[א]
אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן – רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חֲנִילָאי פָּתַח: אִמְרוֹת ה׳ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת
(תהלים י״ב:ז׳), אִמְרוֹת ה׳ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת אִמְרוֹת בָּשָׂר וָדָם אֵינָן אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִכְנַס לִמְדִינָה כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְעָרַב לוֹ קִלּוּסָן, אָמַר לָהֶם לְמָחָר אֲנִי בּוֹנֶה לָכֶם דִּימוֹסִיאוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת, לְמָחָר אֲנִי מַכְנִיס לָכֶם אַמָּה שֶׁל מַיִם, יָשַׁן לוֹ וְלֹא עָמַד, הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן אִמְרוֹתָיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא: וַה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת
(ירמיהו י׳:י׳), לָמָּה הוּא אֱמֶת אָמַר רַבִּי אָבִין: שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם
(ירמיהו י׳:י׳), אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר, וְרַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין, וְאָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מָצִינוּ שֶׁעִקֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת וְלֹא הוֹצִיא דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה
(בראשית ז׳:ח׳), וּבְמָקוֹם אַחֵר עִקֵּם שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ תֵּבוֹת בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דָּבָר שֶׁל טֻמְאָה מִתּוֹךְ פִּיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִכֹּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה
(בראשית ז׳:ב׳), [הטמאה] [אשר טמאה היא] אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן מְנַשֶּׁה אַף כְּשֶׁבָּא לִפְתֹּחַ לָהֶם בְּסִימָנֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה, לֹא פָּתַח אֶלָּא בְּטַהֲרָה, אֶת הַגָּמָל
(ויקרא י״א:ד׳) כִּי לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי מַעֲלֵה גֵרָה, אֶת הַשָּׁפָן
(ויקרא י״א:ה׳) כִּי לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא כִּי מַעֲלֵה גֵרָה, וְכֵן הָאַרְנֶבֶת וְכֵן הַחֲזִיר.
[ב] רַבִּי יוֹסֵי מִמִּלְחַיָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמְרוּ, מָצִינוּ תִּינוֹקוֹת בִּימֵי דָוִד עַד שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא הָיוּ יוֹדְעִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה מ״ט פָּנִים טָמֵא וּמ״ט פָּנִים טָהוֹר, וַהֲוָה דָּוִד מַצְלֵי עֲלַיְהוּ, הֲדָא הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר: אַתָּה ה׳ תִּשְׁמְרֵם
(תהלים י״ב:ח׳), אַתָּה ה׳ נְטַר אוֹרַיְתְהוֹן בְּלִבֵּהוֹן, תִּנְצְרֵם מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם
(תהלים י״ב:ח׳), מִן הַדּוֹר הַהוּא שֶׁהוּא חַיָּב כְּלָיָה, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹפְלִין, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ בָּהֶם דֵּילָטוֹרִין הָיוּ נוֹפְלִין, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר: נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם
(תהלים נ״ז:ה׳), לְבָאִם זֶה אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא שֶׁהָיוּ לְבָאִים בַּתּוֹרָה. אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים
(תהלים נ״ז:ה׳), זֶה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁהָיוּ לְהוּטִין אַחַר לָשׁוֹן הָרָע. בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים
(תהלים נ״ז:ה׳), אֵלּוּ אַנְשֵׁי קְעִילָה דִּכְתִיב בָּהֶם: הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ
(שמואל א כ״ג:י״א). וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה
(תהלים נ״ז:ה׳), אֵלּוּ הַזִּיפִים דִּכְתִיב בְּהוֹן: בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל
(תהלים נ״ד:ב׳), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד וְכִי מָה הַשְּׁכִינָה עוֹשָׂה בָּאָרֶץ: רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים
(תהלים נ״ז:ו׳), סַלֵּק שְׁכִינָתְךָ מִבֵּינֵיהוֹן. אֲבָל דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב כֻּלָּן עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן דֵּילָטוֹרִין הָיוּ יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין, הוּא שֶׁעוֹבַדְיָה אָמַר לְאֵלִיָּהוּ: הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי וגו׳ וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם
(מלכים א י״ח:י״ג), אִם לֶחֶם לָמָּה מָיִם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם קָשִׁים לוֹ לְהָבִיא יוֹתֵר מִן הַלֶּחֶם, וְאֵלִיָּהוּ מַכְרִיז בְּהַר הַכַּרְמֶל וְאוֹמֵר: אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה׳ לְבַדִּי
(מלכים א י״ח:כ״ב), וְכָל עַמָּא יָדְעֵי וְלָא מְפַרְסְמֵי לְמַלְכָּא.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת, אָמַר לָהֶם מִפְּנֵי שֶׁפָּרַצְתִּי גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הַנָּחָשׁ פָּרַץ גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם תְּחִלָּה לְפִיכָךְ נַעֲשָׂה סְפֶּקָלָטוֹר לְכָל פּוֹרְצֵי גְדֵרוֹת. אָמְרוּ לוֹ לָמָּה אַתָּה נוֹשֵׁךְ, מָה אַתָּה מוֹעִיל, אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל, זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל, וְאַתְּ נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית. אָמַר לָהֶם: אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ
(קהלת י׳:י״א), אֶפְשָׁר דַּאֲנָא עָבֵיד כְּלוּם אֶלָּא אִם מִתְאֲמַר לִי מִן עֲלִיּוּתָא. אָמְרוּ לוֹ לָמָּה אַתָּה נוֹשֵׁךְ בְּאֵבֶר אֶחָד וְאַרְסְךָ מְהַלֵּךְ בְּכָל הָאֵבָרִים, אָמַר לָהֶם וְלִי אַתֶּם אוֹמְרִים: אֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן
(קהלת י׳:י״א), דְּיָתֵיב בְּרוֹמִי וְקָטֵל בְּסוּרְיָא, בְּסוּרְיָא וְקָטֵל בְּרוֹמִי. וְלָמָּה קוֹרֵא שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלשָׁה, הָאוֹמְרוֹ, הַמְּקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמַר עָלָיו. עוֹבָדָא הֲוָה בִּגְבַר דַּהֲוַת לֵיהּ כַּלָּה בִּישָׁא וַהֲוַת צְמִידָה אֲמָרָה לִשָּׁן בִּישׁ, וַהֲוָה מְפַיֵּס יָתָהּ תְּרֵין זִמְנִין בְּיוֹמָא, חַד בְּרַמְשָׁא וְחַד בְּצַפְרָא, אֲמַר לָהּ אֲנָא בָּעֵי מִינָךְ דְּלָא תֵימְרִין לִשַּׁן בִּישׁ, מָה עֲבָדַת אֲזָלַת וַאֲמָרַת לְבַעֲלָהּ הָדֵין אֲבוּךְ בָּעֵי לְשַׁמָּשָׁא יָתִי, וְאִי לֵית אַתְּ מְהֵימַנְתְּ לִי עוּל אָתֵית לְרַמְשָׁא וְאַתְּ מַשְׁכַּח יָתֵיהּ יָתֵיב וּמְפַיֵּס לִי, אָזַל וּרְצַד עֲלוֹי וְחָמָא יָתֵיהּ קָאֵים גָּחִין וְסָיַח יָתָהּ. אֲמַר כְּבָר מִלָּא קוּשְׁטָן, מָה עֲבַד מְחָא לַאֲבוֹי וּקְטָלֵיהּ. אוֹבִילִין יָתֵיהּ לְדִינָא וְאִתְחַיַּיב קָטוֹלִין, וּלְהַהִיא אִנְתְּתָא דַּאֲמָרַת עַל אֲבוֹי לָשׁוֹן הָרָע וְאִיתְחַיְיבָא קָטוֹלִין, וְאִשְׁתַּכַּח לִשָּׁנָא קָטֵל תְּלָתֵיהוֹן. וּבִימֵי שָׁאוּל הָרַג אַרְבָּעָה, דּוֹאֵג שֶׁאָמַר, שָׁאוּל שֶׁקִּבְּלוֹ, אֲחִימֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, אַבְנֵר לָמָּה נֶהֱרַג, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַבְנֵר נֶהֱרַג עַל שֶׁעָשָׂה דָמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחוֹק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ
(שמואל ב ב׳:י״ד). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לְשֵׁם דָּוִד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ
(שמואל ב ג׳:י״ב), וְהָכֵי כָּתַב לֵיהּ מֵאַבְנֵר לְדָוִד. וְרַבָּנָן אָמְרוּ עַל יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵּס בְּדָוִד וְלֹא הִנִּיחוֹ אַבְנֵר, שֶׁאָמַר לוֹ דָּוִד: וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה
(שמואל א כ״ד:י״א), אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי, מִן גְּלַגּוֹי דִּידָךְ בְּסִירָה הוּעֲדָה, כַּד אָתוֹן לַמַּעֲגָל. אָמַר לוֹ: הֲלוֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר
(שמואל א כ״ו:י״ד), בַּכָּנָף אָמַרְתָּ בְּסִירָה הוּעֲדָה, חֲנִית וְצַפַּחַת בְּסִירָה הוּעֲדוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּשָׁאוּל עַל נוֹב וְלֹא מִחָה.
[ג] אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חֲנִילָאי שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת הִכְתִּיב לָנוּ משֶׁה בַּתּוֹרָה וְהֵן טְהוֹרוֹת, וְעַל יְדֵי מִי נִתְּנוּ עַל יְדֵי שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ
(תהלים י״ב:ז׳), וּכְתִיב: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם
(מלאכי ג׳:ג׳). וְאֵיזוֹ זוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה וּפָרָשַׁת הַמֵּת.
[ד]
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים – זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר
(תהלים י״ט:ג׳), תַּנְיָא בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת נִיסָן וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין, מִכָּאן וָאֵילָךְ הַיּוֹם לֹוֶה מִן הַלַּיְלָה וְהַלַּיְלָה מִן הַיּוֹם וּפוֹרְעִין זֶה לָזֶה בְּפִיּוּסִין, הַכֹּל בְּלִי שְׁטַר וּבְלִי גְזַר דִּין, הֱוֵי: יוֹם לְיוֹם וגו׳, אֲבָל לְמַטָּה כַּמָּה שְׁטָרוֹת וְכַמָּה גְּזַר דִּין, בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם
(תהלים י״ט:ה׳), רַב שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא אָמַר מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנָּטַל הֶגְמוֹנְיָא מִן הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַמָּתוֹרִין שֶׁלּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ כְּפָגָן, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַמָּתוֹרִין שֶׁלּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ בַּקָּלָאמִין, כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יָצְאוּ לָעוֹלָם: אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים
(תהלים י״ט:ד׳), כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לָעוֹלָם כַּמָּה שְׁטָרוֹת כַּמָּה גִּזְרֵי דִּינִין בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם.
[ה] רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְיִשְׂרָאֵל וְכֹהֵן שֶׁנִּכְפּוּ, נִמְסַר לָהֶן רוֹפֵא מֻמְחֶה וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וּמֵנִיחַ אֶת הַכֹּהֵן, אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן מִפְנֵי מָה אַתָּה מְצַוֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה מַנִּיחֵנִי. אָמַר לוֹ זֶה יִשְׂרָאֵל הוּא וְדַרְכּוֹ לְהַלֵּךְ בֵּין הַקְּבָרוֹת, אֲבָל אַתָּה כֹּהֵן וְאֵין דַּרְכְּךָ לְהַלֵּךְ בֵּין הַקְּבָרוֹת, לְפִיכָךְ אֲנִי מְצַוֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחֲךָ. כָּךְ הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע מָצוּי בָּהֶם אֲמִירָה אַחַת דַּיָּהּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא
(דניאל ד׳:י״ד), אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יֵצֶר הָרָע הַלְּוַאי לִשְׁתֵּי אֲמִירוֹת יַעַמְדוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וגו׳.
[ו] דָּבָר אַחֵר:
אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים – הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יִרְאַת ה׳ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד
(תהלים י״ט:י׳), אָמַר רַבִּי לֵוִי מִיִּרְאָה שֶׁנִּתְיָרֵא אַהֲרֹן מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זָכָה וְנִתְּנָה לוֹ הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ שֶׁאֵינָהּ זָזָה מִמֶּנּוּ וְלֹא מִבָּנָיו וְלֹא מִבְּנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְאֵיזוֹ זוֹ פָּרָשַׁת הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן.
[ז] מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן: וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְעֹנִי
(ויקרא כ׳:כ״ז), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְאִישׁ זֶה שָׁאוּל, וְאִשָּׁה זוֹ אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מַה כְּתִיב: וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה
(דברים כ״ח:י״ג), מוּטָב הָיָה לוֹ לִשְׁאֹל בָּאוּרִים וְתֻמִּים שֶׁל מַעְלָן וְלֹא בָּאוֹב וְיִדְעֹנִי שֶׁל מַטָּן, הוּא שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ
(שמואל א כ״ח:ז׳), לְמָה שָׁאוּל דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה וְגָזַר וְאָמַר כָּל הַתַּרְנְגוֹלִים שֶׁיֵּשׁ כָּאן יִשָּׁחֲטוּ בַּלַּיְלָה, בִּקֵּשׁ לָצֵאת אָמַר יֵשׁ כָּאן תַּרְנְגוֹל שֶׁיִּקְרָא, אָמְרוּ לוֹ לֹא אַתָּה הוּא שֶׁגָּזַרְתָּ וְאָמַרְתָּ כָּל תַּרְנְגוֹלִים שֶׁיֵּשׁ כָּאן יִשָּׁחֲטוּ. כָּךְ שָׁאוּל הֵסִיר אֶת הָאוֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְעוֹנִים מִן הָאָרֶץ וְהוּא אוֹמֵר: בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב, אַף עַל פִּי כֵן: וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב
(שמואל א כ״ח:ז׳), וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל
(שמואל א כ״ח:ח׳), נַעֲשָׂה חָפְשִׁי לַמַּלְכוּת, וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים
(שמואל א כ״ח:ח׳), מָאנִין פָּנִיקָא. וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ
(שמואל א כ״ח:ח׳), זֶה אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא, אָמַר רַבִּי אַיְבוּ לִמְדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם, שֶׁאִם יֵצֵא סוֹפוֹ נַעֲשָׂה עֶבֶד לְעַבְדּוֹ, דְּאָמַר רַבִּי אַיְבוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נָהֲגוּ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, אַבְרָהָם וְשָׁאוּל, בְּאַבְרָהָם מַהוּ אוֹמֵר: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ
(בראשית כ״ב:ג׳), וּמִי הָיוּ יִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִיעֶזֶר, בְּשָׁאוּל מַהוּ אוֹמֵר: וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ, וּמִי הָיוּ אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא, וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִשָּׁה לָיְלָה
(שמואל א כ״ח:ח׳), וְכִי לַיְלָה הָיָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַשָּׁעָה אֲפֵלָה לָהֶם כְּלָיְלָה, וַיֹּאמֶר קָסֳמִי נָא לִי בָּאוֹב, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ וגו׳ וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּה׳
(שמואל א כ״ח:ח׳-י׳), לְמָה שָׁאוּל דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה אֵצֶל אוֹהֲבָהּ וְנִשְׁבַּעַת בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, כָּךְ שָׁאוּל שׁוֹאֵל בְּאוֹב וְיִדְעֹנִי וְאוֹמֵר: חַי ה׳ אִם יִקְרֵךְ עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת מִי אַעֲלֶה לָךְ
(שמואל א כ״ח:י״א), מֵאוֹתָן שֶׁאָמְרוּ: מִי ה׳
(שמות ה׳:ב׳), אוֹ מֵאוֹתָן שֶׁאָמְרוּ: מִי כָמֹכָה
(שמות ט״ו:י״א), וַיֹּאמֶר אֶת שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי
(שמואל א כ״ח:י״א), עֲבָדַת מַה דַּעֲבָדַת, אֲמָרַת מַה דַּאֲמָרַת וַאֲסִיקְתֵּיהּ, כֵּיוָן דַּחֲמִיתֵּיהּ אִזְדַּחֲלַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת שְׁמוּאֵל וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל
(שמואל א כ״ח:י״ב), וְכִי מִנַּיִן הָיְתָה יוֹדַעַת שֶׁהוּא שָׁאוּל, אֶלָּא לֹא כְּשֵׁם שֶׁעוֹלֶה לְהֶדְיוֹט הוּא עוֹלֶה לְמֶלֶךְ, לְהֶדְיוֹט עוֹלֶה פָּנָיו לְמַטָּה וּלְמֶלֶךְ פָּנָיו לְמַעְלָה. וַיֹּאמֶר לָהּ [המלך] אַל תִּירְאִי
(שמואל א כ״ח:י״ג), כֵּיוָן דְּשָׁמַע אֱלֹהִים דְּחַל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים צַדִּיקִים עָלוּ עִמּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וַיֹּאמֶר לָהּ מַה תָּאֳרוֹ
(שמואל א כ״ח:י״ד), וְלָא הֲוָה מַכִּיר לֵיהּ, אֶלָּא שְׁלשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּמִי שֶׁמַּעֲלֶה מֵת בִּזְכוּרוֹ, הַמַּעֲלֵהוּ רוֹאֶה וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֵהוּ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא רוֹאֶה. כָּךְ הָאִשָּׁה שֶׁהֶעֶלְתָה אֶת שְׁמוּאֵל רָאֲתָה אוֹתוֹ וְלֹא שָׁמְעָה קוֹלוֹ, שָׁאוּל שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ שָׁמַע קוֹלוֹ וְלֹא רָאָהוּ, אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִים לוֹ לֹא רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹמְעִין אוֹתוֹ. וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל
(שמואל א כ״ח:י״ד), עַל שׁוּם: וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ
(שמואל א ב׳:י״ט). וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִּי לְהַעֲלוֹת אֹתִי
(שמואל א כ״ח:ט״ו), רַבִּי הֲוָה פָּשֵׁיט קְרָיָה וְכַד הֲוָה מָטֵי לְהָדֵין פְּסוּקָא הֲוָה בָּכֵי: כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ מַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ
(עמוס ד׳:י״ג), מַהוּ מַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יַעְבֵּץ אָמַר יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יַעְבֵּץ אָמַר אוֹחֳרֵי, תֹּהוּ חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁאָדָם מֵשִׂיחַ עִם אִשְׁתּוֹ הֵן נִכְתָּבִין עַל פִּנְקָסוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרְאִין לְפָנָיו בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, וּמִי כוֹתְבָן: עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה
(עמוס ד׳:י״ג), וְחַבְרֵיהּ: בַּקְּשׁוּ אֶת ה׳ כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ
(צפניה ב׳:ג׳), וְחַבְרֵיהּ: שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב
(עמוס ה׳:ט״ו), וְחַבְרֵיהּ: יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ
(איכה ג׳:כ״ט), וְחַבְרֵיהּ: כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים
(קהלת י״ב:י״ד), וְחַבְרֵיהּ: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִּי לְהַעֲלוֹת אֹתִי
(שמואל א כ״ח:ט״ו), אָמַר לוֹ לֹא הָיָה לְךָ לְהַרְגִּיז בּוֹרְאֲךָ אֶלָּא עֲשִׂיתַנִי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָעוֹבְדִין כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבָדִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה שְׁמוּאֵל סָבוּר שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין וְנִתְיָרֵא וְהֶעֱלָה לְמשֶׁה עִמּוֹ, שֶׁאֵין אֱלֹהִים אֶלָּא משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה
(שמות ז׳:א׳), וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר מַה שְּׁמוּאֵל שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַה׳
(שמואל א ג׳:כ׳), עַל יְדֵי שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין נִתְיָרֵא, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד וגו׳
(שמואל א כ״ח:ט״ו), וְלָמָּה לֹא אָמַר לוֹ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן רַבִּי חִיָּא: לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ
(משלי י״ד:י׳), שֶׁאִלּוּ אָמַר לוֹ בָּאוּרִים וְתֻמִּים הָיָה לוֹ לוֹמַר אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ עַל עַצְמְךָ, לֹא אַתָּה הוּא שֶׁהִכִּיתָ נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. וָאֶקְרָאֶה לְךָ לְהוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶׂה, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי
(שמואל א כ״ח:ט״ו-ט״ז), אֲמַר לֵיהּ הֵידָא לִי גַּבֵּי שַׂנְאָךְ הִידָא לִי גַּבֵּי עָרֶךָ. וַיַּעַשׂ ה׳ לוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיָדִי וגו׳ וַיִּתְּנָהּ לְרֵעֲךָ לְדָוִד
(שמואל א כ״ח:י״ז), אֲמַר לֵיהּ וְלֵית הָלֵין מִלַּיָּא קַדְמָיָתָא דַּהֲוֵית אֲמַר לִי, כַּד הֲוֵית גַּבִּי הֲוֵית אָמַר: וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ
(שמואל א ט״ו:כ״ח), וְכַדּוּן אַתְּ אָמַר לִי הֵידָא לִי גַּבֵּי שָׂנְאָךְ וְהֵידָא לִי גַּבֵּי עָרֶךָ. אֲמַר לֵיהּ כַּד הֲוֵינָא גַּבָּךְ הֲוֵינָא בְּעוֹלָם דְּשֶׁקֶר, וַהֲוֵית שְׁמִיעַ מִנִי מִלִּין שִׁקְרִין דַּהֲוֵינָא דָחֵיל מִנָּךְ דְּלָא תִקְטֵילוּנְנִי, וְכַדּוּן דַּאֲנָא בְּעוֹלָם דְּקוּשְׁטָא לֵית אַתְּ שְׁמִיעַ מִנִּי אֶלָּא מִלִּין דִּקְשׁוֹט, לֹא חִנָּם עָשָׂה לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זֶה אֶלָּא: כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק, וְיִתֵּן ה׳ גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים
(שמואל א כ״ח:י״ח-י״ט). אֲמַר לֵיהּ וְאִין מֵיעֲרַק, אֲמַר לֵיהּ אִין עֲרַקְתְּ אַתְּ מִשְׁתְּזֵיב, וְאִם אַתְּ מְקַבֵּל עָלֶיךָ מִדַּת הַדִּין: מָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי
(שמואל א כ״ח:י״ט), מַאי עִמִּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עִמִּי בִּמְחִיצָתִי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל נִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל
(שמואל א כ״ח:כ׳). אָמַר לוֹ אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא מָה אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל, אָמַר לָהֶם אָמַר לִי לְמָחָר אַתְּ נָחֵית לִקְרָבָא וְנָצַח, וְלֹא עוֹד אֶלָּא בָּנֶיךָ מִתְמַנִּין רַבְרְבִין, נָטַל שְׁלשָׁה בָּנָיו וְיָצָא לַמִּלְחָמָה.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָמַר לָהֶם בֹּאוּ וּרְאוּ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה אֵינוֹ מוֹלִיךְ בָּנָיו עִמּוֹ, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, וְזֶה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְיוֹדֵעַ שֶׁנֶּהֱרַג, וְנוֹטֵל בָּנָיו עִמּוֹ, וְשָׂמֵחַ עַל מִדַּת הַדִּין שֶׁפּוֹגַעַת בּוֹ.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה דּוֹר דּוֹר וְשׁוֹפְטָיו, דּוֹר דּוֹר וּמְלָכָיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַשְׁנָיו, דּוֹר דּוֹר וְשׁוֹטְרָיו, דּוֹר דּוֹר וּפַרְנָסָיו, דּוֹר דּוֹר וְחוֹמְסָיו, דּוֹר דּוֹר וְגַזְלָנָיו, דּוֹר דּוֹר וּנְבִיאָיו. וְהֶרְאָהוּ שָׁאוּל וּבָנָיו נוֹפְלִים בֶּחָרֶב. אָמַר לְפָנָיו מֶלֶךְ רִאשׁוֹן שֶׁיַּעֲמֹד עַל בָּנֶיךָ יִדָּקֵר בְּחֶרֶב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִי אַתָּה אוֹמֵר אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים שֶׁהָרַג שֶׁהֵם מְקַטְרְגִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. תָּנוּ רַבָּנָן עַל חֲמִשָּׁה חַטָּאִים נֶהֱרַג אוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה׳
(דברי הימים א י׳:י״ג), וְעַל שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְעַל שֶׁחָמַל עַל אֲגָג, וְעַל שֶׁלֹּא שָׁמַע לִשְׁמוּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ
(שמואל א י׳:ח׳), וְלֹא עָשָׂה כָּךְ, וְעַל שֶׁשָּׁאַל בְּאוֹב וְיִדְעֹנִי: וְלֹא דָּרַשׁ אֶת ה׳ וַיְמִיתֵהוּ
(דברי הימים א י׳:י״ד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ
(איוב ל״ד:י״א), וּכְתִיב: וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ
(ויקרא כ׳:כ״ז).
[ח]
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וגו׳ – כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר צָרִיךְ לִדָּרֵשׁ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה
(אסתר ז׳:ה׳), וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר, לָמָּה, אָמַר לָהּ, אִם הוּא זֶה מוּטָב וְאִם לָאו אִמְרִי שֶׁהוּא הוּא. רַבִּי אוֹמֵר עַד שֶׁהִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא יְהוּדִית הָיָה מֵסִיחַ עִמָּהּ עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן, וּמִשֶּׁהִכִּיר בָּהּ הִתְחִיל הוּא מְסַפֵּר עִמָּהּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה׳
(מלכים א כ׳:כ״ח), וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר, כְּשֶׁיִּפֹּל בֶּן הֲדַד בְּיָדֶךָ לֹא תַחְמֹל עָלָיו, אֲמִירָה שְׁנִיָּה אָמַר לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ כַּמָּה מְצוּדוֹת וַחֲרָמִים פָּרַשְׂתִּי לוֹ עַד שֶׁבָּא לְיָדְךָ וְעַכְשָׁיו אִם יִפָּקֵד: וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ
(מלכים א כ׳:מ״ב). כַּיּוֹצֵא בּוֹ: וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר
(יחזקאל י׳:ב׳), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לַמַּלְאָךְ, וְהַמַּלְאָךְ לַכְּרוּב, אָמַר לוֹ גָּזַר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲנִי אֵין לִי רְשׁוּת לִכָּנֵס לִמְחִיצָתֶךָ, אֶלָּא עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְתֵן לִי שְׁנֵי גֶחָלִים מִשֶּׁלְךָ שֶׁלֹּא אִכָּוֶה, מִיָּד: וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים
(יחזקאל י׳:ז׳), רַבִּי פִּנְחָס אָמַר הִפְשִׁירָן וּנְתָנָן לוֹ.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ אוֹתָן גֶּחָלִים עֲמוּמוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן וּלְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גַּבְרִיאֵל, גַּבְרִיאֵל, יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם
(יחזקאל י׳:ח׳), אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה, מִי מַעֲמִיד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂים בַּיָּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם וגו׳
(תהלים ע״א:י״ט), וְאַף כָּאן
אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, אֲמִירָה רִאשׁוֹנָה לְמֵת מִצְוָה יִטַּמָּא, וְהַשְּׁנִיָּה לַאֲחֵרִים
לֹא יִטַּמָּא, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר:
אֱמֹר,
וְאָמַרְתָּ.