Tehillim 24 – תהלים כד‏ – Mikraot Gedolot

זְקֻפוּ תַרְעֵי בֵית מַקְדְשָׁא רֵישֵׁיכוֹן וְאִזְדְקָפוּ מַעֲלָנֵי עַלְמָא וְיֵעוּל מֶלֶךְ יַקִירָא.

Lift up, O sanctuary gates, your heads; and stand erect, O eternal entrances, that the glorious king may enter.

רמז תרצח

שאו שערים ראשיכם – אמר רב יהודה אמר רב אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע מחול לי על אותו עון, א״ל מחול לך, א״ל עשה עמי אות לטובה, א״ל בחייך אין אני מודיע בחיי שלמה בנך אני מודיע, בשעה שבנה שלמה את בית המקדש בקש להכניס ארון לפני ולפנים דבקו שערים זה בזה, אמר שלמה כ״ד רננות ולא נענה, כיון שאמר ה׳ אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך מיד נענה, באותה שעה נהפכו פני כל שונאי ישראל כשולי קדרה וידעו כל ישראל שמחל לו הקב״ה לדוד על אותו עון, ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים, והיינו דכתיב ביום השמיני שלח את העם (במלכים ברמז קצ״ג ול״א).

רמז תרצט

דבר אחר: שאו שערים ראשיכם – מי אמר הפסוק הזה שלמה אמרו שעשה ארון של עשר אמות והכניס את הארון לתוכו ונשא אותו להכניס לבית קדש הקדשים, כיון שהגיע לפתח בית המקדש היה הפתח של עשר אמות והארון של עשר אמות ואין עשר אמות יכולין ליכנס בתוך עשר אמות ועוד שהיו טוענין בו, כיון שראה שלא היה יכול להכניסו היה מתבייש ולא היה יודע מה לעושת, התחיל מתפלל לפני הקב״ה שאו שערים ראשיכם וגו׳ ויבא מלך הכבוד, באותה שעה בקשו השערים לירד ולרוץ את ראשו של שלמה שהיו סבורים שמא על עצמו הוא אומר, א״ל מי הוא זה מלך הכבוד, א״ל ה׳ צבאות הוא מלך הכבוד סלה כו׳, [מה עשה הביא] ארונו של דוד וראו ארונו ומיד נענה, אמר להן הקב״ה אתם חלקתם לי כבוד חייכם כשאחריב את ביתי אין כל אומה שולט בכם, כל כלי בית המקדש גלו לבבל שנאמר ומכלי בית ה׳ הביא נבוכדנאצר (מלך בבל) לבבל אבל השערים במקומן נגנזו שנאמר טבעו שעריה, וי״א השער היה קטן (עשרים) [חמש] אמות ארכו וב׳ וחצי רחבו, והארון היה אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו, וכי לא היו אמה וחצי נכנסות בתוך שנים וחצי, אלא באותה שעה דבקו שערים זה בזה ואמר עשרים וארבעה רננות וכו׳ (כדלעיל).

רמז תש

דבר אחר מי הוא זה מלך הכבוד שחולק כבוד ליראיו, ה׳ צבאות, כיצד מלך בשר ודם אין יושבין על כסאו והקב״ה הושיב שלמה המלך על כסאו שנאמר וישב שלמה על כסא ה׳. מלך בשר ודם אין רוכבין על סוסו והקב״ה הרכיב את אליהו על סוסו מה סוסו סופה וסערה שנאמר ה׳ בסופה ובשערה דרכו וכתיב ויעל אליהו בסערה. מלך בשר ודם אין משתמשין בשרביטו ומשה נשתמש בשרביטו של הקב״ה שנאמר ויקח משה את מטה האלהים בידו. מלך בשר ודם אין לובשין עטרה שלו והקב״ה נותן עטרה שלו למלך המשיח, ומהו עטרה של הקב״ה כתם פז שנאמר ראשו כתם פז וכתיב תשית לראשו עטרת פז. מלך בשר ודם אין לובשין לבושו וישראל לבש לבושו של הקב״ה שנאמר עורי עורי לבשי עוז זרוע ה׳, ונתנו לישראל שנאמר ה׳ עוז לעמו יתן. מלך בשר ודם אין נקראין בשמו כמו קיסר אגוסטוס בסיליאוס ואם נקרא אדם באחד מהם אין לו חיים, אבל הקב״ה אמר למשה אני עשיתיך כמותי לפרעה, אני נקרא אלהים ובו בראתי את העולם שנאמר בראשית ברא אלהים וכתיב ראה נתתיך אלהים לפרעה הוי מלך שחולק מכבודו ליראיו, אמר רבי סימון כתיב והעם לא נסע עד האסף מרים מלמד שנתעכב לה הענן, רבי לוליאני בשם רבי יצחק אמר כתיב משה ידבר והאלהים יעננו בקול ולא היה צריך לומר אלא האלהים ידבר ומשה יעננו, ר׳ ברכיה בשם ר׳ אמי כתיב ויוסף הורד מצרימה וכתיב ויהי ה׳ את יוסף, רבי יודן בשם רבי איבו אמר אין לי אלא בשעת הרוחה מנין אף בשעת הצרה שנאמר אין שר בית הסהר. תנן התם כל הכלים שבמשכן עור תחש מלמעלן ובארון כתיב ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה, ואם כן למה כדי שיבא הארון מסויים הוי ויבא מלך הכבוד. אמר רבי חייא מפני מה נשתנית תכלת מכל מיני צבעונין מפני שתכלת דומה לעשבים ועשבים דומים לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לקשת והקשת דומה לענן והענן דומה לכסא והכסא דומה לכבוד שנאמר כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, ומכבודו חלק ליראיו זה התכלת שנאמר ועשו להם ציצית.

אלא יא אבואב פארפעו רווסכם ותסאנו יא פתוח אלדהר חתי ידכ׳ל נור מלך אלכרם אלי קדסה.

[עכשיו הוא פונה אל שערי בית המקדש]. שערים! תרימו את ראשיכם. ופתחי הבית! תתנשאו כדי שיכנס אורו של מלך הכבוד אל קדשו.

ויבא, ויבוא אור מלך הכבוד אל מקדשו.

וענין שאו שערים הוא רוממות והדור ור״ל בזה כי אור ה׳ לא יכילוהו השמים והארץ וכל שכן המקדש. כמו שאמר שלמה הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית.

ומעני שאו שערים הו תעט׳ים ואג׳לאלא יריד בד׳לך אן נוד אללה לא תסעה אלסמאואת ואלאראצ׳ין פכיף אלקדס, כמא קאל שלמה הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית.

ונﹺעם קול אלאואיל פי תאוילהם פי שאו שערים ראשיכם לאנה ישיר בה אלי דכׄול אלארון פי בית קדש הקדשים ואנהא מכׄטבﹶה ללאבואב עלי טריק אלמגאז ללתרחיב ואלתלביה.

The explanation [taʾwîl] by the ancestors of “O gates, lift up your heads!” is pleasant. It alludes [yašîr] to the entrance of the ark into the “House of the Holy of Holies.” The (words) are figuratively [majâz] addressed to the doors welcoming and giving consent.

שאו שערים ראשיכם – בימי שלמה בנו, כשיבא^א להכניס ארון לבית קדש הקדשים ודבקו שערים זה בזה, אמר עשרים וארבע רננות ולא נענה, עד שאמר: אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך (דברי הימים ב ו׳:מ״ב).

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, מוסקבה 104. בדפוסים: ״כשבא״.

[You] gates, lift your heads In the days of Solomon his son, when he comes to bring the Ark into the Holy of Holies and the gates cling to each other, he [Solomon] recited twenty-four praises, but he was not answered until he said: "Do not turn back the face of Your anointed; remember the kind deeds of David, Your servant" (Divrei HaYamim II 6:42).

שאו – אמרו קדמונינו ז״ל כי זה רמז להכנס ארון אל בית קדשי הקדשים, על כן כתוב למעלה: במקום^א קדשו (תהלים כ״ד:ג׳) וזה שאומר לשערים דרך משל. והטעם היות המקום ששם הארון נכון מכל הר גבוה^ב ונשא בעבור הכבוד ששוכן שם.

וטעם שערים ופתחי עולם – שהם רבים.

ופתחי עולם – שהם עומדים לנצח בעבור כבוד הכבוד.

וטעם מלך הכבוד – שבעבורו היה כבוד הבית גדול.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״ממקום״.

ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״גבוה״.

LIFT UP YOUR HEADS. The sages of the Talmud of blessed memory say¹ that this alludes to the entrance of the ark into the holy of holies.⁠² Hence Scripture above states, in His holy place (v. 3).

That which David says to the gates is to be taken metaphorically.⁠³ Its meaning is that the place where the ark is positioned is established and exalted above all high mountains,⁠⁴ for God’s glory rests there.

Scripture speaks of gates and everlasting doors, because there were many doors and gates in the temple.⁠⁵

Pitche olam (everlasting doors) means, the doors that are everlasting because of the glory of God’s presence.⁠⁶

Scripture speaks of the King of glory, for the glory of the Temple was great because of God.

1. Lit. “The ancient ones.”

2. See Sabbath 30a.

3. One does not talk to gates.

4. See Isaiah 2:2.

5. Fillwarg believes that the words “and everlasting doors” are the result of a scribal error. Our text of Ibn Ezra should read: Scripture reads gates because there were many gates in the temple.

6. Lit. “The glory of God’s glory.”

שאו שערים ראשיכם – הדרש (שוחר טוב. בבלי שבת ל׳., מועד קטן ט׳.. סנהדרין ק״ז: ומקומות אחרים) הוא ידוע, שדבקו השערים זה בזה בשעה שבקש שלמה להכניס הארון בבית קדש הקדשים. ולפי דרך הפשט נראה לומר דרך משל כמו: ירעם הים ומלאו יעלז שדי וכל אשר בו (תהלים צ״ו:י״א-י״ב). וכן אמר: שאו שערים ראשיכם.

והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד – כי כבוד גדול תקבלו היום שיבוא בכם מלך הכבוד. ולפי ששכן הכבוד על הארון בין שני הכרובים קראו בשם י״י מלך הכבוד. וכן: אשר נקרא שם שם י״י צבאות ישב הכרבים עליו (שמואל ב ו׳:ב׳). וכן נקרא (יהושע ג׳:י״א) אדון כל הארץ. וכן נאמר עליו: קומה י״י, שובה י״י (במדבר י׳:ל״ה-ל״ו), וכן אמר עליו: עלה אלהים בתרועה (תהלים מ״ז:ו׳). ואמר: פתחי עולם שעד עתה נסע הארון ממקום למקום. בא מן המדבר לגלגל, ומן הגלגל לשילה, ומן שילה לארץ פלשתים, ומארץ פלשתים לבית שמש, ומבית שמש לקרית יערים, ומקרית יערים לבית עובד אדום, ומבית עובד לעיר דוד. ועתה הכניסוהו במקום שיהיה שם לעולם, לפיכך אמר פתחי עולם. וכן אמר: מכון לשבתך עולמים (מלכים א ח׳:י״ג). ושער יקרא האסקופה עם המזוזה כמו שהיא. ופתח יקרא מה שנשאר מן השער מן הדלתות ולחוץ. ולכך נקרא פתח, שהוא נפתח תמיד.

Lift up your heads, O ye gates! – In the Haggadic interpretation (Shoher Tob; Bavli Shabbath 30a; Moed Katan 9a; Sanhedrin 107b, and in other places): "it is clear that the gates were fastened together when Solomon sought to bring in the ark into the house of the Holy of Holies.⁠" According to the literal interpretation he seems to speak metaphorically, as (in Ps. 96:11-12), "Let the sea roar and the fullness thereof; let the field exult and all that is in it.⁠" And so he says, Lift tip your heads, O ye gates!

And be ye lift up, ye everlasting doors; that the King of Glory may come in – For great glory shall ye receive on the day when the King of Glory comes into you. And because the Glory rested on the ark, between the two cherubim, he calls it by the name of the Lord, the King of Glory. And so (2 Sam. 6:2), "Whereupon is called the Name, even the name of the Lord of Hosts that sitteth upon the cherubim.⁠" And so it (the ark) is called (in Joshua 3:11) "The Lord of all the earth"; and so it is said of it (Num. 10:35) "Rise up, O Lord" (and ibid. 36) "Return, O Lord" And so he says of it (in Ps. 47:6) "God is gone up with a shout" And he says everlasting doors because hitherto the ark travelled from place to place. It came from the desert to Gilgal, and from Gilgal to Shiloh, and from Shiloh to the land of the Philistines, and from the land of the Philistines to Bethshemesh, and from Bethshemesh to Kirjath Je'arim, and from Kirjath Je'arim to the house of Obed Edom, and from the house of Obed to the City of David. And now they brought it into a place where it might remain forever, and therefore he says everlasting doors. And so he says (in the verse) (i Kings 8:13), "A place for thee to dwell in forever" And Sha'ar (gate) is the name for the threshold with the doorpost as it is; and pethach (door, lit. opening) is the name for that which is left from the gate, from the doors and outwards. And so it is called pethach, because it is open continually.

שאו שערים ראשיכם דרז״ל (שבת ל, א) שנדבקו השערים זה בזה ולא נפתחו עד שהזכיר את דוד כדכתיב (תהלים קלב, י) בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך. והפשט הוא לרוב שמחה וכבוד, כדרך ירעם הים ומלואו יעלוז השדה וכל אשר בו (דברי הימים ב טז, לב). וקראם פתחי עולם כי עד הנה היה הארון נעתק ממקום למקום, מן המדבר לגלגל, ומן הגלגל לשילה, משילה לארץ פלשתים, ומשם לבית שמש, ומשם לקרית יערים, ומשם לבית עובד אדום, ומשם לעיר דוד, ועכשיו הוכן לו מקום שלא יעתק משם אלא א״כ יגרום העוון בזמני הגליות, והוא שאמר מכון לשבתך עולמים (מלכים א ח, יג). ויבא מלך הכבוד כאלו אומר דרך צחות כבוד גדול תקבלו היום, כי מלך הכבוד יצא בתוככם.

שאו שערים. שערי ירושלים, כאמרו (ישעיה ס יא) ׳ופתחו שעריך תמיד [וגו׳] להביא אליך חיל גוים׳: ושאו פתחי עולם. פתחי בתי מדרשות שעסקם בחיי ׳עולם׳, שאו ראשיכם שיכנסו בהם רבים, ואז יבוא מלך הכבוד - אשר לו לבדו בלבד זה ׳הכבוד׳, שהוא מסבב וממציא כל נמצא, ואינו מסובב כלל¹:

1. כ״כ גם להלן כט א. ובאור עמים: הוא מלך הכבוד שלאל יתברך לבדו נמצא זה הכבוד שהיה סיבה ואינו בשום פנים מסובב (ראה אע״מ יב י), כוונות: הכבוד הוא אצלנו בהשיגנו מעלה על זולתנו וע״ז הדרך ייחס המשורר את הכבוד בהחלט לאל יתברך בהיות לו מעלה בהחלט על כל זולתו ס כוונות התורה סי׳ כז . ו בזכריה (ב יב-יד) אחר כבוד. אחר שתשלימו הכוח השכלי הנקרא ׳כבוד׳ ו׳צלם אלקים׳, כאמרו ׳למען יזמרך כבוד׳ (תהלים ל יג), כי בו יתנשא על כל הנפסדים׳.

ואמר המשורר, שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, יאמר לשערי כל עיר ועיר¹, ׳שאו ראשיכם׳, שאם אתם פתוחים – אל תסגרו, אך ׳שאו ראשיכם׳ ביותר להניח לעם ישראל להיכנס, כי כמו שאמר הגאון פעמים רבות, משיח צדקנו יבוא במלכותו בשלום², כי אז יתמו ריבי האומות והמלחמות³, ובזה האופן ינשאו פִּתְחֵי עוֹלָם, שהם בתי כנסיות ובתי מדרשות⁴. וחזר לומר למה ישאו ראשיהם, באמרו וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:

1. בנדפס פירש על שערי ירושלים.

2. כמבואר לעיל (תהלים כא א-ב), וראה במצויין שם.

3. ולכן אין צורך לסגור את שערי הערים.

4. ׳שעסקם בחיי עולם׳ (נדפס).

והנשאו – בגעיא.

והנשאו – הראשון והנשאו מי זה והשני ושאו מי הוא זה והוא חד מן זוגין קדמאה נתיב אות וחסר מלה ותניינא חסר אות ויתיר מלה וסימן נמסר ביחזקאל י״א במ״ג.

שאו – אתם שערי בית המקדש הנה לכם יהיה נשיאה והרמת ראש וגדולה יתירה.

והנשאו – כפל הדבר לגודל ההתנשאות.

פתחי עולם – כן יקרא פתחי בית המקדש כי המשכן לא היה קבוע במקום אחד אבל בית המקדש קבוע במקומו עד עולם וכן נאמר מכון לשבתך עולמים (מלכים א ח׳:י״ג).

ויבוא מלך הכבוד – כי ה׳ שהוא המלך אשר בו כל הכבוד הוא יבוא בכם לבית המקדש לשמוע אל הרנה ואל התפלה מן הבאים בו.

שאו – אחרי שספר כי בטלה הגזרה, וכי נמצא עתה דור קדוש עולים בסולם למעלה למעון הקדש, יחויב מזה שירדו ג״כ תחתונים למטה ושיבא מלך הכבוד לשכון כבוד בהיכלו תחת כנפי הכרובים, עפ״ז יאמר, אתם שערי המקדש שאו ראשיכם – וגם ינשאו פתחי עולם – הפתחים שדרך שם נכנסים מעולם אל עולם, היינו מעולם העליון אל עולם התחתון,

ויבא מלך הכבוד – ר״ל שה׳ הוא מלך על הכבוד, שכל הכבוד הנמצא בבריאה הוא מלך עליה, כי הכל מאתו ומלכותו מושלת בכל כבוד והנה ידבר בזה בשתי בחינות, בחינה אחת היא מה שינשאו פתחי עולם – שהנפעל מורה שינשאו מצד ההכרח, והוא מצד שה׳ הוא המושל להרוס כל סדרי הטבע לגמול ולענוש שמצד זה ייראו כולם מפניו יראת הפחד וינשאו מצד יראתו, וע״ז שואל,

שאו שערים ראשיכם – שיוכל לעבור תחתיכם מלך רם ונשא.

והנשאו – בשאר חלקיכם במזוזות ובאמות הספים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון