פרשה ה

[א] זְכֹר ה׳ מֶה הָיָה לָנוּ – רַבִּי יִצְחָק פָּתַח: זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ (משלי ל׳:ל״א), בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְגַדֵּל שְׁנֵי זַרְזָרִין בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, כּוֹבֵשׁ אֶת הַגָּדוֹל לִפְנֵי הַקָּטָן בִּשְׁבִיל לָחוּס עַל מָמוֹנוֹ.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הִכְתַּבְתָּ לָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק (דברים כ״ה:י״ז), לִי עָשָׂה וּלְךָ לֹא עָשָׂה, לֹא הֶחֱרִיב אֶת מִקְדָּשְׁךָ. רַבָּנָן אָמְרִין אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָנוּ שֶׁלְּךָ וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁלְּךָ, מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה חָס עַל אֻמָּתְךָ. וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁכְחָה מְצוּיָה בָּנוּ אֲבָל אֵין שִׁכְחָה מְצוּיָה בְּךָ, וְאֵין שִׁכְחָה לְפָנֶיךָ, לְפִיכָךְ אַתְּ זְכֹר: זְכֹר ה׳ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ (תהלים קל״ז:ז׳), רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר פַּגְּרוּ פַּגְּרוּ, וְרַבִּי לֵוִי אָמַר פַּנּוּן פַּנּוּן. מַאן דְּאָמַר פַּגְרוּ פַּגְרוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר (ירמיהו נ״א:נ״ח). מַאן דְּאָמַר פַּנּוּן פַּנּוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַד הַיְסוֹד בָּהּ, אֲפִלּוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ מָטוּן. הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, רַבִּי יוּדָן אָמַר הַבָּטָה מִקָּרוֹב וּרְאִיָּה מֵרָחוֹק, הַבָּטָה מִקָּרוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים (מלכים א י״ט:ו׳). וּרְאִיָּה מֵרָחוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק (בראשית כ״ב:ד׳). רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר הַבָּטָה מֵרָחוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה (תהלים פ׳:ט״ו). וּרְאִיָּה מִקָּרוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ (בראשית ל״ב:כ״ו).

[ב] נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים – בְּאֵיזוֹ הֲפֵכָה: כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם (דברים כ״ט:כ״ב). יִרְמְיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ נַחֲלָתֵנוּ, יְשַׁעְיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ: בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ (ישעיהו ס״ד:י׳). בָּא אָסָף וְאָמַר לֹא נַחֲלָתֵנוּ הִיא וְלֹא בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הִיא, אֶלָּא בָּאוּ גּוֹיִם לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלָיִם לְעִיִּים (תהלים ע״ט:א׳).

[ג] יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב – רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם בְּכִיתֶם וַאֲמַרְתֶּם לְפָנַי יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, חַיֵּיכֶם אַף הַגּוֹאֵל שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַעֲמִיד מִכֶּם בְּמָדַי לֹא יִהְיֶה לוֹ אָב וָאֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם (אסתר ב׳:ז׳).

[ד] מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ – פַּעַם אַחַת עָלוּ הַמְּצִיקִים וְנָטְלוּ פִּתָּן וְיֵינָן וְשַׁמְנָן וּמֵימֵיהֶן, חָזְרוּ וּמָכְרוּ אוֹתָם לָהֶם, אָמְרוּ אוֹי לָנוּ שֶׁנִּתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק הַזֶּה: מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ.

[ה] עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ – אַדְרִיָּאנוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת פַּקֵּיד וַאֲמַר אִי דַּאֲתֵינַן מַשְׁכַּחְנַן שַׂעֲרָא בִּיהוּדָאֵי אֲרִימוּן רֵאשֵׁיהּ מִינֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ.

דָּבָר אַחֵר: עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ – עַל שֶׁבָּגַדְנוּ בְּצַוָּארֵנוּ בְּיוֹם צָרָה. יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַּח לָנוּ, נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁחִיק עֲצָמוֹת צִוָּה לִנְבוּזַרְאֲדָן וַאֲמַר לֵיהּ אֱלָהֲהוֹן דְּאִינוּן מְקַבֵּל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה הוּא וְיָדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, כֵּיוָן דְּאַתְּ כָּבֵישׁ לְהוֹן לָא תִשְׁבְּקִינַן דִּיצַלּוּן דְּלָא יַעְבְּדוּן תְּיוּבְתָּא, וֵאלָהֲהוֹן יְרַחֵם עֲלֵיהוֹן, וְהַהוּא גַבְרָא נָחֵית בִּשְׁחוֹר אַפִּין, אֶלָּא לָא תְהֵי מַפְלֵּי עֲלֵיהוֹן. כֵּיוָן דִּכְבַשׁ יַתְהוֹן כַּד הֲוָה קָאֵים חַד מִנְהוֹן הֲוָה נָסֵיב לֵיהּ וּמְפַסַּל לֵיהּ אֵיבָרִים אֵיבָרִים, טְרֵיף לֵיהּ קוֹמֵיהוֹן וְאִינוּן מְהַלְּכִין בְּעַל כָּרְחֵיהוֹן שֶׁלֹא בְּטוֹבַתְהוֹן.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נְבוּזַרְאֲדָן הוּא אַרְיוֹךְ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אַרְיוֹךְ שֶׁהָיָה נוֹהֵם עַל הַשִּׁבְיָה כְּאַרְיֵה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִפְרָת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִפְרָת אֲמַר לְהוֹן לְחַיָּלוּתָא שַׁבְקִינוּן דְּנִיחוּן, דִּי מִן כַּדּוּן לֵית אֱלָהֲהוֹן חוֹזֵר עֲלֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ (תהלים קל״ז:א׳), עַד לְשָׁם לֹא יָשַׁבְנוּ.

[ו] מִצְרַיִם נָתַנוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם – מָה הָיוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עוֹשִׂין הָיוּ מְשַׁלְּחִין שֶׁמֶן לְמִצְרַיִם וּמְבִיאִין תְּבוּאָה וּמְשַׁלְּחִין לְאַשּׁוּר, שֶׁאִם יָבוֹאוּ שׂוֹנְאִים יִהְיוּ כְּדַי לְסַיְּעָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל (הושע י״ב:ב׳).

[ז] אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם – אֲמַר לְהוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִידְכוֹן קַיָּימִין.

דָּבָר אַחֵר, אֲמַרוּ לְהוֹן קַיָּימִין בְּדִילָנָא.

[ח] עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ – אֵלּוּ מִצְרַיִם. פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם, אִילוּלֵי משֶׁה.

דָּבָר אַחֵר: עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ – אֵלּוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם, אִילוּלֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

[ט] בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ – אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָרִאשׁוֹנִים עַל יְדֵי שֶׁהֵרִיחוּ מִקְצַת צָרָתָן שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת קָצְרָה רוּחָן, אֲבוֹתֵינוּ כְּתִיב בְּהוֹן: וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ (במדבר כ״א:ד׳). דָּנִיֵּאל אָמַר: אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי אֲנָה (דניאל ז׳:ט״ו). יְשַׁעְיָה אָמַר: עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה (ישעיהו כ״א:ג׳). יִרְמְיָה אָמַר: בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ. אָנוּ שֶׁנְּתוּנִים בְּתוֹךְ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

[י] עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ – תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אֲמַר כְּאִילֵין כַּמְרְיָאתָא, וְחַד אֲמַר כְּתַנוּר שֶׁלֹא הֻסַּק כָּל צָרְכּוֹ.

[יא] נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ – נְבוּזַרְאֲדָן צִוָּה לַחֲיָלוֹתָיו אָמַר לָהֶם אֱלָהֲהוֹן שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא, הִזָּהֲרוּ אַל תִּגְּעוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ נְשַׁיָּיא הַוְיָין אַתְיָין וַאֲמָרָן לִגְבַר מִן דִּילָנָא אֲנַן אָכְלָן וּמִן דִּילָנָא אֲנַן מִתְכַּסִּים, אֶלָּא בִּלְבָד דְּיִתְקַרְיָא שְׁמָךְ עֲלָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד וגו׳ (ישעיהו ד׳:א׳), בַּר מִתְּלַת נָשִׁים שֶׁנִּתְעַצְּלוּ וְלֹא עָשׂוּ כֵן וְנִתְעַנּוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה, בְּתֻלַת כְּתִיב.

[יב] שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ – הֲוָה אַפּוֹטְרוֹפָּא עָלֵל לְקַרְתָּא וַהֲוָה נָסֵיב טָבֵי דְקַרְתָּא וְתָלֵי לְהוֹן, בְּנֵי אֱנַשׁ סָבִין הֲווֹן אָתְיָין וּמְפַיְּיסִין לֵיהּ עֲלֵיהוֹן וְלָא הֲוָה מְקַבֵּל מִנַּיְיהוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ.

[יג] בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ – אַתְּ מוֹצֵא שֶׁלֹא הָיָה רֵחַיִם בְּבָבֶל, וּכְשֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר הִטְעִינָן רֵחַיִם וְהוֹרִידָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לְמַעַנְכֶם שִׁלַחְתִּי בָּבֶלָה וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם (ישעיהו מ״ג:י״ד), בָּרֵחַיִם כְּתִיב.

דָּבָר אַחֵר: בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ – לָשׁוֹן נְקִיָּה הוּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים (שופטים ט״ז:כ״א). וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁלשׁ מֵאוֹת תִּינוֹקוֹת נִמְצְאוּ חֲרוּזִים בְּשׂוֹכָה אַחַת.

[יד] זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְגִינָתָם – אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרַבִּי יִרְמְיָה מִזִּמְרֵיהוֹן שָׁבָתוּ.

[טו] שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ – אָמַר רַב חִסְדָּא בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיְתָה אֵימַת סַנְהֶדְרִין עַל יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ אוֹמְרִין דְּבַר נְבָלָה בַּשִּׁיר, אֲבָל מִשֶּׁבָּטְלוּ הַסַּנְהֶדְרִין הָיוּ אוֹמְרִים דִּבְרֵי נְבָלָה בַּשִּׁיר.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיְתָה צָרָה בָּאָה עַל יִשְׂרָאֵל הָיוּ פּוֹסְקִים כְּנֶגְדָּהּ שִׂמְחָה, מִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְּרִין בָּטַל הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּשְׁתָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן (ישעיהו כ״ד:ט׳). מִשֶּׁפָּסְקוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחוֹלֵנוּ.

[טז] נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ – רַבִּי יִרְמְיָה דְּשַׁבְשָׁב נָטַל עֲטֶרֶת זַיִת וּקְשָׁרָהּ בְּרֹאשׁוֹ, שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאָמַר וְהָא נִיחָא לֵיהּ דְּאִיתְרִים רֵישֵׁיהּ וְלָא עֲבֵיד כֵּן, הֲוַת: כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט (קהלת י׳:ה׳), וְכֵן הֲוָה לֵיהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ.

[יז] עַל זֶה הָיָה דָּוֶה לִבֵּנוּ – רַבִּי שִׂמְלָאי אָמַר צַעַר גָּדוֹל נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאִשָּׁה הַזֹּאת, מֵאַחַר שֶׁמְשַׁמֶּרֶת יְמֵי נִדָתָהּ חוֹזֶרֶת וּמְשַׁמֶּרֶת יְמֵי זִיבָתָהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר הָאִשָּׁה הַזֹּאת עַל יְדֵי שֶׁפֵּרְשָׁה מִבֵּיתָהּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ הַתּוֹרָה דָּוָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָה (ויקרא ט״ו:ל״ג), אָנוּ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ מִבֵּית חַיֵּינוּ וּמִבֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה שָׁנִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנִּקָּרֵא דָּוִין, לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל זֶה הָיָה דָּוֶה לִבֵּנוּ, לָמָּה עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ.

[יח] עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם – וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא נִכְנָסִין לְרוֹמִי וְשָׁמְעוּ קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי מִפּוּטְלִיָּילוֹס עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל, הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק, אָמְרוּ עֲקִיבָא אָנוּ בּוֹכִים וְאַתָּה מְשַׂחֵק, אָמַר לָהֶם וְאַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם, אָמְרוּ לוֹ לֹא נִבְכֶּה שֶׁהַגּוֹיִם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לֶהֱווֹן מִשְׁתַּחֲוִים לַעֲצַבֵּיהוֹן, וְיוֹשְׁבִין בֶּטַח וְשַׁאֲנָן וְשַׁלְוָה, וּבֵית הֲדוֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵיפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְלֹא נִבְכֶּה. אָמַר לָהֶם לְכָךְ אֲנִי מְשַׂחֵק, אִם כֵּן לְמַכְעִיסָיו קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. פַּעַם אַחֶרֶת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם הִגִּיעוּ לַצּוֹפִים וְקָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם, הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת וְרָאוּ שׁוּעָל אֶחָד יוֹצֵא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק, אָמְרוּ לוֹ עֲקִיבָא לְעוֹלָם אַתָּה מְתַמֵּהַּ עָלֵינוּ, אָנוּ בּוֹכִים וְאַתָּה מְשַׂחֵק, אָמַר לָהֶם אַתֶּם לָמָּה אַתֶּם בּוֹכִים, אָמְרוּ לוֹ וְלֹא נִבְכֶּה מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת (במדבר א׳:נ״א), וַהֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ, וְעָלָיו נִתְקַיֵם הַפָּסוּק: עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ, אָמַר לָהֶם אַף אֲנִי לְכָךְ אֲנִי מְשַׂחֵק, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: וְאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ (ישעיהו ח׳:ב׳), וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָה אֵצֶל זְכַרְיָה, אוּרִיָה בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וּזְכַרְיָה בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, אֶלָּא מָה אָמַר אוּרִיָּה: כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה (ירמיהו כ״ו:י״ח), וּמָה אָמַר זְכַרְיָה: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים (זכריה ח׳:ד׳). וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ (זכריה ח׳:ה׳), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים אֵלּוּ, וְאִם קַיָּמִים דִּבְרֵי אוּרִיָּה יִהְיוּ קַיָּמִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה, וְאִם יִבָּטְלוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה יִבָּטְלוּ דִּבְרֵי זְכַרְיָה, וְשָׂמַחְתִּי שֶׁנִּתְקַיְמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה וּלְבַסּוֹף דִּבְרֵי זְכַרְיָה עֲתִידִין לְהִתְקַיֵּם. וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ עֲקִיבָא נִחַמְתָּנוּ תִּתְנַחֵם בְּרַגְלֵי מְבַשֵּׂר.

[יט] אַתָּה ה׳ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר – וְכִי יֵשׁ יְשִׁיבָה בְּלֹא כִּסֵּא, וְיֵשׁ מֶלֶךְ בְּלֹא מַטְרוֹנָה.

[כ] לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ – אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אָבִין אַרְבָּעָה דְבָרִים אָמַר יִרְמְיָה, מְאִיסָה, וּגְעִילָה, עֲזִיבָה, וּשְׁכִיחָה. מְאִיסָה וּגְעִילָה, דִּכְתִיב: הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ (ירמיהו י״ד:י״ט), וְהוּשַׁב עַל יְדֵי משֶׁה, דִּכְתִיב: לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים (ויקרא כ״ו:מ״ד). עֲזִיבָה וּשְׁכִיחָה, דִּכְתִיב: לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים, וְהוּשַׁב עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה, דִּכְתִיב: גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ (ישעיהו מ״ט:ט״ו).

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אַרְבָּעָה דְבָרִים אָמַר יִרְמְיָה, מְאִיסָה, וּקְצִיפָה, עֲזִיבָה, וּשְׁכִיחָה. מְאִיסָה הוּשַׁב עַל יְדֵי עַצְמוֹ, דִּכְתִיב: כֹּה אָמַר ה׳ אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְּמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם ה׳ (ירמיהו ל״א:ל״ו). קְצִיפָה, הוּשַׁב עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף (ישעיהו נ״ז:ט״ז).

[כא] הֲשִׁיבֵנוּ ה׳ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה – אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁלְךָ הוּא הֲשִׁיבֵנוּ. אָמַר לָהֶם שֶׁלָּכֶם הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם (מלאכי ג׳:ז׳), נְאֻם ה׳, אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁלְךָ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ (תהלים פ״ה:ה׳), לְכָךְ נֶאֱמַר: הֲשִׁיבֵנוּ ה׳ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן (בראשית ג׳:כ״ד).

דָּבָר אַחֵר: חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם – כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: וְעָרְבָה לַה׳ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת (מלאכי ג׳:ד׳), כִּימֵי עוֹלָם, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב: וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ (ישעיהו ס״ג:י״א). וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיוֹת, כִּשְׁנוֹת שְׁלֹמֹה. רַבִּי אוֹמֵר: כִּימֵי עוֹלָם, כִּימֵי נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי (ישעיהו נ״ד:ט׳). וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת, כִּשְׁנוֹת הֶבֶל, שֶׁלֹא הָיְתָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עֲדַיִן בָּעוֹלָם.

[כב] כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְֹאד – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אִם מְאִיסָה הִיא לֵית סְבָר, וְאִם קְצִיפָה הִיא, אִית סְבָר, דְּכָל מַאן דְּכָעֵיס סוֹפֵיהּ לְאִיתְרַצְּיָא.