×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) וַיַּ֣עַן מַלְאַךְ⁠־יְהֹוָה֮יְ⁠־⁠הֹוָה֮ וַיֹּאמַר֒ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת עַד⁠־מָתַ֗י אַתָּה֙ לֹֽא⁠־תְרַחֵ֣ם אֶת⁠־יְרוּשָׁלַ֔͏ִם וְאֵ֖ת עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר זָעַ֔מְתָּה זֶ֖ה שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃
Then the angel of Hashem replied, "O Hashem of Hosts, how long will You not have mercy on Jerusalem and on the cities of Judah, against which You have had indignation these seventy years?⁠"
מקבילות במקראתרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וַאֲתִיב מַלְאֲכָא דַייָ וַאֲמַר יְיָ צְבָאוֹת עַד אֵימָתַי אַתְּ לָא תְרַחַם עַל יְרוּשְׁלֵם וְעַל קִרְוַיָא דְבֵית יְהוּדָה דְאַיְתֵיתָא עֲלֵיהוֹן לְוָט דְנַן שַׁבְעִין שְׁנִין.
ויען מלאך י״י – הוא הדובר בי.
And the angel of the Lord replied The angel that was speaking to me.
עד מתי {אתה} לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמת זה שבעים שנהא – כששמע המלאך כן אמר רבונו של עולם מה נשתנו אילו מאילו, שכל האומות יושבין ושקיטין בארצם וישראל גלו בארץ לא להם בבבל והם מענים אותם,⁠ב ולמה אינך מרחם עליהן בשביל שזעמת עליהן לפי שחטאו וכבר הגיע זמן פקודתם לפי מלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה אפקוד אתכםג (ירמיהו כ״ט:י׳, דניאל ט׳:ב׳).
א. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״ואת ערי יהודה... שבעים שנה״, ובמקומו ״וגו׳⁠ ⁠⁠״.
ב. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״והם מענים אותם״.
ג. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״אפקוד אתכם״.
ויען – כמו: וענית ואמרת (דברים כ״ו:ה׳), ויען איוב (איוב ג׳:ב׳) הראשון. או הטעם שיענה לשם ששלחו, והוא הנכון. והנה הטעם: בהתעורר מלחמות אז יבנה בית השם על יד זרובבל כאשר התנבא חגי, ושמתיך כחותם (חגי ב׳:כ״ג).
זה שבעים שנה – בארתיו באר היטב בספר דניאל.
ויען מלאך י״י ויאמר – בשמעו שאף כשתיפול פרס יעמדו עוד אומות אחרות לשעבד בישראל ולא יושעו תשועת עולמים,
עד מתי אתה לא תרחם – וכי לעולם יהיו בניך תחת האומות. וירושלים וערי יהודה בזעם זה שבעים שנה וכבר נתמלאה נבואת ירמיה משנה ראשונה לכורש ועדיין ערי קדשך ועמך בזעם שביתך חרב ואין להם רשות לבנותו.
ואע״פ שכבר כלו ע׳ שנה מכל מקום נופל בו לומר לשון זה שבעים שנה – כי בשנת שבעים עצמה בלבד לא יפול בו הלשון יותר משאם עברה כולה, כמו זה עשרים שנה (בראשית ל״א:ל״ח) שכבר עברה, וכמו זה ארבעים שנה י״י אלהיך עמך (דברים ב׳:ז׳) ועדיין עומד בה. ותדע שאין הנביא עומד עכשיו בסוף שבעים שנה שבשביל כך יאמר זה שבעים שנה שהרי אף בשנת ארבע לדריוש יאמר למטה (זכריה ז׳:ה׳) וזה שבעים שנה, כמו כאן בשנת שתים, מעתה אין הדבר תלוי בשנה עצמה יותר משאם עברה ומה לי עברה ועומד בשנה שאחריה ומה לי עומד בשנת עשרים או ארבעים שאחריה ולעולם שבעים של בבל בתחלת מלכות מדי ופרס כלו, וכן הוכחתי בדניאל פירוש נכון ומבורר מכמה יסודות.
ויען – זהו העומד בין ההדסים (זכריה א׳:י׳) שהיה לעזרת ישראל או המלאך הדובר לנביא והוא הנכון.
עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם – כי בעוד שישקטו העכו״ם לא יצאו מהגלות עד אבוד מלכות בבל והנה המראה הזאת כבר עבר ענינה בזמן שראה אותה אלא שהראה לו מה שעבר בעבור הראותו כי שלות בבל וחורבנה הכל מאת האל יתברך באמצעות המלאכים המנהיגים וכי הם משתדלים בטוב ישראל וכן ממשלת השלש מלכיות הנותרות ומפלתם הכל יהיה מאת האל יתברך כמו שהראוהו מה שהיה במלכות בבל שעברה.
אשר זעמתה זה שבעים שנה – אם על מה שעבר כמו שפירשנו היו שבעים שנה למלכות בבל וזעומה היתה כל מלכות נבוכדנצר או אמר זה שבעים שנה על זמן המראה שהיתה בשנת שתים לדריוש ואז שלמו לחורבן ירושלם שבעים שנה ואע״פ שזו המראה היתה בחדש שבט והם החלו לבנות בחדש כסליו אעפ״י כן זעומה היתה עדיין וכל זמן בנותם העיר במלחמה היו עם צריהם.
ויען מלאך ה׳ ויאמר ה׳ צבאות עד מתי אתה לא תרחם וגומר עד ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה: ראה הנביא כאלו המלאך הדובר בו כאשר שמע דברי מלכי האדמה שהיתה הארץ לפניהם יושבת ושוקטת צעק אל השם ואמר עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ר״ל ישבו בכבוד כל המלכים והאומות האלה במשכנות לא להם אשר כבשו ואין עליהם שוטר ומושל אין שטן ואין פגע רע שיפחדו ממנו, ולמה לא תרחם אתה ה׳ צבאות ר״ל שר צבאות ישראל את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמת זה ע׳ שנה והסגרת אותה ביד אכזרים פעם משל בה בבל ועתה משל בה פרס ואחר פרס יבא יון למשול עליה, ובהיותה תמיד נכנעת ונכבשת בעלוה אדונים זולתך הנה היא א״כ תמיד בכלל הזעם ומה הועילה הפקידה אם תמיד יהיו בניך עבדים נכנעים לבני פרס ויון גם כי יחלף רוחם, ואף שעתה דריוש צוה לבנות הבית מי יודע אם ישוב ונחם ויצוה עוד לבטל את המלאכה כ״ש שלא יתן רשות לבנות חומות ירושלם כי יחוש פן ימרדו בו, הנה אם כן עדיין הם בכלל הזעם כיון שאינם ברשותם והם נכנעים ומצפים כעבדים אל יד אדוניהם.
עד מתי אתה - במידת טובך - לא תרחם1, אף על פי שישראל חייבים בדין, עֲשֵׂה עמהם במידת רחמים, ולא יהיה עוד שיעבוד מלכויות טורדם מן התשובה2:
1. לכאורה תיבת ׳אתה׳ מיותרת, והיה די לומר ׳עד מתי לא תרחם׳, אלא ׳אתה׳ הוא רמז למידת שמו המיוחד של ה׳, שם הוי״ה המורה על מידת הרחמים.
2. ע״פ לשון הגמרא (ברכות יז.) ׳ריבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב, שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות, יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם׳. כלומר, המלאך התחנן שאף אם לא ישובו ישראל בתשובה, והם ראויים לעונש הגלות, מכל מקום ירחם עליהם ה׳ וישיבם לארץ ישראל, כי בהיותם בין האומות המצערים אותם לא יוכלו לשוב.
ויען – ענין הרמת קול כמו וענית ואמרת (דברים כ״ו:ה׳).
זעמתה – מלשון זעם וכעס.
מלאך ה׳ – העומד בין ההדסים.
ה׳ צבאות עד מתי אתה וגו׳ – כאומר אף אם המשלח המלכיות ההם כ״א בזמנו ומסרת שרי מעלה מהעכו״ם תחת שר מעלה של כל המושל בזמנו אבל הלא אתה ה׳ על צבאות מעלה ומטה והכל בידך ומדוע לא תרחם אתה את ירושלים וכו׳ הלא אתה שר ישראל ואתה מושל בכל.
אשר זעמתה – אשר כעסת עליהם זה זמן ע׳ שנה מעת חורבן הבית וכאומר הלא עדיין הם בכלל הזעם אם הם נכנעים למלכי מדי ופרס.
אתה לא תרחם – כ״מ שבא מלת הגוף נוסף על סימן הגוף הנכלל בפעל יש בו דיוק (אילת השחר כלל ר״ע), ור״ל אתה בעצמך לא ע״י שליח.
זעמתה – פעל ושם זעם משתתף עם השמות המורים על הקללה הבא בסבת הקצף (ישעיהו כ׳ ובכ״מ).
ויען מלאך ה׳ – הוא מלשון הרמת קול, באשר ראה המלאך כי לילה יוצאת ולילה אחרת בא ומלכות אחרת תתפוס ממשלה על ישראל שירעו להם מאד, כמו שהיה בימי הצורר אנטיוכס שהצר מאד לישראל, וראה המלאך שאינו עדיין זמן הגאולה, לכן קרא בקול עד מתי אתה לא תרחם – דייק במלת אתה, למה לי הרחמים של הסוסים המתהלכים בארץ שהם המלכיות למה תרחם לא אתה בעצמך את ירושלים – הלא כבר זעמתה זה שבעים שנה כבר הגיע עת הגאולה.
ויען מלאך ה׳ – העומד בין ההדסים פנה לה׳ וזעק עד מתי וגו׳.
מקבילות במקראתרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144