Zekharyah 1 – זכריה א‏ – Mikraot Gedolot

עוֹד אִתְנַבֵּי לְמֵימַר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת עוֹד יִתְמַלְיָן קִרְוֵי עַמִי טוּבָא וִינַחֵם יְיָ עוֹד יַת צִיוֹן וְיִתְרְעֵי עוֹד בִּירוּשְׁלֵם.

עוד תפוצינה ערי מטוב – שיהו מליאין כל טוב.

עוד תפוצינה – בכל צד, מרוב הטובה יגדל היישוב.

עוד קרא – והתנבא לעם.

עוד קרא, תפוצנה ערי מטוב – מרוב טובה ושלוה שיהיה להם תפוצנה הנה והנה כלומר שירבה היישוב.

ונחם – פתח והוא מבנין הדגוש.

ואמנם אומרו עוד קרא לאמר כה אמר ה׳ צבאות עוד תפוצנה ערי מטוב אין ענינו אצלי כמו שחשבו המפרשים שנאמר על זמן בית שני שתפוצינה הנה והנה הערים ברוב היישוב מרוב טובה ושלום שיהיה להם שמה, ושגם על פקידת בית שני אמר ובחר עוד בירושלם, כי זה בלתי נכון אם לפי שמלת תפוצינה בערים אי אפשר לפרשו כי אם על הגלות מלשון ונפוצות יהודה (ישעיה יא, יב) והפיץ ה׳ אתכם בעמים (דברים ד, כז), ואם לפי שכבר אמר סמוך לזה על בית שני שבתי לירושלם ברחמים ולמה יאמר שנית על זה עצמו ונחם ה׳ את ציון ובחר עוד בירושלם, גם שלא נכפלה מלת עוד ארבעה פעמים בפסוק הזה ללא דבר כי אם להגיד שהוא ייעוד אחר מלבד פקידת בית שני: ולכן נראה לי לפרש מהכרח הכתובים האלה שהאל יתברך ייעד ראשונה על פקידת בבל ובנין ביתו וחומות ירושלם, אבל צוה לנביא שיקרא ויכריז מיד עוד קריאה אחרת והיא הגלות והחרבן העתיד לבא על בית שני ועליו אמר עוד תפוצינה ערי מטוב רוצה לומר שיפוצו יושבי ערי יהודה מכל טוב ויסחו מן הארץ הטובה: ואחר שייעד על החרבן ייעד על הגאולה העתידה לבא אחר אותו הגלות האחרון באומרו ונחם ה׳ עוד את ציון ובחר עוד בירושלם כלומר מלבד הנחמה שיהיה לה עתה מגלות בבל עוד ינחם אותה בגאולה העתידה, אמר ציון כנגד הבית וירושלם כנגד המלכות, הנה א״כ אמר פעם אחת עוד קרא לרבות הקריאה הזאת על הקריאה הראשונה, ואמר שנית עוד תפוצינה ערי מטוב כנגד הגלות, ואמר שלישית ונחם עוד את ציון כנגד הבית העתיד, ואמר רביעית ובחר עוד בירושלם כנגד המלכות:

תפוצינה. יוציאו מבני העיר אל ארץ אחרת לְיַשֵב¹:

1. כך מנוקד בכת״י רבינו. להלן (י ח-ט) בתיאור קיבוץ גלויות כתב רבינו ׳הייתי שורק ומקבץ נדחי ישראל, ואזרעם בעמים ׳ככפיר בעדרי צאן׳, למשול בם ולהורותם׳, והכוונה שאחרי שיתקבצו, יזרעם שוב בין הגויים לשלוט בגויים וללמד אותם להכיר את ה׳, וזהו שתפוצינה מטוב, מסיבות טובות. וראה מה שציינו בביאור להלן שם. [והפסוק הקודם מדבר על בית שני שייבנה בימי זכריה, והוסיף ואמר ׳עוד קרא לאמר׳ על בית שלישי שייבנה לעתיד לבוא, כי אז יתקיים עניין ׳אז תפוצינה׳].

תפוצנה – ענין פזור כמו ומאלה נפצה כל הארץ (בראשית ט׳:י״ט).

עוד קרא לאמר – גם זה מדברי המלאך שאמר להנביא עוד קרא לאמר את זאת.

עוד תפוצנה – ר״ל עוד יבוא חרבן וגלות על הבית השני ויפוצו יושבי ערי יהודה מכל טוב ויסחו מן הארץ הטובה.

ונחם ה׳ – ואח״ז בגאולה העתידה ינחם ה׳ עוד את ציון ויבחר עוד בירושלים וכאומר הנה אז תהיה גאולה שלימה גאולת עולם ואז ימשלו הם על כל האומות.

תפוצנה – כפשוטו שיפוצו לגולה, וערי ר״ל יושביהם.

ציון וירושלים – כשבאו נרדפים יציין בשם ציון את המקדש ומושב המלך וכדומה, ובירושלים יציין מקום העם וההמון (כמ״ש ישעיה מ״א ובכ״מ).

עוד קרא לאמר – ועוד תודיעם דבר אחר שהגאולה הזאת אינה הגאולה האמתית, כי עוד תפוצנה ערי – שעוד יגלו בגולה ע״י הרומיים ויפוצו שנית בעמים ותפוצנה מן הטוב שהיה להם בבית שני, אבל ונחם ה׳ עוד את ציון שאחרי מלחמת היונים שבטלו את עבודת בהמ״ק שזה תיוחס לציון ינחם ה׳ את ציון, ואחרי הגלות האחרון שיהיה ע״י הרומיים שהגלו את העם מירושלים והיתה שממה ובחר עוד בירושלם לע״ל שישובו בניה לתוכה.

תפוצינה מטוב – תלכנה הלוך והרחיב שטחן מחמת טוב והצלחת יושביהן, וְיִחֵס תפוצת היושבים לערים עצמן.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון