Shemuel II 3 – שמואל ב ג‏ – Mikraot Gedolot

וּשְׁתִיתָאָה יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִתַּת דָוִד אִלֵין אִתְיְלִידוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן.

לעגלה – זו מיכל, שהיתה חביבה עליו. וכן הוא אומר: לולא חרשתם בעגלתי (שופטים י״ד:י״ח). והכתיב: ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה (שמואל ב ו׳:כ״ג)? עד יום מותה לא היה לה מאותו מעשה ואילך, קודם אותו מעשה הוי לה.

By Egloh This refers to Michal¹ who was cherished by him. Similarly it says "If you had not plowed with my calf" (Shofetim 14, 18).⁠² [But] it is written, "And Michal, the daughter of Shaul had no child until the day of her death" (Shemuel I 6:23) she didn't have one until the day of her death³?⁠⁴ From that incident⁵ and on [she had no children], but prior to that incident she did have [children].

1. The daughter of Shaul.

2. עגלה, “calf” is used in reference to a cherished wife just as a calf is cherished by it’s owner (See Sanhedrin 21a).

3. At which time she died in childbirth (ibid).

4. That verse implies that Michal had no children up to the time of her death, but our verse states that Eglah, i.e. Michal gave birth to Yisrom.

5. Dovid rejoiced excessively when the Ark was returned from captivity. Michal rebuked Dovid for what seemed to her to be behavior beneath his dignity. This was not the case and she was punished for the unwarranted shaming of Dovid. (ibid).

לעגלה אשת דוד – דרשו רז״ל עגלה זו מיכל בת שאול, ולפי שהיתה חביבה על דוד קראה עגלה, כמו: לולי חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי (שופטים י״ד:י״ח). ומה שאמר אשת דוד מסייע הדרש אע״פ שהם לא הביאו, כי למה אמר על זאת אשת דוד מה שלא אמר על האחרות, אלא לפי שהיתה אשתו ראשונה. ומה שאמר: ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה (שמואל ב ו׳:כ״ג) – מההוא מעשה ואילך לא היה לה ולד לענשה שבזתה דוד שהיה מפזז לפני י״י, אבל מעיקרא הוה לה.

ולפי הפשט יש לפרש עגלה זו אחרת, ומיכל לא נזכרה כאן לפי שלא היה לו ממנה בן. וכן הוא אומר הבנים שהיו בחברון, לפיכך זכר הנשים, ומיכל אף על פי שהביאה לו אבנר ועודנו בחברון לא זכרה כאן לפי שלא היה לו ממנה בן.

אבל באמרו: אשת דוד, וכן אמר בדברי הימים לעגלה אשתו (דברי הימים א ג׳:ג׳) – אולי לא היתה ממשפחה גדולה ולא היתה ידועה בזכור אותה אלא באשת דוד.

ויש לפרש עוד כי עגלה זאת היתה אשת שאול ולקחה דוד אחרי מות שאול, כמו שאומר: ואת נשי אדונך בחיקך (שמואל ב י״ב:ח׳), ואף על פי שאמרו אין נושאין אלמנתו של מלך, הרי אמרו מלך נושא אלמנתו של מלך אחר. מפני זה אמר: אשת דוד – כלומר שלא היתה ראויה להיות אשת אדם אחר אלא אשת דוד לפי שהיה מלך. ואף על פי שזו הסברה אינה אלא לדעת רבי יהודה, כי הוא אומר מלך נושא אלמנתו של מלך ואין חכמים מודים לו, אף על פי כן פשט הפסוק נכון לר׳ יהודה, ואף על פי שהיתה אשת חמיו מותרת. ואף לדברי הירושלמי שאומר שאשת חמיו אסורה, לא אסרוה אלא מפני מראית העין, אבל מן התורה אינה אסורה, והם אמרו כי רצפה פלגש שאול לקחה דוד לאשה.

לעגלה אשת דוד – אמרו ז״ל כי מפני זה אמר אשת דוד בזו לבד ולא באחרות כי היא היתה בלתי ראויה כי אם לדוד לפי שהיתה אשת שאול כמו שאמר ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך והנה אלמנתו של מלך אינה ראויה כי אם למלך וידמה גם כן כי הנשים אשר לקח בירושלם והפילגשים כמו שאמר אחר זה היו קצתם מבית שאול.

והששי היה יתרעם לעגלה אשת דוד. וחז״ל אמרו גם כן במסכת (ברכות) (צ״ל סנהדרין כ״א ע״א) שעגלה זו מיכל שהיתה חביבה עליו כעגלה ולכן קראה אשת דוד להיותה אשתו הראשונה, והכתוב לא יסבול זה שאמר ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה, ולכן ראוי לומר שהיא היתה אשה אחרת, ולפי שהיתה שמה עגלה הוצרך הכתוב לומר עליה אשת דוד, להגיד שאשתו היתה לא עגלת בקר, ומה שאמרו (ירושלמי סנהדרין ב׳ כ׳ ע״ב) שאשת שאול היה רחוק הוא:

אשת דוד – חוזר על כולן, לומר: כל אחת היתה אשת דוד, ולא פילגש.

לעגלה פי׳ חכמינו זכרונם לברכה (שוח״ט תהלים נט) שהיא מיכל ונקראת עגלה ע״ש החביבות כמו (שופטים י״ד י״ח) לולא חרשתם בעגלתי, ולכן אמר אשת דוד – וכן בד״ה (שם, ג׳) עגלה אשתו רצה לומר ראויה אליו מצד היותה בת מלך.

לעגלה – וכן בשמשון לולא חרשתם בעגלתי (שופטים י״ד:י״ח) החביבה לו מכולן ולכך הוסיף אשת דוד.

וְהבן הַשִּׁשִּׁי היה יִתְרְעָם אשר נולד לְעֶגְלָה זו מיכל בת שאול¹ אֵשֶׁת דָּוִד הראשונה², אֵלֶּה הבנים אשר יֻלְּדוּ – נולדו לְדָוִד כאשר היה בְּחֶבְרוֹן: פ

1. שהיתה חביבה עליו, וכן הוא אומר (שופטים יד יח) לולא חרשתם בעגלתי. ומה שכתוב (לקמן ו כג) ״ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה״, עד יום מותה לא היה לה מאותו מעשה ואילך, קודם אותו מעשה הוי לה, רש״י.

2. רד״ק. ויש מבארים כי היא היתה אלמנתו של שאול המלך ע״ה, ונקראה אשת דוד כי בהיות אלמנת מלך ראויה להתחתן לאחר מות בעלה רק עם מלך, רלב״ג. ומלבי״ם מבאר כי זו היתה מיכל, ונקראה אשת דוד בהיותה בת מלך ראויה להינשא למלך.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון