֗⁠ ⁠אֵ֣ל אֱמֶֽת׃

Into Your hand I commit my spirit. You have redeemed me, Hashem, You God of truth.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּאַיְדָךְ אֲמַנֵי רוּחִי פְרוֹקְתָּא יָתִי יְיָ אֱלָהָא קְשִׁיטָא.

Into your hand I will place¹ my spirit; you have redeemed me, O LORD, true God.

1. Direct: deposit.

בידך אפקיד רוחי וגו׳ – (לעיל ברמז תש״ב).

פאני אסתודעתך רוחי פאפדני יא רבי יא טאיקי אלחקיקי.

לפי שאני כבר הפקדתי את הנשמה שלי בידך ולכן. ה׳! תפדה אותי. אתה האל (הכל יכול) האמת.

בידך, כי בידך הפקדתי רוחי לכן פדני ה׳ כי אתה בעל היכולת באמת.

בידך אפקיד רוחי – [קומנדרייה בלעז. אפקיד רוחי –]⁠^א תמיד, לפי שאתה פדית אותי מצרה.

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

I entrust Heb. אפקיד, komondere in Old French, I will entrust. I always entrust my spirit because You redeemed me from trouble.

בידך – הטעם שלא יוכל האויב לקחתה. ובעבור שנתנה לפקדון הזכיר י״י אמת בעבור הפקדון.

וטעם י״י – שלא יוכל בעל כח לאנסו.

INTO THY HAND I COMMIT MY SPIRIT. So that the enemy cannot take it away.⁠¹ David says O Lord, Thou God of truth, because he deposited his soul with God. He refers to God as a God of truth (El emet) because of this² deposit.⁠³ Scripture refers to the Lord by the term El⁴ because no one, no matter how strong, can overcome God.⁠⁵

1. Lit. “This means, so that the enemy cannot take it away.”

2. Lit., “the.”

3. One places a deposit only with a trust worthy individual.

4. Reading El rather than Adonai. The latter is an obvious error. The word El means mighty.

5. Lit., “because a powerful man cannot force Him.”

בידך אפקיד רוחי – הם מארבים לנפשי, ואני אפקידנה לידך, וידעתי שתפדה אותי.

פדיתה אותי – עבר במקום עתיד.

י״י אל אמת – כי אתה אל, שפירושו חזק, ויש יכלת בידך לפדותי. ואמת שתקים דברך שאמרת שאני אמלוך. אם כן ידעתי שתפדה אותי מידם.

בידך אפקיד רוחי. ׳עליך נסמכתי׳¹ בשמירת ׳רוחי׳, כי אמנם לשעבר פדית אותי מגלית וזולתו², אתה אל אמת לאמת את דבריך אלי על ידי שמואל³:

1. לשה״כ להלן (עא ו).

2. רש״י: אפקיד רוחי תמיד לפי שאתה פדיתה אותי מצרה.

3. כ״כ הרד״ק: ׳אמת, שתקיים דברך שאמרת שאני אמלוך. אם כן ידעתי שתפדה אותי מידם׳.

בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. גם בפעם הזאת, אתה אֵל אֱמֶת שפָּדִיתָה אוֹתִי פעמים אחרות:

בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי – כן הוא ברוב ספרי ספרד.

בידך – בפקדון אתן רוחי בידך ועליך לשמרו.

פדיתה – עבר במקום עתיד ור״ל הן ידעתי שתפדה אותי ממות כי אתה אל אמת להחזיר הפקדון.

בידך – הגם שמה שהפקדתי תחלה את כל אשר לי ביד אנשי קעילה בבטחי בם היה שקר, כי הם רצו להסגירני בידו כי אינם אנשי אמת, אבל את רוחי הפקדתי בידך לא בידם, ואתה פדית אותי מיד רודפי, כי אתה אל אמת.

בידך אפקיד רוחי – כאדם הסובר שדבר חמדה אינו משתמר אצלו ומפקידו ביד אחר לשמרו.

פדיתה אותי – פעמים אחרות.

אל אמת – המבטיח ומקיים, או הקיים ועומד בהפך להבלי שוא שאחר זה.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ז) שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּׁמְ⁠רִ֥ים הַבְלֵי⁠־שָׁ֑וְא⁠ ⁠וַ֝אֲנִ֗י אֶל⁠־יְהֹוָ֥הי״י֥ בָּטָֽחְתִּי׃

I hate those that keep false vanities; but I trust in Hashem.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

שְׂנֵאתִי דְנָטְרִין עוֹבָדִין דְדָמִין לִלְמָא וּלְשִׁקְרָא וַאֲנָא עַל יְיָ כְּלִיתִי.

I hate those who observe practices that are like vanity and lies; but I have relied on the LORD.⁠¹

1. Relied on the LORD: Put my trust in your word, O LORD.

שנאתי השומרים הבלי שוא – גן עדן אומר שנאתי השומרים הבלי שוא. ולמי אני מחבב למי שהוא משמר פקודיך. גיהנם אומר אהבתי השומרים הבלי שוא. ולמי אני שונא למי שהוא משמר פקודיך. (משלי ל׳:ט״ו) לעלוקה שתי בנות הב הב. גן עדן אומר תן לי שלי. וגיהנם אומר תן לי שלי. (דבר אחר) כי כלו ביגון חיי. אמר ר׳ תנחום בר חייא ארבעה מתישין את הכח. העוון והדרך והתענית והגלות. עוון כשל בעוני כחי. דרך (תהלים ק״ב:כ״ד) עינה בדרך כחי. תענית (שם ק״ט:כ״ד) ברכי כשלו מצום. גלות (איכה א׳:י״ד) ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי. אמר רבי תנחומא אף הצוקה למאן דמנקט. שנאמר (תהלים ל״ח:י״א) לבי סחרחר עזבני כחי.

שנאתי השומרים הבלי שוא – ג״א אמר אני שנאתי השומרים הבלי שוא, למי אני מחבב למי שהוא משמר פקודיך, גיהנם אמר אהבתי השומרים הבלי שוא למי אני מחבב למי שהוא משמר פקודיך, גיהנם אמר אהבתי השומרים הבלי שוא למי אני שונא למי שהוא משמר פקודיך. לעלוקה שתי בנות הב הב. ג״ע אמר תן לי משלי, גיהנם אמר תן לי משלי (חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה׳).

וקד שנות אלחאפט׳י גרוראת אלזור, וות׳קת בך יא רבי.

וכבר שנאתי את השומרים הנסחפים אחרי השוא. וגם בטחתי בך ה׳!.

שנאתי, וככר שנאתי נוטרי התככים בלבם ומרמות השוא ובטחתי בך אלתי. וכך תרגם כעסוני בהבליהם בדברים לב כא. וראה פירושי רס״ג מהדורתי שם.

יעני בקו׳ השמרים הבלי שוא אלדֺי [י]⁠רצדון חרכאת אלנגום פיכתֺארון בדֺלך מא יואפק מטלובאתהם [29 ב] וינאלון בה בזעמהם אראדתהם והי הבלים ושוא. ואעתאץׄ הו מן דֺלך באלתורך עלי אללה ואלתסלים לה פכאן דֺלך אוכד פי בלוג מראדה ואצח פי נﹶיל מגרובה מן דון רצד לא יכדי ואכׄתיאר לא יגרי.

It means “who rely on empty folly,” which seeks the movements of the star. Many who do this seek to make (their predictions) agree with their desires and present them as their claim and desires it is ‘empty folly.’ Intead it is better to rely upon God and to submit to Him, as that has been confirmed through the fulfillment of His desires. It is better to understand His obscurity without stargazing as He does not ask for nor seek a fortuitous time to act.

השומרים הבלי שוא – המצפים לתשועת עבודה זרה.

those who await worthless vanities Who await the salvation of pagan deities.

שנאתי השומרים – הניחוש והקסם אי זה יום נצא למלחמה כי בטחונו על השם לבדו.

I HATE THEM THAT REGARD LYING VANITIES. Those who employ magic and soothsaying in choosing the day on which to go out to war. I rely only on the Lord.⁠¹

1. Not upon magic (lying vanities).

שנאתי השמרים הבלי שוא – כי אני לא הלכתי לקראת נחשים. כי בברחי מפני שאול לא שאלתי למנחשים ולהברי שמים על טלטולי, אלא על י״י בטחתי לבדו. כי אותם המנחשים שנאתי אותם, כי הם שמרים הבלי שוא.

ואני אל י״י בטחתי: אל י״י – כמו: על י״י כי תבוא לשון בטחון קשורה עם מלת אל כמו: בטח אל י״י בכל לבך (משלי ג׳:ה׳).

שנאתי השומרים הבלי שוא. עתות המערכת¹: [ואני אל ה׳] בטחתי. גם שיורו רע²:

1. קראם ׳עיתות׳ על שם הפסוק להלן (פסוק טז) ׳בידך עיתותי׳, שהכוונה לכאן כמש״כ שם. וראה ביונה (ב ט) ׳משמרי הבלי שוא׳, ופירש שם רבינו ׳אנשי הספינה שקראו איש אלוהיו׳.

2. אף שמערכת השמים מורים שיארע לי רעה. וכן פירש אבע״ז: הבלי שוא - הניחוש והקסם, איזה יום יצא למלחמה, כי בטחונו [של דוד] על ה׳ לבדו׳. ורד״ק: ׳כי אני לא הלכתי לקראת נחשים, כי בברחי מפני שאול לא שאלתי למנחשים ולהוברי שמים על טלטולי, אלא על ה׳ בטחתי לבדו, כי אותם המנחשים שָׂנֵאתִי אותם, כי הם שֹׁמְרִים הבלי שוא, ואני אל ה׳ בטחתי׳.

שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא. והם אחיתופל ואחוזת מרעי אבשלום, שהיו חושבים על דוד רעה באמרם ׳אלקים עזבו, רדפו ותפשוהו׳¹ כי מזלו ברע הוא, ומן השמים נלחמו הכוכבים² להורידו בשאול תחתית³, ולעת כזאת מזלו הרע לו, כי נסתחפה שדהו. לכן אמר דוד, ׳שנאתי׳ אלה ׳השומרים הבלי שוא׳ שאומרים המזל גורם⁴, אבל אֲנִי אֶל ה׳ בָּטָחְתִּי:

1. לשה״כ להלן (תהלים ע״א:י״א).

2. ע״פ שופטים (ה כ).

3. ׳השומרים הבלי שוא׳ – שמצפים לזמנים מועדים לפי מערכת הכוכבים, והם ׳הבלי שוא׳. וכ״כ בנדפס: ׳שנאתי השומרים הבלי שוא – עתות המערכת, [ואני אל ה׳] בטחתי – גם שיורו רע׳.

4. ראה יונה (ב ט) ׳משמרים הבלי שוא׳, ושם פירש רבינו ׳אנשי הספינה שקראו איש אלוהיו׳.

השומרים – המצפים כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א).

השומרים – המצפים לתשועת גלולים.

שנאתי השומרים הבלי שוא – הבוטחים בבני אדם שהבטחתם הבל ושוא כמו שהיה באנשי קעילה, ואני אל ה׳ בטחתי.

השומרים – המצפים מתי תבא להם תשועה מאליליהם.

הבלי שוא – הבל ממקור הֲבַל הפה דבר דק מאד רק ישנו בעולם, ושוא הוא דבר שאיננו, והמליצה היא ע״ד הבל הבלים, בין כל ההבלים יאות לזה שם הבל ביותר, וכן הבלי שוא, הבלים ביותר עד שיתכן לומר עליהם שהם שוא.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ח) אָגִ֥ילָה וְ⁠אֶשְׂמְ⁠חָ֗ה⁠ בְּ⁠חַ֫סְדֶּ֥ךָ ⁠אֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתָ אֶת⁠־עׇנְיִ֑י⁠ ⁠יָ֝דַ֗עְתָּ בְּ⁠צָר֥וֹת נַפְשִֽׁי׃

I will be glad and rejoice in Your loving kindness; for You have seen my affliction. You recognize the troubles of my soul,

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֲבוּעַ וְאֶחְדֵי בְּטִיבוּתָךְ דִי חֲמִיתָא יַת סִגוּפִי יָדַעְתָּא בְּעָקְתִין דְנַפְשִׁי.

I will rejoice and be glad in your kindness, for you have seen my affliction, you know the troubles of my soul.

אסאלך אן אסר ואפרח בפצ׳לך אד׳א נט׳רת אלי צ׳עפי יא עאלם בשדאיד נפסי.

אבקש ממך שאני אשיש ואשמח בחסד שלך. אם ראית את חולשתי אתה היודע צרות נפשי.

אגילה, אשאל מלפניך שאגיל ואשמח בחסדך כאשר תביט אל חולשתי כי אתה היודע צרות נפשי.

אגילה – והנה אם גברה ידי לא אשמח רק בחסדך.

I WILL BE GLAD AND REJOICE IN THY LOVINGKINDNESS. If my hand grows mighty, I will only rejoice in your loving kindness.

אגילה ואשמחה בחסדך – אחר שתעשה עמי חסד ותצילני מידם שלא אפחד עוד מהם אגילה ואשמחה בחסדך ואודה לך על זה.

אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי – ופירוש ראית וידעת: ראית שפנית אלי להוציאני מן העני שהייתי בו ולא העלמת עיניך ממני, כמו: ראה ראיתי את עני עמי (שמות ג׳:ז׳), וכן ידעת כשהיתה נפשי בצרות הכרת והשגחת עליה להיטיב לה, וכן: כי ידעתי את מכאביו (שמות ג׳:ז׳), מה אדם ותדעהו (תהלים קמ״ד:ג׳), אשר ידעו י״י (דברים ל״ד:י׳), כי יודע י״י דרך צדיקים (תהלים א׳:ו׳).

יהי רצון שאגילה ואשמחה בחסדך להבא, אתה אשר ראית [את עניי] לשעבר וריחמת עלי, חנני גם עתה¹, כי כלו ביגון חיי, וזה כי מכל צוררי הייתי חרפה להכעיסני: פחד למיודעי ורואי בחוץ. מיראתם פן יאמרו² לפני שאול³, כמו שקרה לאחימלך:

1. בדפו״ר: ׳ענני גם אתה׳.

2. י״ג ׳פן יאשמו׳.

3. כלומר, גם למיודעי היה פחד שיתראו אתי בחוץ, ונדדו ממני.

אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי. בבריחתי זאת ובביזוי שמעי בן גרא אשר קללני:

אשר ראית – נתת לב לראות עניי וידעת צרות נפשי.

אגילה ואשמחה – הגיל הוא בעת התחדש הישועה ואח״כ היא שמחה תמידית (כנ״ל כ״א ב׳).

ראית את עניי, ידעת בצרות נפשי – העוני הוא גלוי ונראה נגד צרות הנפש שהוא דבר פנימי, לכן אמר בו ראית – ובצרת הנפש אמר ידעת.

אגילה ואשמחה בחסדך שעשית עמדי, והמאמרים מקבילים,

אשר ראית את עניי ולא הסגרתני ביד אויב – שהוא מה שלא הסגירו ביד שאול בהיותו בקעילה,

ידעת בצרות נפשי העמדת במרחב רגלי – שבעת שעטרו אותו שאול ואנשיו, ודוד הלך מצד ההר מזה ושאול מצד ההר מזה, והיה המקום צר שלא יכול לברוח כי ההר סגר בעדו, והיה אז בצרה גדולה ואתה ידעת בצרות נפשי ומלאך בא אל שאול ועי״כ העמדת במרחב רגלי.

אגילה וגו׳ – גם פסוק זה גם שלפניו ושאחר זה מחוברים אל פדיתה אותי, פעמים רבות הצלתני ואני שמחתי בך.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ט) וְ⁠לֹ֣א הִ֭סְגַּרְתַּנִי בְּ⁠יַד⁠־אוֹיֵ֑ב⁠ ⁠הֶעֱמַ֖דְתָּ בַמֶּ⁠רְחָ֣ב רַגְלָֽי׃

You have not given me over into the hand of the enemy. You have set my feet in a broad place.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וְלָא מְסַרְתַּנִי בְּאַיְדָא דְבָעֵיל דְבָבָא אַקֵימְתָּא לִרְוָחָא רִגְלָי.

And you have not handed me over to the hand of my enemy; you have made my feet stand in a broad place.

ולם תסלמני פי יד אלעדו, בל אוקפת רגליי פי סעה.

ולא מסרת אותי ביד האויב אלא העמדת את רגלי במקום רחב.

ולא, ולא מסרתני ביד האויב אלא העמדת רגלי במרחב.

[הסגרתני – ליבראשמויי. ומנחם חבר אותו: לשון סגירה, וכן כל לשון סגר.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

deliver me Heb. הסגרתני, livras moi in French, but Menachem (p. 125) associated it as an expression of closing, and likewise every expression of סגר.

ולא הסגרתני – מגזרת סגירה כאדם נסגר נתון למסירה.⁠^א

במרחב רגלי – שילך למקום שאהב הפך הסגרתני.

חנני – יתכן שטעם העמדת כי אני אשמח בחסד שעשית עמי בימים שעברו ולא הסגרתני רק עתה צר לי מאד ולא מרחב.

רבים פירשו שזה המזמור על חולי שקרהו.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13: ״למסורה״. בכ״י לונדון 24896: ״למוסירה״.

AND THOU HAST NOT GIVEN ME OVER. The word hisgartani (hast given me over) is related to the word segirah (closure).⁠¹ It refers to a person who is closed in, someone who is placed in bonds.⁠²

THOU HAST SET MY FEET IN A BROAD PLACE. I³ can go to any place that I want to. This is the reverse of being enclosed into the hands of the enemy.⁠⁴

BE GRACIOUS UNTO ME O LORD. It is possible that Thou hast set my feet in a broad place means; I rejoice in the kindness that You showed me in days past, when You⁵ did not enclose me in the hands of my enemies. However, I am now in straits and not in a broad place.⁠⁶

Many say that this psalm refers to an illness that befell David.⁠⁷

1. Ibn Ezra renders our clause as follows: And hast not enclosed me (hisgartani) in the hands of my enemies.

2. Lit., “in a bond.” So too Menachem ben Seruk. See Rashi.

3. Lit., “he.”

4. See note 20. One who is enclosed in the hands of the enemy is not free to go at will.

5. Lit., “and You did not.”

6. Therefore be gracious unto me.

7. In other words the enemy spoken of in this psalm is a metaphor for David’s illness.

ולא הסגרתני ביד אויב – זה שאול שאמרו הזפים להסגירני בידו. וכיון שלא היה רצונך להסגירני ולא הסגרתני אתה בידו לא היה כח ויכלת בידם להסגירני בידו.

העמדת במרחב רגלי – מן המצר שהיו בו העמדתן. וכל זה אודה לפניך כשאנצל מידם שלא אפחד עוד מהם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי. כי אחרי שעבר דוד את הירדן שלו¹, גם כי לא היה עדיין לגמרי ניצול, אפילו הכי לא היה כל כך לבו נוקפו כאשר בתחילה²:

1. מלשון שלווה.

2. ראה לעיל (תהלים ג׳:א׳).

העמדת במרחב רגלי – הבי״ת רפויה בספרים מדוייקי׳ כ״י וכן דינה כפי הכלל שכתבתי בראש הספר.

הסגרתני – מסרתני כמו להסגיר לאדום (עמוס א׳:ו׳).

ולא הסגרתני – לא מסרת אותי ביד האויב והעמדת רגלי במקום מרחב שלא אמעד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(י) חׇנֵּ֥⁠נִי יְהֹוָה֮י״י֮ ⁠כִּ֤י צַ֫ר לִ֥י⁠ ⁠עָשְׁ⁠שָׁ֖ה^א בְ⁠כַ֥עַס עֵינִ֗י⁠ ⁠נַפְשִׁ֥י וּבִטְנִֽי׃

Be gracious to me, Hashem, for I am in distress; my eye wastes away with grief, my gut and my body also.

א. עָשְׁשָׁ֖ה א=עָשֲׁשָׁ֖ה (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

חוּס עֲלַי יְיָ אֲרוּם עַיִק לִי בְּלֵאָת מֵרוּגְזָא עֵינִי אִתְּעָק נַפְשִׁי וּכְרֵיסִי.

Have mercy on me, O LORD, for I am in distress. My eye is wasted¹ from agitation; my soul and my belly are destroyed.

1. Wasted: darkened.

אללהם פרפני פאן קד צ׳אק בי אמרי, ואלמת עיני מן אלמי, ונפסי ובואטני.

ה׳! לכן תחוס עלי. לפי שכבר הציק (הוצר) לי הענין שלי. ומכאבי כהתה (בלתה) העין שלי ונפשי וגם כל קרבי.

חנני, חנני ה׳ כי צר לי במצבי וכאבו עיני מיסורי ונפשי וכל קרבי. תרגם כאן עששה ״אלמת״ וכפי שתרגמתי, ולפי כ״י מ.ד.כ.ו. ״עת״⁠ ⁠׳ היא כמות ״גת׳⁠ ⁠⁠״ שהרבה מובנים לה, מהם, כליון חולשה והפסד, או דמיעה ונזילת לחה מחמת מכה. ולקמן בסמוך תרגם עששי ״סוסת״ כעין אכלם עש, נרקבו. ותרגם כעס ״אלם״ וראה לקמן קיב י.

עששה – כהתה, לשון עששית, שאדם נותן זכוכית לנגד עיניו לראות לעבר הזכוכית דבר, אין אותה מראה ברורה.

is dimmed Heb. עששה, an expression of a lantern, עששית. If a person puts glass in front of his eyes to see something on the other side of the glass, the appearance (of that thing) is unclear.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

(י) וטעם עששה בכעס – בעבור היות כעס האויב עלי^א עששתי כולי כאלו עש אכלני. ודימה היגון שהוא בלב לחום הגוף.

וטעם עיני – שהמאכל הרואה החולה יתעבהו, כל אכל תתעב נפשם^ב (תהלים ק״ז:י״ח).

וטעם נפשי – הנפש המתאוה שכחה נטוע בכבד, וככה הכתוב אומר: הנפש האוכלת.

ובטני – רמז לקרב העליון ששם המאכל. והנה הטעם כי כח הגוף חלש כבגד אכלו עש (איוב י״ג:כ״ח).

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״עלי״.

ב. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״נפשו״.

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 9]

(10) Osheshah be-kha’as (wasteth away because of anger) means, I am, as it were, totally eaten by a moth,⁠¹ for the wrath of the enemy is directed at me.⁠² David compares the pain in the heart to a fever in the body.⁠³

Scripture reads: mine eye. It so reads, because a sick person despises all food that he sees.

The spirit of a sick person can’t stand any food.

My soul⁴ refers to the lusting⁵ soul, whose power is implanted in the liver.⁠⁶ Scripture similarly says, the soul (nefesh) that eateth (Lev. 7:18).⁠⁷

My belly alludes to the upper innards wherein the food is.

The meaning of our verse is, the power of my⁸ body has been weakened like a garment that has been eaten by a moth.

1. The word ash means a moth. Hence osheshah means “mothed” that is, eaten by a moth. According to Ibn Ezra, osheshah be-kha’as eni means, mine eye has been eaten by a moth (ash).

2. Because of anger is short for because of the anger of the enemy.

3. Literally, to the heat of the body. The anger of the enemy causes David to worry. This worry is compared to a fever that wastes the body.

4. Heb., nafshi.

5. According to Ibn Ezra there are three souls or powers in the human body, neshamah, ru’ach and nefesh. “The nefesh is corporeal and it is that part of the psyche that desires food and sex.” See The Secret of the Torah, p. 96.

6. See, The Secret of the Torah, Page 96.

7. Ibn Ezra takes this verse literally and refers it to the lusting soul which is in the liver.

8. Literally, the.

ועתה שב לתפלתו ואמר: חנני י״י כי צר לי עששה – מגזרת עש יאכלם (ישעיהו נ׳:ט׳), כלומר נרקבה.

בכעס – האויב.

עיני – מבכי.

נפשי ובטני – ירקבו גם כן מרעב ומצמא, כי פעמים רבות היה לו רעב וצמא בברחו, כמו שראינו שנתן לו אבימלך לחם קדש מפני רעבונו (שמואל א כ״א:ד׳-ז׳). ואמר: נפשי שהיא הנפש המתאוה לאכול. ובטני הקרבים שאוספים ומקבלים המאכל ובראשם האצטומכא כי בה הרעבון והשובע.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

חָנֵּנִי ה׳ כִּי צַר לִי. ואם שמא תזכור לי עון בת שבע שעוויתי, הנה כבר לקחתי מידך כפליים, כי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי וגו׳, כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וגו׳, מִכָּל צֹרְרַי וגו׳ רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי. כי כמו שאמרו ז״ל (סנהדרין קז.) ׳ששה חדשים נצטרע דוד׳, ורוחו זרה לכל העם, ואומרים לו סורו סורו אל תגעו כי טמא הוא¹:

1. ע״פ איכה (ד טו).

עששה בכעס – הבי״ת רפה ופליגי בה ספרי.

עששה – ענין בליה ורקבון וכן למטה ועצמי עששו וקרוב הוא מלשון עש יאכלם (ישעיהו נ׳:ט׳) שהוא התולעת האוכל הבגד ומפסידה.

נפשי – הוא הנפש המתאוה.

עששה – בעבור כעס מתוגיון הצרות כאלו נרקבו עיני וגו׳.

עששה – נרקבה (כנ״ל ו׳ ח׳).

חנני ה׳ כי צר לי – שצר לי בפועל מרעת האויב, זאת שנית, כי עששה בכעס עיני ונפשי ובטני על דבריהם שמדברים להכעיס אותי ולחרפני, ומפרש, נגד מ״ש כי צר לי (יא-יב) כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה מרוב הצרות, ונגד מ״ש עששה בכעס עיני,

כי כשל בעוני כחי מכל צוררי הייתי חרפה – שצוררי מחרפים אותי לאמר שע״י עוני כשל כחי ועל ידי עוני עששו עצמי ואני חלוש, כן הייתי חרפה מצוררי והייתי חרפה לשכני מאד – שמחרפים גם את שכני ששוכן אצלם איש מלא עונות ופשעים, והייתי פחד למיודעי שפחדו להתקרב אלי מיראת צוררי בל ירעו להם בעבור זה, עד שרואי בחוץ נדדו ממני לבל אתקרב אליהם, עד כי

כי צר לי – גם עתה שאני בצרה חנני.

עששה בכעס – לשון נופל על לשון, ועיין מה שכתבתי למעלה ו׳:ח׳.

עיני – הוא הראש.

נפשי – היא החזה שבו הנשימה.

ובטני – כמשמעו, ועצמי שאחריהם הם הידים והרגלים, א״כ נזכר כאן כל הגוף.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יא) כִּ֤י כָל֪וּ בְ⁠יָג֡וֹן חַיַּ⁠י֮ ⁠וּשְׁנוֹתַ֢י בַּאֲנָ֫חָ֥ה⁠ ⁠כָּשַׁ֣ל בַּעֲוֺנִ֣י כֹחִ֑י⁠ ⁠וַעֲצָמַ֥י עָשֵֽׁשׁוּ׃

For my life is spent in sorrow, and my years in sighing; my strength fails because of my iniquity, and my bones are wasted away.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משהעודהכל

אֲרוּם שְׁצִיאוּ בִּדְוָנָא חַיַי וּשְׁנַי בְּתִנְחֲתָא תְּקַל בְּחוֹבִי חֵילִי וְאֵבָרַי חֲשַׁכוּ.

For my life¹ is ended in misery, and my years in sighing; my strength has failed because of my sin, and my limbs are used up.

1. Life: days.

רמז תשטו

כשל בעוני כחי – שלשה דברים מכחישין כחו של אדם, פחד, דרך, ועון. פחד דכתיב לבי סחרחר עזבני כחי. דרך דכתיב ענה בדרך כחי. עון דכתיב כשל בעוני כחי.

וקד פני ג׳ל עמרי פי חסרה, וכת׳יר מן סניני פי תנהדי, וצ׳עף מן ד׳נבי קואי, חתי עט׳אמי קד תסוסת.

וכבר נגמר הרוב המכריע של חיי ביגון. ורבות מהשנים שלי נגמרו בנאקה שלי. וכוחותי נחלשו מפני העון שלי ואפילו העצמות שלי כבר הרקיבו מפני העש.

כי, וכבר כלו מבחר ימי ביגון ורבות משנותי באנחותי ונחלש כחי בגלל עונותי עד שאפילו עצמותי כבר עששו, וכמו שתרגם כאן חיי ״ג׳ל עמרי״ כך תרגם באיכה א יד ״על פשעי״ ״ג׳ל ד׳נובי״ עוצם עונותי ותקפם. וראה שם חמש מגלות מהדורתי. ולתרגום עששו ״סווסת״ ראה לעיל בסמוך. ובמלה זו תרגם נבהלו, לעיל ו ג.

ועצמי עששו – לשון רקב, כאילו אכלם עש.

and my bones have decayed Heb. עששו, an expression of decay, as though a moth (עש) had eaten them.

כי כלו – בחסרון המאכל דרך משל.

והזכיר העצמות שהם מוסדות הגוף.

FOR MY LIFE IS SPENT IN SORROW …AND MY BONES ARE WASTED AWAY. Because of lack of food. This is a metaphor.⁠¹ The psalmist mentions the bones,⁠² because they are the foundations of the body.

1. David’s bones did not actually waste away.

2. Even though it is the whole body that wastes away.

כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה – כי מהיום שהכה דוד הפלשתי שאמרו הנשים המשחקות: ודוד ברבבתיו (שמואל א י״ח:ז׳), נאמר: ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה (שמואל א י״ח:ט׳). ומאותו היום היה דוד ביגון ואנחה, כי כפשע בינו ובין המות (שמואל א כ׳:ג׳).

כשל בעוני כחי – אמר כי באנחה כשל כחו מפחדו מפני שאול, כי האנחה שוברת גופו של אדם (בבלי ברכות נ״ח:). ומה שאמר: בעוני כחי כאדם האומר: בעונותי אירע לי כך וכך.

ועצמי עששו – שהם כח האדם ומוסדות הגוף כאלו נרקבו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

ביגון – אין בבי״ת געיא.

כשל בעונו כחי – הכ״ף רפה.

ביגון – בעבור היגון כלו ונשלמו ימי חיי וכן ושנותי באנחה וכפל הדבר במ״ש.

בעוני – בעבור עוני כשל כוחי ונדבקו עצמי.

ביגון חיי ושנותי באנחה – יגון בלב ואנחה בפועל כמו שכתוב (ישעיהו ל״ה), והחיים פנימים נגד השנים, שהוא הזמן המתראה על ידי החיים והשנוים המתהוים ממנו, וכן מגביל כחי, ועצמי, שהכח פנימי.

בעוני – ביסורים שבאו עלי מחמת עוני.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משההכל

(יב) מִכׇּ⁠ל⁠־צֹרְ⁠רַ֨י^א הָיִ֪יתִי חֶרְפָּ֡ה⁠ וְ⁠לִ֥שְׁכֵנַ֨י⁠׀ ⁠^ב מְ⁠אֹד֮ ⁠וּפַ֢חַד לִֽמְיֻדָּ֫⁠עָ֥י⁠ ⁠רֹאַ֥י בַּח֑וּץ⁠ ⁠נָדְ⁠ד֥וּ^ג מִמֶּֽנִּ⁠י׃

Because of all my adversaries I have become a great disgrace to my neighbors, and an object of dread to my acquaintances. Those that see me outside flee from me.

א. מִכׇּל⁠־צֹרְרַ֨י א=מִכׇּל⁠־צֹרֲרַ֨י (חטף)

ב. וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י⁠׀ א=<וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀> (חטף)

ג. נָדְד֥וּ א=נָדֲד֥וּ (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודהואיל משהעודהכל

מִן כָּל מְעִיקַי הֲוֵתִי כְסוּפָא וּלְשֵׁבָבִי לַחֲדָא וּדְלוֹחָא לְיָדְעִין לִי דְחָמִין לִי בְשׁוּקָא עָרְקִין מִן קֳדָמָי.

I have become a more shameful¹ thing than all my oppressors, and more so to my neighbors ׀ a fearful thing to those who know me, those who see me in the street flee from my presence.

1. Shameful: dishonorable.

וצרת עארא לג׳מיע אעדאי ולג׳יראני ג׳דא, ופזעא לעארפי, ומן ראני פי אלסוק נפר מני.

וגם נהייתי חרפה לכל אויבי ולשכני וגם נהייתי פחד למכירי. וכל מי שראה אותי בשוק ברחו ממני.

מכל, ונעשתי חרפה לכל אויבי. ראי, הרואה אותי בחוץ מתרחק ממני.

וגמע פי קו׳ מכל צוררי הייתי חרפה אלצוררים מע אלשכנים אדֺ אלשכנים ליסוא ממן יוצף אוהבים ולא שונאים גיר אנהם אדֺא ראו מא נזל בה מן אלבלאיא ודהמה מן אלרזאיא צאר להם חרפה מתֺל אלצוררים.

ואמא אלמיודעים אלדֺי הם אוהבים פפזעוא ואתקוא מן אן יחל בהם מתֺל מא חל בה פלדֺלך קאל ופחד למיודעי מן דון אן יסמתון בה מתֺל אלצוררים או יפכרון פי עארה מתֺל אלשכנים.

He includes in the phrase “Because of all foes I am the scorn.” those ‘foes’ along with ‘neighbors.’ For the ‘neighbors’ are neither described as ‘friend’ nor ‘foe.’ They are not them, rather they observed what befell him. The trials and his sudden calamity. He became a point of ‘scorn’ for them like ‘foes.’

Whilst the ‘my friends’ are those ‘the friend’ for they were paralyzed and fearful over what would happen to them, as had befallen him. This is similar to what he says “a horror to my friends” without siding with him, ‘foes’ or thinking about his reproach like ‘neighbors.’

מכל צוררי – מאת כל צוררי, הייתי חרפה – לגידוף.

ולשכני – אני חרפה מאד.

ופחד למיודעיי – [אמישקטיישנץ בלעז,]⁠^א מתפחדים על קורותיי.

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

From all my tormentors From all my tormentors [not because of my tormentors]. I have become a reproach Heb. חרפה, a reproach.

to my neighbors I am very much a reproach. and fright to my acquaintances A mes connaissances in French, to my acquaintances. They are frightened by what happens to me.

מכל – הזכיר כי מפאת צרריו תבא לו חרפה.

ולשכיניי מאד – היה חרפה להם בעבור שהם קרובים אליו.

נדדו ממני – כאדם שיברח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס למראה.

BECAUSE OF ALL MINE ADVERSARIES I AM BECOME A REPROACH. The psalmist notes that reproach comes to him from his enemies.

YEA, UNTO MY NEIGHBORS EXCEEDINGLY. David became a reproach to his neighbors¹ because they were close to him.

THEY THAT SEE ME WITHOUT FLEE FROM ME. As people do² when they see a very sick person, or a something that is disgusting to look at.

1. Lit., “them.”

2. Lit., “as a person.”

מכל צררי הייתי חרפה – מהרעות שעושים וחושבים לי כל צררי הייתי חרפה שאני בורח מפניהם ממקום למקום.

ולשכני מאד – ולמי אני חרפה? לשכני. לא לעם נכרי, כי אם לשכני, שהם ישראל אני חרפה להם שהם מחרפים ומבזים אותי, כמו: תשימנו חרפה לשכנינו (תהלים מ״ד:י״ד).

ופחד למידעי – הם אוהבי ובני משפחתי אני פחד להם שהם מפחדים עלי פן אספה יום אחד ביד שאול (שמואל א כ״ז:א׳).

ראי בחוץ נדדו ממני – מי שרואה אותי ממידעי בברחי נדדו ממני כלומר פוחדים ורועדים ממה שרואים ממני כי הרועד מתנודד גופו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

ולשכני – במאריך הלמ״ד בס״ס.

למידעי – במאריך הלמ״ד בס״ס.

למיודעי – למכירי ואוהבי כמו ומודע לבינה תקרא (משלי ז׳:ד׳).

מכל צוררי – מכל מה שעושים לי צוררי הייתי לחרפה להרואים בי כי מלעיגים עלי.

ולשכני – היודעים יותר ממה שעושים לי צוררי להם אני מאד לחרפה.

ופחד למיודעי – אני לפחד להם כי בראותם צרתי יפחדו לנפשם שלא יקרה להם כמקרי.

רואי בחוץ – הרואים אותי בחוצות נדדו מפני והלכו להם כי כן דרך אדם לברוח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס.

מכל צוררי – מ״ם הסבה, בגלל צוררי המחרפים אותי הייתי לחרפה ובוז בעיני כל; ולשכנים אצלי הייתי לחרפה ביותר ובושו לדור אצלי, ולמיודעי הייתי פחד שיראו פן יכוו בגחלתי; ויש לפרש ג״כ שמוש מ״ם של מכל צוררי קרוב לענין למ״ד של ולשכני, ע״ד מזמור לדוד, מאת דוד.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודהואיל משההכל

(יג) נִ֭שְׁכַּחְתִּי כְּ⁠מֵ֣ת מִלֵּ֑⁠ב⁠ ⁠הָ֝יִ֗יתִי כִּכְלִ֥י אֹבֵֽד׃

I am forgotten from their hearts like a dead man; I am like a useless vessel.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אִתְנְשֵׁיתִי הֵיךְ שְׁכִיבָא מִן רַעְיוֹנָא הֲוֵיתִי כְּמָן דִפְחַר תְּבִיר.

I am forgotten like a dead man from the mind;⁠¹ I have become like a broken vessel of the potter.

1. From the mind: who is given up from the heart.

חתי נסית מן קלובהם כאלמית, וצרת ענדהם כאניה האלכה.

וכבר נשכחתי מלבם כמו המת. ונהייתי אצלם כמו כלי שנאבד.

נשכחי, עד אשר נשכחתי מלכם כמת והיית אצלם בכלי אבוד.

ואמא נשכחתי כמת מלב פאן הדֺה אלשכחה מנסובה אלי אללה תע׳ לאנה לו כאן מנה בחאל ענאיה למא כאנת חאלה אלתי דֺכר.

Now, “I am put out of mind like the dead.” This ‘forgetfulness’ is direct to God, may He be exalted, because if it were not for Him, who protected him, when his circumstances were those (previously) recalled.

ככלי אובד – ההולך לאיבוד. כל לשון אבידה אין הלשון נופל על בעל האבידה לומר הוא אבד אותה, אלא האבידה אובדת ממנו, כמה דאת אמר: אשר תאבד ממנו ומצאתה (דברים כ״ב:ג׳), האובדת לא בקשתם (יחזקאל ל״ד:ד׳).

like a lost utensil Which is in the process of becoming lost. Any expression of אבדה, loss, does not refer to the owner of the lost article, saying that he lost it, but that the lost article is lost from him, as is stated: "which will be lost from him" (Devarim 22:3); "the lost one you did not seek" (Yechezkel 34:4).

נשכחתי – שאדם לא יזכרני ככלי אין חפץ בו¹ כאשר יאבד לא יבוקש.

1. השוו ללשון הפסוק בירמיהו כ״ב:כ״ח.

I AM FORGOTTEN. No one remembers me. I am like a vessel that no one wants. When it is lost no one looks for it.

נשכחתי כמת מלב – כל כך מידעי פוחדים עלי עד שנתיאשו ממני ונשכחתי מלבם כמת שישתכח מלב אוהביו שאין להם תוחלת שישוב אליהם עוד.

הייתי ככלי אבד – וכן ככלי אבד, שמתיאשים הבעלים ממנו, כך נתיאשו בני אבי ממני שלא יקוו שאשוב עליהם עוד.

נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב. כי מצורע חשוב כמת (נדרים סד:, שמו״ר א׳:ל״ד)⁠¹: הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד. לפי שהיה חושב בלבו דוד שלא יוכל להרפא מעולם מצרעתו ושיהיה ׳ככלי אובד׳ שאין לו תקנה לעולם:

1. ראה בשיעורים לויקרא (יג א-ב) בביאור למה מצורע חשוב כמת.

כמת מלב – כמו המת הנשכח מהלב.

ככלי – ר״ל ככלי כל שהוא אשר כשהוא נאבד אין אדם זוכרו.

נשכחתי מלב כמת – שהגם שאני עוד חי הייתי בעיניהם ככלי אובד – כמעותד לאבדון וכליון.

נשכחתי וגו׳ – מתוך שכל אדם ברח ממני נשכחתי מלבם, וזה גורל עני וקשה יום בעודו באנחתו אין מי יחמל עליו, ואם יהפך עליו הגלגל וייטב מצבו אז יתנו לבם אליו ויתודו כי עול עשו עמו.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יד) כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי⁠׀ ⁠דִּבַּ֥⁠ת רַבִּ⁠ים֮ ⁠מָג֢וֹר מִסָּ֫⁠בִ֥יב⁠ בְּ⁠הִוָּסְ⁠דָ֣ם יַ֣חַד עָלַ֑י⁠ ⁠לָקַ֖חַת נַפְשִׁ֣י זָמָֽמוּ׃

For I have heard the whispering of many, terror on every side, while they took counsel together against me; they devised to take away my life.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

מְטוּל דִי שְׁמַעֵית טִיב בִּישׁ דְאָמְרִין עֲלַי עַמְמִין סַגִיאִין רְתִיתָא מֵחֲזוֹר חֲזוֹר בְּאִתְכַּנְשֵׁיהוֹן כַּחֲדָא עֲלַי לְמִסַב נַפְשִׁי חֲשִׁיבוּ.

Because I have heard an evil report which many peoples say about me; terror is all around when they gather together against me; they have planned to take my soul.

ממא סמעת לאכת׳רהם שנאעת חד׳ר קד חאט בי ואעתצבו עליי אג׳מעין, והמו באכ׳ד׳ נפסי.

וכאשר שמעתי להרבה מהם [שאומרים] עלי לעז. כבר הקיפה אותי זהירות. והתאגדו עלי יחד [כולם]. והשתדלו לקחת את נפשי [ממני].

כי, מפני ששמעתי על רבים מהם שמפיצים רבת מגור מסביבי התאגדו עלי יחד וזממו לקחת נפשי, והנה פירוש דבת רבים מגור, שרבים מהם הפיצו עלי כל מיני דבות שקר כדי שיגורו יפחדו ויתרחקו ממני אחרים, וכפי שמלאכה זו בימינו מוחזקת בידי אותם זרע מרעים כפי שקבלוה בירושה מאבותיהם. ופירש בהוסדם ענין התאגדות וכפי שכתב בפירושו לעיל ב ב.

ויעני בקו׳ דבת רבים אגתיאבה איאה ווצפה לה בגיר אוצאפה כמא קאל להוציא דבה על הארץ (במדבר יד:לו).

The meaning of the phrase “whispering of many” is slanders, calumny. He describes it without describing the actual details as it says “calumnies about the land.” (Num. 14:36)

דבת רבים – עצת רבים. דבת – פרלידיץ בלעז, לשון דובב שפתי ישנים (שיר השירים ז׳:י׳) וכן כל דבה שבמקרא.

מגור מסביב – שמייראים ומפחידים אותי.

בהיוסדם – בהתייעצם.

[זממו – לשון מחשבה.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

the gossip of many Heb. דבת, the counsel of many. דבת is an expression of: "making the lips of the sleeping speak (דבב)" (Shir HaShirim 7:10). Likewise, every דבת in Scripture, parledic in Old French, gossip (so Bereshit 37:2, Bemidbar 14:36, Yechezkel 36:3).

terror from all sides that they scare and frighten me.

when they take counsel Heb. בהוסדם, when they take counsel.

they plotted Heb. זממו, an expression of thought.

כי – יתכן היות נשכחתי מפאת השם בעבור שלא יושיעני כאילו שכחני, בעבור שאמר אחר כן כי שמעתי דבה רעה שיוציאו עלי שיפחד ממנה כל השומע.

או טעמו להיות לי^א מגור מכל סביבי.

בהוסדם – מגזרת סוד.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״לי״.

FOR I HAVE HEARD THE WHISPERING OF MANY. It is possible that I am forgotten (v. 13) means; I am forgotten by God; for since God does not save me it is as if He has forgotten me. We may interpret the verse is this manner, because for I have heard the whispering of many¹ follows.

For I have heard the whispering of many, terror on every side means, I have heard the evil report that they spread about me. They invent things about me that frighten all those who hear it.

On the other hand it is possible that For I have heard the whispering of many, terror on every side means, For I have heard the whispering of many, the purpose of which is that I be surrounded by terror on all sides.

WHILE THEY TOOK COUNSEL TOGETHER AGAINST ME. Be-hivvasedam (while they took counsel) comes from the same root as the word sod (counsel).⁠²

1. This verse indicates that he has not been forgotten by man.

2. Its root is samekh, vav, dalet.

כי שמעתי דבת רבים – אויביו שהיו מוציאים דבה עליו אל שאול.

אמר: יש לי מגור מסביב – כי אין מגור מפאה אחת שאשמר ממנה, אלא מסביב.

בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו – שהם מתיעצים יחד עלי וחשבו לקחת נפשי. ולא ללכדני ולקחת אותי לעבד, כי אם לקחת נפשי.

ואמרתי (פסוק יא) ש׳כלו שנותי באנחה׳, כי שמעתי דיבת רבים עלי לפני שאול¹, ו׳שמעתי׳ כמו כן מגור בסביב, שיצא שאול לרדפני:

1. ׳כי שמעתי דבת רבים, אויביו שהיו מוציאים דבה עליו אל שאול׳ (רד״ק).

כִּי שָׁמַעְתִּי וגו׳ לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ. וזה שכל עצתם¹ לא היתה כי אם להכות ולהמית דוד בלבד, וכן אמר אחיתופל ׳והכיתי את המלך לבדו׳ (שמואל ב׳ י״ז:ב׳):

1. דבת רבים – עצת רבים (רש״י).

מָגוֹר מסביב – כן כתוב.

דבת – ענין אמירת דבת הרע כמו ויבא את דבתם (בראשית ל״ז:ב׳).

מגור – פחד כמו ויגר מואב (במדבר כ״ב:ג׳).

בהוסדם – ענין עצה שהיא כיסוד להבנין.

זממו – חשבו.

דבת רבים – דברי רע מרבים המפחדים אותי מסביב.

בהוסדם – במה שהם מתייעצים עלי כולם יחד וחושבים לקחת נפשי ור״ל ובעבור שאני שומע כ״ז ואני כאלם לא יפתח פיו לזה אני שכוח בעיני כל כי חושבים שכלה תקותי.

כי – ובכל זה לא נשכחתי מלב הצוררים, כי בהפך שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי – שהם כשנועצו עלי למסרני ביד שאול, יוציאו ג״כ דבה על רבים, כמו שהוציאו דבה על נוב עיר הכוהנים שידם עמי, ועי״כ יעשו מגור מסביב – שכל אשר סביבי יראים ומתפחדים פן יענשו מן המלך, ועי״כ לקחת נפשי זממו – שעי״כ כ״א יודיע מקומי ובזה יקחו את נפשי.

דבת רבים – שם דבה משרש דב הקרוב לזב (זה⁠־דין) ר״ל דבור הזב מן הפה, אולי ג״כ בלי שום לב, רק אין בו הוראת רע, וביוסף כתוב את דבתם רעה, ובמרגלים כתוב ויוציאו דבת הארץ, ובמשלי י׳:י״ח מוציא דבה הוא כסיל ולא רשע.

מגור – ממקור גר שאין דן דינו והוא תמיד בסכנה, כן מגור הוראתו דאגה מסכנה נסתרת.

בהוסדם – בהתועצם ועיין מה שכתבתי למעלה ב׳:ב׳ על נוסדו יחד.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(טו) וַאֲנִ֤י⁠׀ ⁠עָלֶ֣יךָ בָטַ֣חְתִּי יְהֹוָ֑הי״י֑⁠ ⁠אָ֝מַ֗רְתִּי אֱלֹהַ֥י אָֽתָּ⁠ה׃

But as for me, I have trusted in You, Hashem. I have said, "You are my God.⁠"

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וַאֲנָא עֲלָךְ רְחִיצֵית יְיָ אַמְרֵית אֱלָהִי אַנְתְּ.

But I have put my trust in you,⁠¹ O LORD; I said, “You are my God.”

1. You: your word.

ואנא עליך תוכלת יא רבי, וקלת דאימא אנת אלאהי.

ואני עליך נשענתי. ה׳! ותמיד אמרתי אתה אלוהי.

אמרתי, ותמיד אמרתי.

ואני – אף על פי שיחשבו האויבים ששכחתני אני בך אבטח ואודה כי אתה אלהי.

BUT AS FOR ME… Even though my enemies think that You have forgotten me, I trust in You and give thanks to You, for You are my God.

ואני עליך בטחתי י״י – הם חשבו לקחת נפשי. ואני בטחתי עליך,

כי אמרתי אלהי אתה – כלומר: אתה אדון ושופט עלי, לא הם.

אמנם עליך בטחתי שתושיע: [אמרתי] אלקי אתה. כי אליך אתפלל¹:

1. ע״פ לשה״כ ׳מלכי ואלוקי כי אליך אתפלל׳, וזו הגדרת ׳אלוקי׳. רד״ק: הם חשבו לקחת נפשי, ואני בטחתי עליך, כי אמרתי אלהי אתה, כלומר: אתה אדון ושופט עלי, לא הם׳.

וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי ה׳ אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה, בְּיָדְךָ עִתֹּתָי. שאני אומר שכל עיתותי ומקריי אינם מתחת המזל, רק ׳בידך עיתותי׳¹, ולכן הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי, הָאִירָה פָנֶיךָ וגו׳:

1. ׳בידך עתותי – להפכם לטוב, גם שיורו רע כפי המערכת׳ (נדפס).

ואני ׀ עליך בטחתי – יש פסיק בין ואני ובין עליך כדי שיהיו דבריו של אדם ברורים כלפי מעלה ואל ימהר להוציא מפיו בבהלה ואני עליך כי האלהים בשמים ואדם עלי ארץ.

ואני – אבל אני אבטח בה׳ ולא אירא מהם.

אלהי אתה – ותעזרני מהם.

ואני – הגם שאין לי עוד שום מכיר ומושיע עליך בטחתי ה׳, אמרתי אלהי אתה – הלא אתה עדן המשגיח עלי ומושיע.

עתתי – כמו עתידותי (וחש עתידות למו, פרשת האזינו) ומקורם אחד.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(טז) בְּ⁠יָדְ⁠ךָ֥ עִתֹּ⁠תָ֑י⁠ ⁠הַצִּ֘⁠ילֵ֤נִי מִיַּ⁠ד⁠־א֝וֹיְבַ֗י וּמֵֽרֹדְ⁠פָֽי׃

My times are in Your hand. Deliver me from the hand of my enemies, and from those that persecute me.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

בְּאַיְדָךְ זִמְנֵי פוּרְקָנִי פְּצֵי יָתִי מִן יַד בַּעֲלֵי דְבָבַי וּמֵרָדְפָי.

In your hand are the times of my redemption; save me from the hand of my enemies and persecutors.

יא מן פי ידיה אחואלי, כ׳לצני מן יד אעדאי ואלכאלבין לי.

מי שבידו המצבים שלי! [ה׳!] תציל אותי מיד האויבים שלי ומיד הרודפים אותי.

בידך, אתה אשר בידו מעמדי ומצבי חלצני מיד אויבי ורודפי.

בידך עיתותי – עיתים העוברות עלי על פיך הם ובגזירותיך.

My times are in Your hands The times that pass over me are through Your orders and by Your decrees.

בידך – כנגד השומרים הבלי שוא (תהלים ל״א:ז׳), כי עת ישועתי בידך לבדך הוא.

MY TIMES ARE IN THY HAND. In contrast to those who put their faith in lying vanities,⁠¹ I trust only in You, for the time of my salvation is in Your hand alone.⁠²

1. See Jonah 2:9.

2. In other words My times are in Thy hand means, the time of my salvation is in Your hand.

בידך עתתי – העתים שהם חושבים ללכדני ולקחת אותי ואורבים לנפשי בידך הם, ולא בידם.

לפיכך הצילני מיד אויבי ומרדפי.

בידך עתותי. להפכם לטוב, גם שיורו רע כפי המערכת¹:

1. כנ״ז פסוק ז. וכ״כ אבע״ז: ׳כנגד השומרים הבלי שוא, כי עת ישועתי בידך לבדך הוא׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

בידך עתתי – חסר וא״ו.

בידך עתותי – כל העיתות שעברו עלי בין העתים לטובה ובין העתים לרעה הלא המה בידך על פיך נעשו.

הצילני מיד אויבי – כי הלא הכל בידך.

בידך עתותי – הלא העתים העוברים עלי הם בידך עת טובה או עת רעה ממך נגזרו, א״כ הצילני מיד אויבי הם הזיפים,

ומרודפי – שאול ואנשיו.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(יז) הָאִ֣ירָה פָ֭נֶיךָ עַל⁠־עַבְדֶּ֑ךָ ⁠ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְ⁠חַסְדֶּֽךָ׃

Make Your face shine upon Your servant; save me in Your loving kindness.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אַנְהַר סְבַר אַפָּךְ עַל עַבְדָךְ פְּרוֹקְנִי בְטוּבָךְ.

Shine your countenance on your servant; redeem me by your goodness.

בנור וג׳הך ארץ׳ ען עבדך, ואגת׳ני בפצ׳לך.

ובאור פניך תרצה את עבדך. ובחסדך תושיע אותי.

האירה, באור פניך רצה את עבדך וכתב רבינו בפירושו למשלי כ כ, כי דרך להמשיל את עניית ה׳ לאדם לאור שנ׳ האירה פניך בעבדך.

האירה – מלת על כמו: אל, כמו: ותתפלל על י״י (שמואל א א׳:י׳).

כמו: יאר י״י פניו (במדבר ו׳:כ״ה). כי ההוה במצוק כיושב בחשך, על כן: האירה.

MAKE THY FACE TO SHINE UPON THY SERVANT. The word al (upon) is to be rendered el (to).⁠¹ Compare, and prayed unto (al) the Lord (Samuel I 1:10).⁠²

Our verse is similar to The Lord make his face to shine towards³ thee (Num. 6:25).⁠⁴ One⁵ who is in distress is like one who sits in the dark. Hence Scripture reads: Make Thy face to shine.

1. According to Ibn Ezra our verse should be rendered as follows: Make Thy face shine towards Thy servant.

2. In Samuel I 1:10 the word al which usually means upon has the meaning of el (to). So too in this verse.

3. Translated lit. Hebrew, elekha.

4. Hence al in our verse has to be rendered el.

5. Literally, “for one.”

האירה פניך על עבדך – כמו אל עבדך. וכן אמר: יאר י״י פניו אליך (במדבר ו׳:כ״ה). ואור הפנים היא הישועה וההצלחה.

הושיעני בחסדך – ואף על פי שאיני ראוי.

האירה פניך. לקבל תפילתי ברצון: [הושיעני] בחסדך. לא בזכותי¹:

1. כ״כ הרד״ק, אע״פ שאיני ראוי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

הושיעני – מלא יו״ד.

האירה – הראה לי פנים מאירות והוא מדרך משל הנהוג בין אדם לרעהו.

האירה פניך על עבדך – שתושיעני ע״י השגחה גלויה עד שכולם יראו פניך והשגחתך,

והושיעני בחסדך שהחסד אין לו גבול, וזה יהיה כדי

האירה פניך – הראה לי פנים מאירות ולא זועפות.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יח) יְֽהֹוָ֗היֽ״י֗ אַל⁠־אֵ֭בוֹשָׁה כִּ֣י קְ⁠רָאתִ֑יךָ ⁠יֵבֹ֥שׁוּ רְ֝⁠שָׁעִ֗ים יִדְּ⁠מ֥וּ לִשְׁאֽוֹל׃

Hashem, let me not be ashamed, for I have called upon You. Let the wicked be ashamed, let them be silenced in the netherworld.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

יְיָ לָא אֶבְהַת אֲרוּם קְרִיתָךְ יִבְהֲתוּן רַשִׁיעַי יִשְׁתְּקוּן וְיֵחַתוּן לְשֵׁיוֹל.

O LORD, I will not be disappointed, for I have called upon you; let the wicked be disappointed, let them be silent and descend to Sheol.⁠¹

1. Sheol: the grave.

אללהם לא תכ׳יבני אד׳א דעותך, בל יכ׳יב אלט׳אלמין וינהדון אלי אלת׳רי.

ה׳! אל תאכזב אותי כאשר אתפלל אליך. אלא יתאכזבו הרשעים ויהרסו אל השאול.

ה׳, ה׳ אל תאכזבני כאשר אקראך, אלא יתאכזבו הרשעים ויצערו לשאול. ושמא ידמו מבעלי הכפל ידדו, וראה לקמן מב ה אדדם. והכוונה כאן הליכות הרשעים מעשיהם ומחשבותיהם יצעידום לשאול.

יחתמל ידמו לשאול מן אלתצריף אן יכון פי מעני וכל אנשי מלחמתה [35 א] ידמו (ירמיהו נ:ל) ויכון [...]⁠ע אלא מכׄפף אלמי⁠[ם] ואן יכון איצֺא מסתקבלא [..] מתֺל מ⁠[...] מתֺאלה עלי אלוגהין גמיעא ויתמו ימי בכי אבל משה (דברים לד:ח).

“let them perish (yiDDəmû) in Sheol” carries the meaning perish, that is to say it means “And all her warriors shall perish (yiDDaMMû)” (Jer. 50:30). It is … rather without a doubling of the M (Mem). It is also imperfect … like … its pattern has two forms together “The period of wailing and mourning for Moses came to an end.” (Deut. 34:8).

אל אבושה כי קראתיך – אחרי שקראתיך אין נאה שאבוש.

ידמו לשאול – ישתתקו ויאלמו למות.

let me not be shamed because I called out to You Since I called You, it is not fitting that I should be shamed.

let them be silenced to the grave Heb. ידמו, let them be silenced and made dumb to die.

^אאל אבושה – הטעם אני לא אבוש, רק יבושו מי שלא בטח אליך.

ידמו – לשון שתיקה, והטעם מיתה.

ומלת ידמו מפעלי הכפל, כמו: ויתמו. ידמו – עד ירידתם לשאול.

א. הביאורים על פסוק י״ח מופיעים רק בכ״י פרמא 2062. הם חסרים בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896.

{See Hebrew}

י״י אל אבושה כי קראתיך – שלא אשוב ריקם מלפניך.

יבשו רשעים – אבל הרשעים יבשו מתקותם, כי הם לא קראוך, ולא שמוך לנגדם.⁠¹

ידמו – לשון כריתה, כמו: אל תדמו בעונה (ירמיהו נ״א:ו׳).

לשאול – לקבר.

או פירושו: נפשם לגיהנם.

1. השוו ללשון הפסוק בתהלים פ״ו:י״ד.

אל אבושה כי קראתיך. עשה לכבוד שמך: יבושו רשעים. הזיפים וזולתם:

ה׳ אַל אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ. אמר זה לפי שאין מן הראוי לחוטא לשאול הטבה לאשר חטא לו, לכך אמר, ׳ה׳ אל אבושה כי קראתיך׳ אף על פי שחטאתי, יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל:

י״י אל אבושה – בגעיא.

ידמו – יכרתו כמו אל תדמו בעונה (ירמיהו נ״א:ו׳).

כי קראתיך – והואיל ובך בטחתי מהראוי שלא אבוש.

ידמו – יכרתו לרדת לשאול.

ה׳ אל אבושה כי קראתיך – כדי שיהיה קידוש השם וידעו כולם שהקורא אותך לא יבוש, ובהפך יבושו רשעים כי יכרתו וידמו לרדת לשאול.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(יט) תֵּ֥אָלַ֗מְנָה⁠ ⁠שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר⁠ ⁠הַדֹּבְ⁠ר֖וֹת עַל⁠־צַדִּ֥⁠יק עָתָ֗ק⁠ בְּ⁠גַאֲוָ֥ה וָבֽוּז׃

Let the lying lips be dumb, those which speak arrogantly against the righteous, with pride and contempt.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

תִּתְפַּקְקָן סִפְוָת שִׁקְרָא דְמַלְלָן עַל צַדִיקַיָא גִדוּפִין בְּגֵיוְתָנוּתָא וּבַסְרָנוּתָא.

Let the lips of¹ falsehood be stopped up, [the lips] that speak slander against the righteous in pride and contempt.

1. Lips of: lips that speak.

תאלמנה שפתי שקר – אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם בלא עדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול. ריש לקיש אמר גורם קללה לעצמו שנאמר תאלמנה שפתי שקר. ד״א תאלמנה שפתי שקר. אמר רב הונא משום בר קפרא יתפרכן יתחדשן ישתתקן, יתפרכן כמה דאת אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים וגו׳, יתחדשן כד״א או מי ישום אלם, ישתתקן כמשמעו. הדוברות על צדיק עתק על צדיק חי העולמים דברים שהעתיק מבריותיו. בגאוה, בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית, ובוז, מבזה על כבודי. אמר רבי יוסי בר חנינא המתכבד בקלונו של חברו אין לו חלק לעולם הבא בכבודו של הקב״ה על אחת כמה וכמה, מה כתיב אחריו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך אל יהי לו במה רב טובך, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין במקום הביבין במקום האשפה במקום הסריות כל מי שהוא בא לומר פלטין זה בנוי במקום הביבין במקום האשפה במקום הסריות אינו פוגם, כך כל מי שבא לומר העולם הזה נברא מתוך תהו ובהו אינו פוגם. רב הונא בשם בר קפרא אמר אלולא שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו בראשית ברא אלהים מן הן והארץ היתה תהו ובהו וחשך.

ותכ׳רס אלשפתאן אלמבטלה אלמתקולה אלכ׳נא ען אלצאלח באקתדאר ואזרא בה.

וישתקו השפתים המשקרות המדברות לעז על הצדיק בכח ובעצמה ובבזיון אליו [לצדיק].

תאלמנה, ותאלמנה השפתים המשקרות הדוברות דברי לעז על הצדיק בגאוה ומתוך זלזול בו.

ותאלמנה מסתקבל אנפעאל אדֺ קיל ונאלמתי וכאן חק אלפה אלתשדיד מתֺל שין פי תשבַרנה (תהלים לז:טו, יז ישעיהו כז:יא)

[... ..] ינצרף קו׳ ב⁠[ג]⁠אוה ובוז אלי חאלהם מן אלאנתכׄא ואלצולא ענד מא יפתכון עלי אלצדיק במא סמג וכׄשן מן אלכלאם. וקו׳ ובוז במא ינאל אלצדיק מן דֺלך.

“let lying lips be stilled (teʾālamnâ)” is an imperfect Nip̄ʿal as if it says ‘I was stilled. (neʿelamtî)’ Its ʾ(ʾalęp̄) should have been doubled like the Š (Šîn) in “shall be broken (Tiššāḇarnâ)” (Ps. 37:15, and Is. 27:11).

He applies the phrase “with arrogance and contempt” to their circumstance; incitement and tyranny in which they assault the righteous with hostile and coarse words. The phrase “and contempt” is that which He confers upon the ‘righteous’ (Ṣaddîq).

הדוברות על צדיק עתק – שאומרים עלי לשאול: דוד מבקש רעתך (שמואל א כ״ד:ט׳).

עתק – סרה [דבר שאינו],⁠^א כמו: ויעתק משם (בראשית י״ב:ח׳).

[ודונש פתר אותו: לשון דבר גדול וקשה, כמו: עתקו וגם גברו חיל (איוב כ״א:ז׳), הון עתק (משלי ח׳:י״ח), ולמכסה עתיק (ישעיהו כ״ג:י״ח).]⁠^ב

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י קמברידג׳ A3, ברלין 122 (״שאינו״), פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 34, פריס 154.

ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

that speak against a righteous man falsely That say to Saul concerning me, "David seeks to harm you.⁠"

falsely Heb. עתק, untruth, something unfounded, as: "And he moved (ויעתק) from there" (Bereshit 12:8) [i.e., something removed from the truth]. Dunash (pp. 17f.) however, interpreted it as an expression of a great and strong thing, as: "grow strong (עתקו) and powerfully rich" (Iyyov 21:7); "powerful (עתק) wealth" (Mishlei 8:18); "and for stately (עתקו) clothing" (Yeshayahu 23:18).

תאלמנה – בניין נפעל,⁠^א בעבור שהזכיר למעלה כי שמעתי דבת רבים (תהלים ל״א:י״ד).

והנה עתק, כדרך: וידבר אתם קשות (בראשית מ״ב:ז׳), והנה יחסר דבר.

וטעם צדיק – כמוני.

א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״בניין נפעל״.

LET THE LYING LIPS BE DUMB. The psalmist now says this because he earlier stated:

For I have heard the whisperings of many (v. 14).⁠¹

Atak (arrogantly) [is to be read as if written, devar atak (arrogant words).⁠²] Compare, and spoke rough³ with them⁴ (Gen. 42:7).⁠⁵ The word davar has been omitted from our verse. Righteous means, a righteous person such as I.

1. The word translated as whispering in verse 14 reads dibbatam. Dibbatam means, their defamation. Thus according to Ibn Ezra verse 14 reads: For I have heard the defamation of many. Hence his comment.

2. Our text literally reads, which speaks arrogant (atak) against the righteous. Hence Ibn Ezra’s comment that our verse is to be read as if written, which speaks arrogant words against the righteous.

3. Hebrew, kashot (hard, rough).

4. Translated lit. According to Ibn Ezra, this verse should be read as if written, and spoke rough words with them.

5. Lit. “Behold, atak (arrogantly) is like, and spoke rough with them (Gen. 42:7). Behold, the word davar is missing.”

תאלמנה שפתי שקר – המוציאים עליו דבה והם אומרים עליו לשאול כי הוא היה מתגאה ומתפאר במלוכה.

הדברות על צדיק – על עצמו ועל הצדיקים האחרים.

עתק – דבר עתק וחזק.

בגאוה ובוז.

הדוברות על צדיק. המלשינים אותי שאני ׳צדיק׳ בזה, ואומרים לשאול שאני מבקש רעתו¹:

1. כ״כ רש״י: שאומרות לשאול עלי דוד מבקש רעתך. וכן רד״ק: המוציאים עליו דיבה והם אומרים עליו לשאול כי הוא היה מתגאה ומתפאר במלוכה.

תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת וגו׳. כגון שמעי בן גרא:

תאלמנה – מלשון אלם.

עתק – חזק וקשה כמו ידברו עתק (תהלים צ״ד:ד׳).

ובוז – ובזיון.

תאלמנה – מהראוי שתאלמנה שפתי שקר.

עתק – בא על ההעתקה ממקום, ויעתק משם ההרה, ועל לשון חוזק, ולדעתי עקר ענינו בכ״מ לשון העתק, כי כ״מ שבא על דבור שמדברים עתק על ה׳ היינו הכחשת ההשגחה, כמו (שמואל א ב׳ ג׳, לקמן ע״ה ז׳, צ״ד ד׳) בא על הכחשת השגחת ה׳, עי׳ פרושי בכ״מ האלה והוא מענין העתק שהוא מועתק ורחוק מברואיו, וכן פי׳ חז״ל (ב״ר פ״א), הדוברות על צדיק עתק שהעתיק מבריותיו, ורצונו לומר יאלמו המכחישים השגחת ה׳ על ידי שרואים צדיק ורע לו ובאמת ה׳ משגיח עליו אם לשלם לו בעוה״ב, ואם גם בעוה״ז תצפנם בסוכה ויפעל לחוסים בו נגד בני אדם וכולם יראו מזה השגחת ה׳, וכן מ״ש עתקו גם גברו חיל, הון עתק, היינו דבר הנעתק ומופרש מדרך הטבע.

תאלמנה – אחר שראה השגחת ה׳ עליו יאמר, מעתה תאלמנה שפתי שקר הם שפתי הכופרים,

הדוברים על צדיק על ה׳ הצדיק, דברי עתק בגאוה ובוז – שאומרים שאין ה׳ משגיח בעולמו ואין שכר ועונש, ושהעולם הפקר, ועתה ע״י שיראו השגחתך איך אתה מציל את החוסים בך תאלמנה שפתותיהם, כי

תאלמנה – מוסיף על ידמו הכתוב לפניו, הדומם יכול לדבר אם ירצה משא״כ באלם.

עתק – עתיק תרגומו של ישן, ואולי משל לקוח הוא מן היין שבהושנו יחזק יותר, וכן ולמכסה עתיק (ישעיה כ״ג:י״ח) מלבוש איש גבור וחזק המשתרר על חבריו, מלבוש השררה, ובלשון ערבי עתיק הוראתו יקר וכבד, א״כ עתק דברים כבדים וחזקים.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כ) מָ֤ה רַֽב⁠־טוּבְ⁠ךָ֮ ⁠אֲשֶׁר⁠־צָפַ֢נְתָּ לִּ⁠ירֵ֫אֶ֥יךָ ⁠פָּ֭עַלְתָּ לַחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ ⁠נֶ֝֗גֶד^א בְּ⁠נֵ֣י אָדָֽם׃

Oh how abundant is Your goodness, which You have laid up for those that fear You, which You have wrought for those that take their refuge in You, in the sight of the sons of men!

א. נֶ֝֗גֶד א=נֶ֝גֶד (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

כְּמָא סַגִי טוּבָךְ דְאַטְשֵׁיתָא לְדָחֲלִין מִנָךְ עֲבַדְתָּא לְסָבְרִין עֲלָךְ לְמִפְרַע לְהוֹן אֲגַר טָב קֳבֵיל בְּנֵי נָשָׁא.

How great is your goodness that you have hidden for those that fear you; you have acted for those who hope in you, to pay them a good reward in front of the sons of men.

רמז תשטז

מה רב טובך – רבי פנחס בשם רבי אושעיא אמר אע״ג דכתיב כי בו שבת מכל מלאכתו ממלאכת עולמו שבת ולא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים אלא פועל עם אלו ופועל עם אלו מראה לאלו מעין דגמטורין שלהם ומראה לאלו מעין דגמטורין שלהם, ומנין שפורענותן של רשעים קרויה מלאכה שנאמר פתח ה׳ את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לה׳, ומנין שמתן שכרן של צדיקים קרויה מלאכה שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך. אמרי ליה רבנן לרב אשי קא מקיים רבינא כל דאמרי רבנן שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא נשדר לי מר זוזי דאתרמי לי קטינא דארעא למזבן, שלח ליה ליתי מר סהדי וניכתוב שטרא, שלח ליה אפילו אנא נמי, שלח ליה כל שכן מר דטריד בגירסיה ומשתלי וגורים קללה לעצמו. תנו רבנן שלשה צועקין ואינם נענין, מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא בעדים, והקונה אדון לעצמו, ומי שאשתו מושלת עליו. קונה אדון לעצמו מאי היא, איכא דאמרי תולה מעותיו בנכרי, ואיכא דאמרי הכותב נכסיו לבנו בחייו, ואיכא דאמרי דביש ליה בהאי מתא ולא אזיל למתא אחריתי.

מה רב טובך – משל לאדם שמסר בנו לפדגוג אחד והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו כל האילנות הללו שלך הם כל הגפנים הללו שלך הם כל הזיתים הללו שלך הם, כשיגע להראותו א״ל איני יודע מה אומר לך אשריך מה מתוקן לך, כך כשנקבצו ישראל אצל משה ואמרו לו רבינו משה אמור לנו מה טובה עתיד הקב״ה ליתן לנו לעתיד לבא, אמר להם איני יודע מה אומר לכם אשריך ישראל מי כמוך, אשריכם ישראל מה מתוקן לכם לעתיד לבא.

רמז תשיז

אמר רב דימי דמן חיפה שלש מאות ועשרה עולמות יש לכל צדיק וצדיק שנאמר להנחיל אוהבי יש. א״ר יצחק בר מריון חרבו של הקב״ה י״ו פנים שנאמר התאחדי הימיני השימי השמילי אנא פניך מועדות, ומה אם מדת פורענות מעוטה יש לה י״ו פנים, מדה טובה על אחת כמה וכמה. אשר צפנת ליראיך, אמר רבי יודן בשם רבי אליעזר לשני בני אדם גלה הקב״ה את הקץ ליעקב ולדניאל, ליעקב מנין שנאמר ויקרא יעקב אל בניו וגו׳ ואחר כך העלימו ממנו מה כתיב אחריו ראובן בכורי אתה, וכן בדניאל שנאמר ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים, כיון שבא לגלות את הקץ מהו אומר לו ואתה דניאל סתום הדברים וחתום. אמר ר׳ אבא בר כהנא אמר הקב״ה לישראל אתם צפנתם לי תורה ומצות בעולם הזה בלבי צפנתי אמרתך אני צופן לכם מאות הטוב המתוקן לצדיקים לעתיד לבא. מה רב טובך אמר רבי אבא בר׳ יודן אמר הקב״ה אתם לפי כחכם ואני לפי כחי.

ויעלם אנה מא אכת׳ר כ׳ירך אלד׳י ד׳כ׳רתה לאתקיאך, ופעלתה לאלמסתכנין אליך חד׳א בני אדם.

והוא [כך] ידע כמה הטוב שלך מרובה מה אצרת אותו בשביל יראיך ושעשית אותו למבקשים ממך חסות אל מול בני האדם.

מה, ויודע כי מה רב טובך.

ומעני קו׳ אשר צפנת לראיך אן דֺלך אלכׄיר כאן להם ענדך מדֺכורא ולדיך מכׄנוזא חתי א⁠[ן] אה⁠[.]⁠תה בעד [תֺם נגד ב]ני אדם.

The meaning of the verse “that You have in store.” That is the blessing mentioned which was theirs from You and You stowed it away until … [following “in the full view] of men.”

מה רב טובך – ידעתי כי לעולם הבא יש שכר טוב ליריאיך. ומכל מקום בעולם הזה שהרשעים מקיפין אותן, אני מתפלל שתסתירם בסתר פניך.

How great is Your goodness I knew that those who fear You have good reward in the world to come, nevertheless, in this world, because the wicked surround them, I pray for them that You hide them in the secrecy of Your countenance.

מה – ואלה הדוברים עתק לא ידעו הטוב שצפנת ליריאיך, וכבר עשית כמה טובות בגלוי לחוסים בך, וזה טעם נגד בני אדם.

OH HOW ABUNDANT IS THY GOODNESS … Those who speak arrogantly do not know of the good that You have laid up for those who fear You. In fact You have already openly done a number of good deeds for those who take refuge in You. This is the meaning of in the sight of the sons of men.

מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך – הרשעים מדברים בגאוה ובוז דברים עתיקים על הצדיקים ויראי האל. לפי שרואים אותם שפלים וחלושים ואינם יודעים מה גדול הוא הטוב אשר צפנת להם לעולם הבא. ואם בעולם הזה שפלים יתרוממו לעולם הבא. ומלבד זה פעלת וחדשת טוב רב להם פעמים רבות בעולם הזה. וזהו:

נגד בני אדם – לפי שלא יבשו לעיניהם מפני שהם חוסים בך.

מה רב טובך. הנה לשעבר צפנת גמול טוב לצדיקים לחיי עולם, מכל מקום פעלת לחוסים בך נגד בני אדם גם בעולם הזה¹, לכך אני מבקש על אלה ה׳חוסים׳ שתסתירם עתה מרוכסי איש - מגזירת שאול הרודף אותי ואת אנשי, מריב לשונות המלשינים אותנו לפניו:

1. רד״ק: ׳ומלבד זה [השכר הצפון לעולם הבא], פעלת וחידשת טוב רב להם פעמים רבות בעולם הזה, וזהו: נגד בני אדם, לפי שלא יבושו לעיניהם מפני שהם חוסים בך׳.

ואם תאמר, אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות באופן שמן השמים ייטיבו לו בעולם הזה ובעולם הבא, אפילו הכי, אחרי שה׳טוב׳ הגמור צפון לצדיקים בעולם הבא, איני שואל שתיטיב להם בעולם הזה, רק שתַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ שלא יבלעום הרשעים חינם¹, וזהו שאמר מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, יודע אני שהוא רב ועצום, מ״מ אחרי שמה שהוא נֶגֶד בְּנֵי אָדָם (היינו הדברים התחתונים)⁠² פָּעַלְתָּ אותו עבור החֹסִים בָּךְ, וזהו שאמר פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם, כי ׳כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה׳ (ברכות ו:), איני שואל שתהנה אותם מזה העולם, רק שתסתירם לפחות בסתר פניך מֵרֻכְסֵי אִישׁ וגו׳, ׳רוכסי איש׳ מלשון ׳והרכסים לבקעה׳ (ישעיה מ׳:ד׳)³, ר״ל הגאים המתגאים על הציבור שלא לשם שמים לבלעם חינם:

1. ראה רש״י.

2. הסוגריים במקור.

3. כ״כ אבע״ז ורד״ק.

מה רב – מה מאד רב הטוב אשר צפנת לתת ליראיך בעוה״ב ואף הרבה טובה פעלת להחוסים בך נגד בני אדם ר״ל אשר כל אדם חסו בו.

מה רב – הגם שרב מאד טובך אשר צפנת ליראיך – שהוא שכר הצפון לצדיקים בעוה״ב שהוא רב מאד, אבל הלא הוא צפון ונעלם ואין רואים אותו, אבל הטוב שפעלת לחוסים בך אינו צפון ונסתר, כי הטוב הזה הוא נגד בני אדם – שהוא נראה לכל, (ור״ל שעל מה שימצאו רעות לצדיק בעוה״ז יש ע״ז תשובה שעי״כ ימצא שכר גדול ורב טוב בעוה״ב, אבל זה דבר צפון ורבים מכחישים עי״כ את ההשגחה ממה שנראה צדיק ורע לו, אבל ההשגחה הגלויה שיעשה ה׳ לחוסים בו הוא דבר הנראה לכל, ובזה תאלמנה שפתי שקר הדוברים על צדיק חי עולמים עתק לאמר שאינו משגיח).

נגד בני אדם – יש באוצרך צפון ומוכן הטוב המעותד להעשות ליראיך לעיני כל.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כא) תַּסְתִּירֵ֤ם⁠׀ בְּ⁠סֵ֥תֶר פָּנֶיךָ֮ ⁠מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ ⁠תִּצְפְּ⁠נֵ֥ם בְּ⁠סֻכָּ֗⁠ה⁠ ⁠מֵרִ֥יב לְ⁠שֹׁנֽוֹת׃

You hide them in the secret place of Your presence from the plottings of man. You conceal them in a pavilion from the strife of tongues.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

תִטְמְרִינוּן בְּטוּמְרָא בְּעִדַן רוּגְזָךְ מִגְדוּדֵי גִבָּרַיָא תִּטְשִׁנוּן כַּד בִּמְטַלַלְתָּא מִתִּגְרַת לִישָׁנַיָא.

You will hide them in a hiding place in the time of your anger from troops of warriors; you will conceal them as in a shelter from the strife of tongues.

באן תחג׳בהם בחג׳אב נורך מן כ׳שני אלנאס, ותקיהם בט׳לאלך מן אלאלסן אלמכ׳אצמה להם.

[הדבר שעשית ליראיך וכו׳] בכם שתסתיר אותם על ידי סתר האור שלך מגסות בני האדם (או א״ל: מבני האדם הגסים). ובצל שלך תגן בעדם מאותה הלשון שעושה עמהם מריבה.

תסתירם, כאשר תסתירם בסתר פניך מן הקשים העקשים בבני אדם ותסוכך עליהם בצלך מן הלשונות העושות מריבה עמהם. ובפירושו למשלי ל כד-כח כתב כי יש שהכתוב ממשיל אושר העולם הבא לבית שנ׳ תסתירם בסתר פניך מרוכסי איש תצפנם.

פירשתי מרוכסי, קשיות. כמו והרכסים לבקעה¹.

1. ישעיה מ, ד.

פסרת מרוכסי כ׳שונה מת׳ל והרכסים לבקעה.

ויעני בקו׳ מרוכסי איש מא אעוג מן אכׄלאקהם ותוער במנזלה מא תוער מן אלטרק אעני והרכסים לבקעה (ישעיהו מ:ד) ומן הדֺא וירכסו את החשן (שמות כח:כח) ועלי מא פסרנאה פי בעץׄ כׄטבנא ובינא אנה ליס חבכא כמא פסר פיה ונחן נעידה הנא למן רבמא לם יקע אליה דֺלך אלמגמוע.

ונקול אן אלאפוד כאנת פסקיה ממדודה עלי כתפי אהרן וולדה מן אלכהנים גדולים ופי טרפיהא אלדֺין [35 ב] באדֺא טרפיהא כתפיה אלחגראן אלמ⁠[נקוש]⁠אן מן אעלאהמא סלסלתאן מעלקתאן מן אמאם כתפיה אלי חנתֺ יבתדי מכאן אלחשן מן צדרה פתדכׄל פי חלקתי אלחשן מן אעלאה פימתסך מן אמאם. ופי אספל אלאפוד הלקתאן תלי הלקתין אלחשן מן אעלאה מכאן יעוג באלחשן ען מכאנה בכׄיט אלתכלת אלמדכׄול פי חלקתה חתי תבלג אלי חלקתי אלאפוד [פי]⁠שתד וימתסך מן אלגאנבין.

The meaning of the phrase “against scheming men” is immoral character, and its dwelling place is crooked which made difficult the paths, I mean “And the ridges become a plain” (Is. 40:4) and similarly “The breastpiece shall be held in place” (Ex. 28:28), based upon our explanation of it in our other writings. We explained it that it is not a weave, as he (Ibn Janâḥ) explained it. We will answer him here; one who perhaps has not realized it is a plural.

We say that the “mantle” was a breastplate hanging upon Aharon’s shoulders and his descendants, the High Priests. On its edges which therefore are its sides are its shoulders, the two carved stones. Above them are two chains hanging in front of its shoulders towards the front, which begins the area of the mantle, on his chest and enter the mantle’s aperture above it before continue in front of it. Below the mantle are two apertures following the two apertures of the mantle above its positions. It twists into the mantle to its location with a thread of sky-blue which is threaded into the aperture until it reaches the apertures of the breastplate, where it is doubled and continues around the sides.

מרכסי איש – מחיבורי ריעים המתקשרים יחד להרע להם.

from bands of men Heb. מרכסי, from the groups of wicked men who group together to harm them.

תסתירם – וככה כל יריאיך תסתירם וסתרם הוא שתסתיר פנים מאנשים המעותים.

מרכסי – מגזרת והרכסים לבקעה (ישעיהו מ׳:ד׳).

ויש אומרים: תסתירם בסתר – שיראו פניך מריב לשונות.

ויש אומרים: בסתר אפך וכעסך מהם בריב לשונות כי דבת רבים.

THY DIDST HIDE THEM. You will similarly hide all those who fear You. You will hide them, by hiding Your face from crooked men.⁠¹

FROM THE PLOTTINGS. The word rukhse (plottings) is related to the word rekhasim (crooked places) in And the crooked places a plain (Isaiah 40:4).⁠²

Some say that tastiram be-seter panekha³(Thy didst hide them in the covert of Thy presence) means; You will hide them⁴ from the strife of tongues.⁠⁵ You will conceal them in a hidden place, where they shall see Your face.

Others say that tastiram be-seter panekha means; You will hide them⁶ by hiding Your anger and Your wrath⁷ from them.

FROM THE STRIFE OF TONGUES.⁠⁸ Compare, the whispering of many (v. 14).⁠⁹

1. By turning His face away from the wicked, God is in effect hiding the righteous from the wicked. Ibn Ezra interprets the opening of our verse as follows: You hide them [all God fearing people] by removing Your face from the crooked people.

2. Translated according to Ibn Ezra

3. Be-seter panekha (in the covert of Thy presence) literally means, in a hidden place of Your face. Ibn Ezra interprets this as, in a hidden place where they will see Your face.

4. This opinion explains tastirem (Thou didst hide them) as You will hide them, and be-seter panekha (in the covert of Thy face) as in a hidden place where they shall behold Thy face.

5. This is possibly an error for from crooked men.

6. The righteous.

7. This interpretation renders panekha (your face) as: Your wrath. It renders be-seter as: when you hide.

8. Reading me-riv for be-riv.

9. Reading kemo dibbat rabbim rather than ki dibbat rabbim.

תסתירם – דרך תפלה, או דרך נבואה.

בסתר פניך בסתר – רצונך, כי בפנותו אל האדם רוצה לומר שהוא רוצה בו וכשמעלים עיניו ממנו הוא שונאו. וכן אמר: ערף ולא פנים אראם ביום אידם (ירמיהו י״ח:י״ז).

מרכסי איש – מגאות בני אדם ומגבהותם כמו שאמר: בגאוה ובוז (למעלה פסוק יט). והוא מן וירכסו את החשן (שמות כ״ח:כ״ח) שהוא כמו ויגבהו. וכן: והרכסים לבקעה (ישעיהו מ׳:ד׳).

תצפנם בסכה מריב לשנות – כמו שאמר: דבת רבים (פסוק יד), הדברות על צדיק עתק (פסוק יט).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

מרוכסי – ענין גבהות וכן והרכסים לבקעה (ישעיהו מ׳:ד׳).

תסתירם – כי הסתרתם בסתר הבאה מפניך להיות נסתרים מגבהות כל איש רשע.

מריב – מהמריבה הבא מהלשונות.

בסתר פניך – כמו אסתירה פני מהם, במה שאתה מסתיר פניך מהם,

תסתירם, תצפנם – הסתר הוא יותר מן הצפון (איוב י״ד י״ג, ולמעלה כ״ז ה׳), כי שמירת הנפש מחטא הוא גדול משמירת הגוף.

מרכסי – כמו והרכסים לבקעה (ישעיהו מ׳), רכסים הנמצאים בלב איש המקלקלים יושר הדרך.

תסתירם – מבאר שהגם שידמה לפעמים שה׳ מסתיר פניו מיראיו ועי״כ ימצא אותם רעות בעוה״ז, זה הוא לטובתם, כי בסתר פניך תסתירם מרכסי איש – ר״ל עם זה שה׳ יסתיר מהם פניו והשגחתו וישיגם רעות וצרות בזה יסתירם מרכסי איש, ר״ל שינצלו מן הרכסים הנמצא בטבע האיש, שהוא היצר הרע והתאוות שהם דומים כרכסים המקלקלים את הדרך הישר, כן הם יעכבו בעדו מלכת בדרך ישר, וע״י הסתרת פנים ויסורים יהיה העקוב למישור והרכסים לבקעה וילכו בדרך הישר, ובכ״ז הגם שאתה מסתיר פנים, אתה מסוכך עליהם ותצפנם בסוכת השגחתך מריב לשונות ובעלי לה״ר, כמו שהציל את דוד מן הזיפים וכל המלשינים עליו בפני שאול.

מרכסי איש – מגאות אצילי ארץ שיש להם יש, ורכסי מלשון וירכסו את החשן (פרשת תרומה) ומלשון והרכסים לבקעה (ישעיה מ׳:ד׳), וכפל ענין מהעקב למישר הכתוב לפניו, א״כ מרכסי מקשרי הגאים המתקשרים יחד על יראיך, וכדברי החכם פ׳יליפפזאן מוסב לפסוק י״ד, ומריב לשונות מוסב לפסוק י״ט.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כב) בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑הי״י֑⁠ ⁠כִּ֥י הִפְלִ֘יא חַסְדּ֥וֹ לִ֝֗י^א בְּ⁠עִ֣יר מָצֽוֹר׃

Blessed be Hashem; for He has shown me His wondrous loving kindness in a besieged city.

א. לִ֝֗י א=לִ֝י (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּרִיךְ יְיָ אֲרוּם פָּרֵשׁ טִיבוּתֵיהּ לִי בְּקַרְתָּא כְרִיכְתָּא.

Blessed be the LORD, for he has exhibited his kindness to me in the walled city.

אקול תבארך אללה כמא בין פצ׳לה עליי פי בלאד חצאר.

ואני [עכשיו] אומר: יתברך ה׳ על מה שהראה את חסדו עלי בארץ מצור.

ברוך, אומר ברוך ה׳.

וידל קו׳ כי הפליא חסדו לי בעיר מצור אנה כאן מחצורא פי אחד אלמעאקל פאן תכון קעילה (שמואל א כג:ה) ואלא פמצודה חין נהאה¹ גד ען אלבקא פיהא פקאל לה לא תשב במצודה (שמואל א כב:ה) או סואהמא.

1. נחאה

Its proof is the verse “for He has been wondrously faithful to me, a veritable bastion.” that he was besieged in one of the fortresses and it might be “Qeʾîlâ” (I Sam 23:5) though definitely a “trap” at the time when he was prevented from continuing to it tomorrow, therefore he said to him “Do not stay in the stronghold” (1 Sam. 22:5) or otherwise.

בעיר מצור – בקעילה, כשאמר שאול עלי: נסגר לבא בעיר דלתים ובריח (שמואל א כ״ג:ז׳).

for He has been wondrously kind to me in a besieged city In Keilah, when Saul said concerning me: "for he has been shut in by coming into a city with doors and bars" (I Sam. 23:7).

ברוך י״י – יש אומרים: כאילו הייתי בעיר מצור.

או אז אומר בעיר מצור ברוך י״י.

BLESSED BE THE LORD. Some say that Blessed be the Lord… in an entrenched city means, as if I were in an entrenched city.⁠¹

On the other hand the meaning of our clause might be, I will then say in an entrenched city, Blessed be the Lord…

1. According to this interpretation our verse should be read as follows: Blessed be the Lord; for He has shown me His loving kindness, as if I was in an entrenched city.

ברוך י״י – ואז אשבח ואומר: ברוך י״י.

כי הפליא חסדו לי – כי דבר פלא היתה הצלתו. ובדרך נבואה אמר זה.

בעיר מצור – הייתי נשגב כאלו הייתי בעיר מצור. ומצור ענין חוזק כמו: ותבן צור מצור לה (זכריה ט׳:ג׳).

בעיר מצור. בקעילה, שחשב שאול לתפשני בה¹:

1. כ״כ רש״י: בקעילה כשאמר שאול עלי נסגר לבא בעיר דלתים ובריח (שמואל א׳ כ״ג).

בָּרוּךְ ה׳ כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר. כי אחרי שעבר דוד הירדן ויבוא מחנימה, עדיין היה ירא ומפחד, אבל בראותו כי אבשלום ואנשיו פנו ארץ הגלעד ונתעכבו שמה (שמואל ב׳ י״ז:כ״ו), שמח דוד, וישם אנשיו כסדר המערכה¹, ואף על פי שהיו מעטים, כולם היו גיבורי חיל, ובפרט שהיו אתו אתי ואבישי ויואב כולם מלומדי מלחמה, ואין רוב ההמון מועיל לניצחון². הנה כשראה דוד שחנו ושהו שם, נתחזק לבו, כי נתנו לו שהות לשים אנשיו כסדר הצבא ולא יראהו עוד, וזהו שאמר ׳כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׳, וַאֲנִי אָמַרְתִּי וגו׳:

1. שם (יח א-ב) ׳ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות, וישלח דוד את העם השלישית ביד יואב והשלישית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלישית ביד אתי הגתי׳.

2. ראה מש״כ בנדפס בשמות (יד ח).

כי הפליא – אשר גם לי עשה חסד נפלא לחזק אותי כאלו הייתי בעיר מבצר.

ברוך ה׳ – עפ״ז נותן הודאה,

א. מה שהפליא חסדו לי בעיר מצור – שלא נשאר בקעילה שהיתה עיר מצור ששם היה שאול צר עליו וכבשו.

בעיר מצור – בקעילה עיר דלתים ובריח (שמואל א׳ כ״ג:ז׳) שנסגרתי שם.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כג) וַאֲנִ֤י⁠׀ ⁠אָ֘מַ֤רְתִּי בְ⁠חׇפְזִ֗י⁠ ⁠נִגְרַזְתִּי֮ מִנֶּ֢⁠גֶד עֵ֫ינֶ֥יךָ ⁠אָכֵ֗ן שָׁ֭מַעְתָּ ק֥וֹל תַּחֲנוּנַ֗י⁠ בְּ⁠שַׁוְּ⁠עִ֥י אֵלֶֽיךָ׃

As for me, I said in my haste, "I am cut off from before Your eyes". Nevertheless You heard the voice of my supplications when I cried to You.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וַאֲנָא אֲמַרֵית בְּאִתְבָּעוּתִי לְמֶעְרוֹק אִשְׁתְּצֵיתִי מִקְבֵיל יְקָרָךְ בְּקוּשְׁטָא שָׁמַעְתָּ קָל צְלוֹתִי בְּאִתְחַנָנוּתִי לְוָתָךְ.

And I thought¹ when I sought to flee, I have been eliminated from the presence of your glory; [but] in truth you heard the sound of my prayer when I made supplication to you.

1. Thought: lit, “said.”

ואנא קלת פי חפזי, אני קד אנקטעת מן ענאיתך, פאד׳א בך קד סמעת צותי ותחנני אד׳ אסתגת׳ת בך.

ואני אמרתי במהירותי שכבר הפסקתי להיות בהשגחתך והנה אתה כבר שמעת תפילתי ואת קול תחנתי לפי שבקשתי ממך ישועה.

נגרזתי, נגזרתי.

ופירשתי נגרזתי נכרתתי, כמו נגזרתי הפוך.

ועברת נגרזתי אנקטעת מת׳ל נגזרתי אלמקלוב.

וקו׳ נגרזתי מקתטע מן גרזין.

וקו׳ בחפזי ישיר אלי אלוקת אלמקול פיה נחפז ללכת מפני שאול (שמואל א כג:כו) אדֺ קארב אלהלאך.

The verse “I am thrust” hewn with an axe.

The verse “alarmed” alludes to the time mentioned “was trying hard to elude Saul” (1 Sam. 23:26), as in the destructive battle.

ואני אמרתי בחפזי – כשיצאתי מקעילה ובאתי אל מדבר מעון, הייתי נחפז ללכת מפני שאול כי הגישני,⁠^א ושאול ואנשיו עטרים אלי ואל אנשיי לתופשם (שמואל א כ״ג:כ״ו).

אמרתי בלבי: נגרזתי – נכרתי, לשון גרזן הכורת את העץ, על שם גריזתו נקרא גרזן, כך פירש דונש.

[ומנחם חברו: כמו נגרשתי, ואין לו דמיון בתורה.]⁠^ב

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פריס 161. בכ״י פרמא 3204, מוסקבה 104 ובדפוסים: ״השיגני״.

ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

But I said in my haste When I left Keilah and came to the desert of Maon, I was hastening to leave because Saul and his men were surrounding me and my men, to seize us.

I said in my heart.

I have been cut off Heb. נגרזתי, I have been cut off, an expression of an ax (גרזן) which cuts the tree. Because of its cutting (גרזתו), it is called גרזן, an ax. This is how Dunash explained it (p. 57). (Menachem, however, defined it like נגרשתי, I have driven out, but it has no parallel in the Torah. (p. 59).

ואני – נגרזתי – מגזרת גרזן (דברים כ׳:י״ט), שהוא כלי לכרות בו. ויש אומרים: שהוא הפוך.

וכאשר אמר עיניך אמר שמעת.

AS FOR ME, I SAID IN MY HASTE: I AM CUT OFF FROM BEFORETHINE EYES. The word nigrazti (I am cut off) is related¹ to the word garzen (axe) which is an instrument used in killing. Other say that they² are the same word with their letters inverted. The psalmist says, Thine eyes. He similarly says, Thou heardest.⁠³

1. Has a similar meaning.

2. Ngrz (nigraz) and grzn (garzen). The ti in nigrazti is a perfect suffix.

3. Both terms are metaphoric, for God has neither eyes nor ears. Or, since David uses the image of God’s eyes he uses the image of God’s ears, for both of these organs are located in the head.

ואני אמרתי בחפזי – כמו שאמר: ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול (שמואל א כ״ג:כ״ו), שהיה אז בסכנה גדולה. וכמו שאמר: ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם (שמואל א כ״ג:כ״ו).

נגרזתי מנגד עיניך – כמו: נגזרתי מענין גרזן. אמר: חשבתי באותה העת שהשלכתי מנגד עיניך ולא תפנה אלי עוד.

אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך – והסבות סבות להצילני, כמו שאמר: ומלאך בא אל שאול לאמר: מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ (שמואל א כ״ג:כ״ז).

בחפזי. כשהייתי נחפז ללכת מפני שאול, בסלע המחלוקות¹:

1. כ״כ רש״י: כשיצאתי מקעילה ובאתי אל מדבר מעון והייתי נחפז ללכת מפני שאול כי השיגני, ושאול ואנשיו עוטרים אלי ואל אנשי לתפשם: אמרתי בלבי נגרזתי – נכרתתי׳. והרד״ק פירש ׳בחפזי, כמו שאמר (ש״א כג, כו): ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול, שהיה אז בסכנה גדולה, וכמו שאמר (שם): ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם. נגרזתי מנגד עיניך, כמו: נגזרתי, מענין גרזן. אמר: חשבתי באותה העת שֶׁהֻשְׁלַכְתִּי מנגד עיניך ולא תפנה אלי עוד׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כב]

נגרזתי – סימן תלים נגרזתי קינות נגזרתי יונה נגרשתי.

מנגד עֵינֶיךָ – כן כתיב.

בחפזי – מלשון חפזון ובהלה.

נגרזתי – מלשון גרזן ור״ל נכרתי כדבר הנכרת בגרזן.

בחפזי – כשהייתי נחפז לברוח מפני שאול כמ״ש ויהי דוד נחפז (שמואל א כ״ג:כ״ו) אז אמרתי נכרתי מנגד עיניך כי היה קרוב מאוד להמסר ביד שאול.

אכן שמעת – כי נצלתי גם אז מידו.

נגרזתי – כמו נגזרתי.

ואני – הודאה ב׳ על עת שעטרו שאול ואנשיו לתפשם, ששם כתיב ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול,

ואז אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך כי הי׳ בסכנה גדולה,

אכן שמעת קול תחנוני והצלתני ע״י המלאך שבא אל שאול.

בחפזי – כשהייתי נחפז ללכת מעם שאול (שם פסוק כ״ו).

נגרזתי – שרש גרש גרז וגזר מקורם אחד ויש בהם הוראת גר גז זר ורש.

אכן – באמת ובבירור, וכן אכן יטו את לבבכם (מלכים א׳ י״א:ב׳), כל אדם הודה שבלי תשועתך נפלתי אז ביד שאול.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כד) אֶ֥הֱב֥וּ^א אֶֽת⁠־יְהֹוָ֗הי״י֗⁠ ⁠כׇּֽל⁠־חֲסִ֫ידָ֥יו⁠ ⁠אֱ֭מוּנִים נֹצֵ֣ר יְהֹוָ֑הי״י֑⁠ ⁠וּמְשַׁלֵּ֥⁠ם עַל⁠־יֶ֝֗תֶר^ב עֹשֵׂ֥ה גַאֲוָֽה׃

Love Hashem, all His godly ones! Hashem preserves the faithful, and fully repays him that acts haughtily.

א. אֶ֥הֱב֥וּ =א (וכן הכריעו ברויאר ומ"מ)
• מג"ה=אֶֽהֱב֥וּ (למרות שהקו נטוי באופן ברור) וכן הוא בדפוסים וקורן

ב. עַל⁠־יֶ֝֗תֶר א=עַל⁠־יֶ֝תֶר (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

רְחוּמוּ יַת יְיָ כָּל חֲסִידוֹי מְהֵימְנַיָא נָטִיר מִן בִּישׁ יְיָ וּפָרֵעַ עַל דוֹרְבָּנֵי דְעָבְדִין גֵיוְתָנוּתָא.

Love the LORD, all his devotees; the LORD keeps the faithful from harm, and pays back the haughty who act proudly.

אהבו את ה׳ כל חסידיו אמונים נוצר ה׳ – אלו שהן אומרים אמן באמונה אומר מחיה המתים ועדיין לא ראו אלא לפי שעה ומאמינים שאני מחיה מתים, אומר גאל ישראל ועד עכשו לא נגאלו אלא לפי שעה וחזרו ונשתעבדו והם מאמינים שאני עתיד לגאול אותם, הוי אמונים נוצר י״י (ברמז תקי״ט).

פצרת אקול אחבו אללה יא ג׳מיע אברארה פאנה חאפט׳ אלאמאנה, ומכאפי ד׳וי אלאקתדאר עלי תפאצ׳להם.

ונהייתי אומר: יראי ה׳! תאהבו את ה׳. כי הוא שומר את המאמינים. ולבעלי היכולת (עשירים בדרך משל) נותן לכל אחד כפי מה שכל אחד העדיף מחבירו [נותן לכל אחד לפי מה שהוא התאמץ יותר] מגיע לו.

אהבו, ותמיד אני אומר אהבו את ה׳ כל חסידיו כי הוא שזמר האמונה וגומל לבעלי הגאוה כפי גאותם.

ופירשתי אמונים, אמונה, ככל הדומים לה בשפה כפורים¹ כפרה, שמורים² שמירה, ניחומים³ נחמה, ודומיהם.

1. שמות כט לו. ל, י. ועוד.

2. שמות יב מב.

3. ישעיה נז יח. זכריה א יג.

ופסרת אמונים, אמאנה, מת׳ל נט׳ראיה פי אללגה כפורים גפראן, שמורים חפאט׳, נחומים עזאה, ואמת׳אל ד׳לך.

וקו׳ משלם על יתר יחתמל וגהין אן יריד יסלמהם אלי אלאוראר יעני אלסﹺהאם אלמנדפעה מנהא פכנﹼﹶי בהא ענד כמא כנﹼﹶי אלקסו איצֺא פקאל דרך קשתו (איכה ב:ד) ואלפעלה ללסהאם. יקול פי מוצֺע אכׄר ידרך חציו (תהלים נח:ח). [36 א] ואן יריד יכאפי באקיהם אי מן בקי מנהם עלי אן קדֺפני אכתֺרהם. ויכון יתר עלי הדֺא מצֺאפא לעשה גאוה וישלם יצל אלי מפעולה אלתֺני באללם ישלם שנים לרעהו (שמות כב:ח) לאן שנים מפעול אול לרעהו תֺאני ויצל בעל הגמול אתם משלמים עלי (יואל ד:ד) פגמול אול ועלי תֺאן ודונה מא ישלמוני רעה (תהלים לה:יב) ישלמך טובה (שמואל א כד:כ) פאלצֺמיראן מפעול אול ורעה וטובה מפעול תֺאן.

The verse “and more than requires” has two meanings, that is to say he delivers him from the bows, meaning the arrows burst forth against them. It alludes to them, as it also alludes to the harshness, as he says “He bent His bow” (Lam. 4:20) and the act of drawing a bow. It says in another places “aims His arrows” (Ps. 58:8). That is to say, ‘a concealed remnant’, as in one who preserves them although slandered me more frequently than them. Based upon this ‘more’ is annexed to “who acts arrogantly” and ‘requite’ is connected to the second objects with a L (Lāmęḏ) “shall pay double to the other” (Ex. 22:8). For ‘Šənayim’ is the first objects and ‘to another’ the second objects. “Are you requiting Me for something I have done” (Joel 4:4) ‘Gəmûl’ is the first and the second, aside from it “They repay me evil for good” (Ps. 35:12), “will reward you generously” (1 Sam. 24:20). The two subjects are objects, the first ‘Rāʾâ (saw)’ and ‘Ṭôḇâ (good)’ is the second object.

אמונים נוצר י״י – את המאמינים בישועתו וסומכים עליו.

על יתר – מדה במדה, מכוונת כחץ על יתר הקשת.

או יש לפתור: על יתר – חבל כנגד חבל, קו כנגד קו.

[לשון אחר: יתר הוא לשון גאוה, כמו: יתרה עשה (ישעיהו ט״ו:ז׳). פירוש ומשלם על יתר – ומשלם בגאוה לעושה גאוה.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

The Lord guards those who believe in His salvation and rely on Him.

with a bowstring Heb. יתר (with measure for measure and with exactitude, like an arrow on a bowstring. Not in all editions.) Or, יתר can be interpreted as a rope for a rope, a line for a line. Another interpretation: יתר is an expression of haughtiness, as: "Because of the haughtiness (יתרה) with which they acted" (Yeshayahu 15:7).

אהבו – לשון צווי, כמו: אחזו לנו שועלים (שיר השירים ב׳:ט״ו).

אמונים – תאר, כמו: פסו אמונים (תהלים י״ב:ב׳).

על יתר – הנותרים מאנשי הגאוה.

ומלת לעשות – לתקן הסבות, כמו: וימהר לעשות אותו (בראשית י״ח:ז׳).

ויתכן היות גאוה חסר בי״ת, גם יחסר מלת מעשה, כאילו אמר ומשלם על יתר עושה מעשה גאוה.

O LOVE THE LORD. Ehevu (love) is an imperative.⁠¹ It is like the word echezu (take us) in Take us the foxes (Songs 2:15).⁠²

THE LORD PRESERVETH THE FAITHFUL. The word emunim (faithful) is an adjective.⁠³ It is similar to emunim (faithful) in the faithful fail (Psalms 12:2).⁠⁴

AND PLENTIFULLY REPAYETH HIM THAT ACTETH HAUGHTILY. Its meaning is that God repays⁵ the remnants of the haughty.⁠⁶

The word la’asot (acteth)⁠⁷ means to arrange the out come. Compare, and he⁸ hastened to prepare (la’asot)⁠⁹ it.⁠¹⁰ (Gen. 18:7).⁠¹¹

It is possible that the word ga’avah (haughtily) is lacking a bet.⁠¹² The word ma’aseh (deeds) is also missing.⁠¹³ Our clause should thus be rendered: And repays the remnant of those who do deeds in haughtiness.⁠¹⁴

1. An imperative in the kal is usually vocalized with a chirik under the first letter. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. Ehevu is an imperative.

3. The Lord preserveth the faithful (emunim) is short for The Lord preserveth the faithful people (anashim emunim). Thus emunim describes anashim.

4. The faithful fail is short for The faithful people fail. Thus here too emunim is short for anashim emunim.

5. That is, punishes.

6. Our clause reads, u-meshalem al yeter oseh ga’avah. Ibn Ezra renders al yeter (plentifully), the remnant. He believes al yeter oseh ga’avah is short for, al yeter me-anshe oseh ga’avah. Hence his interpretation.

7. Oseh and la’asot come from the same root, ayin, sin, heh. Oseh literally means, makes. La’asot literally means, to make. Hence Ibn Ezra points out that these verbs are not always used in their literal sense.

8. Abraham’s young man.

9. The young man prepared the calf. He did not make it.

10. The calf.

11. According to Ibn Ezra, And plentifully repayeth him that acteth haughtily means, God repays the remnants of those who arrange (commit) haughty acts.

12. In other words ga’avah should be read as if written, be-ga’avah. The word ga’avah means, pride, haughtiness. Be-ga’avah means haughtily.

13. This also applies to the previous comment. Our text should be read as if written, oseh ma’aseh be-ga’avah.

14. Or who act haughtily.

אהבו את י״י כל חסידיו אהבו – צוי בסגו״ל מפני אות הגרון. וברב יבא בפת״ח כמו: ושחטו הפסח (שמות י״ב:כ״א). אמר: הדין עליכם שתאהבו אותו כשתראו מה עשה עמי,

כי אמונים נצר י״י – שנצרני מכל איבי. ואמונים תאר כמו: פסו אמונים (תהלים י״ב:ב׳).

ומשלם על יתר עשה גאוה – האמונים נצר מיד הגאים המדברים בגאוה כמו שאמר. והעושים בגאוה ישפילם ומשלם להם על יתרם ועל גאותם.

אהבו את ה׳. על מידת טובו: אמונים נוצר. ישמור מה שדיבר על ידי שמואל הנביא: ומשלם. ישלם לשאול על יתר עושה גאוה, הנוהג בגאוה יותר מן הראוי למלך¹, כאמרו (דברים יז כ) ׳לבלתי רום לבבו מאחיו׳²:

1. ׳יתר הוא לשון גאוה כמו (ישעיה ט״ו) יתרה עשה פירוש ומשלם על יתר בגאוה לעושי גאוה׳ (ספרים אחרים ברש״י).

2. בפרשת המלך.

לכן אמר דוד, אֶהֱבוּ אֶת ה׳ כָּל חֲסִידָיו, לפי שהאֱמוּנִים לבד נֹצֵר ה׳¹, וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה, ר״ל, אלה המשתררים ומתגאים על האחרים כאילו הם בעלי יתרון עליהם, ה׳ יתברך לוקח מהם אותו היכולת והיתרון, ומשלם להם על אותו ההשתררות והיתרון:

1. ׳שומר ה׳ את המאמינים בישועתו וסומכים עליו׳ (רש״י), ׳אמונים׳ תואר (וכ״כ אבע״ז). ולפי הנדפס ׳אמונים׳ הוא שם דבר, והכוונה למה שהבטיח ה׳.

אהבו – האל״ף בסגו״ל ובספרים אחרים בחטף סגול וטעות נפל בחילופים שלנו מב״א וב״נ.

אהבו – לזה אהבו את ה׳ כי הוא שומר אנשי אמונים.

על יתר – על יתרון הגאות של עושי הגאוה.

אמונים – כמו כי פסו אמונים (למעלה י״ב).

אהבו – עפ״ז סיים דבריו נגד הדוברים על צדיקו של עולם עתק, ואחר שנתברר שיש שכר ועונש והשגחה,

אהבו את ה׳ כל חסידיו כי הוא נוצר אנשי אמונים – וכן משלם על יתר של עושה גאוה כמו שנצר את דוד ושלם עונש לשאול.

חסידיו – שומרי תורתו תורת חסד.

אמונים – הנאמנים בעבודתו.

על יתר – מלשון שפת יתר (משלי י״ז:ז׳) גובה לב.

עשה גאוה – הבוגד בה׳ וכן אמרו חז״ל כל אדם שיש בו גסות הרוח כאלו עובד עבודה זרה (סוטה ד׳).

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כה) חִ֭זְקוּ וְ⁠יַאֲמֵ֣ץ לְ⁠בַבְכֶ֑ם⁠ ⁠כׇּל⁠־הַ֝מְיַחֲלִ֗ים לַֽיהֹוָֽהי״יֽ׃

Be strong, and let your heart take courage, all you that wait for Hashem.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

תְּקוּפוּ וְיִתְעֲלָם רַעְיוֹנְכוֹן כָּל דְכָלְיָן לְמֵימְרָא דַיְיָ.

Be strong, and let your mind¹ be sturdy, all you who have confidence in the word of the LORD.

1. Mind: heart.

פאשתדו ותתאיד קלובכם יא מעאשר אלצאברין לה.

כל אסיפות המחכים בסבלנות לדבר [לישועה] ה׳! תתחזקו ויהיו לבותיכם תקיפים.

מיחלים, ענין תוחלת.

[חזקו ויאמץ לבבכם – כמו שראיתם שעשה לי להושיעני שהוחלתי לו.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פריס 154, אוקספורד 34.

Strengthen yourselves, and He will give your heart courage as you see that He did for me, to save me because I hoped for Him.

חזקו – אמר לחסידים אהבו בעבור גודל מעלתם ולמיחלים חזקו.

BE STRONG. David told the godly ones, O love the Lord (v. 24). He said this to them because of their exalted status.⁠¹ He told those that wait for the Lord, Be strong.

1. One has to be of a high moral and intellectual stature to truly love the Lord.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לי״י: חזקו כל המיחלים לי״י, כי הוא יאמץ לבבכם.

לכן חזקו [ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה׳] אף על פי שיקרכם איזה מקרה רע, כי הוא יושיע¹:

1. כמו שראיתם שעשה לי להושיעני שהוחלתי לו (רש״י).

ועתה חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה׳:

חזקו – כל המקוים לה׳ חזקו ואמצו לבבכם ותהיו בטוחים כי הלא תראו כי יש תקוה.

חזקו ויאמץ לבבכם – האימוץ הוא התמדת החיזוק ובא על חיזוק הלב כמ״ש בכ״מ.

חזקו – ואם כן חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה׳ – כי תוחלתם לא תשוב ריקם.

חזקו וגו׳ – אתם המיחלים לה׳ אל ימס לבבכם והשתדלו שיחזק, וה׳ המסייע לבא להטהר יגדיל חוזק לבבכם עד שיגדל ויהיה לאומץ.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון