ויולדו לדוד בנים בחברון – שנו רבותינו המלך אל ירבה לו נשים אלא שמונה עשרה. ר׳ יהודה אומר מרבה הוא לו ובלבד שלא יהו מסירות את לבו. ר׳ שמעון אומר אפילו אחת ומסירה את לבו אל ישאנה, אם כן למה נאמר לא ירבה אפילו כאביגיל. שמונה עשר מנ״ל דכתיב ויולדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינועם היזרעאלית ומשנהו כלאב לאביגיל וגו׳ והשלישי אבשלום בן מעכה וגו׳ והרביעי אדוניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה יולדו לדוד בחברון, וכתיב ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה כהנה שית וכהנה שית דהוו להו תמני סרי, מתקיף לה רבינא ואימא כהנה י״ב וכהנה כ״ד. תניא נמי הכי לא ירבה לו נשים יותר מכ״ד, ולמאן דדריש וא״ו מ״ח הוו. ותנא דידן מ״ט, א״ר כהנא מקיש כהנה בתרא לכהנה קמא מה כהנה קמא שית אף כהנא בתרא שית. והא הואי מיכל, אמר רבי עגלה זו מיכל ולמה נקרא שמה עגלה שחביבה עליו כעגלה, וכן ה״א לולא חרשתם בעגלתי. ומי הות לה למיכל בנים והכתיב ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה, עד יום מותה לא היה לה ביום מותה היה לה, מכדי בנים היכא קא חשיב להו בחברון ואלו מעשה דמיכל בירושלים הוה דכתיב ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני י״י ותבז לה בלבה ואר״י ואיתימא רב יוסף שקלתה מיכל למטרפסה. אלא אימא עד אותו מעשה היה לה מכאן ואילך לא היה לה, והכתיב ויקח עוד דוד נשים ופלגשים בירושלים, למלויי י״ח. מאי נשים ומאי פלגשים, אר״י א״ר נשים בכתובה ובקדושין, פלגשים בלא כתובה ובלא קדושין. אר״י א״ר ת׳ ילדים היו לו לדוד כלם בני יפת תואר היו והיו מגדלי בלורית ומהלכי בראשי גייסות והן היו בעלי אגרופין של בית דוד.