Shemuel I 23 – שמואל א כג‏ – Mikraot Gedolot

הַסְבִירִין לְמִמְסְרִי יַתְבֵי קְעִילָה בִּידֵיהּ הַסְבִיר לְמֵיחַת שָׁאוּל כְּמָא דִשְׁמַע עַבְדָךְ יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל חַוֵי כְעַן לְעַבְדָךְ וַאֲמַר יְיָ סָבֵר לְמֵיחָת.

היסגירוני בעלי קעילה – (כתוב ברמז ע״ז).

^אהיסגירוני בעלי קעילה בידו הירד שאול – מכיוון שבאה תשובה על שאלה אחת בלבד, אנו מבינים מכך שלא יכולה לבוא [מהאורים ותומים] תשובה על שתי שאלות יחד. לפיכך הוא חזר על השאלה בעניין ההסגרה, ונאמר לו ׳יסגירו׳. ראוי היה שישאל קודם כל האם שאול ירדוף אחריו ולאחר מכן על עניין ההסגרה, אך ליבו של החסיד [דויד] היה טרוד, ולכן הוא הפך את סדר השאלות. התשובות, לעומת זאת, באו אליו בסדר שהן היו אמורות לבוא, פי שנאמר ׳ויאמר ה׳ ירד׳. אין רע בכך שאסביר לך כאן כיצד שואלים [באורים ותומים] וכיצד מגיעה התשובה, למרות שכבר פירשתי זאת בספר ההכרעה [הפירוש לתורה]. השואל עומד לפני הכהן כשהאפוד על חזהו [של הכוהן], ואם התשובה הנדרשת היא למשל ׳עלה למלחמה׳, או ׳לא תעלה׳, אז מתבלטות ועולות ה-ע׳ מן השם ׳שמעון׳ וה-ל׳ מן השם ׳לוי׳ וה-ה׳ מן ׳יהודה׳. האותיות אינן מתבלטות ועולות יחד, אלא אות אחת מתבלטת, וכאשר הכוהן מבחין בכך חוזרת האות למצבה הרגיל ועולה אות אחרת, וכך עד סוף התשובה. היה זה אחד מן הפלאים המרשימים שהמשיכו להתקיים בקרב האומה במשך תקופה ארוכה.

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י פירקוביץ׳ 3358.

היסגרוני בעלי קעילה וגו׳ – למדנו מכאן שהשואל שני דברים אין משיבין לו אלא אחד, ואין משיבין לו אלא ראשון. וכאן דוד שאל שלא כסדר, שהיה לו לשאול תחילה: הירד שאול, היסגרוני בידו, והשיבוהו כסדר.

Will Keilah's residents hand me over… This teaches us that one who consults regarding two matters, receives a reply concerning only one, and that reply concerns the first one. And here, Dovid asked in an inverted order,⁠¹ because he should have first asked,⁠² "Will Shaul come down? Will [the residents of Keilah] hand me over?⁠" But he was answered according to the [proper] order.

1. Perhaps Dovid asked the questions in an inverted order because he was primarily interested whether Ke’ilah’s residents would hand him over to Shaul. He had assumed that Shaul would pursue him.

2. See Maseches Yoma 73a. Dovid should have asked first what were Shaul’s intentions and then whether Ke’ilah’s residents would hand him over to Shaul. He was answered on the question that he should have asked first that “he [Shaul] will go down.”

היסגירוני בעלי קעילה בידו הירד שאול – הוא שאל שלא כהוגן שהיה לו לשאול תחילה הירד שאול ואח״כ היסגירוני בעלי קעילה, והשיבו הקב״ה^א כהוגן: ויאמר י״י ירד, ולא השיבו אם יסגירו אותו אם לאו עד שחזר ושאל (שמואל א כ״ג:י״ב), לפי שאין שואלין שתים כאחת.

א. עפנשטיין הוסיף כאן מלת: ״שלא״.

היסגרני – פי׳ מוסרים. מכאן למדו רז״ל שאין שואלין באורים ותומים שני דברים כאחד, ואם שאל אין משיבין לו אלא אחד, ואין משיבין אלא ראשון, שהרי דוד אמר: היסגירוני, הירד, ויאמר י״י ירד. הנה הוא שאל שני דברים, לא השיבו אלא אחד, והשיבו י״י על הראוי להיות ראשון, והוא: ירד, כי דוד שאל שלא כסדר. וכיון שהכיר במענה כי שלא כסדר שאל, חזר ושאל כסדר: היסגירו בעלי קעילה. אבל אם היה צורך השעה לשאול שני דברים כאחד, כגון שאין שהות לעמוד, שואלין על שני דברים ומשיבין על שניהם כאחד, כמו ששאל דוד: הארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו ויאמר לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל (שמואל א ל׳:ח׳).

בעלי קעילה – אדוני העיר וגדוליה.

ויונתן תרגם: יתבי קעילה.

היסגרני {וגו׳} הירד שאול – גם לזה יאמר אין מוקדם ומאוחר והושם שנוי הסדר להעירנו, והנה כתב ויאמר י״י ירד, ואח״כ ויחדל לצאת (פסוק י״ג), וכל אלה הענינים ובאורם ימצא בגביע.

היסגרוני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך י״י אלהי ישראל הגד נא לעבדך ויאמר י״י ירד – מזה המקום נוכל ללמד שהנשאלים באורים ותומים אין נשאלין בהם אלא שאלה אחת לבד לא יהיו נשאלין בהם שתי שאלות יחד או יותר ולזה תמצא כי כששאל דוד על שתי שאלות לא באהו המענה כי אם באחת מהן.

הגד נא לעבדך ויאמר – בק צת ספרים יש פיסקא באמצע פסוק.

היסגרני – ענין מסירה, כמו: להסגיר לאדום (עמוס א׳:ו׳).

בעלי – אדוני, כמו: אם בעליו עמו (שמות כ״ב:י״ד).

היסגרני – האם דעתם למסור אותי בידו.

הירד – האם דעתו לרדת הנה.

ירד – דעתו לרדת, ועל כי אין אורים ותומים משיבים על שני דברים כאחד, לזה השיבו לו על דבר שהיה מהראוי לשאול ראשון עליו, כי הירידה היא ראשון בזמן.

היסגרוני כו׳ הירד שאול – הנה שאל שלא כסדר בכוונה, כי יש עוד ספק, שיוכל להיות שטרם ילך שאול בעצמו אליהם ישלח שליח, ויבקש שיוציאו ויסגירו אותו ושאלה זאת קודמת לשאלת הירד שאול, וזאת היתה כוונתו באמת, תחלה שאל היסגרוני – היינו אם יבקש זאת על ידי שליח, ואחר כך שאל,

הירד שאול שיצוייר שאם לא ירצו לשמוע אל פקודת שאול על ידי שליחו אז ילך בעצמו לשחת לעיר ולכן בפעם הראשון לא שאל היסגירו אותי ואת אנשי, כי אם ישלח על ידי שליח שיוציאוהו, לא יבקש רק את דוד שהוא ראש המורדים, שאז ירצה שאנשי קעילה ואנשי דוד יוציאו את דוד ויפטרו, כמו שהיה בשבע בן בכרי, אבל לא יוכל לבקש שיוציאו את דוד ואנשיו, שאז ילחמו דוד ואנשיו עם אנשי קעילה. ויאמר ה׳ ירד רצה לומר לא ישלח שליח כלל רק תיכף ירד בעצמו, ובזה שפיר לא הוצרך להשיב על השאלה הראשונה כי נכללה בשניה.

היסגרני, הירד – כפל השאלה בהמית לבו.

הֲיַסְגִּרֻ֣נִי האם דעתם למסור אותי¹ בַעֲלֵי֩ אדוני² קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ של שאול? הֲיֵרֵ֣ד האם דעתו של³ שָׁא֗וּל לרדת⁴ כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ? יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ ס וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה, יֵרֵֽד דעתו של שאול לרדת⁵:

1. מצודת דוד.

2. מצודת ציון.

3. מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד. ולמדנו מכאן, (יומא ע״ג:) שהשואל שני דברים, אין משיבין לו אלא אחד, ואין משיבין לו אלא ראשון, וכאן דוד שאל שלא כסדר, שהיה לו לשאול תחילה הירד שאול, היסגירוני בידו?, והשיבוהו כסדר שהיה עליו לשאול, רש״י, ר״י קרא, רלב״ג, מצודת דוד, רד״ק, (וראה ביאורו של אברבנאל בפס׳ יב המבאר מתי כן ניתן לשאול שתי שאלות). ומלבי״ם מבאר ששאל כסדר, כי היה עוד ספק, שיכול להיות שטרם שילך שאול בעצמו אליהם ישלח שליח ויבקש שיוציאו ויסגירו רק את דוד, כמו שהיה עם שבע בן בכרי, ולכן שאל ״היסגרוני״ ואח״כ שאל במידה ולא ישמעו לשליחיו של שאול ״הירד שאול״ בעצמו, ואמר ה׳ ירד, דהיינו לא ישלח שליח כלל רק תיכף ירד בעצמו, ולכן לא הוצרך להשיב על השאלה הראשונה כי נכללה בשניה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון