Tehillim 25 – תהלים כה‏ – Mikraot Gedolot

לְדָוִד קֳדָמָךְ יְיָ נַפְשִׁי אֱטוֹל בִּצְלוֹ.

Of David. Before you, O LORD, I lift up my soul in prayer.

לדוד אליך ה׳ נפשי אשא – זהו שאמר הכתוב (דברים כ״ד:ט״ו) ביומו תתן שכרו. אמר לו הקב״ה לדוד דוד למה אתה נושא נפשך אלי. אמר לו מפני שאני שכיר בעולמך. שנאמר (איוב ז׳:ב׳) כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו. וכתיב בתורה ביומו תתן שכרו וגו׳ ואליו הוא נושא את נפשו. אם הפועל הזה שהוא שכירו וחייב ליתן לו כתב ואליו הוא נושא את נפשו. אנו שנפשותינו תלויות בך על אחת כמה וכמה. דבר אחר אליך ה׳. זה דורו של שמד שנתמשכנו על קדושת השם. כענין שנאמר (דברים כ״ד:י׳) כי תשה ברעך משאת מאומה.

דבר אחר: אליך ה׳ – זהו שאמר הכתוב (תהלים ל״א:ו׳) בידך אפקיד רוחי. בנוהג שבעולם אדם מפקידין אצלו פקדונות והוא מחליף את של זה בזה ואת של זה בזה. אבל הקב״ה אינו כן אלא (ירמיהו י׳:י׳) וה׳ אלהים אמת. שמא עמד אחד שחרית וביקש נפשו ולא מצאה. או שמא מצא נפשו ביד אחר או נפשו של אחר בידו. הוי אומר וה׳ אלהים אמת. אמר רבי אלכסנדראי בשר ודם מפקידים בידו חדשים והוא מחזירן בלויים ושחוקים. אבל הקב״ה מפקידים בידו בלויים ושחוקים והוא מחזירן חדשים. תדע לך שכן הפועל הזה עושה מלאכה כל היום ונפשו יגעה עליו ושחוקה. וכשהוא ישן הוא יגע ומשלים נפשו להקב״ה ונפקדת אצלו ולשחרית היא חוזרת בגופו בריה חדשה שנאמר (איכה ג׳:כ״ג) חדשים לבקרים רבה אמונתך. ר׳ שמעון בשם רבי סימון אמר ממה שאתה מחדשנו לבקרים אנו יודעין שאמונתך רבה לגאלנו. בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא נושא ומביא קרבן ומתכפר לו. עכשיו שאין לנו קרבן הרי נפשנו נשואה לך אין לנו להתלות אלא על רחמיך. הוי אליך ה׳ נפשי אשא. ר׳ יהודה אומר אף הקב״ה ויתר לנו סליחות הרבה משלו (ישעיהו נ״ה:ז׳) ואל אלהינו כי ירבה לסלוח.

דבר אחר: אליך ה׳ – אמר שלמה (משלי כ״ה:כ״ה) מים קרים על נפש עיפה. היה דוד מתיעף והיתה נפשו משתוקקת ומבקשת להיות בבית המקדש שנאמר (תהלים כ״ו:ח׳) אהבתי מעון ביתך. (שם פ״ד:ג׳) נכספה וגם כלתה נפשי. (שם י״א) כי טוב יום בחצריך מאלף. (שם כ״ד:ג׳) מי יעלה בהר ה׳. אמר לו הקב״ה אין אתה יודע. נקי כפים ובר לבב. מי שיש בידו שתי מדות הללו. מיד שמח ואמר יש בי. וכן הוא אומר (שמואל א י״ג:י״ד) בקש ה׳ לו איש כלבבו. לכך נאמר מים קרים על נפש עיפה. ואומר (תהלים קי״ט:ק״ו) נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך. נוטל שני שכרים שכר עשייה ושכר שבועה. לכך נאמר בך בטחתי. אמר רבי יצחק ב״ך בתורתך בעשרים ושתים אותיות.

דבר אחר: אלהי בך בטחתי – מעשה בקיסטון אחד והיה שם אדם גדול והיה לו שם במדינה. והיה שם אדם אחר והיו שומרי המדינה עוברין ומצאו אכסנאי אחד ותפסוהו ואמר אל תכוני כי בן ביתו של מלך אני. כיון ששמעו כן הניחוהו ושמרוהו עד הבקר. בבקר הביאוהו אצל המלך ואמרו לו בן ביתך מצאנו אמש. אמר לו המלך בני מכיר אתה אותי. אמר לו לאו. ואם כן היאך אתה בן ביתי. אמר לו בבקשה ממך איני בן ביתך אלא בך בטחתי. שאלמלא לא אמרתי כן היו מכים אותי. אמר להם הואיל ובטח בי הניחו לו. וכן דוד אומר אלהי בך בטחתי. ובשביל כך אל יעלצו אויבי לי. ולא אני בלבד אלא גם כל קויך לא יבושו.

רמז תשא

לדוד אליך ה׳ נפשי אשא – זש״ה ביומו תתן שכרו, א״ל הקב״ה לדוד דוד למה אתה נושא את נפשך אלי, א״ל מפני שאני כשכיר בעולמך שנאמר כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו, וכתיב בתורתך ביומו תתן שכרו וכתיב ואליו הוא נושא את נפשו, לכך אליך ה׳ נפשי אשא, בנוהג שבעולם פועל שעושה מלאכה עם בעל הבית והוא מבקש שכרו ממנו והקב״ה אומר לו לא תבוא עליו השמש ואליו הוא נושא את נפשו, אנו שנפשנו תלויה בו על אחת כמה וכמה. ד״א אליך ה׳ נפשי אשא זה דורו של שמד שנתמשכנו על קדושת השם כענין שנאמר כי תשה ברעך משאת מאומה.

רמז תשב

דבר אחר אליך ה׳ נפשי אשא – זש״ה בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי בנוהג שבעולם אדם מפקידין אצלו פקדונות הוא מחליף את של זה בזה, אבל הקב״ה אינו כן שמא עמד אחד שחרית ובקש נפשו ולא מצאה או שמא מצא נפשו ביד אחר אלא וה׳ אלהים אמת. א״ר אלכסנדרי בשר ודם מפקידין בידו חדשים והוא מחזירן בלויין ושחוקין והקב״ה מפקידין בידו בלויין ושחוקין והוא מחזירן חדשים, תדע לך שכן הפועל הזה עושה מלאכה כל היום ונפשו יגעה עליו ושחוקה ושחרית היא חוזרת לגופו בריה חדשה שנאמר חדשים לבקרים. רבי סימון בשם רבי שמעון ממה שאתה מחדשנו לבקרים אנו יודעין שרבה אמונתך לתחיית המתים, בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ונושא קרבן ומתכפר לו, עכשו אשאין אנו נושאין קרבן הרי נפשנו נשואה לך אין לנו להתלות אלא על רחמיך הוי אליך ה׳ נפשי אשא. ר׳ יהודה אומר אף הקב״ה מוותר לנו סליחה הרבה משלו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח.

קול לדאוד, אליך יא רבי ארפע ט׳ני.

מאמר לדוד: ה׳! אליך אני נושא את רעיונותיי (אני מכוין את לבי).

מאמר לדוד, אליך ה׳ אשא מחשבתי. תרגם נפשי ״טיני״ לבי, רעיוני, מחשבותי.

לדוד אליך ייי נפשי אשא

מעני קו׳ נפשי אשא אהדי נפסי מן וישא משאת (בראשית מג:לד) [33 ב] משאת המלך (שמואל ב יא:ח) ואל עונם ישאו נפשו (הושע ד:ח). יריד יהדון נפיסהם אלי דֺנובהם אי יביחונהא להא במא יגניהא מן תמאדהא.

Meaning of “I set my hope” I offer (it) myself from “Portions were served” (Gen. 43:34), “a present from the king” (2 Sam. 11:8), “And so they desire its iniquity” (Hos. 4:8). That is to say, they offered themselves on account of their sins, as in they publicly confess to them, (the sins) they profited from in excess.

[נפשי אשא – אכוין לבי.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 34, פריס 154.

I will lift up my soul I will direct my heart.

לדוד אליך י״י נפשי אשא – אמר ר׳ משה: טעם נפשי אשא כדרך מנחה, כמו: וישא משאות (בראשית מ״ג:ל״ד).

והנכון בעיני: שהוא, כמו: ואליו הוא נושא את נפשו (דברים כ״ד:ט״ו) לא לאחר.

Rabbi Moses says that nafshi essa (I lift up my soul) means, I offer my soul as a gift.⁠¹ Essa (I lift up) in our verse is similar to va-yissa² masot (and portions³ were taken) (Gen. 43:34). However, in my opinion our verse is similar to and setteth (nose) his heart upon it (Deut. 24:15).⁠⁴ The following is the meaning of our verse: Unto You O Lord do I set my soul and not to any one else.

1. Ibn Ezra renders our clause as follows: Unto Thee, O Lord, do I offer up my soul as a gift. See Metzudat David.

2. Va-yissa and essa come from the same root.

3. Gifts.

4. In other words, nafshi essa (I lift up my soul) means, I set my soul.

לדוד – זה המזמור נאמר באל״ף בי״ת, וכן יש אחרים בספר כמוהו. ויש אות אחת בראש כל פסוק, ויש שני פסוקים באות אחת, ויש בפסוק אחד שתי אותיות. ולא נודע אצלנו מפני מה באלו יותר מבאחרים אלא אם כן נזדמן לו בפיו ברוח הקדש. ויראה שכל מזמור שנאמר באל״ף בי״ת לפי גדלו ולפי הדברים הנכבדים הנאמרים בו נאמר כן. והנה אין בו בי״ת בראש פסוק ולא וא״ו ולא קו״ף, ויש בו רי״ש שתי פעמים.

ויש אומרים: כי הבי״ת היא מלת בך הסמוכה לאלהי (פסוק ב). וכן וא״ו ולמדני (פסוק ה), ולא נודע באמת. והדרש (שוחר טוב בקצת הוספה): בך עשרים ושתים אותיות.

ופירוש אליך י״י נפשי אשא – דרך תחנה כמו נשא לבבנו אל כפים (איכה ג׳:מ״א).

ויש מפרשים (רבי משה אבן גיקטילא): דרך מנחה כמו וישא משאת מאת פניו אלהם (בראשית מ״ג:ל״ד).

ובדרש (שוחר טוב בשנוים): כמו ואליו הוא נשא את נפשו (דברים כ״ד:ט״ו), כמו השכיר שמקוה שכרו כן אקוה טובך וחסדך. דבר אחר: נפשי אשא זהו שאמר: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי י״י אל אמת (תהלים ל״א:ו׳). כשהאדם ישן מפקיד רוחו אצל הקדוש ברוך הוא שמא עמד שחרית ולא מצאה? הרי כתוב: י״י אל אמת. אמר רבי אלכסנדרי: בנוהג שבעולם אדם מפקיד אצל חברו חדשים ומחזירם ישנים, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אדם יגע במלאכתו כל היום ולעת ערב נפשו יגעה ושחוקה והוא ישן ומשלים נפשו אצל הקדוש ברוך הוא ובשחרית היא חוזרת לגופה חדשה ונוחה דכתיב: חדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה ג׳:כ״ג). רבי סימון בשם רבי שמעון אומר: ממה שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שרבה אמונתך לתחית המתים.

אליך ה׳ נפשי אשא. ׳אליך׳ אכוין את תפילתי בכל לב¹:

1. כ״כ רש״י: ׳נפשי אשא - אכוון לבי׳. ובשיעורים פירש שהכוונה שיהיו כל מעשיו לשמו, ולא תפילתו בלבד.

אליך ה׳ נפשי אשא – במדרש חזית פסוק השבעתי אתכם אליך ה׳ נפשי אשא אשיא כתיב שהיו משיאין עצמן על קדושת שמו של הקדוש ברוך הוא פירש מדליקין כמו וישאם דוד ואנשיו דשמואל פירש וישרפם ולא נמצא כתיב זה בספרנו.

אשא – ענין מנחה ודורון כמו וישא משאות מאת פניו (בראשית מ״ג:ל״ד).

נפשי אשא – אמסור נפשי לך למנה.

אליך נפשי אשא – כמו ואליו הוא נושא את נפשו, שכל נפשו תלויה בדבר זה.

לדוד אליך ה׳ נפשי אשא – פסוק זה הוא קוטב המזמור ויסודו, בו יאמר, שכמו שהמורה בחצים ישים לו אות שאליו יורה למטרה, כן שם את ה׳ לאות ולמטרה אל כל מבוקשיו וחפציו, בין הגשמיים בין הרוחניים, ואמר רק אליך ה׳ אשא נפשי – אתה עיקר מגמתי לא דבר זולתך, שכל עניני אתה הוא תכלית מבוקשי, וכל חפצי הם רק אמצעיים להגיע על ידם אל התכלית זה.

לדוד אליך ה׳ וגו׳ – מזמור זה חובר לקודמו המגיד מי הוא הראוי לעלות בהר ה׳ ולקום במקום קדשו, ובזה הוא מבקש מה שילמדהו דעת להיות נקי כפים ותם דרך.

נפשי אשא – ע״ד ואליו הוא נושא את נפשו (פרשת תצא) בך בטחוני, ויש לפרשו ג״כ מלשון אם יש את נפשכם (פרשת חיי שרה) אשא תאותי, ע״ד ה׳ נגדך כל תאותי (למטה ל״ח:י׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון