×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ב) בֶּן⁠־אַרְבָּעִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמׇלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲתַלְיָ֖הוּ בַּת⁠־עׇמְרִֽי׃
Ahaziah was forty-two years old when he began to reign; and he reigned one year in Jerusalem; and his mother's name was Athaliah the daughter of Omri.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
בַּר אַרְבְּעִין וּתְרֵין שְׁנִין אֲחַזְיָהוּ כַד מְלַךְ וְשַׁתָּא חֲדָא מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם וְשׁוּם אִמֵיהּ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי.
בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו – ולחשבון הזהא הוא גדול מאביו ב׳ שנים, שיהורם לא היה אלא מ׳ שנה שנאמר: בן ל״ב שנה יהורם במלכו ושמנה שנים מלך בירושליםב (דברי הימים ב כ״א:ה׳), ופרשוג חכמים (סדר עולם פרק י״ז): משנתחתןד יהושפט בן אסא עם אחאב עד שהמליךה בן בנו אחזיהוו היו מ״ב שנה, ומאותה שעה נגזר דינם שיפלוז בית דוד עם בית עמרי, ונהרגו אחזיהו מלך יהודה ויהורם בן אחאב ביד יהוא. ובשכר זה אמר הנביאח בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל (מלכים ב ט״ו:י״ב); ומה תלמוד לומר: ויהיט כן (שם) והלא נמנים הםי, אלא זכו לְכֵּן יהיה דברי אשר יצא מפי (ישעיהו נ״ה:י״א), כן הבטיחו יונה בן אמתי, שאף על פי שנאמר לאליהו: ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל (מלכים א י״ט:ט״ז) אליהו לא משחו אלאיא אלישע שלח אחד מבני הנביאים (מלכים ב ט׳:א׳) והוא יונה בן אמתייב (סדר עולם פרק י״ח), לפי שהיה דבר של פורענות לאיג תלה אותה באליהו, שאין רצונו של מקוםיד בפורענותן של ישראל שנאמר: והשארתי בישראל שבעת אלפים וגו׳ (מלכים א י״ט:י״ח) וכתוב: הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלטטו מחרב יהוא ימית אלישע (מלכים א י״ט:י״ז) וכי אלישע הרג אתטז כולם, אלא לפי שעל ידו נמשח יהוא וכל אחד ואחד יחד במקומויז.
א. בכ״י רוסטוק 32: ״זה״
ב. כך במהד׳ קירכהיים, וכ״ה בפסוק, וכעי״ז בכ״י רוסטוק 32 (״ושמנה שנה״). בכ״י מוסקבה 853, מינכן 5: ״בן שלש שנים היה במלכו ושמונים שנה מלך״
ג. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״ואמרו״
ד. כך בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853, מינכן 5: ״משכחינן״
ה. בכ״י רוסטוק 32: ״שמלך״
ו. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק חסר ״אחזיהו״
ז. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״נגזר שיפל״
ח. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י טורינו 124 (לפי עדות קירכהיים), מוסקבה 853, מינכן 5: ״ובשכר זה אכלו הוא ובניו מלכות ישראל, שנאמר״
ט. בכ״י מוסקבה 853, מינכן 5 נוסף: ״לו״, אשגרה ממלכים ב ז׳:כ׳
י. כלומר מלכות בניו קצובה. וכעי״ז בכ״י מוסקבה 853: ״והלא פירוטים הם״ (ומעל תוקן: ״נימנים״). ובכ״י מינכן 5: ״והלא פורענות הוא״
יא. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״אלא״
יב. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר: ״בן אמתי״
יג. כך בכ״י רוסטוק 32. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים: ״ולא״
יד. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5: ״הקב״ה״
טו. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״וכתוב.. והנמלט״): ״ועזר שהנמלט״
טז. נוסף ע״פ כ״י רוסטוק 32. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים חסר ״את״
יז. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״וכל אחד במקומו הז״ל (?) למות״. בכ״י רוסטוק 32: ״וכל אחד במקומו נהרגו״. ובכ״י מינכן 5: ״וכל אחד ואחד במקומות הן למות״
בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו. אם יהורם אביו אכן חי ארבעים שנה, ככתוב אודותיו בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמנה שנים מלך בירושלם (דברי הימים ב׳ כ״א:ה׳), מדוע הוא אומר על בנו שהוא מלך בן ארבעים ושתים שנה, והרי בזה ישנה הכחשה למחויבות המושכל?! לכן אומר, כי רבנו סעדיה ז״ל כבר השיב על השאלה הזאת באומרו, כי יתכן שאמו נדרה נדר לפני נישואיה על ילד שיוולד לה, והתייחס הנולד הזה לנדר ההוא. וכל עוד לא יימצא לזה יישוב סביר יותר מזה, נסתפק בזה.
בן ארבעים ושתים – ובמלכים הוא אומר בן עשרים ושתים (מלכים ב ח׳:כ״ו), הא כיצד לפי זה היה הבן גדול מאביו ב׳ שנים אלא ב׳ שנים קודם שנולד יהורם אביו נגזרה גזירה זו על בית דוד שתכלה עם בית אחאב וכן הוא אומר ומאלהים היתה תבוס׳ אחזיה וגו׳ (דברי הימים ב כ״ב:ז׳) וביום שנשא אסא את בת עמרי ליהושפט בנו נגזרה גזירה זו כך שנויה בסדר עול׳ ובתוספתא דסוטה אך בכל המקראות לא מצינו שנשא יהושפט בת עמרי אך מצאתי ויתחתן לאחאב (דברי הימים ב י״ח:א׳) ושמא זו היא אחותו שנשא ובשנת ל״א לאסא נשאה שנא׳ ובשנת ל״א לאסא מלך עמרי (מלכים א ט״ז:כ״ז), וכשנשא אסא את בתו ליהושפט בנו שנתעלה עמרי והרגו תבני צא וחשוב משנת ל״ג לאסא עד שמלך אחזיהו ותמצא מ״ב שנה ועוד כתוב אחד אומר: בשנת שתים עשרה ליורם בן אחאב מלך אחזיהו בן יהורם (מלכים ב ח׳:כ״ה) וכתוב א׳ אומר: ובשנת אחת עשרה ליורם מלך אחזיהו (מלכים ב ט׳:כ״ט). על כרחינו יהורם אביו לא מת אלא בשנת שתים עשרה ליורם בן אחאב שהרי כתיב: בשנת חמש ליורם בן אחאב מלך (מלכים ב ח׳:ט״ז) יהורם בן יהושפט (מלכים ב ח׳:ט״ז) וח׳ שנים מלך ומה שאמר שוב בשנת אחת עשרה ליורם (מלכים ב ט׳:כ״ט) לפי שמלך בחיי אביו שנה אחת לפי שהיה אביו נגוע בתחלויים קשים כמ״ש: ואחרי כל זאת נגפו י״י וגו׳ (דברי הימים ב כ״א:י״ח), וימליכו יושבי ירושלם את אחזיהו בנו הקטן (דברי הימים ב כ״ב:א׳) שנה אחת בחיי אביו וזהו דכתיב בשנת אחת עשרה ליורם (מלכים ב ט׳:כ״ט) ומה שאמר בשנת שתים עשרה ליורם (מלכים ב ח׳:כ״ה) לאחר שמת אביו אז היה שתים עשרה ליורם.
forty two years old But in II Kings (8:26), Scripture says: "twenty-two years old.⁠" How is this possible? Moreover, according to this, the son was two years his father's senior, [because Joram ascended the throne at thirty-two and died eight years later, making him forty years old upon his death,] but two years before Joram his father was born, this decree was issued upon the house of David that it would end with the house of Ahab, and so Scripture states (below verse 7): "And from God was Ahaziah's downfall, etc.⁠" and on the day that Asa took Omri's daughter for Jehoshaphat his son, this decree was issued. So it was taught in Seder Olam (ch. 17) and in the Tosefta of Sotah (12:3). But throughout Scripture we do not find that Jehoshaphat married Omri's daughter, but I did find (above 18:1): "and he allied himself in marriage with Ahab,⁠" and perhaps that was his sister that he married, and in the thirty first year of Asa he married her, as it is said in (I Kings 16:23): "And (sic) in the thirty-first year of Asa, etc. Omri reigned.⁠" And when Asa married his daughter to Jehoshaphat his son, Omri gained importance, and they slew Tibni. Figure from the thirty-first year of Asa until Ahaziah reigned, and you will find forty two years. Further, one verse states (II Kings 8:25): "In the twelfth year of Joram the son of Ahab, etc., Ahaziah the son of Joram reigned,⁠" and another verse states (ibid. 9:29): "And in the eleventh year of Joram son of Ahab, Ahaziah became king.⁠" Perforce, his father did not die until the twelfth year of Joram son of Ahab, because it is written (ibid. 8:16f.): "In the fifth year of Joram the son of Ahab, etc., Joram the son of Jehoshaphat became king, etc., and he reigned eight years.⁠" And that which Scripture states further, "In the eleventh year of Joram,⁠" is because he reigned one year during his father's lifetime since his father was smitten with severe illnesses, as it is written (above 21:18.): "And after all this, the Lord plagued him, etc.⁠" (22:1) "And the inhabitants of Jerusalem made Ahaziah, his youngest son, king,⁠" for one year during his father's lifetime, and that is what is written: "In the eleventh year of Joram.⁠" And where Scripture says: "In the twelfth year of Joram,⁠" it means that after his father died, it was the twelfth year of Joram.
בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו1ובספר מלכים הוא אומ׳ ״בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו״ (מלכים ב ח׳:כ״ו)! ועוד, כי כל ימי יהורם אביו לא היו אלא ארבעים שנה, שכך כת׳: ״בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמנה שנים מלך בירושלם״ (דברי הימים ב כ״א:ה׳); אם כן היאך היה בן ארבעים ושתים שנה כשמת אביו? זה לא יתכן! 2ואומר בסדר עולם (סע״ר יז): כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו לאשה, נגזרה גזרה זו על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב. 3וכן היה, שמת אחזיהו מלך יהודה עם מלך ישראל – שהרגם יהוא – ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותאבד כל זרע המלוכה. ולפיכך, מנה ארבעים ושתים – מיום שנגזרה גזרה. ובשנת שלשים ואחת לאסא נשאה, שנאמ׳ ״בשנת שלשים ואחת שנה לאסא...מלך עמרי על ישראל״ (מלכים א ט״ז:כ״ג) – והלא קודם לכן מלך ארבע שנים (מלכים א ט״ז:ט״ו-ט״ז)! אלא רוצ׳ לומ׳: מלך מלכות שלימה על ישראל – שנתחתן עם אסא, ונתעלה, והרגו לתבני ומלך על ישראל (מלכים א ט״ז:כ״ב). ומשנת שלשים ואחת לאסא עד שמת אחזיהו מלך יהודה ארבעים ושתים שנה. כיצד? תשע שנים לאסא; ועשרים וחמש ליהושפט (מלכים א כ״ב:מ״ב) – הרי שלשים וארבע; ושמנה שנים ליהורם – הרי ארבעים ושתים. וזה המדרש הוא רחוק מאד מדרך הפשט. 4ויתכן לפרש כי יהורם חיה יותר מארבעים שנה, ולא מנה מימי מלכותו אלא שמנה שנים שמלך בחזקתו; אבל מעת שנפל ביד הערביים (דברי הימים ב כ״א:ט״ז-י״ז) ונפל גם כן בחליים (שם פס׳ י״ח-י״ט) לא מנו לו ימי מלכותו. והמליכו אחזיהו בנו תחתיו בחייו מעת שנפל אביו 5והלך בלא חמדה, 6והיו עשרים שנה. וכשהמליכוהו בחיי אביו היה בן עשרים ושתים – וזהו שאמ׳ במלכים ״בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו״ – וכשמת אביו היה בן ארבעים ושתים; 7ולא מלך אחר שמת אביו אלא שנה אחת.
8ושם אמו עתליהו בת עמרי – בת אחאב היתה כמו שכת׳ למעלה (דברי הימים ב כ״א:ו׳), אלא שיחס אותה לאבי אביה. וכן ״ותבאנה אל רעואל אביהן״ (שמות ב׳:י״ח) – שהיה אבי אביהן.
1. ובספר מלכים וכו׳. השוו דבריו שם.
2. ואומר בסדר עולם וכו׳. על מדרש זה עיינו בהערות שבסדר עולם רבה מהדורת מיליקובסקי. והשוו המיוחס לתלמיד רס״ג והמיוחס לרש״י.
3. וכן היה וכו׳. מכאן ואילך הוא ביאורו של רד״ק לדברי סדר עולם. וראו מה שכותב על כך מיליקובסקי שם.
4. ויתכן לפרש וכו׳. על הפסוק במלכים הוא כותב שכך הוא ״הפירוש הנכון״. היעב״ץ בביאורו לסדר עולם רבה על-אתר טוען שדברי רד״ק ״בטלים וכלים מאליהם״, אך לתוכן טענותיו הוא מפנה לספרו ״אם לבינה״, שלא הגיע לידינו. בקשר לזה, ראוי להזכיר את היגדו של היעב״ץ (שם פרק יט אות א) – במסגרת טענתו החריפה על פירוש אחר של רד״ק – ש״כל הפורש מדס״ע [=דברי סדר עולם] כפורש מן החיים״.
5. והלך בלא חמדה. על פי דברי הימים ב כ״א:כ׳.
6. והיו עשרים שנה. עד שמת יהורם אביו.
7. ולא מלך אחר שמת אביו אלא שנה אחת. ר״ל: מה שכתוב שמלך אחזיהו שנה אחת, הן בפסוקנו הן בספר מלכים, פירושו לאחר שמת אביו.
8. ושם אמו וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. השוו דבריו למלכים ב ח׳:כ״ו ד״ה ״ושם אמו״. והשוו רשב״ם ופירושו הארוך של הראב״ע על הפסוק בספר שמות.
Ahaziah was forty-two years old when he became king. But in the book of Kings it says, “Ahaziah was twenty-two years old when he became king” (2 Kings 8:26)! Moreover, his father Jehoram’s entire lifespan was only forty years, for the text says as follows: “Jehoram was thirty-two years old when he became king, and he reigned in Jerusalem eight years” (1 Chronicles 21:5)—so how could [Ahaziah] have been forty-two years old when his father died? That would be impossible! It says in Seder Olam (17): “Once Asa married off his son Jehoshaphat to Omri’s daughter, this decree was issued—that the royal family of David be wiped out along with the house of Ahab.” And that is what happened: King Ahaziah of Judah died together with the king of Israel—for Jehu killed them—and then Athaliah, Ahaziah’s mother, saw that her son was killed and she killed off all the potential royal heirs. So that is why the text counts forty-two—from the time the decree was issued. [How so?] It was in the thirty-first year of Asa that [Jehoshaphat] married [Omri’s daughter]. For the text says, “In the thirty-first year of King Asa of Judah, Omri became king over Israel” (1 Kings 16:23)—yet he had already reigned for four years prior (1 Kings 16:15–16)! What it means, rather, is that he became king in the full sense: he married into the family of Asa, grew in stature, and killed Tibni and reigned over Israel (1 Kings 16:22). And from the thirty-first year of Asa until King Ahaziah of Judah died there are in fact forty-two years. How so? Nine years of Asa; twenty-five of Jehoshaphat (1 Kings 22:42), for a total of thirty-four; and eight years of Jehoram, for a total of forty-two. But this midrash is very far from the plain sense. It is possible to explain that Jehoram lived for more than forty years, but for purposes of [counting] the duration of his reign, the text only counts the eight years during which he ruled at full strength. It does not, however, count toward his reign the years from the time he fell in the hands of the Arabs (2 Chronicles 21:16–17) and also fell ill (ibid. vv. 18–19). In fact, his son Ahaziah was made king in his place while his father [Jehoram] was still alive—at the time of Jehoram’s fall, after which he continued on having lost all desire (ibid. 21:20)—and those years totaled twenty. So it was when they made Ahaziah king during his father’s lifetime that he was twenty-two—that is the meaning of the assertion in Kings, “Ahaziah was twenty-two years old when he became king”—and it was when his father died that he was forty-two. And he only reigned for one year after his father’s death.
His mother’s name was Athaliah daughter of Omri. She was Ahab’s daughter, as the text says above (2 Chronicles 21:6); but it relates her to her father’s father. The same is true for: “They then returned to their father Reuel” (Exodus 2:18)—for Reuel was their father’s father.
בן ארבעים ושתים שנה – שנויה בסדר עולם שהמנין הזה הוא לצמיתת מלכות עמרי על כל ישראל אשר היתה ע״י שנשא יהושפט את בתו לאשה כמ״ש שם ויתכן שנשאה שנה אחת לפני מלוך עמרי על כל ישראל ובעבור היות אחזיה מזרעו קרה לו שנהרג עם מלך ישראל על ידי יהוא ולזה תלה מלכותו בצמיתת מלכות עמרי.
בת עמרי – ולמעלה נאמר שיהורם אביו נשא בת אחאב ויהושפט אבי אביו נשא בת עמרי ויתכן שעמרי גדלה ונקראת בתו אף כי בני בנים הם הבנים.
בן ארבעים ושתים – זה דבר שא״א כלל, דהא כל ימי יהורם אביו לא היה רק ארבעים שנה ואיך היה בנו במותו בן ארבעים ושתים? ובמלכים כתוב בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו, וחז״ל בס״ע ובתוספתא אמרו שר״ל ארבעים ושתים ממלכות אחאב, שנגזר עליו שיכלה עם זרע עמרי. וזה דרש, והקרוב אצלי, במה שיש עוד סתירה, שבמלכים (ב׳ ח׳:כ״ה) בשנת י״ב ליורם בן אחאב מלך אחזיהו, ושם (ט׳:כ״ט) ובשנת אחת עשרה שנה ליורם מלך אחזיה, ופרשתי שם כי תכף כשחלה יורם המחלה החזקה המלך אחזיה תחת אביו, וזה היה בשנת י״א ליורם בן אחאב, ושנה שאח״ז שמת יורם אביו, המלך שנית להנהיג מלכות בפ״ע, וזה היה בשנת י״ב ליורם בן אחאב. ולפ״ז נראה ששני הפסוקים פה, פסוק א׳ ופסוק ב׳ מדובקים, וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה בן ארבעים – שאחזיה מלך בעת שיהורם אביו היה בן ארבעים, שהוא מה שמלך בחיי אביו בעת תכפו החולי שאז היה יורם בן ארבעים וימלך אחזיה תחתיו, ועפ״ז יאמר ושתים שנה אחזיהו במלכו (מלך בירושלים), ושנה אחת מלך בירושלים – שבצד אחד בעת מלכו שהיה בחיי אביו מלך שתי שנים, ובצד אחד מלך רק שנה אחת שהוא מה שמלך שנית אחרי מות אביו, ויותר יתכן זה במ״ש למעלה (א׳ ח׳:ל״ב), להראות שדרך סופרנו שהמלה האחרונה מן פסוק האחרון תמשך על פסוק הראשון, כמ״ש ואחיו וזכר ומקלות הוליד, ששעורו וזכר ומקלות, ומקלות הוליד, עיי״ש בארך בכמה ראיות, ושכ״כ הרשב״ם על ואחות לוטן תמנע. וכן כאן שיעורו וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה, יהורם מלך יהודה בן ארבעים – ר״ל שאז היה אביו בן ארבעים, ומ״ש מלך בירושלים נמשך גם למעלה ושתים שנה במלכו מלך בירושלים, ר״ל מצד התחלת מלכותו בחיי אביו, ושנה אחת מלך מצד מלכותו בעצמו.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144